השופט בני שגיא מככב היום, 25/5/2021 בכותרות חדשות המשפט. הכתב תומר גנון מכלכליסט צלב אותו ועשה לו זובור. על פי הכתבה יוצא שבני שגיא מבייש את דרכי השפיטה וגורם בושות לשופטים. תומר גנון קרא לסקנדל “מסלול הרשעה חשאית”.
בני שגיא היה שוטר לא מוצלח במיוחד שלמד משפטים באיזו מכללה. הצליח להשתחל לבית משפט השלום בתל אביב, ונודע כ”השופט המגשר”. תפקידו היה לאיים על נאשמים שיודו ויקבלו על עצמם הרשעה וכלא, ובתמורה הוא סידר להם הנחה בעונש וצא”פ לכל דיכפין.
בפרקליטות אהבו אותו כי הוא סגר להם תיקים חלשים בהרשעות. לימים התחבר לאפי נוה, ועל רקע העובדה ששניהם עירקים, נולד בינהם חיבור. אפי נווה קידם אותו במהירות שיא לבית משפט מחוזי, כפי שקידם את איתן אורנשטייין לנשיאות מחוזי תל אביב. אפי נווה סידר לשגיא סוויטות בהילטון מלכת שבא, ושם הם זממו את מזימותיהם. כשהיה לשגיא ולאונשטיין משעמם שלחו לאפי סמסים וביקשו שישלח להם פינוקים מיניים לסוויטה. כך על פי הדס שטייף. אחת מנערות השעשועים הפופולרית ברשימה של אפי שפינקה אותם מינית הייתה עו”ד סוזי עוזסיני ארניה. בעלה השופט רפי ארניה חיכה לה בחדר. לבד.
כשאפי נוה נפל, שגיא לא ויתר על שאיפותיו “להתקדם”, בשאיפה לעליון. הוא התחבר לשדולת הנשים בתקווה שהן תמלצנה עליו “להתקדם”. גם אמיר אוחנה שם עליו עין ושקל להביא אותו כמחליף למנדלבליט.
אצל בני שגיא החוק הוא לא חוק, הפסיקה היא לא פסיקה, ופקודת הראיות לא קיימת. הוא עושה מה שבא לו, והכל בתיאום מושלם עם הפרקליטות – כדי שאלה לא יכשילו את שאיפותיו. כאן בכתבה זו מסופר כיצד הוא מוציא צא”פים למיליונרים ועונש- בדיחה כדי שאף אחד לא יידע שהם נכנסים לכלא ומקבלים עונש מצחיק יחסית למה שבני שגיא דופק לפשוטי העם (10 שנים לפחות) . כתוב בכתבה ש”סנגוריו של הבכיר לשעבר ביקשו את הצו בין היתר גם בשל נושאים הקשורים לצנעת הפרט”. משתמע שכנראה הנאשם נסחט על רקע סטיות מיניות. ועדיין זו לא סיבה לצפצף על פומביות הדיון.
קראו הכתבה של תומר גנון 25/5/2021.
אנשי העסקים ביקשו, הפרקליטות והשופט הסכימו: כניסהבספ חשאית לכלא
ביהמ”ש המחוזי הטיל צו איסור פרסום על זהותם של שני בכירים לשעבר בשוק ההון, שהיו מעורבים באחת מפרשות המרמה החמורות של העשור הקודם וצפויים להיכנס לכלא באוקטובר לתקופות של כ-2.5 וכ-3 שנים. אחד מהם הורשע במתן שוחד
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא הטיל לאחרונה צווי איסור פרסום על הרשעתם של שני בכירים לשעבר בחברה ציבורית, וזאת עד ספטמבר, בסמוך לכניסתם לכלא. שני הבכירים לשעבר היו מעורבים באחת מפרשות המרמה החמורות שהיו בעשור הקודם בשוק ההון.
ממידע שהגיע לכלכליסט עולה שבכיר אחד הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות בעבירות של מתן שוחד, מרמה, רישום כוזב ושיבוש הליכי משפט. בהסדר נקבע שהעונש שיוטל עליו יעמוד על כ־2.5 שנות מאסר בתוספת קנס. שלב הטיעונים לעונש בעניינו של הבכיר לשעבר נערך כבר בתחילת השנה מול השופט שגיא, שבגזר הדין אימץ את הסדר הטיעון שבגיבושו הוא בעצמו היה מעורב כמגשר פלילי.
