לפנינו מייל מעו”ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח (היום האגודה לזכויות הנוחבה) אל הפרקליטים שוש שמואלי, ורד שפילמן ורואי כחלון (כל אחד במייל אישי נפרד) שבמייל הוא מפנה אותה להחלטה של יועמ”ש הכנסת דאז, שאסור למדינת ישראל לחקור את המימון של העמותות הישראליות מגורמים זרים. לדעתו חקירה חייבת להיות בחקיקה.
נעיר שלאותו דן יקיר היה ערוץ תקשורת פתוח לכל הפרקליטים בפרקליטות המדינה והוא נהג לשלוח להם מיילים, ניירות עמדה ובקשות ליזום הליכים, וכל הפרקליטים חשבו שזה בסדר גמור לקבל ממנו מיילים. הוא לא נהג לשלוח תפוצת נאטו אלא מייל אישי לכל פרקליט.
נעיר שהוא בעצמו והעמותה שלו האגודה לזכויות האזרח ממומנים ע”י גורמים זרים, ואף אחד לא יודע מי מממן אותם. אף אחד לא יודע אם הכסף מגיע עם תנאים כגון לפעול להפיל את ביבי, לפעול כדי לדפוק את הממשלה, לפעול נגד המיעוט הדתי, ולהקריס את המדינה.
כיום שנה אחרי חרבות ברזל בית המשפט העליון כמעט כל כולו מוקדש לעתירות האלה של עמותות שמקבלות כסף מחו”ל עם הוראות להשתמש בכסף כדי להקריס את המדינה.
איל ינון: ועדת חקירה פרלמנטרית צריכה להיות מוסדרת בחקיקה
ב 2017 הועלתה הצעה להקים ועדת חקירה למקורות המימון של ה”עמותות” האלה, שהם בעצם סוכני חבלה זרים שמטרתם להקריס את המדינה. איל ינון החליט שאי אפשר לפתוח סתם ככה חקירה פרלמנטרית אלא שצריך חקיקה ראשית.
לדבריו: “ככל שמבקשים להגביל את האפשרות של עמותות לקבל מימון ממדינות זרות לצורך פעילות שיש בה הבעת ביקורת על חיילי צה”ל, הרי שיש לעשות זאת בחקיקה ראשית…חקירה פרלמנטרית של ארגוני החברה האזרחית על רקע אידיאולוגי עומדת בניגוד לעקרונות משטריים בסיסיים..”.
עוד לדבריו של איל ינון: “ועדת חקירה פרלמנטרית אינה הכלי המתאים לעריכת בירור בעניינים אידיאולוגיים. לשם כך משמשים כלים פרלמנטריים אחרים. לא בכדי נקבע בחוק היסוד במפורש כי על הוועדה לשקף את יחסי הכוחות הפוליטיים בכנסת וכי חלק מחבריה יהיו מסיעות האופוזיציה. שימוש בכלי של ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לנגח את האופוזיציה בכנסת או מחוצה לה, יהווה ניצול לרעה של כלי פרלמנטרי שלא לתכלית שלשמה הוא נועד……אין לכנסת כל סמכות לחייב גופים שאינם נמנים על הרשות המבצעת להופיע בפניה או למסור לה מידע”.
הבנתם את זה? האיש חושב שביקשו ממנו לכתוב מאמר ברמה של ניתוח אקדמי של שיעורי בית באוניברסיטה. הוא מחליט מה התוצאה הסופית, ומתחיל לרשום כל מיני שטויות שלא מתחברות זו לזו. הוא פשוט ממציא “מושכלות יסוד שלא קיימות”.
נחוצה רפורמה דחופה במחלקת יעוץ וחקיקה – הם לא יודעים לנסח כי כל חוק דורש “פרשנות”.
כל זה מבוסס על פרשנות, אבל מי ביקש ממנו פרשנות, ולמה בכלל חוק צריך “פרשנות”? זה אומר שמחלקת יעוץ וחקיקה של הפרקליטות שהיא מנסחת את החוקים שווה לתחת כי תמיד צריך “פרשנות”, ואי אפשר להסתמך מילולית על מה שכתוב בחוק. הרי תמיד יכול לבוא פלוץ כמו איך ינון ולתת פרשנות איך שבא לו. מהתחת.
צריך לקיים על זה דיון בכנסת למה כל החוקים של מדינת ישראל לא ברורים ותמיד צריך לפרש אותם???? למה לא מעבירים את הפרקליטים המזעזעים של יעוץ וחקיקה סדנת ניסוח חוקים פשוטים, ברורים, חד משמעיים שמראש לא פתוחים לפרשנות?
ויש לנו אחלה רעיון. להקים ועדה לפרשנות חוקים בכנסת, ככה שכל פעם ששופט נתקל בחוק לא ברור הוא יזמין את הפרשנות מהכנסת, (חברי הכנסת) ולא מהפרקליטות (שזה מחלקת יעוץ וחקיקה שהיא בתוך הפרקליטות).
