על הפרק הפיטורין של גלי בהרב מיארה. 19/3/2025. אף אחד לא מדבר על התנהלותה כעו"ד פרטית לפני שמונתה יועמ"שית. הנ"ל עבדה במשרד תדמור אבל כל העבודות שלו היו בהזמנת הפרקליטות. היה מקרה בו בני גנץ נתבע בהולנד ע"י עזתי בשם איסמעיל זיאדה שצה"ל פיצץ את הבית שלו בעזה והרג את בני משפחתו. בפרקליטות הגיעו למסקנה שאין סיכוי לטעון שזיאדה יכול לתבוע את בני גנץ בישראל, אבל גלי בהרב מיארה היתה מוכנה לכתוב חוות דעת שקרית כזו תמורת 200,000 ש"ח.
המשמעות היא שתמורת 200,000 ש"ח אפשר לקנות את גלי בהרב מיארה ולקבל ממנה חוות דעת על פי הזמנה שבה יהיה כתוב כל מה שהמזמין רוצה שיהיה כתוב.
התביעה של זיאדה עדיין נדונה בבית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג בימים אלה.
בקיצור….. אם משלמים לגלי 200,000 ש"ח פר חוות דעת…. היא כותבת כל מה שאתם רוצים.
לפני שגלי בהרב מיארה מונתה ע"י גדעון סער לתפקיד יועמ"שית, פנו אליה מהפרקליטות שתכתוב חוות דעת להגשה בהולנד בתביעה של פלסטיני בשם איסמעיל זיאדה נגד בני גנץ. ביקשו ממנה לכתוב על "שאלת הנגישות לערכאות בישראל על-ידי פלסטינים". זה היה במאי 2019 ממש בזמן בחירות. שילמו לה 200,000 ש"ח לחוות דעת שאף אחד לא היה מוכן לכתוב. פורסם 23/6/2024.
לא היה בפרקליטות אף אחד שמוכן היה לכתוב לבית משפט הולנדי חוות דעת שלעזתי שפוצצו לו בית בזמן מלחמה יש סיכוי לתובע בנזיקין את מדינת ישראל בישראל. אבל גלי בהרב מיארה, אקדח להשכיר. עבור 200,000 ש"ח פלוס מע"מ, גלי תכתוב גם חוות דעת שיצחק עמית נולד בזיווג של המלאך גבריאל עם אלת היופי אפרודיטה.
גלי בהרב מיארה משקרת במצח נחושה לבימ"ש הולנדי
הרעיון היה להגיד לשופטים בהולנד שישראל מדינה שמאוד זמינה לתביעות של פלסטינים נגד המדינה, ולכן יש להפנות את זיאדה הפלסטיני (שהוא אזרח הולנדי) לתבוע בישראל את בני גנץ….. כי בתי המשפט מאוד נגישים לפלסטינים….. מה שנכון נכון…
עוד דובר בין הפרקליטות מרלין מזל וגלית רג'ואן שמשרד המשפטים לא ישלם לגלי ישירות, אלא המשרד של עוה"ד מהולנד ישלם לה, כדי שאי אפשר יהיה לדרוש בגילוי מסמכים את התכתובות, הטיוטות ומסמכי הרקע שבין גלי לפרקליטות, ובינה לבין בני גנץ.
לכן אם תחפשו תשלומים ששולמו לה ברשימות הספקים של משרד המשפטים, לא תמצאו כלום. הכסף ששולם לה מופיע תחת J.I.M.G. JAHAE או florent b.v בטבלת תשלומים לתושבי חוץ 2019.
ידוע שבסוף גלי כתבה חוות דעת עבור בני גנץ, מקריאת הסיכומים שהוגשו בהולנד. בכל מקרה זה לא "חשש למשוא פנים". זה אשכרה משוא פנים של גלי בהרב מיארה לטובתו של בני גנץ מעצם זה ששימשה עדה מומחית לטובתו.
עד המועד שבו התחילו לחפש מומחית, הספיקו לשלם לעוה"ד ההולנדים מעל $500,000 לייצוג של בני גנץ. התביעה של זיאדה כעת נדונה בבית המשפט לזכויות אדם בשטרסבורג.
להלן כמה חשבוניות מדגמיות מהחודש שאחרי התכתובת. בלי עין הרע יש מלא כאלה. והכל עבור בני גנץ…..
