לפני
כבוד ה שופטת אילה אורן

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם
משה זיפתי

גזר דין

כתב האישום המתוקן
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירת איומים כלפי גרושתו וכלפי הגב’ ל.ס., לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל”ז-1977.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 13.12.2019 בסמוך לשעה 23:00 הגיע הנאשם לבית גרושתו (להלן: “המתלוננת”), בעת שארבעת ילדיהם הקטינים נמו את שנתם, בהשגחת הגב’ ל.ס. ואישה אחרת. עם כניסתו אל הבית, הבחין הנאשם בשתיים שישבו במרפסת, וכעס על כך שהקטינים ישנים בקומה שנייה ללא השגחה צמודה, וכי הוא הצליח להיכנס אל הבית מבלי שחשו בכך. אז התקשר הנאשם אל המתלוננת קילל אותה ואיים עליה באומרו: “אל תגידי לי מה אני צועק, הילדים שלי לא… אני ארצח את כל מי שיהיה מולם.. כל מי שיהיה מולם… תקשיבי לי טוב.. יא שרמוטה.. את בת זונה גדולה, יא לסבית, יא שרמוטה.. איפה את נמצאת.. אלוהים תעזור לי, איפה את נמצאת? את רוצה שאני אלך לשרוף את הבית עם הילדים, את רוצה שאני אשרוף את הבית עם הילדים…”.

בהמשך התקשר הנאשם לגב’ ל.ס. ואיים עליה באומרו: “תקשיבי טוב טוב למה שאני אומר לך אם את לא יוצאת מהבית עכשיו אני אפוצץ את כל הבית” .

לבקשת הנאשם נדחה דיון הטיעונים לעונש מעת לעת לשם קבלת תסקירים מאת שירות המבחן, שבסופו של יום המליץ להותיר את ההרשעה על כנה, ולהשית על הנאשם של”צ בהיקף של 150 שעות, וצו מבחן למשך שנה. חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות מצאה כי הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות, במגבלות.

תסקירי שירות המבחן
תסקיר שירות המבחן מיום 21.12.2021 התייחס לנסיבות חייו של הנאשם, בהיותו גרוש ואב ל ארבעה ילדים, המתגורר בבית הוריו בבאר יעקב, ועובד כנהג משאית. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות, שוחרר משירות צבאי עקב פטור על רקע נפשי, לדבריו עקב חשיפתו למקרה התאבדות של חבר. הנאשם גדל במשפחה דתית, מלוכדת ומגובשת, אשר תומכת בו לאורך השנים. הנאשם והמתלוננת התחתנו בשנת 2012 והתגרשו לאחר 7 שנות נישואין. המחלוקת בין השניים, כך לדברי הנאשם, נבעו מתפיסתם השונה אשר לגידול הילדים וניהול הבית, והגיעו לכדי אלימות מילולית הדדית, והסלימו עקב שתיית אלכוהול. הנאשם התייחס בתחילה בצמצום והסתרה לבעיותיו בתחום צריכת האלכוהול, ובהמשך סיפר כי בעבר נהג לצרוך כמויות גדולות של אלכוהול. עם זאת הנאשם שלל נזקקות טיפולית – התמכרותית, והבהיר כי הוא לא מוכן לשנות מהרגליו כי השתייה “משמחת אותו”. בשיחה עם המתלוננת נודע לשירות המבחן כי מערכת היחסים עם הנאשם אופיינה בקונפליקטים רבים, על רקע שימוש הנאשם באלכוהול והתנהגותו הבעייתית. לדברי המתלוננת היא נשאה בנטל העיקרי של פרנסת הבית, והמתח ביניהם נבע בין היתר ממשבר אמון שלה כלפיו. לאחר הגירושין תיארה המתלוננת כי הנאשם נהג כלפיה בחודרנות והטרדה, עם זאת מסרה על כוונתה לשמור על קשר הורי תקין עמו למען ילדיהם, וציינה שהנאשם הוא אב טוב ומסור.

