לפנינו עוד מקרה של ניכור הורי קשה ע”י גרושה שטנית מהגהנום שירלי אדלרסברג המיוצגת ע”י הפטרון של מרכז רקמן יוסי מנדלסון.
האבא הוא שאול שלם ותפקידו של יוסי מנדלסון הוא לנכר את הבת המשותפת מהאבא שלה, בהוראת מרשתו. לאבא אין ייצוג משפטי כי אין לו כסף.
שירלי אדלרסברג מקבלת גיבוי מלא מדייני הווגינה של טבריה
לפנינו אישה מנכרת שמקבלת גיבוי מלא מהרבנים של טבריה. האישה שירלי אדלרסברג לקחה על דעת עצמה את הילדה ועברה לגור במרחק שעתיים מטבריה – בהרצליה.
זה אומר שבשביל לראות את הילדה האבא צריך ליסוע 4 שעות בדרכים הלוך ושוב. אולם, גם כשהאבא רוצה לראות את הבת שלו וכל מומחי הסרק אומרים בפה מלא שהילדה רוצה לראות את האבא שלה, עדיין בגלל הקונצפציה שצריך טיפולים ו”מתוה” של אישור מומחים לפני כל מגע בין האבא לבת שלו מוציאים לאבא את המיץ עד כדי כך שהמפגשים הופכים בלתי אפשריים.
גם כשהאבא מתלונן על ניכור הורי, במקום לדרוש מהאישה שתעבור אבחון למה היא מסרבת לקשר עם הבא, שולחים את האבא למכון אבחונים ורוצים מממנו לשלם על זה 15,000-20,000 ש”ח – שאין לו.
או אז מכריזים על האבא כמי שלא משתף פעולה, טוענים שהוא לא מפנים את המתווה נטיפולי ופשוט סוגרים לו את התיק ומחליטים שהילדה תגדל בלי אבא.
הנבלה יוסי מנדלסון דורש 200 ש”ח על כל בקשה
הרהיב לעשות הנבל יוסי מנדלסון אשר הגישה בקשה “לחייב את התובע בהפקדה של 200 ₪ מראש עבור כל בקשה שיגיש, סכום שיוחזר אם יתברר שהבקשה עניינית. מאידך, אם יתברר שיש בה הכפשות של הנתבעת ואינן מסייעות לקידום הקשר בין התובע לקטינה, הסכום יחולט לטובת אוצר המדינה”. הבקשה התקבלה. התיק נסגר בלי משפט!
ככה הדיינים בישראל בחסות הדת היהודית מגדלים דור של יתומים ואחר כך מגלגלים עינים שהם שומרים על הגחלת היהודית, ומונעים ממזרות בישראל. טינופות בחסות הדת.
שימו לב למקצוע של שירלי אדלרסברג: מאמנת לזוגיות בריאה
הזנזונת הזו שירלי אדלרסברג מציפה את האינטרנט בסרטונים לייחצון עצמי כמי שמומחיות באימונים לזוגיות בריאה שכולם מופנים לנשים. היא כותבת “קבלי ממני את סדרת הסרטונים שיסייעו לך להוביל את עצמך לזוגיות מאושרת, כל מה שאת צריכה לעשות, זה להיכנס ללינק : https://lp.vp4.me/c36k לגלול מטה ולהשאיר שם ומייל והסרטון יגיע אליך למייל. מחכה לך 🙂 הצטרפי אלי לקהילת נשים סגורה, מוגנת ולומדת שאני מנהלת בפייסבוק”.
ואנו שואלים? למה הציבור לא זכאי לדעת שמי שמתיימרת ללמד נשים על זוגיות בריאה היא בעצמה אישה חולנית המגדלת ילדה יתומה לאביה ורודפת את אבי הבת שלה עד חורמה בבית דין רבני.
זו זוגיות בריאה? זו עכבישה שחורה שאוכלת את הזכרים המזדווגים איתה.
איזה גבר ירצה לזוג את שירלי אדלרסברג אם הוא יידע את האמת על המהבולה הזו?
השתלשלות הפרשה
הילדה בת 7.5 גדלה כל חייה ללא דמות אב, התיק מתנהל מ 2015 וכיום יש נתק מוחלט כבר 4 שנים. האם פסלה רשימה של מומחים לחידוש קשר וסירבה לעבור איבחון, למרות שהאב מוכן לממן את מלוא הטיפול. המערכת מעדיפה נתק על פני אבחון מומחה. המערכת מעדיפה ילדה הגדלה בתחושה שאבא שלה לא רוצה אותה על פני איפשור שיחות טלפון והעברת מתנות.
מונתה אפוטרופא (שלומית ברנס) שבהתחלה כתבה שהאבא טוב, האמא טובה ושסיבת הנתקים לא ידועה ולא חשובה. הדבר היחיד שחשוב הוא פתרון נטרלי שלא מתוך רשימת מומחים. אחר כך הברנס הזו התהפכה על האבא והחלה לטנף אותו בכל דרך אפשרית.
שלומית ברנס מרוויחה מהסיוע המשפטי 1,200,000 ש”ח כאפוטרופסית על ילדים.
האב ממשיך להתעקש עבור הילדה על מומחה לחידוש קשר. האם רוצה את בהמשך טיפול הרווחה שכשל לטפל בבעיית הנתקים. לכן האפוטרופא המליצה על מכון שלם או התבוננות. האב סירב וביקש שיאפשרו לפחות שיחות וידאו. האם התנגדה ובקשה לסגור את התיק. התקבלה החלטה על שיחות וידאו פעמיים בשבוע. בכפוף לאישור המטפלת הרגשית של הילדה אצל זונה משוקמת בשם שרית סייה.
שרית סייה זונה משוקמת בתחפושת של מטפלת רגשית
המטפלת שרית סייה הציעה שהאב יתחיל טיפול אצלה כדי להנחות בתשובות לשאלות הקשות שיעלו. כלומר היא דרשה פגישה פרטית לפני כל שיחת וידאו עם הילדה תחת פיקוח המטפלת. היא לא היתה מוכנה להתיחס לסיבת הנתקים ולאם לא נקבע כלל צורך בהדרכה הורית. האב טען כי “ הנתקים הנוצרים הם סימפטום לבעיה. ללא טיפול נכון הילדה עלולה להמשיך לחוות תסכולים ופרידות כואבות”.
