החלטה מטופשת של תמר זנונית אחת השופטות הפמינאציות הידועות ברשעותן מבית המשפט למשפחה בתל אביב.
הרבה עורכי דין המייצגים גברים הסתכסכו איתה, והיא הגישה אין ספור תלונות בהנהלת בתי המשפט נגד עורכי דין המייצגים גברים כדי ליזום תלונות בלשכה נגדם. בימים אלה יש גם תביעות נזיקיות נגדה בשל שיפוט פמינאצי.
סכסוך להט”ב על ביטול הורות אחרי פרידה
הפעם מדובר בסכסוך משפחתי בין שני הומואים שהיו בני זוג 10 שנים, ובשיא אהבתם עשו פודקאות בתאילנד, ממנה נולדו שלושה ילדים: בהתחלה תאומים מזרע של הומו אחד (הנתבע), ואחרי שנה נולדה ילדה מזרע של ההומו התובע (והיום היא בת 6).
שני ההומואים הוציאו צו אימוץ צולב: האחד מאמץ את התאומים מהזרע של החבר שלו, והשני מאמץ את הילדה מהזרע של החבר שלו. האימוצים ההומואים האלה היו נהוגים בעבר, עד ששופטות המשפחה החליטו להציא “צווי הורות פסיקתיים” – כדי לחסוך להומואים את התהליך של אישור ההורות שלהם ע”י עוס לחוק האימוץ שהיו מעבירות אותם מדורי גהנום של מבחני כשירות להורות .
בתחום הזה של זכויות להט”ב אין לשופטות המשפחה שום בעיה להתאים את החוקים למציאות המדורנית, אבל כשמדובר בסטרייטים שטוענים שהמציאות טפחה על החוקים הישנים של הדין האישי (חזקת הגיל הרך, פטור לנשים ממזונות, הכתובה) וכו’… פתאום קשה לשופטים להתאים את הפסיקה למציאות המודרנית והם טוענים שרק הכנסת יכולה לשנות את המציאות ואת דרכי השפיטה.
כעת ההומואים החליטו להיפרד, ולא בדרכי נועם. הם לא מדברים, וגם הילדים לא מדברים בינהם או נפגשים אלה עם אלה. הומו אחד מבין השניים, זה עם הילדה בת ה 6 ביקש לבטל את צו האימוץ על התאומים בני ה 7 מהזרע של האקס שלו.
זנונית החליטה שצו האימוץ לא יבוטל והומו יישאר אבא בעל כורחו ל 2 הילדים של האקס שלו, שהוא שונא אותו כל כך.
פטרנליזם סדיסטי של שופטת זנונית
ההחלטה הזו מטופשת וזדונית ברמות על. אי אפשר לכפות הורות על מי שלא רוצה את זה. אם ההומו התובע לא מממש כל זכות הורית של אבהות על התאומים ש האקס שלו, אין כל טעם להשאיר את האימוץ בעיינו. אימוץ זה לא חתונה קתולית. אם האימוץ לא מוצלח, אין שום סיבה שלא לבטל אותו. אין שום דבר מקודש באימוץ. האימוץ טוב כל עוד הוא משרת את ההורים, אבל אם הטעם לאימוץ פג, אז צריך לבטל גם את האימוץ.
זנונית מגלה פה את גישתה הפטרנליסטית לאופן שבו היא מיישמת את דרכי השפיטה. היא חושבת שהיא יודעת יותר טוב מהצדדים מה טוב להם ומה “נכון” לעשות. אבל אנחנו יודעים שכאשר כופים על בני אדם לעשות משהו שהם לא רוצים, שום דבר טוב לא יוצא מזה. אנחנו גם לא רואים שום תועלת בצו אימוץ על 2 ילדים שבכלל לא גרים יותר עם ההומו התובע באותו בית, הוא לא דואג להם, לא מכלכל אותם והם לא באחריותו. היחסים בין ההומואים נגמרו, ולכן גם האימוץ הזה היה צריך להיגמר.