בסיום האבחון עמד שירות המבחן על דימויו העצמי הנמוך של הנאשם, דפוסי חשיבה ועמדות מגדריות נוקשות, לצד צורך בשליטה וקושי להשלים עם הגירושין, בשילוב עם התמכרות לאלכוהול והיותו חסר תובנה למצבו. עוד עמד השירות על הנאשם כבעל תפיסה קורבנית וחוסר יכולת להביע אמפתיה כלפי המתלוננת. בהעדר נכונות מצד הנאשם להליך טיפולי נמנע שירות המבחן מהמלצה ביחס לנאשם.

חרף האמור, לבקשת הנאשם נדחה הדיון לתסקיר משלים, ובתסקיר מיום 29.3.2022 ציין שירות המבחן כי הנאשם ביטא מוטיבציה חיצונית להשתלב בטיפול מחשש מהעונש הצפוי לו, והוא הופנה ליחידה לטיפול בהתמכרויות בבאר יעקב. שירות המבחן עמד על נזקקות טיפולית גבוהה של הנאשם, ובהמלצתו נדחה הדיון להמשך טיפול. בתסקיר מיום 22.6.2022 ציין שירות המבחן כי הנאשם מצוי בטיפול מאז פברואר 2022 ומשתף פעולה באופן מלא, אך הטיפול עדיין בראשיתו ולא נוגע, נכון לאותו שלב, בהתנהגותו האלימה כלפי גרושתו. משכך, ובהתאם להמלצת שירות המבחן נדחה הדיון פעם נוספת.

בתסקיר האחרון מיום 18.10.2022, העריך שירות המבחן כי אורח חייו ההתמכרותי של הנאשם לאלכוהול הוא שעמד ברקע התנהגותו כלפי המתלוננת ועתה הנאשם מביע רצון ומוטיבציה גבוהים להמשך טיפול, במטרה לבסס אורח חיים נורמטיבי ויציב, תוך שמירה על ניקיון מאלכוהול. ואולם השירות הבהיר כי בכל הנוגע לתחום הזוגי, ויסות רגשי והצורך בגבולות במערכת יחסים הטיפול מצוי בראשיתו.

עוד נודע מהתסקיר האחרון ששני ילדיו הגדולים של הנאשם עברו לבקשתם להתגורר עמו, וכי הוא מתנהל בשיתוף פעולה חיובי עם המתלוננת הוא אב פעיל, מתפקד ודואג לילדיו. לפיכך חיווה שירות המבחן דעתו כי בשלה העת להמליץ על נקיטת ענישה שיקומית בדמות של”צ וצו מבחן למשך שנה.

טיעוני הצדדים לעונש
ב”כ המאשימה עוה”ד טל נעים ועוה”ד הדס פרידמן, הפנו לחומרת עבירות האיומים הן בשל תוכנם והן נוכח העובדה שהושמעו בעת שנכנס הנאשם לביתה של המתלוננת, וטענו למתחם עונש הולם שנע בין מאסר למשך מספר חודשים ועד 15 חודשי מאסר. בהתחשב בכך שהנאשם נעדר עבר פלילי, ולאור ההליך הטיפולי שעובר, העונש הראוי לשיטת המאשימה הוא 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

ב”כ הנאשם עוה”ד משה אלון, טען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר בפועל, והפנה לעפ”ג (מרכז-לוד) 592114-02-20 צרויה נ’ מדינת ישראל (10.8.2020) שם נקבע המתחם האמור בגין איומים שהשמיע נאשם כלפי אמו.

בנוגע לנסיבותיו האישיות של הנאשם טען הסניגור כי הוא נעדר עבר פלילי, חלפו זמן רב מביצוע העבירה, הנאשם הודה במיוחס לו ועבר הליך טיפולי מרשים לטיפול בהתמכרותו לאלכוהול.

ב”כ הנאשם הפנה למצבו הכלכלי המורכב של הנאשם לרבות הליך של חדלות פירעון המתנהל לבקשתו (הוגש – טל/1), ו התמודדותו עם בעיות רפואיות של פריצת דיסק ופיברומיאלגיה (הוגשו מסמכים). עוד נטען כי גזירת עונש של עבודות שירות תביא לאובדן מקום עבודתו של הנאשם ופרנסת ילדיו, ולכן עתר ב”כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן.

