EDNA LOGO 1

בוז לעו”ד יהודה אדרעי (מל”ל): ממזונות משחרר רק המוות ועמדת המל”ל שהגבר הגרוש צריך למות עם חובותיו. הפטר לתשוש נפש מ 250,000 ש”ח חוב מזונות בחדל”פ

יהודה אדרעי נבלה מהביטוח הלאומי שלא ברא השטן

הנה מקרה של אבא גרוש תשוש נפש במוסד לתשושי נפש לצמיתות עם חוב של 250,000 ש”ח במזונות לטובת הביטוח הלאומי, בהליך פשיטת רגל, שקיבל הפור ממזונות. אלכסנדר מושיאשוילי נגד  ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח’,חדל”פ 2295-05-20.

השופטת דר להב  שנתנה לו הפטר ממזונות, עדיין כתבה עליו שדבר בו “פגם מוסרי-חברתי” בהתנהלותו. אבל מי שקורא את פסק הדין מבין שלא דבק בו שום פגם.  כשאשתו נפרדה ממנו הוא הפך הומלס ושתיין אלכוהוליסט.  הילדים לא רצו קשר איתו והוא בכל זאת חפף פסק דין מזונות של לפחות 5,000 ש”ח בחודש.  האישה קיבלה את זה מהביטוח הלאומי כמו שעון.  אבל בהוצל”פ המשיכו לייצר לו חיובים וריביות פיגורים וזה הגיע ל 250,000 ש”ח.

 

יהודה אדרעי נבלה מהביטוח הלאומי שלא ברא השטן
יהודה אדרעי נבלה מהביטוח הלאומי שלא ברא השטן

זה מקרה שבו אין שום סיכוי לגביה.  מהבית חולים לתשושי נפש הוא ייצא רק בארון מתים.  ולמרות זאת בא כוח הביטוח הלאומי יהודה אדרעי התנגד להפטר….”היחיד משתכר מקצבת נכות בסך של כ-3,200 ש”ח, אשר ממנה מנוכה, מדי חודש, סך של 2,000 ש”ח לטובת בית החולים שבו הוא מאושפז”.

במאמר מוסגר נגיד שהביטוי “היחיד משתכר” מאוד צורם.  ממתי גמלה של נכה היא “משכורת”????

נראה שבישראל ממזונות משחרר רק המוות. עד שהגבר לא הופך לגוויה מהלכת על שתיים (או גוויה ששוכבת בבית חולים לתשושים) המערכת לא מסירה את טלפיה מהאבא הגרוש.

יהודה אדרעי:  ממזונות משחרר רק המוות

מה חשב יהודה אדרעי העו”ד של הביטוח הלאומי?  שהתרופות המסממות שלאדון מושיאשווילי יעברו דרך מערכת העיכול והוא יחרבן החוצה 250,000 ש”ח.  יהודה אדרעי אדם מגעיל, טינופת חסר מצפון – ואמנם היום הוא משרת בביטוח הלאומי, אבל לפני 78 שנה היה מתאים לו יותר לשרוף גופות בתנורים של אושוויץ.

שימו לב שהתיק נפתח בתאריך 3/5/2020 ולקח לשופטת שנתיים וחצי לכתוב פסק דין של 5 עמודים…

 

להלן כתבה באתר פסק דין, פורסם 6/1/2023

תשוש נפש קיבל הפטר מחוב מזונות של כרבע מיליון שקל

 

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל לאחרונה בקשה של אב לשניים המאושפז במחלקה לתשושי נפש בבית חולים סיעודי, לקבלת הפטר מחוב מזונות לביטוח הלאומי. השופטת דר להב קבעה כי לנוכח מצבו הבריאותי והכלכלי, מדובר במקרה חריג המצדיק מתן הפטר גם על חוב מזונות.

המבקש, כיום בן 64, היה בעברו הומלס ומכור לטיפה המרה. הכנסתו היחידה היא קצבת נכות זעומה שרובה הולכת לבית החולים שבו הוא מאושפז. בשנת 2000 הוא התגרש מאשתו לאחר שהביא עמה לעולם שני ילדים, איתם הוא לא בקשר מזה שנים רבות. במהלך השנים הוא נמנע מלשלם מזונות לילדיו והביטוח הלאומי עשה זאת במקומו. במאי 2020 ניתן לבקשתו צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. במסגרת ההליך ביטוח לאומי הגיש נגדו שתי תביעות חוב בסכום כולל של 236,280 שקל.

