“בהחלט מי שמציגה את הכּוס שלה לראווה יכולה להיות יו”ר לשכת מחוז חיפה”

הערת מערכת: מערכת זו לא מקנאת בעו”ד אורטל סיוון וגם לא בגודל הציצים שלה שמימנו לה את שכר הלימודים במכללה האקדמית רמת גן. אנחנו דווקא בעד. לא נתפלא אם החיפאית המפורסמת, לא פחות, אספרנצה אלון מימנה את התואר שלה בדרך דומה. מה שמפריע לנו זה שהיא התלוננה תלונת שווא נגד שלומי בלומנטל, והמסכן ספג לינצ’ של התקשורת וישב במעצר, ושבגלל שהיא “קורבן”, שלומי לא יכול לספר בדיוק מה היה.

מבחינתנו מי שמציגה לראווה את הכּוס שלה בפומבי יכולה גם להתמנות ליו”ר הועד המחוזי מחוז חיפה, ואנו בטוחים שהיא תייצג את מחוז חיפה נאמנה. רק שלא תתלונן תלונות שווא נגד גברים, שכן העניין של גברים בכוס ובציצים שלה, הוא זה שמימן לה את התואר. אל תירקי לבאר שאת שותה ממנו. היינו מאוד שמחים לפרסם את פרוטוקול ועדת המשמעת, שכן יש חשיבות ציבורית ותקדימית לשאלה האם עיסוק קודם בפורנוגרפיה והחפצת נשים (וולונטרית) איננו פוגע בכבוד המקצוע.

אתר פוסטה עקב ודיווח על הפרשה 17/5/2013

אורטל סיון (עדן מור) מתמחה בת 24 ועורכת דין בת 28 התלוננו כי המנטור במשרד אנס את הצעירה וניצל מינית את הבוגרת * בית משפט השלום התרשם שהתיק בעייתי ושחרר את החשוד, בית משפט המחוזי נתן שלושה ימי מעצר נוספים למשטרה שכבר מרחה את התיק במשך חודש * הסניגורית בתיק, עו”ד אביטל בן נון, חושפת את המחדלים והסתירות, כולל בדיקת פוליגרף אחת שבה הנאנסת יצאה דוברת שקר והוסתרה מהמשטרה

שתי משפטניות צעירות עבדו במשרדו של עורך הדין הפלילי שלמה בלומנפלד מחיפה. האחת אורטל סיון (עדן מור) מתמחה בת 24, השנייה עורכת דין בת 28. על עובדה אחת אין חולק, עו”ד בלומנפלד קיים עם שתיהן יחסי מין, חרף העובדה שהוא נשוי ומבוגר מהן ב-20 שנה, וחרף העובדה שמתקיימים בינהם יחסי עובד מעביד.

השתיים, שטוענות כי לא ידעו האחת על השנייה, הגישו לבסוף יחד תלונות למשטרה על כך שיחסי המין נכפו עליהן.

המתמחה הצעירה אורטל סיון (עדן מור) טוענת שבמשך חמש פעמים היא נאלצה לקיים יחסי מין עם החונך המשפטי שלה(מנטור), עו”ד בלומנפלד, בניגוד מפורש לרצונה ותוך שהיא מתנגדת מילולית, עד שבפעם האחרונה, ב-3 לאפריל, החליטה להתנגד פיזית אבל לא הצליחה למנוע את המעשה. לטענתה, האירוע התרחש זמן קצר לאחר שהם סיימו דיון בבית משפט בעכו ונכנסו לבית מלון מקומי כדי לאכול ו”להתרענן” באחד החדרים, בדיוק כפי שעשו באירוע קודם בבית מלון בהרצליה לאחר דיון בבית משפט באזור המרכז.

עוד טוענת אורטל סיון (עדן מור) שכאשר חזרה נסערת למשרד היא שיתפה באירוע הטראומטי את עורכת הדין שהצטרפה חודשיים לפני כן למשרד. עורכת הדין ליוותה אותה לאחד ממרכזי הסיוע לנשים ומשם נסעו השתיים בליווי מדריכה לבית חולים בחיפה.

