לפנינו החלטה של השופטת רונית אופיר שבעלה הוא איתי אופיר, מי שהיה יועמ"ש משרד הביטחון עד לפני חצי שנה. השופטת רוניתוש מטפלת בתביעת לשון הרע של שקמה ברסלר נגד תושב תאילנד שבכלל לא גר בישראל, והוגשה חודש וחצי לפני חרבות ברזל.
השופטת הצהירה על מניעות כלפי משרד הביטחון, ובדיון הוסיפה וסיפרה שבעלה איתי אופיר היה עד לפני חצי שנה יועמ"ש משרד הביטחון.
הנה איתי אופיר שהיה יועמש משרד הבטחון ובלילה מנענע את המנוש של השופטת.
איתי אופיר היה יועמש משרד הבטחון והגן על שקמה ברסלר
איתי אופיר קפלניסט היה יועמש משרד הביטחון ונשוי לשופטת
וזאת הילה ארליך היועמשית של משרד הביטחון הנוכחית שהחליפה את איתי אופיר ב 1/7/2025.
הילה ארליך יועמשית משרד הביטחון חברה טובה של שקמה ברסלר
לאור זה שבדיון כשבר כוח הנתבע ביקש לזמן עדים ממשרד הביטחון והשב"כ, והשופטת ניסתה בכוח להוריד אותו מהזמנת עדים ובכלל מחקירה של שקמה ברסלר, הוגשה נגדה בקשת פסילה.
הנבלה שקמה ברסלר רוצה להפחיד את כל העולם שלא יכתבו עליה שהיא בוגדת ושהיא הופעלה ע"י הבעל שלה מהשב"כ אורי וינדמן. עד כה הגישה כ 10 תביעות שונות בבתי משפט שונים בסכומים מצטברים של 25,000,000 ש"ח על הפגיעה במוניטין שלה, וכל זה ללא הוכחת נזק.
אחת התביעות האלה מתנהלת בבת ים אצל השופטת רונית אופיר והיא הוגשה נגד אחד שבכלל גר בקו סמוי ולא בבת ים. בבת ים אין שום סמכות, לא מקומית (אף צד לא גר במחוז תל אביב), וגם אין סמכות בינלאומית… הפרסום היה מתאילנד ובתאילנד. זה לא הטריד את השופטת רונית אופיר בכלל לגרור את הנתבע אלון בק מתאילנד להתדיין בפניה בבת ים.
שימו לב שזה תיק לשון הרע שהוגש חודש וחצי לפני חרבות ברזל. 4595-08-23.
אבל אז ההליכים התפתחו, והיה קדם משפט. בקדם משפט דיברו איזה עדים רוצים לזמן, והשופטת ניסתה לשדל את בא כוח אלון בק לוותר על העדים ובכלל לא לנהל הוכחות ולוותר על חקירת ברסלר, בטענה שהנתבע לא מכחיש את הפרסומים, ולכן אפשר לדלג על ההוכחות ישר לסיכומים….
נו… די בכך כדי להצביע על משוא פנים לטובת שקמה ברסלר שהשופטת יוצאת מגדרה למנוע את החקירה שלה, ולמנוע הבאת עדים לטובת ההגנה ממשרד הביטחון והשב"כ.
אם הנתבע תאילנדי הדין שחל צריך להיות תאילנדי
שימו לב איך בהחלטה השופטת מדגישה ש"הנתבע אינו מכחיש את הפרסומים, אך טוען כי אין הם מהווים לשון הרע כהגדרתם בחוק".
על סמך מה החליטה השופטת שהוא לא מכחיש את הפרסומים?
הוא הגיש כתב הגנה וטוען שאין לו אחריות. זה תפקידה של שקמה ברסלר להוכיח שהוא פרסם, אם פרסם, ואין זה תפקידו של הנתבע לעשות עבורה את העבודה ולהודות בפרסומים. בוודאי שלא בקדם משפט שלא נועד לחליבת הודאה בעובדות, אלא לסדרי הדין של המשפט.
שימו לב שהשופטת כותבת "כהגדרתם בחוק", אבל לאיזה חוק היא מתכוונת? החוק של תאילנד? הרי אלון בר ישב בתאילנד, פתח מחשב תאילנדי על רשת אינטרנט תאילנדית, ואם הוא פרסם, זה היה בתאילנד, כלומר החוק התאילנדי אמור לחול ולא החוק הישראלי…. סאוואדי קה!!!! קפונקה!!!! קה!!!!
