קיץ. פגרה. משפטי ביבי יצאו לחופש זמני אבל תעמולת הרעל של גידי וייץ ב”הארץ” לא פוסקת.
הפרקליטות מאוד מתוסכלת שכל העדים שהם מביאים לא נותנים את הסחורה. כולם למעט הדס קליין בעצם הפכו לעדי הגנה, והפרקליטות מתוסכלות.
מה יכול להיות יותר מספק אמוציונלית מאשר לפרוק את התסכול ע”י הפעלת כלבלבים צייתניים בעיתונות, כמו גידי וייץ, עם הנחיה להשתלח בשופטים?
הנה הטענה של וייץ (שזה בעצם הגיגיהן של ליאת בן ארי ויהודית תירוש): השופטים נותנים “יחס חם לעדים שלא מעידים נגד ביבי”, ולא מכריזים על העדים כעדים עוינים. נסביר: במשטרה ליקטו מהעדים האלה שברירי תשובות לשאלות מגמתיות תלושות מקונטקסט, בלי לשאול אותם למה או מדוע, ובלי לשאול אם למשל יאיר לפיד גם קיבל סיגרים או שיאיר לפיד גם טיפל במשאלות של מילצ’ן. או למשל שהיו יותר כתבות נגד ביבי, מאשר בעד ביבי. הפרקליטות רוצה לבטל את העדויות במשפט שבהם הגרסאות המוריבות, ולבנות הרשעה רק על מה שכתבו במשטרה. זה נקרא עדות מסוג 10 א’.
יותר בדיחה מזה? “יחס חם”?
על מה מבוסס המאמר? גידי וייץ טוען ש”עורך המשנה לשעבר של וואלה, אודי הירש, בבית המשפט, בחודש שעבר. בתום עדותו ביקש מהשופטים לומר דבר מה אישי, ונענה בשלילה”.
סיריוסלי? על כזו שטות בונים מאמר? למה שאודי הירש יאמר דבר מה אישי לשופטים? עדים לא פונים לבית משפט אם אין בפניהם שאלה. זה כלל בסיס.
אודי הירש עובד בתקשורת. אם יש לו דבר מה לומר, הוא יכול לכתוב מאמר דעה. בכלל ברור שזה לא דבר מה שהוא רצה לומר, זה דבר מה שהפרקליטות בריענון אמרו לו לנסות להגניב לפרוטוקול… ניסה ולא הצליח.
קבלו בדיחה: 3 שופטים מרשיענים באופיים מואשמים ב”יחס חם”???
באמת גדי וייץ? עד כה ראינו את השופטים יושבים כמו “שלושת הקופים”, שומעים על הפרות זכויות נחקרים, על תפירת תיקים, על תחבולות מזוויעות, על שוטרים וחוקרי משטרה שלא זוכרים כלום, לוקים באמנזיה זמנית, ועושים פינג פונג ומטילים אשמה על חבריהם, והשופטים לא פוצים פה. אפילו קמט במצח לא זע בתרעומת.
עד כה לא ראינו שום החלטה חד משמעיות או אפילו ציוץ שמטיל ביקורת על התחבולות הנבזיות, על הפגסוס, שאיבות הנתונים, על העדר אישורי יועמ”ש, על הלחץ שהופעל לגייס עדי תביעה שלא עשו כלום בעל כורחם שתקעו אותם במעצר בתנאי מלונת כלבים עם פרעושים, וההוצאות האדירות שהושקעו בתיק זה…. וגידי וייץ מבזבז לנו דקות קריאה על הפרקליטות המתוסכלות שמתלוננות על יחס חם????
למה נועדו כתבות המירמור של גדי וייץ?
מה זה צריך להביע? האם זו הכנה לטיוטה לערעור שבו ייטען שהשופטים עוינים את הפרקליטות? אם כן אז למה הם לא מגישים בקשת פסלות נגד שלושת השופטים האלה. עכשיו. בזמן אמת?