| 01-06-19 | J.I.M.G. JAHAE | -34,775.35 | עו"ד הולנד סמכות שיפוט 04.04.19-30.04.19 |
| 08-07-19 | J.I.M.G. JAHAE | -34,756.85 | עו"ד הולנד סמכות שיפוט 01.05-30.05/19 |
| 08-07-19 | florent b.v | -41,861.37 | עו"ד הולנד סמכות שיפוט 04/2019 |
| 08-07-19 | florent b.v | -46,609.06 | עו"ד הולנד סמכות שיפוט 05/2019 |
| 17-07-19 | J.I.M.G. JAHAE | -38,694.76 | עו"ד הולנדסמכות שיפוט אוניברסלית 05.06.19-30.06.19 |
| 17-07-19 | florent b.v | -33,148.39 | עו"ד הולנד סמכות שיפוט אוניברסלית 06/2019 |
| 12-08-19 | J.I.M.G. JAHAE | -71,863.71 | עו"ד הולנד סמכות שיפוט 14.6-30.7.19 |
| 12-08-19 | J.I.M.G. JAHAE | -73,696.49 | שירותי יעוץ סמכות שיפוט 03.06.19-30.06.19 |
| 12-08-19 | florent b.v | -19,981.36 | עו"ד הולנד סמכות שיפוט 01.07.19-25.07.19 |
איסמעיל זיאדה תבע בהולנד על הוראה שנתן בני גנץ לפוצץ את הבית שלו באל בורייג' בעזה ובפיצוץ מתו אמא שלו בת 70, שלושה אחים, אשתו של אחד האחים והבת שלה בת 12 ואורח.
צוות בין משרדי (סש"א) קבע שזיאדה לא יכול לתבוע את בני גנץ בישראל
שימו לב שבדיון צוות בין משרדי אמרו הפרקליטים שאין אפשרות שזיאדה יוכל לתבוע בישראל. לכן פנו לגלי בהרה מיארה שהיתה עו"ד פרטית והסכימה לכתוב חוות דעת שקרית שכן יש אפשרות.
בדיון שהתקיים אצל אחת בשם טליה הרטמן "צוות סש"א" ב 2017 נכחו גיל מהלל (משרד הביטחון), אסנת דוידסון (משרד ראש הממשלה), הושע ? (משרד ראש הממשלה), אורטל נפתלי (משרד החוץ), אגם שלמה (דבל"א), איתי אפטר (משרד המשפטים – המחלקה למשפט בין-לאומי), נורית ענבל (משרד המשפטים – המחלקה למשפט בין-לאומי), ורד שפילמן (משרד המשפטי – המחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי)), מרלין מזל (משרד המשפטים – המחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי)), גלית רג'ואן (משרד המשפטים – המחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי)), טל וורנר-קלינג (משרד המשפטים – המחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי)), שני פישר (משרד המשפטים – המחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי)), שרון גפן (משרד המשפטים משרד המשפטים – המחלקה למשפט בין-לאומי), רועי שיינדורף (משרד המשפטים – המחלקה למשפט בין-לאומי).
כולם הסכימו שזיאדה לא יכול לתבוע את בני גנץ בישראל.
5 זיאדה טליה הרטמן אין אפשרות שזיאדה יתבע בישראל
שימו לב איך מסבירה הפרקליטה גלית רג'ואן את הצורך בשירותי גלי בהרב מיארה, מייל מתאריך 30/5/2019 עם עותק לנעה בר שליו, נעה שרויאר, דור חי, וורד שפילמן. "המלצת עורכי הדין שלנו היא להגיש חוות דעת של מומחים מטעמנו בשתי סוגיות מרכזיות לקראת הדיון בעל-פה. סוגיה אחת הינה בתחום דיני החסינות, כאשר ההמלצה הייתה לגייס מומחה בין-לאומי ומומחה הולנדי שיחוו דעתם בנושא. סוגיה שנייה נוגעת לדין הישראלי, ובפרט לשאלת הנגישות לערכאות בישראל על-ידי פלסטינים, ולצורך הכנתה נדרש מומחה שיוכל להכין חוות דעת לבית המשפט בעניין משפט זר (ישראלי), בכיר לשעבר מהשירות הציבורי בתחום הרלוונטי. ….. באשר לחוות הדעת בנושא הדין הזר, פנינו לעו"ד אורית סון ולעו"ד גלי מיארה, שתיהן פרקליטות בכירות לשעבר ובעלות ניסיון רב בתחום תביעות הנזיקין של פלסטינים נגד המדינה, אשר הביעו נכונות עקרונית לגבש חוות דעת לטובת התביעה".
הבנתם מה קורה פה? בצוות בין משרדי קבעו שלזיאדה אין סיכוי לתבוע בישראל, אבל 2 פרקליטות בכירות בדימוס הסכימו לכתוב שקרים!!!! אורית סון וגלי בהרב מיארה.
הנה:
בתאריך 8/29/2019 כתב אחד בשם דור חי לורד שפילמן, עם עותק לאריה אלון פלד ומרלין מזל ש…"הולנד– ישנה חשבונית מגלי מיארה בגובה 200,000 ₪. גלית ומרלין ישוחחו עם גלי על כך, כיוון שהתשלום יצא גבוה הרבה יותר מהמצופה. בטיפולן. בנוגע לשאר המשרדים- למיטב ידיעתי, אין כעת חשבוניות תלויות ועומדות הממתינות לתשלום (שלחנו מייל למרבית המשרדים). בנוסף, שלחתי לגלית ונועה טיוטת בקשה להגדלת ההתקשרות עם משרד Jahae (פלילי)- אך טרם קיבלתי את הערותיהן".