השפן יצא מהכובע: השופטת שוכבת עם משרד הביטחון
אלא שאז התברר שלשופטת יש רומן ארוך עם משרד הביטחון. לפני 25 שנים היא עשתה שם התמחות, והכירה את בעלה איתי אופיר, שנשאר בשירותי הביטחון וטיפס בסולם הדרגות ושימש עד לפני 4 חודשים יועמ"ש משרד הביטחון. כלומר השופטת מחוברת בטבור ובעטינים למשרד הביטחון, וגם שוכבת עם משרד הביטחון כל לילה אצלה בבית, שהרי בעלה היה יועמ"ש של כל השירותים הבטחוניים.
לפיכך הוגשה נגד השופטת בקשת פסילה וכמובן שהשופטת דחתה אותה בטענה שמשרד הביטחון זה לא השב"כ, והטענות של הנתבע אלון בק מופנות לשב"כ ולא למשרד הביטחון, ושזה שהיא נשואה לאיש הכי חזק משפטית במערכת הביטחון לא אמור להשפיע עליה לא להיות נייטרלית.
עוד לטענתה של רונית אופיר, המשפט הוא על האמירות של אלון בק נגד שקמה ברסלר, ולא על האמירות של שקמה ברסלר שקדמו לאמירות של אלון בק עליה… כלומר האמירות של שקמה שלא יהיה צבא, ולא יהיו טייסים, ושיש מיליציות של מתנחלים נאצים ששולטים על הממשלה, זה בכלל לא רלבנטי למשפט.
זה משפט ששווה לעקוב אחריו מהטעם שלאלון בק אין שום סיבה להתקפל מכיוון שגם אם שקמה ברסלר מנצחת היא יכולה לנגב עם זה את התחת, כי אין לאלון בק שום דבר בישראל שאותו היא יכולה לעקל.
עצם זה ששקמה ברסלר מנהלת משפט לשון הרע נגד אדם שאין כסף להוציא ממנו, כי הוא לא חי בישראל, מראה שהיא לא באמת רוצה פיצוי, אלא רוצה פס"ד עקרוני שילבין את פשעיה על חשבון אדם שהוא החולייה החלשה.
שווה לעקוב אחרי תיק זה כי בכוונתו של אלון בק לזמן את בעלה שקמה ברסלר, ועכשיו שידוע שבעלה של השופטת היה יועמ"ש משרד הביטחון אז צריך לזמן גם אותו. ולמה להסתפק רק באורי וינדמן הזובי של שקמה? אפשר להביא גם את הזובי רונן בר, וגם את הזובי אל"מ ג' (גיא עמית) מפרשת אונס הנוחבה… שיהיה קצת מעניין וססגוני.
להלן ההחלטה בענין הפסילה 4595-08-23
בית משפט השלום בבת ים
ת"א 4595-08-23 ברסלר נ' בק
מספר בקשה:31
לפני כבוד השופטת, סגנית הנשיאה רונית אופיר
המבקש:
אלון בק
נגד
המשיבים:
1. שקמה ברסלר
2. התנועה למען איכות השפיטה בישראל (ע"ר)
החלטה
1. לפני בקשה לפסלות שופט, בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "הבקשה" ו"חוק בתי המשפט" בהתאמה).
רקע רלוונטי
2. בתמצית, עניינה של תביעה זו ב-32 פרסומים שונים שפורסמו על ידי הנתבע, מר אלון בק ברשת החברתית "פייסבוק" לגביהם נטען כי הם מהווים פרסומי דיבה ומחייבים פיצוי בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"). הפרסומים פורטו בהרחבה במסגרת כתב התביעה המתוקן וצורפו כנספחים לכתב התביעה המתוקן (נספחים 1 ו-4 -34 לכתב התביעה המתוקן).
3. הנתבע אינו מכחיש את הפרסומים, אך טוען כי אין הם מהווים לשון הרע כהגדרתם בחוק שכן מדובר במילים וביטויים של מה בכך, המהווים גידופים במקרה הטוב (סעיף 17 לכתב ההגנה); לחילופין טוען הנתבע כי עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק, שכן מדובר בהבעת דעה וביקורת לגיטימית על התנהגותה של התובעת ואמירותיה הפומביות כפי שאלו עולים מפרסומים שונים (ראו בין היתר בסעיפים 18, 27, 47, 84, 133, 148, 151, 155-156, 160, 183, 195 לכתב ההגנה), וכי עומדות ההגנות הקבועות בסעיפים 13, 15 ו-16 לחוק (ראו בין היתר בסעיפים 199-200 לכתב ההגנה).