המתמחה עברה בדיקות לאישוש טענות האונס, ובמעמד הזה בבית החולים נשברה עורכת הדין וחשפה בפניה, שלמעשה גם היא נאלצת לקיים יחסי מין עם הבוס של המשרד, אמנם לא בכוח אבל בעל כורחה ובתמורה להמשך העסקתה.

עקב תוצאות הבדיקה החליטו השתיים בשיתוף עם נציגת מרכז הסיוע להגיש תלונה במשטרת מחוז חוף. התלונה לא הניבה חקירה כלשהי, והשתיים הגיעו לעו”ד כנרת בראשי, כדי שתסייע להן לזרז את פעילות המשטרה.

בראשי, עורכת דין ועיתונאית ברשות השידור, הציעה להן ללכת עם הסיפור לתקשורת, והביאה אותן לערוץ 1, שם היא הנחתה אז את התוכנית “סירנות“. עורכי התוכנית דרשו ממנה, שהמתלוננות יעברו בדיקת פוליגרף, כדי לקבל החלטה אם הם מתקדמים עם הסיפור הזה.

ערוצי הטלוויזיה דרשו בדיקות פוליגרף כתנאי לפרסום

כתב ערוץ 1 בחיפה, אלירן טל, הפנה את המתמחה למשרד פוליגרף בחיפה, וכאן נבקע לרגע סדק ראשון בסיפור של שתי המשפטניות הצעירות. בדיקת פוליגרף קבעה שהמתמחה אורטל סיון (עדן מור)אינה דוברת אמת. בערוץ 1 כבר חשבו לוותר על הסיפור, אך המתמחה ובראשי טענו בתוקף שמכון הפוליגרף הזה עובד עם משרדו של בלומנפלד, וביקשו לערוך בדיקה נוספת, מטעמן.

תחקירני ערוץ 1 פנו למכון פוליגרף אחר, ועכשיו המתמחה יצאה דוברת אמת, אבל בשלב הזה התקבלה החלטה סופית לוותר על פרסום הסיפור, הן בגלל חולשת הראיות והן בגלל המעורבות של בראשי כעיתונאית ועורכת דין.

כנרת בראשי המשיכה עם שתי הבנות לחדשות ערוץ 2, וגם שם ויתרו על הסיפור, עד שהסיפור הגיע לכתב המשפטי של חדשות 10, ברוך קרא, שהתנה את הטיפול שלו בבדיקת פוליגרף. המתלוננת הראשית עברה את הבדיקה ויצאה דוברת אמת, הסיפור פורסם ב-6 למאי, וכלל כמה הקלטות שבהן שתי המתלוננות מטיחות בעו”ד בלומנפלד את ההאשמות שלהן, והוא מכחיש. בכתבה גם דיווחו על בדיקת הפוליגרף שעברה אצלם המתלוננת הראשית, אבל הם לא דיווחו על הפוליגרף השלילי שהיא עברה בגוף התקשורת האחר, מה שלמעשה מזהם את הבדיקה שלהם.

ברוך קרא שחיפש כותרות הדליק את משטרת חוף נגד בלומנפלד

את הכתבה של ערוץ 10, ואת הביקורת של העיתונאי ברוך קרא, על כך שהסיפור תקוע שלושה שבועות במשטרת מחוז חוף, הפנימו מיד בצמרת אגף החקירות של המשטרה. התיק הועבר במיידית לטיפול בתחנה נייטרלית – יחידת ההונאה של מחוז מרכז בפיקודו של נצ”מ מוטי אדרעי.

אדרעי, קצין חקירות שתיקים מתוקשרים אינם זרים לו, הרים מיד את הכפפה. ב-12 למאי זומן עו”ד בלומנפלד למשרדי היחידה ביבנה, ונעצר. גם פרקליטות מחוז צפון, שעד אז התקשתה לכפות על מחוז חוף במשטרה לחקור את התיק, החלה לגלות מעורבות רבה בתיק הזה מהרגע ש”ברוכי” דיווח על הסיפור בטלוויזיה.

