תראו באיזו קלות נשים יכולות להעליל על גברים שאנסו אותם, ובאיזו קלילות הן יכולות לחזור בהן. במקרה הזה אישה פיתתה בנקאי שהיא רוצה להזדיין איתו. יש סמסים שהיא אמרת במפורש שהיא רוצה חיבוקים ונשיקות “ולא רק”.
הבעיה מתחילה מזה שכל השוטרים מקבלים הכשרות שעליהם לגלות רגישות למי שמתלוננת על אונס ולא לחקור אותן על האונס במשטרה, כי “זה אונס שני”.
התוצאה היא שהן מספרות סיפורי אלף לילה ולילה, הכל נרשם, וזה מספיק כדי לבקש לעצור את הגבר עד תום ההליכים.
האשקלונית בדתה אונס בקלי קלות
במקרה הזה הבחורה נחקרה פעם שניה ובפעם השניה שאלו אותה על כל הסתירות והשקרים שהתגלו בחקירותיה, ואז היא הודתה שהיא המציאה עלילה. אבל אם לא היו מזמנים אותה לחקירה שניה, הבחור בסיפור היה יכול לחטוף מעצר עד תום ההליכים.
אחרי מאמצים גדולים של הקורבן הפרקליטה הבכירה נורית ליטמן אישרה להגיש כתב אישום נגד מעלילנית השווא.
ואנו שואלים, מדוע צריך אישור של נורית ליטמן? מדוע זה לא דבר שבתחנה באשקלון יכולים להחליט אם להגיש כתב אישום על תלונת כזב נגד אישה?
הגבר סיפר למנהלת שאחד הפקידים שלה “התעסק” עם חברה שלו, סיגל (שם בדוי), שמחזיקה בחשבון בנק בסניף הזה. הוא סיפר למנהלת שיש לו הוכחות לכך, כי הוא לקח את הטלפון שלה לתיקון ושמע שם הקלטות שהפקיד מזמין אותה לישון אצלו. לדבריו, החברה שלו הגיעה לביתו של הפקיד כדי לחתום על מסמכים, אבל הפקיד הזה קיים איתה יחסי מין.
למחרת, הגבר הגיע יחד עם סיגל, והיא סיפרה למנהלת הסניף שהיא הגיעה אל הפקיד לחתום על מסמכים, ואז הוא נישק אותוה וקיים עמה יחסי מין. המנהלת, בעדותה במשטרה, סיפרה כי שאלה את הלקוחה “מה עשית?” והלקוחה השיבה לה “ננעלתי קפאתי”.
המנהלת גם ציינה בעדותה כי לאורך השיחה, הלקוחה “הייתה מסתכלת על החבר ואז כאילו מקבלת אישור ממנו לענות והיא אמרה לא פעם ‘אני עשיתי טעות שעליתי אליו'”.
“הרים את החצאית”
משם הגיעה סיגל אל תחנת המשטרה באשקלון והגישה תלונה נגד אותו פקיד בנק וסיפרה כי הוא אנס אותה בביתו.
סיגל סיפרה בעדותה במשטרה כי היא הייתה אמורה לבצע מספר פעולות בחשבון שלה והפקיד אמר לה שכדי לא לטרטר אותה, שתעבור אצלו בבית והוא יחתים אותה. היא סיפרה כי היא נכנסה אליו לבית ואז “הוא כזה התלהב חיבק אותי וניסה לנשק אותי בפה הוא התקרב אלי עם השפתיים שלו לשפתיים שלי ואז אני הזזתי את הראש והפניתי את הלחי שלי”.
היא סיפרה בהמשך כי היא חתמה על כמות גדולה של מסמכים, “תוך כדאי זה שאני חותמת הוא התחיל למזמז אותי נגע כי בישבן, בחזה, על הבגדים, אני קפאתי במקום הרגשתי שאני חייבת לסיים החתימות לכן גם לא אמרתי כלום. אחרי שסיימתי לחתום במסמכים במטבח יש לו מין אי במטבח שם הייתי בעמידה וחתמתי על המסמכים הוא היה מולי בשלב הזה ואז הוא נגש אלי מאחור אני הייתי עם חצאית הוא הזיז לי את החצאית למעלה אני קפאתי במקום. הרגשתי שאני חייבת לו ואז הוא השתמש בכוח”.