כשנתיים לאחר מכן, בשל היעדר פוטנציאל השתכרות והיעדר נכסים, ניתן ליחיד הפטר לאלתר מכל חובותיו, למעט מחוב המזונות. בהמשך לכך המבקש עתר גם למחיקת חוב המזונות. בבקשה שהגיש הוא טען כי אין לו כלום בעולם – לא משפחה, לא חברים לא רכוש ולא משכורת, וגם אין צפי לשיקומו. לדבריו, הוא חי מקצבה של 1,057 שקל בחודש (לאחר ניכוי התשלום לבית החולים) ודחיית בקשתו להפטר תוביל לפגיעה בזכותו לקיום אנושי מינימלי בכבוד.

מנגד טען הביטוח הלאומי שקבלת הבקשה תוביל לפגיעה בכספי הציבור. המוסד הסביר שבמסגרת הסכם, 2,000 השקלים המנוכים מקצבת המבקש לא משולמים לבית החולים אלא משמשים לכיסוי חוב המזונות, כך שהפטר יהיה חסר תועלת כלפי המבקש (שאחרת ישלם את הסכום לבית החולים) ויפגע בקופה הציבורית.

ביטוח לאומי הדגיש שהמבקש הפך לנכה רק ב-2020, בעוד שהמזונות שולמו על ידי המוסד למשפחתו משנת 2000 ועד 2013, כך שאין קשר בין הנכות לבין היווצרות החוב. הממונה על חדלות פירעון סבר כמו המבקש כי אין תוחלת בניהול ההליך, והמליץ על מתן ההפטר.

השופטת להב ציינה כי אף שבדרך כלל לא יינתן הפטר מחוב מזונות, הרי שבמקרים חריגים ויוצאי דופן הדבר אפשרי, בכפוף לשני תנאים: שהחוב נצבר בתום לב ושאין צפי לשיפור במצבו של החייב.

בהקשר לכך היא לא נותרה אדישה לנסיבות חייו העגומות של המבקש שמנעו ממנו לטענתו לשאת בתשלום המזונות. היא הסבירה שמדובר באדם מבוגר יחסית שבעברו גר ברחוב, היה מכור לאלכוהול וכיום סובל מבעיות בריאות חמורות שהצריכו למנות לו אפוטרופוס.

היא הדגישה שהיותו הומלס או אלכוהוליסט בעברו לא מנקה אותו לגמרי מהפגם המוסרי שדבק בו לנוכח אי קיום חובתו הבסיסית לילדיו – תשלום מזונותיהם. עם זאת, היא כתבה שבהסתכלות כוללת ורחבה על מצבו של המבקש לא נראה שהוא תכנן במזיד לצבור חובות, אלא הם נצברו בתום לב.

ביחס למצבו הכלכלי של המבקש ציינה השופטת כי “אין לו כל כושר השתכרות עתידי ואין לו נכסים כלשהם ואף לא משפחה שתתמוך בו”. היעדר הנכסים בשילוב המצב הבריאותי שלא מאפשר למבקש להגדיל הכנסות הובילו את השופטת למסקנה שמדובר במקרה חריג המצדיק להחיל את ההפטר על חוב המזונות. טענת הביטוח הלאומי שההפטר יפגע בקופה הציבורית נדחתה בנימוק שהיא לא הוכחה כנדרש.

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין

• ב”כ המבקש: עו”ד איריס מיטל

• ב”כ הביטוח הלאומי: עו”ד יהודה אדרעי

 

https://www.ynet.co.il/economy/article/rjds9rscj

 

להלן פסק הדין:

