לימור נתן. עוד גרושה ירושלמית שמתעללת בבעלה הגרוש ממנה. בידי הגרושות האלה עומדים כלים משפטיים אדירים בשירות הפוסי, והן יכולות להפעיל את הכלים האלה כאוות נפשן על מנת לרסק ולחסל את הבעל הגרוש, וכמעט תמיד הגבר עומד חסר אונים.
הפעם למרבה המזל הגרוש מנשה נתן הגיש ערעור על החלטתו של רשם ההוצל”פ הדוס המנחוס אביעד איגרא והוא זכה אצל השופטת אורית בן דור לייבל.
בתמונה: הגרושה המסופלסת לימור נתן.
אותה לימור נתן קיבלה מזונות עבור שירותי הזנות שסיפקה לבעלה מנשה נתן באופן קבוע. הכלבה פתחה הליך בהוצל”פ לדמי מזונות ולא דיווחה על קבלת התשלומים ביד מהגרוש כפי שעליה לעשות כל 7 ימים.
הרשם הנבלה והנאלח אביעד איגרא החליט על דעת עצמו שאסור לגבר להוכיח שהוא שילם את המזונות (מה שנקא “פרעתי” כלומר שהוא “פרע את החוב”) על פי חוק ההוצל”פ, כי בחוק אחר חוק המזונות כתוב שאישה לא יכולה לצוץ אחרי שנתיים ולבקש בהוצל”פ לגבות חובות ישנים יותר משנתיים.
אנו בטוחים שהיא לימור נתן הגישה נגד בעלה אין ספור תלונות שווא על אלימות במשפחה שלא היו ולא נבראו. רואים את זה בפייסבוק שלה שהיא מתפארת בזה.
הביטו בפני הרשע, הרוע והגועל, אביעד איגרא, תליין גברים בהוצל”פ. אם תיבנו עבורו תא גזים לגברים גרושים באולמו, הוא יהיה הראשון שיפעיל את הפיילוט וישחיל את הציקלון ב’ ל”מקלחת”. שימו לב: הוא חובש כיפה. הכיפה הזו מעידה על כך שהוא נוכל ונבלה שמתמצא בפילפולים ומכבסות מילים…. והעיקר אצלו זה לדפוק ולזיין גברים.
הרשם הנבלה והנאלח אביעד איגרא החליט על דעת עצמו לקחת את מגבלת השנתיים שקיימת על נשים הבאות אחרי שנתיים ודורשות מזונות רטרואקטיבים ו”פירש” שאותה מגבלת שנתיים קיימת גם נגד הגבר שהוא לא יכול להגן על עצמו ולהוכיח שהוא פרע את החוב. זה נקרא פרשנות חוק באנלוגיה.
השופטת אורית בן דור לייבל קרעה לרשם הנבלה הזה את הצורה, ואמרה שלא היתה לו שום סמכות לפרש חוק אחד על סמך חוק אחר ולא היה שום צריך לפרש שום דבר, ושחוק ההוצלפ מאוד ברור: אם חוב שולם הרי עומדת טענת פרעתי ואין שום מגבלה של שנתיים ואין התיישנות על הוחכת פירעון חוב .
מה מוסר ההשכל
כפי שאנו רואים מסלול הוצאה לפועל מזונות הפך חותמת גומי לנקבות שקרניות שממציאות חיובים שקריים נגד גברים, ממציאות הגדלות קרן פיקטיביות, תובעת על כספים ששולמו להם ומשקרות, מבקשות מחברות שלהן קבלות על ‘קניות” ומגישות לבעל שישלם “מחציות”, וכל התעלולים האלה מוכשרים בהוצל”פ כחותמת גומי. אין שם דיונים. אין ישיבות הוכחות. אי אפשר לחקור את האישה והרשמים מונחים ע”י גורמים מגבוה שהם חייבים לשרת את הנשים ולסחוט מהגברים כמה שיותר כסף.
לא נתפלא אם קיים מדד סודי בהוצל”פ המודד כמה כסף כל רשם הוצל”פ הצליח להוציא מגברים ומי שסוחט גבר הכי טוב מקבל קידום לרשם בית משפט למשפחה. ראו המקרים של הנבלות עינת משולם, לורן אקוקה, ומירלה ביננפלד, אליה נוס.
ראו כתבה באתר ידיעות ווינט, פורסם 24/2/2022
ללא בסיס הרשם אביעד איגרא דחת טענת “פרעתי” בשל התיישנות
ההחלטה בוטלה בעקבות ערעור של החייב מנשה נתן, שטען ששילם לגרושתו לימור נתן את מלוא המזונות. אורית בן דוב לייבל מבית המשפט למשפחה ירושלים הבהירה כי הרשם איגרא מגבלה דיונית יש מאין
בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל לאחרונה ערעור של חייב מזונות על החלטת ההוצאה לפועל שלפיה הוא אינו רשאי להעלות טענת “פרעתי” לתקופה העולה על שנתיים. השופטת אורית בן דור ליבל קבעה כי אין הוראה בדין המגבילה את עיתוי העלאת טענת פרעתי.
