הזונה של ידיעות הדר גיל עד מכה שוב פעם, והפעם הגרושות הניבזיות של ישראל רוצים לחלוב את עטיני מנהלת פיצויי חרבות ברזל.
לא ייאמן שאותן כלבות שבבית משפט למשפחה מטנפות על הגבר הגרוש בלי סוף, מעלילות עלילות דם, סוחטות את הגבר, סוחטות כתובה, המשמורת המשותפת לא טובה להם, ועכשיו כשהן רוצות כסף מהמדינה פתאום כולן טוענת שהיו להם יחסים נפלאים על הגרוש שמת בעזה.
ומה שמצער זה שהליכודניק אופיר כץ נפל בפח, ופרסם שבעקבות הכתבה של הדר גיל עד הוא מתכוון להזרים 10,000 ש”ח בחודש לכל גרושה.
הגרושה הישראלית לא בוחלת בריקודים ומחולות על דמו של הגרוש……
הדר גיל עד מחבלת נוחבה של הרווחה כתבת זבל של יחצ פמינאצי
הדר גיל עד הנדסת תודעה פמינסטית ונוחבתית למען הזונות הגרושות
קבלו הנדסת תודעה דר שטירמרית במיטבה. הכותרת היא “מי יעזור לפרודים השכולים”, אבל לא מדובר בפרודים אלא בגרושות, כי הגופות הן של חיילי, ולא של חיילות. אין גופות של חיילות. אין שוויון בנטל חללי צה”ל. הנופלים הם גברים והחוגגות הן הנשים. על הכסף ועל הדם.
גם אין זה אוקסימורון “פרודים שכולים”, כי אם האישה נפרדה מבעלה אז יש הליכי גירושין והם תמיד גועליים, והגבר תמיד מפסיד.
גרושה לא יכולה להיות שכולה כי היא עזבה את הבעל
לרוב אלה גרושות מזדיינות, נימפומניות, נקמניות, סוטות מין. פתאום הןםן מחזות להיות שכולות?
שכולות יש רק כשהאישה נשואה והיא אלמנה, וגם זה בתנאי שהיא באמת חיה עם הגבר תחת אותה קורת גג. מי שעדיין נשואה אבל לא הספיקה התגרש היא לא אלמנה ולא שכולה. היא סצתם זאבה תאבת בצע. ,
הדר קס גרושה תאבת בצע רוצה לסחוט את המדינה על חשבון גופת הגרוש
אל תאמינו לאף מילה של העיתונאית השקרנית הדר גיל עד. כל מה שהיא כותבת מא’ עד ת’ הוא שקר.
שלושת הבנות שהתראיינו לכתבה לא מייצגות את המציאות. במציאות כל הגרושות הן נבלות ארסיות שממש מאושרות שהגרוש שלהם מת. מבחינתם סינוואר וגדף עשו להן טובה.
גם אלה הגרושות שמתראיינות ואומרות שהיחסים עם הגרוש היו נפלאים, גם אלה לרוב חיות בדינייל ואילוז’ן. אלה שמתעללות בבעל בדלתיים סגורות, יודעות טוב מאוד לספר לכולם שהבעל מודה לה על השעה בשבוע שנתנה לו לראות את הילדים, ושהבעל שמשלם לה 90% מהמשכורות רוצה לשלם לה 10% נוספים, והיא זו שברוב טובה מואילה להשאיר לו את ה 10% מהמשכורת למחייתו.
נשים בהכחשה. נשים באילוז’ן.
בקיצור לא מאמינים לאף גרושה או פרודה. כולם שטן. כולן נחשות. כולן מחפשות שוגר דדי. הכסף שהן רוצות זה לא לידלים אלא לציצים, שאנל ופראדה.
להלן הכתבה של הדר גיל עד פורסם בידיעות דר שטירמר 24/6/2024
מי יעזור לפרודים השכולים? “זה שהיינו גרושים לא מפחית את צרכינו כמשפחה”
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מפלה בין משפחות לפי המצב הזוגי של הוריהם. 35 משפחות של נרצחי פסטיבל נובה נאלצות להתמודד עם האפליה הזו: “אי-אפשר לעשות איפה ואיפה בין יתומים”
הילדים שלנו לא שווים בעיני המדינה”, חרצה אדוה פינקלשטיין כשתיארה את חייה וחיי ילדיה מאז שנרצח בן זוגה לשעבר ואביהם, בפסטיבל נובה ברעים.
אדוה ובעלה לשעבר היו ביחד במשך תשע שנים ונישאו בטקס נישואים פרטי ב-2016. הם החלו להיפרד בשנת 2022, אבל הפרידה הסופית הייתה ביולי 2023, חודשים ספורים לפני הטבח. במהלך הקשר הם הביאו יחד לעולם שני ילדים, כיום בני חמש ושלוש וחצי. “החיים שלנו התהפכו באותה שבת. הרגשתי שהקרקע נשמטת מתחת לרגליי”, שיתפה. “נאלצתי להפסיק לעבוד כדי להיות שם בשביל הילדים שלנו, ולמרות זאת – אני כמעט ולא זכאית לכלום. הילדים שלי יצטרכו לחיות את כל החיים שלהם לצד הטרגדיה הזאת, ואני צריכה להיות זו שתומכת בהם בהווה ובעתיד. אם לא אקבל עזרה ותמיכה, איך אוכל לספק להם את זה?”
