19/5/2021 הנשיאה אסתי חיות פרסמה “נוהל גישור פלילי” אשר מבוסס על “המלצות” של 4 שופטים בני שגיא, עמי קובו, צבי גורפינקל ואפרת פינק.
הנוהל, כמו כל הנהלים הדבילים שהנשיאה אסתי חיות מפרסמת שווה לתחת.
זהו נוהל דבילי ומפגר שרק ירחיק את הנאשמים מכל ניסיון לבצע “גישור פלילי” במתכונת הדבילית שארבעת השופטים הפסיכים מציעים.
קודם כל נבהיר מה זו המלכודת הנקראת “גישור פלילי”
אחרי שמוגש כתב אישום והשופט שמקבל את כתב האישום מבין שמדובר בבלון מנופח, ושזה יתפוצץ לפרקליטות בפרצוף, ולשופט לא בא לכתוב הכרעת דין נגד הפרקליטות, הוא שולח את הצדדים ל”גישור” אצל שופט אחר שינסה לצנן את הלהט של הפרקליטות להרשיע, אבל גם יבטיח שאותו שופט מגשר ינבח על הנאשם שאם הוא לא יסכים לפשרה, השופט הקבוע ידפוק אותו – בגלל שהוא לא נכנע בגישור, ולא ויתר על הפרנציפ שלו – שהוא רוצה זיכוי.
הפרקליטות מתכונת לגישורים האלה מראש. בכל כתב אישום שמוגש הם מנפחים אותו פי 3, 4 או 5 ממה שהמקרה באמת שווה, רק כדי שניתן יהיה על מה להתווכח, ושיהיו עצים שאפשר לרדת מהם.
בגלל זה תראו בכתבי האישום כל מיני סעיפים שחוזרים על עצמם ונכתב עליהם שהם מהווים עבירה א’, וגם מהווים עבירה ב’, וגם מהווים עבירה ג’, והרשימה לא נגמרת.
אף שופט לא מעז להגיד לפרקליטים הללו שהם מטפסים על עץ חלקלק שהם עלולים ליפול ממנו בבושת פנים.
אף שופט לא מעז פשוט למחוק את כל הסעיפים המטופשים שהפרקליטות דוחפת לכתב האישום (כמו ששופטים באזרחי עושים על ימין ועל שמאל).
במקום זה, שולחים את הנאשם ל”גישור פלילי” ל”עסקה”. שם השופט נובח על הנאשם שיסכים להודות במשהו, יסכים לשבת קצת בכלא, וסוגרים את התיק בשושו.
איך הגישור הפלילי משרת את השופטים שרוצים לדפוק הרשעה במקום לזכות?
כל ההליך הזה היה מיותר לחלוטין אם השופטים בפלילים היו מקיימים משפטי זוטא על קבילות הראיות, שומעים בקשות מקדמיות לביטול סעיפים מנופחים ומטופשים, ובכלל מעיזים למחוק לפרקליטות כל כל הזבל שהם כותבים, על היום הראשון בו מוגש הזבל לבית המשפט.
אז בכלל לא היה צריך לעשות גישור, ולעשות הצגה ש”משכנעים את הפרקליטות לרדת מהעץ”, ושהשופט בגישור כאילו מראה לתביעה חולשות במסכת הראיות. זו הצגה קרקסית. הפרקליטים יודעים טוב מאוד מה החולשות שהם בתיק ולא צריך שום שופט שיגיד להם את זה. אבל השופטים הם אלה שצריכים את הגישור הפלילי, כי זו דרך אלגנטית שלא להתמודד עם הצורך לכתוב הכרעת דין שמזיקה לפרקליטות.
מה דבילי בנוהל הגישור הפלילי החדש?
קודם כל השופטים הפסיכים מציעים להזמין את ה”קורבן” לגישור. הרבה פעמים הקורבן היא בכלל לא “קורבן”, והיא מתלוננת שווא, ויש לה אינטרסים כלכליים לדחוף להרשעה, כי היא מחכה בפינה להגיש תביעה נגזרת.
