שופטת משפחה חדשה עושה סיפתח פמינאצי אצלנו, הילה מלר שלו, מבית המשפט למשפחה. עוד גועל נפש פמינאצי, עוד שופטת שרוקדת לפי החליל של האישה, עוד שופטת שמחרטטת וחושבת שאנחנו לא יודעים לקרוא בין השורות של פסקי הדין.
לא פלא שקוראים לה הילה מלר אם תחברו את השם שלה תקבלו את השורש הנאצי המסתתר בה הימלר יש”ו
האישה הסכימה שהאבא ייקח את הילדים לקפריסין ולסיישל. האבא כבר קנה כרטיסים והזמין מלונות. הילדים בציפייה לטיול ופתאום האמא משנה את דעתה ומטילה וטו. מה עושה השופטת? רוקדת לפי חליל הוטו של האשה. השופטת הילה מלר שלו עושה את עצמה כאילו היא דואגת לשלום הילדים שאולי יחטפו קורונה בגלל שמשרד הבריאות הוציא אזהרות מסע, והשופטת כל כך מודאגת שהילדים יחטפו קורונה….
נו באמת מי מאמין לשקרים של השופטת הזו? קורונה יש לה בכוס. שופטת מטונפת שכל גרושה בהמה מצליחה לסובב אותה על האצבע. מישהו באמת מאמין ל”אזהרות המסע” האלה? גם בימים הכי שקטים יש אזהרות מסע לסיני וכולם נוסעים לסיני ומצפצפים. בכל העולם יש אזהרות מסע על ישראל, בגלל החמאס והטילים ובכל זאת לפני הקורונה המדינה הייתה מפוצת תיירים.
קפריסין זה היעד הכי לוהט. בקושי יש שם קורונה. הם מפחדים שאנחנו נביא להם קורונה, ולא להיפך. נתב”ג מפוצץ בישראלים שמחכים לטיסות ללרנקה או פאפוס, והשופטת הזו הילה מלר שלו רוצה שנאמין שהיא חוששת שהילדים יידבקו בקורונה? מי מאמין לכלבה הזדונית הילה מלר שלו?
איך בכלל כל מה שכתוב בהחלטה הוכח בפניה? התקיימו חקירות? הביאו את עידית מטות? הביאו מישהו ממשרד הבריאות להיחקר מה פירושם של כל הצבעים הללו (אדום כתום וכו’), ומה הנתונים על רמת ההדבקה?
הרי ברור שלא היה אצל השופטת הזו שום מומחה לקורונה, וקורונה זה ענין שברפואה שיש להוכיח אותו בחוות דעת רפואית, ונטל הראיה הוא על האישה, וברור שהשופטת צפצפה על הכל, ופשוט רצתה לעלות על הגל של הקורונה ולעשות לעצמה פרסומת.
הרי זה דבר שהשופטת היתה יכולה לסגור בדיון ולהחליט בו במקום. במקום זה היא שלחה את הצדדים הביתה וישבה לחרטט לנו החלטה כדי שנוכל “להתפעל” מכשורי הכתיבה שלה. ציטטה לנו את השופט יצחק עמית, השופט הכי דוחה, הכי נאחס, הכי גועלי והכי אנטי זכויות אזרח שיש בבית המשפט העליון, סליחה, אקסקיוז מי, בית הזונות העליון של ישראל.
וגם ברור שאם האישה היתה קונה כרטיסים, החלטה זו לעולם לא הייתה נכתבת. להיפך השופטת היתה מצטטת משהו על פגיעה בחירות של האישה, פגיעה באוטונומיה, אכזבת הילדים מביטול הטיול וגם מטילה הוצאות, כי הרי כשגבר מפסיד מטילים הוצאות. כשאישה מפסידה, אין הוצאות.
טפו עליך הילה מלר שלו. אנו באמת מאחילים לך שייכנס לך קוביד 19 עמוק בכוס, ויסרב לצאת לכל חייך ותסבלי הרבה עד שתמותי.