העבירות שהמשטרה מייחסת לבלומנפלד הן, מעשה מגונה בבגיר תוך כדי ניצולו, בעילת אישה מעל גיל 18 תוך ניצולה, ובעילה שלא בהסכמה חופשית. מעצרו הוארך אצל השופט אייל באומגרט בבית משפט השלום בראשון לציון עד יום חמישי (16 מאי), והשופט ביקש מהחוקרים “לעשות ימים כלילות לצורך השלמת החקירה, שכן על הכף מוטלת חירותו של אדם”.

החקירה כללה גביית עדויות מהמתלוננות והסביבה הקרובה שלהן, וכמובן מעורך דין בלומנפלד עצמו אשר טען כי הכל נעשה בהסכמה, אבל שיאה היה בעימות בין החשוד לבין שתי המתלוננות. על מה שקרה בעימות יש גירסאות ועדויות שמיעה, לכאן ולכאן, אבל דבר אחד ברור, מדובר בעימות דרמטי שבו שני הצדדים נלחמו על הגרסה שלהם, ושניהם מרגישים שיצאו ממנו מנצחים.

המעצר של שלומי בלומנפלד והשחרור – אביטל בן נון נלחמה כמו פנתרה

ביום חמישי ביקשה המשטרה באמצעות פקד עו”ד ארנון חגיגי להאריך את מעצרו של בלומנפלד פעם נוספת, בטענה שהוא מסוכן לציבור. עוד נטען כי שחרורו יאפשר לו לפגוע בראיות, להשפיע על עדים ולשבש את הליכי החקירה, מה גם שהחוקרים לא מיצו את הניסיונות לאתר את כל קורבנותיו לכאורה. לבקשה צורף גם מכתב של הפרקליט המלווה מפרקליטות מחוז צפון.

הסניגורית של בלומנפלד, עו”ד אביטל בן נון, ציינה כי שתי המתלוננות הסתירו מהמשטרה את העובדה שהמתמחה נכשלה בבדיקת הפוליגרף הראשונה שנערכה לה בערוץ 1, ושתיהן הופתעו מאוד כאשר החשוד הטיח זאת בהן במהלך העימות. לטענת הסניגורית, בשתי החולצות אותן לבשה המתמחה בשניים מהמקרים לא נמצאו קרעים עליהן היא דיווחה בתלונתה.

עו”ד בן נון ציינה עוד, כי המתלוננת השנייה (העורכת דין) סירבה לחשוף בעימות, או בפני החוקרים בנפרד, את שם החברה שאותה היא לדבריה שיתפה ראשונה בנושא הבוס שמטריד אותה מינית.

השופט אייל באומגרט, שסרק בלשכתו את כל העדויות שנאספו, לא נעתר לבקשת המשטרה, ואף מתח עליה ביקורת נוקבת. הוא התייחס לבקשה להאריך שוב את המעצר בעילה של חשש לשיבוש הליכי החקירה: “אין חולק כי הפרשייה התפרסמה בתקשורת בתחילת חודש מאי 2013 ורק אז החלה המשטרה לפעול. עיון בתיק מלמד כי מאז הגשת התלונות ועד חקירת החשוד ב-12 למאי לא בוצעו פעולות חקירה כלשהן, נציגי המשטרה עסקו בהעברת התלונה מגורם אחד למשנהו.

“אם אכן קיים חשש של מסוכנות, לא נהיר לי כיצד הילך החשוד חופשי במשך חודש, טרם התפרסמה הפרשה בתקשורת. כבר אז צריכה היתה המשטרה לנקוט בהליכי חקירה לאיתור הקורבנות הנוספים שלטענתה קיימים. רק היום המשטרה מגישה בקשות לצווי חיפוש אצל צדדים שלישיים, בקשות אלה היה ראוי להגיש אם לא בחודש האמור לעיל, או לפחות בעת הארכת המעצר הראשונה”.