בעיקרון זוהי הכנה של דעת הציבור לערעור שבו הפרקליטות תתלונן שעדי תביעה שלא זרמו עם התביעה, ואמרו דברים שמזיקים לתביעה, לא הוכרזו כעדים עוינים.
הפרקליטות תטען שלא התאפשר לה לטעון שאת העדות שלהם במשפט יש לזרוק לפח, ויש לקבל אך ורק את הגרסאות שלהם במשטרה (סע’ 10א’ לפקודת הראיות).
אבל כל העדים האלה העידו שבמשטרה לא שאלו אותם שאלות רחבות, או כשרצו לדבר באופן רחב, מנעו מהם לתת תשובות ולא רשמו את הדברים – כדי שבפרוטוקול במשטרה יישארו רק פליטות פה חסרות משמעות שעליהם אפשר לבנות תיאוריות וסיפורי אלף לילה ולילה.
זוהי תופעה ידועה שבמשטרה הנחקרים צריכים להתמודד עם שוטרים שרוצים לבנות פרוטוקול מפליל, וכל דבר שלא מתאים לתזה הם לא כותבים, או מפסיקים מייד את כיווני החקירה והשאלות.
ויובהר שלא מדובר בשופטים סנגוריאלים. אלה שלושה מחיות הטרף הכי פרו-פרקליטות, הכי להוטים להרשיע בכל מחיר, והם אלה שחוטפים ביקורת (שהיא בעצם זילות בית משפט) על גבי המזבלתון של הארץ????
בתמונה: ערפדת הפרקליטות יהודית תירוש. צבעה ציפורנים בשחור בהשראת Morticia Addams.
כתבה בהארץ גידי וייץ פורסם 3/8/2023
העדים העוינים את התביעה במשפט נתניהו מקבלים יחס חם — מהשופטים ומהשלטון
הדס קליין (חולת פרסום עם תסבירי רדיפה ופרנויה מדומיינת)
עדת המפתח בתיק 1000, הדס קליין, ביקשה לספר בפתח עדותה על האיומים שהיא סופגת, ראשת ההרכב, השופטת רבקה פלדמן־פרידמן, סירבה. עדים “ידידותיים” להגנה, דוד שרן ויפעת בן חי שגב, דווקא זכו לתאר את שחוו. מאוחר יותר הם קיבלו הטבות ומינויים מאנשי הליכוד
בעדותה בבית המשפט המחוזי בירושלים בקיץ שעבר מסרה הדס קליין, העוזרת האישית של בעלי ההון ארנון מילצ’ן וג’יימס פאקר, פרטים מפלילים רבים על אספקת המתנות יקרות הערך מטעמם לבנימין ולשרה נתניהו. במקביל התנהל נגדה ברשתות החברתיות מסע השחרה חסר תקדים, ובו הכפשות והטרדות. אחד ממובילי הקמפיין הזה היה אלי ציפורי, שמספיק ציוץ אחד שלו כדי להעיד על סגנונו המעודן: “מניפולטיבית. שקרנית. נקמנית. גוזמאית. קורבנית. אגרסיבית. גנבת דעת. מאחזת עיניים. שטופת שנאה”.
לשיא הגיעו הדברים כאשר פרסם ציפורי את תמונת ביתה של קליין, שבה אפשר לראות בבירור את כתובתה. “תראו תראו את הצביעות של הגברת”, כתב. “הדס קליין, שהתקרבנה בעדותה שהיא ‘נושאת בעול המשפחתי’… מתגוררת בווילה בהרצליה המוערכת בשווי של 10 מיליון שקל”. העדה, שראתה בציוץ קריאה ברורה לחסידי נתניהו לבוא לביתה ולהרע לה, מיהרה להתלונן במשטרה. “אני חוששת לחיי ולחיי בני משפחתי”, אמרה.
כשעלתה שוב לדוכן העדים ביקשה לשתף את השופטים במה שעובר עליה ובחששותיה מפני האדם היושב מולה באולם, אך רשות הדיבור לא ניתנה לה.