חדל”פ
בית משפט השלום ראשון לציון
2295-05-20
09/12/2022
בפני השופטת:
דר להב
– נגד –
המבקש:
פלוני אלמוני
עו”ד איריס מיטל
המשיבים:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב
3. משה סויד (נאמן)המשיב 1 באמצעות עו”ד יהודה אדרעי
פסק דין
  1. ביום 24.5.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, לבקשתו. היחיד יליד 1958, היה בעברו דר רחוב ומכור לאלכוהול. כיום מאושפז במחלקה לתשושי נפש בבית החולים קריית שלמה. היחיד משתכר מקצבת נכות בסך של כ-3,200 ש”ח, אשר ממנה מנוכה, מדי חודש, סך של 2,000 ש”ח לטובת בית החולים שבו הוא מאושפז. נגד היחיד הוגשו שתי תביעות חוב בלבד, שתיהן על ידי המוסד לביטוח לאומי (“המל”ל”), בסך כולל של 236,280 ש”ח. 
  2. היחיד גרוש משנת 2000 ולו שני ילדים, בגירים (בני 29 ו-27). 
  3. ביום 10.5.2022 התקיים דיון בעניינו של היחיד, ובהתאם להמלצת הממונה, ובשים לב להיעדר פוטנציאל השתכרות והיעדר נכסים, ניתן ליחיד הפטר לאלתר. בד בבד, ביקשה באת כוח היחיד לקבל הפטר גם בגין חוב המזונות למל”ל. נקבע כי היחיד ימציא את פרוטוקול הדיון למל”ל אשר יוכל להגיש תגובתו לבקשה. 
  4. ביום 6.7.2022 הגיש היחיד בקשה עצמאית למתן הפטר מחוב המזונות למל”ל. בבקשה נטען כי מדובר באדם שמונה לו אפוטרופוס, בן 64, יליד אוקראינה, גרוש ואב לשני ילדים בוגרים שניתקו עמו כל קשר מזה שנים רבות. הסתבכותו הכלכלית נבעה מכך שהיה מכור לאלכוהול מגיל צעיר והתגורר תקופה ארוכה ברחוב. בשל ההתדרדרות במצבו הבריאותי והקוגניטיבי, מינה בית המשפט לענייני משפחה ביום 12.5.2019 את עמותת “רעות אפוטרופסות” כאפוטרופוס קבוע לגופו ולרכושו. כיום, היחיד מאושפז דרך קבע בבית החולים “קרית שלמה” במחלקת תשושי נפש, מאחר והוא זקוק לטיפול והשגחה צמודים. ליחיד אין כל רכוש, והוא נעדר מסגרת משפחתית או חברתית תומכת, הוא נעדר כושר השתכרות ואין צפי לשיקומו. מקור הכנסתו היחיד הוא כ-1,057 ש”ח, לאחר פיצול הגמלה המשולמת לו על ידי המל”ל. 
  5. ביום 25.8.2022 הגיש המל”ל את תגובתו, לפיה הוא מתנגד למתן הפטר מחוב המזונות. לפי הנטען בתגובת המל”ל, היחיד לא כלכל את ילדיו משך שנים, והקופה הציבורית עשתה זאת תחתיו. המל”ל שילם את מזונות היחיד בין השנים 2000 עד 2013, וחוב זה הגיע לכ-223,000 ש”ח. היחיד לא סתר את החזקה לפיה חוב המזונות נוצר בחוסר תום לב. ליחיד דרגת אי כושר מלאה החל משנת 2020, כך שאין קשר בין הנכות לבין המחדל של אי תשלום המזונות משך שנים. עוד טען המל”ל, כי היחיד מקבל את חלקו בגמלת הנכות (כ-1,050 ש”ח), והגמלה מנוהלת על ידי עמותת רעות. יתרת הגמלה אמורה להיות מועברת למוסד הרפואי שבו מאושפז היחיד, אולם בשל הסכמים שונים הגמלה אינה מועברת למוסד, אלא נותרת בביטוח הלאומי ומשמשת לפירעון החוב. מכאן שמחיקת החוב לא תיטיב כלל עם היחיד, אך תרע את מצבה של הקופה הציבורית. עוד ציין המל”ל, באמרת אגב, כי על פי החומר הקיים במערכותיו, עולה לכאורה כי ליחיד דירת מגורים. 