היא סיפרה לחוקר המשטרה כי בשלב הזה הוא אנס אותה בכוח, “זה היה עניין של שניות ואז אני הזזתי אותו מעלי בקשתי שאני רוצה ללכת ואז הייתה עוד שיחת פלאפון ושאל אותי ‘מה יש לך למה את ככה תזרמי אני יסדר לך את העניינים’ אני לקחתי את הדברים שלי והתיק והלכתי ואז אני עמדתי ליד המעלית ואז הוא הסתכל עלי מהדלת ואז אמרתי לו ‘תסגור את הדלת אתה לא חייב להסתכל עליי’, הגיעה המעלית ואז נסעתי הביתה”.
כאשר היא נשאלה שוב כיצד בוצע האונס היא השיבה, כי הפקיד “הרים את החצאית הזיז את התחתון” והוסיפה: “זה היה עניין של שניות. אני קפאתי במקום ולא ידעתי מה לעשות, הייתי זקוקה לסיוע הזה של הסדרים של ההלוואה… לא אמרתי כלום, הייתי קפואה וזהו”.
בעדותה השנייה במשטרה, היא נשאלה וענתה כי היא לא סיפרה לחבר שלה שהיא הולכת לבנקאי “כי הוא קנאי וישר היה חושב שיש משהו ואני הייתי בלחץ מבחינה כספית”. היא חזרה שוב על הסיפור כיצד הוא נגע בה בזמן שהיא חתמה על המסמכים וסיפרה כיצד הוא אנס אותה, “אני הרגשתי מנוצלת, הוא האמר שהוא עזר לי ואני הרגשתי חייבת לו”.
החוקר שאל אותה מדוע היא סיפרה על כך להנהלת הסניף וסיגל השיבה שהחבר שלה חיטט לה בטלפון ושמע שיחות מוקלטות ושמע שיחה שלה עם הבנקאי ומשם זה התגלגל.
החוקר תהה אם היא התלוננה כי החבר גילה את זה, אז היא השיבה: “לא, זה לא בגללו. אני הרגשתי שמישהו ניצל את הצרכים שלי בשבילו. החבר אני פגעתי בו, אבל לא בגלל זה. פשוט זה מקומן שהוא ניצל אותי ואת המצוקה שלי”.
“לא רק חיבוק ונשיקה”
הבנקאי, זומן לחקירה במשטרה בחשד לאונס, אבל הוא סיפר סיפור אחר לגמרי. לדבריו באותו היום שהיא באה לחתום על המסמכים הם אכן שוחחו על חייהם הפרטיים ולפני שהיא הלכה הם נפרדו בנשיקה. “יום למחרת נהיינו ידידים התכתבנו כמה פעמים, כתבה לי שהיא התגעגעה ורוצה לבוא לחיבוק ונשיקה ולא יכולה לבוא”, העיד הבנקאי בחקירתו.
הוא סיפר כי רק לאחר כמה ימים הם נפגשו שוב, כאשר היא כתבה לו בשעה מאוחרת בלילה “‘אני משתגעת, חייבת לראות אותך’ אמרתי לה ‘תבואי אני בבית’, אמרה ‘מה אני יבוא מאוחר’ אמרתי לה שאין בעיה אני גם ככה לבד.
אמרה ‘תחכה לי’ אמרתי לה ‘תעירי אותי אין לי בעיה’, אותו לילה זה היה ביום חמישי, אני חושב לפני כשבועיים וחצי היא כתבה לי בשעה 4:30 ‘אני בדרך’, כתבתי לה ‘אוקי'”.
הוא סיפר כי בשעה 4:45 לפנות בוקר סיגל הגיעה לביתו ואז הוא ציין כי עוד לפני שהיא הגיעה היא כתבה לו בהודעה “אני רוצה חיבוק ונשיקה” והוא שאל אותה “רק חיבוק ונשיקה?” והיא השיבה “לא רק“. ואז הוא סיפר שהיא נכנסה לביתו “ישר נכנסה לחדר, נשכבה על המיטה שלי הורידה נעליים, התחבקנו, התנשקנו, זה הוביל למין בהסכמה, כמובן תוך כדי היא אומרת לי ‘אני אוהבת אותך, איזה באסה שלא הכרתי אותך לפני, אתה מדהים‘, בשעה 5:20 היא קמה והלכה”.
הוא סיפר שיום אחד התקשר אליו מישהו והציג את עצמו בתור החבר של סיגל. הבנקאי התנצל ואמר כי לא ידע שיש לה חבר “ואז איים עלי אמר לי ‘אני יזיין אותך ידקור אותך, תספר לי מה היה, אני יבוא לבנק אתה התחלת עם חברה שלי‘. ואני בצורה הכי פשוטה ויפה אמרתי לו שאני מתנצל ולא ידעתי, ‘בחיים לא הייתי פוגע בך סיגל לא אמרה כלום מה אתה בא אלי בטענות’… התלבטתי אם לבוא למשטרה אבל פחדתי כי האיומים היו מפחידים, החלטתי לא לבוא כי פחדתי רעדתי. אמרתי לו ‘אני מתנצל תן לי לנתק את השיחה’ והוא אמר לי ‘אתה לא תנתק, אחרת אני יבוא לסניף ואני יזיין אותך'”.