ואם ישאל השואל למה אנחנו מקללים את השופטת כל כך? מהי כבר עשתה? אז התשובה בגוף התמונה:
למי שלא הבין… השופטת הזו היא ממרכז רקמן, מרכז התעמולה וההסתה הכי ארסי נגד גברים במדינת ישראל. זהו קן הצרעות מספר אחד במדינה והשופטת הזו באה משם. פירושו של דבר שלאף גבר אין שום סיכוי אצל השופטת הזו. היא פמינאצית מורעלת ברמות של שנאת גברים קלינית ממש כפי שהנאצים שנאו יהודים.
הנה הרצאה של הפמינאצית מ 2016:
האם התנגדה – והילדים לא יטוסו עם אביהם בקורונה
האב כבר הזמין כרטיסים לטיול בר מצווה באיי סיישל ולחופשה בקפריסין, אך ביהמ”ש קיבל את עמדת האם שזה לא הזמן לנסוע לחו”ל
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה בקשה של אב לטוס עם ילדיו הקטינים לחו”ל. האב ביקש לקחת את ילדיו לטיול בר מצווה של הבן. האם התנגדה בטענה שהם לא מחוסנים והיעדים מוגדרים תחת אזהרות מסע של משרד החוץ עקב תחלואת הקורונה. השופטת הילה מלר שלו דחתה את בקשת האב כאמור, אך קבעה שיוכל להגיש בקשה נוספת שתיבחן בסמוך לנסיעה השנייה שמתוכננת לחודש הבא.
הצדדים התגרשו ב-2019 ויש להם שני ילדים משותפים, בן 13 ובת 16.
האב טען בבקשתו שלפי הסכם הגירושין בין הצדדים הוא רשאי לקחת את הקטינים לחו”ל על חשבונו לתקופה של עד 15 ימים בתיאום מראש עם האם ולאחר קבלת הסכמתה.
לדבריו, הוא הזמין כרטיסים ובתי מלון לשני טיולים בחופשת הקיץ הקרובה: קפריסין בחודש יולי, ואיי סיישל באוגוסט – לכבוד בר המצווה של הבן. אלא שהאם מסרבת לאשר את הנסיעות בחוסר תום לב וממניעים זרים.
האם טענה בתגובה שהיא מתנגדת לנסיעות בין היתר משום שהקטינים לא מחוסנים, והיעדים אליהם מתוכננים הטיולים בעייתיים מבחינת תחלואה. כך, משרד הבריאות מגדיר את קפריסין כמדינה אדומה ואת איי סיישל כ”יעד עם אזהרה חמורה”.
היא טענה כי מדובר בסיכון ממשי והביאה עמדות של גורמי מקצוע, ביניהם פרופ’ נחמן אש, שממליצים לא לנסוע לחו”ל הקיץ מחשש להידבקות. כמו כן, העובדה שהילדים ייאלצו לשהות בבידוד עם חזרתם לארץ תכביד עליה.
האם הסבירה שעקרונית היא אינה מתנגדת לנסיעות, אולם רק בשיפור דרמטי בתחלואה ובתנאי שהילדים יחוסנו ויעד הנסיעה יהיה “ירוק”.
בתגובה לכך האב הציג חלופת הודעות וואטסאפ בינו לבין האם שממנה עולה כי היא הביעה בעבר נכונות לאשר את הנסיעה. הוא הוסיף כי הילדים לא מחוסנים רק בגלל שהאם מתנגדת לחסנם, והם כבר מתרגשים לקראת הטיולים.
בהתאם למציאות המשתנה
השופטת מלר שלו דחתה את הבקשה, לפחות בנקודת זמן זו.
היא ציינה שאומנם אין איסור טיסה מפורש למדינות האלה אך מדובר ביעדים שנכון לתחילת יולי 2021 נמצאים תחת אזהרות מסע של משרד הבריאות, ובחינת טובת הילדים בנסיבות מגפת הקורונה מחייבת דאגה לשלומם.
