עמותת החצר הנשית חיפה עם עוד 3 סניפים מסיתה נגד אייל גולן שצריך להחרים את ההופעות שלו. עדי עזוז ADI EZUZ מנכ"לית העמותה מפרסמת כתבות בגנותו, כותבת שהוא ניצל את הכוח והמעמד שלו, ועל הדרך משקרת במצח נחושה עם נתונים סטטיסטיים מפוברקים לפי "מחקר עצמאי" שהיא ביצעה שרק 0.8% נשים משקרות, כשהן מתלוננות על אונס.
מדובר בעו"ד צעירה עדי עזוז, שרק קיבלה רישיון, מנכ"לית עמותת פמינאציות "החצר הנשית" (קליניקה לבנות רווחה בסיכון) עם משכורת של 250,000 ש"ח בשנה. הנ"ל בת חסותו של יאיר לפיד.
עדי עזוז: תלונות שווא זו תופעה שולית של פחות מ 1%. חחח.
עדי עזוז בת 39 עשתה עבודה במכללה והגיעה למסקנה שרק 0.8% מתלונות האונס נסגרות על חוסר אשמה. היא בת חסותו של יאיר לפיד ושואפת שיקדם אותה במפלגתו. היא שונאת ביבי קלינית ומוציאה את "הבנות בסיכון" שמגיעות לקליניקה שלה "החצר הנשית" להפגנות נגד בבי, נגד הדיקטטורה ונגד אייל גולן.
לדבריה את המחקר שעתה על תלונות שווא עשתה בגלל ינון מגל, כי רצתה להוכיח שהמתלוננות נגדו דוברות אמת. "ברירת המחדל של נשים היא לא להתלונן" היא אומרת בנחרצות.
עוד לדבריה "אצלנו בקליניקה אין גברים כי נוכחות של גברים היא טריגר. אנחנו עוזרות לנערות להגיע למצב שתוכלנה למצוא חתן בזוגיות מיטיבה ולקטוע את הרצף הבין דורי של אלימות נגד נשים". "יש לנו ספות וחדרי רגיעה והבנות נחות על הספה". "גם אני הייתי נערה בסיכון לפי ההגדרות. אבא שלי מת בגיל 18 ועברתי לגור אצל סבתא שלי, כי לאמא שלי לא היה בית חם. אני הבאה בתור להיכנס לכנסת אצל יאיר לפיד". "חלק מהבנות של החצר הן במעגל הזנות ובגלל המלחמה לא יכולות להתפרנס. אצלנו בחצר יש מספרה בחינם ואוכל. אנחנו גם עושים שיעורי מוסיקה עם גיטרה". "הלוואי ונשים היו מנהלות את המדינה". "לימור סון הרמלך אין לה מודעות פמיניסטית".
אלא מאי. זה שקר וכזב. הרבה נשים מתלוננות על אונס כי זה משתלם להן. אם תלונת שווא על אונס מצליחה פירושו של דבר לפחות 2 מיליון ש"ח פיצוי. הרבה גברים מורשיעם באונס, כי רק בישראל החוקים כל כך אכזריים, שאפשר להרשיע כל אחד באונס, בלי ראיות, על סמך הבכי של האישה ומצבה ההיסטרי (שזו הצגה אחת גדולה).
נזכיר שבישראל מספיק שאישה אומרת שהיא נאנסה, (אמרתי לו "לא"), על סמך עדות יחידה, ללא שום ממצא פורנזי, וזה מספיק להרשעה. מה שהשופטים קוראים לו "ראיות מחזקות" זה בולשיט. אם היא בכתה אצל מטפלת רגשית, זה סימן שנאנסה. אם היא בכתה במשטרה, זה סימן שהייתה נסערת ונאנסה. אם היא חלמה שנאנסה, זה סימן שבאמת נאנסה.
לפי הלכות של יצחק עמית, כמעט ואי אפשר להשיג את הראיות לשקר. למשל אסור לקבל את גיליון הטיפול בשקרנית כדי להוכיח איך ומתי המטפלת הכניסה לה לראש שיש לה הזדמנות לעשות קופה.
אסור גם לקבל את הטיפולים הפסיכיאטרים של המתלוננת כי זו פגיעה בפרטיות, ואסור גם לחקור אותה על התנוחות הבלתי אפשריות לחדירה שהיא מתארת, כי זה לעולל לגרום לה התפרצות של טראומה…. יש כאלה שעשו חייל בעבודה ובקריירה, לא הפגינו סימן אחד של פוסט טראומה, ועדיין הן מאובחנות בפוסט טראומה.