“הייתי בהלם”, אמרה לידיד שליווה אותה לבית המשפט. “זה היה עלבון צורב, הרגשתי כאילו קיבלתי סטירת לחי מצלצלת. בסך הכל רציתי שהשופטים יבינו באיזה פחד אני נתונה”.
בהמשך עשה התובע אלון גילדין ניסיון נוסף. “מי שחושיו חדים חש שאת יותר נסערת היום”, אמר לקליין, “את רוצה לספר לבית המשפט למה?” סנגורו של נתניהו, עמית חדד, מחה: “היא שאלה את בית המשפט, בית המשפט אמר שלא”. פרידמן־פלדמן העירה לגילדין: “לא כל דבר שהעד מבקש למסור הוא עניין לבית המשפט. אם אני יכולה לנחש על מה אתם מדברים… אנחנו לא צריכים להיכנס לעניינים שמתנהלים מחוץ לאולם שלנו. זה במקום אחר, זה לא אצלנו”. “זה לא בשום מקום”, העיר חדד. בתום הדיון הסיעה ניידת משטרה את קליין לביתה, שאובטח על חשבון מילצ’ן.
בהמשך ניצלה קליין שברירי הזדמנויות כדי לשתף את בית המשפט במצוקתה. כך קרה כשחדד שאל אותה אם היא מעבירה לבוס כתבות על המשפט. “אסור לי לשלוח לו כתבות? אני עובדת איתו”, ענתה, וחדד פסק: “התשובה היא לא”. “כל נאצה שאני חוטפת אני שולחת לו”, הוסיפה העדה. “כשמישהו אומר שאני שוכבת עם מילצ’ן, את זה אני שולחת, והוא מתבייש”.
כאן העיר לה השופט משה בר־עם: “את לא יכולה להעביר לו דברים שקורים פה בעדות שלך”.
בעת האחרונה הודיעה הפרקליטות לציפורי כי היא מתכוונת להעמיד אותו לדין כפוף לשימוע. כתבי אישום הוגשו נגד מטרידים נוספים, בהם עבריינים מורשעים.
שמעון אטיאס, שייחד לקליין כמה ציוצים בוטים במיוחד, ריצה עונש מאסר ממושך על אונס קטינה, על עבירות רכוש ועל איומים.
יוסף כהן, שכתב על קליין “זה יעלה לה בדם ולמשפחה שלה. נצוד כל אחד מהם”, הורשע בעבירות אלימות.
למטבע הזה יש גם צד אחר. מאז החל משפט האלפים ביקשה הפרקליטות להכריז על שלושה עדי תביעה כעל עדים עוינים, לאחר שחזרו בהם מעדויות מוקדמות שסיבכו את נתניהו. בכל המקרים דחה בית המשפט את הבקשות, חסך מהעדים את התואר המפוקפק והסתפק במתן היתר לתביעה לחקור אותם בחקירה נגדית. לשם השוואה, במשפט שבו הורשע אריה דרעי בלקיחת שוחד הוכרזו 11 עדים כעוינים. כך נעשה גם לעדים מרכזיים בפרשות שלמה בניזרי ואהוד אולמרט.
העדה יפעת בן חי שגב לא זרמה עם התביעה ולא הוכרזה עויינת
יפעת בן חי שגב, לשעבר יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, נקראה בספטמבר האחרון להעיד בתיק 4000. לחוקרי המשטרה סיפרה כי מנכ”ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, דחק בה לקדם את עסקת בזק־יס, שהיטיבה עם בעל השליטה שאול אלוביץ’, והבהיר לה שזוהי “בקשה של השר” נתניהו. בבית המשפט היא נשמעה אחרת.
כבר בפתח עדותה טענה כי עברה “חקירה חובבנית, רשלנית ומגמתית, תוך כדי הטלת מורא ופחד, בתנאים לא מקובלים שצריכים להטריד כל אזרח במדינת ישראל”. החוקרים, האשימה, סימנו מבעוד מועד את מטרתם, “הראש של נתניהו”.