הסתבר שהמטורללת שרית סייה אינה קשורה לתחום חידוש קשר בשום צורה. אין לה הכשרה או ניסיון בנושא היא בעלת דעה קדומה על האב ומוטה באופן פמיניסטי נגד כל בני המין הגברי. את המטפלת שרית סייה בחרה עי האם בלבד, שלא עדכנה כלל על הטיפול סירבה למסור את שמה ומכירה אותה כבר שנתיים. עד היום המטפלת סירבה אפילו לשוחח עם האב, וזאת אחרי שקיבלה את הילדה לטיפול ללא אישורו.
לדבריה של שרית סייה: “אני משמשת מנחת הורים, מאבחנת ומטפלת בגישה הנוירו-התפתחותית ובשיטת אלבאום…”החיבור למודל היישומי והפרקטי, ולכלים המעולים והמדויקים נטעו בי את הביטחון שהיה דרוש לי בעבודה מול ההורים”.
מכון התבוננות מכון לחירטוטים ומחלבת כספים
האב פנה למכון התבוננות שם נקבע האב טוב הילדה משוועת לקשר ואין שום סיבה להכביד ולהערים קשיים. אבל האפוטרופא שלומית ברנס התערבה ודרשה מתווה הכולל פיקוח הדרכה ואיבחונים רק כדי שאב יוכל לשוחח עם ביתו בטלפון. זאת ללא כל נימוק וללא כל סיבה.
לאחר שיחת טלפון אחת בלבד יצרו עבור הילדה שוב נתק והעלימו את האב.
הדיונים מתנהלים בבית הדין הרבני בטבריה. בית הדין החליט לסגור את התיק – בלי משפט ובלי ישיבת הוכחות
.
הפוץ בתמונה יוסי מנדלסון הוא הפטרון של מרכז רקמן. מיילל “לסגור את התיק”, אז סגרו את התיק.
גרסת האבא: מה הכלים העומדים לרשותה של אישה מנכרת?
בוצעו בי פיגועים שנועדו לחבל באבהות שלי, כולל הכפשות– הגיעו עד לרמה של פדופיליה. פגיעה בסמכויות ההורה– עד לרמה שסירבה ללינה. הערמת קשיים– עד לרמה של יצירת מרחק של שעתיים נסיעה, וסירוב לקחת חלק בנטל הנסיעות. הגבלת מפגשים– עד לרמה של ביטול מפגשים כך שבמשך חודשים ב 2017 לא התקיימו מפגשים כלל. התערבות בקשר– עד לרמה של דרישה לעדכן כתובת כל שבוע מחדש לגבי מפגש של כמה שעות, להצמד לרשימת מאכלים שהאמא מרשה, מחיקת שם– עד לרמה שרשמת הילדה כממזרה לאב לא ידוע ומחיקת שם משפחתה. עד היום היא מסרבת לתקן זאת. פעולה לבלעדיות ע”י חתימת יחיד וגם ביקשה פתור מהצורך לעדכן את האב. מניעת מידע רפואי -אי קיום החלטה לעדכון האב. אסטרטגיה להנמכת החשיבות ההורה המנוכר בחייו של הילד, ולהערמת קשיים על ההורה המנוכר להיות מעורב בחייו של ילדו. סירוב לטיפול מומחה והעדפת המשך הנתק על פני טיפול מומחה בחידוש קשר. טרפוד תקשורת. סירוב לקיים החלטה ברורה על שיחות טלפון והעברת מתנות ומסר אוהב. הגשת בקשות רבות לסגירת התיק ולקיבוע הנתק. חרם, פיצול משפחתי, אגו וטינה מעל הכל. והרשימה עוד ארוכה.
לדברי האב בראיון בלעדי לעדנה קרנבל “גם אם נגיד שאין לאמא שום אשמה לנתק, יש לה אחריות לפעול לסיומו, ואת זה היא לא עשתה. נגיד שהאם חשבה שמחלקת הרווחה מקצועיים יותר מכל מומחה בתחום, ונגיד שהאב טעה כשהתעקש סתם על מומחה בחידוש קשר, האם זאת סיבה לקבע נתק במשך 4 שנים? ונגיד שיש אב קמצן טיפש עצלן בכיין, אז מה, זאת סיבה לא לעשות כלום למען הילדה ולקבע את המצב? ברור שלא”.
“הורה שלא פועל באופן אקטיבי לקיום קשר עם ההורה השני- הוא הורה פוגעני. הוא שמרחיק את ההורה השני בטענות ובדרכים שונות- הוא הורה פוגעני. הורה שמסרב במשך 4 שנים לרשימת מטפלים המתמחים בחידוש קשר ומעדיף את המשך הנתק- הוא הורה פוגעני. הורה שמסרב לקיים החלטה של בית הדין המחייבת אותו לאפשר לילדה שיחות טלפון עם אבא שלה, ובמקום זאת מבקש לסגור את התיק- הוא הורה פוגעני”.
כמה מרשעת האפוטרופא שלומית ברנס?
בתמונה: האפוטרופא הפמיניסטית שלומית ברנס. אפשר לראות מהפנים שלה כמה היא רעה וזדונית
להלן אחד מדו”חות ההתערבות של שלומית ברנס:
שלומית ברנס עמדת האפטרופא בהשראת מרכז רקמן והכת הפמיניסטיתראו גם עוד דו”ח עדכון של שלומית ברנס בה הפרציפלוחה תוקפת את האבא “לא נאפשר עוד לאב להתל בכולם ולהכפיש את כל מי שמושיט לו עזרה”.
2.2.22 דוח עדכון האפוטרופא שלומית ברנסאיריס גונן חברה של האמא מטפלת בילדה ללא רשות
וזו עו”ס איריס גונן אשר לטענתה יש לה מומחיות בסכסוכים בעצימות גבוהה. יש לה גם כוס פמיניסטי מסריח בעצימות גבוהה.
הדיינים הנאלחים מרימים ידיים:
בתאריך 4/10/2018 התקיים דיון יוסי מנדלסון דורש אבחון פסיכו-דיאגנוסטי לאב.
