קראנו את גזר הדין של השופט גיל קרזבּום בענין 2 ערבים שגידלו 463 שתילי קנביס בכפר ורדים, וחשנו גועל מהשופט.

זה נכון שגידול קנביס שלא לצריכה עצמית זה עדיין עבירה פלילית, אבל להגיד על הקנביס שזה סם מסוכן, ולמלא את גזר הדין בכל הקשקושים הידועים על “מגפה חברתית” ו”נגע סמים”, ו”הדברת הנגע”…. כשמדובר בקנביס, זו פשוט בדיחה!!!!  33582-01-23. גזר דין מתאריך 23/10/2023.

גיל קרזבום GIL KARSEBOOM או גיל קרייזיבּום GIL CRAZYBOOM?

גיל קרזבּום אר יו קרייזי?  קנבּיס זה לא צמח מסוכן

להזכיר לכולנו…. מדינות רבות בעולם הפכו את הקנביס למוצר צריכה רגיל, כמו שקונים סופגניה וכמו שקונים בירה.  ברחבי העולם מארצות הברית עד תאילנד יש חנויות שבהם נכנסים וקונים כמה קנביס שרק רוצים.

אז לבוא ב 2023 בישראל ולהתמש בטרמינולוגיה הישנה על “מיגור הנגע” ו”מסוכנות” של הקנביס כסם מסוכן, זה פשוט בדיחה.

במקרה זה שופט נורמלי שאין לו ברירה אלא להרשיע כי זה החוק, על מנת להימנע מפדיחה כזו, ומכך שהוא הופך בדיחה ופארודיה שיפוטית, טוב היה עושה אילו היה שומר על לשונו, כותב בצורה הכי יבשה שהשניים הפרו את החוק, גוזר להם את הדין על צד בית הילל, ונמע מלהכפיש את הקנביס.

גיל קרייזיבּום – שכחת שקנביס זה צמח מרפא?  

הרי כולנו יודעים שזה צמח מרפא.  זה מעלים מכאובים.  זה הדבר הכי יעיל לחלוי סרטן שעוברים כימו, ועכשיו שיש ניצולי טבח המוני, מה שיצר פוסט טראומות קשות ביותר לריפוי, הקנביס הוא הצמח הראשון בתור לטיפול בהם.

ולכן כל השיימינג שהשופט עושה לקנביס פשוט מעורר בנו גועל.  דביליות לשמה.

החירטוטים של גיל קרייזיבּום על ה”מסוכנות” של הקנבּיס

הנה פסקה 11.  לצחוק כמה שזה אידיוטי.  והוא מדבר על קנביס.  לא על הרואין:

“עבירות הסמים פוגעות בערכים החברתיים של הגנה על שלום הציבור, ביטחונו ובריאותו מפני הפגיעה ההרסנית הכרוכה בשימוש באותם סמים, לרבות הצורך לפעול למניעת נזקים כלכליים וחברתיים עקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים. הפסיקה עמדה על ההכרח להיאבק בנגע הסמים ועל הצורך להעביר מסר מרתיע מפני ביצוע עבירות אלה, בין היתר על-ידי הטלת עונשים מחמירים על מי שנותן ידו להפיכת הסמים לזמינים ונגישים. בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על חומרתן היתרה של עבירות הסמים, לרבות החזקת סם שלא לצריכה עצמית, וכן ייצורו, הכנתו והפקתו, וזאת נוכח הסכנות הטמונות בביצוע עבירות אלו באופן ישיר ובאופן עקיף גם יחד.

ראה דבריו של כב’ השופט ניל הנדל בע”פ 972/11 מדינת ישראל נ’ יונה “את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים – כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה“. בע”פ 6029/03 מדינת ישראל נ’ שמאי, נקבע כי הענישה אמורה “לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע“.

ראו בעניין זה דבריו של כב’ השופט א. רובינשטיין בע”פ 1345/08 ארקדי איסטרחוב נ’ מדינת ישראל: “אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו,… יידעו המעורבים בסמים שלא לצריכה עצמית, כי יד המשפט תכבד עליהם”.