בן חי שגב על דוכן העדים, בדצמבר 2022. השופטת ביקשה ממנה להעלות על הכתב כל מה שנוגע לאיומים.
.
בעת עדותה של בן חי שגב פרסם רביב דרוקר ציטוטים מחקירתה, ותהה “מה קרה עד שהגיעה לבית המשפט”.
בדיון הבא ביקשה העדה לשתף את בית המשפט בתחושותיה, ממש כמו קליין לפניה: “אני רק ברשותכם רציתי לומר משהו לכבוד השופטים, אם אפשר בפתח הדברים”. “בבקשה”, אמר לה הסנגור בעז בן צור. השופטים לא התערבו, ובן חי שגב המשיכה: “מאז עדותי אני מוצאת את עצמי תחת הכפשות ותחת הדלפות חסרות שחר, שכל תכליתן להפחיד אותי מלומר את האמת… אני נחושה פה בדעתי להגיד היום את האמת, את כל האמת ורק את האמת, אבל אני כן מוצאת לנכון לומר את זה בפני כבודכם מפני שאני חושבת שיש משהו מאוד לא תקין בניסיון להשפיע ולהתערב במהלכי משפט”.
“את צודקת במאה אחוז”, הסכימה פרידמן־פלדמן, ופנתה לתובעת יהודית תירוש: “היא מדברת על איומים ועל הכפשות… אתם יודעים במה מדובר?” תירוש השיבה בשלילה, והבהירה: “נתייחס לכל דבר שיוצג בפנינו”.
השופטת פנתה שוב לבן חי שגב: “כל מה שנוגע לאיומים או דברים מהסוג הזה תעלי על הכתב ותעבירי, כדי שיידעו ויראו מה אפשר לעשות”.
בר־עם הוסיף מילות עידוד: “הכי חשוב שהעדות כאן תהיה עדות חופשית ומרצון, ללא מורא, אני מאוד מקווה”. העדה מעולם לא העבירה לתביעה תלונה כלשהי.
דוד שרן לא זרם עם הפרקליטות ולא הוכרז עד עוין
מיד אחרי בן חי שגב עלה לדוכן דוד שרן, לשעבר ראש הסגל במשרד ראש הממשלה. לחוקרי המשטרה אמר שרן שנתניהו פנה אליו בבקשה שיטפל בבעיה הקשורה בבזק, וכתב האישום מייחס לו מעורבות בקידום עסקת בזק־יס.
עד שהופיע בבית המשפט הוגש נגדו כתב אישום בפרשת הצוללות, לאחר שהחקירה העלתה כי קיבל מאיש העסקים מיקי גנור שוחד תמורת קידום ענייניו.
דוד שרן בביהמ”ש המחוזי בירושלים, בינואר. כשנשאל האם מה שתיאר כאיומים ישפיעו על עדותו השיב: “אני אעמוד בלחץ…”
שרן פצח מיד בנאום: “בפתח הדברים, חשוב שיידעו שאני עד כאן מטעמכם (התביעה), אבל אני אהיה תחת איום בגלל הליך אחר שאתם מנהלים נגדי”. פרידמן־פלדמן ביקשה לדעת במה דברים אמורים. “מה שנקרא תיק 3000”, הסביר העד, “אני תחת החרב של אותה יחידה”. “מה זה תחת החרב?” שאלה השופטת.
ושרן הסביר: “חמש שנים וחצי מתעללים בי ובמשפחתי. גם כשהגעתי לתת עדות פתוחה, ברור שזה עמד ברקע כל הזמן, בכל דקה הייתי בטוח שזה הופך לחקירה תחת אזהרה ובאופן מפתיע, כשהלכתי לריענון עד בשבוע שעבר, הבן אדם הראשון שאני פוגש בבניין זה התובע בפרשת 3000, רק כדי לזכור לאן הגעתי… ואם אני לא אתיישר עם התזה במאת האחוזים, אני אשלם מחירים כבדים מאוד. מעבר לזה גם תקפו אותי כאן בחוץ, הטרידו אותי דקה לפני שנכנסתי לאולם”.