להלן כתבה מאתר “פסקדין”:
הומו נפרד מבן זוגו – וביקש להתגרש גם מהילדים
זוג הביא לעולם שלושה ילדים וכל אחד מהם אימץ את ילדיו הלא ביולוגיים. בקשה שהוגשה לביטול האימוץ נדחתה: “ילד שאומץ אינו כדור משחק“
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד בן זוגו לשעבר, בדרישה לביטול אימוץ של הילדים: שני תאומים (ילדיו הביולוגיים של התובע) וקטינה (בתו הביולוגית של בן הזוג). השופטת תמר סנונית פורר קבעה כי לא הוכיחו התנאים הנדרשים לכך.
בני הזוג ניהלו זוגיות במשך כ-10 שנים, שמהלכן פנו להליכי פונדקאות בתאילנד ובמסגרתם נולדו התאומים והבת. שלושתם אומצו על ידי האב הלא ביולוגי. לפני כארבע שנים חל משבר ביחסי בני הזוג, ובמהלכו נותק הקשר בין כל אחד מבני הזוג לבין ילדיו הלא ביולוגיים.
לפני כשבעה חודשים הגיש אחד מבני הזוג בקשה לבטל את האימוץ ההדדי של הילדים באופן שכל אחד יישאר הורה של ילדיו הביולוגיים בלבד. הוא טען כי הניתוק בין הקטינים לבין כל אחד מההורים הוא בלתי נמנע והניסיונות לחידוש הקשר נחלו כישלון חרוץ. לדבריו, הילדים אינם רואים בהורה שאינו ביולוגי כדמות הורית, וטובתם היא ביטול האימוץ על מנת שיוכלו לחיות את חייהם בשקט.
הנתבע טען מנגד כי יש לסלק את התביעה על הסף שכן אין בה כל עילה לביטול האימוץ. לטענתו, הנתק בין הקטינים לבין כל אחד מההורים נובע מניכור הורי קיצוני שגרם התובע. הוא הדגיש כי עמדת הגורמים המקצועיים היא השארת האימוצים על כנם וחידוש הקשר בינו לבין התאומים ובין התאומים לבין אחותם.
לאחר דיון מעמיק דחתה השופטת תמר סנונית פורר את הבקשה על הסף. היא הבהירה כי החוק מאפשר לבטל אימוץ רק במקרים חריגים ביותר ובהתקיים שלושה תנאים מצטברים: קיומן של נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בעת מתן הצו, בית המשפט נוכח שראוי לבטל את האימוץ וטובת המאומץ מחייבת את ביטול האימוץ.
היא קבעה כי התנאים אינם מתקיימים במקרה זה, וציינה שב-2014 חתמו בני הזוג על הסכם לחיים משותפים והסכם הורות שבו התחייבו לשמור על קשר הורי רציף גם במקרה של פרידה.
זאת ועוד, במסגרת תסקירים שהוגשו בהליכי האימוץ צוין כי בני הזוג היו שותפים מלאים בתהליך הפונדקאות ועברו יחד את כל שלבי ההיריון והלידה. עוד הודגש כי שניהם מגדלים את הילדים יחד והילדים רואים בכל אחד מהם אב ללא קשר לזיקה הגנטית.
השופטת ציינה שטענות המבקש מתייחסות לאירועים שהיו לאחר צו האימוץ ולא בעת מתן צו האימוץ. היא הדגישה כי זהותם של הילדים, שורשיהם וגדילתם עד פרוץ הסכסוך הייתה על ידי שני הצדדים והם נושאים שם משפחה המשותף לשני בני הזוג.
“זוהי היסטוריית חייהם. אלו שורשיהם”, כתבה והוסיפה כי לא מצאה בבקשה נימוק כיצד ניתן למחות היסטוריה זו ושורשים אלה. היא סיכמה בציטוט מהפסיקה: “ילד שאומץ אינו כדור משחק שזורקים אותו הלוך ושוב”.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב”כ המבקש: עו”ד ברנט, עו”ד רודיטי
- ב”כ המשיב: עו”ד באיולה
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5935690,00.html
One Comment
מודה כל יום לעדנה שלימדה אותנו שהשולחן ערוך מורה על מאסר גבר בגין אי תשלום מזונות רק אם הוא אמיד. יש לו יכולת, ואינו משלם שזה גם הגיוני ותואם את גישת ההלכה באופן כללי לגבי דל ואביון ולא הקשקשת ” ההלכתית ” בבתי הדין לפירוק המשפחה