בשנת 2006 כתב הפרקליט שוקי למברגר הנחיה לגבי תרגילי חקירה של מפגשים יזומים בין חשודים בתחנת משטרה, או בפוסטה או בבית משפט, או עם בני משפחותיהם או אפילו עם עורכי דין, על מנת לעקוף את הוראות חוק האזנת סתר שבעצם אסור למשטרה להאזין לשיחות בין אנשים שהמשטרה אינה צד לשיחה.
בהנחיה שלו הוא מתפלפל אם תחנת משטרה היא מקום ציבורי, והוא מפרק את תחנת המשטרה לגורמים, חדר החקירות, חדרי השירותים, הלובי, החצר, וכו' ומתחיל להתפלמס אם זה נחשב "מקום ציבורי". לפי החוק, לא צריך היתר האזנת סתר ל"מקום ציבורי" – "שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו".
כמו כל הנחיות הפרקליטות, גם הנחיה זו נכתבה באופן עמום, שמורה לפרקליטים לשקול כל מקרה לגופו, האם השירותים זה מקום ציבורי, האם בלובי יש ציפיה לפרטיות, וכו'. למברגר בכוונה השאיר לפרקליטים מרווח פעולה שהוא כר פורה להפרות של חוק איסור האזנות סתר.
ראו למשל ב 2014 הפרקליטה יעל זליג מספרת שבתיק עבדלקאדר בוצע תרגיל חקירה, במהלך התרגיל הושארו שני מתלוננים בחדר חקירות יחדיו וזאת לאחר שנגבתה עדותם. הסנגורים התלוננו שזה לא חוקי, והמשטרה טענה שמי שנכנס לתחנת משטרה, אין לו ציפיה לפרטיות כי זה מקום ציבורי, ולכן אפשר להקליט בניחותא ללא חשש הפרה. השופט בתיק אישר להם להגיש את החומר. כמובן.
הפרקליטה רונית עמיאל ענתה לה שאין ספק שתחנת משטרה זה מקום ציבורי, והשאלה היחידה מבחינתה זה האם ההקלטה בוצעה ע"י מי שהחוק הסמיך אותו להאזנות סתר.
יעל זליג ענתה לה ש"לאחר בירור אכן קיימת הנחיה של שוקי משנת 2006 ממנה עולה כי המונח "ברשות הרבים" מכוון אך ורק למקומות בהם יכול היה המואזן להניח כי אחרים ישמעו את שיחותיו כגון מסדרונות התחנה וכיוצא בזה. כאשר קוראים את ההנחייה נדמה בבירור כי בכל מקום אחר בו מבקשים לעשות תרגיל מסוג זה שנעשה בענייננו בתוך חדר חקירות נדרש לבקש היתר כדין לצורך ביצוע ההקלטה".
גם מומי למברגר (אחיו של שוקי שכתב את ההנחיה) ענה ש"סעיף 8 לחוק האזנת סתר מתייחס לסיטואציה במפורש, ומגדיר רשות הרבים, גם כמקום שאדם סביר יכול היה לצפות שישמעו אותו, וגם כמקום בו מוחזק אסיר או עצור. משכך, לכאורה, אין בעיה עם הסיטואציה שתארת. אלא שהסעיף דורש שהאזנה כזו טעונה הסמכה למאזין ע״י קצין משטרה מוסמך, כהגדרתו בחוק. אם התמלא התנאי – אין סיבה לפנות לביהמ״ש".
הבנתם מה אומרים הפרקליטים? שכל מי שנכנס לתחנת משטרה אפשר להקליט אותו בהאזנת סתר, כי כל מה שהוא אומר מבוסס על ההנחה שתמיד יש מי ששומע אותו. גם שוקי בהנחיה שלו התייחס לכך שהחוק אומר שהאדם צריך להיות בטווח שמיעה מאחרים, ולא נאמר טווח האזנה (ז"א הקלטה), אלא טווח שמיעה.
שימו לב לפרשנות השגויה של מומי למברגר. החוק אומר "רשות הרבים" – מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו, וכן מקום שבו מוחזק אותה שעה עצור או אסיר". מומחי אומר שאפשר להתעלם מתחילת המשפט ולהתייחס רק למילים "מקום שבו מוחזק אותה שעה עצור או אסיר" ותחנת משטרה היא מקום כזה. אבל יעל זליג לא שאלה על עצירים או אסורים, אלא על שני מתלוננים שהופגשו, ולכן הסיפא לא רלבנטית. השאלה אם כן היא רק האם הם היו אמורים לצפות שישמעו את השיחה שלהם, ודוק… לא שיאזינו להם.
למשטרה מגיעים הרבה אנשים שהם לא עצורים או אסירים, כמו נחקרים, מעוכבים, בני משפחה, שליחים, עורכי דין. מה זה אומר שאפשר לעשות להם תרגילי חקירה בשיטת מומי למברגר?
