בבית ספר תורני ניסוי לבנות פלך עושות הפמינאציות ניסוי יחודי להמרת בנות יהודיות לפמינאציות אם הניסוי יצליח המדינה מתה

ביהדות אומרים ההולך לשאת אישה יבדוק באחיה, אנו ממליצים שגם יבדוק היכן למדה!

מה לילדות בכיתה י’ עם נושא טעון כמו מסורבות גט? ובכן הערלת נפשות בנות ישראל מתחילה מוקדם כבר מהגן, קוראים לזה העצמה נשית. כדי שזה יצליח חייבים לדכא את הגברים ומאידך לחזק את הנשים כי חיזוק הנשים כשלעצמו לא יוביל כשלעצמו לחיסול הגבר או ליתרון נשי.

מה קרה לציונות הדתית שהיא שותפה להמרת הדת מיהדות לפמיניזים? כיצד היהדות התורנית נכבשה על ידי הפמינאציזים? וכיצד איש מאיתנו לא שם לב לתופעה? אז הרי לפניכם אחת מהשיטות המצליחות.

בית ספר פלך בירושלים נחשב לבית ספר תורני ניסוי לילדות. מהו הניסוי? כבר הבנתם! ילדות מסכנות שעברו שטיפת מוח פמינאצית על ידי המורות בבית הספר אך מסתבר שזה לא מספיק. את הינוקות הללו לקחו “ורתמו” את הסתומות הקטנות למאבק פמינאצי של עירית רון מסורבת גט לכאורה ולא דתיה. כפי שתראו, כאשר מדובר במאבק פמינאצי בנות ישראל הסתומות והצעירות שאינן מתגיסות כי הן דתיות הן מגויסות לקרב נגד הבנים בוני הארץ וכך הן נשלחו הישר להפגנה מעושה מול בתי הדין הרבניים. ומדוע ההפגנה מעושה מיד תבינו. הכל מתוכנן מראש בקרב על שטיפת מוחן של הילדות.

מיותר לציין שאיש לא ציין ולא הסביר לסתומות כי בישראל יש יותר מסורבי גט וממסורבות גט!

הרבנים הפמינאצים כאות הוקרה לבתולות הקטנות קיימו יום עיון בית ספרי בנוכחות מי שהיה הרב שלמה דיכובסקי דיין בבית הדין הגדול, מנכ”ל בתי הדין הרבניים היום, “הרב” אריאל אדרי, קומבינטור ונבל, רב בשכונת הר חומה ודיין, עו”ד דתיה פמנאצית בת שבע שרמן שני עובדת מדינה שדואגת שגברים לא יקבלו יצוג משפטי בהעד יכולת כלכלית והרב אליהו מימון, זבל אדם, מנהל אגף עגונות בבית הדין שסובר שמי שלא מוכן לתת גט על פי דרישת הרבנות ומתעקש לקבל את חלקו בגירושין הינו טרוריסט שיש לשלוח לעינוי בשב”כ.

למרות שאסור להכניס פוליטיקה לבתי ספר מותר להכניס אותה כאשר היא יונקת הישר משדי התרעלת הפמינאצים. שטיפת המוח לתלמידות בית הספר כללה תלמידות משכבות י’ יא’ ויב’ את דברי הפתיחה נשאה שירה ברויאר מנהלת בית הספר! שירה ברויאר מסתבר מרעילה מוחות לא רק בבית ספרה אלא בכל רשת פלך כמנהלת פדגוגית של רשת ‘פלך’, היא ￭ ניהלה את בית הספר ‘פלך-בנות’ בירושלים 26 שנה וכיום מרעילה נשמות בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים

מאחר ולא ידוע לנו על מקבילה להטפה גזענית זו בעולם התורני אצל בני המגזר התורני הרי כי אנו יוצאים בקריאה לנוער הדתי לאומי לבדוק טוב טוב לפני שאתם מחליטים להתחתן עם בת ישראל כשרה, לבדוק לא רק בציציותיה ומי הם הוריה ומשפחתה אלא במיוחד לבדוק באיזה בית ספר היא למדה!

מהניסיון שלנו כאשר נשים לא מקבלות גט זה הסימן המובהק כי הן כלבות, הן כלבות שלא נותנות לבעל לראות את ילדיו או מעלילות עליו עלילות שווא והנשק היחיד שנותר לקורבן, הבעל לשעבר זה רק לוודא שהן לא יפגעו לעולם בגבר אחר. ניתן לומר כי סרבני גט הינם אנשים קדושים המקריבים את עצמם הלכה למעשה עבור הציבור. כי בסרבנותם ציוו לנו את החיים. 