יוסי מנדלסון אמר שהוא רוצה “לסגור את התיק, הוא מסרב לעבור אבחון, זה חסר ערך. אנחנו לא רוצים מזונות ולא הסדרי ראיה”. האבא אמר ש”אני רוצה שביה”ד ייתן מענה לבעיות המהותיות בתיק, לגבי המרחק, העייפות הכרונית, עם אמא שלא משתפת פעולה. עם לשכת הרווחה. בלי פתרון למרחק הילדה תגדל בלי אבא”.
לא הצלחנו להבין מה זה “לסגור את התיק” שיוסי מנדלסון מבקש? תיקים נסגרים בקביעה להוכחות וחקירות נגדיות. תיק לא נסגר סתם ככה כי העו”ד מבקש “לסגור”. אבל כפי שתראו אחרי 3 שנים של אוננות ואימפוטנציה, זה בדיוק מה שדייני הגהנום יעשו בטבריה.
יוסי מנדלסון דורש שהאבא יעבור אבחון פסיכו-דיאגנוסטי לפני שמרשים לו לראות את הבת שלו. ואנו שואלים האם האבא שהשריץ את יוסי מנדלסון לעולם קיבל סרטיפקט פסביכו-דיאגנוסטי להשריץ את מנדלסון לעולם לפני שהיא דחף זין בכוס של אמא של יוסי מנדלסון?
| ב”ה | תיק 1056923/4, 1056923/2 |
בבית הדין הרבני האזורי טבריה
לפני כבוד הדיינים:
הרב חיים בזק – אב”ד, הרב שלמה שושן, הרב ינון בוארון
| התובע: | שאול שלם | ת”ז | 029336898 | |
| נגד | ||||
| הנתבעת: | שירלי אדלרסברג | ת”ז | 028574838 | (ע”י ב”כ עו”ד יוסף מנדלסון) |
הנדון: החזקת ילדים – הסדרי שהות, מזונות
פרוטוקול
מיום כ”ה בתשרי התשע”ט (04/10/2018)
הצדדים הופיעו בפני ביה”ד, התובע שאול שלם, הנתבעת שירלי אדלרסברג וב”כ עו”ד יוסף מנדלסון ועו”ד עירית רייך.
ביה”ד: הדיון נקבע למעלה משנה, אין לנו עדכון על המצב.
ב”כ האשה: זה אותו מצב, התובע לא פגש את הילדה לא משלם מזונות. היום שיצאנו מהדיון והיום זה אותו מצב. הוא לא משת
ביה”ד: מה אתה מבקש?
ב”כ האשה: לסגור את התיק, הוא מסרב לעבור אבחון, זה חסר ערך. אנחנו לא רוצים מזונות ולא הסדרי ראיה.
ביה”ד: שההסכם הזמני ימשיך?
ב”כ האשה: כן.
הבעל: פניתי לפני שלוש שנים אחרי שגרושתי לא נתנה לי לראות את הילדה.
ביה”ד: מאז שהייתם פה פעם קודמת הם אומרים שלא שיתפת פעולה עם לשכת הרווחה.
הבעל: פניתי לרווחה וביקשתי שהפגישות יהיו באמצע הדרך כפי שהובטח לי, והם נסוגו מזה. האשה לא משתפת פעולה.
ביה”ד: בת כמה הילדה היום?
הבעל: 4.5.
ביה”ד: למה לא פנית לביה”ד מאז הדיון?
הבעל: אני רוצה שביה”ד ייתן מענה לבעיות המהותיות בתיק, לגבי המרחק, העייפות הכרונית, עם אמא שלא משתפת פעולה. עם לשכת הרווחה. בלי פתרון למרחק הילדה תגדל בלי אבא.
ב”כ האשה: בכל ארבעת התסקירים כתוב שהוא לא משתף פעולה עם הרווחה, לא מגיע. האיש טוען שהוא לא עובד לעניין המזונות.
הבעל: הבאתי מיילים שלי ללשכת הרווחה אני מבקש להציג אותם לביה”ד, יש לי גם העתק לצד השני. מי
ב”כ האשה: מכיוון שאני לא יכול להתייחס לחבילה שהוגשה לי באמצע הדיון. לצורך הדיון נגיד שיש בעיה עם הרווחה. האב לא פנה שנה ושלושה חודשים לביה”ד וזעק את זעקתו. ביה”ד לא באמת יחליט איזו שהיא החלטה אחרי שהילדה לא ראתה את האב שנה ושלושה חודשים. רוצה שאיש שיגיש לרווחה, שיעבור את האבחון, לקבל תסקיר מהרווחה בחוקוק. יש מידע שיש בעיה עם הילדים בחוקוק.
הבעל: יש הרבה סיפורים.
ב”כ האשה: אם האיש יחליט שהוא רוצה להמשיך את התיקים, נבקש תסקיר מעודכן, נבקש לפנות ללשכת רווחה חוקוק, לדעת למה אסור לו להתקרב לילדי היישוב, למה שהוא קיבל את הילדה הוא הפשיט אותה והסתובב איתה ערומה. הוא לא הגיע לאבחון שנקבע לו. ביה”ד לא יקבע החלטות על סמך מה שאני אומר ולא על סמך מה שהוא אומר. העובדה היא ששנה ושלוה חודשים הוא לא פנה לא לביה”ד ולא לרווחה. אם הוא מסכים התיק ייסגר, אם לא נבקש תסקיר משלים.
ביה”ד: פנית לרווחה לנסות לחדש את הקשר?
האשה: כן, יש פה מייל לבדוק מה קורה עם הקשר שלו עם הילדה.
ביה”ד: לקדם את הקשר איתו?
האשה: כן, מההתחלה עשיתי הכל כדי שהוא ייפגש עם הילדה, הוא לא עמד בהסדרים.
ביה”ד: כל זה עד לדיון הקודם?
האשה: כן.
ב”כ האשה: יש תסקירים שמעידים בעד עצמם.
הבעל: האמא אמרה שהילדה לא רוצה לראות אותי ולקחה אותה לטיפול. ביקשתי את פרטי המטפלת והיא לא העבירה לי. היא לא תסכים לגישור.
ביה”ד: הם אמרו שתי אפשרות, לפנות לרווחה או לסגור את התיק.
הבעל: צריך פתרון אמיתי.
ביה”ד: הפתרון זה להזמין תסקיר נוסף.
הבעל: לא אמרתי שאני לא מוכן לשתף פעולה.
