אווקה זנה ראש תחום מח"ש בסנגוריה הפיץ מייל לחבריו ב 2014 שהם גזענים נגד אתיופים וכשקודם לראש יחידה למיגור גזענות הציק דווקא למתנחלים

Print 🖨 PDF 📄 eBook 📱

אווקה קובי זנה גדל בפצ"ריה, עבר משם לפמת"א. כתב לחבריו הפרקליטים ב 2014 שיש גזענות נגד אתיופים, ושהם מדברים רק על גזענות נגד ערבים ומתעלמים מגזענות נגד אתיופים. ב 2017 אילת שקד ואמי פלמור הקימו לכבודו יחידה חדשה למיגור גזענות, ובמשך 6 שנים הוא רק התעסק עם גזענות של מתנחלים נגד פלסטינים ולא מיגר שום גזענות נגד אתיופים. מהסיבה הזו דודי אמסלם פיטר אותו חודש לפני החרבות ברזל ב 9/2023.

בקהילה האתיופית מעריצים את אווקה זנה ככושי נחשל ופרימיטיבי (שקטף בננות מהעצים באפריקה), ושהצליח לטפס במעלה סולם החונטה ולהתברג שם, אבל מה שהקהילה שלו לא יודעת זה שהיו לו 6 שנים למגר גזענות נגד אתיופים, ובמקום זה התעסק רק עם מתנחלים וטען שיש להם דעות קדומות וסטראוטיפים נגד פלסטינים. איזה בידור.

לפני כ 10 שנים בשנת 2014 מישהו בפרקליטות חשב שזה יהיה נפלא אם ישלחו פרקליטים לבתי ספר לדבר עם תלמידים על תופעת הגזענות נגד ערבים. מישהו המציא "מערך שיעור" וחייבו את הפרקליטים לצאת לדבר עם תלמידים.

אווקה קובי זנה היה פרקליט פמת"א כושי שהיה אחד מאלה שחויבו לצאת לדבר עם תלמידים, אלא שמערך השיעור מאוד הכעיס אותו.

חייבו אותו לדבר על גזענות נגד ערבים, בעוד שהוא כושי וכולו חש בעירה שיש גזענות נגד אתיופים בתוך הפרקליטות ובתוך המשטרה. שימו לב למכתב שהפיץ בתפוצת נאטו. את כל הכעס שלו הוא הביע נגד מי שחיבר את "מערך השיעור", אבל הוא לא היה מסוגל להגיד לחבריו את האמת, שהפרקליטות עצמה רוויה בגזענות נגד אתיופים.

כעבור 3 שנים מינו אותו ראש יחידה למאבק בגזענות, אבל במקום למגר גזענות נגד אתיופים השקיע את כל המרץ שלו במיגור הגזענות של המתנחלים נגד שכניהם הפלסטינים. בסוף בספטמבר 2023 דודי אמסלם פיטר אותו (כלומר לא האריך לו אפוציה לעוד שנתיים לפי החוזה). לאחר מאבק בבית משפט, "סידרו" לו הזזה לתפקיד והוא נהיה ראש תחום מח"ש בסנגוריה. כלומר הוא זה שמסדר עורכי דין בחינם לשוטרים שמרביצים לאתיופים…. לא בידור?????

https://www.ynet.co.il/news/article/b1vhkkd02

איזה בידור: אווקה זנה מסדר סנגורים חינם לשוטרים שמרביצים לאתיופים……

מבדיקה שלנו גם בתפקיד הזה הוא לא שרד, והיום הוא מייצג נאשים כסנגור רגיל, בלי קשר לתיקי מח"ש.

הוא כפרקליט בנשמה, עם רקע מהפצ"ריה בה גדל וטופח, קשה לו לראות את המציאות. הביאו מאתיופיה אנשים פרימיטיביים ונחשלים תרבותית וציפו מהם מייד להסתגל לערכים הפמיניסטים המקודשים של הפמיניזם הישראלי. רבים מהם לא הסתגלו לכך, ומצאו עצמם בבתי סוהר.

אווקה זנה פרקליט שסידר לעצמו טיולים לשוויץ ופוטר

אווקה זנה כישלון חרוץ במאבק נגד הגזענות כלפי אתיופים

נו… 6 שנים הוא מיגר גזענות. האם הגזענות מוגרה?