להלן מיילים לשכירת שירותיה של גלי בהרב מיארה עבור בני גנץ
From: Galit Raguan
Sent: Thursday, May 30, 2019 12:58 PM
To: Marlene Mazel
Cc: Noa Bar shalev; Noa Schreuer; Dor Hai; Vered Shpilman
Subject: עדכון בדבר חוות דעת מומחה בתביעה אזרחית בהולנד
Importance: High
הי מרלין,
ראי טיוטת מייל לעמיר עם עדכון בדבר התקשרות עם המומחים. כמה התלבטויות:
- האם לפרט ממש את התעריפים של המומחים?
- מה לומר לגבי המומחות הישראליות? עוד לא נתנו לנו תעריפים ועדיין לא ברור אם יכתבו יחד או לחוד. בשיחה של רועי אתמול עם גלי דובר על תעריף של מומחים לפי חוזה חשכ"ל – אין לי מושג במה מדובר והאם זה מצריך אישורים נוספים כלשהם.
- האם לבקש אישור או רק להסתפק בעדכון?
- האם קיימת מגבלה של 10% מסך כל החשבונית? אם נקבל חיוב אחד lump של 20,000 פאונד, זה יחרוג מ10% מהחשבונית, אך לא מהתקציב כולו.
מכתבת גם את ורד, נועה ב.ש. ונעה ש. לאור הניסיון המצטבר בנושא.
***
עמיר שלום,
בהמשך לשיחתך הטלפונית בנושא עם ד"ר רועי שיינדורף, כאמור, אנו מטפלים בתביעה אזרחית בהולנד שהוגשה נגד שני בכירים ישראלים בגין תקיפה צבאית שאירעה במהלך מבצע "צוק איתן". אנו מיוצגים בתיק זה על-ידי עורכי דין הולנדיים ולשם מימון ההוצאות המשפטיות בתיק הופעל בעבר נוהל הגנה משפטית. התביעה הוגשה באמצעות עורכת דין הולנדית בכירה ומוכרת המתמחה בדיני זכויות אדם. באוקטובר 2018 הוגשה מטעם הנתבעים בקשה לדחייה על הסף של התביעה ומועד לדיון בעל-פה בבקשה נקבע לספטמבר 2019.
אציין, כי מדובר בתביעה בעלת מאפיינים ייחודים, אשר מצריכה הקדשת משאבים רבים והרחבת היריעה המשפטית כבר בשלב הבקשה המקדמית לדחייה על הסף. הסיבות לכך נעוצות, בין היתר, בגישה הליברלית של בית המשפט אליו הוגשה התביעה; בדין המקומי אשר מאפשר בתנאים מסוימים לבית המשפט לרכוש סמכות על התביעה על-אף שאירוע הנזק אירע מחוץ להולנד; על סדרי הדין בהולנד ששונים מאשר במדינות משפט מקובל; וכן נוכח העובדה שממשלת הולנד נמנעת מלנקוט עמדה בשלב זה של ההליך.
לאור האמור לעיל, ונוכח תגובת התובע המפורטת לבקשה לדחייה על הסף, אשר נפרשת על-גבי 163 עמודים ובנוסף כוללת גם חוות דעת מומחה, המלצת עורכי הדין שלנו היא להגיש חוות דעת של מומחים מטעמנו בשתי סוגיות מרכזיות לקראת הדיון בעל-פה. סוגיה אחת הינה בתחום דיני החסינות, כאשר ההמלצה הייתה לגייס מומחה בין-לאומי ומומחה הולנדי שיחוו דעתם בנושא. סוגיה שנייה נוגעת לדין הישראלי, ובפרט לשאלת הנגישות לערכאות בישראל על-ידי פלסטינים, ולצורך הכנתה נדרש מומחה שיוכל להכין חוות דעת לבית המשפט בעניין משפט זר (ישראלי), בכיר לשעבר מהשירות הציבורי בתחום הרלוונטי. גיבשנו יחד עם עורכי הדין ועם משרד החוץ רשימה של מומחים פוטנציאליים בתחומים השונים והחל בירור על-מנת לאתר מומחים שיהיו נכונים לכתוב חוות דעת ואינם נגועים בניגוד עניינים עם המדינה ו/או עם הנתבעים וכן לקבל הערכת עלויות.
בתחום החסינות, פנינו לסר מייקל ווד, עו"ד בריטי מוביל ומי שכיהן בעבר כיועץ משפטי של משרד החוץ הבריטי. סר ווד הוא שם דבר בתחום המשפט הבין-לאומי ובעל ניסיון בליטיגציה בפני ערכאות בין-לאומיות. הוא חבר ב-International Law Commission, גוף האו"ם שאמון על זיהוי וקודיפיקציה של המשפט הבין-לאומי המנהגי. כמו כן, שוחחנו עם עו"ד גוידו דן דקר, ליטיגטור הולנדי המתמחה בדיני חסינות, בעל ניסיון בייצוג מדינות וארגונים בין-לאומיים בתיקים שעוסקים בדיני חסינות. כל אחד מהמומחים העביר הצעת מחיר עם תעריף שעתי ותקרה לחיוב משוערת.
באשר לחוות הדעת בנושא הדין הזר, פנינו לעו"ד אורית סון ולעו"ד גלי מיארה, שתיהן פרקליטות בכירות לשעבר ובעלות ניסיון רב בתחום תביעות הנזיקין של פלסטינים נגד המדינה, אשר הביעו נכונות עקרונית לגבש חוות דעת לטובת התביעה.
