האבות שלא חיים בישראל הם היחידים שיכולים לפתוח את הסיפורים שלהם על מה שקורה בבתי המשפט הסדומיים למשפחה בישראל.  הנה סיפורו של האבא רז קלינגהופר בפייסבוק, כולל תמונה של הקטין, הבן שלו, יהונתן קלינגהופר שאימא שלו סיון קלינגהופר חטפה אותו לישראל, והשופטת מאיה לוי מסרבת להחזיר אותו לאבא שלו בטענה שהאבא מסוכן.  את סיון קלינהופר החוטפת תוכלו לראות כאן: https://www.facebook.com/SivanDinelKlinghoffer

וזו החוטפת סיון קלינגהופר.

האבא רז קלינהופר הוא מוזיקאי מצליח בקליפורניה. הוא עובד על מיקסים בז’אנר האלקטרוניקה.  הוא מהנדס טודיו.  הוא מפיק מוסיקה.  הוא כותב שירים והוא עובד עבור נטפליקס למשל בסדרות הבאות, כולל המוסיקה לסדרה לוציפר.   Shades of Blue by NBC, Insatiable by Netflix, Lucifer, The Rookie, Almost Family, and Shadowhunters

האמא סיון קלינגהופר מהבולה שמחפשת עצמה.  רוקדת על עמוד.

מהפייסבוק של רז קלינהופר:

להלן מכתב שכתבתי לשופטת בתיק גירושין שלי

לכבוד כבוד השופטת מאיה לוי (פעם קראו לה מרינה לוי).  היא מהקריות.

זה מכבר שמונה חודשים שלא ראיתי את ילדי יחידי יהונתן, הילד שבשבילו אבא זה רק פנים דרך מסך קטן, לאבא של יהונתן אין שום משמעות ממשית בחייו למעט שיחה בת 15 דקות, שבעיקר מפריעה לו לצפות בטלוויזיה או ללכת לשחק בחוץ.

כבר בדיון הראשון המקדמי לאמנת האג הצהרתי בפני כבוד השופטת שבמידה ותפסוק שהילד נשאר בארץ תעשה גרושתי כל שביכולתה לנתק את הקשר בינינו לחלוטין, והנה שנה וחצי אחרי, הפכתי מאב שנמצא ומגדל את בנו יותר ממחצית מהזמן לאב שרואה את בנו דרך מסך 15 דקות כמה ימים בשבוע.

רציתי לשאול מדוע כבוד השופטת? במה חטאתי? איזה פשע ביצעתי שזה מגיע לי? האם מעבר לגור בארה”ב הינו פשע בעיניו של בית המשפט הישראלי או בעיניה של כבוד השופטת? האם הגעה של בני לביקור מסכנת אותו כמו שכתבת בהחלטתך האחרונה? האם אי פעם הוכח כי פגעתי בו או בגרושתי שכבוד השופטת תרשום בהחלטתה על הסיכון הכבד בביקור קצר של בני בארה”ב?

האם מעשה החטיפה שביצעה גרושתי מעידים על כך שאני אנהג באותה צורה? מאיפה נובע החשש העמוק אותו מעלה כבוד השופטת חוץ מהעובדה שכך פעלה גרושתי? על סמך איזו מעשה שביצעתי? האם נסיון הניתוק של גרושתי ביני לבין בני מעידים על כך אנהג ואעמיד את ילדי במצב שאין לו אמא?
והאם אסכן את בית הורי שהוצע כערבות כדי להשאיר את ילדי בארה”ב, ואשאירם ללא בית?

רציתי גם לדעת כיצד העובדה שלא יכול הייתי להגיע לדיון האחרון כי במידה ואעזוב לא אוכל לחזור לארה”ב שם נמצאים חיי ועסקי ושם אני בונה את העתיד לילדי הם מעשה נבצרות כפי שכתבה כבוד השופטת בהחלטתה? מדוע נרמז על כך שהעובדה שאיני יכול להגיע מעידה על יחסי ולילדי? האם הגעה לדיון ויציאה שתהרוס את כל מה שבניתי לעתידו של ילדי ולי כלל עומדים על כף המאזניים? האם הגעה לדיון מצדיקה סוף לכל חיי והתחלה חדשה?
ןמדוע העובדה שלא הגעתי לדיון פןגעת בזכותי להשמיע את קולי בבית המשפט כלל כמו שביקשה עורכת הדין שלי שאעלה בשיחה? איזה פשע ביצעתי שקולי אינו שווה ערך לקולה של גרושתי ולא שווה לשמוע את טענותיי בבית המשפט?
האם נסיעה בת 20 דקות של גרושתי לבית המשפט מדירתה בבוקר מעידה כי הילד חשוב לה יותר?