במשך 6 שנים הוא שימש ראש יחידה למאבק בגזענות של הפרקליטות עד שדודי אמסלם סירב לחדש לו את המינוי לעוד שנתיים.

מה הוא תרם? מה הוא עשה? מה המורשת שלו? במה המינוי שלו הועיל למיגור הגזענות נגד אתיופים? האם הגזענות מוגרה? או שאולי הפרקליטות פשוט נזקקה לעלה תאנה כדי להדוף את הטענות שהם בעצמם גזעניים נגד אתיופים?????

אווקה זנה פוטר ע"י דודי אמסלם כי סידר לעצמו טיולים לשוויץ והציק למתנחלים שהם גזענים נגד ערבים ופלסטינים

אווקה זנה גדל בפרקליטות הצבאית בפיקוד הדרום, ומשם עבר לפרקליטות במחוז תל אביב (פלילי).

הכי קטע הוא שאווקה זנה בעצמו מונה ב 2017, 3 שנים אחרי המייל ששלח, לראש יחידה ממשלתית חדשה לתיאום המאבק בגזענות. מי שמינו אותו היו איילת שקד ואמי פלמור (כשהממשלה היתה ממשלת ליכוד בראשות ביבי זיבי), שחשבו שיצירת התפקיד הזה יפאר את מעמד הפרקליטות בציבור כמי שרגישים לצבע העור של הכושים והאתיופים.

במאי 2015 יצאו עולי אתיופיה להפגין ברחובות נגד אלימות המשטרה כלפי אתיופים. אילת שקד מינתה את המנכ"לית אמי פלמור להמליץ לה מה לעשות לנוכח תלונות האתיופים ששוטרים מרביצים להם וטופלים עליהם חשדות, רק בגלל צבע עורם, ורק בגלל מוצאם מיבשת זוללי הבננות מהעצים.

אמי פלמור המליצה לה שנתיים אח"כ, להקים יחידה למאבק בגזענות. כדי לבחור מנהל ליחידה הקימה וועדה המורכבת מאמי פלמור, אודי פראוור, והיועמ"שית של משרד הרווחה בתיה ארטמן. המינוי היה ל 6 שנים, עם אופציה לעוד שנתיים. בסוף ה 6 שנים דודי אמסלם רצה לפטר אותו כי האדון כל הזמן נסע לשוויץ לשאת נאומים בכנסים של או"ם, והוא התעסק עם גזענות נגד פלסטינים ולא גזענות נגד אתיופים.

בתמונה: בהמת המגדר עו"ד בתיה ארטמן היועמ"שית המושחתת הפמיניסטית של משרד הרווחה שהמליצה על אווקה לתפקיד. כיום פרשה והקימה עמותה לעושק זקנים "עמותת רעות" שמשתלטת על נכסי זקנים באמצעות מינויי אפוטרופסות.

בתיה ארטמן זונת רווחה מניפולטיבית וגנבת מקשישים עמותת רעות

במקום לטפל בגזענות נגד אתיופים הציק למתנחלים בטענה שהם גזענים נגד פלסטינים

ומה עשה הכושי שמינו אותו לטפל בסטיגמות והסטראוטיפים של שוטרים ופרקליטים שתפרו תיקים לאתיופים???? את כל המרץ השקיע ברדיפת מתנחלים בטענה שהם גזעניים נגד פלסטינים. בדיחה לא???

חודש לפני חרבות ברזל ב 7/9/2023 אווקה זנה הסתכסך עם דודי אמסלם שהודיע על פיטוריו (כלומר אי מימוש האופציה לשנתיים נוספות). אווקה פנה לבגץ למנוע את פיטוריו (כלומר לכפות על אמסלם את העסקתו לעוד שנתיים), ובג"ץ שלח אותו לבית דין לעבודה. אווקה הגיש תביעה לבית הדין לעבודה, ושם טען כי הודח "כדי להחליש את המאבק בגזענות". את הטענה הדבילית הזו טענה עוה"ד הלסבית שלו ארנה לין.

ביה"ד גיבש פשרה לפיה אווקה זנה ימשיך לכהן בתפקידו הרם למשך 30 ימים נוספים, ואז יועבר לתפקיד ראש תחום מח"ש בסנגוריה הציבורית.

