לפנינו תפירת תיק אונס לבני ופניש ע”י שלישיית שופטים הצמאים לדם חפים מפשע.  לא משנה אם יש או ראין ראיות הם כבר יהנדסו את הסיפור ככה שהגבר תמיד יורשע. מכרו לנו בלופים על בני ופניש שהוא סימם בנות עם סם האונס.  לא היה ולא נברא.

אנחנו מדברים על בני ופניש, זה שהכותרות עליו היו שהוא מלך סם האונס.  מי שקרא את הסיפורים בעיתונים דמיין לעצמו צייד היוצא לצוד במועדונים ובמסיבות נשים פצועות ושפוכות, שם להם ספייק בכוס השתיה, הן מתערפלות והוא מעמיס אותם הביתה ועושה בהם את זממנו.

ובכן לא מיני ולא מקצתיה.  לא היה שום סם אונס.  זה לא הוכח, גם הפרקליטה יעל הראל הודתה שלא היה שום סם אונס, וזה לא בגלל הטענה שהסם מתנדף תוך 8 שעות ולא משאיר עקבות, אלא בגלל שלא היה שום סם אונס.

המשטרה בדקה לו את הטלפונים, בדקה את כל הדילרים מהם הזמין גראס או אקטזי ולא מצאה שום סם אונס. אפילו לא היה רמז להזמנה של סם האונס מדלירים או מעלי אקספרס.

בלאק אאוט מאקסטזי בבוקר לא אומר שהן היו מעורפלות בלילה

וגם הבנות סיפרו שהן ביקשו ממנו אקטזי ועירבבו אקסטה עם וודקה.  זה יוצר בלאק אאוט, אבל זה לא אומר שהן נהפכות זומבי.  זה אומר שהן ממשיכות להתנהג באופן נורמלי, הצד השני לא מרגיש בכלל שהן “בבלאק אאוט” ובבוקר הזיכרון נמחק.

בני ופניש פשוט לא יכול היה לדעת שבבוקר יימחק להן הזיכרון.  הן התנהגו כרגיל.  שתי המתלוננות היו שועלות מסיבות המתורגלות גם בשתיית וודקה, גם באקטזי וגם במין זמין בחסות כדורי האהבה.

הוא התקדם למיזמוזים עם אחת ולאכילה בכוס של אחרת, והן זרמו איתו ובשום שלב לא אמרו לו לא.  הוא לא יכול היה לדעת שהן מעורפלות כי מי שלוקחת וודקה ואקסטה לא מתערפלת.  היא ממשיכה להתנהג כרגיל.

שני שטלריד חשבה לעשות כסף מהמקצוע של מדריכת תלונות שווא

גם לא היו עשרות נשים מסוממות ופצועות.  מי שהפיצה את הסיפור הזה הייתה פסיכית אחת בשם שני שטלריד שהיתה אמנית מתוסכלת, ומורה לאנגלית וחשבה שאם תקים עמותה לליווי נשים קורבנות אונס, היא תוכל להתפרסם, לגייס תרומות ולהפוך מנכ”לית מבוססת בתחום ולעשות כסף.

שטלריד היא זו שהפיצה בפייסבוק שפונות אליה עשרות של בנות מסוממות שלא זוכרות איך קמו בבוקר במיטה של בני ופניש.  היא גם זו שהדריכה את 2 הבנות, ג’ני גרמן ומאי ברכה, מה לספר במשטרה, איך לעשות סצינות בעימות, ואיך להשתמש בז’ארגון המקובל של מתלוננות עבירת מין.

גם השוטרים שניהלו את החקירה עודדו את שני שטלריד ואת 2 הבנות שכן פנו אליה, לכתוב בפייסבוק שקרים שיש זרם בלתי פוסק של קורבנות שסוממו בסם אונס ע”י ופניש.

מתברר שזה פשוט לא קרה.  לא הגיעו עשרות מתלוננות.  הגיעו שתי נשים שסבלו מבלאק אאוט זמני מהסיבה הפשוטה שהן ערבבו אלכוהול עם אקטזי, והתוצאה היא שבבוקר נמחק חלק מהזיכרון, וגם מרגישים חרא בבוקר בגלל שתיית יתר.

אלו שמערבבות וודקה עם אקסטה לא הופכות לרובוט או זומבי.  הן מתנהגות רגיל, מדברות רגיל ולא רואים עליהן שהן בבלאק אאוט.  מי שמתקשר איתם לא יכול לדעת שהן “איבדו את זה”, כי הן כן מתקשרות רגיל, אלא שהן במצב של עוררות מינית מוגברת, חרמנות מוגברת, ולכן הן אלה שמתחננות לסקס, ולגבר אין מושג שהן במצב של בלאק אאוט.

שתי הנשים שהעידו לא היו נשים מסכנות בלי ניסיון עם וודקה, אקסטה ומסיבות טבע.  שתיהן היו “שועלות טראנס”, כאלה ששותות המון, לוקחות איזה כדור שנותנים להן כדי להיפתח למוזסיקה, ומזדיינות על ימין ועל שמאל.

זה האופי של מסיבת הטראנס ושועלות הטראנס.  מוזיקה, סמים ואהבה ללא גבולות, כולל מין.

לא היו שום פציעות בתחת ושום הרפסים או מחלות מין

גם הסיפורים על זה שבבוקר הן גילו שהן פצועות וחבולות הם קשקושים שהמלווה שלהן, שני שטלריד, שתלה בהן.

אחת אמרה שהתחת שלה היה כל כך מרוטש שהיא נזקקה לטיפולים רפואיים, וגם חטפה מחלת מין (חיידקים) בתחת בגללו.  השנייה המציאה סיפור שהשערות שלה הפכו “בונקלה” והיא נאלצה לגזור את השערות, וגם שהתפרץ לה הרפס בפה, ושנעלמה לה הדיאפרגמה והצמידים…..

כמובן שאף אחד לא בדק את הגיליון הרפואי של ופניש לראות אם הוא היה חולה במחלת מין כלשהי, וכמובן שהשופטים שהיו להוטים לתפור אותו ב”עדות שיטה”, לא התעניינו אם היו בנות אחרות שקיבלו ממבני ופניש מחלות מין.