ברע”פ 174/21  ישראל סעדיה סויסה נ’ מדינת ישראל נקבע:  “אין לקבל את טענת המבקש בדבר שינוי הגישה העונשית כלפי עוברי עבירה הקשורה בגידול סם הקנביס והחזקתו שלא לצריכה עצמית מצד קובעי המדיניות. אך בעת האחרונה קבע בית משפט זה כי הדין הנוהג והמחייב הוא הקבוע בפקודה לפיה קנביס הוא סם מסוכן…”.

השופט גיל קרייזיבום לא הצליח להתקבל לאף מכללה למשפטים בישראל.  אפילו למכללת שערי משפט ליגה ז’ לא קיבלו אותו.  נסע לאינגלנד ולמד באסקס.  חזר והתקבל לעבודה…. בפרקליטות.  פלא שהוא חותמת גומי של הפרקליטות?????

המאשימה היא הילה כץ, פרקליטת מחוז חיפה

בדבריה לשופט “הפנתה לערכים המוגנים בעבירות הסמים, בין היתר החובה להגן על בריאותו, שלומו הפיזי והנפשי של הציבור, והצורך למנוע פגיעה ונזק לחברה. הפנתה לפגיעה בצרכני הסמים ולנזקים הנלווים לרבות ביצוע עבירות רכוש ואלימות לשם השגת המימון לרכישת הסם. עוד הדגישה את הצורך להילחם בעבירת הסחר בסמים מסוכנים, אף כשמדובר בסמים הנחשבים קלים. הפנתה לתופעה של “מעבדות סמים” אשר הפכה לרעה חולה”.

חחח.  באיזה לה לה לנד הפרקליטה הפוסטמה חיה? “פגיעה בצרכני הסמים“?  מי שפוגע בצרכני הסמים אלה הקרטלים הרשמיים של מדינת ישראל שעושים סיבוב על חשבון המסכנים שזקוקים לתרופה……  האספקה בשוק הפרטי ממלאת צורך לקבלת התרופה מהר, בלי בדיקות חורדניות, בלי “מרשם רפואי”, בלי להירשם בקופת חולים כצרכן קנביס, ובפחות כסף…..

ניצן סילמן דפק לנאשמים מעצר עד תום ההליכים

שימו לב שהנאשמים האלה חטפו מעצר עד תום ההליכים אצל השופט הנבלה ניצן סילמן. מ”ת 33618-01-23 מדינת ישראל נ’ נוג’ידאת.

וזו הפסיכית הילה כץ.

וזה הנבל ניצן סילמן היום שופט מחוזי בחיפה, אבל לפני כן היה שופט משפחה מאוס ונאלח בקריות.  שופט שחרט על דגלו העצמת הכוס והווגינה ודריסה ברגל גסה על כל גבר ישראלי באשר הוא.

להלן פסק הדין של גיל קרזבום:

כללי

1. הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של ייצור, הכנה והפקה – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית-עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת כלים – עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים + סעיף 29 לחוק העונשין, ונטילת חשמל – עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין.

2. הסדר הטעון מתייחס לתיקון כתב האישום ואינו כולל הסכמות לעניין העונש שיוטל על הנאשם. כן הוסכם לשלוח את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו מבלי שהמלצותיו תחייבנה את מי מהצדדים.

עובדות כתב האישום המתוקן

3. בתאריך 25.9.22 שכר נאשם 1, בסיועו של נאשם 2, בית דו קומתי ברחוב הארבל 7 בכפר ורדים (להלן: “הבית”) לתקופה של כשנה וזאת תמורת תשלום דמי שכירות בסך של 8,500 ₪ לחודש ועל מנת שישמש עבורו כמעבדה לגידול והפקת סם מסוכן מסוג קנבוס (להלן: “קנבוס”). הנאשמים ציידו  את הבית בכלים שונים לצורך גידול הקנבוס, בין היתר: 463 אדניות, 55 שנאים, 55 מנורות, 7 פילטרים פחם,  4 מזגנים, 30 מאווררים, 3 בלוני חמצן, 2 מאיידים ו-3 מכליי מים. בהמשך לאמור ועד ליום 31.12.22  גידל נאשם 1 בסיועו של נאשם 2 בארבעה מחדרי הבית סם מסוכן מסוג קנבוס, שלא לצריכתו העצמית בלבד. בתאריך 31.12.22 החזיק נאשם 1 בארבעה מחדרי הבית 463 שתילים של קנבוס אותם גידל במשקל כולל של 113.76 ק”ג נטו. כל זאת עשה הנאשם ללא היתר וללא רישיון מאת מנהל, ושלא לצריכתו העצמית בלבד.

