הדיין דניאל אדרי יושב בחיפה וידוע כשפוט של מרכז רקמן ושדולת הנשים. הדיין הזה הוא פושע בינלאומי ברמה של סאדאם חוסיין וקדפי. מדובר בכלב בן תורה המסלף את התורה כדי לרסק ולחסל גברים גרושים. הוא מפר את הדת היהודית כאילו נאמר בה שמצווה לשדוד כל גבר גרוש ולהעיר כל רכושו לאישה, ולסקול את הגבר באלף אבנים.
בפרשת שירה איסקוב שיא ישראלי חדש נשבר בישראל גירושין VIP בחסות דניאל אדרי רב, עבריין בכיר המכהן בתפקיד נשיא בית הדין הרבני בחיפה אשר שלח לטיפול מיוחד את אביעד משה במרתפי שב”ס לצינוק למשך 5 ימים מאחר והוא סירב לדון בתביעת הגירושין שהגישה אשתו ימים ספורים קודם לכן. אל בית המשפט הובל האסיר אביעד משה בחוסר שליטה וללא ידיעה כי הוא מגיע לדיון בבקשה בתביעת לקבלת גט על ידי מי שהייתה אישתו.
אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה י)
בהגיע בעלה של שירה איסקוב לדיון ומשהובהר לו כי הוא נידרש ליתן גט מידי הוא הודיע לבית הדין כי הוא דורש להיות מיוצג ולזמן את בא כוחו.
הרב העברין דניאל אדרי סירב, ודרש מאביעד לחתום על מסירת הגט באיומים ובצרחות שיפגע בו ובבני משפחתו. אביעד סירב ונשלח לחמישה ימים בצינוק. במהלך חמישה ימים אלו הודיעו נציגי הרבנות והפשע המאורגן לבא כוחו על קיום של דיון חדש בנושא ואז בהמלצת עורך דינו אביעד “הסכים” כנראה לתת גט לזונה שירה איסקוב. הטעות של אביעד משה שהוא לא חיסל את הזונה איסקוב לחלוטין.
אם עד כה לא די בפשע עליו אחראי הרב העברין הרי כי במקום לשמור בשקט את אודות הפשע הוציאה הרבנות אישור המוכיח כי הפשע אכן בוצע. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מקבלים עדויות דומות ואנו נפעל להבאתו לדין בפני טריבונל חיצוני מאחר ובסדום הוא מוגן.
יחד עם זאת יש בתורה מצוות שילוח האם ולכן אנו סבורים כי על אביעד משה לברך ברוך שפטרנו מעולה של זו ואם יש עוד גבר דפוק במדינת ישראל שיקח אותה אז כנראה שהוא חמור ומגיע לו. כך או אחרת מדובר בגט מעושה ושאינו כשר וסביר להניח ששום יהודי לא יקח אותה אלא יהודי מומר וגם זה בספק רב.
להלן הודעת הדוברות שפורסמה באתר של המאפיה הציונית של בתי הדין כפי שהיא מופיעה באתר הממשלתי.
בטיפול נמרץ של בית הדין הרבני – החשוד ברצח שירה איסקוב מסר גט פיטורין
הודות לפעילות נמרצת של בית הדין הרבני האזורי בחיפה ניתן לפני שעה קלה גט לשירה איסקוב – חמישה ימים מיום פתיחת התיק. אביעד משה החשוד בנסיון רצח אשתו נתן גט.
אב בית הדין הרבני בחיפה הרב דניאל אדרי שטיפל בתיק למן הרגע הראשון דחה פעם אחר פעם את דרישות הבעל שמטרתם הייתה להאריך את משך התהליך. היום בתום הדיון השני בעניינה, ותוך פחות משבוע מעת פתיחת התיק יוצאת האישה לחופשי.