השופטת קבעה שאין להתעלם מתכתובות הוואטסאפ שהציג האב, אך אין לזקוף לחובת האם את השינוי בעמדתה לאור מציאות החיים שמשתנה באופן תדיר בזמן מגפת הקורונה.
לבסוף ציינה השופטת כי מאז שהאב הגיש את הבקשה חלה עליה בתחלואה בארץ ובעולם בעקבות התפשטות וריאנט הנגיף מסוג “דלתא” ובהתאמה הוחמרו נהלי הכניסה והיציאה מישראל בשבועות האחרונים.
לאור זאת היא דחתה בקשת האב בשלב זה, אך קבעה שלקראת הנסיעה לאיי סיישל שמתוכננת לחודש הבא הוא יוכל להגיש בקשה נוספת, ותינתן החלטה בהתאם למצב בסמוך למועד הנסיעה.
| תלה”מ בית משפט לעניני משפחה פתח תקווה |
30128-06-21
07/07/2021 |
| בפני השופטת: הילה מלר-שלו |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| מבקש: פלוני |
משיבה: אלמונית |
| החלטה | |
|
|
לפניי בקשת המבקש לאישור שתי נסיעות שלו לחו”ל עם ילדיהם הקטינים של הצדדים לצרכי חופשה, חרף התנגדות המשיבה.
רקע נדרש
- הצדדים נישאו בנישואים אזרחיים בקליפורניה בשנת 2000 ובהמשך נישאו כדמו”י בארץ בשנת 2001; לצדדים שני ילדים: א’ ילידת xx/xx/05 ו-ב’ יליד xx/xx/08 (להלן: “הקטינים”).
- ביום 14.1.19 נחתם ואושר הסכם הגירושין בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן: “הסכם הגירושין”).
- לקטינים אזרחות כפולה: ישראלית ואמריקאית; למען הסדר הטוב יצוין, כי תוקף דרכונם האמריקאי פג ובין הצדדים מחלוקת לעניין אופן חידושם שאותו מבקש האב.
- על הפרק עומדות שתי נסיעות שלאישורן עותר המבקש: נסיעה ראשונה של האב עם הקטינים לקפריסין הצפונית בין המועדים 8.7.21 ועד ליום 12.7.21 (להלן: “הנסיעה הראשונה”) ונסיעה נוספת של האב עם הקטינים לאיי סיישל בין המועדים 4.8.21 ועד ליום 13.8.21 (להלן: “הנסיעה השנייה”).
- לאחר שהוגשו טענות הצדדים ובהינתן המחלוקת שביניהם נקבע דיון דחוף לצורך שמיעתם ליום 6.7.21; בהעדר הסכמות ניתנת החלטתי זו.
טענות הצדדים בעיקרן
המבקש
- בהסכם הגירושין, שקיבל תוקף של פסק דין נקבע בסעיף 3 י”ב, כי “כל אחד מההורים רשאי לקחת את הקטינים עמו לחו”ל על חשבונו לתקופה שלא תעלה על 15 יום וזאת בתאום מראש עם ההורה האחר ולאחר קבלת הסכמתו מראש תוך העברת פרטי טיסה ומקום שהות בכתב”. כך גם בסעיף 3 (טו) נקבע כי “ההורים מתחייבים לנהוג בהגינות, בסבירות וללא שרירות בעניין זה”.
- ביום 30.5.21 הזמין האב כרטיסי טיסה וחדרים במלון באיי סיישל עבור טיול בר מצווה של הקטין יחד עם הקטינה לתקופה שבין יום 4.8.21 ועד יום 13.8.21; בנוסף הזמין האב טיול משפחתי לקפריסין בתקופה שבין יום 7.21 ועד ליום 12.7.21.
- ביום 11.6.21 העביר האב לאם את אישור החופשות אשר קיבל מסוכן הנסיעות לצורך אישורה ולדבריו האם סירבה לאשר את הנסיעות.
המשיבה
- מתנגדת לנסיעת הקטינים לחו”ל, מאחר והקטינים אינם מחוסנים והיעדים המבוקשים על ידי האב הינם מדינות אשר מוגדרות על ידי משרד החוץ כמדינות אדומות (קפריסין) ותחת אזהרה חמורה (סיישל). האם אינה מעוניינת לסכן את שלום הקטינים מפאת החשש להידבק בנגיף הקורונה.