לצורך גידול הקנבוס חיבר נאשם 1 את הבית למתקני חברת חשמל בחיבור ישיר, שלא דרך מונה החשמל, באופן שעקף את החיבור התקני של חברת החשמל, וזאת בעלות כוללת של כ-59,065 ₪. בכך נטל נאשם 1 וצרך חשמל שלא היה זכאי לו, במזיד ובמרמה.

במעשיהם המתוארים לעיל, ביצעו הנאשמים עבירות כדלקמן:

• נאשם 1 גידל, ייצר, הפיק והכין סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 113.76 ק”ג נטו, ללא היתר וללא רישיון מאת מנהל, ושלא לצריכתו העצמית בלבד, וזאת בסיועו של נאשם 2 אשר צייד את הדירה בכלים וסייע לנאשם 1 בהשכרת הבית.
• נאשם 1 החזיק סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 113.76 ק”ג נטו, ללא היתר וללא רישיון מאת המנהל ושלא לצריכתו העצמית בלבד.
• הנאשמים החזיקו ברשותם בצוותא חדא כלים המשמשים להכנת ולגידול סם מסוכן, ללא היתר וללא רישיון מאת המנהל, ושלא לצריכתם העצמית בלבד.
• נאשם 1 נטל וצרך חשמל במזיד ובמרמה ומבלי שהיה זכאי לו בעלות כוללת של 59,065 ₪.

ראיות המאשימה לעונש

4. הוגש גיליון הרשעות פלילי של נאשם 1 (ת/2).

ראיות הנאשם לעונש

5. הוגשו מסמכים רפואיים ומסמכי רווחה של משפחת הנאשם (נ/1), מסמכים רפואיים של הנאשם (נ/2),

ומסמך בעניין חובותיה הכספיים של  אשת הנאשם (נ/3) .

עיקר טיעוני המאשימה לעונש

6. המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם והפנתה לערכים המוגנים בעבירות הסמים, בין היתר החובה להגן על בריאותו, שלומו הפיזי והנפשי של הציבור, והצורך למנוע פגיעה ונזק לחברה. הפנתה לפגיעה בצרכני הסמים ולנזקים הנלווים לרבות ביצוע עבירות רכוש ואלימות לשם השגת המימון לרכישת הסם. עוד הדגישה את הצורך להילחם בעבירת הסחר בסמים מסוכנים, אף כשמדובר בסמים הנחשבים קלים. הפנתה לתופעה של “מעבדות סמים” אשר הפכה לרעה חולה, לקושי בחשיפתן והסיכוי הנמוך לתפיסתם והבאתם לדין של מבצעי העבירה. באשר לנסיבות ביצוע העבירות, הפנתה לעובדה כי הנאשם הוא המבצע העיקרי, כאשר העבירות בוצעו לשם השגת רווח כספי קל ומהיר. הנאשם לא היה במצוקה נפשית, הוא יכול היה להבין את אשר הוא עושה ואת הפסול במעשיו, ולהימנע מביצועם. עוד ציינה כי העבירות בוצעו לאחר תכנון מוקדם, השקעת כסף ומחשבה, כאשר הנאשם גידל והחזיק כמויות עצומות של סם במהלך תקופה ארוכה של כשלושה חודשים בבית אשר נשכר לטובת הגידול, ואשר הותקן בו ציוד רב בעלויות גבוהות, תוך נטילת חשמל שאינו זכאי לו בהיקף של עשרות אלפי שקלים, ולולא התערבות המשטרה היו עלולים למצוא את דרכם לשוק הסמים, על כל המשמעויות ההרסניות הנובעות מכך. בכל הקשור לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הפנתה להודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן, לעברו הפלילי אשר כולל 2 הרשעות קודמות, ולתסקיר שירות המבחן אשר ממליץ על ענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל, זאת נוכח קשייו של הנאשם לקחת אחריות, עמדתו הקורבנית ורמת הסיכון הנשקפת ממנו. בכל הקשור למתחם העונש ההולם, הפנתה לפסיקה רלוונטית, וטענה לתקופה שבין 30 ל- 50 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. לאור כל האמור לעיל, ביקשה להכריז על הנאשם כ”סוחר סמים” , לחלט את רכבו של הנאשם, שכן הוא לא הציג כל תצהיר תומך בכך שקיים מקור כספי חוקי לרכב, וכן לחלט את הכלים ששימשו לביצוע העבירות. לסיכום, ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ברף האמצעי של המתחם שהוצע, קנס כבד ומאסר על תנאי ארוך ומרתיע.