2 הנשים אמרו שהן חטפו מחלות מין בתחת, בכוס ובפה, והשופטים האמינו להן כי “העדות קוהרנטית”…..

ראייה אחת קונקרטית לשום דבר שקושר את בני ופניש עם הפצת מחלות מין לא הוצגה פה.  כל ראיות “הסיוע” מבוססות על עדות שמועה, סיפורים שאחת סיפרה לחברות שלה.

הראשונה בכלל סיפרה לחבר שלה שהלכה להזדיין (לזרום”) אצל בני ופניש, ו”משהו מוזר קרה” כי היא לא זוכרת כלום.  החבר הוא זה שאמר לה שאם היא לא זוכרת אז זה סימן שסוממה בסם אונס.  אבל כשהיא נפרדה מאותו חבר, הוא הודה שאותה אחת שאמרה לו שהיא התכונה לזרום – כלומר להזדיין עם ופניש.

השופטים אמרו שהם לא מאמינים לו, בגלל שהיא עזבה אותו. כלומר ממכלול העדות של החבר, השופטים בוחרים מה שבא להם ופוסלים מה שלא בא להם.  העדיפו לקבל את זה שבהתחלה הוא אמר לה שמי שמאבדת זיכרון קיבלה סם אונס, אבל כשהוא אמר שהכוונה שלה היתה לעשות מין, את זה השופטים פסלו.

מה שכן, השופטים יורדים על בני ופניש מדוע הוא לא סיפר בדיוק איך ומה הוא עשה ביחסי המין.  הוא אמר שלגבי אחת הוא סך הכל עשה איתה מיזמוזים ולגבי השנייה, הוא רק אכל לה בכוס, כלומר אוראלי בכוס.

השניה גם אמרה שבאמצע הבלאק אאוט חזר לה הזיכרון 3 פעמים וראתה אותו עם הפנים שלו בין הרגליים שלה בתוך הכוס שלה…  אם היא זכרה את זה, אז למה לא אמרה לו להפסיק לנשנש בכוס????  ואיפה הראיה המדעית שמי שחוטפת בלאק אוט יכולה פתאום להיזכר בפלאש בקים מאותו פרק זמן בו איבדה את הזיכרון?  האם זה ייתכן בכלל?  למה לא הביאו לעדות את המומחים מהמכון הפתולוגי????

אבל בגלל שופניש לא סיפר בפני השופטים דקה אחרי דקה איך הוא הגיע לכך שדחף את הראש שלו בתוך הכוס שלה, השופטים טענו שהוא מסתיר את האמת, ויש לקבל את הגרסה של הנשים שהוא בעל אותן באלימות דרך התחת (רק בגלל הטענות שכאב להן בתחת).

אבל לא הייתה שום ראיה שבאמת הוא עשה משגל אנאלי בתחת עם 2 הבחורות.

שימו לב שאם אתה גבר ואתה מספר מה היה, למשל ופניש סיפר שהוא העניק לה מין אוראלי, השופטים אוטומטית לא מאמינים לך, ואם אתה לא מספר כלום, אז ממציאים הלכה שהשתיקה פירושה הודיה בגרסת האישה (שמודה שאין לה מושג מה קרה).

כך או כך, מה שאתה כגבר אומר, אתה נדון לאי אימון והכל יהונדס לרעתך.

בחקירות משטרה צריך לשתוק ולא לשתף פעולה עם השוטרים

ולכן עדנה קרנבל ממליצה לכל מי שמגיע לחקירה בעבירת מין פשוט לשתוק.  לא לענות כלום.  לא להשתתף בעימות, לא לתת גרסה ולא לשתף פעולה בשום דבר במשטרה.

זה גם יקצר את החקירה כי כל דבר שהגבר יגיד בחקירה, השוטרים ישתמשו בזה על מנת להאריך את המעצר.  הם יכתבו בדו”ח הסודי שהגבר נתן גרסה ועכשיו צריך עוד 5 ימים כדי לבדוק אותה.

אם אתה פשוט סותם את הפה בחקירה, לא יהיה לשוטרים שום דבר לכתוב בדו”ח הסודי, ולא תהיה עילת מעצר “לבדיקת הגרסה”.

את תפירת התיק בבית משפט מחוזי הובילה הפרקליטה הזנזונת יעל הראל.

וזה השוטר שתפר את התיק רונן שונן שמרי

העדה הראשונה ג’ני גרמן ראתה את הראש של ופניש מנשנש בכוס שלה

ג’ני גרמן העידה שהתוכנית היתה לצאת למועדון קומפורט למרות שהיא מעדיפה מסיבות טבע ולא מקומות סגורים.  היא הגיעה אליו הביתה, שתתה 2-4 וודקה תפוזים, הוא הציע לה אקסטזי, זה נראה לה (היא רגילה לצרוך סמים) “משונה כמו ויטמין, לא דומה לאקסטה, לא בגודל, לא בצורה ולא בצבע”.  היא בלעה.

ואז ג’ני גרמן, לטענתה, קמה בבוקר ב 11:30 כשהטלפון צלצל, “חשה חלולה כמו בועה, הציפורניים שבורות וצמיד קרוע”, ולא יכלה לעמוד כי “הרגליים הרגישו כמו צמר גפן”.  הוא לקח אותה לרכבת והיא חזרה הביתה.

בבית חשה כמו כלב עזוב, קרצפה את עצמה וראתה סימנים בגודל של כדור פינג פונג באיזור הבטן ובמותניים לכיוון הישבן.

השיער שלה הפך “מרוכז כמו ליפה, רסטה, גוש”. היא הכניסה את היד לכוס ולא מצאה את הדיאפרגמה, וראתה ש”הכל אדום ומשופשף” (בכוס).

ג’ני לא יכלה להטיל שתן כי שרף לה, ופחדה שבגלל שהוציא ממנה את הדיאפרגמה היא תיכנס להיריון.  היא נחה עד הערב ואז יצא לה הרפס בפה, ואיבדה את הקול, ובקושי יכלה ללחוש.