למי שלא יודע בישראל היחס לסרבן גט ברבנות כמוהו כמחבל המוגדר כפצצה מתקתקת, מותר לעשות לו הכל על טהרת המסורת הנאצית.

אז מי זו עירית רון מסורבת הגט שכה היה חשוב לבית הספר הפמנאצי פלך להגן עליה? את המידע הבא כרינו מפייקבוק מקבוצה המכנה את עצמה מבוי סתום – עזרה למסורבות גט ועגונות. הותרנו להם שם הצעה להחליף את שמן להולם יותר, מבוי סתומות.

וכך הן כותבות במבוא לפוסט

ב- 17.4.13 בשעה 11:00 נעזור לעירית רון לצאת מעבדות לחרות, נסייע לה להגאל מנישואין כושלים ומבעל אכזר שכובל אותה אליו כבר 10 שנים. הצטרפו להפגנה שלנו מול בית הרבנות בתל אביב, והפיצו הלאה באמצעות שיתוף ולייקים.עירית רון, היא מסורבת גט שמוכנה להחשף וגם נושאת מסר עבורכם: אל תתחתנו בלי הסכם קדם נישואין.

אנו תוהים מדוע עד היום היא לא הדליקה משואה ביום העצמאות

את המסר הזה אנחנו רוצים להעביר לציבור הגברים, אל תתחתנו נקודה. אל תשארו בישראל, קנו כרטיס טיסה לכיוון אחד ותצילו את עצמכם. אין הסכם בעולם שיעזור לכם בסדום. הסכמים טובים רק לנשים. זהו המצב בסדום שומר נפשו יברח.

הנה סיפורה: של הגרושה המתוסכלת כפי שהיא מספרת אותו במילותיה היא

שלום, שמי עירית רון, אני בת 43 ויש לי בת בת 11. אני מספרת את הסיפור שלי לא כדי שתרחמו עליי, אלא כדי למנוע מנשים אחרות לעבור את הסבל שאני עוברת. נשים, אל תגידו ‘לי זה לא יקרה’. בעלי מסרב לתת לי גט כבר 8 שנים! יש דרך למנוע מצב של סרבנות גט: אם את חותמת לפני החתונה על הסכם קדם-נישואים שנקרא הסכם לכבוד הדדי, לא יקרה לך מה שקרה לי. אני רוצה להעניק לבת שלי אח או אחות, אני שנים מבקשת זאת אבל הזמן עובר ואני מאבדת את ההזדמנות הזו כי אני ב”שבי” ובית הדין הרבני מסרב לכפות על בן זוגי את הגט. הרבנים ניסו לרמוז לי שאני צריכה לשלם כסף כדי לקבל את הגט ולוותר על מזונות הילדה. יום האישה בשנת 2013 במדינת ישראל הוא לא יום חג. כי גם במדינה כביכול מודרנית מי שמחליט עבורי אם אלד ילד נוסף הוא הרכב הדיינים בבית הדין הרבני ולא אני. נשים יקרות, קחו אחריות על חייכן! אל תיכנסו לנישואים בלי הסכם לכבוד הדדי. עכשיו מתברר שיש רבנים שמרתיעים זוגות מלחתום על ההסכם ויש כאלה שמסרבים לרשום נישואים עם ההסכם. איך זה יתכן?! הדיינים ברבנות לקחו את רחמי בגיל 35 ואני לא יודעת מתי יחזירו לי אותו, היום אני בת 43. בבקשה תפיצו כמה שיותר לכל הנשים המשפיעות בישראל – אולי הד ציבורי ירתיע גברים מלכלוא את הנשים שלהם, אולי נגיע לחקיקה בכנסת. כל אישה זכאית לכבוד הדדי!

להלן הכתבה כפי שפורסמה באתר בית ספר פלך

הווי בית ספר // יום עיון בנושא עגונות ומסורבות גט

בשנה שעברה, במסגרת פעילות של מעורבות חברתית, החליטה קבוצת בנות משכבת י’ להירתם למאבקה של עירית רון, מסורבת גט. הן נפגשו עם עירית, שלחו מכתבים לבית הדין ואף הגיעו להפגין מול בית הדין בעת שנערך דיון בעניינה של עירית. בעקבות הפעילות הרבה שלהן, נערך בבפלך יום עיון משותף לבית הספר ולהנהלת בתי הדין.