בסוף שבוע שעבר, מיד עם קבלת תביעת הגירושין שהגישה האישה, זימן בית הדין בו ביום את הצדדים לדיון, זאת למרות המורכבות בהבאת אסיר לדיון מהרגע להרגע, ובמיוחד בעת מגפת הקורונה. כבר באותו דיון הבהיר בית הדין לסרבן כי מעבר לכליאתו בעוון אלימות כלפי אשתו בית הדין עשויי להטיל עליו סנקציות נוספות וחמורות במידה ולא ייתן את הגט.
במהלך הימים האחרונים יצאו לתקשורת דיווחים שקריים ומגמתיים שמטרתם היתה להשחיר את פניו של בית הדין, זאת למרות חסיון שהוטל על פרטי התנהלות התיק בשל הרגישות המיוחדת של תיק זה.הנהלת בתי הדין הקפידה כל העת על כבודה של האישה ודאגה שלא להגיב על פרסומים מגמתיים אלו.
מנהל בתי הדין הרבניים הרב דוד מלכא, ברך את הרב דניאל אדרי אב”ד חיפה והרבנים אלעד עלי ומשה זדה שעסקו בתיק, על הפעילות הנחושה הרגישה והמהירה בתיק מורכב זה.
לצד זאת גינה מנהל בתי הדין הרבניים את ההתנהלות חסרת האחריות של חלק מארגונים הנשים הרדיקלים שלא היססו לנצל ניצול ציני מקרה טראגי ועגום זה, תוך הוצאת מידע שקרי לתקשורת, והכל במגמה להכפיש את בתי הדין, כל זאת על כתפיה הצרות של האישה שרק עכשיו מתחילה להשתקם מפצעיה.
בתי הדין מסכמים בימים אלו שנת עשייה ברוכה בה הותרו מעגינותן כ 180 נשים, תוך שימוש ביצירתיות , נחישות ובכל הכלים העומדים לרשות בתי הדין הרבניים.
אנחנו בספק אם גט זה הינו כשר אך מאחר ומדובר במדינת ישראל הרי כי הכשר ושאינו כשר דרים להם בערבוביה יחד ומשכך ברור כי רב הטמא על הטהור
ללמוד על ההלך האמיתי של הגברים מגיע דווקא בעדותו של עופר איסקוב האח של שירה בהודעה שהעביר לעיתונאית מירי מיכאלי אשר כותבת באתר באזזנט.
אביעד משה, החשוד בניסיון לרצוח את אישתו שירה איסיקוב ערב ראש השנה בביתם במצפה רמון, נתן הבוקר גט בעקבות איום שקיבל מהדיין בבית הדין הרבני “אם לא תתן גט כל יום תכנס לצינוק”.
ושימו לב לתגובת שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מהימין החזק אשר הגיבה: “שמחתי לשמוע שבית הדין הרבני בחיפה פעל במהירות ובנחישות, ושירה איסקוב קיבלה גט מאביעד משה. עכשיו רק צריך להעתיק את אותה נחישות גם לתיקים פחות מתוקשרים. כשרוצים יכולים”.
העיתונאית מירי מיכאלי הגיבה להודעה שקיבלה ממשפחה של שירה: “זו ההודעה הכי מדהימה שיכולתי לקבל היום. אני מאושרת ששירה חופשיה. מעכשיו, היא תלך ותתחזק ותבנה את החיים שמגיעים לה.”
באתר כיפה מצאנו עדויות מזעזעות יותר של רבנים הקוראים לפגיעה פיזית באבות יהודים
“תיקי עגינות הם כמו תיקי רצח” ! זה מה שחושב הרב העברין אליהו מימון המכהן בתפקיד מנהל אגף העגונות בבתי הדין של המשטר הציונאצי.
מנהל אגף העגונות בבתי הדין, דורש כי יאפשרו לבתי הדין לנקוט באמצעים קיצוניים עבור סרבני גט “כמו במחלקה היהודית של השב”כ”
והנה הכתבה נוטפת השנאה לנוחיותכם. מכיוון שהרב העברין אליהו מימון מנסח את פשעיו באופן כל כך ברור לא נתערב בעדות שהוא מסר אלא מתעד אותה.