הנאשם בדברו האחרון סיפר כי שני ילדיו הגדולים בני 9 ו- 10 מתגוררים עמו, והוא דואג להם. כן סיפר שהוא מתמודד עם פריצת דיסק כתוצאה מעבודתו כנהג משאית, כרגע הוא לא עובד ואמור לעלות בפני ועדה של המוסד לביטוח לאומי לשם קביעת נכות.

גזירת העונש
קביעת מתחם העונש ההולם
הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם בעבירת האיומים הם זכותה של המתלוננת לשלוות נפשה, ביטחונה האישי וחירות פעולתה. יפים לענייננו דברי כב’ השופטת ד’ בייניש (כתוארה אז) ברע”פ 2038/04 לם נ’ מדינת ישראל, פ”ד ס(4) 96 (2006):

“האיום הוא אפוא ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי, וזאת כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן פעמים רבות האיום כרוך גם בצפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום”.

הענישה הנוהגת בעבירות איומים רחבה והיא נעה ממאסר מותנה ועד ענישה מוחשית של מאסר לתקופות ממושכות, וזאת בהתחשב בנסיבות של כל מקרה לצד מיהות הנאשם ונסיבותיו האישיות, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:

בעפ”ג (מרכז-לוד) 18436-03-22 אקאל נ’ מדינת ישראל (20.6.2022), נדחה ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש, לאחר שהורשע עפ”י הודאתו בשתי עבירות איומים כלפי אשתו בנפרד דאז, בגין אמירות קשות ששלח בהודעות ווטסאפ ועל רקע רצונה להתגרש ממנו. בית המשפט השלום בנתניה קבע מתחם שנע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר בפועל, ובהיות הנאשם נעדר עבר פלילי, אך בשל מסוכנותו מחמת בעיית התמכרות לאלכוהול בה סירב להכיר, נגזר דינו ל- 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

בעפ”ג (מרכז-לוד) 18921-04-22 ריאבי נ’ מדינת ישראל (27.6.2022), נדחה ערעור שהגיש נאשם על חומרת העונש, בגין הרשעתו בהתאם להודאתו בשתי עבירות איומים ושתי הפרות צו הגנה, שביצע כלפי גרושתו, ביחס לאיומים קשים שהשמיע באוזניו של שוטר ועובדת סוציאלית לפגיעה במתלוננת, וזאת משום שלטענתו הוא לא ראה את ילדיו, והוא נתפס בכניסה לביתה חרף צו הרחקה. בית משפט השלום בראשל”צ קבע מתחם עונש שנע בין חודש מאסר ועד 15 חודשים, והשית עליו מאסר בפועל למשך 8 חודשים, בהתחשב ב-3 הרשעות קודמות. כמו כן הופעל מאסר מותנה למשך 3 שנים במצטבר, כך שסה”כ נקבע שירצה הנאשם מאסר למשך 11 חודשים.

בעפ”ג (מרכז-לוד) 52238-06-21 חדד נ’ מדינת ישראל (31.10.2021), נדון נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירת איומים כלפי אשתו, בגין שתי אמירות בוטות. בית המשפט השלום ברמלה קבע שמתחם העונש ההולם נע בין חודש ל-15 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בעברו הפלילי של הנאשם באלימות כלפי אשתו, תסקיר שלילי שקבע קיומה של מסוכנות, חודשיים מעצר, ו- 70% נכות, נגזר דינו למאסר למשך 7 חודשים בפועל, עונש מאסר על תנאי הופעל במצטבר, כך שסה”כ נדון הנאשם ל- 11 חודשי מאסר. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש התקבל חלקית, כך שהעונש המקורי נותר על כנו, והמאסר על תנאי הופעל במצטבר ובחופף, כך שעונשו הועמד על 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בעפ”ג (מרכז-לוד) 27225-12-20 שוורץ נ’ מדינת ישראל (21.2.2021) הורשע נאשם, לאחר שמיעת הוכחות בביצוע עבירת איומים כלפי גרושתו, סמוך לפני כניסתם לדיון בבית המשפט שהתקיים בנוגע לשניהם. בית המשפט השלום ברמלה קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חודש ל-15 חודשי מאסר בפועל. בהיות הנאשם בעל הרשעה קודמת באלימות כלפי אותה מתלוננת, לרבות מאסר שריצה, נגזר דינו ל- 7 חודשי מאסר בפועל והפעלה במצטבר של מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, כך שסה”כ הושתו עליו 10 חודשי מאסר פועל. ערעור שהגיש הנאשם על הכרעת הדין ועל חומרת העונש נדחו.