בארבעת ימי המעצר בוצע העימות בין החשוד למתלוננות ונחקר צוות עובדי המשרד, “חקירות אלה לא מחזקות את החשדות”, קבע השופט, וציין: “החשוד מסר גרסה מדוע לשיטתו הגישו את התלונה נגדו, אולם גרסתו לא נבדקה… יובהר כי על הגוף החוקר לחפש לא רק ראיות מרשיעות אלא גם ראיות מזכות”.

באומגרט שחרר ממעצר ליאורה ברודי תקעה אותו בעוד ימי מעצר

השופט באומגרט קבע כי ניתן לחקור נשים נוספות כאשר החשוד משוחרר בתנאים מכבידים, ואף ציין בהקשר של הפסקת החקירה בחג השבועות: “המשטרה היא זו שבחרה את מועד המעצר, משכך אין היא יכולה לדון נושא זה לחובת החשוד”.

השופט באומגרט הורה לשחרר את בלומנפלד למעצר בית בבית משפחתו בשכונת רוממה בחיפה.

המדינה הגישה ערעור על ההחלטה לבית משפט המחוזי מרכז. השופטת ליאורה ברודי קיבלה את בקשת המדינה, והותירה את בלומנפלד במעצר עד יום שני (20 מאי) בטענה שהיא אינה מסכימה עם נימוקי השופט באומגרט ומצאה לנכון, כי יש פעולות שהפרקליטות מבקשת לבצע כאשר החשוד נמצא במעצר מחשש לשיבוש.

תלונה והתפטרות כפולה

בלומנפלד, כמו עמנואל רוזן, מוכר כרודף שמלות אובססיבי, וקשה להתעלם מהדימיון בין שתי הפרשות. בניגוד לעיתונאית הדס שטייף, שלא מפסיקה להשמיע את קולה בשם המתלוננות לכאורה, עו”ד כנרת בראשי המייצגת את שתי המתלוננות בתיק הזה מתוקף חוק נפגעות עבירה, סירבה למסור תגובה על התלונות או על הטענות שמייחסים למרשותיה החשוד והסניגורית שלו. ביציאה מבית המשפט ערכתי ראיון עם הסניגורית של בלומנפלד, עו”ד אביטל בן נון, שמכירה אותו מקרוב על רקע השנים הרבות של שניהם בקהילה המשפטית בחיפה.

“בהארכת המעצר הראשונה, התובע המשטרתי אמר שחלק מהתלונות הנוספות הן על אונס ועבירות מין חמורות. אנחנו לא מבינים”, תוהה בן נון, “אם יש תלונות על אונס מדוע הוא לא נחקר עליהן עד כה? התובע צריך לאתר מתלוננות? על דבר כזה לא שמעתי. הם יכולים ללכת לחפש כל בחורה ששלומי יצא איתה מגיל 16? כנראה שכן.

במשטרה חיפשו בנרות עוד נשים כדי לטעון שבלומנפלד עבריין מין סדרתי

“הם הגיעו לשתי קלדניות, שהוא הכיר לפני 10 שנים. לאחת, טענו נגדו, ‘נתת טרמפ והיא הזמינה אותך אליה הביתה לקפה, אבל בחדר המדרגות החזקת אותה במותניים וניסית להצמיד אותה’. הוא לא זוכר מקרה כזה. מקרה אחר מייחסים לו עם הקלדנית שעבדה בבית המשפט כאשר הוא ייצג את שודד הברינקס אילן קופרמן-סגל בשלב המעצרים (2003). נטען שהיא הצטרפה אליו לטיול עם הכלב, וכאשר הוא החזיק אותה בכוח ביד היא ברחה. השופט באומגרט אמר על זה, ‘אני בספק אם יש שם אפילו מעשה מגונה'”.

עו”ד בן נון משחזרת את האירועים שהובילו את הידיד והלקוח לבית המעצר. “ביום שישי 12 לאפריל עבד כל הצוות במשרד על הכנת תיק לדיון בבית משפט מחוזי אצל השופט עודד מודריק ביום ראשון, היו שם עורכת הדין, המתמחה ועו”ד בלומנפלד. בבוקר יום ראשון, 14 אפריל, מתקשרת המתמחה לשלומי ואומרת לו, ‘תקשיב, אני לא מגיעה

למשפט, אני מתפטרת, אתה אנסת אותי’. שלומי ענה לה בספונטניות, ‘השתגעת, את לא נורמלית, שכבנו בהסכמה’. היא התעקשה ואמרה ‘לא נכון, אנסת אותי’. בדיעבד התברר שהשיחה הזו הוקלטה, וזו הקלטת שהועברה לערוץ 1 וערוץ 10.