עיקר טיעוני הנאשם לעונש

7. ב”כ הנאשם 1 הפנה להודאתו המידית של הנאשם כבר בשלב חקירתו במשטרה, ללקיחת האחריות, להבעת הצער ולחיסכון בזמן שיפוטי יקר. הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם כעולה מתסקיר שירות המבחן, בין היתר למצבו הכלכלי, למצבו הבריאותי הקשה בעקבות תאונת דרכים שעבר, ולהיותו נשוי ואב לארבעה ילדים, ביניהם שניים מנישואים קודמים המתמודדים עם קשיים בריאותיים משמעותיים. בכל הקשור לנסיבות שקשורות בביצוע העבירות, ומבלי להמעיט בחומרתן, הפנה לעובדה כי עסקינן בסם “קל” מסוג “קנאביס” וכי בסופו של יום שתילי הקנאביס נתפסו ולא הוצעו לציבור כך שבפועל לא נגרם כל נזק. עוד הפנה לנכונות הנאשם להשתלב בהליך טיפולי כעולה מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו. כן ביקש להתחשב בתקופה הארוכה בה הנאשם מצוי במעצר, והעובדה כי הוא נעצר עד תום ההליכים בשל העובדה כי לא נמצאה חלופה מתאימה. בכל הקשור לעברו הפלילי של הנאשם, טען כי מדובר בעבר ישן ואין לחובתו של הנאשם כל עבירות בתחום הסמים. בכל הקשור למדיניות הענישה הפנה לפסיקה רלוונטית, וטען למתחם עונש הולם אשר נע בין 12-18 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, ביקש כי במידה ויוטל קנס שיהיה מינימאלי לאור מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, והתנגד לחילוט רכבו של הנאשם והדגיש כי מדובר ברכב שערכו הכספי נמוך ואשר לא שימש לביצוע העבירות,  והכל כאשר מדובר בעבירת הסמים הראשונה של הנאשם. הפנה לפסיקה.

8. הנאשם עצמו הצטער על מעשיו והביע חרטה על ביצוע העבירות. הנאשם  ציין  כי העבירות בוצעו בעקבות נסיבותיו האישיות הקשות, בין היתר העובדה כי הוא מגדל את  ילדיו הקטנים לבדו, ומתמודד עם מצב בריאותי קשה של אחד מילדיו. עוד ציין כי אם ילדיו מנישואיו הראשונים עזבה את הבית, וכיום הוא נשוי ומגדל עם אשתו ארבעה ילדים.

9. בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם פורטו בהרחבה נסיבותיו האישיות. מהתסקיר עולה כי הנאשם הודה בביצוע העבירות באופן פורמאלי, הוא מתקשה לקחת אחריות על מעשיו, ומשליך זאת על נסיבות חייו ומצבו הכלכלי. צוין כי הנאשם מחזיק בעמדה קורבנית, וכי במצבי לחץ ומצוקה לרבות מצוקה כלכלית הוא עלול לפעול משיקולי רווח כספי ומתקשה לראות את השלכת מעשיו על האחר ועל סביבתו, וממוקד במחירים האישיים והמשפחתיים שמשלם. כגורמי סיכוי, שירות המבחן מנה את ההתרשמות כי הנאשם הצליח לגייס כוחות לפרקי זמן מסוימים בחייו, סיים 12 שנות לימוד, הצליח לשמור על רצף תעסוקתי, מגלה מודעות מסוימת למורכבות מצבו, ומביע רצון להיעזר בגורמי הטיפול השונים בקהילה ולערוך שינוי באורחות חייו. כגורמי סיכון, שירות המבחן מנה את מאפייניו האישיותיים  וההתנהגותיים, קשייו הרגשיים, מצבו הבריאותי והכלכלי, מצבם של ילדיו וקשייו בתוך מערכת היחסים הזוגיות שניהל, ההתרשמות כי הוא נוטה להגמיש את גבולותיו הפנימיים ולפעול בדרכים בעלות מאפיינים פורצי גבולות להשגת מטרותיו, וכי במצבים בהם הוא חווה פגיעה בדימויו העצמי הוא עלול להגיב באימפולסיביות ובאלימות, בצד היעדרם של כלים ומיומנויות להתמודדות עם קשייו השונים. שירות המבחן התרשם מפער בין רצונו של הנאשם לנהל אורח חיים נורמטיבי לבין יכולתו לגייס את הכוחות הנדרשים לכך. בהתאם, הוערך כי ללא בחינה מעמיקה של דפוסי אישיותו והתנהגותו המכשילים, קיימת רמת סיכון לא מבוטלת להישנות התנהגות עוברת חוק. לאור כל האמור לעיל, הומלץ על הטלת עונש מוחשי בדמות מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