ביה”ד: אתה מוכן שנפנה ללשכת רווחה שיצרו קשר איתך.
הבעל: אם המפגשים יהיו באמצע הדרך.
ביה”ד: לא אם, האם אתה מוכן לעבור אבחון כמו שהרווחה הציעה.
הבעל: כן, אני סובל מעייפות כרונית. לראות את הילדה פעם בשבועיים לכמה שעות זה לא יוצר קשר. אני ביקשתי לינה. והאמא אמרה שלינה רק אחרי גיל 10.
ביה”ד: אז אתה אמרת או עכשיו אל אף פעם.
הבעל: אחרי שהגשתי בקשה ללינה, היא הגישה תלונת שווא וצו הרחקה. היא ביטלה את הצו הרחקה והגענו להסכם שהגענו אליו. זה לא הסכם טוב. יש פה אמא שלא רואה את טובת הילדה .
ב”כ האשה: כבודכם שואלים אותו לגבי השנה ושלוה חודשים והוא עונה מה היה לפני שנתיים. כל מה שהוא מספר שהאמא ביטלה זה לא נכון. שנה ושלושה חודשים את לא רואה את הילדה שלך, אתה לא פונה לביה”ד . על זה שייתן תשובה לא על מה שהיה לפני שלוש שנים.
ביה”ד: האם יש התנגדות מצד שניכם שאמא שלו תגיע ונשמע אותה מחוץ לפרוטוקול.
הבעל: לא אין בעיה.
ב”כ האשה: אני אזכיר לכבודכם את הדיון הראשון, האשה בקשר מעולה עם האמא של הבעל. אני שוחחתי עם האמא והיא בקשה ממני לא לבוא. מבחנתי היא עדת המפתח פה. כדי שיישאר לאמא קשר עם הילדה היא בקשה לא להגיע.
האשה: בינו לבין אמא ואבא שלו יש משפטים.
ביה”ד: נרד מזה.
הבעל: אני מבקש לפתור את העניין. אין לי כלים לפתור את זה.
ביה”ד: הציעו לך ברווחה לגשת לאבחון ולא הגבת.
הבעל: אני לא מתנגד לאבחון אבל אני מבקש שגם האמא תעבור אבחון.
ביה”ד: יש הרבה שלבים. יש להם דרישה שתעבור אבחון.
הבעל: אני מוכן להכל כדי להיות אבא, לא כדי להיות בייביסיטר פעם בשבועיים, אני מוכן בשלבים. שביה”ד יבין שהילדה צריכה אבא ולא בייביסיטר.
ביה”ד: זה ברור שהילדה צריכה אבא. הם מבקשים לבדוק מס’ בדיקות. אתה מוכן לשתף פעולה?
הבעל: כן.
ביה”ד: תפנה לרווחה שבוע הבא שאתה מסכים לאבחון, זה תהליך שמתחיל.
הבעל: אני לא מקבל את זה. יש בעיה עם האמא, עם המרחק, עם העייפות הכרונית, עם הסבתא.
ביה”ד: אתה צריך שתלך פעולה עם התהליך, שלב א’ זה ללכת לאבחון. יכול להיות שזה יהיה בסוף כמו שאתה אומר. אבל צריך להתחיל עם התהליך. קודם צריך לעבור אבחון.
הבעל: אני אשמח לעשות אבחון אבל שגם האמא תעשה את אותו אבחון.
ביה”ד: אם אתה אומר ככה אז צריך לסגור את התיק. אם אתה רוצה שזה יתקדם אל תתנה תנאים.
הבעל: אני לא מתנה תנאים.
ביה”ד: אתה כן מתנה תנאים.
הבעל: אם כבודו היה קורה מה היא עשתה, שהיא ביטלה שעות, ביטלה שבתות. אם נתתי שוקולד ובאיזה שעה.
ביה”ד: אתה רוצה לשלם לפסיכולוג פרטי שינסה לפתור את הבעיה יש את ד”ר דניאל גוטליב. יש פסיכולוג מומחה אתה תצטרך לשלם את ההוצאות ותעשה מה שהוא אומר. אפשר לעשות את זה ישירות דרכו. אם אין לך אמון ברווחה ואתה רוצה לעשות את זה באופן פרטי זה גם אפשרי.
הבעל: אני לא פוסל את זה. אבל אני מבקש שביה”ד יעבור ויראה שהרווחה בהרצליה לא ראתה את טובת הילדה.
ביה”ד: אתם מסכימים לזה?
ב”כ האשה: אני לא יכול לקחת את ד”ר גוטליב כי יש לי קשרים איתו. אני מוכן שהוא ייקח מכון פרטי ויישא בהוצאות זה בערך של 15,000-20,000 ₪. אם זה מכון שאין לנו ניגוד אינטרסים איתו.
הבעל: מלבד שאני גבר ואני גרוש, אין לאמא יתרון עליי. האמא יצרה את המרחק היא עברה לגור במרכז. אני מבקש לראות את הבעיה האמיתית.
ב”כ האשה: האיש עמד בדיון הראשון ואמר שהוא לא רוצה ילדים. הוא הביא את הילדה תחת הסכם. לא יכול להיות שהאיש יעמוד פה ויתנה לביה”ד תנאים. הוא לא פנה שנה ושלושה חודשים, לא פנה לרווחה. אני לא מוכן לשתף פעולה עם אדם שבא בהאשמות. היא עובדת, הוא לא עובד, יש לו 8 דירות שהוא משכיר. אני לא מנהל איתו מו”מ.
הבעל: היא לא מסכנה והיא לא נטושה. היא אמא שתלטנית ביריונית. שמאלצת אותי להילחם לקשר עם הילדה. אני מבקש לעשות הפסקה שביה”ד יעבור על הכתבים הגשתי לו מול הרווחה.
ב”כ האשה: לכנות את האשה שמגדלת את הילדה לבד ביריונית זו חוצפה. אני מבקש שאם ביה”ד יחליט שיש צורך בתסקיר, אבקש לציין נקודות לתסקיר.
ביה”ד: תגיש את זה בכתב.
ב”כ האשה: אני מבקש שיורשה לי להגיש את הבקשה לתסקיר תוך 7 ימים מה נרצה לגבי התסקיר.
ביה”ד: קודם נחליט אם נבקש תסקיר.