אציין, כי על-מנת להבטיח שתוצרי העבודה והשיחות עם המומחים שיישכרו ייהנו מחיסיון ולא נצטרך למסור אותם לב"כ התובע בהליך של גילוי מסמכים, המלצתם הנחרצת של עורכי הדין היא שההתקשרות עם המומחים תעשה על-ידיהם באופן ישיר ולא על-ידי המדינה (שאינה נתבעת בתיק). עלויות חוות הדעת יתווספו להוצאות שמשולמות למשרדי עורכי הדין, כפי שנעשה בהתקשרויות אחרות של המחלקה באמצעות חיוב העלויות על סעיף ההוצאות בהזמנת הרכש. לאור זאת, אבקש לקבל אישור למתווה זה של העסקת המומחים.
בברכה,
מייל מתאריך 5/30/2019 גלית רג'ואן למרלין מזל, נעה בר שליו, נעה שרוייר, ורד שפילמן ודור חי
טל. נעה שרויאר: 054-461-9898 .
וזו ורד שפילמן.
Date : 5/30/2019 9:57:51 AM
From : "Galit Raguan"<[email protected]></[email protected]>
To : "Marlene Mazel"<[email protected]></[email protected]>
Cc : "Noa Bar shalev" <[email protected]>, "Noa Schreuer" <[email protected]>, "Dor Hai" <[email protected]>, "Vered Shpilman"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : עדכון בדבר חוות דעת מומחה בתביעה אזרחית בהולנד
הי מרלין,
ראי טיוטת מייל לעמיר עם עדכון בדבר התקשרות עם המומחים. כמה התלבטויות:
- האם לפרט ממש את התעריפים של המומחים?
- מה לומר לגבי המומחות הישראליות? עוד לא נתנו לנו תעריפים ועדיין לא ברור אם יכתבו יחד או לחוד. בשיחה של רועי אתמול עם גלי דובר על תעריף של מומחים לפי חוזה חשכ"ל – אין לי מושג במה מדובר והאם זה מצריך אישורים נוספים כלשהם.
- האם לבקש אישור או רק להסתפק בעדכון?
- האם קיימת מגבלה של 10% מסך כל החשבונית? אם נקבל חיוב אחד lump של 20,000 פאונד, זה יחרוג מ10% מהחשבונית, אך לא מהתקציב כולו.
מכתבת גם את ורד, נועה ב.ש. ונעה ש. לאור הניסיון המצטבר בנושא.
פגישה של הפרקליטות עם בני גנץ בעניין איסמעיל זיאדה 26/7/2019
כתבה: הפרקליטה איילת לב. שימו לב שהם כותבים ש"אנחנו טוענים לחסינות הבכירים, שפעלו בשם מדינת ישראל, ובנוסף – למעלה מן הצורך – כי יש לתובע גישה לערכאות בישראל ולכן בית משפט בהולנד לא צריך להידרש לתביעה". כלומר כן יה צורך בחוות הדעת הפרטית של גלי בהרב מיארה.
ועוד: "חשוב להבין שעורכי הדין מופיעים בשם הנתבעים ולא בשם מדינת ישראל".
מדינת ישראל משרד המשפטים
State of Israel Ministry of Justice
| המחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה
|
Office of the Deputy Attorney General (International Law)
|
תאריך: כ"ג תמוז תשע"ט 26 יולי 2019
אל: ד"ר רועי שיינדורף
מאת: אשכול הליכים במדינות זרות
הנדון: הכנה לפ.ע. עם רא"ל (מיל') מר בני גנץ הקבוע ליום 31.7.19
תביעות אזרחיות-
- הולנד, תיק זיאדה–
- מדובר בתביעה אזרחית אשר הוגשה במרץ 2018 לבית המשפט המחוזי בהאג, על ידי תובע פלסטיני בעל אזרחות הולנדית, מר איסמעיל זיאדה (בפועל אינו מתגורר ברצועה כבר למעלה מעשור) נגד מר גנץ ומר אמיר אשל.
- עניינה תקיפת בית משפחת התובע ברצועת עזה במהלך מבצע 'צוק איתן'. התובע טוען להפרות חמורות של דיני הלחימה על-ידי ישראל ומבקש להטיל על הנתבעים אחריות בגין מותם של בני משפחתו כתוצאה מהתקיפה. באת כוחו של התובע היא פעילת זכויות אדם בולטת בתחום המשפט בהולנד, המוכרת לנו מהליכים דומים בעבר.
- אנו מיוצגים בהולנד על-ידי שני משרדים מצוינים (פלילי ואזרחי). באוקטובר 2018 הוגשה מטעם הנתבעים בקשה לדחייה על הסף של התביעה. אנחנו טוענים לחסינות הבכירים, שפעלו בשם מדינת ישראל, ובנוסף – למעלה מן הצורך – כי יש לתובע גישה לערכאות בישראל ולכן בית משפט בהולנד לא צריך להידרש לתביעה. בשלב זה אין התייחסות לגופן של הטענות המהותיות של התובע.