- בנוסף מציינת, כי היא חוששת מניסיון הברחת הקטינים לחו”ל על ידי האב לאור העובדה שלקטינים ולאב יש דרכונים אמריקאים.
- האם טוענת כי האב ממשיך בהסתה וניכור חמורים של הקטינים כלפיה כך שהוא שם אותה בקונפליקט מול הילדים כהורה אשר מונע את יציאתם לחופשה ואילו הוא ההורה שכביכול מיטיב עמם. האב לא היה צריך מלכתחילה להציע נסיעה של הקטינים ליעדים אלו על מנת לא לגרום להם מפח נפש אשר יגרום להם להאשים את האם באי יציאתם לחו”ל.
- בקשת האב לצאת עם הקטין לאיי סיישל על מנת לחגוג לו בר מצווה אינה נכונה כיוון שהקטין יחגוג בר מצווה רק בעוד חצי שנה ולכן לא ברור מדוע האב מתעקש לצאת במועד זה בתקופת הקורונה.
- מפנה המשיבה לסעיף 3 (יב) ולסעיף 3 (טו) להסכם הגירושין וטוענת כי ההוראות כפופות לעקרון טובת הילד ולדאגה לשלומם ורווחתם. מוסיפה ומפנה לסעיף 3 (ד) הקובע: “מוסכם כי ההורים יפעלו בכל דבר וענין הקשור לקטינים, כדי להבטיח את טובתם ואת הדאגה לשלומם ורווחתם”. האב לא פעל לקבל את הסכמת האם מראש וכאמור אינו פועל על מנת להבטיח את שלומם טובתם ורווחתם.
- מביאה מעמדת גורמי המקצוע, כך בין היתר את עמדת פרופ’ גילי רהב ופרופ’ נחמן אש הממליצים שלא לנסוע עם הילדים לחו”ל הקיץ מחשש להידבקות, קל וחומר כאשר הקטינים אינם מחוסנים מפני נגיף הקורונה והיעדים אליהם מבקש האב לנסוע אינם יעדים בטוחים מבחינת הקורונה. לכם האם מציינת כי התנהגות זו של האב מהווה סיכון ממשי לקטינים. לכך יש להוסיף את העובדה שעם שובם ייאלצו לשהות בבידוד בן 10 ימים, מה שיכביד מאוד על האם.
- סוגיית הדרכונים של הקטינים – בהתאם להוראות סעיף 3 (יד) להסכם נקבע כי הדרכון של הקטין יוחזק בידי האב והדרכון של הקטינה בידי האם. ביום 31.5.21 פנו הצדדים עם הקטינים למשרד הפנים על מנת להוציא דרכונים לקטינים. האב דרש להחזיק את שני הדרכונים אצלו. האם בלית ברירה הסכימה לכך. מאז האב מסרב למסור לה את הדרכון של הקטינה, כמוסכם בהסכם. בנסיבות אלה דורשת האם כי תנאי ליציאת הקטינים לחו”ל יהא ביצוע הוראות ההסכם על ידי האב בכל הנוגע למסירת הדרכונים.
- האם אינה מתנגדת עקרונית ליציאת הקטינים לחו”ל אולם מתנה זאת בשיפור דרמטי בתחלואת הקורונה, בחיסון הקטינים ולאחר שיעבור פרק הזמן בהם יהיו מחוסנים מפני הנגיף ובתנאי שהיעד אליו ייסעו יהיה “ירוק”.
- עוד עותרת לקביעת ביטחונות לנסיעת הילדים לחו”ל וזאת לאור מספר עובדות שאותן יש לקחת בחשבון: לאב ולקטינים דרכונים אמריקאים שיש לחדש תוקפם וכרגע האם מסרבת לחתום על מסמכי חידוש הדרכונים, האב התגורר שנים רבות בארה”ב, יש לו רישיון עסק ופעילות עסקית שם, האב מחזיק בשני הדרכונים הישראליים של הקטינים בניגוד להסכם.