פרידמן־פלדמן: “מה זה תקפו?”
שרן: “הטרידו. לא תקפו”.
פרידמן־פלדמן: “מה זה הטרידו?”
שרן: “אחת העיתונאיות כאן כמובן התחילה לתחקר אותי על תיק 3000, כדי שאני אזכור איפה אני”. בטרם נכנס לאולם פנתה אורלי בר־לב לשרן בנימוס ושאלה אותו כמה שאלות על חלקו בפרשה ההיא.
העד המשיך וסיפר על התלאות שעבר, בלי הפרעה מהשופטים: “זרקו אותי מהעבודה… בגלל לחץ ישיר של משרד המשפטים והפרקליטות… אמי, בת 85, הובהלה ללהב 433, סגרו לה את חשבונות הבנק… כשיודעים שאין שום בעיה בחשבון שלה… לא חשבו שיכול לקרות לה איזה משהו ממועקה נפשית שהבן שלה עצור… גם את אשתי החליטו לשים משום מה במעצר בית”.
בעקבות המונולוג של שרן מתח דרוקר בתוכניתו בערוץ 13 ביקורת נוקבת על “האיש הכי חסר בושה בארץ, אולי בעולם”.
לדבריו, “בן אדם נורמלי” במצבו של שרן היה “מסתתר בבית ושוקל ניתוח פלסטי”, לא מציג עצמו כקורבן ואף מתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, כפי שעשה שרן. “העולם באמת השתגע”, חתם דרוקר. “שחור זה לבן, שרן זה שחור”.
בדיון הבא שוב אפשרו השופטים לעד לנאום באריכות: “רק אם אפשר, שנייה אחת… בעקבות העדות האחרונה שלי כמובן חטפתי מיד באמצעי התקשורת, כולל הערות לכאורה גם גזעניות, אבל גם על תוכן העדות שלי… זה אירוע תקשורתי שני כבר שמלווה את האירוע שאני נותן עדות… הפעם היה קטע של 25 שניות בלבד אמנם”. “אנא פרט”, ביקש בן צור משרן, וזה הוסיף להתגולל על דרוקר ואף טען כי הוגשה נגדו תלונה על הטרדת עד (מאז נסגר התיק והוגש ערר על ההחלטה). “יש פה ניסיון להלך אימים על אנשים”, סיכם.
בתמונה רביב דרוקר: מאיים על עדים שלא זורמים עם בן ארי-תירוש-גילדין
הסנגור האחר, חדד, בחר לפתוח את החקירה הנגדית בדבריו של דרוקר (“מעשה נפשע”), ואף ביקש להציג את המונולוג המדובר. גילדין התנגד והזכיר נשכחות: “כאשר הדס קליין ביקשה לומר בעקבות פרסומים שהיו דברים לבית המשפט… בית המשפט אמר ‘זה לא רלוונטי’ ובעצם לא אִפשר לה להגיד”. בר־עם התערב ושאל את התובע: “שם היה ספק לגבי ההשפעה על עדותה? או שיותר נכון היה לומר שהעלתה, אולי בצדק, תלונה ביחס לעדותה לאחר שניתנה עדותה?”
למעשה, קליין פנתה לבית המשפט באמצע עדותה, והשופטים לא יכלו לדעת אם הושפעה מהמתקפה עליה, כי רשות הדיבור לא ניתנה לה. פרידמן־פלדמן דחתה את בקשתו של חדד, אך התירה לו להפנות לשרן כמה שאלות בעניין, והוסיפה שאלה משלה: “כשאתה עומד ומעיד, איך זה משפיע על העדות שלך לפנינו?” שרן השיב לה: “אני אעמוד בלחץ… אבל לא בלי חשש”.