חמישה ימים לאחר פתיחת התיק ברבנות ובתום דיון שני בעניינה, והודות לפעילות נחרצת של בית הדין הרבני האזורי בחיפה, ניתן אמש (ג’) בשעות הצהריים גט לשירה איסקוב מבעלה לשעבר החשוד בניסיון הרצח שלה, אביעד משה. בראיון בלעדי לאתר כיפה מספר הרב אליהו מימון, מנהל אגף העגונות בבית הדין הרבני, את השתלשלות האירועים המטלטלת והמהירה שהובילה לגט בתוך חמישה ימים.
תיק הגירושין של שירה איסקוב ואביעד משה נפתח ביום חמישי האחרון, כבר מתחילת הדיון ידעו בבית הדין כי מדובר בסיפור מטלטל ולכן יש לנקוט בו באמצעים קיצוניים. וכבר באותו היום התקיים הדיון הראשון על מתן הגט. בית הדין נקט בצעד נדיר, כשקבע שכבר מהיום הראשון תחשב שירה כאישה עגונה ומסורבת גט. במרבית המקרים כדי להגדיר אישה כעגונה נדרש לכך זמן רב והוכחות כי אכן מדובר במקרה של גבר המסרב לתת גט לאשתו. ההגדרה של שירה כאישה עגונה נותנת מיד היתר משפטי לבית הדין לנקוט בעונשים כבדים כנגד בעלה, על מנת שייתן את הגט.
כצעד ראשון ניסה הבעל להעביר את הדיון מבית הדין בחיפה לבית הדין בבאר שבע, ובכך להשיג דחייה ראשונה. הטענה של משה הייתה שהיות וביתם המשותף, של שירה ושלו, נמצא במצפה רמון, על פי חוק הדיון צריך להתקיים בבית הדין הקרוב למגוריהם. הדיינים לא נשארו חייבים ושמו את מצוקתה של שירה קודם, והודיעו כי בשל העבודה ששירה גרה כעת בבית הוריה בכרמיאל הדיון יעשה קרוב לאיפה שנמצא בית מגוריה הנוכחי. משה שנכשל בניסיון דחייה ראשון, ניסה בשנית כאשר הודיע שהוא מסרב לתת את הגט. אך גם כאן לא ציפה שייתקל ביד קשה מצד בית הדין שלא נתן לסירוב הזה להגיע ללא עונש.
בית הדין המשיך בקו הקיצוני שנקט כנגד משה והודיע מיד, כי אם משה מסרב לתת גט כבר באותו היום הוא יישלח לצינוק בבית הסוהר עד קיום הדיון הבא, ואכך משה נשלח לצינוק. גם בעת צאתו מהצינוק ניסה משה בפעם השלישית להגיע לדחייה של מתן הגט, ודרש שיש לטפל קודם בתשלומי המזונות לפני מתן הגט. גם כאן הפנה בית הדין את עורפו לדרישות וקבע שכבר היום יתקיים הדיון על מתן הגט, ושייגמר כבר באותו היום. כאן כבר אפילו עורך דינו של משה החל ליישר קו עם המדיניות המחמירה של הדיינים, והחל לשכנע את משה להפסיק לנסות לדחות את הדין ולתת את הגט לשירה כבר באותו היום. מאותו רגע שינה משה את התנהגותו והסכים להעניק כבר באותו דיון את הגט, אך רגע לפני מתן הגט ביקש בקשה מיוחדת מבית הדין.
לפני מתן הגט ביקש משה להתנצל בפני שירה על מעשיו, ובית הדין אישר את בקשתו. משה פנה אל שירה ושלף פתק מכיסו ובו רשום את הווידוי שאומר אדם בת התפילה ביום הכיפורים. משה הקריא את כלל הווידוי ולבסוף ביקש את סליחתה של שירה. “היה שקט במשך חמש דקות” מספר הרב מימון “זה דבר שטרם נראה כמותו בבית הדין”.