היא קמה ב 5 בבוקר ואז נזכרת ב 3 אפיזודות בתוך ה 12 שעות ששכחה מה קרה.

האחד שהלכה לשירותים והוא ניווט אתה אל השירותים והביא לה מים.

השני ששלפה חצאית מהתיק ואמרה את זה אני אלבש כדי ללכת למועדון הקומפורט.

והשלישי שהיא פותחת עיינים מרימה את הראש ורואה את הפה של ופניש בתוך הכוס שלה.

אחרי ההבזקי זיכרון האלה היא סימסה לופניש, והוא כתב לה שהם רק התנשקו והיה מעולה.

ג’ני גרמן פנתה לחברה שלה הילה חילו עורכת דין בכונס הרשמי חיפה, ושאלה איך אפשר למנף את זה שהיא קורבן סם אונס.  חילו הביאה אותה אל עו”ד אביטל בן נון.

העדה השניה היא מאי ברכה (המצורעת) הלכה 3 ק”מ ברגל למסיבת טבע עם קרעים בתחת????

גרושה בת 48, סבתא לנכד.  הגרוש שלה היה בורר עבריין.  בסכסוכים עם האחות שלה ליז. היא לא היתה מקובלת בקבוצות הטראנס.  יצא לה שם רע.  היא כתבה פוסט “מה הבעיה לקחת אותי למסיבות.  מה אני מצורעת“?

ופניש ריחם עליה והבטיח לקחת אותה למסיבת טבע בעתלית.  היא באה אליו הביתה ועישנו ג’וינטים. הוא טוען שלא נמשך אליה ורק התמזמזו.

לאחר המיזמוזים ישנו קצת ואז יצאו למסיבה.  נסעו שעה.  בדרך עצרו לאכול ארוחת בוקר בתחנת דלק. החנו את המכונית מרחק 3-5 ק”מ מעתלית, וצעדו ברגל עד המסיבה עם צידנית מלאה בירות וציוד. כל זה קורה כשהיא טוענת שבבוקר קמה מטושטשת כשכל איברי המין שלה מרוטשים.

במסיבה בעתלית היא רקדה, התפנפנה, וחזרה אליו שהוא יחזיר אותה הביתה.

היא טוענת שבלילה שלפני המסיבה היא הרימה את השמלה והראתה לו את הירכיים, לא כדי לפתות אתו, אלא כדי להראות לו שהרגליים שלה מגעילות בגלל גידולים שיש לה שם בגלל ניתוח.  כלומר רצתה להגעיל אותו ממנה שלא ירצה להתעסק איתה מינית.  הוא בכלל טען שהיא בכלל לא מושכת ואפילו זיקפה היא לא עשתה לו.

לטענתה הוא שם לה מוסיקה והיא הרגישה כייף והתחילה ולהתנועע. הוא הגיש לה אוכל, ניקו את השולחן ישבו ושתו.

היא ביקשה שיביא לה משהו נוח ללבוש והתפשטה בסלון, ולבשה את הגופיה שלו. הוא התחיל ללטף והיא נגעלה ממנו ואמרה לו להוריד את הידיים.

אחרי זה היא לטענתה כבר לא זוכרת.  אבל במשטרה היא בכלל לא אמרה שהיא אמרה לו להוריד ידיים.  את זה היא אמרה רק במשפט אחרי ששני שטלריד הכינה אותה.

בבוקר קמה והתקלחה יחד איתו.  כך היא אמרה במשטרה.  אבל במשפט עצמו כשהעידה, היא הכחישה שהתקלחה איתו.

משהראו לה מה אמרה במשטרה ענתה “בסדר יכול להיות”.  הוא אמר לה בבוקר במקלחת שהיא הייתה מקסימה.

ואז לפי עדותה היא מסתכלת על הפות ורואה שהיא פצועה, גם בפות וגם בתחת (במקלחת, לפני שיצאו לעתלית למסיבה).

לדבריה בחיים לא פתחה תחת לאף אחד. לדבריה היא קיבלה חיידק בתחת מופניש, והלכה לרופא אחרי כמה שבועות שאמר לה שזה חיידק שמקבלים אותו רק דרך התחת.

בחקירה נגדית אמרה “לא אמרתי שהוא הרביץ לי מכות”.

היא חשה לטענתה שיתוק ברגל בו זמנית עם הדימומים מהתחת.  רק אחרי שבועיים הלכה לרופא נשים ממכבי אבל באופן פרטי.

ד”ר ברכה אמר לה לשים נרות בתחת וזה לא עזר. אחרי שנה הלכה לרופא אחר דר’ קראדי ואמרה שיש לה זיהומיים פנימיים.

ב 26/12/2017 הלכה פעם ראשונה לבית חולים, ואז אמרו לה שיש לה מחלת מין שהודבקה מגבר.

לטענתה זה סגר לה מעגל וככה הבינה שהיא עברה מעשה סדום בתחת.  אלא כששאלו אותה במשטרה אם היה לה דימום בתחת בגלל המקרה, היא הכחישה.

כשנשאלה ע”י הסנגורית איזה פציעה הייתה לה בישבן ענתה “אי אפשר להסביר את זה. הכל היה נפוח מבחוץ טחורים”.  כשנשאלה אם יש לה טחורים ענתה: “לא.  זה מה שהיה באותו זמן. שכבתי במיטה שבועיים חולה. נגעלתי מעצמי, הנפש כאבה לי.  גם הגוף. היו לי סימנים כחולים”.

היא העבירה לפרקליטות מסמך רפואי על אבצס וגינלי מנובמבר 2017 שזה חצי שנה אחרי המקרה, ועוד מסמך חיידק בתחת שהראשון הוא מתאריך 12/12/2018.

לטענתה בכל זה התפתחות של מעשה הסדום.  “זה התחיל בכאבים והתפתח”.

כאמור, למרות הנפיחויות, הכאבים והדימומים (ואת הסימנים הכחולים ראתה רק כשכבר הייתה בבית אחרי המסיבה) היא בחרה לנסוע איתו למסיבה כי רק רצתה להנות ולרקוד.