הבעל: לגבי המטפלת שהאמא לקחה את הילדה, היא הייתה צריכה להעביר לי את הפרטים של המטפלת של הילדה ולא עשתה את זה.
ביה”ד: היא הייתה צריכה להודיע לעו”ד דפית חורי.
הבעל: אני לא מיוצג.
ביה”ד: לקחת את הילדה לטיפול?
האשה: לקחתי לכמה מפגשים.
ביה”ד: מי הייתה המטפלת?
האשה: שושי ענבל.
ביה”ד: קיבלת תשובה.
הבעל: האמא טענה הילדה לא רוצה לראות את האבא, ששאלתי אותה למה והיא אל ידעה מה לענות. זה מראה על ניכור הורי.
ב”כ האשה: הוא רוצה שיגיש בקשה לביה”ד. איך ניכור אם שנה ושלושה חודשים הוא לא בא לראות את הילדה.
הבעל: למה אי אפשר למצוא פתרון לעייפות הכרונית.
ביה”ד: לא ביה”ד מוצא פתרון, לשכת הרווחה מוצאת פתרון. אתה טוען שלא טיפלו בך כמו שצריך. נעיין בחומר ונחליט.
הדיון הסתיים.
נחתם דיגיטלית ע”י עדי יהודה בתאריך 04/10/2018 13:50
1. פרוטוקול שירלי אדלרסברג אישה מנכרת עם יוסי מנדלסון 4.10.18
בתאריך 20/12/2018 הזמינו הדיינים תסקיר מרווחה הרצליה ושהטיפולים יהיו בהרצליה
| ב”ה | תיק 1056923/4 |
בבית הדין הרבני האזורי טבריה
לפני כבוד הדיינים:
הרב חיים בזק – אב”ד, הרב שלמה שושן, הרב ינון בוארון
| התובע: | שאול שלם | ת”ז | 029336898 | |
| נגד | ||||
| הנתבעת: | שירלי אדלרסברג | ת”ז | 028574838 | (ע”י ב”כ עו”ד יוסף מנדלסון) |
הנדון: החזקת ילדים – הסדרי שהות
החלטה
התקבלו בקשות ותגובות מטעם הצדדים בנוגע למינוי מאבחן לצורך אבחון התובע בנוגע לאופן קיום המפגשים עם הבת הילה. האב מבקש למנות אחד משלשה מטפלים באזור הצפון והאם מתנגדת ומבקשת שהמטפל יהיה מאזור המרכז כיון שהקטינה מתגוררת עמה במרכז הארץ. כמו כן מבקשת האם שבית הדין יקבע כי המאבחן שיבחר יוסכם על ידה ויחוייב במתן דווח מלא לבית הדין ללא חיסיון של מטפל ומטופל.
לאחר עיון בבקשות בית הדין קובע כי על האב להציע מטפלים מאיזור המרכז בו מתגוררת הקטינה, וישנם עוד מטפלים רבים במרכז שלא כפי טענתו. ככל שירצה בכך, לשכת הרווחה בהרצליה תוכל לסייע בידו בענין זה. לאחר שייקבע מיהו המטפל שיעשה את האבחון, בית הדין יתן לו את ההנחיות הנדרשות.
כמו כן התקבלה בקשה מטעם לשכת הרווחה להעביר לבית הדין תסקיר עדכון. הבקשה מתקבלת ויינתן צו לתסקיר עדכני.
עותק מההחלטה יועבר ללשכת הרווחה.
ניתן ביום י”ב בטבת התשע”ט (20/12/2018).
| הרב חיים בזק – אב”ד | הרב שלמה שושן | הרב ינון בוארון |
העתק מתאים למקור
הרב שלמה דידי, המזכיר הראשי
נחתם דיגיטלית ע”י הרב ינון בוארון בתאריך 20/12/2018 13:16
3. החלטת 20.12.18 להציע מטפלים במרכז ועל תסקירבתאריך 7/2/2019 הדיינים קבעו שאין ניכור הורי ושהאבא חייב אבחון פסיכו-דיאגנוסטי כתנאי למפגשים
נזכיר לכם שאבחון כזה עולה 15,000-20,000 ש”ח ומדובר במי שאין לו גרוש על התחת ושאינו עובד. ברור שהוא לא יוכל לעמוד בדרישה הזו של לשכת הרווחה, ואז העו”ס תכתוב עליו שהוא “מסרב לשתף פעולה”. כל הזמנה של תסקיר זו מלכודת.
| ב”ה | תיק 1056923/4 |
בבית הדין הרבני האזורי טבריה
לפני כבוד הדיינים:
הרב חיים בזק – אב”ד, הרב שלמה שושן, הרב ינון בוארון
| התובע: | שאול שלם | ת”ז | 029336898 | |
| נגד | ||||
| הנתבעת: | שירלי אדלרסברג | ת”ז | 028574838 | (ע”י ב”כ עו”ד יוסף מנדלסון) |
הנדון: החזקת ילדים – הסדרי שהות
החלטה
התקבל תסקיר עדכון מטעם לשכת הרווחה בהרצליה בהתאם להחלטת בית הדין מיום י”ב בטבת התשע”ט (20/12/2018), בנוגע לאפשרות לחידוש הקשר בין האב לבת. כמו כן התקבלו בקשות ותגובות מטעם הצדדים בהתאם לאותה החלטה בנוגע לאופן קיום האבחון לאב ובקשות נוספות.
לאחר עיון בבקשות ובתגובות בית הדין מוצא לנכון לציין בצער רב כי בקשות האב למינוי מאבחן לניכור הורי – נושא שלא הוזכר כלל בהחלטת בית הדין, והתעלמותו ממה שכן נקבע בהחלטות בנוגע לאבחון שעליו לעבור, לא יקדמו אותו בחידוש המפגשים עם הבת. בכל הדיווחים של לשכת הרווחה לא דווח על חשש לניכור הורי, ובתסקיר האחרון אף הודגש שאין שום סימנים של הסתה או ניכור הורי של הבת ע”י האם כלפי האב, ולכן יש לדחות את בקשתו בענין על הסף.