4. ביום 21.1.2025 התקיים דיון קדם משפט. במסגרת הדיון נדונו רשימות הבקשות אשר הוגשו מטעם הצדדים ובכללן בקשות הנתבע לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלון. כן נדונו טענות הצדדים כפי שאלו עולות מכתבי הטענות. בקשתו של המבקש נטועה בהחלטות בית המשפט בבקשות אלו וכן באמירות שונות של מותב זה שנאמרו במסגרת הדיון.
הבקשה
5. ביום 31.3.2025 הוגשה בקשה זו. המבקש מבסס את בקשתו על שתי טענות: האחת, העובדה שמשרד הבטחון מופיע ברשימת המניעויות של מותב זה מהווה עילה לפסילה, שכן העדים אותם ביקש התובע לזמן "קשורים בטבורם למשרד הבטחון- הרמטכ"ל וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, כמו ראשי השב"כ יובל דיסקין וכרמי גילון" (סעיף 5 לבקשה). עוד טוען המבקש כי מאחר שבכתב התביעה המשיבה טוענת כי לשון הרע של הנתבע כוללת התייחסות לכך שהיא מארגנת את הפגנותיה, ולא בעלה, מאחר שהוא עובד בשב"כ, ומאחר ש"סוגיות אלו קשורות בטבורן לפעולות משרד הבטחון וכוחות הבטחון למול התנהלותה של אשת סוכן שב"כ, או משרד בטחון לו ייעץ המותב הנכבד…." הרי שמתקיים חשש למשוא פנים המחייב את פסלות המותב.
6. הטענה השנייה, היא כי דעתו של מותב זה ננעלה באופן השולל את הגנתו מראש. טענה זו נעוצה באמירות שנאמרו על ידי במסגרת דיון קדם המשפט לפיהן: "התביעה כאן לא עוסקת בפרסומים של התובעת אלא בפרסומים של הנתבע" (סעיפים 12-13 לבקשה). וכן באמירתי כי ניתן לחסוך את הליך ההוכחות (סעיף 31 לבקשה) ובהחלטותיי ביחס לבקשות המבקש לגילוי מסמכים (סעיפים 19-17 לבקשה).
דיון והכרעה:
7. סעיף 77א חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") קובע כי:
"(א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
8. המבחן הכללי בשאלת פסלות שופט מלישב בדין הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, הינו קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
9. אקדים ואומר כי לא מצאתי שחשש זה מתקיים בענייננ, ובהתאם דין הבקשה להידחות. ואבהיר:
10. ראשית, באשר לטענתו הראשונה של המבקש, יש להעמיד דברים על דיוקם, שכן האמור בסעיף 34 לבקשה אינו נכון מהבחינה העובדתית. העובדה כי משרד הבטחון נכלל במסגרת רשימת המניעויות של מותב זה אינה בשל תקופת התמחות המותב במשרד הבטחון (אשר נעשתה לפני כ-25 שנים); אלא נוכח העובדה כי יועצו המשפטי הקודם של משרד הבטחון שכיהן עד לפני כחצי שנה, חולק חיים משותפים עם מותב זה. כך שכבר מהבחינה העובדתית, ברור כי לא מתקיימים תנאי סעיף 77א(א1)(ג) לחוק בתי המשפט, שכן אין מדובר בעניין בו מותב זה היה מעורב בטרם התמנה לשופט כיועץ או בכל כובע אחר. לשם שלמות התמונה אציין כי גם תנאי סעיפים 77א(א1)(1) ו-(2) אינם מתקיימים בענייננו.
11. מעבר לכך, העובדה כי משרד הבטחון מצוי ברשימת המניעויות של מותב זה אינה רלוונטית לענייננו, שכן הסוגיות שבמחלוקת בהליך זה אינן קשורות כלל ועיקר לפעולות משרד הבטחון. עסקינן בתביעת לשון הרע העוסקת בפרסומים שונים של הנתבע. לטענת הנתבע פרסומים אלו, שאין חולק כי נעשו על ידו, הם פרסומים מותרים העומדים בהגנות הקבועות בסעיף 13 לחוק, או לחילופין פרסומים שחלה לגביהן הגנת תום הלב הקבועה בסעיף 15 לחוק, יחד עם סעיף 16 לחוק. זו מסגרת הדיון.
