איזה נשיאה מדהימה יש לנו בבית משפט עליון, אסתי חיות, ממש אוצר… אוצר של זבל שיפוטי, רפש מתנשא, ואג’נדה של ג’יהאד פמיניסטי. וזאת היתה זמרת בחיל הנח”ל שכל הנחלאים עלו על יצועה….
הנה דוגמא להיגיון המעוות של “הנשיאה” אסתי. אדם מגיש תביעה נגד גרושתו יפית שחר גולדיגרית מרמת השרון ופילגש של אפי נוה, אמא שלה מרצדס לוי בנקאית מחולון שהבריחה לה מאות אלפי שקלים לחשבונות סודיים, באת הכוח הנוכלת שלה רות דיין וולפנר, ונגד חנה כהן המזכירה הראשית של בית המשפט למשפחה בתל אביב.
עילת התביעה נגד המזכירה חנה כהן זה שהיא העלימה עין מכך שתביעה שהגישה רות דיין וולפנר על 15 מיליון ש”ח בגין “דמי המלטה” בעבור השימוש ברחמה של מרשתה יפית שחר 3 פעמים (5 מיליון ש”ח לכל המלטה) היא תביעה לסכום קצוב המחוייבת באגרה של 1% (כלומר 150,000 ש”ח), ובמקום זאת גבתה מרות דיין וולפנר רק 480 ש”ח אגרה.
כאשר הובא לידיעתה של חנה כהן שרות דיין וולפנר עבדה עליה ושעליה לגבות את האגרה לטובת אוצר מדינת ישראל, היא כתבה מכתב בו התנערה מחובותיה, וטענה שרק רשמת של בית משפט יכולה לפעול לגבות את האגרה החסרה.
בגין רשלנות זו של המזכירה חנה כהן צורפה חנה כהן לתביעה כנתבעת 4. ואז מה קרה? חנה כהן סירבה לקלוט את התביעה למרשם ודחתה אותה…..
על פי הכללים כאשר עובד של בית משפט נתבע, על השופטת (במקרה זה סיגלית אופק) לדווח מייד לנשיאה שמעורבת בתביעה עובדת באותו בית משפט (ואפילו באותו מחוז) כדי שהנשיאה תחליט היכן יהיה מחוז השיפוט הנייטרלי.
היות וחנה כהן דחתה את התביעה מהמרשם כתביעה, היא הועלתה בנט כבקשה בתוך תביעה קיימת עם בקשה לקבוע את מקום השיפוט ולהורות למזכירה לקלוט את התביעה ולתת לה מספר תיק (“השגה”) . השופטת סיגלית אופק שיחקה אותה חכמולוגית ודחתה את הבקשה בטענה שהיא לא אישרה תיקון של כתב תביעה קיימת.
אבל התובע כתב לה הבהרה שזה לא תיקון של כתב תביעה קיימת אלא טקסט של תביעה חדשה והוא לא צריך טובות מהשופטת המגעולה סיגלית אופק (שבעצמה גדלה בשכנות ליפית שחר באותה מעברה בחולון ולמדה עם אחיה באותה כיתה) והוא רשאי להגיש את התביעה בלי “אישור של סיגלית” לתיקון שבכלל לא התבקש.
זה הרקע, אולי קמת מסובך. ומה עשתה הנשיאה אסתי חיות? היא בכלל טענה שבגלל שהתביעה עדיין לא נקלטה למרשם אין למה מה לדון במחוז השיפוט, והבקשה לקבוע מחוז מוקדמת מידי….. אבל… מי אמור לקלוט את התביעה למרשם אם לא אותה חנה כהן בעצמה שהיא נתבעת ובגללה צריך לקבוע את מחוז השיפוט? זה כבר לא מענין את הכוס של אסתי חיות.
ככה מנפנפים בעליון אזרחים בתירוצים שמביישים את הגלימה.