היא לא סיפרה לאף אחד כלום במסיבה, והעדיפה לא לקרוא לאחותה ליז שתבוא לקחת אותה, כי “יש ביננו דברים משפחתיים שזה לא ענין שלך.  אני לא בקשר איתה”.

לדבריה בעדות “מאז אני לא הולכת למסיבות, אולי אחת או שתיים, למרות שהפייסבוק שלה מפוצץ בתמונות וסרטונים מתוך מסיבות, גם בטבע וגם במועדון הקומפורט.

במסיבה עצמה היא טוענת שופניש סיפר לחברים שלו שהיא שכבה איתו והסתכלו עליה וצחקו עליה.  כשנשאלה איך היא שמעה כי הרעש של המוסיקה חזק, אמרה שהבינה את זה מהמבטים.

סיפרה שאחת שבשם תמר, יחצ”נית מסיבות טראנסים, שהיא בגיל של הבת שלה תהילה שאלה את ופניש למה הוא הביא את הזונה השרמוטה (אותה).

לדבריה תמר היא בחורה רעה, מכשפה.  לא רצתה אותה במסיבה כי היא זקנה. “תמר לא חיבבה אותי וזה לא קשור לבני… יש מלא ששונאות אותי”.

לדבריה למרות שהוא לא היה הטעם שלה, אם היה מבקש לשכב איתה אולי היתה מסכימה.

בחודש מאי 2017 היא פגשה את ופניש במסיבת שבועות.

היא זו שהלכה לתקשורת עם שני ומציגה את זה כאילו הכריחו אותה והיא בכלל לא רצתה להתלונן וגם לא ללכת לתשקורת..

שני שטלריד הבטיחה לה שהיא תוציא מוופניש כסף טוב.

מאי ברכה הזו כבר חטפה 2 תיקים פליליים על עבירות פקודת הסמים המסוכנים:  ת”פ 58346-03-11 מדינת ישראל נ’ ברכה ות”פ 31980-06-10 מדינת ישראל נ’ ברכה.

בית המשפט הרשיע את בני וגניש באונס למרות שברור שהוא לא ביצע כל עבירה פלילית אלא רק ואך ורק בגלל האגנדה בה מחזיקים השופטים בישראל המתבססת על חוקי הרייך השלישי והידועה בשם תורת המגדר והגזע. היטלר גאה בתנועה הציונית והשת”פ עימה החל מעליית הרייך לשלטון בשנת 1932 (למעט הפוגה קצרה בין השנים 1942-1945)

הינה הכרעת הדין המהונדת על פי עקרונות תורת המגדר והגזע

להלן הפרוטוקולים

1  ג’ני גרמן חקירה ראשית 14/11/2019

2  ג’ני גרמן חקירה נגדית 14/11/2019

3  ג’ני גרמן המשך חקירה נגדית 21/11/2019

4 עו”ד מירב חילו היא חברה של ג’ני גרמן וההביאו אותה כדי לספר מעדות שמועה מה ג’ני גרמן סיפרה לה.

5  חקירת אריה דוד החבר של ג’ני גרמן 21/1/2020

6  חקירת נתי פלג 23/1/2020

7  עדות מאי ברכה המצורעת 6/2/2020

8  המשך עדות מאי ברכה 31/5/2020

9  המשך עדות מאי ברכה 31/5/2020

10  עדות בני ופניש וחקירתו 14/3/2021

אשר חביב:  המסיבות שלנו הם טיפולי נפש לאנשים פצועים

המסיבות עליהן מדובר אורגנו ע”י אשר חביב וכך הוא נראה.  לדבריו אלה מסיבות טיפוליות שבהם אליהם כל מיני פצועי נפש אשר באמצעות ה MD משתחררים, מתמזגים עם היקום ומגלים אהבה ואנרגיות חיוביות, כולל מין חופשי.

ככה נראית מסיבה “קטנה” בטבע

יום אחרי ההרשעה שידרה מיכל פעילן כתבה שקרית שזו הרשעה על סם אונס

שודר ב 22/7/2022 עם הפנים הגלויות של מאי ברכה קורנת מאושר “מאמינים לי”.

לדבריה כל הזמן היא בפוסט טראומה וכל דבר עושה לה טריגר.  כל הגוף כאב לה.  הכל בגוף שרף לה.  נעלמו לה טבעות וצמידים וכל הבגדים היו מפוזרים על הרצפה.  בחיים לא היתה במצב כזה של חדר מפוזר……

אבל מיכל פעילן ידעה שההרשעה לא היתה בגלל סם אונס כי לא היה סם אונס.  ההרשעה היתה בכדי להעניש גבר על “ניצול” של האישה ללא כל הוכחה או ראיה שהיא הסכימה למין, כשהיא שרויה בטשטשת חושים  כביכול.

זה לא הפריע למיכל פעילן לשדר בכתבה תמונות של סם אונס, ולראיין זונות מרכזי הסיוע לקורבנות עבירות מין שחירטטו על הסכנות של סם האונס….

N12 – פסיקה תקדימית: הורשע באונס של שתי נשים שטענו שסוממו בסם… (mako.co.il)

https://www.mako.co.il/news-israel/2022_q3/Article-37e44aaa1f42281026.htm

השופט אלרון בבית משפט עליון הורה על עיכוב ביצוע עד 20/8/2023

בני ופניש היה משוחרר ללא תנאים בזמן מתן הכרעת הדין המרשיעה בתיק המחוזי תפ”ח תפ”ח 39520-08-18.  כאמור, את החקירות ביצעה ח”כ טלי גוטליב.

בעליון הוא מיוצג ע”י עו”ד שי שורר.  את המדינה מייצגת גלי הרניק בלום. נימוקי הערעור יוגשו עד 24/8/2023. אבל 4 ימים לפני כן הוא נדרש להתייצב בכלא ולהתחיל לרצות את המאסר.