ברגע שנאשמים ידעו שה”קורבן”, עלק ה”מתלוננת” תנכח בגישור, הדבר הראשון שהם יעשו זה לבטל את הגישור. איזה נאשם צריך את המתלוננת שתעשה תיאטרון באולם, תעשה הצגה של בכי ותזיל דמעות “קוהרנטיות ואמינות”???
הדבר השני שמטופש זה שיירשם פרוטוקול עם הצעות של השופט המגשר. אמנם כתוב בנוהל שהפרוטוקול חסוי מפני השופט הרגיל בתיק, אבל זהו בלוף. שום דבר לא חסוי מפני השופט הרגיל בתיק. הוא יכול לפתוח את נט המשפט ולחטט בו ולראות כל מה שבא לו.
השופט בני שגיא עצמו כבר נתפש מחטט בתיק הבקשות לחומרי חקירה שאמור להיות חסוי מפניו בתיק “הבלוגרים” שאותו הוא מנהל כשופט ההוכחות.
בני שגיא לא היסס לחוות דעה שהבקשות לחומרי חקירה הן חסרות תוחלת וכאשר נשאל מאיפה הוא יודע איזה בקשות לחומרי חקירה מוגשות, ואיך הוא יכול לחוות דעה עליהן?
בני שגיא אמר שהוא חיטט בתיק לצורכי “התעדכנות מקצועית”, ושזה לא היה “מסה קריטית” של חשיפה לתוכן בלתי קביל.
אכן קיימת הלכה שאומרת שאם שופט נחשף לראיות לא קבילות, אין זה פוסל אותו אם המסה אינה קריטית. וכך תמיד כששופט נחשף לראיות לא קבילות, יש לו אמתלה שזה לא היה מסה קריטית.
לכן מי שמאמין לבלוף של אסתי חיות, שההצעות של השופט בפרוטוקול יהיו חסויות מפני שופטים אחרים, הוא פתי מאמין לכל דבר.
למה לעשות גישור אצל שופט שבעצמו הוא בוגר המשטרה או הפרקליטות?
והדבר השלישי שמטופש זה בכלל שהגישור הפלילי מתנהל אצל שופט ולא ע”י מגשר עורך דין חיצוני. רוב השופטים כמו בני שגיא (שוטר לשעבר) הם שוטרים לשעבר או פרקליטים לשעבר. המנטליות שלהם היא שתמיד צריך להרשיע, ולא משנה על מה או על כמה. אלו אינם מוכנים לראות ספק סביר.
אצלם בוגרי המשטרה והפרקליטות המושג ספק סביר לא קיים בכלל. לכן גישור פלילי אצל שופט הוא לא באמת גישור, אלא מכבש לחצים על נאשם שהצדק עימו, להסכים לדפוק את עצמו ולוותר על המשפט ולוותר על זכותו להוכיח את חפותו.
המלצתנו: גישור פלילי שלא אצל שופט
גישור צריך להתבצע מחוץ לבית המשפט – ולא ע”י שופט. רק מי שהוא נייטרלי יכול לגשר באופן נייטרלי. אף שופט פלילי אינו נייטרלי. כל השופטים הם לטובת הפרקליטות.
לפני שבכלל מדברים על גישור, ראוי שהשופטים יורידו את הפרקליטות מהעץ במסגרת הבקשות המקדמיות ויתחילו להראות להם מי בעל הבית. במילים אחרות: לקיים משפטי זוטא על קבילות, לפסול ראיות לא קבילות, ליישם את הלכת יישכרוב ללא סייגים וקומבינות, ולהפעיל את ההגנה מן הצדק, כבר בתחילת המשפט ולמחוק את כל מה שמנופח, אינו עומד מביחינה משפטית, אינו מתקבל על הדעת, או שהוא לוקה במחדלי חקירה ברורים והפרות של זכויות יסוד – כבר על ההתחלה.
