אומנה הפכה מילה כל כך פופולרית לאחרונה. המון מאמרי יח”צ נכתבים על תעשיית האומנה, כאשר כולם מדגישים שיש ילדים בסיכון, אבל לא אומרים לנו איזה סיכון, ושההורים בישראל מסוכנים לילדיהם, ושמחפשים משפחות מתנדבות “לארח” ילדים בסיכון?

אפילו “אורלי וגיא” לא יכלו לעמוד בפיתוי ולקחו להם ילד שחור כצעצוע ממוצא אריתראי. מי עומד מאחורי ההסתה הפרועה הזו שנועדה לחטוף ילדים מהוריהם ולהעביר אותם למשפחות אומנה? אור שלום. וזה הכול בגלל כסף!

מה אור שלום אומרת על עצמה? 

אור שלום- למען ילדים ונוער בסיכון בע”מ (חל”צ), מספר: 510852981. אור שלום טוענת שהיא ארגון ללא מטרות רווח שמקים ומפעיל בתים לילדים שהוצאו מביתם בגלל התעללות, עזובה ומצוקה קשה, וכן מגוון תכניות למען ילדים בסיכון בקהילה. “הארגון נחשב לארגון הגדול ביותר במדינת ישראל המטפל בילדים במסגרות ביתיות.

“אור שלום” נותן פתרונות טיפוליים, חינוכיים ומענה לצרכיהם של ילדים ונוער שהוצאו מבתיהם בגלל התעללויות קשות או הזנחה נוראית. ילדים אלה פגיעים במיוחד, היות ונפגעו על ידי בני משפחותיהם- אנשים שהיו אמורים להגן עליהם והילדים היו אמורים להיות מסוגלים לסמוך עליהם. מאז 1980 “אור שלום” פועלת לשבור את מעגל האלימות ולסייע לילדים להחזיר את האמונה בעצמם, בסביבתם ובעולם המבוגרים.

ב 2016 “אור שלום” טיפלה ב- 1300 ילדים, מגיל 0 ועד גיל 22 במגוון תוכניות ומסגרות המעניקות טיפול יחידני המותאם לצרכי הילד בכל רגע נתון. כל ילד זוכה לתשומת לב מרבית, טיפול איכותי ומערך שלם של טיפול והעשרה שיסייעו לו לפרוח”. כך טוענת לאה גולן, המנכ”לית.

הביטו בנתונים (2016) : 62.5 מיליון ש”ח בשנה ל- 1,300 ילדים

אז הביטו בנתונים: בחל”צ הזו זורמים לא פחות מ 62.5 מיליון ש”ח בשנה! כל זה בשביל לטפל ב- 1,300 ילדים. בעצם ממשפחה ממוצעת נחטפים 3-4 ולפעמים גם 6 ו- 8 ילדים בבת אחת. פירושו של דבר 48,000 ש”ח על כל ילד שזורם לאור שלום בשנה (4,000 לחודש). ומה עושה אור שלום עם הכסף?

28 מיליון ש”ח הולכים למשכורות! עוד 3 מיליון ש”ח הולכים לאדמיניסטרציה.

כלומר 45% מהכסף הולך למשכורות של המנגנון, ולא מדובר על השכר של משפחות האומנה. מדובר על השכר של העובדים וההנהלה. משפחות האומנה הטיפוליות מקבלות רק כ- 5 מיליון ש”ח. בל נשכח שאור שלום מקבלת עבודה בחינם מבנות השירות הלאומי שהמדינה מקציבה לעמותה זו.  כך זורקים פירורים למשפחות האומנה, והבהמות המפוטמות בהנהלה זוללות את הכסף.

שימו לב שיותר מ 8.5 מיליון ש”ח מגיע מתרומות שנאספות בחו”ל. לצורך זה מפעילים את כל הטריקים הידועים: מצלצלים ילדים בוכים, מספרים לאמריקאים שבגלל צוק איתן הילדים בטראומה מהסירנות, אז הם צריכים יותר טיפולים. אומרים להם שצריך לסייד, וצריך צעצועים. אבל לאן הולך רוב הכסף הזה? 2.25 מיליון ש”ח משולם למגייסי התרומות. כן 2 מיליון ורבע ש”ח משולמים למגייסי תרומות שמביאים 8.5 מיליון ש”ח (26%). זהו יחס לא נורמלי של עלויות גיוס כספים. מי שרוב הכסף זורם אליו הוא טיפוס בשם מייקל פישר שמייצר עלוני הסברה בכיינים וסרטים של ילדים בוכים.

מייקל פישר מספר שההצלחה נמדדת בשיעור ה”מסירה” לצה”ל, כלומר כמה מבוגריהם נמסרו לצה”ל: 70% מתגייסים לצה”ל או שירות לאומי והשאר 30% לטענתו משובצים בעבודות או בקורסים להכשרה של משרד העבודה. אבל האם באמת בזה נמדדת ההצלחה?

למה ההצלחה לא נמדדת בשיעור החזרת הילדים למשפחות שמהם נחטפו? במילים אחרות למה המיליונים האלה לא מנותבים אל המשפחות מהן נחטפים הילדים?

זו מגייסת התרומות למשכורות בארה”ב נעמי ליברמן

ומה לגבי הנתון ש- 1,300 ילדים מטופלים באור שלום ב 2016?