כמו כן בית הדין מקבל את המלצות לשכת הרווחה בהרצליה ובהתאם לכך על האב לעבור אבחון פסיכודיאגנוסטי באחד משני המכונים המוצעים על ידם לפי בחירת האב. כמו כן קודם לחידוש המפגשים בין האב לבת במרכז הקשר תעשה הכנה ע”י פסיכולוג מאותו מכון שיעשה את האבחון לאב. לאחר ההכנה לבת ע”י הפסיכולוג ובהתאם להמלצתו, בשלב ראשון יתחדשו המפגשים במרכז הקשר. לאחר קבלת תוצאות האבחון שיעשה האב והמלצת לשכת הרווחה בהרצליה יקבע המשך ההליך בנוגע להמשך המפגשים והאפשרות להרחבתם וקיומם מחוץ למרכז הקשר.
בית הדין ממליץ לאב לשתף פעולה עם לשכת הרווחה שהינה גורם מקצועי ואובייקטיבי בעיני בית הדין, וככל שיעשה כן ויתן בהם אמון, הדבר יסייע בחידוש המפגשים עם בתו בהקדם ואף את הרחבתם לאחר מכן.
ניתן ביום ב’ באדר א התשע”ט (07/02/2019).
| הרב חיים בזק – אב”ד | הרב שלמה שושן | הרב ינון בוארון |
העתק מתאים למקור
הרב שלמה דידי, המזכיר הראשי
נחתם דיגיטלית ע”י הרב ינון בוארון בתאריך 07/02/2019 12:33
7.2.19 דיינים בטבריה דורשים מהאבא אבחון פסיכו-דיאגנוסטי כתנאי לראות את ביתובתאריך 2/11/2021 הדיינים קבעו ששיחות וידאו והעברת מתנות כפופות לאישור מטפלת רגשית
עוד פעם יוסי מנדלסון מבקש “לסגור את התיק”, הוא מבקש ששירלי תוכרז אפוטרופס בלעדי ומבוקשו מתקבל. האבא מקבל הצעה למרכז קשר ולגבי שיחות וידאו והעברת מתנות לבת שלו נקבע שרק אם מטפלת רגשית תאשר את זה. מענין אם בימים של דבורה הנביאה גם היא היתה שולחת את האבות לשוחח עם הילדים שלהם באישור מטפלת רגשית??? זו היהודות? אם זו היהדות, טפו על היהדות. גועל נפש של דת.
| ב”ה | תיק 1056923/4 |
בבית הדין הרבני האזורי טבריה
לפני כבוד הדיינים:
הרב חיים בזק – אב”ד, הרב שלמה שושן, הרב איתן זן בר
| התובע: | שאול שלם | ת”ז | 029336898 | . |
| נגד | ||||
| הנתבעת: | שירלי אדלרסברג | ת”ז | 028574838 | (ע”י ב”כ עו”ד יוסף מנדלסון) |
הנדון: החזקת ילדים – הסדרי שהות
החלטה
התקבלה בקשה מטעם הנתבעת לסגור את תיק הסדרי הראיה ולתת לאם סמכות בלעדית לחתום על כל מסמך בכל הנושאים הרפואיים והחינוכיים, זאת לאחר שהתובע לא מקיים את החלטות בית הדין ולא פנה למכון התבוננות, ומאשים את כל הגורמים המנסים לסייע לו בחידוש הקשר- לשכת הרווחה, האפוטרופוסית ובית הדין.
מנגד התקבלו מספר בקשות של התובע ובהן האשמות על הטיה של כל הגורמים, לטובת הנתבעת והתעלמות מבקשותיו וממצוקת הקטינה. בנוסף מבקש לאפשר לו לשוחח עם הקטינה שיחות וידאו, לאפשר לו לתת לה מתנות, לחייב את האם לרשום אותו כאביה של הקטינה בת.ז. שלה וכן ברישום במוסדות הלימודים של הקטינה, לחייב את האם לעדכן אותו בנושאים החינוכיים והרפואיים של הקטינה. כמו כן מבקש לקבל את פרטי המטפלת, את כתובת המגורים של הקטינה, את שמות החוגים בהם משתתפת הקטינה ולהטיל עליה קנס על כל הפרה של הוראות בית הדין.
לאחר עיון בבקשות ובמסמכים, להלן החלטות בית הדין:
- בקשת האם לסגור את התיק: בית הדין סבור כי לעת עתה אין לקבל את הבקשה לסגור את התיק ויש לאפשר הזדמנות נוספת לאב לחידוש הקשר עם הקטינה, וזאת מתוך ראיית טובתה ובריאותה הנפשית של הקטינה. בית הדין מתרשם שרצון האב לקשר עם הקטינה הוא כנה, אלא שהוא לא פועל נכון ואינו משתף פעולה בקיום הוראות בית הדין שמטרתן היא לסייע לו לקבל טיפול מתאים לחדש את הקשר, ובאופן שלא יעמיד את הקטינה בסיכון כלשהו. בית הדין הפנה את האב לשני מכונים המטפלים בנושא חידוש קשר ולא ברור מדוע הוא מתעקש שלא לשתף פעולה. גם אם נחוץ טיפול בניכור הורי, המכון ידע לאבחן זאת ולהפנות למומחה המתאים ואנו פונים שוב לאב לבצע את ההוראה. עם זאת, קבלת בקשת האם לסגירת התיק עלולה להביא נזק לקטינה וכל עוד יש סיכוי לשינוי ולתיקון, בית הדין יתן לכך הזדמנות.
- בקשות התובע לקשר עם הקטינה ועדכון:
הבקשה לשיחות וידאו עם הקטינה מתקבלת בכפוף לאישור של המטפלת הרגשית שיתקבל באמצעות האפוטרופוסית לדין. לאחר קבלת האישור תתבצענה שיחות וידאו של הבת עם הקטינה למשך כ 10 דקות פעמיים בשבוע בשעות הערב המוקדמות. הצדדים יתאמו ביניהם את הימים וככל שלא יצליחו בכך האלופוטרופוסית לדין תבצע את התיאום.
2. מתנות לקטינה: מתקבלת בקשת האב לאפשר לו לתת מתנות לקטינה בימי הולדת ולקראת החגים. גם זאת, בכפוף לאישור של המטפלת הרגשית שיתקבל באמצעות האפוטרופוסית לדין. לשכת הרווחה תדאג להעברת המתנות מהאב לקטינה.