בעפ”ג (מרכז-לוד) 28636-10-20 קוזנצוב נ’ מדינת ישראל (10.11.2020), התקבל חלקית ערעור שהגיש נאשם שהורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירת איומים שהשמיע באוזני שוטרת במוקד 100 לרצוח את אשתו. בית משפט השלום ברמלה קבע מתחם שנע בין חודש ועד 15 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם שלו עבר פלילי רלוונטי, 6 חודשי מאסר וענישה נילוות. ערעור שהוגש התקבל בהסכמה כך שהנאשם ריצה מאסר למשך 5 חודשים ו- 10 ימים.

בעפ”ג (מרכז-לוד) 7032-05-16 מדינת ישראל נ’ מוסקוביץ (31.5.2016), התקבל חלקית ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש, בגין הרשעת הנאשם על-פי הודאתו בביצוע עבירת איומים כלפי פרודתו דאז, בכך שהגיע לחצר ביתה איים להתאבד, ובהמשך איים בפני שוטרים לרצוח את המתלוננת. בית המשפט השלום ברחובות קבע מתחם החל ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר. ערכאת הערעור קבעה כי היה מקום לקבל תסקיר בטרם גזר הדין בעבירה מסוג זה, ולהחמיר בעונשו של הנאשם, אך התחשבה בהיותו עצור במשך חודש וחצי, ובהיותו נעדר עבר פלילי כך שעונשו הוחמר ברכיב המאסר המותנה בלבד.

ברע”פ 1867/12 גולן נ’ מדינת ישראל (7.3.2012), נדון עניינו של נאשם נעדר עבר פלילי שהורשע לאחר ניהול הוכחות, באיומים על אשתו לשעבר, בעוד תסקיר שירות המבחן לא המליץ על הליך טיפולי, לפיכך נגזר עונשו לחודש מאסר בעבודות שירות. ערעור ובקשה לרשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

ברע”פ 2016/11 קדוש נ’ מדינת ישראל (14.3.2011), נדון נאשם שהורשע לאחר שמיעת הוכחות באיומים כלפי מתלוננת עמה היה לו סכסוך כספי-משפטי, בכך שהגיע למשרדה ואיים עליה. לנאשם עבר פלילי בעבירות אלימות, נקבע כי התנהגותו הייתה בריונית, ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור שהגיש על חומרת העונש נדחה מחמת אי התייצבות, וכן נדחתה בקשתו לרשות ערעור.

כמו כן נתתי דעתי לעפ”ג (מרכז-לוד) 592114-02-20 צרויה נ’ מדינת ישראל (10.8.2020) שהוגש ע”י ב”כ הנאשם, שם התקבל ערעור הנאשם על חומרת העונש, על גזר דין למשך 12 חודשים שהושת עליו בבית משפט השלום ברמלה, בגין הרשעתו בעבירת איומים נוכח אמירות קשות שהשמיע כלפי אמו. בערכאת הערעור נקבע מתחם עונש הולם החל ממאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר בפועל, ועונש המאסר בפועל שהושת על הנאשם הוקל והועמד על 3 חודשים ויום.

ולענייננו, הנאשם נכנס לבית גרושתו בעת שילדיהם ישנו והיו בהשגחה של חברתה. אז השמיע הנאשם, איומים קשים ביותר לפגיעה במתלוננת וילדיהם המשותפים, וזאת על אף שהשניים היו אז גרושים. כל זאת עשה בליווי קללות “מפוארות” והשמעת אמירה שמטרתה מבזה ביחס למיניותה של המתלוננת. הוסיף הנאשם והשמיע איומים קשים גם כלפי חברתה של המתלוננת. אמירותיו של הנאשם היו מטרידות ומעוררות דאגה, ובבסיסן תפיסה בעייתית וכוחנית כלפי המתלוננת, ומשכך פגע הנאשם בערכים המוגנים באופן ממשי.