שימו לב שאווקה זנה התראיין נגד אמסלם וטען שעצם זה שאמסלם רוצה לפטר אותו מוכיח שאמסלם גזעני, אבל נפלט לו שהסיבה האמיתית לפיטוריו היא כי "מפלגת נועם" התלונה עליו. ראו כתבה של גלעד מורג באתר הפייקים ידיעות אחרונות.

https://www.ynet.co.il/news/article/b1vhkkd02

להלן המייל שאווקה זנה העביר לחבריו ב 2014

From: Aweka Zena

שלום חברות וחברים,

טרם העברתי שיעור ואני אעשה זאת מחר, אבל ברור לי שמערך השיעור אינו מתאים לבעיית הגזענות בישראל. המערך אינו מתמודד עם תופעות הגזענות הקיימות בישראל, ואני חושש שבעיקר בורח מהתמודדות עם הבעיה.

אם לא נשקף לתלמידים את ההתנהגות שלהם כלפי "האחר"- אותו "אחר" שיושב לצדם בכיתה, אותו "אחר" שפוגשים אותו בשכונה, במקומות בילוי וכו', לא נצליח להסביר לתלמידים את הפסול בהתנהגות כלפי אזרח "אחר", ערבי- ישראלי, וזאת עם כל המורכבות הפוליטית והתססה שקיימת, גם על ידי אישי ציבור.

קראתי שוב ושוב את מערך השיעור "האחר הוא אני" ואת ההערות שלכם. צר לי, אבל המודעות שלנו לנושא הגזענות בישראל, לא מזהירה במיוחד. איני יודע מי בנה את מערך השיעור, אבל זה מערך שיעור מנותק מהמציאות, שיש בו כדי לייפות את המציאות ולא להביט נכוחה על המציאות הגזענית בה אנו חיים. ואפילו, אפשר למצוא חלקים במערך שבנוי על אדנים סטריאוטיפיים. לדעתי, המערך לא מאפשר לתלמידים להתמודד עם המציאות המורכבת במדינת ישראל. אין ניסיון להסביר שהגזענות פוגעת בכולם, לא רק בערבים. אין ניסיון להסביר, כי גם מי שמחזיק בתפיסה גזענית ומבצע מעשים גזעניים, נפגע בעצמו.

הניסיון לצייר מציאות כוזבת כאילו הגזענות קיימת רק כלפי ערבים וכלפי גוא' ממסיסיפי, מחטיאה את המטרה שלשמה נרתמנו כולנו: לעורר מודעות לקיומה של גזענות במדינת ישראל ומאבק בה.

לכן, עולה השאלה מדוע מערך השיעור מדיר את יהודי אתיופיה? מדוע אין כאן ניסיון להיאבק בגזענות האמתית, זו שפוצעת ומכרסמת נפשות של צעירות וצעירים אזרחי מדינת ישראל אך בשל היותם שחומי עור? מדוע מערך השיעור מדיר את יוצאי מדינות צפון אפריקה (מזרחים), שלא עוברים סלקציה במקומות בילוי, ויש הפוסלים אותם למשרות בשל מוצאם המזרחי?

http://www.themarker.com/law/1.1729854

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/199/681.html

http://www.themarker.com/law/1.2088841

האם ידעתם שבסקר שנערך השנה 95% מהציבור הישראלי, מודע לכך שיש גזענות בישראל? האם אתם יודעים שהציבור הישראלי (79%) מודע לכך כי הציבור הנפגע ביותר מגזענות בישראל הם יהודי אתיופיה (וערבים "רק" 68%)? http://www.acri.org.il/he/30852

אם כך היא המציאות, למה אין התמודדות אמתית עם המציאות? למה לברוח מתופעות גזעניות בתוך החברה היהודית בישראל וליצור תחושה בקרב התלמידים שגזענות היא "רק" כלפי ערבים? למה ליצור מצג שווא כאילו הגזענות היא רחוקה מאתנו (שמתבצעת רק כלפי ג'ואי במיסיסיפי, שבאופן סטריאוטיפי מסרנו פרטים כדי להוביל למסקנה שג'ואי בן ה- 17 הוא עני שניאלץ ללכת לעבודה עם אביו במאפיה במשמרת לילה. לא זו בלבד, אלא גם הסברנו שגו'אי ואביו כל כך שחורים שטד המנהל, היה צריך פנס של רכב כדי לזהות שג'ואי מוכר לו)?