3. רישום האב כאביה של הקטינה: בית הדין כבר הורה בהחלטתו מיום א’ בסיון התש”פ (24/05/2020), על רישום הקטינה בת.ז. של האב כבתו וניתנה לאב הסמכות לעשות זאת גם ללא הסכמת האם. בהתאם לכך בית הדין מורה לנתבעת לרשום את התובע כאביה של הקטינה גם במוסדות הלימוד שלה תוך 14 מיום חתימת החלטה זו.
4. עדכון בנושאי חינוך ורפואה: אמנם המשמורת היא בידי האם ויש קשיים גדולים בקיום מפגשים של האב עם הקטינה, אך גם האב הוא אפוטרופוס של הקטינה ועל כן מתקבלת בקשת האב ועל האם לעדכן את האב בכל טיפול רפואי לא שיגרתי או פסיכולוגי הנתן לקטינה וכן בנושאים חינוכיים משמעותיים.
5. בקשות התובע לקבלת פרטים של המטפלת , כתובת מגורי הקטינה וחוגים שבהם היא משתתפת אינן מתקבלות. פרטים אלו עלולים לחשוף את מקומה של הקטינה בזמנים שונים כשהיא לא בהשגחה מספיקה, וכל עוד קיים חשש שהנתבע יגיע למפגש פיזי עם הקטינה ללא תיאום ופיקוח אין לאשר בקשות אלו. בית הדין קבע כי הנתבע יוכל בשלב זה לפגוש את הקטינה במרכז קשר, ומפגשים אלו אף שאינם חופשיים לגמרי, יש בהם למנוע נתק מוחלט בין האב לקטינה וכן הם תשתית להרחבת המפגשים בהמשך, בהתאם להתקדמות התהליך הטיפולי. חבל שהאב שזועק בצדק על רצונו לפגוש את בתו, אינו מבין את חשיבות המפגשים הללו, ואינו משתף פעולה בכך. - עותק מהחלטה זו יועבר לאפוטרופוסית לדין.
ניתן ביום כ”ז במרחשון התשפ”ב (02/11/2021).
| הרב חיים בזק – אב”ד | הרב שלמה שושן | הרב איתן זן בר |
העתק מתאים למקור
הרב שלמה דידי, המזכיר הראשי
נחתם דיגיטלית ע”י הרב חיים בזק בתאריך 02/11/2021 11:15
בתאריך 16/12/2021 דרשו הדיינים שהאבא יפקיד ערבון לפני כל בקשה לחידוש קשר עם הבת .
| ב”ה | תיק 1056923/4 |
בבית הדין הרבני האזורי טבריה
לפני כבוד הדיינים:
הרב חיים בזק – אב”ד, הרב שלמה שושן, הרב איתן זן בר
| התובע: | שאול שלם | ת”ז | 029336898 | . |
| נגד | ||||
| הנתבעת: | שירלי אדלרסברג | ת”ז | 028574838 | (ע”י ב”כ עו”ד יוסף מנדלסון) |
הנדון: החזקת ילדים – הסדרי שהות
החלטה
התקבלו תגובות הצדדים להחלטת בית הדין מיום כ”ז במרחשון התשפ”ב (02/11/2021).
טענות הנתבע כבר קיבלו מענה בהחלטה הנ”ל.
הנתבעת טוענת כי טענות התובע בנוגע לרישומו כאביה של הקטינה נועדו להכפיש ולהטריד אותה, שהרי הוא ידע זה מכבר שהיא טיפלה בכך והכפיש את האם כשהיה ידוע לו שהרישום כבר תוקן וכל העיכוב ברישום היה בגללו ולא בגללה. כמו כן מבקשת לסגור את התיק מאחר ואין כל התקדמות מצד התובע בקיום החלטות בית הדין והוא מנצל את ההליכים בבית הדין כדי להטריד את הנתבעת. ככל שבית הדין יסבור כי יש להשאיר את התיק פתוח, מבקשת הנתבעת לחייב את התובע עבור כל בקשת סרק שיגיש, תשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה.
לאחר עיון בבקשות ובמסמכים בית הדין סבור שיש להשאיר את התיק פתוח לעוד 3 חדשים כדי לתת פרק זמן אחרון לתובע לגשת לטיפול בחידוש הקשר עם הקטינה בהתאם להצעות בית הדין בעבר. ככל שלא תהיה התקדמות בענין זה מצד התובע התיק יסגר. כמו כן מתקבלת בקשת הנתבעת לחייב את התובע בהפקדה של 200 ₪ מראש עבור כל בקשה שיגיש, סכום שיוחזר אם יתברר שהבקשה עניינית. מאידך, אם יתברר שיש בה הכפשות של הנתבעת ואינן מסייעות לקידום הקשר בין התובע לקטינה, הסכום יחולט לטובת אוצר המדינה.
ניתן ביום י”ב בטבת התשפ”ב (16/12/2021).
| הרב חיים בזק – אב”ד | הרב שלמה שושן | הרב איתן זן בר |
העתק מתאים למקור
הרב שלמה דידי, המזכיר הראשי
נחתם דיגיטלית ע”י הרב איתן זן בר בתאריך 16/12/2021 11:08
16.12.21 שירלי אדלרסברג החלטה על ערבון וסגירה תוך 3 חודשיםבתאריך 31/1/2022 החליטו הדיינים פשוט לסגור את התיק:
| ב”ה | תיק 1056923/4 |
בבית הדין הרבני האזורי טבריה
לפני כבוד הדיינים:
הרב חיים בזק – אב”ד, הרב שלמה שושן, הרב איתן זן בר
| התובע: | שאול שלם | ת”ז | 029336898 | . |
| נגד | ||||
| הנתבעת: | שירלי אדלרסברג | ת”ז | 028574838 | (ע”י ב”כ עו”ד יוסף מנדלסון) |
הנדון: החזקת ילדים – הסדרי שהות
החלטה
התקבלו 5 בקשות מטעם התובע ולהלן תמצית הבקשות:
- טוען כי הנתבעת אינה מקיימת את החלטת בית הדין מיום כ”ז במרחשון התשפ”ב (02/11/2021) לקיים שיחות וידאו עם הקטינה ומבקש לקנוס אותה בשל כך. בבקשה נוספת שהגיש טוען כי המטפלת הרגשית אישרה לקיים את שיחות הטלפון עם הקטינה.