במסגרת אישור הסדר הטיעון עם הבכיר לשעבר, ובהסכמת הפרקליטות, הורה שגיא כי יוטל איסור פרסום על שמו של הבכיר, הכרעת הדין, הטיעונים לעונש וגזר הדין עד אמצע אוגוסט, כלומר לחצי שנה, ועד סמוך לכניסתו של הבכיר לשעבר לכלא – ראשית אוקטובר. סנגוריו של הבכיר לשעבר ביקשו את הצו בין היתר גם בשל נושאים הקשורים לצנעת הפרט.
הבכיר השני שהיה מעורב בפרשה הודה גם הוא לפני מספר שבועות בעבירות גניבה, מרמה, רישום כוזב ושיבוש הליכי משפט. סוכם שהעונש שיוטל עליו יעמוד על כשלוש שנים בתוספת קנס כספי. שלב הטיעונים לעונש בעניינו טרם התקיים, ונקבע לחודש ספטמבר – כחודש לפני המועד שבו הוא אמור להתחיל לרצות את עונשו.
בהסכמת הפרקליטות, שהתנגדה לאיסור הפרסום עד מועד כניסתו לכלא, הטיל שגיא צו איסור פרסום זמני עד שלב הטיעונים לעונש. עם זאת הוא קבע את הדיון לחודש ספטמבר, כלומר בעוד ארבעה חודשים, כך שהצו אמור לעמוד בתוקף עד סמוך לכניסתו לכלא של הבכיר לשעבר. הסיבות להטלת איסור הפרסום אינן ידועות.
שני ההסדרים הושגו במסגרת הליך גישור פלילי שנערך בפני השופט שגיא. הליכי גישור פלילים מתקיימים באופן לא פומבי כדי לאפשר לצדדים להמשיך לנהל משפט פומבי במקרה שהגישור ייכשל. לרוב הליכי הגישור, וכך גם במקרה זה, מתקיימים בפני שופט שאינו דן בכתב האישום כדי שדעתו לא “תזדהם” מהמידע שייחשף בפניו בהליך הגישור.
עם זאת, במקרה זה השופט שגיא לא רק ניהל את הגישור, והיה מעורב בגיבוש ההסדר, אלא גם היה זה שנתן לבסוף את הכרעת הדין. כאמור, את דינו של אחד הוא גזר, ואת דינו של השני עוד יגזור.
לדברי אדם המצוי בפרטי ההסדרים, ההצעות לאיסור פרסום היו במסגרת המשא ומתן בין הצדדים לסיום הליכים משפטיים שהיו צפויים להיות ארוכים ולהימשך שנים רבות. כלומר המדינה (הפרקליטות ובית המשפט) הסכימה לאיסור הפרסום כחלק מהתן וקח בין הצדדים. סנגור שהיה מעורב בעבר בהליכי גישור אישר שזאת אינה הפעם הראשונה שהוא נתקל בהצעה לאיסור פרסום כחלק מהחבילה הכוללת של הסדר בגישור.
בכיר ברשויות האכיפה מתח ביקורת על ההסכמות. לדבריו, מצב שבו עבריין, במקרה זה אנשי עסקים, הורשע בפלילים בלי שהציבור שאולי יבוא איתם במגע וינהל איתם עסקים עד כניסתם לכלא ידע מכך — הוא מצב חריג שהמדינה ובתי המשפט לא צריכים לתת לו יד.
לדברי הגורם, כל עוד מדובר במשא ומתן, סביר שהדבר יתנהל בדלתיים סגורות כדי לאפשר לצדדים לשקול את הצעדים שלהם בלי לחץ תקשורתי, ואולי לחזור בהם מהבנות שהיו. לדבריו, חשוב לזכור שהנאשמים בשלב זה עדיין נהנים מחזק החפות.
עם זאת ברגע שאדם מודה ומורשע, כך לדבריו, חזקת החפות כבר אינו עומדת לו. הפרקליטות ובית המשפט מחויבים לדבריו בשלב זה להגנה על האינטרס של כלל הציבור, שבא לידי ביטוי גם בפרסום כדי להרתיע ולהזהיר – בוודאי כשמועד הכניסה לכלא הוא מספר חודשים לאחר מכן.
לדברי משפטן, לפי הפסיקה רף להצדקת איסור פרסום לאחר הרשעה הוא גבוה ומחייב סיבות ייחודיות וחריגות. לדבריו, טעמים בריאותיים, כלכליים או אישיים אינם סיבה מספקת, ברגע שנקבע שאדם כשיר למאסר. “כלכליסט” עתר לבית המשפט, באמצעות עו”ד טלי ליבליך ממשרד ליבליך מוזר גליק, להסרת צו אחד, ובימים הקרובים יעתור להסרת השני.
