בעניין : 1. הקטינה
            2. הקטין
            באמצעות האפוט’ לדין, עו”ד גלית ביטון לנקרי 

1. החלטה זו ניתנת בהמשך לאמור בהחלטתי מיום 8.3.20 , לאחר קבלת עמדת כל הנוגעים בדבר לגבי שתי הסוגיות שהוחזרו לפתחי ע”י ערכאת הערעור – עיכוב ביצוע ההחלטה בדבר הוצאה זמנית של הקטינים ממשמורת האם  נוכח השיפור בקשר עם האב ,  וזהות הפסיכודיאנוסטן שימונה ליתן חוות דעת בתיק .

2. ביום 8.3.20 הוגשה תגובת התובע . לשיטתו יש ליתן הוראות לגבי המועד והאופן של תחילת הטיפול כפי שהציע המומחה נוכח פסיקת בית המשפט המחוזי , אשר אישרה את החלטת מותב זה מיום 24.10.19 . לתמיכה בעמדתו מצרף התובע את עמדת האפוט’ לדין כפי שהוגשה לערכאת הערעור . מודגש כי האב משווע לזמן לבד עם הקטינה .

3. ביום 10.3.20 הוגשה תגובת הנתבעת . בית המשפט המחוזי פתח פתח בפסיקתו לדחיית ביצוע ההחלטה מיום 24.10.19 ואף ביטולה ככל שמתקיימים מפגשים של הקטינים עם שני ההורים.  גם בית משפט זה נתן בהחלטותיו מיום 31.12.19 ומיום 3.3.20 ביטוי לשיפור בקשר בין הקטינים לבין האב . בהחלטה מיום 13.1.20 אימץ בית משפט זה את הצעת האם לתיאום      מפגשים של ההורים עם הקטינים בתקווה כי יווצר קשר שילך ויתפתח עד כדי יתור כל ההליכים המשפטיים בין הצדדים . האם פועלת בהתאם להחלטה מיום 13.1.20 . מדובר בתהליך הדרגתי , אך כבר נעשתה כברת דרך משמעותית .

לגבי זהות המומחה מבוקש למנות את ד”ר … ( פסיכולוגית התפתחותית מומחית ) או את ד”ר …  ( פסיכולוגית קלינית ) .

4. ביום 22.3.20 הוגשה עמדת האפוט’ לדין . העמדה מבוססת על פגישה עם הקטינים בבית האם מיום 17.3.20 , פגישה נפרדת עם האם , וביקור בבית ששכר האב ביום …  , לרבות פגישה עם האב . האם סיפרה כי חלה התקדמות במפגשי הקטינה עם האב . האם מבקשת לעשות זאת לאט לאט , בקצב של הקטינה . האם מדווחת על שיפור בקשר שלה עם האב הכולל כיום תקשורת ישירה רק בנוגע לקטינים . האפוט’ לדין מברכת על השינוי בעמדת האם , הקשור ככל הנראה להחלטות בתי המשפט ועמדת ב”כ האם . התהליך חייב להיות מלווה ע”י המטפלים שמינה בית המשפט וחבל שהאם עודנה מסרבת להגיע למטפלים.

            האב שכר דירה המותאמת לאירוח ילדיו . האב מדווח על התקדמות קלה במסגרתה התקיימו מספר מפגשים של האב עם הקטינה בנוכחות האם . בשבוע שעבר , במפגש בו נכחה האפוט’ לדין , הסכימה הקטינה ללכת עם האב לאכול פיצה ללא נוכחות האם .

            הקטינה עדיין מסרבת ללכת לבית האב וגם ניסיון השכנוע של האפוט’ לדין לא הועיל .

            האפוט’ לדין סבורה כי עובדת קיומם של שני מפגשים בהם שני הקטינים הלכו לאב יחד ללא קושי מהווה שיפור משמעותי . מוצע לעקוב אחר המפגשים ולבחון בשיתוף המומחים את הדרך הראויה לרבות הגברת המפגשים . עוד מוצע כי הקטינים ימשיכו להגיע למפגשים אצל המומחים עם האב , גם ללא נוכחות האם .