האישה פתחה ב-2012 תיק בהוצאה לפועל לביצוע פסק דין למזונות זמניים. בהמשך ניתן פסק דין שקבע את סכום המזונות הקבוע ונחתם הסכם גירושין שבו נקבע בין היתר כי איחור של חמישה ימים בתשלום לא יגרור ריביות. מאז, לטענת הבעל, הוא הפקיד את דמי המזונות ישירות לחשבון האישה וכן העביר לידיה סכומי כסף גדולים במזומן כך שלא נותרו חובות.
במקביל נכנס הגרוש להליכי פשיטת רגל ולאחר שהתאושש מעט כלכלית הגיש טענת “פרעתי” בתיק הוצל”פ בעניין המזונות. לתדהמתו, רשם הוצל”פ דחה את הטענה מבלי לדון בה לגופה, לאחר שקבע כי היא מתייחסת ברובה לתקופה העולה על השנתיים שקדמו להגשת הבקשה, וכי מבחינה עקרונית לא ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי בתיק מזונות לתקופה העולה על שנתיים.
בערעור שהגיש הבעל באמצעות עו”ד לילך סנג’רו הוא טען כי החלטת הרשם ניתנה תוך פרשנות שגויה לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, המאפשר לחייב להעלות טענת פרעתי ללא מגבלת זמן. לדבריו, הרשם ערך היקש מוטעה בין סעיף זה לבין סעיף בחוק המזונות שקובע כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות בגין תקופה שעולה על שנתיים ממועד מתן פסק הדין טעונה אישור בית המשפט. לגופם של דברים טען הבעל כי בידיו ראיות מוצקות להוכחת טענתו לפירעון החוב ולכך שהאישה מנסה להיפרע ממנו בכפל.
האישה טענה מנגד שלא נפלה כל טעות בהחלטת הרשם. לשיטתה, אין כל הצדקה לאפשר לבעלה לשעבר לטעון “פרעתי” כעבור עשור ממועד פתיחת התיק, כשמעת לעת במהלך השנים שילם תשלומים לתיק ההוצאה לפועל ולא העלה במהלכן כל טענה בנוגע לכך.
אבל השופטת אורית בן דור ליבל קיבלה את הערעור והבהירה שהחוק קובע תקופת התיישנות ספציפית לביצוע פסק דין, שלפיה מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו – אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט.
לשיטתה, בהחלטה ביקש הרשם ללמוד סימטריה מההסדר הקבוע בחוק המזונות להסדר טענת פרעתי הקבוע בחוק ההוצאה לפועל, אך הסימטריה אינה מעוגנת בלשון החוק ואין כל מקור נורמטיבי בדין לעריכת היקש שווה.
השופטת הדגישה שלפי החוק חייב יכול להעלות טענת פרעתי בכל עת ואין הוראה המגבילה את זכותו זו, לא בעיתוי הגשת הבקשה ולא למשך התקופה בקשר אליה נטענת הטענה. היא הוסיפה כי ההשוואה בין ההסדר הקבוע בחוק המזונות לבין טענת פרעתי והשתקת חייב מלטעון פרעתי ביחס לתקופה מסוימת מבלי לדון בגופם של דברים פוגעת בזכות הקניין שלו ובזכותו להליך הוגן.
לפיכך ביטלה השופטת את החלטת רשם ההוצאה לפועל וקבעה כי יש לאפשר לצדדים לנהל הליך לגופם של דברים בכדי להכריע האם אכן נפרע החוב על ידי המערער אם לא.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב”כ החייב: עו”ד לילך סנג’רו
• המשיבה לא הייתה מיוצגת
https://www.ynet.co.il/economy/article/ry1dzyceq
להלן פסק הדין:
אורית בן דור לייבל אין מגבלה של שנתיים להגשת פרעתי בהוצלפ
One Comment
גרושתי “החתימה” מורים פרטים לילדים על טבלה שמכילה תאריך , זמן , מחיר – אין שום קבלה, כלום.
הנושא שהמחציות נקבעות ע”י “ההורה” המשמורן זו פרצה קוראת לגנבת.
הנושא הזה צריך הסדרה – מכיוון שההוצ”פ כמו בבית משפט וברווחה, לא יקפחו גרושות. אני משלם ושותק.
עוד 3 שנים בהנחה ואחיה את הסיוט הזה, אני אדם חופשי. גבר שיכול להגר שיעשה זאת.