בתוך כך השתנתה גרסתו של שרן בנוגע לתיק 4000. “אין לי זיכרון שראש הממשלה דיבר איתי על בזק”, אישר בחקירתו הנגדית. ככלל, הוא התמסר להגנה וחיזק את הנרטיב שלה, שלפיו מערכת אכיפת החוק יצאה למסע ציד נגד הנאשם מספר אחת. בשיאה הקומי של העדות ביקש להבהיר: “אמרתי בחקירה דבר שהוא בלתי אפשרי בעליל. טענתי שהוא (נתניהו) עישן בין שלושה סיגרים לארבעה סיגרים (ביום)… נדהמתי שאמרתי את הדבר הזה, זה לא נכון… אין דרך בעולם שראש הממשלה עישן שלושה־ארבעה סיגרים ביום. אין”.
שלמה פילבר לא זרם עם התביעה ולא הוכרז עד עויין
עד המדינה שלמה פילבר במהלך עדותו, במאי 2022. בפתח חקירתו הנגדית התלונן על “איום ישיר ומדויק…”
פילבר מסר גם הוא עדות הפכפכה ומביכה. עד המדינה היה אמור לספק אקדח מעשן בדמות ההנחיה שקיבל מנתניהו לסייע לאלוביץ’, אלא שכבר בחקירתו הראשית הוא החל לכרסם בגרסתו המפלילה. הזיגזג שלו גרם לתביעה נזק כבד, שנבע במידה לא מבוטלת ממחדליה שלה. בשבועות שבהם הופיע פילבר בבית המשפט דיווחו כמה כלי תקשורת כי אם יתמיד בנסיגה מגרסתו המקורית, הפרקליטות צפויה לבטל את ההסכם עמו ולהגיש נגדו כתב אישום, כמקובל.
“פילבר יצטרך לחשוב טוב־טוב אם הוא מתמסר לנתניהו, ובכך בעצם מודה כי שיקר לאורך כל הדרך ומסתכן מאוד בהגשת כתב אישום”, צייץ אז כתב חדשות 13 אביעד גליקמן.
בימים אלו אכן בוחנת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, אם יש מקום להודיע לפילבר כי הפר את ההסכם וכי הוא צפוי לעמוד לדין.
בתמונה: דליפמן שאיים על פילבר
בפתח חקירתו הנגדית התלונן פילבר על “איום ישיר ומדויק… מה אני צריך ולא צריך להעיד פה היום”. בן צור ביקש ממנו לפרט, וגם הפעם אפשרו השופטים להצגה להימשך: “כתב משפט שיכול להיות שגם יושב פה, שמקורותיו מוכרים וידועים, טרח היום בבוקר להגיד מה אני צריך להגיד בעדות, מה אני לא צריך להגיד בעדות ומה יקרה לי אם חס וחלילה אני לא אגיד דברים מסוימים… אפשר להגיד שזה היה סוג של הטרדה ואולי אפילו איום”. בן צור הרים לעד להנחתה: “כשאתה קורא את הכתב הזה, איזה מסרים אתה חושב שהוא מעביר, מסרים של ההגנה או מסרים של הפרקליטות?”
פילבר שיתף פעולה: “אני לא חושב שהוא אמר את זה אחרי שהוא דיבר איתך… בתודעה שלי זה הגיע מהצד של התביעה”. בר־עם התעניין “באיזו מידה זה משפיע”, והעד השיב: “אני רואה בזה סוג של איום או אזהרה, נו־נו־נו כזה”. “או ראש של סוס”, העיר בן צור באיפוק אופייני.
“אנחנו משתדלים לנהוג שווה בשווה עם כולם”, אמרה פרידמן־פלדמן בעת עדותה של בן חי שגב, במענה על טענה שהעלה אחד הצדדים. אלא שההבדל בין יחסם לקליין ובין היחס לעדים העוינים את התביעה מעיד אחרת. הרכב השופטים היה יכול לעשות ניסיון לבודד ככל האפשר את האולם מרעשים חיצוניים. כמו כן הוא היה יכול לאפשר לעדים במשפט המתוקשר ביותר שידעה ישראל לפרוק את שעל ליבם. בפועל בחרו השופטים בדרך שלישית, לא אחידה ולא עקיבה.