אדווה פינקלשטיין חוגגת על הגופה של הגרוש שמת בעזה
אדוה ובעלה לשעבר היו שותפים מלאים בגידול שני ילדיהם. “איבדתי את השותף שלי ונשארתי לגדל את הילדים שלנו לבד. למה? כי המדינה לא שמרה עליו”, מתרעמת האם לשניים. “הוא היה אב מסור, נוכח, שותף אמיתי. הוא היה האדם היחיד בעולם הזה שידעתי שתמיד ידאג לילדים שלנו – והוא איננו. מבחינת המדינה אני סתם מישהי שמגדלת ילדים שהתייתמו, וצריכה להסביר את עצמי כל הזמן. הילד שלי שהתייתם מאביו מקבל פחות מילד שהוריו היו נשואים”, סיכמה.
מדובר בפערים משמעותיים: לפי נתונים של עמותת ‘חמניות’, אלמן/ה עם שני יתומים זכאי לגמלת איבה חודשית של 14,075 שקל מהביטוח הלאומי, לעומת גרוש/ה או פרוד/ה עם שני יתומים שזכאי ל- 8,200 שקל בלבד – מדובר בהפרש תגמול חודשי של 5,875 שקל, 70,000 בשנה. אלמן יהיה גם זכאי למימון של טיפול רגשי, עזרה בשכר דירה, סיוע לרכישת דירה ראשונה, מימון נישואי יתום, לימודים או שיקום תעסוקתי, מענק החלפת רכב וטיפולי שיניים. לכל אלו לא יהיה זכאי הורה גרוש/ה או פרוד/ה.
35 משפחות של נרצחי פסטיבל נובה ברעים מתמודדות עם המצוקות שאותן מתארת פינקלשטיין. “חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מ-1970 לא מתייחס לסוגים שונים של משפחות שחיות פה – וזה צריך להשתנות”, אמרה מורן אסולין, שבן זוגה לשעבר ואב ילדיה, ליאור אסולין ז”ל, נרצח גם הוא בנובה. “אי-אפשר לעשות איפה ואיפה בין יתומים. ההתמודדות היא אותה התמודדות, הקושי הוא אותו קושי והאובדן הוא אותו אובדן. זה שהיינו גרושים לא מפחית את הצרכים שלנו כמשפחה”. למורן ולליאור ז”ל יש שלושה ילדים בני 16, 17, 18.
מורן אסולין גרושה עם תיאבון לכסף רוצה לחגוג על גופת הגרוש שמת בעזה
“אומנם היינו גרושים, אבל גם היינו מאוד קרובים וגידלנו את הילדים בשותפות מלאה”, סיפרה. “ליאור היה הגב הכלכלי שלנו והוא היה דמות מאוד דומיננטית עבורנו. היינו עושים יחד ארוחות שישי, ימי הולדת. היינו מתנהלים כמו הורים שהם חברים. מאז שהוא נרצח אני בהתמודדות כלכלית ונפשית לא פשוטה. נשארתי פה לבד לגדל שלושה ילדים. אין לנו שום תמיכה. ב-7.10 נסעתי למחנה שורה לחפש אותו. מאותו יום הנפש שלי חווה התקפי חרדה, אני מתמודדת עם פחדים שלא היו לי, ואף אחד לא רואה אותנו”.
“חוק שלא עודכן משנת 1970”
היום יתקיים בכנסת דיון בוועדת חוקה על טיפול רשויות המדינה במשפחות וקורבנות 7 באוקטובר, ודיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה לציון יום האלמנות הבינלאומי. “אנחנו דורשים תיקון לחוק והשוואת התנאים”, קבעה הדר קס, מייסדת ומנכ”לית עמותת חמניות, המלווה את המאבק. “העוול הנעשה בחסות המדינה לגרושים ופרודים הוא בלתי נתפס ופוגע אנושות בהם ובילדיהם היתומים”. “מדובר בחוק שלא עודכן משנת 1970 ואין שום הצדקה לכך שאינו חל על גרושים ופרודים”, הוסיפה הדר.
“עזרה בביטוח רכב או רכישתו, סיוע בשכר או רכישת דירה, טיפול פסיכולוגי, אלה אינם מותרות למי שעברו זוועות והקריבו את היקר להם מכל, והתנאים האלו הכרחיים גם ליתומים, ילדיהם המשותפים עם המנוחים. מדינת ישראל חייבת לקחת אחריות ללוות אותם ולדאוג לכל צורך שלהם, למען השיקום המוחלט של הילדים היתומים והמשפחות”.