התפתחה בישראל תעשייה שלמה של סייעניות להרשעות שווא ולעידוד נשים להתלונן תלונות שוווא, כי זה מאוד משתלם.
ועוד פקטור שלא קיים בחו"ל. בישראל היה לנשים פטור מלא מהעמדה לדין על תלונות שווא, בגלל הנחיה 2.5 של עדנה ארבל, שבעצמה הגישה תלונת שווא נגד החתן שלה, השופט אייל באומגרט, (שהיה נשוי לבת האמצעית של עדנה ארבל), וארבל טענה שהיא מישמש מינית את הנכדות שלה.
אם אין סנקציה על תלונת שווא, אז למה לא לשקר? זה משתלם.
בתמונה: השופט אייל באומגרט חטף 3 תלונות שווא על מעשים מגונים בבנות שלו מעדנה ארבל, בכבודה ובעצמה.
טאיסיה בכלל לא התלוננה היא נחקרה על פיתוי גברים תמורת סמים
ולעניין אייל גולן, טאיסיה בכלל לא התלוננה במשטרה. היא לא בגדר מתלוננת.
למשטרת ת"א, מחלק סמים, הגיע טיפ אנונימי על גרופיות סביבו של אייל גולן שרוצות לגעת בזוהר, להיכנס למסיבות, לקבל סוויטות בבתי מלון, ולהזדיין עם מושאי ההערצה שלהן.
ה"טיפ" היה שבנות 14 ממעונות הרווחה עושות סמים עם האנטוארז' של אייל גולן….טאיסיה לא היתה בת 14. היא היתה בת 17 ומותר חוקית להזדיין איתה בכל פוזה אפשרית. היא לא קיבלה סמים ולא ביקשה סמים. מקסימום לגמה בירה. היא גם לא קיבלה כסף תמורת זנות. נתנו לה סיגריות בחינם, ונתנו לה צמיד חרוזי פלסטיק למזכרת, שהיא עמדה אותו במשך שנים.
יש לטאיסיה עורכת דין נוכלת ונבלה, רותם אלוני דויודוב שמנצלת אותה, כי היא רוצה להפיק שכר טרחה משמעותי, וזו הסיבה היחידה לפסטיבל טאיסיה".
עמותת הקרציות "חצר נשית" – למה אייל גולן לא תובע אותן?
למה אייל גולן לא תובע את הנשים האלה על פגיעה בפרנסה ולשון הרע? הרי הוא כבר מסובך בתביעה מול טאיסיה, ולכן יצטרך להעיד, ולתת את גרסתו. אם כבר גררו אותו לבית משפט, מדוע שלא יילחם בחזרה באלו שמנסות להטריד אותו כדי להוציא ממנו פיצוי, רק כדי שטאיסה וחברותיה ייעלמו לו מהחיים?
עמותת חצר נשית, מרח' נורדאו, 16, חיפה 3312404, עושה מחזור של 3,500,000 ש"ח בשנה. חצי מתרומות וחצי ממדינת ישראל. שמטרת העמותה היא פתיחת קליניקות לטיפול נפשי עבור נערות וצעירות בסיכון בעיר חיפה.
העמותה משמשת מלווה לשירות לאומי ל 200 בנות מהשירות הלאומי. לא ברור איפה הבנות האלה משובצות ולמה החצר הנשית צריכה ללוות את "המעטפת" שלהן. ה"קליניקה" עצמה זה סיפור כסוי למחלבת הכספים כי הקליניקה מפיקה רק 100,000 ש"ח בשנה.
הפגנה נגד אייל גולן זה טיפול קליני לנערות בסיכון?
ומי הן הנערות האלה? אלה נערות שהעובדות הסוציאליות הוציאו אותן מהבית, והכניסו אותן לפנימיות רווחה, שם כמעט כולן הופכות אלכוהוליסטיות ושכבניות ששוכבות עם כל אחד שקונה להם בירה, או מזמין אותן לבילוי.
למה בכלל צריך קליניקה לנערות בסיכון? יש משרד הרווחה. בשביל מה צריך עמותה? ומה בכל מספרים לנערות בסיכון האלה בקליניקה? על פניו נראה שמרעילים אותן בכת הפמיניזם, אם חלק מהטיפול זה השתתפות בהפגנות נגד אייל גולן.
בראש העמותה מככבת אחת שהיתה ראש רשות מס הכנסה, ופרשה בגלל פרשת שחיתות חמורה בהסדר טיעון מקל, טלי ירון אלדד.