- מבקש להורות למטפלת הרגשית לעדכן אותו במצבה של הקטינה.
- טוען כי האם לא קיימה את החלטת בית הדין לרשום במשרד הפנים את שם משפחתה של הקטינה בהתאם לשם משפחתו, וכן ברישום הקטינה בבית הספר.
- מבקש לבטל את ההחלטה מיום י”ב בטבת התשפ”ב (16/12/2021), בנוגע להפקדת ערבון כספי על כל בקשה שיגיש.
- טוען כי האם פועלת בשיטתיות לניתוק הקשר בין הקטינה לאביה ומלין על הגורמים המטפלים שאינם מסייעים לו בחידוש הקשר עם בתו.
מנגד התקבלו תגובות ובקשות מטעם הנתבעת כדלקמן:
- התובע משמיט פרט חשוב בהחלטת בית הדין בנוגע לקיום שיחות וידאו עם הקטינה שהן יתקיימו “בכפוף לאישור של המטפלת הרגשית שיתקבל באמצעות האפוטרופוסית לדין”. התובע סרב לשתף פעולה עם המטפלת ועם המתווה שהיא הכינה יחד עם האפוטרופוסית לדין שכלל הדרכה הורית לתובע והכנה ריגשית לקטינה לקראת השיחות ונוכחות של המטפלת בזמן השיחות. אין לתובע להלין אלא על עצמו.
- רישום שם משפחתה של הקטינה: החלטת בית הדין התייחסה לרישום התובע כאביה של הקטינה ולא לשם משפחתה שנרשם מיום לידתה כשם משפחתה של הנתבעת כפי שנהוג בבתי חולים.
- התובע מגיש את בקשותיו כביכול כתגובות לבקשות הנתבעת, אף שהיא לא הגישה שום בקשה, וזאת כדי שלא יחוייב בהפקדת ערבון של 200 ₪ שבית הדין קבע שעליו להפקיד על כל בקשה חדשה. בהתאם לכך מבקשת הנתבעת לחייב את התובע על כל בקשותיו כפי שנקבע בהחלטת בית הדין.
- להורות לאפוטרופוס לדין להגיש לבית הדין דווח בנושא קיום שיחות הוידאו בין התובע לקטינה.
בנוסף התקבל דווח מהאפוטרופוסית לדין עו”ד שלומית ברנס ובו תיאור של הנסיונות שלה יחד עם המטפלת הרגשית לבנות יחד עם האב מתווה לחידוש הקשר בינו לקטינה באמצעות שיחות וידאו בהתאם להחלטות בית הדין. האב לא משתף פעולה בשום מתווה שמוצע לו ורק מאשים את כולם ואף איים על המטפלת הרגשית של הקטינה. האפוטרופסית לדין ממליצה להורות לאב לשתף פעולה עם הגורמים המקצועיים שעושים את מלאכתם נאמנה כדי לקדם את חידוש הקשר בינו לבתו, וככל שיהיה בכך צורך יש לזמן את הצדדים לדיון.
לאחר עיון בבקשות ובתגובות בית הדין קובע כדלהלן:
- ההחלטה על קיום שיחות וידאו הותנתה במפורש באישור של המטפלת הרגשית ובמתווה אותו תקבע. האב לא שיתף פעולה בכל מתווה שהוצע לו ולמעשה רצה שהוא זה שיקבע את המתווה בניגוד להחלטות בית הדין. בקשותיו החוזרות ונישנות בנושא זה תוך התעלמות מהצורך באישור המתווה כפי שנקבע ע”י בית הדין הופכות את בקשותיו לבקשות סרק שיש להחיל עליהן את חיוב התשלום שנקבע ע”י בית הדין.
- כך גם בנוגע לבקשותיו בענין רישום שם משפחתה של הקטינה. בית הדין חייב את הנתבעת לרשום במשרד הפנים ובבית הספר את התובע כאביה של הקטינה ולא מעבר לכך. התובע אינו תמים והמשיך בבקשות וטענות בענין זה, אף שכבר ראה את תשובתה של הנתבעת בענין זה, ועל כן יש לחייבו גם על בקשותיו בענין זה. בהתאם לכך התובע מחוייב על כל בקשותיו בסך 1000 ₪ לטובת אוצר המדינה. מכיון שכבר הופקדו 200 ₪, על התובע להפקיד עוד 800 ₪ לקופת בית הדין לטובת אוצר המדינה.
- מתקבלת עמדת המטפלת הרגשית שבקשת התובע לקבלת דווח על מצבה הריגשי של הקטינה כרוך בתשלום בהתאם לתעריף הנהוג אצלה ולפי הזמן שידרש לצורך הדווח.
- לאור הדווח של האפוטרופסית לדין על אי שיתוף הפעולה של התובע בכל מתווה שהוצע לו, בית הדין אינו רואה כל טעם להמשיך את נסיונות הסרק הללו ויש להורות על סגירת התיק בעוד 30 יום מיום חתימת החלטה זו. עד לסגירת התיק, לא יתקבלו כל בקשות מטעם התובע. ככל שהתובע יגיע להסכמות עם המטפלת הרגשית ועם האפוטרופסית לדין, יוגש דווח לבית הדין על ידה על כך שישנו מתווה מוסכם ובית הדין יאשר את המתווה.
ניתן ביום כ”ט בשבט התשפ”ב (31/01/2022).
| הרב חיים בזק – אב”ד | הרב שלמה שושן | הרב איתן זן בר |
העתק מתאים למקור
הרב שלמה דידי, המזכיר הראשי
נחתם דיגיטלית ע”י הרב חיים בזק בתאריך 31/01/2022 11:30
31.1.22 החלטה על סגירת התיקם
One Comment
לאחר גירושי כחלק ממכלול של שינויים שעברתי כתוצאה מהתנהלות של המערכת שניהלתי הן בבית משפט למשפחה בהליך פירוק שיתוף והן בבית דין לבצע גירושין בלי תשלום הכתובה דבר שלא ברור מאליו .
אחת התוצאות שאני אטאיסט גאה. הרבנות ארגון מושחת.
אני מקווה עבור בנותיי שהקשר איתן חלש וזמני עקב ניכור הורי שיהגרו מחוץ לסדום לטובתן.