- במרץ 2019 הוגשה תגובת התובע ודיון בעל-פה בתיק נקבע ל-09.19 – מועד הבחירות (נקבע לפני פיזור הכנסת). אנחנו מעריכים שהתובע ינסה לייצור עניין תקשורתי סביב הדיון בעל-פה, במיוחד לאור ההתמודדות הפוליטית של מר גנץ. מציעים להיערך לפניות של התקשורת בנושא ולהיות מתואמים עם הדוברות שלנו.
- כדאי להיות ערים לכך שב"כ התובע עוקבת אחר התבטאויות ופרסומים של מר גנץ בתקשורת הישראלית – למשל, סרטון בחירות שמראה הריסות בעזה צורף כמוצג לבית המשפט. מנסים לבסס באמצעותו את הטענה שהנתבע מתגאה בפגיעה בלתי-מידתית ברצועת עזה, תקיפת אזרחים וכד'.
- התובע מתכנן לשאת דברים בפתח הדיון וביקש להקרין מוצגים – אנחנו מעריכים שיקרין את סרטון הקמפיין ותיעוד של פינוי גופות מההריסות.
- חשוב להבין שעורכי הדין מופיעים בשם הנתבעים ולא בשם מדינת ישראל, והטיעון בעל-פה יהיה בשם הנתבעים – וכך גם הסיקור התקשורתי.
- תהיה אמירה של עורכי הדין שהנתבעים אינם מקלים ראש באובדן בני משפחתו של התובע, אך סבורים שהתביעה אינה צריכה להתברר בהולנד.
תלונות פליליות (על-פי סדר אלפאבתי)-
- איטליה
- בחודש אוקטובר 2012, בעקבות אירוע המשט של ספינת "אסטל" מנאפולי לעזה, הוגשה תלונה פלילית כנגד מספר בכירים ישראלים, ביניהם, רא"ל (מיל'), מר בני גנץ שר הביטחון לשעבר, מר אביגדור ליברמן ושר הביטחון לשעבר, מר אהוד ברק. בתלונה נטען, כי במהלך פעולת ההשתלטות על הספינה, ביצעו כוחות צה"ל מספר עבירות כנגד הפעילים אשר שהו על ספינה, כגון: שימוש בכוח מופרז, חטיפה, כליאה ומעצר בלתי חוקי, והשתלטות בלתי חוקית על ספינה, אשר לטענת המתלונן, התרחשה מחוץ לשטחה הטריטוריאלי של מדינת ישראל.
- התלונה הוגשה על-ידי מר מרקו רמאזוטי, אזרח איטלקי, אשר לקח חלק במשט.
- אין בידינו מידע באשר לגורלה של התלונה. בנסיעתה של ורד בחודש האחרון לאיטליה, הסביר גם עו"ד פיזאנו (שטיפל בתיקים בעבר) וכן עורכי הדין האחרים שרואיינו, שפרק הזמן המשמעותי שחלף מצביע בהערכה די מבוססת, על-פי ניסיונם, שהתלונות כנראה נסגרו.
- ארגנטינה
- בחודש אוגוסט 2014, בעקבות מבצע 'צוק איתן', הוגשה תלונה פלילית בפרובינציית קורדובה שבארגנטינה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, רא"ל (במיל') בני גנץ, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין ושר הביטחון לשעבר, מר אביגדור ליברמן.
- התביעה הוגשה על ידי שנים-עשר מתלוננים, בטענה לביצוע פשעים נגד האנושות וכן ביצוע פשע רצח עם במהלך מבצע 'צוק איתן'.
- ביום 15 לנובמבר 2018, התובע הפדראלי בפרובינציית קורדובה הגיש בקשה לשופט הפדרלי עם המלצתו לסגור את התלונה באופן זמני (Archivo del Expediente). לדבריו של עורך הדין בארגנטינה, המטפל ועוקב אחר התלונה, בקשה מסוג זה מוגשת על פי רוב במקרים בהם תיק פתוח במשך זמן רב, ולא הוצגו או הובאו ראיות רלוונטיות חדשות.
- בחודש אפריל 2019, עורך הדין בארגנטינה עדכן, כי השופט הפדראלי החליט על סגירת התלונה, בשל העדר סמכות שיפוט לבתי המשפט בארגנטינה לדון בתלונה. זאת, בשל העובדה כי משרד התובעת של בית הדין הפלילי הבין-לאומי מקיים בדיקה מקדמית בנוגע למבצע 'צוק איתן'. נוסף על-כך, לדברי עורך הדין, במסגרת ההחלטה על סגירת התלונה, הורה השופט הפדרלי למשרד החוץ ומשרד המשפטים בארגנטינה להגיש את עותק התלונה למשרד התובעת של בית הדין הפלילי הבין-לאומי.
- טורקיה
- בחודש מאי 2012, בעקבות אירועי המשט לרצועת עזה והחרמת ספינת Estelle, הוגשה תלונה פלילית כנגד מספר בכירים ישראלים: מר שמעון פרס ז"ל, מר ביבי נתניהו, מר אהוד ברק, מר בני גנץ, מר אביגדור ליברמן, מר רם רוטנברג, בטענה לביצוע פשעים נגד האנושות, מעצר שרירותי, גרימת נזק בזדון לרכוש פרטי- במהלך פעולת ההשתלטות על הספינה.