רק לאחר שהשופט בתיק יעשה את מלאכתו, ויצמצם ללא רחמים את כל הזבל של התביעה, ניתן להעביר לגישור אמיתי שבו לא סוחטים את הנאשם שאם לא יודה, הוא יחטוף זין על אישומים שבכלל לא היו צריכים להיות מוגשים מלכתחילה.
להלן כתבתו של איתמר לוין 19/5/2021
“חיות מפרסמת נוהל – גישור פלילי ישוחרר מדיני הראיות”
הגישור יוכל להתנהל עם חלק מהנאשמים בתיק, אך עדיף שיתקיים עם כולם; נפגע העבירה יוכל להיות נוכח בו; הפרוטוקול שלו יהיה חסוי למעט השופט, צוותו והצדדים
ניתן לנהל גישור פלילי עם נאשם אחד או כמה נאשמים בתיק מרובה נאשמים, גם אם עדיף שהגישור ייעשה עם כולם. כך קובע נוהל בתחום הגישור הפלילי, אותו מפרסמת (יום ד’, 19.5.21) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. עוד נקבע, כי נפגע העבירה יוכל להיות נוכח בגישור והשופט המגשר ישמע את עמדתו במישרין או דרך בא-כוחו.
הנוהל קובע, כי כל תיק פלילי יוכל לעבור לגישור בהסכמת הצדדים; רצוי לקיים אותו לפני תחילת ההוכחות, אך אפשר גם במהלכן. “יש להקפיד על הפרדה מלאה בין הליך הגישור הפלילי לבין ההליך העיקרי, כך שהשופט המגשר לא יהיה במותב הדן בהליך העיקרי, ותוכנו של הליך הגישור הפלילי יהיה חסוי מפני המותב הדן בהליך העיקרי”, מדגישה חיות. “גישור פלילי לא יתקיים אלא אם כן הנאשם מיוצג. ככלל, הנאשם יהיה נוכח בהליך הגישור הפלילי”, אך בית המשפט רשאי לפטור אותו – כמו בכל הליך פלילי.
עוד נאמר בנוהל: “הליך הגישור הפלילי יתנהל באולם בית המשפט או בחדר ייעודי לכך שהוקצה על-ידי בית המשפט, ככל שקיים. לא יתקיים הליך גישור פלילי בלשכתו האישית של השופט, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו”. בגישור יירשם פרוטוקול, שיהיה חסוי לחלוטין, למעט בפני השופט המגשר, צוותו והצדדים. ניתן לרשום בו את הצעותיו של השופט המגשר, אך עליו להבטיח שהרישום לא יפגע בנכונות הצדדים לשתף פעולה בתהליך.
חיות מוסיפה: “הגישור הפלילי איננו כפוף לסדרי הדין והראיות. השופט המגשר יכול שיקבל את חומר הראיות לעיונו, יבחן את הראיות בתיק ואת עוצמתן, ישמע את הטענות בעל-פה (מבלי לתעד הדבר בפרוטוקול), יהיה רשאי לקבל עיקרי טיעון בכתב, יאמוד את סיכוי ההרשעה (במלוא כתב האישום או בחלקו), יאמוד את העונש הצפוי שיוטל על הנאשם אם יורשע בדין (הן בעקבות ניהול ההליך העיקרי והן בעקבות הודאה באשמה) ויציע לצדדים להגיע להסכמות קונקרטיות. אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. השופט המגשר יכול שיקבל גם חומר נוסף, שלהערכת באי-כוח הצדדים עשוי לתרום להליך הגישור הפלילי”.
הנוהל שפרסמה חיות נקבע לאור המלצות צוות בראשות השופט עמי קובו ובהשתתפות השופטים בני שגיא, צבי גורפינקל ואפרת פינק, כולם מבתי המשפט המחוזיים; היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ברק לייזר, ועו”ד חנית אברהם-בכר מהייעוץ המשפטי.
