בגלובס פרסם אבישי גרינצייג כתבה אוהדת להוצאה לפועל.  ממש יחסי ציבור בשקל למערכת הכי אכזרית, היא איומה, הכי דרקונית אולי בכל העולם.  מערכת שמקיזה דם החייבים לפעמים על המוות.  והנה אבישי גרינצייג לקח מקרה אחד עם חוב קטן פחות מ 50,000 ש”ח ופרסם שבהוצל”פ כל כך הומניים ואנושיים – שעכשיו מרשים לעולים החדשים מאוקראינה לצאת מהארץ לעזור למשפחות באוקראינה (שחיות תחת הפגזות)  חרף צו עיכוב יציאה.

אבישי גרינצייג ממש לא שואל את עצמו למה על חוב כל כך קטן בכלל צריך היה להוציא נגד בן אדם צו עיכוב יציאה ולפגוע בחופש שלו.

אנחנו ממש לא מתרשמים מההחלטה של רשם ההוצל”פ שאדי ג’ובראן שלפניכם.  הוא החליט לאשר לעולה חדש מאוקראינה לצאת מהארץ ל 4 חודשים כדי לתמוך במשפחתו שחיה באחת מהעיירות המופגזות.  בלי ערבים.  בלי ערבויות.  פשוט לצאת לאוקראינה.

רוב החוב בהוצל”פ הוא לחברת סלקום והבחור טוען שרימו אותו בגלל שהוא עולה חדש ולא מבין את השפה.  החלטה זו מאוד מוזרה ולא אופיינית להוצאה לפועל.  הרשמים שם סבורים שלהחזיק את הגוף של הבן אדם בישראל כבן ערובה זו הדרך היחידה להבטיח שהאיש ישלם כמה מאות שקלים בחודש לקופת חדלות הפירעון.  יש בישראל מעל 250,000 אזרחים שאסור להם לצאת מהארץ.

אז מדוע פתאום החליט הרשם שאדי ג’ובראן לאשר לאוקראיני לצאת למשפחתו בעיירה המופגזת, בלי ערבים או ערבויות?  הסיבה מאוד פשוטה:  יחסי ציבור שנועדו להציג את רשמי ההוצל”פ כאנשים הומאניים ומתחשבים.  בפועל מדובר בנבלות ארסיות שרק רוצות להקיז את דם החייבים, יורדים לחייהם, מטילים עליהם הגבלות שמדדרות אותם לרחוב, לשוק השחור (ובמקרה של נשים גם לזנות) ובכלל לא אכפת להם אם החייב ימות.  אדרבא… שימות…

פתאום על רקע גל האהדה שהתקשורת יוצרת לפליטים האוקראינים גם ההוצל”פ החליט לרכב על הגל ולשחרר בן אדם אחד מתוך רבע מיליון ממלתעות ההוצל”פ.  שימו לב שהחוב לא גבוה ….  כנראה בסביבות 30,000-50,000 ש”ח עם כל הריביות הרצחניות.  שווה לקחת את הסכנה שסלקום תמחק חוב אחד לא משמעותי תמורת החשיפה האדירה בתקשורת שמקבלים.

ראו את הכתבה האוהדת ומלקקת תחת של אבישי גרינצייד בגלובס.

בתמונה לקקן הישבנים של החונטה אבישי גרינצייג

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001405755