תאריך הישיבה:                     ‏ט”ז בתמוז, התשפ”ג (5.7.2023)

בשם המערער:                       עו”ד שי שורר

בשם המשיבה:                       עו”ד גל הרניק בלום

           לנוכח הסכמת באי-כוח הצדדים, אני מורה בזאת על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש עד ליום 20.8.2023. המערער יתייצב ביום 20.8.2023 בשעה 10:00 במתקן ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078.

           ניתנה היום, ‏ט”ז בתמוז התשפ”ג (‏5.7.2023).

PDF

כתבת השקרים של ליאור שליו במאקו פורסם 22/6/2023

הן לא זוכרות מה הוא עשה להן, אבל בני ופניש יודע למה הוא הולך לכלא

את החשד לשימוש בסם אונס לא היה סיכוי להוכיח. אחת המתלוננות חזרה בה ברגע האחרון, והשתיים שהעידו לא זכרו דבר ממה שנעשה להן מרגע שהכרתן התערפלה ועד שהתעוררו הלומות וחבולות. איך בכל זאת הורשע בני ופניש בשני סעיפי אונס? בזכות האמון שנתנו השופטים במתלוננות, בגלל סתירות בעדותו של ופניש – וגם בגלל טעות מביכה של עו”ד טלי גוטליב בייצוגו של מי שמוכר כ”אנס המסיבות”

אוהב אדם, רומנטיקן בנשמה, נולד לעשות טוב לעצמו ולאחרים, וליהנות”. כך מעיד על עצמו בדף הפייסבוק שלו בני ופניש, יהלומן תושב רמת גן שניהל חיי מותרות של מסעדות יוקרה, מועדונים ומסיבות טראנס, סצנה שבה הפך לדמות מוכרת ודומיננטית. אלא שלבליין המבוסס היה גם צד נסתר, אפל: ביולי 2018 הוא נעצר בחשד לאונס שלוש נשים בשלושה אירועים נפרדים. אף אחת מהן לא זכרה במדויק את מה שאירע לה במפגש עם ופניש, אך שלושתן – נשים שלא הכירו זו את זו – תיארו מפגש שהתחיל בכוס משקה ונגמר בבוקר מטושטש וכאוב עם זיכרון מעורפל מאותן שעות.

ביולי 2022 הורשע ופניש בשני סעיפי אונס תוך ניצול של המתלוננות, שהיו במצב המונע התנגדות. לפני כשלושה שבועות נגזר דינו: 11 שנות מאסר בפועל, 27 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 160 אלף שקל למתלוננות. בגזר הדין קבעה השופטת טלי חיימוביץ’ כי “הנאשם ניצל לרעה את היכרותו עם הנפגעות, שסמכו עליו והגיעו לביתו טרם יציאה למסיבה. בפרט ניצל לרעה את העובדה כי בשלב מסוים של הביקור בביתו אבדה הכרתן, או שהפכה למעורפלת, באופן שנשללה מהן היכולת להסכים או להתנגד למעשים שעשה בהן. בשלב זה, בהיעדר אפשרות לתת הסכמה למעשים, אנס הנאשם את המתלוננות, ואף גרם להן לחבלות”.

הדרך להרשעתו של ופניש, שהכחיש וממשיך להכחיש את המיוחס לו, הייתה מפותלת, סבוכה – ובסופו של דבר גם מהפכנית. בעוד הנפגעות היו משוכנעות שנפלו קורבן לשימוש בסם אונס, בשל הזמן שחלף מאז הפגיעה ועד הגשת התלונות לא ניתן היה לאתר בדמן את שרידי הסם, ולמעשה לא הייתה כל דרך להוכיח שסוממו ואיבדו את היכולת להתנגד. מה גם שהתיק כולו היה מעין מלכוד 22 משפטי: הנשים לא זכרו את המעשים שלטענתן ביצע בהן ופניש. איך משיגים הרשעה כשהקורבן לא יכול אפילו לתאר את הפשע?

החבלות של דנה

“הטלפון שלי מצלצל, אני מנסה לפקוח עיניים, נורא קשה”, תיארה דנה (שם בדוי) בעדותה במשטרה את הבוקר שבו התעוררה בדירתו של ופניש. “היה לי בלתי אפשרי להזיז איזה חלק בגוף פרט לעיניים, רק העיניים זזות ומה שאני רואה זה רק לבן. קירות ותקרה. אני שומעת את הטלפון שלי קודח מצלצולים בלי הפסקה, ומכיוון שאני לא יודעת איפה אני נמצאת, אני גם לא יודעת איפה לחפש את הטלפון. הצלחתי לאסוף את עצמי ואזרתי את כל כוחי כדי להתרומם טיפה ולהבין איפה הטלפון. ראיתי שהוא על השידה. ניסיתי להתרומם ולהחזיק אותו ביד, וראיתי שהבת שלי מחייגת אליי ושהשעה 11:30 בבוקר. לא הצלחתי להבין כלום חוץ מדבר אחד: שעזבתי את חיפה יום לפני כן. הרגשתי כאילו אני בבועה מוחלטת, הרגשה מאוד מוזרה של ראש חלול לגמרי, אין מחשבה. המוח לא מצליח לחבר 1 ועוד 1. וכל הגוף כאב לי כאילו הרביצו לי במקלות”.

צילום: מתוך הפייסבוק של המצולם

הדרך להרשעתו של ופניש, שממשיך להכחיש את המיוחס לו, הייתה מפותלת. הנשים לא זכרו את המעשים שלטענתן ביצע, ואיך משיגים הרשעה כשהקורבן לא יכול אפילו לתאר את הפשע?

בשלב זה הבחינה דנה בוופניש. הוא שכב לצדה במיטה עירום לגמרי, גבו מופנה אליה. הוא חייך אליה, איחל לה בוקר טוב והוסיף: “היה מהמם, זרמנו והשתוללת וכל כך נהנית”. בהמשך אמר לדנה שוב שהיא נהנתה מאוד וסיפר ששרטה אותו, נאנחה וצווחה.

