להלן פניה של ארגון האבות הגרושים אבות למען צדק לתקן את חוק הגנת השכר כך שאי אפשר יהיה לעקל להם את השכר במלואו ואת גמלאות הביטוח הלאומי (כולל גמלאות נכות) במלואם. הטענה היא שעיקול של 100% מהשכר או הגמלאות פוגע בזכות לקיום ומחיה בכבוד.
הפונים חברי עמותת ה.ל.ב. העמותה לשוויון בהורות ועמותת אבות למען צדק, מבקשים תיקון דחוף של חוק הגנת השכר, תשי”ח 1958, וסעיף 303 בחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב, תשנ”ה 1995. מבוקש למחוק את סעיף 8 (ב) מחוק הגנת השכר .
סעיף 8 (ב) מאפשר עיקול של 100% משכרו של חייב מזונות. כמו-כן; חייבים גם להתייחס למקרה הפרטי של עיקול קצבאות נכות, כפי שמופיע בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה 1995, סעיף 303 תיקון מס’ 16, תשמ”ה 1985, שם בסע’ א 1 כתוב: “היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי – החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א). בסע’ ב’ כתוב שסעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.
בחוק הביטוח הלאומי סע’ 303 “מניעת העברת זכות לגמלה” כתוב ש “(א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ”ו 1986- , בנותנה שירותים לפי סעיף 88 א לאותו חוק…
מדיניות עיקול זו פוגעת בזכויות יסוד, מנוגדת לאמנות בינלאומיות עליהן חתמה מדינת ישראל, ובסופו של דבר – חותרת תחת המטרה של הבטחת טובת הילד .
מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית המחויבת לשמירת זכויות אדם וכבודו ואינה יכולה להמשיך ולאפשר את המשך קיומו של סעיף 8 )ב( לחוק הגנת השכר, תשי” ח- 1958, המתיר עיקול של 100% משכרו של חייב מזונות ועל אחת כמה וכמה – לאפשר עיקול של 100% מקצבת נכות .
מדיניות זו, הגם שנועדה להבטיח את טובת הילד ואת תשלום המזונות, יוצרת בפועל מציאות הרסנית הפוגעת בכל
הצדדים המעורבים ובראשם הילדים עצמם !
מדובר בפגיעה בזכויות-יסוד חוקתיות: הזכות לקיום בכבוד – מעוגנת בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו, והזכות לחופש העיסוק – מעוגנת בחוק-יסוד חופש העיסוק. כמו כן זו הפרת אמנות בינלאומיות: הפרת אמנות בינלאומיות: האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ) 1966: סעיף 7 – הזכות לתנאי עבודה הוגנים, סעיף 11 – הזכות לרמת חיים נאותה. האמנה בדבר זכויות הילד ) 1989: סעיף 27 – זכות הילד לרמת חיים הולמת, כולל אחריות שני ההורים.
העיקולים פוגעים בעיקרון המידתיות. עיקול מלא של השכר מונע מהאדם את היכולת הבסיסית לקיים את עצמו. אין איזון ראוי בין התכלית (גביית חוב מזונות) לבין הפגיעה בזכויות החייב (במיוחד אם הוא נכה).
הפגיעה עולה על הנדרש ואינה מקיימת את מבחני המידתיות שנקבעו בפסיקה.
כאמור; הזכות לקיום בכבוד מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירות ומהווה אבן -יסוד במשטר הדמוקרטי הישראלי.
עיקול מלא של שכר העבודה מהווה פגיעה אנושה בזכות זאת, שכן הוא שולל מהאדם את היכולת הבסיסית ביותר לקיים את עצמו ובמקרה של נכה – משולה לגזר דין מוות.
זאת ועוד; הדבר מנוגד לחלוטין להתחייבויותיה של המדינה – באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, עליה חתומה ישראל, אמנה אשר מעגנת את זכותו של כל אדם לתנאי עבודה הוגנים ולרמת חיים נאותה. לא זו אף זו; האמנה בדבר זכויות הילד המדגישה את אחריותם של שני ההורים לדאוג לרווחת ילדיהם, דבר שנמנע כאשר אחד ההורים מאבד את יכולתו הכלכלית הבסיסית.