לבסוף הגיע זמן מתן הגט, אך שירה הייתה מבועתת לפני קבלתו היות והגט אמור לעבור מידי האדם שכמעט רצח אותה לידיה שלה. בית הדין החליט שאסור לתת לשירה תחושה ולו לרגע שהיא שוב נתונה בסכנה. לשם כך הודיע אב בית הדין שדן במקרה כי נדרשים שיעמדו בינה ובין בעלה שני אנשי שב”ס שיבטיחו את שלומה. אב בית אף לא הסתפק בזאת וירד מעמדת שיפוטו והצטרף לשני אנשי הביטחון ועמד כחוצץ בין משה לשירה, עד לסיום מתן הגט. לאחר מכן מספר הרב מימון שהייתה שמחה גדולה בקרב שירה וקרוביה, שמחה המהולה בהרבה בכי וכאב “ברוך השם שזה נגמר” סיכם הרב.
“מדינת ישראל עושה עוול לנשים העגונות” ? ממש לא ! מדינת ישראל פועלת באופן מפלה לטובת עגונות ומאידך מפקירה עגונים ללא כל פתרון.
עובדתית יש גם יותר עגונים מעגונות!
בסיכום שנת 2020, בית הדין פתר 197 מקרי עגינות בישראל. “מקרי עגינות הם כמו תיקי רצח” קובע הרב מימון, “גם אם תיק נפתח לפני 20 שנה הוא יישאר פתוח, ולא ייסגר עד שימצא פתרון”. בכל זמן נתון מתעסק אגף העגונות בכ-180 תיקי עגינות, לפי הסטטיסטיקה למעלה מ-50% מהמקרים נפתרים כבר בשנה הראשונה שלהם. בשנה השנייה יפתרו עוד 25%, בשנה השלישית עוד 15%, וה-10% הנותרים יפתרו מהשנה הרביעית ומעלה. נתון נוסף הוא שכשני שליש מהתיקים בכלל לא מטופלים בתוך ישראל, בכל המקרים ההלו מדובר במרדף בינלאומי עם גברים מעגנים שברחו מהארץ. “התיקים שמטופלים בשטח ישראל אלו התיקים הקלים יותר, במקרים הללו התוצאות הן יותר מידיות” מספר הרב מימון. מאחר ובתיקים אלו מדינת ישראל פוגעת באנשים פיזית כמו ארגון טרור
גם עבור מעגנים אלימים שכבר נמצאים בכלא ולכאורה כבר אין להם מה להפסיד מונה הרב מימון מספר דרכים להענישו גם בבית האסורים, הכוללים מניעת ביקורים, קנטינה, צינוק, והארכת זמן המאסר כל זמן שלא ניתן גט. “יש מגוון כלים שבסוף ב-99% מהמקרים מביאים את הפתרון, וגם לאדם בכלא יש מה להפסיד” אומר הרב מימון. מחבלים מקבלים יחס יותר טוב.
בניגוד לתחושות כי ההליך העגינות הוא ארוך ביותר, טוען הרב מימון שבמרבית המקרים התיקים נפתרים באופן די מידי. מדובר לרוב במקרה של כמה חודשים מהדיון הראשון ועד מתן הגט, טוען הרב, אך נמנע מלתת זמן מדיוק שאומר בכמה חודשים מדובר כדי לא ליפול בלשונו. “ככל שעובר הזמן אנו מוצאים יותר כלים לטפל במקרי עגינות, ובכך בכל פעם אנו נתקלים בפחות ופחות מקרי עגינות קשים וארוכים”. אמנם הרב מודה כי מספר תיקי העגינות הכוללים במהלך השנה אינו יורד אלא אפילו בעלייה, אך ההגעה לגט הפכה מהירה בהרבה, הרב מימון מסביר כי העלייה במקרה העגינות עולה דווקא בגלל שההגעה לפתרונות נהייתה טובה יותר ונשים פחות מיואשות מלהגיע לבתי דין.