- מכאן יש לקבוע כי האב יהיה רשאי לצאת רק למדינות ירוקות וכאלו אשר חתומות על אמנת האג; לקבוע פיצוי בשיעור של 500,000 ₪ בגין חטיפה לא חוקית של כל אחד מהקטינים; לדרוש מהאב להעמיד ביטחונות כבדים שלא יפחתו ממיליון ₪; ערב בעל הכנסה מוכחות ורכוש אשר יהיה ערב לשובם של הקטינים ולפיצוי מוסכם.
תשובת המבקש
- תגובת האם חסרת תום לב ומונעת ממניעים זרים; שני ההורים תכננו בנפרד לטוס עם הקטינים ונערכו לכך באמצעות חידוש הדרכונים; האב הציג תכתובת בינו לבין האם ממנו עולה כי האם לא מתנגדת לנסיעה.
- האם מתנגדת לחסן את הקטינים ולכן האב דוחה את הטענות בדבר חוסר האחריות שלו וסיכון חיי הקטינים.
- האב מחזיק בדרכונים המחודשים שכן משרד הפנים שלח את הדרכונים לביתו. האב שלח ביום 17.6.21 את צילום הדרכונים לאם ועדכן אותה.
- האב טס עם הקטינים בשנה שעברה לחו”ל והחזיר אותם לארץ; האב תכנן את הנסיעה לאיי סיישל כחלק מחגיגת הבר מצוה של הבן ב’ שחוגג בעוד כחצי שנה 13 שנים; אף האם שקלה לטוס עם הקטינים לאיי סיישל.
- המדובר בבקשה לגיטימית של האב, שעה שהקטינים מודעים לנסיעה ומתרגשים לקראתה; נכון להיום יש 6 מדינות שיש לגביהן איסור טיסה באופן שהוגדר כך ע”י משרד הבריאות; האם מתנגדת לחסן את הקטינים והיא הבוחרת אילו מהמלצות משרד הבריאות יש להישמע אליהן ואילו לא; האב אחראי לדאוג לקטינים ובהתאם להנחיות משרד הבריאות אין המדובר במדינות שחל איסור מפורש לטוס אליהן; אכן האב מחזיק בשני הדרכונים של הקטינים שכן הם נשלחו לביתו; האב טס עם הקטינים גם בשנה הקודמת; לעניין ערובות להבטחת שובם של הקטינים כטענת האם, מרכז חיי האב בישראל, עבודתו בישראל (הוצהר בדיון שנערך גם על חוזה למשך שנה שחודש עתה במסגרת עבודת האב והותר צירופו); האב צירף התחייבות עצמית לתשובתו כן צירף ערבות צד ג’ של שני ערבים המשתכרים למעלה מ-7,000 ₪ המוכנים שיוצא כנגדם צו עיכוב יציאה מהארץ לתקופות הנסיעה המבוקשות.
דיון והכרעה
- הסכם הגירושין קובע מנגנון לעניין אופן הוצאת הקטינים לחו”ל בידי מי מההורים; במסגרתו נקבע (במסגרת סעיף י”ב), כי כל אחד מההורים רשאי לטוס עם הקטינים לחו”ל על חשבונו לתקופה שלא תעלה על 15 יום בתיאום מראש עם ההורה האחר ולאחר קבלת הסכמתו מראש תוך העברת פרטי טיסה ומקום שהות בכתב; כן נקבע בסעיף ט”ו כי, ההורים מתחייבים לנהוג בהגינות בסבירות וללא שרירות בעניין זה.
- במסגרת סעיף 22 הוסכם כי על הצדדים לנהוג בתום לב ובהגינות איש כלפי רעהו בכל הקשור בביצוע הוראות הסכם זה ובסיפא: “ובמיוחד בכל הקשור לילדיהם כאשר מירב תשומת לבם ורצונם הטוב ייחודו לבל תפגע טובתם”.