דנה הבחינה בחבלות רבות על גופה. בגדיה היו מפוזרים על הרצפה, כמה מציפורניה שבורות, צמיד רגל שענדה נקרע וצמיד היד שלה נעלם. היא התלבשה לאט, כאובה ומבולבלת, ויצאה מהחדר. “מסתבר לפי סיפורים שביליתי לילה סוער, ואני אפילו לא יודעת איך הבן אדם נוגע, מה המגע שלו על הגוף שלי, לא יודעת איך הוא מנשק”, סיפרה דנה בחקירתה. “והכי הזוי, מצחיק וסוריאליסטי זה שאני לא יודעת אם יש לו איבר מין ומה הגודל שלו. אני לא יודעת כלום”.

למחרת, כשהתעוררה קודחת מחום, ניסתה דנה לשחזר את האירועים מאותן שעות ונזכרה בכמה קטעים מעורפלים. זה הספיק לה כדי להבין שהיו שם יחסי מין, וכי ופניש הפעיל עליה כוח רב במהלכם. דנה כתבה לו הודעה וטענה שנתן לה סם אונס; ופניש הכחיש, טען שהערב שלהם היה נפלא ושהוא דאג לה, נתן לה מים ואפילו ליווה אותה לשירותים כשהייתה צריכה. בנוסף כתב שאם פגע בה, הוא מבקש סליחה.

דנה הכירה את ופניש בנסיבות חברתיות וראתה בו ידיד. באותו לילה בקיץ 2015 קבעו השניים להגיע יחד למסיבה במועדון בתל אביב; ופניש הציע שלפני האירוע יבקרו בדירתו הסמוכה לבורסת היהלומים ברמת גן, ושם מזג לה מספר משקאות אלכוהוליים. לקראת השעה 23:30, כשביקשה לצאת לכיוון המועדון, הציע לה ופניש ליטול כדור אקסטזי לקראת המסיבה. דנה, שבעברה התנסתה בסם, ציינה שהכדור לא דומה לזה שהיא מכירה, ואילו ופניש השיב שידידות שלו לקחו את הכדור ונהנו מאוד. דנה נטלה את הכדור, ומספר דקות לאחר מכן התערפלה הכרתה. הזיכרון הבא שלה הוא מהבוקר שלמחרת.

דנה פספסה את חלון ההזדמנויות הצר שבו ניתן לאתר שרידים של סם אונס במחזור הדם, ובמשך שלוש שנים לא דיווחה על מה שאירע באותו הלילה. הזיכרון המעורפל, הפלאשבקים הקטועים וההכחשה של ופניש ערערו אותה בכל פעם ששקלה להתלונן במשטרה. אבל אז הבינה דנה שהיא לא לבד.

האבחנה של אורנה

אורנה (שם בדוי) הכירה את ופניש באופן שטחי באירועים חברתיים ששניהם פקדו. במאי 2017, לאחר מספר שיחות חולין ביניהם, היא נעתרה להזמנה לארוחת ערב בדירתו; למחרת בבוקר הם היו אמורים להגיע ביחד למסיבת טבע. במהלך הארוחה הגיש ופניש מספר משקאות, ובשלב מסוים של הערב החלה אורנה לחוש ברע ונשכבה על הספה בסלון. הדבר האחרון שהיא זוכרת מאותו ערב הוא תמונה של ופניש כורע על ארבע לצדה ומלטף אותה, והיא מבקשת שיוריד ממנה את הידיים.

צילום: מתוך הפייסבוק של המצולם

הפעילה החברתית שני שטלריד: “קיבלתי עשרות פניות מבחורות שנפגעו מבני ופניש, גברים שהיו עדים למעשים שלו, מארגני מסיבות, ברמניות, חברים שלו. כולם ידעו ושתקו”

כשהתקלחה למחרת בבוקר הבחינה אורנה בפציעות באיבר המין שלה וחשה בכאב שלא הותיר בה ספק: ופניש קיים איתה יחסי מין באותו לילה. “ידעתי שהוא שכב איתי בלי ידיעתי”, העידה במשטרה. “ראיתי שהוא נגע בי, שכב איתי מכל הכיוונים, עשה מה שהוא רוצה כל הלילה. אני לא יודעת אם היו שם צילומים או אם היו גברים נוספים. אני לא ידעתי כלום, רק ששכבו איתי”.

אורנה שאלה את ופניש אם קיימו יחסי מין במהלך הלילה, והוא השיב בחיוב. “הוא אמר שהיה כיף, שאני מדהימה וחלומית ושאין דברים כמוני”, סיפרה בחקירתה. לשאלת החוקרים השיבה שאינה זוכרת דבר מיחסי המין שתיאר ופניש, וסיפרה שתשובותיו גרמו לה להרגיש שאולי היא טועה, והיא פשוט לא זוכרת ששיתפה איתו פעולה.

מאז אותו לילה סבלה אורנה מכאבים ודימומים באיבר המין. היא פנתה לרופאים, וכשמצבה החמיר הובלה לחדר מיון; לאחר שעברה סדרת בדיקות וטיפולים אובחנה אצלה מחלת מין המועברת ביחסים אנאליים, שלא קיימה עם איש מימיה. מאוחר יותר יקבע בית המשפט כי נדבקה בעקבות יחסי המין עם ופניש.

לאחר שאובחנה פנתה אורנה לוופניש בניסיון להבין יותר על מחלת המין שנדבקה בה, אבל הוא לא השיב להודעותיה. היא צללה לדיכאון קשה, חוותה חרדה וייאוש ונזקקה לטיפול פסיכיאטרי ולטיפולים נלווים. בשל האירוע הכיר בה הביטוח הלאומי כסובלת מפוסט-טראומה.

“לא התלוננתי כי לא ידעתי מה קרה שם”, אמרה אורנה בחקירתה במשטרה, שנערכה כשנה לאחר האירוע. “לא ידעתי שנאנסתי, לא ידעתי מה היה. איך יכולתי לפנות למשטרה? אי אפשר להאמין לדבר כזה? אתה נמצא במקום ויש כמה שעות שאתה לא זוכר. שנעלמות”.