“שלומי התקשר לעורכת הדין, ואז גם היא הודיעה לו על פיטורין על רקע ניצול מיני שלה, וגם היא הקליטה את השיחה איתו. בהמשך היום התקבלו משתיהן במשרד של אמו שני מכתבי פיטורין זהים כמעט. שלומי הבין שתופרים לו תיק ובאותו היום אחר הצהריים הוא פנה לתחנת זבולון מיוזמתו, הציג את המכתבים, סיפר על השיחות מהבוקר, וביקש שיחקרו אותו. אמרו לו לך הביתה, אין שום תלונה.

“חולפים שלושה שבועות כמעט, וב-6 למאי מתקשר אליו ברוך קרא ומבקש תגובה. שלומי נתן לו תגובה, ש’היה לי רומן ואני מתנצל על זה בפני אשתי, אבל אנס אני לא’.

לאחר הפרסום בטלוויזיה, עם ההקלטות של השיחות, שלומי רץ שוב לתחנת המשטרה בחיפה. שם הודיע לו חוקר שהתיק עבר ליחידת ההונאה המחוזית ביבנה, כי המתלוננות ביקשו להעביר את הטיפול בתיק לתחנה נייטרלית. החוקר התקשר לחוקרים ביבנה ואמר שהעורך דין מבקש למסור גרסה, והם אמרו לו שלא יבוא. ב-12 למאי ביקשו ממנו להגיע והוא נעצר”.

אביטל בן נון טוענת משולש רומנטי ולא אונס ברוטלי

עו”ד אביטל בן נון, לשעבר תובעת בכירה ומצטיינת בפרקליטות מחוז חיפה, נאלצה בעצמה לעזוב את הפרקליטות עקב אולטימטום שהציבה לה פרקליטת המחוז לשעבר, עו”ד לילי בורישנסקי, על רקע פרשה רומנטית שנויה במחלוקת.

ניסיונה המקצועי, לצד הרגישות שלה לבני אדם, כמו גם לבעלי חיים, הפכו אותה מאז גם לסניגורית מצטיינת ומוערכת. אנשים שמכירים אותה יודעים לומר, כי עם קצת יותר מוטיבציה מקצועית, ונכונות לעבוד במחוז המרכז, היא היתה מגיעה לצמרת עורכי הדין בישראל.

עכשיו היא מנתחת את התיק: “לדעתי, במשרד של עו”ד בלומנפלד היה משולש רומנטי ושתי העובדות החליטו להרוס לבוס את החיים כאשר הן גילו אחת על השנייה, אבל מי שהובילה אותן בדרך הזו היא עו”ד כינרת בראשי. עד היום הן מנסות למצוא בחורות שעבדו פעם עם שלומי, וככה יש למשטרה כל מיני מזכרים מוזרים ומידעים קלושים, ממש כמו בפרשת עמנואל רוזן, אבל כל פעם שאני שואלת על תלונות נוספות החוקרים מתפתלים. מעבר לזה שהן זיהמו את העדויות אחת של השנייה, בשיחות בינהן, במשרדה של בראשי ובשידור בערוץ 10, הן גם הסתירו מהמשטרה את בדיקת הפוליגרף שבה המתמחה יצאה דוברת שקר.

“רק במקרה הגיעו אלינו כל מיני שמועות על כך, ואחרי שביססנו את המידע הזה שמרנו אותו עד לעימות במשטרה, ושם הופתעו כולם מהדבר הזה ומכך שהן הסתירו את זה. לפי הספרות המקצועית, כאשר נבדק יוצא דובר שקר בבדיקה ראשונה, לא נהוג לעשות בדיקה נוספת, כי אלמנט החרדה שעומד במרכז הבדיקה מתמוסס”.