- בחודש יוני 2016 נחתם הסכם פיוס בין לישראל לטורקיה, אשר כולל את סגירת כלל התלונות שהוגשו בעקבות אירועי המשט לעזה וכן 19 תביעות אזרחיות שהוגשו כנגד מדינת ישראל.
- שוודיה
- בחודש נובמבר 2013, בעקבות פעולת ההשתלטות על ספינת 'Estelle' מיום 20 באוקטובר 2012, הוגשה תלונה פלילית על-ידי 18 אזרחים שוודיים וארגון 'Ship to Gaza'. התלונה הוגשה כנגד מספר בכירים ישראלים, ביניהם, מר גבי אשכנזי; מר בני גנץ; מר אליעזר מרום; ו-מר רם רוטנברג. המתלוננים טוענים כי הנתבעים אחראים, בין היתר, לחטיפה; שוד; כליאת שווא; ו-תקיפה חמורה.
- בחודש יוני 2013, החליטה התביעה הציבורית בשטוקהולם לפתוח בבדיקה מקדמית בעניין אירועי ההשתלטות על הספינה.
- בחודש דצמבר 2014, הודיע התובע הציבורי בשוודיה כי החליט לסגור את התלונה בתום ביצוע הבדיקה המקדמית. זאת, בין היתר, בשל העובדה כי השימוש בכוח שנעשה במהלך פעולת ההשתלטות אינה עולה לכדי פשע בין-לאומי; ו-העדר סמכות שיפוט לבתי המשפט בשוודיה בנוגע לעבירות שבוצעו בשטח ישראל, אש אינן עולות לכדי פשעים בין-לאומיים.
נקודות כלליות לתדרוך הנסיעות:
- החשיבות בהתייעצות בנסיעות פרטיות. במיוחד למדינות שסקרנו.
- להודיע לנו מספיק זמן מראש על הנסיעות כדי שיוכלו לבדוק האם יש סיכון מיוחד או היערכות מיוחדת לנסיעה. שיגיד מי איש הקשר מטעמו לענייני הנסיעות כדי שנוכל להיות איתו בקשר.
- חסינות משלחת מיוחדת – אם נוסע במסגרת משלחת – החסינות תקפה לימים של הפגישות עצמן.
- להבהיר שפרסום מידע פומבי על נסיעות יכול להיות בעייתי – יכול להוביל להגשת תלונות בעת הביקור.
- ככל שמתכנן במסגרת הרצאות שמעביר להתייחס לנושאים של אירועים מבצעיים מסוימים למשל – רצוי להתייעץ מראש.
- תדרוך על המצאות – במידה ומנסים להמציא לו כתב תביעה בחו"ל – לעדכן אותנו אם הומצא.
- אם נתקל בבעיות בביקורת הגבולות – להשיב שאין לו סמכות להשיב על שאלות ביחס למידע הקשור לדברים שביצע במסגרת תפקידו. לעדכן אותנו.
להלן חוות דעת המומחה הבריטי מייקל וודס ששכרו להגן על בני גנץ
חוות דעת מומחה להגנת בני גנץ בתביעת הפלסטיני זיאדה בהולנד 1-9-2021
להלן סיכומים של בני גנץ בהולנד מ 2022
סיכומים בתביעה נגד בני גנץ בהולנד של הפלסטיני זיאדה 22-8-2022
ערעור של זיאדה ב 2023 של החסינות הפונקציונלית שהוענקה לבני גנץ בהולנד
כתב ערעור של זיאדה בהולנד נגד בני גנץ 7-4-2023רצף מסמכי התשלום לגלי בהרה מיארה עבור 200,000 ש"ח לחוות דעת שקרית להגנת בני גנץ
! גלי בהרב מיארה קיבלה 200000 לחוות דעת עבור בני גנץ בהולנד
להלן מייל של אלופת הכיעור גלית רג'ואן על הליכי ערעור בהולנד
שימו לב שממוענת במייל קרין דוזורץ. סגנית מנהל המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי במשרד החוץ. כלבה זו טיפלה גם בתביעה של יוני קפאח בקליפורניה.
Date : 9/30/2021 1:21:54 PM
From : "Galit Raguan" [email protected]
To : "Roy Schondorf" [email protected], "Tal Ben dayan" [email protected], "Vered Shpilman" [email protected], "Sharon Gefen" [email protected], "Shahar Sverdlov" [email protected], "Marlene Mazel" [email protected], "Yael Weiner" [email protected], "Itai Apter" [email protected], "Maya Freund" [email protected], "Gilad noam" [email protected], "Tomer Haramaty" [email protected], "David.GoldfarbFW" [email protected], "'[email protected]'" [email protected], "FW-tkaplan" [email protected], [email protected] [email protected], "Gili Mehulal ([email protected]), FW-RamR [email protected], [email protected] [email protected], [email protected] [email protected], FW-GilA<[email protected] [email protected] [email protected] [email protected] [email protected], [email protected], [email protected], [email protected], [email protected],
Subject : עדכון אודות הדיון בעל פה בתיק זיאדה (23/9)
Attachment : 557220_image001.jpg;
שלום לכולם,
ביום ה', ה-23.09.2021, התקיים דיון בעל פה בבית המשפט לערעורים בהאג בתיק זיאדה נגד בני גנץ ואמיר אשל. הדיון נסב סביב טענת החסינות הפונקציונלית בתיק, לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל בינואר 2020 את טענתנו בדבר תחולת חסינות פונקציונלית ודחה את התביעה על הסף, והתובע ערער על החלטה זו.