לעניות דעתי, במקום לגנות ולהוקיע תופעות גזעניות, ובקום שנעסוק בתופעות הבזויות שיש להימנע מהן, אנחנו מאפשרים לתלמידים לעשות רציונליזציה של ההתנהגות הפסולה, בכך שמסייעים להם לגבש טיעונים שמותר להפלות שחורים/ערבים. ובכלל, האם מישהו העלה על דעתו איך מרגיש תלמיד ישראלי ממוצא אתיופי, שמדברים על גו'א' ממסיסיפי כאשר הוא יודע שהוא עצמו נפגע גזענות על רקע צבע עורו, שיש מי ממשפחתו ומחבריו שנפגעו מגזענות על רקע צבע עורם? מה חש אותו צעיר שעובר חוויות גזעניות בישראל ובקום לסייע לו למגר אותה, עסוקים בסיוע לג'ואי האפרו- אמריקאי, אי שם במסיסיפי?.

האם אתם מכירים את התמודדות של יהודי אתיופיה בישראל מול הגזענות? האם אתם מכירים את סיפורם של צעירים וצעירות יהודים- ישראלים ממוצא אתיופי, שלא עוברים סלקציה במקומות בילוי? האם אתם יודעים על הפרדה בבתי ספר של תלמידים יוצאי אתיופיה (כן, יש גזענות גם במוסדות חינוך)? האם אתם יודעים על התארגנויות של דיירים, בערים שונות בישראל, לא לאפשר למשפחות יוצאות אתיופיה לגור לידם? האם אתם יודעים שיש לא מעט אזרחים במדינת ישראל שמעדיפים "אתיופי טוב זה, אתיופי בקבר"? שגם אם יהיה רמטכ"ל, לא יאפשרו לו לגור בשכנות איתם בשל צבע עורו? האם אינכם יודעים על בית חולים ציבורי במרכז הארץ, שקיבל בהבנה סירוב של פציינטית לקבל שירות רפואי ממיילדת ממוצא אתיופי? האם אתם יודעים על לינצ'ים שבוצעו ביהודי אתיופיה בישראל בשל היותם שחומי עור?

לא אמשיך להלאות אתכם מעבר למה שכבר עשיתי, אבל אם איננו יודעים לזהות את בעיית הגזענות בישראל, איך נצליח להיאבק בה באמת?.

ועוד קישורים שימחישו את מה שכתבתי על הגזענות המחרידה נגד יהודי אתיופיה בישראל:

http://www.mako.co.il/news-law/crime-q3_2014/Article-b2dba547a7d7841004.htm

http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-0c66bfbbbd4a431017.htm

http://www.mako.co.il/news-law/crime/Article-df3abdfc6b3fd31004.htm

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1302710

http://www.shelly.org.il/files/131009moti_0.pdf

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=858830

http://glz.co.il/1064-12930-he/Galatz.aspx

http://news.walla.co.il/item/1540604

https://www.google.co.il/?gws_rd=ssl#q=%D7%9C%D7%90+%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D

אווקה זנה, עו"ד

סגן בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב- פלילי

PDF

מייל של אווקה קובי זנה לחבריו הפרקליטים שהם גזענים נגד אתיופים 2014

ואלה המכותבים

אווקה גידל עיזים באתיופיה והיה עצור 3 ימים בסודן וסבל מריח של קקי

הנה פה באתר של משרד המשפטים מופיע ראיון שלו בו הוא מספר על חייו בכפר אתיופי במשפחה של 10 ילדים כשהוא הופקד על "הטיפול בצאן ובקר" עד גיל 9. בגיל 9 התחילה משפחתו את המסע לישראל דרך סודן. המשטרה הסודנית עצרה מבריחי אלכוהול ועצרה גם אותו ל 3 ימים:

"היינו בכלא הסודני שלושה ימים. הייתי כבן 9 בכלא הסודני, שלושה ימים של סיוט ופחד מפני האפשרות שהיהדות שלנו תיחשף ונגמור את המסע שלנו לארץ ישראל. לעולם לא אשכח את החרדה שאחזה בי כאשר התחילו לקחת אנשים לחקירה; נורא פחדתי שאשבר בחקירה ואסגיר את משפחתי. אני עדיין זוכר את תמונות בית הכלא, צעקות של אסירים שהוכו, ואת ריחות הצחנה מהצרכים של האסירים. אחרי שלושה ימים בכלא, בנס, אחד הסוהרים חתם עבורנו ערבות לשחרור".