שאר הפקצות בעמותה: אורנה לוי, הדס לייבוביץ, הדס צימרמן, ויויאן אזרן, טל ירון אלדר, נועה בר, נעמה טל, עירית ליבנה, רויטל דאבקין, עדי עליזה עזוז, היא המנכ"לית עם משכורת של 250,000 ש"ח בשנה, ואביעד (בנימין) אטינגר, הוא יועמ"ש הפקצות. המנהלות והרכזות בעמותה מרווחיות כ 150,000 ש"ח בשנה.
עכשיו אתם מבבינים מי הנשים הצרחניו שמגיעות להפגנות נגד אייל גולן? קצת לסביות ממורמורות שמטבען שונאות גברים, והשאר ניצולות פנימיות הרווחה שעזי עזוז מטפלת בהם…..
בתמונות: שתי צרעות פמיניסטיות מעמותת החצר הנשית.
הגיגיה של עדי עזוז על הדיקטטורה של ביבי: "פיגוע אדיר מימדים"
שימו לב שהקרציה הזו הא בת טיפוחיו של יאיר לפיד, ושואפת להצטרף למפלגה שלו. לתשומת לב שרה נתניהו שתדאג לסגור לה את המימון.
לדבריה: "היום, בעשור השלישי של המאה ה-21, חוקים נחקקים שוב לא על ידנו הנשים עם תודעה פמיניסטית והם בהחלט לא נועדים עבורנו הנשים. עוד הרבה קבוצות מוחלשות יפגעו פגיעה אנושה מחיסול הדמוקרטיה הישראלית, הטעונה שיפור גם ככה, אך נשים, ללא ספק, הן הראשונות בתור לחטוף. אנחנו כבר רואות את הצעות החוק הנלוות לשיח המשיחי והפטריארכלי טורבו ששולט פה.
אז לכל מי שעוצמת עיניים, בטוחה שאפשר לסמוך על סמוטריץ׳, לוין ורוטמן שהם ידאגו לזכויות נשים וסך הכל הם מחזקים את המשילות אני אומרת: אתן עושות פיגוע אדיר מימדים לנו, האחיות שלכן ולבנות שלכן. אתן מצליחות לקרוא את הפוסט הזה כי הסבתות שלכן ושלנו, והאימהות שלהן, נאבקו על הזכות הזאת שנשים ילמוד קרוא וכתוב עבורכן ועבורנו, אתן בוחרות בקלפי כי נשים נהרגו ועברו חוויות מזעזעות בשביל הזכות הזאת להצביע בקלפי עבורכן ועבורנו".
הנה ראיון יח"ץ של הכלבה אצל רותם שטרקמן
להלן כתבה של עו"ד עדי עזוז באתר מאקו פורסם 12/3/2025
די לסלחנות כלפי אייל גולן: אחריות ציבורית וחברתית מתחילה מבלומפילד
רגע לפני שגולן עולה על הבמה מול אלפי מעריצים, חשוב להזכיר: תמיכה באדם שניצל את מעמדו וכוחו כדי לפגוע בנערות היא לא עניין של טעם אישי – אלא שותפות לתרבות שמוחקת את קולן של נפגעות ומגבה את הפוגעים
אייל גולן מגיב על סערת העדות נגדו/צילום מסך מתוך אינסטגרם – eyalgolan1
רגע לפני שאייל גולן עולה הערב על במת בלומפילד מול אלפי מעריצות ומעריצים, בשיא תפארתו ובליווי יחסי ציבור מנופחים, עולים שוב אותם קולות קבועים. "הוא יצא זכאי", כך הם מגיבים ברשתות החברתיות, "טאיסיה רצתה את זה", יגיבו המחמירים יותר. "הנה, היא התלוננה ונהייתה מפורסמת".
בואו נבהיר זאת אחת ולתמיד: תלונות שווא הן תופעה שולית. מחקר שערכתי בשנת 2014 באוניברסיטה העברית על היקף תלונות שווא בעבירות אינוס העלה שאחוז התיקים שמשטרת ישראל סגרה בגין "אין אשמה" עמד על 0.8% בלבד. המדובר באחוז מזערי, ובכל זאת השיח הציבורי עדיין מוטה לרעת הנפגעות. זה לא מקרי.
במחקרים שפורסמו לאורך השנים, הוכח כי רובן המוחלט של התלונות על עבירות מין הן אמיתיות. החשש האובססיבי מפני תלונות שווא הוא מנגנון משומן, הפועל שעות נוספות, כזה שנועד להשתיק נשים, לערער על אמינותן ולהמשיך להגן על גברים אלימים. הרי ככה עובדת תרבות האונס: קל יותר לחשוד בנפגעת מאשר בפוגע.