המציאות מוכיחה כי עיקול מלא של השכר יוצר מעגל קסמים הרסני. כאשר לא נשאר לאדם אפילו את המינימום הנדרש לקיום, נוצר מצב אבסורדי בו אין לו כל תמריץ לעבוד במשרה מסודרת ככל האדם. התוצאה היא פניה לעבודה “בשוק השחור” או גרוע מכך – המנעות מוחלטת מעבוד ה, דבר שיהפוך אותו לעבריין ואף יפגע בהכנסות המדינה.
בשני המקרים הנפגעים העיקריים יהיו הילדים שעבורם נועדו כספי המזונות מלכתחילה. חמור עוד יותר מצבו של נכה אשר עיקול קצבתו משמעותו כפשוטו – גזר דין מוות.
המצב גם חמור במיוחד בימים אלו כאשר גברים רבים נקלעים למשבר כלכלי עקב המצב הביטחוני ושירות מילואים בהיקפ ם שלא הכרנו, מה שמוביל לקושי בתשלום המזונות ולהצטברות חובות בהוצאה לפועל.
הפגיעה אינה מתמצה רק בהיבט הכלכלי. היא משפיעה באופן ישיר על הקשר בין ההורה לילדיו. כאשר הורה לא מסוגל לספק לילדיו את צרכיהם הבסיסיים; אוכל, ביגוד, בילויים ומקום מגורים ראוי בזמני השהות שלהם אצלו, נפגע הקשר הרגשי והמשפחתי. זוהי פגיעה בלתי הפיכה ולטווח ארוך!
במצב הנוכחי, יכול אדם העובד למחייתו, למצוא עצמו בפני שוקת שבורה כאשר כל משכורתו, 100%, מעוקלת לחוב המזונות, ולאותו אדם נשארו 0 ₪ על- מנת לעבור את החודש; לשלם שכירות, חשבונות, אוכל, תרופות וכו’.
אותו משלם מזונות, כאשר הילדים נמצאים אצלו )כפי שנקבע בהסדרי השהייה(, לא יכול לקנות להם אוכל ושאר צרכים, לא יכול לשלם את שכר הדירה וחשבונות חשמל, מים וכיו”ב, ולא יכול להתקיים בעצמו.
כך נוצר מצב דה-פאקטו של בית עשיר ובית עני )מאוד( שרק מסתבך בחובות נוספים.
החוק במתכונתו הנוכחית יוצר סוג של משוואה אבסורדית שבה הגבר הוא משלם המזונות הבלבדי ולא צריך להיות כלל בחיי הילדים בוודאי לא לגדלם בכבוד.
האם הילדים המשותפים הם חסרי ישע רק כאשר הם נמצאים אצל ההורה המקבל את המזונות ? בעוד שבזמן שהם נמצאים אצל משלם המזונות הם לא נחשבים חסרי ישע ?? ? התשובה היא כמובן – לא ! ולכן חייבים לתקן את החוק .
יש לקבוע תקרת עיקול שאינה עולה על 30% מהשכר, או 10% משכר נכים, תוך אבטחת סכום מינימום שיאפשר קיום בכבוד להורה הגרוש ולילדיו.
במקביל, יש ליצור מנגנונים שיביאו בחשבון נסיבות מיוחדות, כגון שירות מילואים, מחלה או אבטלה זמנית.
כמו-כן יש להקים קרן סיוע ממשלתית שתתמוך במקרי קיצון ותספק לווי כלכלי והכוונה תעסוקתית.
שיטת ביצוע: מחיקת סעיף 8 (ב) מחוק הגנת השכר, תשי”ח – 1958. מחיקת המילים – “אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך ” מסעיף 303 (א) בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה – 1995 יחד עם: “(ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ”ו- 1986 , בנותנה שירותים לפי סעיף 88 א”.
בנוסף, אנו מציעים לשקול תיקונים נוספים: קביעת תקרת עיקול, הגבלת העיקול לסך של 30% מהשכר נטו לכל היותר, הבטחת סכום מינימום לקיום בכבוד.
מנגנוני התחשבות: התאמת גובה העיקול למצב הכלכלי של החייב, התחשבות בנסיבות מיוחדות: מילואים, מחלה, אבטלה זמנית.
מנגנוני תמיכה: יצירת קרן סיוע ממשלתית למקרי קיצון, תוכניות לליווי כלכלי והשמה תעסוקתית.
להלן הפניה 19/12/2024
אבות למען צדק דרישה משר האוצר לתקן את חוק הגנת השכר מפני עיקולי מזונות 19-12-2024