חחח. בישראל לא היו משחררים אותו תוך 3 ימים. עד שקצינת מעצר היתה מכינה תסקיר, היו מושיבים אותו בכלא לפחות חודשיים. גם בישראל יש "ריחות צחנה מהצרכים של האסירים" כי הדלת של השירותים בשב"ס איננה מכסה 30 ס"מ מלמטה ו 30 ס"מ מלמעלה. להבדיל, בישראל אין ניסים. כשהפרקליטות רוצה "תום הליכים", המשפט מכור.

בכלל, אם באתיופיה התרגל לצחנת הפרות והעיזים בהם "טיפל", מה לו כי ילין על צחנת האסירים בסודן שעשו קקי? הרי הניחוח והארומה מוכרים לו מבית ילדותו.

https://www.gov.il/he/pages/awaka-racism

להלן ההחלטה בעליון להעביר את עתירתו לבית דין לעבודה

בג"ץ 5328/23. . שימו לב מי מיצג את הכושי: עו"ד ארנה לין; עו"ד ברק כלב; עו"ד תמר הלוי. ארנה לין היא פמיניסטית רעילה מעמודי התווך של החונטה.

תמיד כשמפטרים עובדי ציבור מושחתים הם רצים לארנה לין שתייצג אותם. היא מאוד מקושרת ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויועמ"ש ההסתדרות יחיאל שמיר שמסדרים לה חלטורות.

יחד עם ההסתדרות ארנה לין יזמה שביתות להבעת מחאה נגד הדיק-טטורה. לדבריה הרפורמה במשפט לא תאפשר לה לממש את הזהות המינית שלה ולממש את המשיכה שלה לנשים, והיא תהפוך לשפחה.

ארנה לין כשמפטרים מושחתים הם תמיד זורמים אליה

המומחיות של ארנה לין היא לייצג עובדי מדינה מושחתים, גנבים, רמאים ונוכלים, למנוע את פיטוריהם ולשמור להם את כל זכויות הפנסיה.

שימ לב איזה טענה אידיוטית ארנה לין טוענת בבית משפט עליון. היא טוענת שהיא יודעת שהסמכות בבית דין לעבודה, אבל היא צופה שהיא תפסיד שם ולכן היא צופה להגיש עתירה נגד בית הדין לעבודה (הארצי), כך שלטענתה ממילא היא צפויה להגיע לעליון, אז למה לשלוח אותה לבית דין לעבודה מלכתחילה?

על זה אמר השופט חאלד כבוב שהטענה מוקשית בעיניו. רק מוקשית? זו הטענה הכי דבילית שאפשר לטעון. ברמה אינפנטילית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 5328/23

לפני: כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופט ח' כבוב

העותר: עו"ד אווקה (קובי) זנה

נ ג ד

המשיבים: 1. נציב שירות המדינה

2. השר במשרד המשפטים

עתירה דחופה למתן צו ביניים ומתן צו על תנאי ובקשה לקיים דיון דחוף; תגובה מטעם המשיבים; תגובה מטעם העותר; בקשה דחופה למתן החלטה בבקשה לצווי ביניים

בשם העותר: עו"ד ארנה לין; עו"ד ברק כלב; עו"ד תמר הלוי

בשם המשיבים: עו"ד עידית לבוביץ' שקד

פסק-דין

השופט ח' כבוב:

1. עניינה של העתירה שלפנינו בסיום העסקתו של העותר כראש היחידה הממשלתית לתיאום מאבק בגזענות.