הבנקאי סיפר עוד בחקירתו כי השיחה הזאת נמשכה 40 דקות, “שאל אותי ‘שכבת איתה’ ואני גמגמתי ועניתי לו שכן ואמרתי לו שאני מתנצל כי היא לא הזכירה אותו. בסיום השיחה אמר ‘אני מתנצל שכעסתי, אני איתה כבר שנתיים אני אוהב אותה קניתי לה טבעת להציע לה נישואים’. אמרתי לו שאני בשוק והוא אמר ‘תודה שסיפרת לי’. התנצלתי בפניו והבטחתי שהיא לעולם לא תשמע ממני. כל כך כעסתי עליה למה היא עשתה את זה, מה אני קשור, מה היא מתחילה איתי ובאה אלי לדירה כשיש לה חבר”.
הוא אף העלה השערה מדוע היא מעלילה עליו ואמר כי כנראה החבר שלה סיפר לה על השיחה “וכנראה בגלל שהיא שיקרה לי או עשתה משהו שאסור הוא התעצבן והם באים להפליל אותי. היא באה וניהלה את הכל אני לא עשיתי לה שום דבר ברמה האישית ולא במקצועית ולא מבחינת הבנק. היא באה אליי מיוזמתה ומרצונה אמרה לי שהיא רוצה לבוא אמרה לי ‘אני אוהבת אותך’, אמרה לי ‘זה רק פאן זה’ משפט מצוטט שלה”.
בהמשך, ולצורך הוכחת גרסתו השיג הבנקאי את הצילומים ממצלמת האבטחה של הבניין בו הוא מתגורר ורואים במצלמות כי בניגוד לטענתה של סיגל, היא לא הגיעה אליו כשהיא לבושה בחצאית אלא במכנסי ג’ינס וגופיה.
המעלילנית אמרה בחקירה השניה: “זרמתי איתו כי רציתי את זה”
בעקבות זאת, זומנה סיגל שוב לתחנת המשטרה. החקירה הייתה, בסוף חודש נובמבר 2017, בערך שלושה חודשים לאחר שהגישה את התלונה שלה. הפעם היא סיפרה סיפור אחר ושונה, כזה שדומה יותר לגרסה של הבנקאי ואמרה כי היא הייתה בביתו פעמיים, בפעם הראשונה חתמה על המסמכים ובפעם השנייה הגיעה אליו שוב “בשעות הקטנות של הלילה”.
“מה קרה שפתאום הנסיבות השתנו מהתלונה שלך הראשונה להיום?”, שאלה החוקרת. וסיגל השיבה: “מה השתנה?? אני כבר לא זוכרת מה אמרתי”.
בשלב הזה, סיגל הופכת מקורבן של עבירת מין לחשודה במסירת הודעה כוזבת והחקירה הופכת לחקירה באזהרה.
החוקרת שאלה אותה אם היא רוצה עו”ד וסיגל השיבה: “לא צריך עו”ד. למה אני צריכה את התיק הזה עליי, מה אתם רציניים?? נכון זרמתי איתו כי רציתי את זה. בבנק בפירוש אמרו לי להגיש תלונה”.
בהמשך שאלה אותה החוקרת “אחרי שחתמת על המסמכים, למה באת אליו שוב הביתה?” וסיגל השיבה: “אני כל הזמן הרגשתי שאני צריכה להתנהג ככה בשביל להשיג ממנו את מה שאני צריכה”.
החוקרת הקשתה: “אז בעצם את משתמשת במיניות שלך כדי להשיג דברים?”
סיגל השיבה: “כן, במקרה הזה כן. זו פעם ראשונה שזה קורה לי”.
בהמשך נשאלת סיגל על ידי החוקרת הם היא קיימה איתו יחסי מין מרצון טוב וחופשי או שהוא הכריח אותה. סיג השיבה: “הוא לא הכריח אותי ולא אנס אותי. אני קיימתי איתו יחסי מין מרצוני הטוב והחופשי וראיתי בכך דרך להשיג את מה שאני צריכה”.
חוקרת: “אז למה הגשת עליו תלונה?”