פרשת אייל גולן היא דוגמה חיה לכך. מרגע עלייתה לכותרות, היה ברור שנעשה כאן לכל הפחות שימוש מחפיר בכוח, בפרסום ובכסף על מנת לנצל נערות צעירות שהגיעו מרקע סיכוני. לכאורה, בוודאי. עם זאת, החברה הישראלית בחרה – ועדיין בוחרת – לעצום עיניים. במקום להוקיע אותו, הוא ממשיך לככב בפריים טיים, מקבל קמפיינים, וזוכה להגנה מצד תעשייה שלמה שמעדיפה להרוויח כסף ולשמר כוח גברי רעיל מאשר לקחת אחריות.
בתמונה: העו"ס של החיצר הנשית, אביגייל חצור סיוון
החקירות שנחשפו חושפות תמונה מזעזעת של ניצול שיטתי, לכאורה, של נערות צעירות על ידי גולן ומקורביו. עדויות הנפגעות מתארות מקרים של ניצול מיני, אונס והשפלה. במדינה בה כל יום מתרחש אירוע חירום אחר, נזכיר את הראיון של טאיסיה זמולוצקי האמיצה, בו סיפרה כיצד גולן שאל אותה אם היא "בקטע של מציצה", ולאחר מכן הוביל אותה לחדר מדרגות, שם התרחשו המעשים. בחקירות שנחשפו ניתן לראות כיצד החוקרים התייחסו לגולן בחביבות, שוחחו איתו על נושאים אישיים, ואף כינו אותו "אחי". במהלך החקירה, הם אכלו פופקורן יחד. המקלדת כמעט ומבקשת לסמן שגיאה על המשפט הזה מרוב שזה בילתי נתפס. האם צריך הוכחה נוספת עד כמה מערכת אכיפת החוק מקלה על עברייני מין, כאשר הם מפורסמים או בעלי השפעה?
אין יותר מקום לספקות. כאשר בעוד כמה שעות יעמדו אלפי אנשים בבלומפילד, לבושים בלבן עם לב כהה וגס לנערות וצעירות מרקע מוחלש וישירו בקולי קולות, יהדהד קולם את תרבות האונס ואת חלקם בה. כך, גם אלפי אנשים בלבן לא יכסו על הלכלוך והצחנה של האירוע הזה. גברים שמנצלים קטינות צריכים להיות מוחרמים, לא מחובקים. הם לא צריכים לקבל במות, חוזים או כבוד. הם צריכים לשלם מחיר על מעשיהם, לא רק משפטית, אלא גם חברתית ותרבותית. אתמול זאת היתה טאיסיה, מחר, זאת יכולה להיות הבת של כל אחד ואחת מהם, ומה תגיד להם הילדה שחונכה על מסרים כפולים? שאונס זה רע אבל ללכת להופעה של חשוד באונס זה טוב? אז בעצם אולי אונס זה לא כל כך רע? זה המסר המצחין שייצא הערב מבלומפילד.
חשוב להבין את המציאות שבה חיות נערות בסיכון. מחקרים מראים כי כ-30% מהנערות בגילאי 14-17 חוות פגיעות מיניות, כאשר רבות מהן מגיעות מרקע מוחלש ומצבי מצוקה. מחקרים של משרד הרווחה ומרכזי הסיוע מצביעים על כך שנערות בגילאים אלה חשופות להתנהגויות סיכוניות כמו שימוש בסמים ואלכוהול, בריחה ממסגרות חינוכיות והיקלעות למצבים של ניצול מיני (משרד הרווחה, 2024). במקרים רבים, גברים מבוגרים מנצלים את הפגיעות של אותן נערות, תוך שהם משתמשים בכוחם, במעמדם ובכספם כדי לטשטש את ההתנהגות הפסולה שלהם.
כל מי שממשיך לקחת חלק בהופעותיו של גולן הוא שותף לפשע שנאת נשים ושולח מסר לילדות הפרטיות שלו ולכלל הנערות בישראל – אתן לא חשובות מספיק.
זו לא רק פחדנות. זו שנאת נשים ממוסדת, שמוכיחה שוב ושוב שהכוח נמצא בצד של הפוגעים, לא של הנפגעות. כאשר נשים מצטרפות להגנה על עברייני מין, הן לא רק מסייעות לטשטש את חומרת מעשיהם, אלא גם שולחות מסר הרסני לדור הצעיר של נערות: שאין להן למי לפנות, שאין להן קול, ושגם אם יתלוננו, הן ייתקלו בהכחשה ובוז מצד החברה. הגיע הזמן להבהיר: הפוגעים הם אלה שצריכים לפחד, לא הקורבנות. הצדק חייב להיעשות, והצדק מתחיל מאיתנו.