2. לפי הנטען בעתירה, ההחלטה בעניינו של העותר התקבלה "שלא כדין, בשרירות, בחוסר סמכות, ללא כל הצדקה או נימוק ענייניים, באופן המעורר מראית עין ברורה ולפיה ההחלטה נעשתה משיקולים זרים – פוליטיים, והכל בניגוד להחלטת הממשלה מס' 2464 בדבר 'השלמת הסדרי רוטציה ותקופות כהונה בסגל הבכיר של שירות המדינה' […] הנחיות נציבות שירות המדינה שהוצאו מכוחה […] והוראות חוזה ההעסקה של העותר". בעתירה נתבקשנו להוציא צווים על-תנאי כדלהלן:

"צו על תנאי המופנה למשיבים 1-2 […] המורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא יימנעו מסיום העסקתו [של העותר] ויורו על הארכת כהונתו בתפקיד […] לשנתיים נוספות ובסה"כ לתקופה של 8 שנים, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2464, הנחיות הנציב וחוזה ההעסקה של העותר.

צו על תנאי המופנה למשיב 1 […] המורה לו לבוא וליתן טעם מדוע לא יציע לעותר תפקידים הולמים, במהלך השנתיים הקרובות, וזאת לתקופה שלאחר תום 8 שנות כהונתו בתפקיד, או לפעול באחת מהדרכים האחרות שפורטו בהחלטת הממשלה [מס'] 2464 ובהנחיות הנציב, באופן שיאפשר את המשך שירותו של העותר במסגרת הסגל הבכיר בשירות המדינה וימנע את סיום העסקתו בשירות המדינה, והכל בהתאם לאמור בהחלטת הממשלה והנחיות הנציב הנ"ל, שהעניקו לנציב סמכויות שונות שיאפשרו לו להמשיך את העסקתו של עובד בסגל הבכיר המוביל שזכה להערכה ומשובים גבוהים שיש בהם להעיד, יחד עם אינדיקציות נוספות, על הצלחתו הרבה בתפקידו."

בנוסף לצווים אלה, נתבקשו גם צווי ביניים שעניינם הימנעות המשיבים מסיום העסקת העותר ומלפעול לאיוש משרתו עד להכרעה בעתירה גופה; ומתן הוראה למשיב 1 לפעול להמשך העסקתו של העותר, וזאת מכוח סמכותו שלפי החלטת ממשלה מס' 2464, הנחיותיו של משיב 1 וחוזה ההעסקה של העותר.

3. למקרא העתירה הוריתי למשיבים, בהחלטתי מיום 13.07.2023, להגיש התייחסות תמציתית לשאלת קיומו של סעד חלופי בנסיבות העניין. זאת, מכיוון, ש"על פני הדברים, ובשים לב לאמור בפסקאות 11-9 לכתב העתירה, דומה, כי חרף אי אלו טיעונים מתחום המשפט המינהלי, העתירה עוסקת, בעיקרה, בשאלות של יחסי עבודה".

4. ביום 23.07.2023 הוגשה תגובה מטעם המשיבים בהתאם להחלטתי. בגדרה, הוטעם כי "כבר מעיון בפתח העתירה […] ניתן להיווכח בנקל כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בדרך של הגשת תובענה לבית הדין האזורי לעבודה, באשר הנושא בו היא מבקשת לדון, מצוי בלב מומחיותם של בתי הדין לעבודה". שכן, "כלל טענותיו של העותר, כמצוין בפתיח העתירה, נוגעות להחלטה על סיום תפקידו, לרבות סמכות מקבל ההחלטה, השיקולים שנשקלו בעת קבלתה, הליך קבלת ההחלטה, וכן טענות בדבר תפקידים חלופיים שהוצעו או אמורים היו להיות מוצעים לו, לשיטתו". לעמדת המשיבים "כל אלה הן טענות שעילתן ביחסי עובד מעסיק, וככאלה מצויות בלב סמכותו העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 […] לא זו בלבד שבית הדין האזורי לעבודה הוא הערכאה בעלת הסמכות הייחודית לדון בסוגיות שמעלה העותר בעתירתו, אלא שבמסגרת הבירור שיתקיים בפניו, יידרש בית הדין האזורי לעבודה, כערכאה הדיונית המוסמכת, לברר לאשורה את התשתית העובדתית הצריכה לעניין. זאת, משעה שבשונה מהנטען על ידי העותר, התשתית העובדתית, כמו גם טענותיו של העותר, אינן מוסכמות ואינן נעדרות מחלוקות, ולכן תידרש הערכאה הדיונית לברר את המחלוקות העובדתיות ולדון בכלל הטענות המשפטיות שיבקש העותר להניח לפתחה". כן הוער, כי בניגוד לטענות העותר "העתירה שלפנינו אינה נוגעת בסוגיות משפטיות בעלות חשיבות מיוחדת, והמדובר בבחינת מקרה פרטני שתיעשה בהתאם לבחינת נסיבות[יו]"; וכי ממילא, "לחם חוקו של בית הדין לעבודה" להידרש גם לשאלות משפטיות, לרבות ביחס "לפרשנות הראויה להחלטת הממשלה [מס'] 2464 והנחיות נציבות שירות המדינה שהוצאו מכוחה, וכן לכלל הוראות הדין הרלוונטיות".