  6. בתגובה מיום 30.10.2022, הדגיש היחיד כי אין כל דירה על שמו של היחיד, וכי הוצגו בפני הממונה מסמכים המעידים על כך שהיחיד חסר כל ונעדר רכוש. לפי הנטען, דחיית הבקשה למתן הפטר מחוב מזונות העבר תהווה פגיעה בזכותו לקיום אנושי מינימאלי בכבוד. 
  7. הממונה אף הוא הגיש את תגובתו, ולפיה לאור מכלול נסיבותיו של היחיד אין כל תוחלת מהמשך ניהול ההליך, והמליץ להחיל את צו ההפטר גם כלפי חוב המזונות. הממונה הדגיש כי מאישור מיסוי מקרקעין עולה כי לא נמצאו כל זכויות ע”ש החייב. 
  8. סעיף 175(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018 (“החוק”) קובע, כי ההפטר לא יחול על “חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין”. סעיף 175(ב) מוסיף וקובע, כי “על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים”. החריג האמור חל גם על חוב מזונות. 
  9. לא בכדי נמנע המחוקק מלכלול חוב מזונות בגדר החובות שלגביהם יינתן הפטר. חוב מזונות מצביע על כשל מוסרי של היחיד, שהפר את חובתו האישית כלפי אלה הסמוכים על שולחנו. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר בית המשפט השתכנע כי החוב נצבר בתום לב, וכי מצבו של היחיד אינו צפוי להשתפר, עשוי בית המשפט לפטור את היחיד מחוב המזונות. 
  10. פסק הדין המנחה בעניין זה ניתן בע”א 6456/13 ישעיהו נ’ גמזו (3.5.2015) (“עניין ישעיהו”), בעניין פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם-1980, אולם עקרונותיו ממשיכים לחול גם כיום (ע”א 3746/21 סנדרוסי נ’ עו”ד דרור שלו – נאמן לנכסי החייב (8.7.2021) (“עניין סנדרוסי”)). 
  11. בעניין ישעיהו, ניתן הפטר מחוב מזונות בגובה של כ-3 מיליון ש”ח על ידי בית המשפט של פשיטת רגל, וזאת בשים לב לנסיבותיו הייחודיות של החייב: גילו המתקדם (בן למעלה מ-70 שנים); הימשכות הליך פשיטת הרגל למעלה מ-12 שנים; מצבו הרפואי הלקוי; והעובדה כי אין טענה לפיה יש לו נכסים אשר לא מומשו או כי צפוי שינוי ביכולתו לפרוע את חובותיו בעתיד. למול אלה, הביא בית המשפט בחשבון את מצבן ה”שפיר” של האם ובתה ואת העובדה שגבו סכומים ניכרים מתוך חוב המזונות, תוך שהדגיש כי מדובר בתוצאה חריגה הנובעת מהשיקולים שפורטו, וכי אין בה כדי לכרסם בעיקרון הכללי שלפיו ככלל לא יוענק הפטר מחוב מזונות. בית המשפט העליון דחה את הערעור על פסק הדין, תוך שציין כי “ההפטר האמור אין בו בשום אופן משום מתן הכשר להתנהגותו של המשיב 1 ומקובלת עלי בהקשר זה טענת המערערות כי התנהלותו הבעייתית של המשיב 1 בפרשה הנדונה, ראויה לכל גינוי”. 
  12. עוד הוסיף בית המשפט העליון בע”א 2837/17 ברדה נ’ כונס נכסים הרשמי (6.6.2018): 