בנוסף מדוע לא ניתנה סמכות לעובדת הסוציאלית לבצע מפגשי סקייפ ביני לבין גרושתי על מנת לבחון את המצב ולראות מה עומד מאחורי התנהגותם של 2 הצדדים? מדוע יוצאת כבוד השופטת בכל כך הרבה הנחות ללא הכרה מעמיקה של 2 הצדדים?

באותו הדיון שבה נפסקה החלטה שהילד יקיים שיחה עם אמא שהוא אצל סבא וסבתא יום אחד פעם בשבועיים, גם נשאלה העובדת הסוציאלית “מה יקרה אם הבן לא יראה את האב עוד 5 חודשים” ועוד ניסיון לצמצם את כמות השיחות עוד יותר ביני לבין בני.
יום אחד ללא האם אינו אפשרי אבל שנה בלי האב כן?

מצב זה מראה בבירור כי לדעתה של השופטת אין צורך לילד באבא בחייו

על כן נמשך הניתוק ביני לבין בני ללא שום מפריע וללא שום פחד מצידה של גרושתי, לא מכבר שאמרה גרושתי ליהונתן “אתה לא רואה את אבא כי אבא עשה דברים” בפרצופי במהלך שיחה, אני רק יכול לתאר מה נאמר לו שלא בשיחה.
כמות ההוכחות שמראות את עמדתה של גרושתי היא אינסופית אבל לצערי נראה כי כבוד השופטת מעולם לא פינתה מזמנה לצפות בהוכחות או לנסות ולברר מה באמת קורה.
האם יכול להיות שכבוד השופטת טועה ומשאירה ילד אצל אדם אכזר ונקמן בעל כישורי משחק?

במהלך השנה וחצי האחרונות לא נפסקה החלטה אחת לטובתי, והנה כבר היום ה18 לאפריל יום לאחר הדיון שוב לא התקיימה שיחה ביני לבין הקטין, וזאת כי גרושתי כבר הבינה שיש צידוד מלא במעשיה ואין אף אחד שמפריע לה בניסיון לנתק בינינו

בנימה אישית כבוד השופטת שברת אותי, שברת את רוחי שברת את אמונתי במדינת ישראל שבשבילה סיכנתי את חיי 6 שנים שבוע אחרי שבוע נלחמתי וראיתי את חברי נופלים בהכנה על המקום שבעתיד יגרום לי סבל אינסופי ויקח ממני את ילדי

העלבת אותי ברמה האישית בהצהרות בהם טענת שבני אינו חשוב לי כבר מאמנת האג, הלוואי ויכולת להרגיש את הכאב העצום שבו אני שרוי רק ל5 דקות בשביל להבין כמה לא אנושי זה להפריד אב מילדו ל8 חודשים, והיד עוד נטויה

קשה לי להאמין שיש אדם שיש לו ילדים מסוגל לקחת החלטה שכזאת ועוד לישון טוב בלילה בידיעה שהוא מפריד אב מבנו

בימים שבהם ארהב גועשת על הפרדת ילדים מהורי מהגרים בית המשפט בישראל מפריד ילדים מאזרחיו על לא עוול בכפם

אני מתחנן בפני כבוד השופטת לאפשר את נסיעתו של יהונתן אלי בקיץ, אני אפקיד ערבויות ככל שידרשו ואממן כרטיס ומגורים וכל מה שצריך רק כדי שאוכל לראות ולחבק את בני ולתת לי תקווה שאולי יום אחד נוכל לבסס קשר כמו שצריך ושבית המשפט יכול גם לתמוך בי.
אין בי שום רצון להעמיד את הילד בפני משבר נוסף, ולגרום להורי לאבד את ביתם.

אני אעריך לשקול מחדש.

https://www.facebook.com/photo/?fbid=10155907283583285&set=a.59499943284