אז ככה 20 משפחתונים טיפוליים, עם זוג צעיר שבדרך כלל הם בוגרי אור שלום בעצמם שמשחקים בכאילו אבא ואמא חלופיים לקבוצת ילדים חטופים, 2 מעונות נעולים “רעות” לבנים ובית גולדשמיט לבנות, 600 משפחות אומנה ובהם 840 ילדים חטופים, 65 בתי אומנה טיפולית עם 130  ילדים עם צרכים מיוחדים, ומעון לילדים שעברו את גיל 18 ואין להם איפה לגור. על זה מבזבזת המדינה 62.5 מיליון ש”ח, שמתוכו רבע הולך למשכורות של ההנהלה והעובדים. יש להניח שכמו בכל עמותה שכזו, בהנהלה לוקחים כ- 300-400 אלף ש”ח משכורת לשנה, והשאר מקבלים 4-5 אלף ש”ח לחודש.

ב 2021 דיווחו שהמספר גדל בעוד 100 ילדים:  “אור שלום מטפל, נכון להיום, בכ- 1,400 תינוקות, פעוטות, ילדים, נוער וצעירים מגיל לידה ועד גיל 27 במגוון תכניות ומסגרות”.

כמה עובדים יש באור שלום, לא כולל את ההורים האומנים? 550 עובדים ו- 150 מתנדבים

עכשיו נבקש להבין, איך על 1,300 ילדים יושב מנגנון המורכב מ- 550 עובדים, בעיקר עו”סים ופסיכולוגים, 150 מתנדבים, פלוס בנות שירות לאומי חינמיות שאנחנו לא יודעים כמה כאלה יש, וכל אלה “מטפלים” ב- 1,300 ילדים? למעשה על כל 2 ילדים יש עובד אחד שגובה משרה מלאה. במילים אחרות, על כל ילד באור שלום, יש עובד אחד שלוקח הביתה חצי משרה.

נניח שאור שלום חטפו 2 ילדים מאמא אחת, האם לא היה יותר פשוט לשים את העובד הזה במשכורת מלאה אצל האמא בבית במשרה מלאה? ואז לא צריך להתבזות בחו”ל להוציא כסף מאמריקאים, ולא צריך תעמולה ולובינג הרסני על כמות הילדים בסיכון. לפי החישוב הזה, כל ילד באומנה מקבל חצי יום מלא של טיפולי עו”ס ופסיכולוגים “אחד על אחד”. האם הילדים הללו הם ספוג שיכול לסבול את כמויות הטיפולים הללו?

סודיות חשאיות וכספים המוסתרים בויסקונסין

אור שלום לא מפרטת בפומבי את המשכורות של בעלי השכר הגבוה. למרות זאת הם עדיין מקבלים תו ניהול תקין. לאור שלום יש מנגנון שמנוני של העלמת כספים בויסקונסין. שם מחביאים בעלי המשכורות הבכירים סכומי עתק.

אלה שמות מקבלי השכר הגדולים ב 2016: לאה גולן מנכ”לית, רון גרפילד סמנכ”ל כספים, מיכאל פישר סמנ”כל משאבים, חמוטל גורדון שמיר מנהלת מעונות משפחתיים, איריס ליברמן פסיכולוגית ראשית, מרים אילוז עו”ס ראשית ורחל צמח מנהלת מבואה.

מעורבים אחרים בחגיגת המשכורות על הילדים ב 2016: חיים פיינגולד מנכ”ל שפרש, ענת דונוביץ, מנהלת אומנות, רון גרפילד מתרים כספים. אורן פלוטקין הוא יו”ר הדירקטריון. אודי נחתומי הוא חבר שלו. שלי בן אליעזר עובדת סוציאלית בבית הבוגרים, ענבר אבירם עובדת סוציאלית בבית גולדשמידט – מכלאת הבנות.

בתמונה חיים פיינגולד, ב 2016 היה הפסיכולוג הראשי האחראי למדיניות ניתוק ההורים מילדהם באמצעי שטיפת מוח אינטנסיבית.

9,000 ש”ח בחודש עלות הטיפולים הפסיכולגים והפסיכו-סוציאלים לילד אחד!!!!

שימו לב איך אור שלום מציגה לתורמים בחו”ל את הצורך בתרומות.  זו טבלה המוצגת לעלויות קיטנה לילדים במצב חירום, כלומר חטופים טריים.

(טבלה חסרה)

החישוב למעלה הוא דוגמא לעלויות 21 יום בקייטנת קיץ לילדים חטופים זה מקרוב: ילד אחד עולה 7,770 ש”ח ל- 21 יום או 11,000 ש”ח לחודש. עלות האפסון בחדר עם אוכל היא 1,150 ש”ח ל- 21 יום או 1,600 ש”ח בחודש. מה שמחריד הוא עלות הטיפולים הפסיכיים והפסיכיאטריים ע”י עו”סים ופסיכולוגים לילד אחד ל- 21 יום 6,250 ש”ח, או 9,000 ש”ח בחודש.

עכשיו הסבירו לנו, מה כבר יש לטפל בילדים בעלויות של 9,000 ש”ח בחודש?

כמה טיפולים הם מקבלים? מה האפקטיביות של זה? איך ילד בן 7 או ילדה בת 12 אמורה לספוג בחודש אחד 9,000 ש”ח של טיפולים פסיכולוגיים ולא להתפוצץ??? אחרי כזו קייטנה מי הילד או הילדה שלא ירצה לברוח משם?

היחס בין העלויות של האיפסון הפיסי של הילדים החטופים לעלויות הטיפולים הפסיכו-סוציאלים הוא 1:6.  נראה בעליל שהפסיכולוגים והעו”סים מצאו להם בור בלי תחתית, ילדים שתוייגו בסיכון, ולכן מפציצים אותם ב”טיפולים”, כי “צריך שיקום”.