סיגל: “כי החבר שלי עלה על זה שאני בקשר איתו. אם חבר שלי לא היה עולה על זה, לא הייתי מגיעה לבנק ולא הייתי באה להגיש תלונה”.
החוקרת ניסתה לברר עם סיגל מה היא לבשה כשהגיעה לביתו של הפקיד, אך היא התקשתה לזכור “אני לא זוכרת חצאית או מכנס. חושבת שזו הייתה חצאית, לא זוכרת”.
בהמשך החקירה מציגה לה החוקרת תמונות שלה מגיעה ויוצאת מביתו של הבנקאי כשהיא לבושה בג’ינס וגופיה. “כן זו אני”, אישרה סיגל ואמרה “אני בכלל לא רציתי לסבך אותו, אני רוצה לבטל את התלונה הזו”.
כתב אישום מוגש נגד מעלילנית השווא רק לאחר פניית פקיד הבנק
בינתיים, למרות ההודאה של סיגל, אותו פקיד בנק זומן לשימוע לפני פיטורים בפברואר 2018 ושבוע לאחר מכן הודיעו לו על סיום תפקידו בבנק. אלא שחודש לאחר מכן, גם המשטרה הודיעה לפקיד על סגירת תיק החקירה נגדו מחוסר אשמה.
אלא שכאן הסיפור הזה לא הסתיים, כעבור שנה, בחודש מרץ 2019 בדק הפקיד מה עלה בגורל החקירה נגד סיגל וגילה כי לא נעשה דבר. לאחר התכתבויות מול הפרקליטות והגשת ערר. לאחר שהערר מתקבל, רק בחודש יוני 2020 מתבצעת השלמת חקירה וסיגל נחקרת שוב כחשודה. רק בחודש ספטמבר 2020 מחליטה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו”ד נורית ליטמן על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע נגד סיגל.
הגישה את כתב האישום. עו”ד טל אדיר-כהן, ראש שלוחת לכיש בפרקליטות. צילום: אורי קריספין
כעבור חצי שנה בחודש פברואר 2021 הוחלט להגיש כתב אישום נגד סיגל בעבירה של “ידיעות כוזבות” ועליו חתומה עו”ד טל אדיר כהן, ראש שלוחת לכיש בפרקליטות מחוז דרום. התיק עדיין מתנהל בבית משפט השלום באשקלון.
“החליטה ביום בהיר להרוס את חייו”
המחיר ששילם אותו פקיד הביא אותו להגשת תביעה אזרחית נגד הבנק בו עבד ונגד סיגל ובו דרש מאות אלפי ש”ח על הנזקים שנגרמו לו. לאחרונה, בשל העובדה שסיגל לא הגישה כתב הגנה, התקבל נגדה פסד דין בהיעדר הגנה והיא חויבה לשלם 370 אלף ש”ח בנוסף להוצאות משפט.
בנוסף, הגיש נגדה הבנקאי תביעת לשון הרע והוא דורש ממנה פיצויים בגובה של 300 אלף ש”ח אשר רק משיקולי אגרת בית משפט הועמדו על 100 אלף ש”ח. “מדובר במקרה מצער של נתבעת שהחליטה ביום בהיר להרוס את חייו של התובעת ולהגיש כנגדו תלונת שווא במשטרת ישראל”, נכתב בפתח התביעה.
עוד נכתב כי מעשיה של סיגל נעשו “מתוך מטרה להתנקם בו על כך שבינה לבין בן זוגה נהרסה מערכת היחסים הזוגית ומתוך מטרה לטהר את שמה”.
בכתב ההגנה שהגישה סיגל, היא חזרה שוב על טענת האונס, “הנתבעת שהונעה ממצוקה כלכלית קשה ומתוך אמונה נאיבית, הגיעה לביתו של התובע, והתובע ביצע בנתבעת מעשה אינוס חמור”.
עוד נכתב כי לאחר הגשת התלונה, “החל התובע להפעיל מכבש לחצים מסיבי על הנתבעת ועל משפחתה על מנת שזו תפעל לביטול התלונה בדבר מעשה האינוס… לא אחת הושמעו איומים כלפי הנתבעת ומשפחתה וכלו מיני ‘הבטחות’ שיקוימו באם לא תפעל הנתבעת כאמור ולא תבטל את תלונתה… בשל חששה הכבד לעצמה ולמשפחתה, נאלצה הנתבעת לשנות גרסתה במשטרת ישראל ולמעשה, חזרה בה בעל כורחה מתלונתה בדבר האינוס”.
התיק הזה עדיין מתנהל בבית המשפט.