להלן המייל של דן יקיר לפרקליטים שוש שמואלי, רואי כחלון וורד שפילמן על החלטת יועמ”ש הכנסת איל ינון
Date : 10/18/2017 4:02:03 PM
From : Dan Yakir [email protected]
To : [email protected]
Subject : יועמ”ש הכנסת ליו”ר הכנסת / האגודה לזכויות האזרח לראש הממשלה: אין להקים ועדת חקירה לארגונים
Date : 10/18/2017 4:16:05 PM
From : Dan Yakir [email protected]
To : [email protected]
Subject : יועמ”ש הכנסת ליו”ר הכנסת / האגודה לזכויות האזרח לראש הממשלה: אין להקים ועדת חקירה לארגונים
Date : 10/18/2017 4:09:43 PM
From : Dan Yakir [email protected]
To : [email protected]
Subject : יועמ”ש הכנסת ליו”ר הכנסת / האגודה לזכויות האזרח לראש הממשלה: אין להקים ועדת חקירה לארגונים
היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, שלח ביום 18.10.17 חוות דעת ליו”ר הכנסת, לפיה הכנסת איננה מוסמכת להקים ועדת חקירה בעניין המימון של מדינות זרות לארגונים ישראליים שפועלים נגד חיילי צה”ל :
| 3. | לאחר בחינת הדברים אני סבור כי הנושא המדובר אינו יכול להוות עניין לחקירה פרלמנטרית, וכי ככל שמבקשים להגביל את האפשרות של עמותות לקבל מימון ממדינות זרות לצורך פעילות שיש בה הבעת ביקורת על חיילי צה”ל, הרי שיש לעשות זאת בחקיקה ראשית. מובן כי גם חקיקה כזו כפופה לביקורת חוקתית בהיבטים של הפגיעה בזכויות יסוד הכרוכה בכך, אולם היא אינה מעוררת שאלה של סמכות, כפי שמעוררת ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין זה, מהטעמים המפורטים להלן:
|
| ראשית, חקירה פרלמנטרית של ארגוני החברה האזרחית על רקע אידיאולוגי עומדת בניגוד לעקרונות משטריים בסיסיים. מושכלות יסוד של שיטות משפטיות במשטרים דמוקרטיים הן שגופי החברה האזרחית רשאים לפעול בחופשיות רבה ובהתערבות מינימאלית של רשויות המדינה, וזאת במסגרת המגבלות החוקיות המצומצמות יחסית הקיימות בתחום חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. הדברים נכונים על אחת כמה וכמה כאשר החקירה מופנית בעיקרה לסוג מסוים של עמותות, המזוהות באופן טיפוסי עם עמדות המנוגדות לזו של הממשלה המכהנת.
מובן כי ככל שמתעורר חשד שארגון מסוים פעל בניגוד לחוק, הרי שגורמי האכיפה השונים רשאים לחקור את העניין, ובמידת הצורך אף להעמיד לדין את מי שפעל בצורה בלתי חוקית.
|
|
| שנית, ועדת חקירה פרלמנטרית אינה הכלי המתאים לעריכת בירור בעניינים אידיאולוגיים. לשם כך משמשים כלים פרלמנטריים אחרים. לא בכדי נקבע בחוק היסוד במפורש כי על הוועדה לשקף את יחסי הכוחות הפוליטיים בכנסת וכי חלק מחבריה יהיו מסיעות האופוזיציה. שימוש בכלי של ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לנגח את האופוזיציה בכנסת או מחוצה לה, יהווה ניצול לרעה של כלי פרלמנטרי שלא לתכלית שלשמה הוא נועד. ואכן, בשעתו, בכנסת ה-18, כאשר הובאה למליאה ההצעה להקמת ועדות חקירה דומות, נציגי האופוזיציה בחרו להחרימן ולא היו חלק מהרכב הוועדות המוצע.
|
|
| שלישית, אין לכנסת כל סמכות לחייב גופים שאינם נמנים על הרשות המבצעת להופיע בפניה או למסור לה מידע. גם מכך ניתן ללמוד כי התכלית העיקרית העומדת בבסיס הכלי של חקירה פרלמנטרית הוא לפקח על רשויות השלטון, ולא על גורמי החברה האזרחית. בהתאם לכך, בנסיבות המקרה שלפנינו, בהן אין כל טענה לליקויים מצד רשם העמותות או מצד גוף אחר שיש לו סמכות שלטונית ביחס לגופי החברה האזרחית, אין בסיס לקיומה של חקירה פרלמנטרית.
|
|
| רביעית, בשנים האחרונות עלו בכנסת שורה של יוזמות חקיקה שמטרתן היתה לאסור או להגביל קבלת תרומות ממדינות וארגונים זרים על ידי עמותות. ואולם, בסופו של יום, ולאחר שנשקלו הדברים נקבע הסדר הכולל חובות דיווח ושקיפות בלבד ואינו מטיל כל מגבלה על עצם קבלת התרומות לכל נושא שהוא.