5. לבקשתו, ומשבאת-כוח המשיבים הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, נעתרתי לבקשת העותר להגיש תגובה מטעמו לשאלת קיומו של סעד חלופי במקרה זה. בתגובה נטען, ראשית, כי העתירה "מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות וכבדות משקל באשר להסדר משפטי חדש יחסית, פרי החלטות ממשלה […] ולפיכך פרשנותו תהווה תקדים חשוב בעל השלכות רוחב משמעותיות, הן בעבור העובדים עצמם והן בעבור שירות המדינה בכללו", ומשכך נכון כי זו תתברר בפני בית המשפט הגבוה לצדק. שנית נטען, כי "פיטורי עובד בכיר על-ידי שר בממשלה בהחלטה שרירותית, ללא כל נימוק ענייני, ובאופן המעורר חשש כבד לכך שההחלטה נגועה בשיקולים זרים […; פוגעים] פגיעה קשה באמון הציבור בממשלה ובעיקרון שלטון החוק, ולפיכך אף מטעם זה ראוי שהמקרה דנן ידון בבית המשפט העליון". שלישית נטען, כי "השאלות והעילות העומדות לדיון והכרעה במקרה זה מצויות עמוק בתחום המשפט המינהלי. למעשה משפט העבודה הוא משני בתיק זה […]". רביעית, ובהמשך לנימוקו השלישי של העותר, נטען כי בנסיבות העניין "גם אם יופנה העותר לבית הדין לעבודה, סביר מאוד שכך או כך, יגיע התיק בסופו של דבר לפתחו של בית המשפט [העליון] על ידי אחד מן הצדדים. זאת בשל ההיבטים העקרוניים והתקדימיים של כל החלטה שתתקבל […] לפיכך ראוי שהנושא ידון בבית המשפט העליון מלכתחילה, אף מטעמי יעילות". לסיום נטען, בניגוד לאמור בתגובת המשיבים, כי "עתירה זו מעלה סוגיות משפטיות בלבד ואין במקרה דנן כל מחלוקת עובדתית בין העותר למשיבים".

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי שהעניין שלפנינו יתברר בבית הדין האזורי לעבודה – הוא הערכאה הטבעית והמוסכמת לדון בטענות שהועלו בעתירה דנא.

7. זאת, בראש ובראשונה, בשל סמכותו שלפי סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (ראו, בשינויים המחייבים: בג"ץ 788/06 גולדברג נ' נציב שירות המדינה (21.05.2006)). אכן, כבר נפסק כי קיימת לבית משפט זה סמכות מקבילה לזו של בתי הדין לעבודה (ראו, בין היתר: בג"ץ 3991/92 המועצה המקומית אבו סנאן נ' שר החינוך, פ"ד מז(3) 293 (1993)); אך, בד בבד נפסק כי "מן הראוי שבית משפט זה ישתמש בסמכותו המקבילה בצמצום, כך שבהינתן קיומו של סעד חלופי, יופנה עותר לאותו נתיב" (בג"ץ 7921/15 איגוד לשכות המסחר נ' מכון התקנים הישראלי (02.06.2016) (להלן: עניין איגוד לשכות המסחר)). שימוש בסמכות זו נועד, בין היתר, למקרים חריגים ויוצאי דופן שלא מעוררים צורך להכריע במחלוקת בעניינים שבעובדה. מבלי לטעת מסמרות בשאלת ׳חריגותו׳ של המקרה דנא, ברי כי לא ניתן לשלול את טענת המשיבים כי קיימות מחלוקות עובדתיות משמעותיות בין הצדדים הדורשות בירור.