נקודה בעייתית נוספת היא מוצאת בראיית סיוע שהמתלוננת השנייה טוענת לקיומה אבל מסרבת לחשוף אותה. “בתקופת הרומן עם עורכת הדין, שלומי שאל אותה אם היא מספרת למישהו, והיא אמרה שהיא סיפרה על זה לחברה שלה, שגם לה יש רומן עם הבוס שלה. בעימות הוא שאל אותה על זה, והיא הודתה שהיא סיפרה לחברה שלה, אז שלומי ביקש שיביאו את החברה, אבל היא סירבה. מה זאת אומרת? היא חייבת לתת את המידע הזה, הרי מדובר בסיוע לעדות שלה עצמה. כאשר שאלו אותה מדוע היא מסרבה היא אמרה, ‘כי לא סיפרתי לה הרבה פרטים, ואתה גם תשלח אנשים לפגוע בה’. נו, זה רציני? אבל מה שיותר מדאיג אותי בהקשר הזה היא תשובת החוקר: ‘זכותה לא למסור את השם'”.

מעבר למחלוקת העקרונית בנושא הבעילה ללא הסכמה, או האונס הנטען, האם כל רומן בתנאים של יחסי מרות מהווה בעצם עבירה של בעילה בהסכמה?

בן נון:  “הסעיף מדבר על ניצול, וכדי להוכיח ניצול יש להראות שהתקיימה התניה: שהיה ברור שאם העובדת תקיים יחסי מין היא תקבל הטבה מסוימת, או שאם היא לא תקיים יחסי מין יבולע לה, לא יקדמו אותה, יפטרו אותה, לא יעלו את שכרה וכדומה. במקרה הזה, לא רק שאין הוכחה להתניה הזאת, להיפך יש הוכחות לכך שהוא צעק על

שתיהן ואף העניש אותן בעבודה באותו יום ששי, שאחריו הן התפטרו והתלוננו במשטרה”.

מקורבים של המתלוננות טענו בתגובה שההתניה התקיימה מעצם העובדה שבלומנפלד שכר את עורכת הדין, תוך שהוא חוזר ואומר לה, “אני לא צריך עורכת דין נוספת, אני לא צריך אותך, אבל בכל זאת לקחתי אותך”. לטענתה, שאלת המשך העסקתה עמדה על הפרק לפני שקיימו יחסי מין בהסכמה. המתמחה טוענת, כי היא כבשה את תלונותיה על המעשים שבוצעו בה, בשל האימה שהיא חשה מול המנטור שלה, ובשל הרצון התמים שלה לסיים את ההתמחות ולקבל את התעודה.

אורטל סיוון כוכבת הפורנו התלוצה על גודל הזין של בלומנפלד

בן נון טענה בבית המשפט, כי שתי המתלוננות בודות את הדברים, והראיה היא שהן התלוצצו בינהן במשרד על גודל איבר המין של בלומנפלד, אחרי שהמתמחה כבר היתה איתו ולפני שעורכת הדין שכבה איתו. “אפילו השופט באומגרט שאל את התובע על ההתלוצצויות הללו, שכן בעימות במשטרה אחת מהן אישרה שהן אכן

התלוצצו על גודל איבר המין של החשוד באונס. בהקשר הזה נטען, כי עורכת הדין אמרה למתמחה, שבטח יש לו איבר קטן, כי הוא פריק קונטרול.

“בעימות, בלומנפלד הטיח בעורכת הדין, שהיא אמרה לו עוד לפני שקיימו יחסי מין: ‘אני והמתמחה אורטל סיון (עדן מור) הימרנו על זה שיש לך איבר קטן כי אתה פריק קונטרול, אז בוא תראה לי’, והוא הראה לה. עכשיו גם אני שואלת, אחרי שאחת מהן הודתה בהתלוצצות על גודל איבר המין שלו – האם ככה נוהגות נאנסות?”

https://posta.co.il/article/2013-05-17-20-50-26/