התרשמות עורכי הדין (וגם שלנו, על-סמך הדיווח שלהם) הייתה ששופטי ההרכב הקשו עליהם ולא הפגינו אהדה לטענותינו. לעומת זאת, ניכר היה שלא שאלו את ב"כ המערער, עו"ד זכפלד, שאלות קשות ולא עימתו אותה עם פסיקה שלא עלתה בקנה אחד עם העמדה המשפטית שלה או עם העובדה שלא יידעה את בית המשפט בדבר קיומה של פסיקה זו.
השופטים התעכבו במיוחד על אופן יצירתם של כלליים מנהגיים במשפט הבין-לאומי בכלל ותפקידן של ערכאות מדינתיות בפרט. הם לא אהבו את הטיעון לפיו ערכאות מדינתיות אינן צריכות לקדם יצירת כללים חדשים במשפט הבין-לאומי (להבדיל, למשל, מאשר במערכת המשפט המדינתית). עורכי הדין התרשמו שרק האמירה שלהם שזוהי גם עמדת הממשל ההולנדי הייתה משמעותית מבחינת השופטים. השופטים הקשו ושאלו כמה מדינות נדרשות לפעול באופן שחורג מהכלל הקיים על-מנת שניתן יהיה לקבוע שהוא שונַה ושלא מדובר עוד בהפרה. שופטת ההרכב גם שאלה האם במצב שבו הפסיקה המדינתית חלוקה באשר להכרה בחריג לחסינות פונקציונלית, לא ניתן ללמוד מכך שהכלל הקיים כבר לא תקף וכי ישנו "אזור אפור" שבתוכו לבתי המשפט חופש לפסוק.
נקודה נוספת שבה התמקדו הייתה ההבחנה בין הליכים פליליים לאזרחיים. השופטים ביקשו מעורכי הדין להסביר את הטעמים להבחנה זו, אך עורכי הדין התרשמו שהשופטים לא בהכרח השתכנעו שההבדלים בין ההליכים מצדיקים התייחסות שונה ככל שיקבע שקיים חריג לחסינות פונקציונלית.
ביחס לפסיקה הזרה שהוצגה, השופטים ייחסו משקל מועט יחסית לפסק הדין הצרפתי של ה-Cour de Cassation, שהכיר בחסינות פונקציונלית ללא סייג בשל נימוקיו הדלים לעומת פסק הדין הגרמני המפורט של ה-BGH, שקבע שלא קיימת חסינות במקרים של חשדות לפשעי מלחמה. בנוסף, עורכי הדין התרשמו שחוות הדעת המשפטיות שהוגשו על-ידי הצדדים לא הותירו רושם משמעותי על השופטים. עוד ציינו שלתחושתם, נוכח השאלות שנשאלו, השופטים לא התעמקו בכתבי בית הדין המפורטים שהוגשו עובר לדיון.
סיכומם של דברים: ניכר היה שהשופטים מתקשים לקבל את העמדה שאינם יכולים לפסוק באופן שתורם לקידום יצירת כלל חדש במשפט הבין-לאומי, וזאת אולי, בין היתר, על רקע זהותה הפרוגרסיבית של ערכאה זו במישור המדינתי. ייתכן שזו הייתה דינמיקה של דיון בעל-פה בלבד, וכי לאחר התעמקות בכתבי הטענות יסברו אחרת. אולם עורכי הדין מעריכים שהערעור עשוי להתקבל או לחלופין שבית המשפט ידחה את הערעור, אך יכלול אמירות אגב בעייתיות ביחס להתגבשות חריג jus cogens לכל הפחות בהליכים פליליים.
מבחינה דיונית, אם יתקבל הערעור, הדיון אמור לחזור לבית המשפט המחוזי לדיון בשאלת הנגישות לערכאות בישראל, אלא שעורכי הדין ביקשו מראש במסגרת התגובה לערעור, כנהוג בהולנד, רשות מבית המשפט לערער על ההחלטה בעניין חסינות לבית המשפט העליון. הערכתם היא שנוכח רגישות התיק, רשות כזו תינתן ונוכל לערער מיד לבית המשפט העליון. החלטה צפויה להינתן ביום 07.12.2021 (אלא אם כן יידחה מועד זה על-ידי בית המשפט). לקראת המועד, נפעל בתיאום עמכם להיערך לתרחישים השונים האפשריים.
עד אז, אבקש להודות לכל מי שסייע בעבודת ההכנה היסודית לקראת הדיון ובמיוחד לקרין דוזרץ, שותפתי לעשייה במשרד החוץ, ולאיתי אפטר ממחלקתנו, שמלווים באופן צמוד את הטיפול בנושא.