8. שנית, וכפי שציינו המשיבים, גם עניינם של עובדי ציבור, בכל הנוגע למשפט העבודה, כפוף לסמכותו של בית הדין לעבודה. עמד על כך בית משפט זה בעניין איגוד לשכות המסחר:

״יצוין כי אף בסוגיות הציבוריות והמנהליות המתעוררות מן המקרה, בהנחה ואלה מתעוררות, אין בכדי להצדיק אי דחיית העתירה. בדונו בעניין נושא העתירה שלפנינו יפעיל בית הדין לעבודה את כללי המשפט הפרטי והציבורי, שכן "המשפט בישראל הוא אחד, והוא חל בכל מערכות השיפוט" […]. אין בכך שטענות העותרים מתבססות על כללי המשפט המנהלי, בכדי להפחית מסמכותו של בית הדין לעבודה. זאת ועוד, חלק מהסוגיות שהועלו על ידי העותר מצריכות בירור מוקדם של שאלות רקע עובדתיות ביחס למקרה הספציפי, ובכך ישנה כמובן עדיפות לערכאה מבררת״.

והדברים ברורים.

9. טרם חתימה, ראיתי להתייחס לטענת העותר לפיה נכון כי עניינו יידון בבית משפט זה מלכתחילה, בין היתר מטעמי יעילות; שכן, אם הוא יופנה ״לבית הדין לעבודה, סביר שהתיק [יגיע] בסופו של דבר לפתחו של בית המשפט [העליון] בשל ההיבטים העקרוניים והתקדימיים של כל החלטה שתתקבל״. טענה זו מוקשית בעיניי, ואסביר.

כידוע, הלכה היא עמנו כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, וכי התערבותו בהחלטותיהם שמורה ״למקרים חריגים, בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: קיומה של טעות משפטית-מהותית בהחלטה, בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, וקיומם של שיקולי צדק המחייבים התערבות שיפוטית (בג״ץ 1428/23 ארגון רבני ישראל נ׳ המועצה הדתית יבניאל, פסקה 20 (22.05.2023); כן ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 694-685 (1986) (להלן: הלכת חטיב)).

דומה, אפוא, כי בטענת העותר יש משום ניסיון לעקוף את הפרוזדור ששורטט בהלכת חטיב, אשר רק בהתקיימותם של התנאים הנקובים בו, יוביל הוא אל הטרקלין של שערי בית המשפט הגבוה לצדק בעניינים הנוגעים למשפט העבודה. שכן, ברי כי אין בענייננו, בנקודת זמן זו, ״טעות משפטית מהותית״ בהחלטה של הערכאה המומחית המוסמכת, היא בית הדין לעבודה. לא מן הנמנע כי ׳קיצור דרך׳ מעין זה, יובילנו ל׳דרך קצרה שהיא ארוכה׳.

10. בהינתן כל האמור לעיל, דין העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית הדין האזורי לעבודה. בשים לב לסד הזמנים, ועל מנת לספק בידי העותר שהות לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בטרם תסתיים העסקתו, ניתן בזאת צו ארעי המשהה את סיום העסקת העותר עד ליום 06.08.2023.

11. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ‏י"ב באב התשפ"ג (‏30.7.2023).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

PDF

החלטה בבגץ להעביר תביעת אווקה זנה נגד פיטוריו לבד לעבודה 5328-23

אווקה זנה ראש תחום מח"ש בסנגוריה הפיץ מייל לחבריו ב 2014 שהם גזענים נגד אתיופים וכשקודם לראש יחידה למיגור גזענות הציק דווקא למתנחלים

איזה בידור: אווקה זנה מסדר סנגורים חינם לשוטרים שמרביצים לאתיופים……

נו… 6 שנים הוא מיגר גזענות. האם הגזענות מוגרה?

אווקה זנה פוטר ע"י דודי אמסלם כי סידר לעצמו טיולים לשוויץ והציק למתנחלים שהם גזענים נגד ערבים ופלסטינים

במקום לטפל בגזענות נגד אתיופים הציק למתנחלים בטענה שהם גזענים נגד פלסטינים

להלן המייל שאווקה זנה העביר לחבריו ב 2014

אווקה גידל עיזים באתיופיה והיה עצור 3 ימים בסודן וסבל מריח של קקי

להלן ההחלטה בעליון להעביר את עתירתו לבית דין לעבודה

כתיבת תגובה

רשתות חברתיות

מידע

לתמיכה

הרשמה