יום העיון לעגונות ולמסורבות גט בפלך נפתח בנוכחות הרב שלמה דיכובסקי דיין בבית הדין הגדול (בדימוס) ומנכ”ל בתי הדין הרבניים היום, הרב אריאל אדרי רב בשכונת הר חומה ודיין, עו”ד בת שבע שרמן שני והרב אליהו מימון, מנהל אגף עגונות בבית הדין. הציבור באודיטוריום כלל תלמידות משכבות י’ יא’ ויב’ וכן הורים שנענו להזמנתנו והגיעו להשתתף ביום מיוחד זה. יום העיון נפתח בדבריה של שירה ברויאר: “בשבוע שעבר זכתה עירית רון לגט אחרי מאבק בן 9 שנים, מבוגרת מכדי שיהיו לה ילדים. זעקתן של הבנות באה מכאב, אך גם מפחד. מי יעמוד לצידן אם חלילה מי מהן תהיה לעירית רון?”

שירה התייחסה לביקורת שהושמעה כנגד התלמידות כשיצאו להפגין מול בית הדין, וקראה מתוך המכתב שכתבו התלמידות את הדברים הבאים: “הצטרפנו להפגנה כבנות דתיות ואורתודוקסיות שההלכה חשובה להן, ושכואבות את כאב מסורבות הגט. מטרתנו הייתה להראות את התמיכה שלנו כציבור בנקיטת מהלכים אקטיביים בעניינה של עירית רון, ואת חוסר השקט שאנו חשות ממשך ההליך הארוך שהיא נאלצת לעבור בדרכה לקבלת גט כשר.

מנכ”ל בתי הדין הרבניים, הרב שלמה דייכובסקי ערך סקירה של ההתפתחויות והשינויים שעוברים בתי הדין הרבניים בשנים האחרונות. הוא הציג את האמצעים להפעלת סנקציות על בעלים מעגנים והתייחס למקרים בהם בית הדין מפעיל סנקציית מאסר על הבעל המעגן.

הדיין הרב אריאל אדרי עסק ביחס ההלכתי לאישה עגונה במקורות ולמעשה, הוא סיכם ואמר כי: “מדינת ישראל צריכה להגביר את הכוח השיפוטי של בתי הדין הרבניים, כדי לסייע להילחם בתופעה”.

מנהל אגף העגונות, הרב אליהו מימון, סקר את פעילות אגף העגונות שהוקם לפני כארבע שנים. הוא הראה כתבה ששודרה בערוץ 2 בו המשטרה מצליחה לתפוס סרבן גט שעיגן את אשתו זמן רב בעזרת בלשים שהפעיל האגף שבראשותו.

יום העיון נחתם בפאנל בנושא: “הצעות למניעת סרבנות גט”, בהשתתפות:  עו”ד בת-שבע שרמן-שני עו”ד יעקובי והדיין הרב אדרי. עו”ד בת שבע שרמן הגיבה לדברי קודמיה והרשימה מאד בדבריה על הפתרונות הקיימים כבר היום למניעת תופעה הסרוב. בין השאר דיברה על הסכמי קדם נישואין שנכתבו בשנים האחרונות ושכבר עמדו במבחן בית המשפט. היא קראה לתלמידות פלך ליצור מסורת בית ספרית של מחויבות לחתום על הסכם קדם נישואין, תופעה שיכולה לקדם את המודעות לחשיבות ההסכמים ולהשפיע על החברה הישראלית כולה.

בבואנו לסכם את יום העיון אנחנו חשים שעשינו מהלך חינוכי משמעותי וחשוב. החל מעבודתה המצוינת של הדס קסל, רכזת המעורבות החברתית, שחינכה את תלמידותיה לאקטביזם חברתי ועזרה להן ללמוד לעומק את הנושא בו בחרו לפעול, ולמצוא את הדרכים המתאימות לפעולה. עבור לעמידתה האיתנה של סופי פפר כנגד טענות משרד החינוך על מעשי התלמידות. טענות אשר הביאו את התלמידות לכתיבת מכתבן שבעקבותיו נולד יום העיון.

יישר כח ותודה לכל אלה שנתנו ידם למהלך החינוכי הייחודי הזה.