10. פרק ו’ סימן א’ 1 לחוק העונשין דן בהבניית שיפוט הדעת השיפוטי בענישה (סעיפים 40א-טו) וקובע  בין היתר, כי העיקרון המנחה בגזירת הדין הינו עקרון ההלימה, קרי קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת האשמה של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטלים עליו. ראשון השיקולים הוא הלימה ואחריו שיקום, הגנה על שלום הציבור, הרתעה אישית והרתעת הרבים. בשלב ראשון יש לקבוע את מתחם העונש ההולם, אשר נגזר מחומרת העבירה ונסיבות ביצועהּ, הערך החברתי עליו יש להגן, מידת הפגיעה בערך זה, ומדיניות הענישה הנהוגה ביחס לאותה עבירה.

הערכים החברתיים עליהם יש להגן

11. עבירות הסמים פוגעות בערכים החברתיים של הגנה על שלום הציבור, ביטחונו ובריאותו מפני הפגיעה ההרסנית הכרוכה בשימוש באותם סמים, לרבות הצורך לפעול למניעת נזקים כלכליים וחברתיים עקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים. הפסיקה עמדה על ההכרח להיאבק בנגע הסמים ועל הצורך להעביר מסר מרתיע מפני ביצוע עבירות אלה, בין היתר על-ידי הטלת עונשים מחמירים על מי שנותן ידו להפיכת הסמים לזמינים ונגישים. בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על חומרתן היתרה של עבירות הסמים, לרבות החזקת סם שלא לצריכה עצמית, וכן ייצורו, הכנתו והפקתו, וזאת נוכח הסכנות הטמונות בביצוע עבירות אלו באופן ישיר ובאופן עקיף גם יחד. ראה דבריו של כב’ השופט נ. הנדל בע”פ 972/11 מדינת ישראל נ’ יונה “את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים – כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה“. בע”פ 6029/03 מדינת ישראל נ’ שמאי, נקבע כי הענישה אמורה “לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע“. ראו בעניין זה דבריו של כב’ השופט א. רובינשטיין בע”פ 1345/08 ארקדי איסטרחוב נ’ מדינת ישראל: “אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו,… יידעו המעורבים בסמים שלא לצריכה עצמית, כי יד המשפט תכבד עליהם”. ברע”פ 174/21  ישראל סעדיה סויסה נ’ מדינת ישראל נקבע:  “אין לקבל את טענת המבקש בדבר שינוי הגישה העונשית כלפי עוברי עבירה הקשורה בגידול סם הקנביס והחזקתו שלא לצריכה עצמית מצד קובעי המדיניות. אך בעת האחרונה קבע בית משפט זה כי הדין הנוהג והמחייב הוא הקבוע בפקודה לפיה קנביס הוא סם מסוכן…”.

נסיבות ביצוע העבירות

12. הנאשם 1 בסיועו של נאשם 2 שכר בית דו קומתי למשך שנה, וזאת לצורך גידול סם מסוג קנביס, צייד את הבית בציוד רב לגידול הסם, בין היתר, במזגנים, מאווררים, מנורות, אדניות, מסנני פחם וכן ציוד נוסף. בהמשך גידל הנאשם בבית סם מסוג קנבוס והחזיק בכלים וב- 463 שתילים של סם מסוג קנבוס במשקל כולל נטו של 113.76 ק”ג, שלא לשימוש עצמי, ללא היתר וללא רישיון מאת המנהל.