אודי הירש: רצה לומר הגיג ולא נתנו לו
עורך המשנה לשעבר של וואלה, אודי הירש, בבית המשפט, בחודש שעבר. בתום עדותו ביקש מהשופטים לומר דבר־מה אישי, ונענה בשלילה.
העדה דנה נויפלד קמה בבוקר עם וסת ולא זרמו איתה
דנה נויפלד היתה היועצת המשפטית של משרד התקשורת בימי פילבר, וממלאת כיום את אותו תפקיד במשרד הבריאות. עדותה על היחס המיטיב שנתן המנכ”ל לשעבר לבזק גררה גם היא התקפות מחסידיו של נתניהו. לאחר הבחירות האחרונות, חודשים לאחר שנויפלד העידה, המליצה כנרת בראשי לשר הבריאות הבא להוציא אותה ל”ארבע שנות שבתון”.
תירוש עדכנה בכך את בית המשפט: “יש הרבה מאוד הכפשות ודברים קשים ברשתות החברתיות על מרבית העדים שנשמעים כאן… אתמול היתה עליית מדרגה נוספת מבחינתנו… עשויה להיות לכך השפעה לא טובה על עדים, במיוחד כשבקבוצת העדים הקרובה יש עדים שעובדים במשרדי ממשלה”.
פרידמן־פלדמן השתוממה: “מה את רוצה שנעשה עם זה?… אני לא רוצה להיכנס לזה… לנו אין מה לדון בזה”.
בחודש שעבר העיד עורך המשנה לשעבר של וואלה, אודי הירש, על ההטיה השיטתית של הסיקור באתר לטובת נתניהו ובשם האינטרסים הכלכליים של בזק. בתום עדותו ביקש מהשופטים לומר דבר־מה אישי, ונענה בשלילה. כמו כן נדחתה בקשתה של תירוש להעביר את המסר בשם העד, והוא נשאר עלום.
וישנה קומה נוספת, מדאיגה עוד יותר. לקראת הבחירות האחרונות שכר הליכוד את שירותיה של חברת הסקרים דיירקט פולס, בראשות פילבר, תמורת מאות אלפי שקלים.
המפלגת גמלה גם לשרן, והוא מונה ליועצו הפוליטי של נתניהו. “הוא נזקק לעבודה הזו מאוד, בטח אחרי שנאלץ לעזוב את המשרה הציבורית שלו”, סיפר ל”הארץ” אחד מידידיו. “הוא היה במצב כלכלי לא טוב, זה לא מקרי שבתיק הצוללות הוא מיוצג בידי הסנגוריה הציבורית”.
מקור בליכוד הגן על המינוי: “הוא שד, בחור מאוד מוכשר. נעשה לו עוול בפרשת הצוללות ומבחינתנו הוא לא פסול חיתון”. את בן חי שגב החליטו לא מכבר השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם למנות לדירקטורית בחברת דואר ישראל, לצד שני מועמדים אחרים שהוגדרו בעלי זיקה פוליטית לליכוד. לבקשת רשות החברות הממשלתיות, במשרד המשפטים בודקים בימים אלו אם יש מניעה משפטית למינויָה מטעם קרעי, בהיותה עדה בתיקי האלפים.
החיבוק של השלטון לשלושת העדים העוינים את התביעה מספר סיפור גדול יותר על הקושי הכרוך בניהול הליך פלילי נגד האדם החזק במדינה.
בתמונה: ארי הרו לא הועיל כהוא זה לפרקליטות
העדים העוינים את התביעה במשפט נתניהו מקבלים יחס חם — מהשופטים ומהשלטון (msn.com)
One Comment
מה המייל שלכם למשלוח הודעות. המייל האדום לא עובד
הערת מערכת
[email protected]