בתמונה: הנתבעת 3 רות דיין וולפנר וזוגה
להלן פסק הדין, 26/10/2021 בהליך בש”א 7139/21:
| בבית המשפט העליון |
| בש”א 7139/21 |
| לפני: | כבוד הנשיאה א’ חיות |
| המבקש: | פלוני |
| נ ג ד |
| המשיבות: | 1. יפית שחר, רמת השרון |
| 2. מרצדס לוי, חולון | |
| 3. רות דיין וולפנר | |
| 4. חנה כהן, מזכירה ראשית בית משפט למשפחה תל אביב | |
| 5. מדינת ישראל |
| בקשה לקביעת מחוז שיפוט מיום 26.10.2021 |
| החלטה |
לפניי בקשה שהוכתרה כבקשה “לקביעת מחוז שיפוט” בתמ”ש (משפחה ת”א) 25989-02-21 (להלן: ההליך), אשר נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו. המבקש מציין כי המשיבה 4 עובדת כמזכירה בבית המשפט שבו מתנהל ההליך, שעניינו בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ולתשלום דמי שימוש.
- מעיון במערכת “נט המשפט” עולה כי המבקש הגיש בחודש אוקטובר 2021, במסגרת ההליך, בקשה שכותרתה “כתב תביעה (איזון משאבים)” ובה מופיעה המשיבה 4 כנתבעת. דא עקא, המותב שבפניו מתנהל ההליך נתן ביום 18.10.2021 החלטה בה הבהיר כי המבקש אינו יכול להגיש כתב תביעה נוסף בהליך ולכלול בו נתבעים נוספים שאינם בני משפחתו, “וכל זאת מבלי לפעול כדין”. ביום 27.10.2021 הגיש המבקש לבית המשפט שבו מתנהל ההליך עותק מהבקשה המונחת לפניי, וביום שלמחרת נתן המותב החלטה בה צוין שהמבקש “עותר לקביעת מחוז שיפוט בכתב תביעה שלא התבקש וממילא לא הותר תיקונו”. ביום 29.10.2021 הגיש המבקש הודעה לבית המשפט שבו מתנהל ההליך, בה הבהיר כי בכוונתו “להגיש תביעת איזון חדשה כתיק נפרד”.
- על רקע כל האמור, ברי כי הבקשה שלפניי – אשר הוגשה בנוגע להליך המתנהל כעת בבית המשפט לענייני משפחה – אינה האכסניה המתאימה לדיון בטענות המבקש באשר לכתב תביעה שטרם הוגש. בשים לב לנסיבות העניין, דרך המלך היא להגיש תחילה את התביעה לבית המשפט המוסמך לדון בה, ורק לאחר מכן להגיש בקשה להעברת מקום הדיון (ראו: בש”א 7171/20 שילה נ’ לבנה, פסקה 3 (25.10.2020)).
- אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ד’ בכסלו התשפ”ב (8.11.2021).
| ה נ ש י א ה |
3 Comments
רוב העובדים הזוטרים וגם חלק לא קטן מהמתמחים שלהם הם אנשים גסים, אלימים, שקרנים ועבריינים. למשל, דורית סגד ששם אביה “מסגד” , מוסלמית שהגיעה מאתיופיה ושכל עוולותיה חופו והוסו ע”י ארגון הפשע הנהלת בתיהמ”ש.
זו לא רק חיות ולא רק בעליון. התעלמות מעובדות “בלתי נוחות” ואי אזכורן בפסה”ד היא אחת הרעות החולות של מערכת המשפט. עשו זאת רבים מאוד, כגון הש’ יעקב שפסר, יוסף אלון, פנחס אסולין , גילה כנפי שטייניץ, חיים פס, הרשמת טלי להב, יעל רז לוי, רויטל יפה כץ בפס”ד חייבטוב ועוד רשימה ארוכה של שופטים ורשמים מושחתים. מלומדי משפט כמעט כולם עצלים ונמנעים מלעיין בחמרי התיקים אלא קוראים פס”ד כתורה מסיני ולכן אינם מבחינים באותן עוולות ופשעים שיפוטיים.
זה לא בית משפט זה בית זונות