            הקטין סיפר כי הוא ישן אצל אביו מחודש 11.20 ( כך במקור – צריך להיות 11.19 – ניר זיתוני )  . הקטין סיפר כי הוא אוהב את הבית של האב ושמח ללכת לשם .  הקטינה סיפרה כי היא הולכת למפגשים עם אביה ללא קושי . המפגש בו הלכה עם אביה לאכול פיצה היה בסדר . תצפית שערכה האפוט’ לדין העלתה כי הקטינים ביצעו ללא קושי את המעבר מבית האם לרכבו של האב .  התקדמות משמעותית זו מצדיקה לעכב בשלב זה את ביצוע ההחלטה מיום 24.10.19 . כדי לתחזק את המפגשים ולהכניס את המשפחה לתלם של זמני שהות קבועים ורצופים יש צורך בהמשך טיפול ומעקב . האפוט’ לדין תמשיך לעדכן .

5. ביום 23.3.20 הוגש עדכון של המומחים . המומחים ביקשו מהצדדים להגיע למפגש משותף אך האם סירבה . האב לא ראה הצדקה להגיע למפגש לבדו כאשר הוא מתקשה לשלם את עלות המפגש בימים אלה . האב דיווח על קושי של הקטינה במפגש הראשון לצד שיפור במפגש השני שנמשך 20 דקות . דברים אלה מהווים התחלה של התקדמות . ההמלצה היא לתת למהלכים שהחלו סיכוי להמשיך . מודגש כי יש להותיר את התיק פתוח ולא להסיר את האיום בהחלפת המשמורת . יתכן שהאם זקוקה לתקופת זמן בה תראה כי הקטינה נהנית בחברת האב , בטרם תוכל לשדר לקטינה מסר חיובי לפיו היא יכולה לסמוך על אביה .

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועמדות האפוט’ לדין והמומחים , אני מקבל את המלצת האפוט’ לדין והמומחים  בדבר המשך עיכוב הביצוע של ההחלטה מיום 24.10.19 בדבר העברת משמורת זמנית מהאם לאב  .

            כל הנתונים המצויים לפני מצביעים על התקדמות משמעותית בקשר בין האב לבין הקטינים , ובפרט בקשר בין האב לבין הקטינה . הקשר של האב עם הקטינה חודש למעשה לאחר חודשים של נתק והוא מתקיים במגמת שיפור . יש ללוות את התהליך כפי שיידרש עד שתנוח דעתי כי הקשר חזר למסלול של זמני שהות סדירים וקבועים שכל הנוגעים בדבר חיים עימם בשלום . האב , שהפנה ובצדק לעמדת האפוט’ לדין בערכאת הערעור , נדרש לאמץ את העמדה העדכנית של האפוט’ לדין , אשר לכל הדעות מבצעת עבודה מסורה בתנאים לא פשוטים של מצב חרום , הכוללת גם ביקורי בית. 

            במצב דברים שכזה וכל עוד הקשר מתקיים ומתקדם , אין כל הצדקה לבצע הליך מורכב וקשה של העברת משמורת זמנית על הקטינים מהאם לאב . כפי שסבורים המומחים גם אני סבור כי האפשרות שהקטינה  תתחיל להיפגש ואחר כן לבקר את אביה מתוך בחירה שלה ושל האם היא האפשרות העדיפה .

7. לגבי זהות הפסיכודיאגנוסטן התקבלה עמדה עדכנית רק של האם . המומחים  הציעו בעבר את ד”ר … אך האם התנגדה למומחית זו . נוכח החשיבות של שת”פ של שני ההורים עם המומחית ונוכח העמדה בפסיקה לפיה מינוי מומחה מטעם בית המשפט יעשה לאחר מתן זכות טיעון לצדדים לגבי זהות המומחה , מצאתי לנכון לבחור באחת משתי המומחיות שהציעה האם ולמנות את ד”ר … , אשר שמה מופיע באתר משרד העבודה והרווחה כמי שמבצעת אבחונים פסיכודיאגנוסטיים במשפחות מורכבות .  

            החלטה לגבי המינוי תינתן מיד לאחר חתימת החלטה זו במסמך נפרד .

8. בית המשפט מודה למומחים ולאפוט’ לדין על כך שהצליחו להגיש עמדתם לתיק בימים קשים אלה .

            החלטה זו תשלח לב”כ הצדדים , לאפוט’ לדין ולמומחים .   

            החלטה זו ניתנה במקור ביום 23.3.20 .   

ניתנה היום, ז’ תמוז תש”פ, 29 יוני 2020, בהעדר הצדדים.