לא ברור מהן פעולות כוחות הבטחון הקשורות בכך, ומשרד הבטחון אף אינו מוזכר בכתב הגנתו של המבקש. לעניין זה גם אציין, כי שירות הבטחון הכללי אינו משרד הבטחון. כך שלא קיים חשש למשוא פנים על יסוד טענה זו.
12. באשר לטענתו השנייה של המבקש, כפי שנפסק לא אחת, רק מקרים נדירים ביותר שבהם התבטאויות בית המשפט הן בעלות אופי מובהק ונחרץ המלמד על נעילת דעתו יוליכו אל המסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים מצידו (ראו: ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 608, 625-624 (1994), להלן: "עניין בראון"); ע"פ 5368/03 לותם נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (26.6.2003); ע"פ 8544/17 לוי נ' מדינת ישראל (7.11.17); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 189 – 191 (2006)).
13. לא מצאתי שענייננו הוא בגדר אותם מקרים נדירים בהם אמירות בית המשפט במהלך דיון קדם המשפט מעידות באופן מובהק ונחרץ על נעילת דעתו של בית המשפט באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים.
14. במסגרת דיון קדם המשפט נעשה נסיון למקד את המחלוקות ולייעל את שמיעת ההליך. זאת על רקע טענות המבקש כי אין הוא טוען להגנת אמת דיברתי ובהתאם מרבית המחלוקות ממוקדות בשאלה המשפטית באם הפרסומים אכן עולים כדי לשון הרע, וככל שכן האם חלות עליהן ההגנות הקיימות בחוק. אמירות אלו נאמרו במסגרת הדיון המקדמי ועוד טרם שמיעת עדויות הצדדים. משלא הושגו הסכמות באשר למסגרת הדיון, נקבעו מועדים להגשת ראיות הצדדים וההליך מתנהל כסדרו, לרבות שמיעת ראיות הצדדים.
למותר לציין, כי ההליך יוכרע על פי הדין, והדין בלבד, וכי עומדת בפני הצדדים ההזדמנות להביא את דבריהם וראיותיהם בפני בית המשפט. שיקוף השאלות המשפטיות העולות מכתבי הטענות שהוגשו, תוך נסיון למקד את המחלוקת ולייעל את שמיעת ההליך, אין בהם משום חשש ממשי למשוא פנים. מדובר בהערות דיוניות הנטועות במהלכו הדיוני של ההליך ונועדו לשם הבהרת השאלות שהינן באמת השאלות השנויות במחלוקת.
סוף דבר:
15. סיכומם של דברים, לא מצאתי כי מתקיימת עילה לפסלות באשר לא מצאתי שקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט כנגד המבקש ועל כן דין הבקשה להידחות.
16. אשר להוצאות: תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") מורה כי יש לפסוק הוצאות בגין כל בקשה, אלא אם כן קיימים נימוקים מיוחדים שלא לעשות כן. בענייננו, לא קיימים נימוקים מיוחדים להימנע מפסיקת הוצאות. "אכן, הטעם לפסיקת הוצאות בהליך מעין זה אינו מצוי רק בהפסד ובהוצאות שנגרמו לצד האחר, אלא גם בעובדה כי בקשה לפסילת שופט מטילה רבב במערכת השיפוטית כולה, ואם לא הייתה הצדקה לבקשת הפסלות 'יצא שכרו של בעל הדין היחיד בהפסדה של המערכת השיפוטית כולה ובערעור אמון הציבור במערכת זו. מי שיעשה כן ראוי שיישא, למצער, בעלויות ההליך שיזם' (ע"א 8400/00 גורל נ' גורל, פסקה 5 (17.12.2000)), ואם לא בהוצאות הצד שכנגד הרי בהוצאות לאוצר המדינה" (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 327-326 (2006)). על כן, המבקש יישא בשכר טרחת בא כוח המשיבה בסך של 1,000 ₪. בנסיבות העניין, לא מצאתי לפסוק סכום נוסף לטובת אוצר המדינה. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.
17. בהתאם להוראות סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט והוראות תקנות 174(א) לתקנות קיימת זכות ערעור למבקש על החלטה זו לבית המשפט העליון בתוך 14 ימים מהמצאת החלטתי זו.