הנאשם חיבר את הבית למתקני חברת-החשמל בחיבור ישיר, ובכך גרם להטיית חשמל במרמה אל הבית,    וצרך חשמל בעלות כוללת של כ-59,065 ₪ מבלי שהיה זכאי לכך.

הפגיעה בערכים המוגנים צריכה להילמד מאופייה של המעבדה,  מכמות השתילים, ומכמות הסם. יש גם לתת את הדעת לתכנון  המפורט שקדם לביצוע העבירות.

מדובר בנאשם בגיר אשר הבין את הפסול במעשיו ואת השלכותיהם, וחלקו בביצוע העבירות הינו מרכזי. מדובר בהתארגנות משמעותית וגידול בבחינת היקף “תעשייתי”.

הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות הן כלכליות, והרצון לזכות ברווחים מהירים, והנזק שנגרם בפועל הוא כלכלי בשווי החשמל שנגנב. בכל הקשור לעבירות הסמים, הנזק הקונקרטי נמנע מאחר שהנאשם נתפס טרם הפצת הסם. עם זאת, הנזק הפוטנציאלי שהיה עלול להיגרם מהפקת הסם והפצתו הוא משמעותי בשל המשקל הרב וכמות השתילים הגדולה שעלולים היו לשמש להכנות מנות סם רבות. בהקשר זה אפנה גם  לע”פ 863/18 לירן סבן נ’ מדינת ישראל וע”פ 861/18 משה סבן נ’ מדינת ישראל שם נקבע כי לא מן הנמנע כי ככל שגילויה של המעבדה היה מתעכב, כמות הסם הייתה משמעותית יותר.

יצוין כי גם אם הנאשם ביצע את העבירות בסיועו של הנאשם 2 הרי הוא המבצע העיקרי בשרשרת הפקת הסמים.

13. אין להתעלם מהעובדה שמדובר בסם מסוג קנאביס שפגיעתו פחותה מסמים אחרים ובפועל הסם לא הופץ.

14. במכלול הנסיבות אני סבור, שבמקרה זה הפגיעה בערכים המוגנים ביחס לעבירות בהן הנאשם 1 הורשע, הינה ברף הבינוני ומעלה, קרוב יותר לרף הבינוני.

lawdata – דטהחוקמדיניות הענישה והפסיקה הנהוגה

15. בע”פ 6299/20 שחר חן נ’ מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, ונטילת חשמל שלא כדין, בכך שהקים מעבדה לגידול והפקת סם מסוכן מסוג קנבוס בדירה ששכר במשך כ-4 חודשים, בה גידל והפיק כ- 660 שתילים במשקל כולל של 90 ק”ג. נקבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 29 ועד 54 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 29 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש נדחה. ברע”פ 2151/21  שחף דהן נ’ מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שהוא ושני אנשים נוספים גידלו סם מסוכן מסוג קנבוס בדירה, בהיקף של כ-100 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 23 ק”ג. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 18,000 ₪ פסילה למשך 12 חודשים ופסילה מותנית. ערעור על קולת העונש התקבל ועונשו הועמד על 18 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה תוך שבית המשפט העליון מדגיש את החומרה הרבה  שיש לייחס לעבירות סמים מסוכנים, המצריכות ענישה משמעותית ומרתיעה תוך נקיטת יד קשה כלפי כל המעורבים בביצוען. בע”פ 871/20 אברהם אברג’יל נ’ מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. המערער הקים והפעיל מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בדירה,  שם נתפסו מאות שתילים שהגיעו למשקל של 80 ק”ג. נקבע מתחם העונש ההולם הנע מ-22 ועד ל-46 חודשי מאסר בפועל, ועל הנאשם הוטלו 26 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. ערעור על חומרת העונש נדחה. בע”פ 863/18 לירן סבן נ’ מדינת ישראל, הנאשם הורשע, יחד עם שניים אחרים בעבירות של קשירת קשר לפשע, ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, והחזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן. במסגרת הקשר שכרו השלושה דירה, ובה גידלו סם מסוכן מסוג קנבוס, והחזיקו בדירה שתילי קנבוס במשקל כולל של 92 ק”ג. נקבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 28 ל-52 חודשי מאסר בפועל, ועל הנאשם הוטלו 36 חודשי מאסר בפועל, והופעל מאסר מותנה חציו בחופף וחציו במצטבר, כך שסך הכל הוטל עליו 42 חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית. ערעור על חומרת העונש התקבל וזאת בשל שיקולי אחידות הענישה ובהינתן תסקירים חיוביים בעניינו, באופן שעונשו הועמד על 36 חודשי מאסר בפועל. בע”פ 2194/14 בן שמעון נ’ מדינת ישראל  הנאשם הורשע בעבירות של גידול סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן, בכך ששכר דירה ונתפס סם מסוג קנביס במשקל כולל של 33.5 ק”ג. על הנאשם הוטלו 27 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש התקבל באופן שעונשו הוקל ל-20 חודשי מאסר בפועל נוכח הליך שיקום משמעותי.
16. המאשימה הפנתה לפסיקה כאשר מתחמי הענישה נעים בין 18 ל-56 חודשי מאסר בפועל, והעונשים שהוטלו נעים בין 24 ל- 40 חודשי מאסר בפועל.