למרות החשש להגיש תלונה, אורנה סיפרה על האירוע למטפלת האישית שלה, אורלין שיר. המטפלת יצרה קשר עם הפעילה החברתית שני שטלריד, שניהלה באותה תקופה עמותה לנפגעי תקיפה מינית, וסיפרה לה על רצף האירועים. כדי לאתר נפגעות נוספות פרסמה שטלריד פוסט בפייסבוק שבו תיארה דפוס פעולה של “גבר בן 50 פלוס שמזמין נשים לדירתו, מערפל אותן ופוגע בהן מינית”. בפוסט הוסיפה כי ידוע לה שאחת מקורבנותיו נדבקה ממנו במחלת מין.

“חשבתי שאקבל כמה פניות מאנשים שאולי יזהו במי מדובר. לא ציפיתי לטירוף שהגיע אליי באותם ימים”, מספרת שטלריד השבוע. “קיבלתי עשרות על גבי עשרות הודעות עם השאלה אם מדובר בבני ופניש. בחורות שנפגעו ממנו, גברים שהיו עדים למעשים שלו, מארגני מסיבות, ברמניות, חברים שלו. כולם ידעו ושתקו”.

למרות ששמו של ופניש לא פורסם בפוסט, תיאור האירוע והאזכור של מחלת המין גרמו לו עצמו להסיק שהדברים נכתבו עליו בעקבות סיפורה של אורנה. בתגובה החל להכפיש את אורנה ברשתות החברתיות ושלח לה הודעת וואטסאפ: “מחר אני הולך להתלונן עלייך במשטרה, מחר אני נותן את השם שלך ולוקח עורך דין. אני אגייס את המשפחה שלי בכסף ועד שלא יתבעו אותך אני לא אעזוב. עכשיו נראה אותך […] תכיני הרבה כסף להרפתקה הזו”.

צילום: Flash90

“טלי גוטליב תקעה לעצמה גול עצמי”, אומר גורם משפטי שמכיר את התיק. “היא אחת הסיבות להרשעה ולחומרת העונש שקיבל ופניש. הפרקליטים צריכים להודות לה”

למחרת הגיש ופניש תלונה במשטרה כנגד אורנה בגין שיימינג. אבל כשאורנה הבינה שפגע בנשים אחרות, היא החליטה להגיש נגדו תלונה במשטרה ויהי מה. כשסיפורה ושמו של ופניש נחשפו בתחקיר של כאן 11, גם דנה השתכנעה להתלונן – וההרשעה הושגה לאחר שאישה שלישית התלוננה על ופניש, ואילו עורכת הדין שלו עשתה טעות טקטית משונה.

הפשלה של גוטליב

זמן קצר לאחר שאורנה ודנה הגישו את תלונותיהן, יעל (שם בדוי) הגיעה לתחנת המשטרה וביקשה גם היא להתלונן שוופניש אנס אותה כשהייתה בהכרה מעורפלת. גם היא, בדומה לאחרות, הגיעה לביתו כדי לצאת יחד למועדון, גם לה הוא מזג משקה. בתוך כמה דקות היא נרדמה. “ואז זהו, הוא הריץ אותי בכל חדר בבית שלו”, אמרה יעל בעדותה. “ההכרה שלי הייתה מתעוררת לרגעים – במטבח, בחדר הקטן, במרפסת, הוא ז*** אותי ואני לא יכולה לדבר ולהגיד שום דבר כי אני בחוסר הכרה”.

התיק נוהל על ידי עו”ד יעל הראל מפרקליטות מחוז תל אביב. שלוש העדויות אוגדו לכדי כתב אישום חמור ובקשת מעצר עד תום ההליכים בגין שלושה אישומים באונס ושיבוש הליכי משפט – האיומים של ופניש על אורנה.

בחקירתו טען ופניש שהוא חף מפשע ושיחסי המין קוימו בהסכמה וברצון הדדי. בטיעון זה השתמש גם במהלך העימות שנערך לו מול יעל. הוא התווכח איתה וניסה לגרום לה לחזור בה מתלונתה – ואכן, על פי הכרעת הדין, יעל סירבה להמשיך את ההליך וביקשה מהשוטרת שתבטל את תלונתה לאחר העימות. “אני לא מפילה דבר ממה שאמרתי, כל מה שאמרתי זה אמת לאמיתה, אבל אני מרחמת עליו”, אמרה לשוטרת. “אני לא רוצה להיכנס לזה”.

הפרקליטות עודדה את יעל להמשיך בהליך, אך היא סירבה להגיע לבית המשפט והליך ההוכחות התנהל מול שתי מתלוננות בלבד, דנה ואורנה. המשפט נמשך ארבע שנים, שבמהלכן שוחרר ופניש למעצר בית ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים, כשהוא רשאי לצאת לעבודה.

צילום: מתוך הפייסבוק של המצולם

ופניש מציג את עצמו כקורבן של המערכת, ומנסה לגייס תמיכה ואהדה מגברים ברחבי הארץ. “התיק שלי צופן בחובו השלכות של הרעה במעמד הגברים בישראל”, כתב בפייסבוק

מרגע המעצר ועד להרשעתו של ופניש בשנה שעברה ייצגה אותו עו”ד טלי גוטליב, כיום חברת כנסת. במסגרת הליך ההוכחות, למרות שעדותה של יעל לא הגיעה לבית המשפט, גוטליב ביקשה מפורשות מהרכב השופטים לקרוא אותה ולצפות בעימות בינה לבין ופניש. לטענתה, העובדה שיעל לא רצתה להעיד למרות עידוד הפרקליטות הייתה הוכחה למגמתיות החקירה. בית המשפט מצדו ראה את זה קצת אחרת.

“עיון בעימות בין ופניש ליעל מלמד על ההפך הגמור מהנטען על ידי גוטליב”, ציינה בהכרעת הדין השופטת חיימוביץ’. “מדובר בראיה מפלילה מאין כמותה, אשר לא רק מלמדת על כך שהמתלוננת עמדה על גרסתה ולא חזרה בה, אלא גם על כך שהסיטואציה, שתוארה על ידה, דומה להפליא לשני האירועים שבאישומים הנותרים”.

“טלי גוטליב תקעה לעצמה גול עצמי”, אומר גורם משפטי שמכיר את התיק. “היא אחת הסיבות להרשעה ולחומרת העונש שקיבל ופניש. הפרקליטים צריכים להודות לה”.