- מעמדותיהם הנוגדות של ההורים דומה כי, סלע המחלוקת ביניהם בסוגיה דנן היא בהתייחס לשאלה – “טובת הקטינים” מהי?
- כאן המקום להידרש להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב -1962, הקובע כי הפררוגטיבה להחליט בעניינם של קטינים מסורה לכתחילה להוריהם (סעיף 18(ב)); ברם, בהעדר שיתוף פעולה בין הורים בית המשפט לענייני משפחה יידרש להכריע בענייני קטינים (סעיף 24); העיקרון שלאורו יכריע בית המשפט הוא טובת הקטינים, כלשון הרישא לסעיף 25 לחוק: “לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין…”.
- נסיבות המחלוקת מעוררות שאלה בדבר טובתם של קטינים ביציאתם את גבולות ישראל במהלך מגיפה הקורונה בנתונים דהיום, זאת לצרכי חופשה ובשעה שאחד ההורים מתנגד.
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בראי הנסיבות העומדות לפניי, לא מצאתי להיעתר למבוקש, למצער בנקודת זמן זו; ואלו טעמיי:
- אין חולק, כי הקטינים אינם מחוסנים.
- היעדים העומדים על הפרק הינם קפריסין (בחלקה הצפוני) ואיי סיישל.
- אכן, כטענת האב, אין אלו יעדים הנמנים על היעדים לגביהם חל איסור טיסה מפורש. ברם טעם יש בטענות האם בהתייחס לאופן הגדרת היעדים בידי משרד הבריאות נכון לעת הזו; זאת כאשר איי סיישל מוגדרים כ”יעד עם אזהרה חמורה” (נכון ליום 4.7.21) וקפריסין מוגדרת כ”יעד עם אזהרת מסע” (נכון ליום 4.7.21).
- עיון בתוכן הגדרות משרד הבריאות מעלה, כי יעד המסווג כיעד בעל אזהרת מסע חמורה הוא כזה המוגדר כ“יעד אשר רמת התחלואה בו מחמירה ואם לא יחול שיפור משמעותי הוא ייכנס לרשימת היעדים ברמת סיכון מירבית” (מתוך דף המידע במרשתת ממנו מובא המידה “עודכן לאחרונה בתאריך 4.7.21); עיון בהגדרות משרד הבריאות מעלה כי יעד המסווג כיעד עם אזהרת מסע הוא יעד אשר משרד הבריאות ממליץ שלא לנסוע אליו בשל רמת התחלואה בו. (מתוך דף המידע במרשתת ממנו מובא המידה “עודכן לאחרונה בתאריך 4.7.21)
- עוד עולה מהנחיות משרד הבריאות כי השבים מיעדים אלו (קפריסין ואיי סיישל) יחויבו בבידוד ביתי למעט מחוסנים או מחלימים. בדנן, הקטינים אינם מחוסנים בהתאם להצהרות הצדדים וגם אינם מחלימים, ככל הידוע לבית המשפט, ועל כן יחויבו בבידוד ביתי. בעניין זה ציינה האם, כי היא מטפלת באביה החולה ולכן בידוד הקטינים עלול לפגוע בכך, אך האב מצדו ציין כי נכון ליטול אחריות בעניין זה.
- אמנם על הפרק עומדת סוגיית חופשה של הקטינים מחוץ לגבולות ישראל; אולם בחינת טובתם בנסיבות מקרה דנא בהינתן צו השעה ומגפת הקורונה נערכת אף בראי שמירת שלומם הגופני ודומה כי לעניין זה יש לייחס משקל להמלצות משרד הבריאות בנדון (השוו: הדיון בסוגיות בנוגע לחיסון קטינים בשגרה בהתאם להמלצות משרד הבריאות בנדון, לרבות פסיקת ביהמ”ש המחוזיים, כמפורט בהחלטת הנשיאה, כב’ השופטת אייזנברג בתלה”מ (חי’) 8386-03-20 פלוני נ’ פלונית (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 1.7.21), ר’ במיוחד האמור בסעיף 6)).