    “בית משפט זה קבע כי הכללת חוב מזונות במסגרת הליכי הפטר תתאפשר בנסיבות חריגות בלבד… זאת, נוכח ה”כשל המוסרי” הדבק בהתנהלותו של החייב, בשל העובדה כי מדובר ב”חוב חברתי-סוציאלי”, שנוצר בשל הפרת המחויבות האישית של החייב לדאוג לכלכלת מי שהוא חב במזונותיהם… עמדה זו באה לידי ביטוי גם בקביעה שניתן לכלול בצו ההפטר חוב בגין מזונות עבר בלבד”.

     

  13. על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, החריג האמור מיושם בפסיקה “במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם שוכנע בית המשפט כי החייב נהג בתום לב ומצבו אינו בעל אופק משופר – בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו; בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם; בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים רבות; בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד; ולרוב – מכל הבחינות הללו גם יחד” (עניין סנדרוסי). 
  14. בע”א 5628/14 סלימאן נ’ סלימאן (26.9.2016) נפרשה רשימת השיקולים שאותה על בית המשפט לשקול בטרם יכריע בבקשה למתן הפטר מחוב מזונות, תוך שהודגש כי אין מדובר ברשימה סגורה, וכל מקרה יידון על פי נסיבותיו הפרטניות. כמו כן, הוטעם כי בראש הרשימה נמנה תום ליבו של החייב בתקופה שבטרם הגשת הבקשה לפשיטת רגל: “כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת ‘תרומתו’ של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; עמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל”. 
  15. ומן הכלל אל הפרט. החל משנת 2000 צבר היחיד חוב מזונות עבור שני ילדיו (כיום בגירים). המל”ל נשא בתשלום המזונות לאורך שנים רבות (עד שנת 2013). היחיד טוען כי הימנעותו מתשלום המזונות לא נבע מזדון, אלא מנסיבות חייו העגומות, שכן היה מכור לאלכוהול מגיל צעיר, לא תפקד, ואף התגורר ברחוב במשך תקופות ממושכות. אף שאין בנסיבות אלה כדי “לנקות” את היחיד כליל מהפגם המוסרי שבאי תשלום מזונות ילדיו הקטינים, הרי שהנסיבות האישיות, על משקלן המצטבר, אינן מונעות בנסיבות העניין, קביעה כי החוב לא נוצר בחוסר תום לב (השוו: רע”א 3175/19 אבן חיים נ’ המוסד לביטוח לאומי(8.8.2019); פש”ר (מח’ מרכז) 11031-07-19 ניסנוב נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב (28.1.2021); חדל”פ (של’ חי’) 19808-04-20 כליפי נ’ ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון (1.8.2021)). 
  16. לצד כל אלה, מדובר ביחיד מבוגר יחסית, הסובל מבעיות בריאות, עד כדי כך שמונו לגופו ולרכושו אפוטרופוס. אין לו כל כושר השתכרות עתידי ואין לו נכסים כלשהם ואף לא משפחה שתתמוך בו. בנסיבות אלה, כפי שכבר נקבע בפסיקה לא אחת, מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות מתן הפטר גם מחוב המזונות. 
  17. המל”ל ניסה להיתלות בעובדה שמחיקת החוב לא תיטיב עם היחיד אולם תפגע בקופה הציבורית, משום שעקב הסכמים שונים אותו חלק מהגמלה שאמור להיות מקוזז לטובת המוסד הרפואי למעשה נותר במל”ל ומשמש לפירעון החוב. טענה זו לא הובררה עד תום, ולא הוצגו מסמכים כלשהם התומכים בה
  18. הוספתי וביקשתי את תגובת היחיד לטענה זו של המל”ל, ובתגובה מיום 5.12.2022 צירף אסמכתא אודות סל המחיה שלו, ממנה עולה כי הפער בין הכנסותיו להוצאותיו עומד על כ-150 ש”ח, וכן הודגש מצבו הכלכלי והרפואי הקשה והיעדר תמיכה משפחתית כלשהי.
  19. לאחר ששקלתי את השיקולים מזה ומזה, הגעתי למסקנה כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם ראוי ליתן הפטר מחוב המזונות. היעדר נכסים כלשהם בשילוב מצבו הרפואי הקשה של היחיד, המלמד על היעדר כל יכולת השתכרות עתידית, מצביעים על היעדר תוחלת כלשהי לגביית חוב המזונות בעתיד, ומטים את הכף לטובת מתן הפטר מחוב המזונות. הצטברות הנסיבות הבריאותיות, הכלכליות והסוציאליות – מצדיקה, במקרה דנן, את הצעד החריג של מתן הפטר, גם למי שדבק פגם מוסרי-חברתי בהתנהלותו.54678313
  20. אני נעתרת אפוא לבקשה, וקובעת כי ההפטר יחול גם על יתרת חוב המזונות. 

     

    ניתן היום, ט”ו כסלו תשפ”ג, 09 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.

     

     

https://www.psakdin.co.il/court/2874593#.Y7g3ONVBzIU

 

PDF

 

אלכסנדר מושיאשווילי נ ממונה על חדלפ הפטר מזונות לתשוש נפש 250000 שח חדלפ 2295-05-20
Views: 54

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי מכיר את האישה הזאת?




This will close in 25 seconds