בברכה,
גלית
ד"ר גלית רג'ואן, עו"ד
ממונה על המנגנון לפניות בנושא הליכים בין-לאומיים
מחלקת ייעוץ וחקיקה – משפט בין-לאומי
משרד המשפטים
משרד: 073 392 8624 | נייד: 050 611 7014
פקס: 02 646 7799
דואר אלקטרוני זה הינו חסוי ומיועד לשימושו הבלעדי של הנמען. אם אינך הנמען אליו יועד דואר אלקטרוני זה, אנא מחק/י אותו.
This email is confidential and for the exclusive use of its addressee. If you are not the intended recipient, please delete this message.
עדכון 18/3/2025 תלונה על שוחד פרסומי נגד גלי בהרב מיארה
עו"ד אביעד ויסולי הגיש תלונה נגד מיארה (102214/2025 אח"מ תל אביב) על שוחד בקמפיין הפרסום ליועמ"שית שלא יאיר פינק. התלונה הוגשה למשטרה נגד היועצת המשפטית לממשלה מיארה ווח"כ (לשעבר) יאיר (יאיא) פינק
עיקרי החשדות: קמפיין פרסומי רחב היקף, טובת הנאה אסורה למיארה. פינק ניהל בחודשים נובמבר – דצמבר 2024 קמפיין פרסום חוצות ומודעות דיגיטליות בעלות של למעלה מ 1,500,000 ש"ח, שכלל מאות פרסומים ושלטי חוצות ברחבי הארץ. בקמפיין נעשה שימוש בלעדי בדמותה ובתמונתה של מיארה, תחת הכותרות "העם עם היועמ"שית" ו"תמכו עכשיו בשומרת ישראל".
השימוש בתמונת מיארה הוא הראיה לקבלת השוחד. על פי פסיקת בית המשפט העליון (ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד), כל אדם שולט באופן מונופוליסטי על זכות השימוש בתמונתו. לפיכך, כל פרסום תמונת היועמ"שית נעשה באישורה הישיר או בידיעתה תוך עצימת עיניים. בתלונה נטען כי מיארה העניקה הסכמה מודעת, מפורשת או משתמעת, לשימוש בתמונתה, ובכך איפשרה את הקמפיין שהיה בבירור לטובתה האישית.
המשמעויות הפליליות של אישור השימוש בתמונה: מתן הרשאה לפרסום ו קבלת טובת הנאה אסורה. העובדה שתמונתה של מיארה הייתה הרכיב המרכזי בקמפיין מוכיחה כי היא הייתה מודעת לו ונתנה לו אישור. עובדת ציבור אינה רשאית לקבל קמפיין פרסום אישי במימון פרטי, והדבר עולה לכדי חשד ברור לטובת הנאה אסורה לעובד ציבור המהווה שוחד. כמו כן יאיא פינק העניק את הקמפיין כדי להשפיע על החלטותיה של מיארה. בתמורה לתמיכה שקיבלה פינק מחברי האופוזיציה, ובפרט ממפלגת העבודה, מיארה פעלה כדי לסכל החלטות ממשלה שפגעו באינטרסים שלהם. הימנעות מהתערבות משפטית מקימה עבירת מרמה והפרת אמונים: על אף שהיועמ"שית הוזהרה כי מדובר בטובת הנאה אסורה, היא לא פעלה לעצור את הקמפיין ולא הורתה על חקירה פלילית כנגד פינק ומפעילי הדסטארט.
עוד נטען שיאיא פינק חשוד בהלבנת הון והעלמת מס. על הכספים שנאספו דרך הדסטארט לא הוצאו חשבוניות מס כנדרש, וקיים חשד להלבנת הון והעברת כספים שלא כחוק.
עו"ד אביעד ויסולי: זוהי התלונה השניה בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים כנגד היועמ"שית (לאחר פרשת גניבת הווסט עו"ד בנקל). מאחר וניהול חקירת התלונה והחלטה על הגשת כתב אישום נעשים על ידי פרקליט המדינה הכפוף לה ישירות, על היועמ"שית להשעות את עצמה לכל הפחות עד לסיום החקירה מחמת ניגוד עניינים היורד לשורשו של עניין. אנו נדרוש את השעייתה המיידית מנציבות שרות המדינה. לכל מי שיש ראיות נוספות, מוזמן להעביר אלינו ואנו נעבירן למשטרה.
לפרטים נוספים: אביעד ויסולי 050-5791746 [email protected]
One Comment
לא הבנתי איך חוות דעת שזיאדה יכול לתבוע את גנץ בישראל היא חוות דעת לטובתו של גנץ. כדי שלא יתבעו אותו בהולנד אלא כאן?
הערת מערכת:
כן. ניסו לפסול את הולנד כפורום לתביעה נגד ישראל בטענה שבישראל אפשר לתבוע את מדינת ישראל. זאת למרות שיש שיש שלל פסיקות שממש אי אפשר.
פשוט ממציאים טענה ו"מעבים" אותה באמצעות חוות דעת שקריות.