במסגרת יישום הסדר זה, ממש לאחרונה הפיץ משרד המשפטים טיוטה של “תקנות חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (דוח רבעוני) (תיקון) התשע”ז-2017”, אשר נועדו לקבוע את הטופס המקוון לפיו יוגש הדיווח בדבר מימון מישויות מדיניות זרות ואת אופן הגשת הדיווחים כאמור, וזאת בהתאם לחוק שתוקן לפני כשנה (ביולי 2016). יצוין כי לפי החוק, חובת הדיווח חלה על תרומות שהתקבלו משנת 2017 ואילך, כך שהדיווחים הראשונים אמורים להתקבל החל משנת 2018.
בנסיבות אלה, בהן הכנסת הנוכחית קבעה כי קבלת מימון ממדינות וארגונים זרים מותרת, הכיצד אותה כנסת תהפוך סוגיה זו לעניין הדורש חקירה פרלמנטרית? |
האגודה לזכויות האזרח פנתה ביום 17.10.17 לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקריאה לחזור בו מתמיכתו בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לארגוני החברה האזרחית.
מנכ”לית האגודה, עו”ד שרון אברהם-ויס, ומקדמת המדיניות והחקיקה, עו”ד דבי גילד-חיו, קראו לראש הממשלה להבהיר באופן ברור וגלוי כי הוא וממשלתו לא יקדמו יוזמות מסוג זה, וכי יפעלו להגנת הדמוקרטיה בישראל מכל סכנה האורבת לה בכלל, ובימים אלה בפרט.
בפנייה מדגישה האגודה, כי אם סבור מי מחברי הממשלה שיש צורך בחקירה, הרי שעומדים לרשות הממשלה גופי חקירה ואכיפה וכן חקיקה ביטחונית ענפה. מכאן עולה בבירור כי תכליתה האמיתית של ועדת חקירה פרלמנטרית, היא רדיפה אחרי מי שהאג’נדה שלו לא מוצאת חן בעיני הממשלה.
באגודה מציינים כי מהותה של ועדת החקירה המתוכננת היא לייצר “משפטי ראווה”, שלא לומר משפטי שדה, שינהלו פוליטיקאים נגד עמותות שלא תואמות את תפיסת העולם הפוליטית שלהם. כידוע, במשפטי ראווה התוצאה ידועה מראש וכך יהיה גם בחקירה זו. לוועדה לא יהיו את הכלים והסמכויות הנדרשים לבצע חקירה מהותית ואמיתית, ובוודאי שזו לא תתנהל באופן שוויוני, בכפוף לדרישות החוק ולמגבלותיו.
האגודה מדגישה כי הצעה זו היא חלק ממגמה מסוכנת של צמצום המרחב הדמוקרטי בישראל, השתקת ביקורת והשלטת שיח של הפחדה ששמור למשטרים אפלים ורחוקים. מגמה זו, שמובילה הממשלה בשנים האחרונות, כוללת גם רטוריקה וגם שלל יוזמות והצעות חוק קונקרטיות, שמאיימות לפגוע בצביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל. מדובר במתקפה מתוזמרת היטב על כל אחד מהיסודות המבטיחים את קיומו של משטר דמוקרטי בישראל: מבית המשפט העליון, דרך רשויות שלטון החוק ומבקר המדינה, ועד לתקשורת ולחברה האזרחית ולפעילים חברתיים ופוליטיים בשלל תחומים.
במקום לעסוק בשלל העניינים החברתיים, הכלכליים והמדיניים הדחופים שעל סדר היום של ישראל, מבקשים חברי הממשלה להשחית זמן ציבורי יקר בעיסוק מיותר ופוגעני, שתוצאותיו ידועות מראש, וכל תכליתו רדיפת ארגוני החברה האזרחית המבקרים את מדיניות הממשלה.
באגודה מבקשים גם להזכיר לראש הממשלה שהוא עצמו התנגד לפני מספר שנים להצעה דומה, בטענה שאין צורך לקיים חקירות בכנסת ואף הודיע כי יצביע נגד היוזמה. כעת נראה כי בחר לשנות את דעתו, למרות שלא התרחש כל שינוי בעבודתם של ארגוני זכויות האדם בישראל או בשקיפות התנהלותם ומימונם.
http://www.acri.org.il/he/41199
צפו בנאום הסתה של שרון אברהם ויס הממומנת ע”י ארגוני חבלה זרים
זה קורה במודיעין 9/9/2023 חודש לפני חרבות ברזל…..מדובר בכנס התנגדות לדיקטטורה. איזה בידור. פחדו מהדיקטטורה וקיבלו נוחבה.
לדבריה: מה נעשה אם ביבי יפטר את גלי בהרב מיארה או את ראש השב”כ… אנחנו חייבים לסמוך רק על עצמנו. נמשיך לצאת לרחובות. לא נוותר על הדמוקרטיה. … צריך לתמוך בשומרי הסף כי הם תחת מתקפה. בחזית המאבק עומדות נשים. גלי בהרב לביאה. עומדת כלביאה בפרץ. אחת אחת מפוטרות הנשים בשירות המדינה. רק השבוע היה ניסיון הדחה של עו”ד מיכל רוזנבוים (כיהנה כמנהלת רשות החברות הממשלתיות).
מה שמוזר זה למה היא אמרה שביבי רוצה לפטר את ראש השב”ח חודש לפני חרבות ברזל?