אך למרות מגמת השינוי החיובי בטיפול במקרי העגינות, הרב מימון מונה גם את הכשלים שטרם השיגו פתרון ושניתן לשפר גם אותם. הרב מימון מסכים שבמדינת ישראל צריכים להתיר גם במקרים חריגים להשתמש באמצעים אלימים פיזית כנגד סרבני גט. “מדינת ישראל עושה עוול לנשים העגונות, בזה שהיא לא מתירה להשתמש בכלים שההלכה מאפשרת. אנחנו כיום כופים גט רק באמצעים שמותרים על פי החוק, אך יש מקרים בודדים שגם כל הכלים החוקיים לא יועילו”. הרב מימון מביא דוגמה בה בישראל כן משתמשים באלימות על מנת להשיג תוצאות, ומעוניין לקבל את אותו אישור גם בבתי הדין. “כמו המחלקה היהודית בשב”כ שיודעת להוציא מנער גבעות שעשה גרפיטי בכפר ערבי הודאות על דברים שעשה ואפילו לא עשה” אומר הרב. “לא הגיוני שבשביל למנוע נער מלעשות גרפיטי נוסף נוקטים איך שנוקטים, אך מול גבר שחטף את אשתו וגנב את חירותה לא נותנים טיפול דומה”. הרב מימון דורש “מחלקה יהודית” לבתי הדין שתפעל בדיוק באותם הכלים כמו בחקירות השב”כ.
מסתבר שהרב הדביל הזה סבור שהוא בכלל עושה חסד עם הגברים, הוא למעה מציל אותם מעצמם ומוודא שהם יסבלו כמה שפלות כשהוא מכה אותם ואונס אותם ממש בשיטות שנקטו הנאצים מה שמוכיח שבכל אחד ואחת מאיתנו מסתתר לו נאצי קטן שבסוף פורץ לו החוצה.
“זה גם יקצר את הסבל של הגבר” אומר הרב מימון ומסביר, “במקרים בהם העגינות מתארכת, אותו גבר מפתח פסיכופתיות שמדרבנת אותו לא לתת גט, והאפשרות של מתן גט באמצעים קשים יותר תמנע גם את הסבל שלו”. אך לפני כל אלו בבית הדין דורשים מהמדינה שיהפכו את עניין העגינות לעבירה פלילית ולא עבירה אזרחית “זה הדבר הראשון שאנו לוחצים”. הרב מימון חוזר ודורש כי הדבר השני שבית הדין דורש מהמדינה הוא אותו מתן כלי לטפל במקרי עגינות קיצוניים. “ודאי שנפעיל את הכלי הזה במשורה, ורק תחת החלטות שיפוטיות, פרקי זמן מתאימים ובצורה מאוזנת. אבל זה כלי שחייב להינתן ולהיות במדינה יהודית”. ברגע שהוא יהיה קיים אפילו תודעתית, מקרי עגינות יוסיפו לרדת”.
One Comment
זבל לא מתחיל לתאר את רמת השחיתות, הגזענות, ההפליה והפגיעה באנשים וזכויות אנוש מצד “הרב” דניאל אדרי אשר הוציא בנות קטני קטינות מחזקת אימם 3 פעמים לא פחות ולא יותר ללא כל סיבה, הוכחה, דוח רווחה או דעה של גורם מוסמך ללא מתן זכות תגובה לפני קבלת החלטה ובהפרה מוחלטת של החוק ושל הזכויות של אישה שומרת חוק הגרה במדינה דמוקרטית וכל זה בגלל שוחד וקידום אינטרסים אישיים ודתיים במסגרת בתי הדין הרבניים שאין להם שום זכות קיום במדינת חוק