הפרקליטות אכן נזקקה לכל עזרה אפשרית בתיק ופניש, כמו בכל תיק שמתעורר בו חשד לשימוש בסם אונס. קיימים סוגים שונים של “סמי אונס” שגורמים לטשטוש, ערפול ההכרה וירידה בזיכרון; הם חסרי טעם וריח, וקשה להבחין בהם כשהם מוחדרים למשקה. הסם יוצא ממחזור הדם בתוך שמונה שעות, ולאחר פחות מ-12 שעות לא ניתן לאתר שרידים שלו בשתן, לכן קשה מאוד להוכיח שנעשה בו שימוש. למעשה, בישראל הורשע בכך עד היום רק אדם אחד: זה קרה בשנת 2020, כשעבריין המין שמואל בן אבו הורשע בעבירות מין חמורות וגניבה מנשים שהכרתן הייתה מעורפלת לאחר שנתן להן סם אונס.

גם ללא הוכחה לשימוש בסם, בישראל ניתן להרשיע אדם בעבירות מין אם הוכח שהיה מודע לכך שהמתלוננות נתונות במצב המונע מהן לתת הסכמה חופשית למעשים – אלא שבתיק ופניש היה מטבע הדברים קושי לקבוע מה היה האופי המדויק של המעשים. למרות זאת, בשל מהימנות המתלוננות והדמיון בין המקרים, החליט בית המשפט להרשיע אותו. “זו פעם ראשונה במקרה מסוג כזה שבית המשפט מקבל את העדויות של הנשים בלי שנתנו אינפורמציה על המעשים”, מסביר גורם המעורה בתיק. “בבית המשפט בוחנים את גרסת המתלוננת מול גרסת הנאשם, ובסיפור הזה יש גרסת נאשם שסיפר ופירט על אותן שעות, מול גרסה שבה אין שום עדות לגבי מה שקרה באותו הזמן. מדובר בתיק תקדימי, מכיוון שבית המשפט נתן גושפנקה לכך שאפשר להרשיע אדם בעבירות מין חמורות על פי עדויות של הקורבנות מתחילת המפגש וסיומו בלבד”.

ההבטחה של ופניש

בנימין יעקב ופניש בן ה-59, גרוש ואב לשניים, ניהל עד למעצרו עסק מצליח בבורסה ליהלומים. בתחילת העשור שעבר התגרש, ומאז פקד מסיבות טבע וטראנס כמעט מדי שבוע. “הוא עושה רושם של אדם נחמד”, אומרת מכרה, “מחמיא, חייכן ומנסה לשאת חן בעיני כולם. אבל כשנחמדים אליו בחזרה הוא הופך להיות מציק ולא נעים, נדבק אליך”.

למרות שטען לא פעם כי מעולם לא עבר על החוק, בשנת 2013 הורשע ופניש בעבירות של מכירה, יבוא וייצור של חומר מסוכן, כשמכר לסוכן משטרה 100 יחידות של 25B-NBOMe, סם הזיה סינתטי שנמכר כתחליף לאל-אס-די. הוא נידון למאסר על תנאי ול-200 שעות שירות לציבור.

צילום: מתוך הפייסבוק של המצולם

בשבוע שעבר, לאחר שנגזר דינו, התחבר ופניש למחשב והודיע בפייסבוק שהוא עתיד לערער לעליון על העונש. “עד טיפת דמי האחרונה אני אשמור על השם שלי”, כתב

בתיק האונס הורשע ופניש לאחר שהרכב השופטים בראשות חיימוביץ’ מצא בעדותו שקרים, סתירות ואי-אמירת אמת. שופטי המחוזי בתל אביב הרשיעו אותו פה אחד, אבל ופניש מצדו המשיך להתבצר בטענה שהוא חף מפשע – וניסה להציג את עצמו כקורבן של המערכת ואף לגייס תמיכה ואהדה מגברים ברחבי הארץ. “חברים יקרים, אני מבקש את תשומת לבכם לתיק שלי, שצופן בחובו השלכות של הרעה במעמד הגברים בישראל”, כתב בפייסבוק. “מכונת ההרשעות חייבת להתקיים כדי לשמן את מכונת התקציבים ואת כל אלה שחיים מזה”, הוסיף ולא פירש. בהמשך תיאר את עצמו כ”יוצא גולני” וכאדם שעוזר לכולם. “כל המורשת הלכה בגלל גחמה ורוע. מכיוון שהייתי טוב, אז למה לא לקחת ממני ביס?”.

לאחר שקיבל מספר תגובות אוהדות לפוסט הוסיף ופניש: “השופטים שונאים שמפשפשים להם בקומבינות של המשפט. אני הולך לעשות היסטוריה למען כולם. תרשיעו על עובדות, על ראיות, לא סתם כדי למלא מכסה. נפלו על האיש הלא נכון”. כשנשאל בתגובות במה הוא מואשם, השיב: “באונס […] בגלל הרעש התקשורתי והאגודות אי אפשר לנצח את השיטה”.

בשבוע שעבר, לאחר שנגזר דינו, התחבר ופניש למחשב והוסיף לפוסט תגובה שבה ציין כי הוא עתיד לערער לעליון על העונש. “עד טיפת דמי האחרונה אני אשמור על השם שלי”, כתב. “תעקוב אחרי המשפט, בעליון קוראים כל מילה, זה לא המחוזי. בי נשבעתי, אמת דיברתי”. בינתיים ביקש דחייה של מספר שבועות בתחילת ריצוי עונשו.

גורמים המעורים בפרטים לא נלחצים מהאפשרות של ערעור. “הכרעת הדין מבוססת על כל כך הרבה אמת וכאב, שאין דבר שיערער על החלטת השופטים”, אומר אדם שמכיר היטב את התיק. “בעיניי, האמונה הטוטלית של הרכב השופטים במתלוננות הייתה אבן דרך משמעותית באמון שלנו כאזרחים במערכת המשפט. מעבר לזה, היא סילקה מהרחוב עוד אנס סדרתי”.