ולכן אנו שואלים. אם שניים מסתודדים בלחישות, הרי הם מניחים שאף אחד לא שומע אותם, ולכן זו כן אמורה להיות האזנת סתר.
הנה הוראות הסעיף, סע' 8 חלוק האזנות סתר:
האזנות שאינן טעונות היתר 8. האזנות סתר אלה אינן טעונות היתר לפי חוק זה: (1) האזנה לשיחה ברשות הרבים, אם נעשתה –(א) בידי מי שהסמיכו לכך ראש רשות בטחון, מטעמים של בטחון המדינה; (ב) בידי מי שהסמיכו לכך קצין משטרה מוסמך, לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים; (ג) באקראי ובתום לב, אגב הקלטה גלויה שנועדה לפרסום ברבים או למחקר. לענין פסקה זו, "רשות הרבים" – מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו, וכן מקום שבו מוחזק אותה שעה עצור או אסיר".
כל הפילפול הוא מהו מקום ש"אדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו". הרי אם אין אף אחד בחדר שבתחנת המשטרה מלבד אלה שמשוחחים, אז ברור שהם לא יכולים לצפות ששיחותיהם יישמעו, כשהכוונה בחוק היא שמיעה באוזן, ולא שמיעה דרך מכשיר הקלטה.
וכך עד היום ממשיכים הפרקליטים להקליט, ליזום מפגישם יזומים "ברשות הרבים" גם אם המשוחחים סבורים שאף אחד לא מאזין להם, והתוצאה היא אין ספור בקשות ומריבות בבית המשפט. כמובן שהשופטים תמיד נוטים לטובת המשטרה.
להלן הנחייתו של שוקי למברגר 21/1/2026 "האזנות סתר בתחנות משטרה מכוח סע 8 לחוק האזנות סתר"
להלן ההתכבויות של יעל זליג על תרגיל החקירה בתיק עבדל קאדר
מייל 1 של יעל זליג
Date : 1/9/2014 7:53:52 AM
From : "Yael Zelig"<[email protected]></[email protected]>
To : "Gabby Peer" <[email protected]>, "Guy Aberas" <[email protected]>, "Shirley Lugassy Abada" <[email protected]>, "Yael Ben-Shmuel" <[email protected]>, "Keren Bar-Menachem" <[email protected]>, "Ronit Amiel"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : טענה כנגד האזנת סתר
רונית בוקר טוב
במהלך דיון ההוכחות אתמול, הועלתה טענה מצד הסניגורים שאני סבורה כי יש להעלות את הדיון בה ברמה מערכתית ולא להשאיר את הנושא ברמה נקודתית בתיק.
במסגרת החקירה בתיק עבדלקאדר בוצע תרגיל חקירה, במהלך התרגיל הושארו שני מתלוננים בחדר חקירות יחדיו וזאת לאחר שנגבתה עדותם. במהלך התרגיל כמובן שהם דיברו זה עם זה ושיחה זו הוקלטה.
בעת שנחקרו העדים התנגדו הסניגורים להגשת תרגיל החקירה, שכן הוא בוצע בחדר חקירות ולא בנוכחות שוטר ואף אחד מן העדים לא היה מודע לכך שהיא מוקלטת. נוכח כך טענו הסניגורים כי המדובר בהאזנת סתר.
נאמר, כי הגבנו כבר באולם שלטעמנו המדובר ברשות הרבים וכי כאשר נכנס אדם לתחנת משטרה יכול הוא להעריך כי ייתכן ויקליטו אותו יבצעו תרגילי חקירה ועוד.. מכאן שהאדם הסביר היה צריך לקחת זאת בחשבון.
בית המשפט אפשר לנו להגיש את התרגיל חקירה ואולם נקבע כי הטענה לעניין קבילותו תטען במהלך הסיכומים.
יובהר, כי למיטב הבנתנו הועלתה טענה דומה בפרקליטות מחוז דרום ושם הוחלט לפנות לבית המשפט לאשר האזנת סתר בדיעבד. (אם יורשה לי בצניעותי אני חושבת שהמדובר בטעות).
משטרת ישראל ובעיקרה ימ"ר מרכז משתמשים בתרגיל הזה כדרך קבע ולכן יש לקבוע נוהל עבודה בנושא או לחלופין להחליט על העמדה המשפטית של הפרקליטות בעניין.
שיהיה יום טוב
זליג
מייל 2 של רונית עמיאל
From: Ronit Amiel
Sent: Thursday, January 09, 2014 8:51 PM
To: Yael Zelig; Gabby Peer; Guy Aberas; Shirley Lugassy Abada; Yael Ben-Shmuel; Keren Bar-Menachem
Subject: RE: טענה כנגד האזנת סתר
יעל,
אנא העבירי אלי אינפורמציה על פניית מחוז דרום לבית המשפט – פרקליט המחוז אינו מכיר פנייה כזו.