בחינת מעשיו של הנאשם בנסיבותיהם בראי הענישה הנוהגת הובילוני למסקנה כי מתחם העונש ההולם נע בין חודש מאסר שיכול שירצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה
הנאשם בן 33, נעדר עבר פלילי, אב ל ארבעה ילדים, גרוש מהמתלוננת, הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו ובכך חסך בין היתר את עדות המתלוננת, על כל הקושי והמורכבות הכרוכים בכך, לצד חיסכון בזמנו של בית המשפט.

מאז ביצוע העבירה חלפו 3 שנים בקירוב, ולא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים כלשהם.

הנאשם מתמודד עם בעיות בריאות בשל כאבים כרוניים ופריצת דיסק, בעטיים הוא נאלץ לעזוב את עבודתו כנהג משאית. מצבו הכלכלי בכי רע בשל עסק קודם שנקלע לחובות.

תסקירי שירות המבחן הצביעו על כברת דרך שעבר הנאשם בטיפול בהתמכרותו לאלכוהול, והעריך כי בעיה זו עמדה ברקע לביצוע העבירה. אף שהנאשם הכחיש בתחילה התמכרות וצורך טיפולי, הוא שיתף פעולה בטיפול באופן רצוף ומיטבי, ונמנע משימוש באלכוהול. גם לאחרונה הביע מוטיבציה גבוהה להמשך הטיפול, לשם ניהול אורח חיים נורמטיבי ויציב ובמטרה להמשיך לתפקד כאב מסור. ילדיו הגדולים בני 9 ו- 10, מתגוררים עם הנאשם לבקשתם, והוא והמתלוננת משת פים פעולה זה עם זה בטיפול בילדים.

מנגד, לא ניתן להתעלם מהתייחסותו המצמצמת והבעייתית של הנאשם לאיומים הקשים שהשמיע, כעולה מהתסקיר הראשון. הנאשם החזיק בעמדה קורבנית והשליך את האחריות למעשיו על המתלוננת, מבלי שהביע אמפתיה כלפיה נוכח הפגיעה שפגע בה בדבריו הקשים. בתוך כך התרשם שירות המבחן שהנאשם מחזיק בעמדות מגדריות נוקשות, עד כדי לגיטימציה בשליטה בנשים. אף שברור היה כבר למן ההתחלה שהנאשם זקוק לטיפול גם בהיבט של שינוי דפוסי חשיבתו, צורך בוויסות רגשי וכלים לתקשורת זוגית, הליך טיפולי זה מצוי אך בראשיתו ולכן לא ניתן לומר שחל שינוי של ממש בתפיסותיו הבעייתיות.

לאור כל האמור, הגעתי למסקנה שיש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה, אך לא בתחתיתו, כך שירצה עונש מאסר קצר בעבודות שירות.

בשל מצבו הכלכלי של הנאשם, בהיותו מובטל ומתמודד עם בעיות בריאות שונות, ומשמובן שקנס יפגע גם במשפחתו, מצאתי שלא להשית עליו רכיב ענישה כלכלי.

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 45 ימים שירוצה בעבודות שירות, בהיקף של 6.5 שעות יומיות, ובהתחשב במגבלות הפיזיות שלו ( על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות, יחידת ברקאי – שלוחת רמלה ביום 1.1.2023, או בכל מועד מאוחר אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות).

מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות אלימות, לרבות איומים, למשך 3 שנים מסיום ריצוי עבודות השירות.

צו מבחן למשך שנה מהיום, בפיקוח שירות המבחן. הנאשם מוזהר כי ככל שלא יעמוד בצו המבחן יכול שיגזר עליו עונש נוסף.

מובהר לנאשם כי ריצוי עבודות השירות כרוך בהקפדה על התנאים וההנחיות לצד התייצבות רציפה, וחריגה מכך עלולה להביא להפסקתן ונשיאת יתרת העונש במאסר בפועל.

ככל שקיימים ערבויות ופיקדונות כספיים בתיק זה או בקשורים אליו, הם יעמדו בתוקפן עד לסיום ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות, ויוחזרו לנאשם כפוף לכל מניעה חוקית, לרבות עיקול.

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ”ו חשוון תשפ”ג, 20 נובמבר 2022, בנוכחות ב”כ המאשימה עוה”ד רעות זוסמן ועוה”ד הדס פרידמן, הנאשם ובא כוחו עוה”ד משה אלון.