בית הדין הרבני חייב גבר להתגרש מאשתו, וכן חייב אותו לשלם 72 אלף שקל (סכום הכתובה) עקב סירוב הבעל להביא ילדים נוספים לעולם. זאת, על אף שהגבר טען כי הוא רוצה שלום בית והסכים לבסוף להביא ילד נוסף.
הדיינים קבעו כי הבעל מאוד מעוניין באשתו, "אבל לא לפרייה ורבייה אלא למילוי צרכיו האישיים. הבעל משולל הבנה ורגש למהותם של חיי הנישואין, והוא אינו מבין שדפוס נישואין שכזה המונע במכוון מהאישה להביא ילדים, אין לו עמידות והוא נועד לכישלון.
לכן, כדי למנוע סבל מהבעל להיות אבא למספר ילדים, ולמנוע סבל מהאישה החפצה להיות "אם הבנים", עליהם להיפרד וכל אחד מהם יבנה את הקן המשפחתי שלו בהתאם להשקפותיו ותאוותיו. על הבעל לשחרר מיידית את האישה לדרכה (תרתי משמע), והאיש ילך לדרכו".
בני הזוג נישאו לפני מספר שנים ויש להם ילד אחד. האישה הגישה תביעת גירושין וכתובה על סך 72 אלף שקל בטענה שהבעל מסרב להביא ילדים נוספים. היא טענה כי הבעל נמנע מיחסי אישות לאחר שהסירה את ההתקן התוך רחמי, ובהמשך קיים יחסים תוך "הוצאת זרע לבטלה" כדי למנוע היריון. עוד טענה האישה כי הבעל ציער והשפיל אותה בהתנהגותו זו וכי עקשנותו של הבעל למנוע ממנה הבאת ילדים נוספים לעולם אינה עניין זמני או חולף אלא מדובר בתפיסת עולם מהותית של הבעל שראה בילדים מטרד ועול כספי מיותר.
הבעל מצידו ביקש שלום בית, הכחיש את הטענות על מניעת יחסים, וטען כי מבחינה הלכתית מספיק להביא ילד אחד, וכן התנגד לגירושין. הבעל טען כי הוא אוהב את אשתו ורוצה לנסות לשקם את הקשר למען המשפחה . עוד טען כי הוא מבקש ללכת לטיפול וייעוץ זוגי רציני. הבעל אף הסכים להביא ילד נוסף ובאשר לעתיד להבאת ילדים נוספים, יש לעשות זאת בהסכמה ובתנאים כלכליים מתאימים. הוא דחה את טענות האישה על היעדר יחסים ולדבריו היחסים האישיים היו תקינים ורצונו בהם היה גבוה משלה. כמו כן הכחיש הטענות להוצאת זרע לבטלה.
בית הדין קיבל את תביעת האישה וחייב את הבעל בגט ובכתובה. הדיינים קבעו כי "טענות האישה מתקבלות לאור התפתלויות הבעל בדיון ההוכחות, בו הוכח לעין כל שאינו חפץ בהבאת ילדים. אין מעשה זה אלא התעללות באישה שאהבה אותו ורצתה לממש את אהבתה אליו ולהביאה לידי ביטוי בהבאת ילד נוסף לעולם".
עוד נקבע בפסק הדין כי מהבחינה הפרקטית, מאחר ובמקרה הנוכחי "התנגדות הבעל להבאת ילדים נובעת מתפיסת חיים, או מקשיים נפשיים, גם אם קיימת מצידו כעת הסכמה כפויה להביא עוד ילד, מה יהיו ההשלכות כתוצאה מהסכמה שכזו כלפי האישה ובעיקר כלפי הילד (המסכן), אין צורך להרחיב בדברים מאחר והדברים מובנים לכל בר דעת, ולכן ניתן לקבוע קטגורית כי אין האיש בשל להיות אב לילדים נוספים".
עו"ד דניאל פרידנברג ממשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה ולא ייצג בתיק מסביר כי "פסק הדין מהווה קביעה עקרונית חשובה בדיני המשפחה, ולפיה סירוב מתמשך של בעל להביא ילדים נוספים לעולם מטעמי תפיסת חיים עשוי להוות עילה לחיוב בגט ולתשלום מלוא הכתובה, גם אם בשלב מאוחר מביע הבעל נכונות פורמלית לשנות את עמדתו.
בית הדין קבע כי הסכמה מאוחרת, שאינה נובעת מרצון פנימי כן אלא מלחץ ההליך, אינה מרפאה פגיעה ממושכת בזכותה של האישה לחיי אישות פתוחים להולדה, ואף אינה משרתת את טובת הילדים העתידיים. בכך העדיף בית הדין את מהות חיי הנישואין ואת שלמות הרצון ההורי על פני 'שלום בית' טכני או הצהרתי".