ניתנה היום, ל' ניסן תשפ"ה, 28 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.
אתה מעלה טענות של גנון. אם אזרח ישראלי נמצא בתאילנד זה נותן לו את הפריבילגיה לעשות ולאמר מה שבא לו?
אגב זה ששיתף את הפרסומים הללו כבר הסכים לפצות אותה ב-10K
תביא הוכחות לדברים ולא תיאוריות קונספירציה רק כי ההוא עובד במקום שאשתו של עברה שם במקרה בלה בלה כדי שייקחו אותך ברצינות
הערת מערכת:
חמודה עלובת נפש. יש כלל הלך התובע אחרי הנתבע. זה אומר שצריך לתבוע אותו במקום מגוריו תאילנד.
ברגע שאתה מפרסם מתאילנד ואתה תושב תאילנד, חל על הפרסום החוק התאילנדי. לא הישראלי.
כדי לרכוש סמכות שיפוט צריך גם המצאה כדין. פה במקום להמציא את ההזמנה לתאילנד, ביצעו המצאה בישראל לכתובת ישנה שהוא לא גר בה.
השופטת רונית אופיר סירבה לדון בהמצאה הפיקטיבית בישראל, ושימי לב שבהחלטה היא בכלל לא מזכירה את העובדה שהנתבע הוא תאילנדי (עם אזרחות ישראלית, אבל עדיין תאילנדי)
השרבוב של "תיאוריית קונספירציה" בתגובה מעיד על שטיפת מוח של המגיבה.
איפה יש פה קונספירציה בכתבה? הכל עובדות נכונות ואמיתיות ומגובה במסמכים.
היחס בין השופטת ובעלה די מזכיר את היחס שבין שקמה ברסלר לבעלה.
השימוש במילה "פריבילגיה" גם הוא מטעה ותועמלני. פרסום שהוא הבעת דעה הוא פרסום מוגן ולא מדובר ב"פריבילגיה" שמעניק החוק למי מותר להתבטא ומי צריך לסתום את הפה.
מי שפריבילגי אלו חמומי המוח של קפלן שגלי בהרב מיארה מאשרת להם להרעיל ולטנף את ני שהם רוצים ללא סנקציות פליליות.
One Comment
אתה מעלה טענות של גנון. אם אזרח ישראלי נמצא בתאילנד זה נותן לו את הפריבילגיה לעשות ולאמר מה שבא לו?
אגב זה ששיתף את הפרסומים הללו כבר הסכים לפצות אותה ב-10K
תביא הוכחות לדברים ולא תיאוריות קונספירציה רק כי ההוא עובד במקום שאשתו של עברה שם במקרה בלה בלה כדי שייקחו אותך ברצינות
הערת מערכת:
חמודה עלובת נפש. יש כלל הלך התובע אחרי הנתבע. זה אומר שצריך לתבוע אותו במקום מגוריו תאילנד.
ברגע שאתה מפרסם מתאילנד ואתה תושב תאילנד, חל על הפרסום החוק התאילנדי. לא הישראלי.
כדי לרכוש סמכות שיפוט צריך גם המצאה כדין. פה במקום להמציא את ההזמנה לתאילנד, ביצעו המצאה בישראל לכתובת ישנה שהוא לא גר בה.
השופטת רונית אופיר סירבה לדון בהמצאה הפיקטיבית בישראל, ושימי לב שבהחלטה היא בכלל לא מזכירה את העובדה שהנתבע הוא תאילנדי (עם אזרחות ישראלית, אבל עדיין תאילנדי)
השרבוב של "תיאוריית קונספירציה" בתגובה מעיד על שטיפת מוח של המגיבה.
איפה יש פה קונספירציה בכתבה? הכל עובדות נכונות ואמיתיות ומגובה במסמכים.
היחס בין השופטת ובעלה די מזכיר את היחס שבין שקמה ברסלר לבעלה.
השימוש במילה "פריבילגיה" גם הוא מטעה ותועמלני. פרסום שהוא הבעת דעה הוא פרסום מוגן ולא מדובר ב"פריבילגיה" שמעניק החוק למי מותר להתבטא ומי צריך לסתום את הפה.
מי שפריבילגי אלו חמומי המוח של קפלן שגלי בהרב מיארה מאשרת להם להרעיל ולטנף את ני שהם רוצים ללא סנקציות פליליות.