לגופו של עניין – אין ספק שסעיף 8 חל על הסיטואציה המתוארת, בכל האספקטים של רשות הרבים, ואולם הסעיף דורש ביצוע ההאזנה בידי מי שהסמיכו לכך קצין משטרה מוסמך.
דומני כי זו השאלה שצריך לתת תשובה לגביה – האם ניתנה הסמכה? כללית? ספציפית?
רונית
מייל 3 של יעל זליג
בין המכותבים: קרן בר מנחם (כיום ראש מח"ש,), גבי פאר, גיא אברס, שירלי לוגסי עבדה, יעל בן שמואל,
Date : 1/12/2014 12:42:14 PM
From : "Yael Zelig" [email protected]
To : "Ronit Amiel" [email protected], "Gabby Peer" [email protected], "Guy Aberas" [email protected], "Shirley Lugassy Abada" [email protected], "Yael Ben-Shmuel" [email protected], "Keren Bar-Menachem" [email protected]
Subject : RE: טענה כנגד האזנת סתר
Attachment : הנחית שוקי למברגר בנוגע להאזנה בתחנת משטרה.pdf;
רונית
לאחר בירור אכן קיימת הנחיה של שוקי משנת 2006 ממנה עולה כי המונח "ברשות הרבים" מכוון אך ורק למקומות בהם יכול היה המואזן להניח כי אחרים ישמעו את שיחותיו כגון מסדרונות התחנה וכיוצא בזה. כאשר קוראים את ההנחייה נדמה בבירור כי בכל מקום אחר בו מבקשים לעשות תרגיל מסוג זה שנעשה בענייננו בתוך חדר חקירות נדרש לבקש היתר כדין לצורך ביצוע ההקלטה.
מצ"ב ההנחיה לעיונכם ייתכן ויש מקום להביא את הסוגיה לדיון פעם נוספת, אל בוודאי שיש ליתן את הדעת לכך שהמשטרה משתמשת בכלי הזה לא אחת (אגב גם כאשר מדובר בעימות בין שני עדים אשר לרוב משאירים אותם לבדם בחדר החקירות לפני או אחרי העימות והדבר מוקלט).
זליג
מייל 4 של רונית עמיאל למומי למברגר
ב-9 בינו 2014, בשעה 20:03, "Ronit Amiel" <[email protected]> כתב/ה:
מומי,
ראה נא את המודגש במייל שלעיל, האם אכן הגשתם בקשה כזו? ואם כן – למה?
האם אין תחנת משטרה נכנסת לגדר רשות הרבים, מקום המעורר ציפייה סבירה להאזנה ומקום בו מוחזק אותה שעה עצור?
מייל 5 של מומי למברגר
Date : 1/9/2014 6:45:56 PM
From : "Shlomo Lemberger"<[email protected]></[email protected]>
To : "Ronit Amiel"<[email protected]></[email protected]>
Subject : Re: טענה כנגד האזנת סתר
להלן דו"ח סודי בענין גיל מלכה מדואר ישראל על תרגיל חקירה
גיל מלכה היה מנכ"ל דואר ישראל שליחים וחשדו בו שזמם לפתוח סניף דואר עם שותף, ולקבל תשלומים במעטפה.
החוקרת אורטל גרנות גבאי מספרת לשופט גיא אבנון שבוצע תרגיל חקירה של מפגש בחדר ההמתנה למז"פ. בתרגיל גיל מלכה אמר ל"שותף" גיא צוברי שבכוונה הושיבו אותם יחד כדי להקליט אותם, שהוא לא מפחד מההקלטות ושישמיעו הקלטו עד מחר, ששאלו אותו אם קיבל הצעה לפתוח סוכנות והוא הכחיש, ושאם צוברי דיבר על פתיחת סוכנות זה היה בבדיחות הדעת".
אחרי התרגיל לקחו את שניהם לעימות בין שניהם, וצוברי תודרך להגיד לגיל מלכה שהוא רצה רווחים וגיל מלכה אמר שהוא רצה לעזור לו להתפרנס אבל לא ביקש שום רווחים.
מה יצא מהתרגיל הזה? כלום ושום דבר. אבל פה יש טוויסט בעלילה, כי המואזן, גיל מלכה ידע שיש 100% סיכויים שמקליטים אותו וגם אמר את זה במפורש.
אם ככה מה שווות האמירות האלה כשהנחקרים יודעים שמאזינים להם ויכולים לפלוט מה שבא להם, ואפילו יכולים לטמטם את השוטרים, לפלוט שמות של אנשים לא קשורים, להטיל אשמה בכל מיני אנשים אחרים, מה שיאלץ את המשטרה לעבוד כפול כדי להתייחס לשטויות שפולט מי שיודע שהוא יכול לשחק עם השוטרים ולפלוט שטויות.