17. ב”כ הנאשם הפנה לפסיקה כאשר מתחמי הענישה נעים בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ל- 48 חודשי מאסר בפועל והעונשים שהוטלו נעים בין 6 חודשי מאסר בעבודת שירות ל- 25 חודשי מאסר בפועל.

לסיכום מתחם העונש ההולם

18. עונש המאסר המרבי הקבוע בחוק ביחס לעבירות נשוא האישומים עומד על 20 שנה למעט ביחס לעבירה של נטילת חשמל שהעונש המרבי הקבוע בצידה עומד על 3 שנים.

19. לאחר ששקלתי את חומרת העבירות, נסיבות ביצועּן כמפורט לעיל, הערכים החברתיים עליהם יש להגן, מידת הפגיעה בהם והפסיקה הנהוגה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם צריך לכלול רכיב של מאסר בפועל שלא יפחת מ- 24 חודשים ולא יעלה על 50 חודשים בצד עונשים נלווים.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

20. לקולה אני מביא בחשבון את: קבלת האחריות, הבעת החרטה, ההודאה בכתב האישום המתוקן והחיסכון בזמן שיפוטי. כן יינתן משקל לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות כמפורט בטיעוני ההגנה ותסקיר שירות המבחן והמסמכים הרפואיים שהוגשו. כך גם אין להתעלם מתקופת המעצר המשמעותית בה הנאשם היה נתון עד היום (כידוע תנאי המעצר קשים מתנאי מאסר) והשלכות המאסר על הנאשם ומשפחתו, הנתונה גם כך בקשיים לא מבוטלים.

21. לחומרה, אני מביא בחשבון עברו הפלילי של הנאשם הכולל 2 הרשעות קודמות. האחת משנת 2015 בגין עבירות איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפת חסר ישע וגרימת חבלה על ידי אחראי, כאשר בגין הרשעה זו ריצה עונש מאסר בן 7 חודשים. הרשעה נוספת משנת 2013 בגין עבירות של תקיפה סתם-בת זוג ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוגו.

22. במכלול הנסיבות כמפורט לעיל, אני סבור שנכון לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה המצויה בין הרף התחתון למרכז המתחם.

הכרזה על הנאשם כ”סוחר סמים” וחילוט רכבו  והכלים אשר שמשו להפקת הסם

23. המאשימה עתרה להכריז על הנאשם “סוחר סמים” ולחלט את רכבו וכן את הכלים והציוד אשר שימשו לגידול הסמים כמפורט בכתב האישום, תוך שהיא מדגישה את חומרת העבירות, והעובדה שהנאשם לא הצביע על מקור כספי חוקי לרכבו.

24. ההגנה התנגדה להכריז על הנאשם כסוחר סמים אך לא פירטה התנגדותה. בכל הנוגע לחילוט הרכב נטען כי אין מדובר ברכב ששימש לביצוע העבירה, ערכו נמוך (כ- 5,000 ₪) ומדובר בעבירת הסמים הראשונה של הנאשם.

25. בהתאם לסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים (להלן:”הפקודה”):”בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט” (ההדגשות שלי ג.ק).

26. המונח “עבירה של עסקת סמים” מוגדר בסעיף 1 לפקודה:” עבירה לפי פקודה זו שעונשה מאסר עשרים שנה או יותר”.

27. בהתאם לסעיף 31 (6) לפקודה “קבע בית המשפט לפי סעיף 36א(ב) שנידון הוא סוחר סמים.

• כל רכוש של אדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים…ייראה כרכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנדון אחד מאלה:

(א)(א) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים.

(ב) (ב) הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא יאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון.

(ב)   כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנדון ייראה כרחוש שלו אלא אם כן הוכיח                    שהרכוש הוא של זולתו….”. (ההדגשות שלי ג.ק).

28. מכאן, שלקביעה לפיה אדם הוא “סוחר סמים” מצטרפת חזקה לפיה כל רכושו ורכוש בני  משפחתו הקרובים הוא רכוש שהושג בעבירה של עסקת סמים, זולת רכוש שלגביו הוכח אחרת, כמפורט לעיל.

29. בענייננו, הנאשם הודה והורשע בעבירות של גידול סם, החזקת סם שלא לשימוש עצמי והחזקת כלים. העונש שנקבע בחוק לכל אחת מעבירות אלה הוא עשרים שנות מאסר, ובהתאם יש לראות את הנאשם כמי שהורשע ב”עבירה של עסקת סמים”. כתב האישום אמנם אינו מייחס לנאשם הפקת רווח, אלא שגידול של 463 שתילים של קנבוס במשקל כולל של 113.76 ק”ג נטו והתנהלותו הפלילית של הנאשם ובכלל זה הפעלת המעבדה, השימוש בציוד ייעודי לגידול הסמים והפקת הכמות שנתפסה, מצביעים  על כוונתו להפיק רווח מגידול הסם. הנאשם מצדו לא הביא כל ראיה לסתירת החזקה או המסקנה הנ”ל, ומכאן שמדובר במסקנה ההגיונית היחידה. ראה לעניין זה דנ”פ 10402/07 מטיס נ’ מדינת ישראל שם נקבע כי “על-מנת להפריך את המסקנה הטבעית הנובעת מהנסיבות שתוארו, צריך היה העותר לספק הסברים אשר יוכלו להקהות את עוקצן של העובדות, וכי משלא עשה כן עומדת המסקנה הנובעת מהן בקריטריון הדרוש של למעלה מספק סביר“.

30. בהתאם אני מקבל את עתירת המאשימה ומכריז על הנאשם “סוחר סמים”.

31. כאמור, סעיף 31(6)(ב) לפקודת הסמים המסוכנים קובע כי רכוש המצוי בחזקתו של הנידון ייראה כרכושו אלא אם הוכיח שהרכוש הוא של זולתו. בהתאם יש לראות ברכב כרכושו של הנאשם, מה בפרט שהנאשם לא טען אחרת.

32. אין בעובדה שהרכב לא שימש לביצוע העבירה, או בעובדה ששוויו נמוך, כדי להצדיק הימנעות מחילוטו. כאמור משאדם הוכרז כסוחר סמים, אין להידרש לעובדה שרכבו לא שימש ככלי משמעותי לביצוע העבירה.

33. לאור כל האמור לעיל אני מקבל את עתירת המאשימה לחילוט הרכב.

34. בכל הקשור לכלים והציוד שנתפס בבית בו בוצעו העבירות, הרי קיימת זיקה ישירה בין הכלים והציוד לבין ביצוע העבירות, ובהתאם יש להורות על חילוטם.

35. לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם  את העונשים הבאים:

אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של  28 חודשים בניכוי ימי מעצרו מתאריך 31/12/22 ועד היום.

אני גוזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 12  חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירת סמים מסוג פשע ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירת סמים מסוג עוון או עבירה של נטילת חשמל ויורשע בגינה.

אני מטיל על הנאשם קנס כספי בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.

הנאשם ישלם לחברת החשמל פיצוי כספי בסך 15,000 ₪.

הקנס והפיצוי שהוטלו על הנאשם  ישולמו עד ליום 01/04/24.

תשומת לב הנאשם שיש לשלם את הקנס והפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מיום מתן גזר הדין וזאת באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  או חפש בגוגל ” תשלום גביית קנסות”.

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).

במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

אני מורה על חילוט רכבו של הנאשם מסוג מאזדה 3 מ.ר. 6645016 ועל חילוט הכלים והציוד שנתפסו כמפורט בכתב האישום.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום,  י’ חשוון תשפ”ד, 25 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.

גיל קרזבום

PDF