- בבחינת למעלה מן הצורך, אך למען הסדר הטוב, יצוין כי בהתייחס לקפריסין הצפונית, קיים אף פרסום של משרד החוץ במסגרת “המלצות לנוסעים לחו”ל” מיום 4.21 שדומה כי בעינו עומד בדבר “אזהרה בדבר הגעה לחלק הצפוני של קפריסין” ולפיה: “בימים אלה לנוכח משבר הקורונה נקודות המעבר בין האזורים שבשליטת הרפובליקה של קפריסין לחלקו הצפוני של האי שלא על פי הנהלים של ממשך קפריסין עלול למצוא עצמו במצב שלא תתאפשר חזרתו לרפובליקה של קפריסין וכתוצאה מכך צפויים קשיים משמעותיים בחזרתו לישראל”
- לא נעלמו מעיני טענות האב לעניין הידברות הצדדים ונכונות האם לכתחילה לנסיעת הקטינים לרבות הפניותיו לחלופת תכתובות הוואטסאפ שבין הצדדים. ברם, עולה השאלה האם גם ככל וחל שינוי בעמדתה יש לזקוף זאת לחובתה, בהינתן מציאות החיים המשתנה תדיר בקשר עם מגפת הקורונה? והכל בראי טובת הקטינים ובשקלול העובדה כי הנסיעות המדוברות הן נסיעות לצרכי חופשה וזאת בלבד.
- זאת ועוד, טוענת האם, כי היא אינה מתנגדת עקרונית לנסיעת הקטינים לחו”ל אך הדבר מותנה לשיטתה בשיפור דרמטי בתחלואת הקורונה, חיסון הקטינים ומעבר פרק הזמן שבו יהיו מחוסנים מפני הנגיף, כל זאת בתנאי שהיעד שאליו יטוסו עם האב יוגדר כיעד “ירוק”.
- במרוצת התקופה שמאז פרוץ מגיפה הקורונה ועד היום חלים תדיר שינויים באורחות החיים בארץ ובעולם, הגוזרים על האוכלוסייה צורך בהתאמה מתמדת של אופן ההתנהלות, לעיתים על בסיס יומיומי, דבר המחייב גמישות.
- בפסיקת בית המשפט העליון נמצאת התייחסות לייחודה של התקופה בראי זכויות חוקתיות לרבות חופש התנועה, בראי מגפת הקורונה ולמצער בעיתוי בו נדרשת הכרעה.
יפים לעניין זה דברי כב’ השופט עמית: “מגפת הקורונה מותירה את חותמה בכל תחומי החיים. מאז התפרצה המגיפה בדצמבר 2019, מתמודדות מדינות העולם עם הנגיף המתפשט במהירות, שהותיר אחריו נכון להיום שובל ארוך של למעלה ממיליון חולים ורבבות מתים. מקומה של ישראל במאבק זה לא נפקד […] בהיבט המשפטי, המגפה מוליכה אותנו בארץ לא זרועה, במחוזות ובמשעולים חוקיים וחוקתיים שלא שיערו ראשונים ולא חזו גם רואי השחורות. זכויות חוקתיות בסיסיות כמו הזכות לפרטיות, לקניין, לחופש העיסוק ולחופש התנועה בתוך ישראל נאלמות דום מול מונחים כמו סגר והסגר, כתר, מחסומי דרכים, איכון טלפונים על ידי השב”כ, ריחוק חברתי ועוד. כל אלה חולפים בסך לפנינו כמו חלום בלהה דיסטופי במדינה דמוקרטית שחירויות האזרח הן בבסיס קיומה. בימים של שגרה, אמצעים אלה היו נפסלים על אתר כבלתי חוקיים בעליל, אך הימים אינם ימים רגילים ומפני “שהשעה צריכה לכך” (יבמות צ, ע”ב, סנהדרין מו ע”א), אין מנוס אלא מלהלקות את הציבור, הגם שלא חטא ואינו ראוי ללקות” (בבג”ץ 2435/20 ידידיה לוונטהל נ’ בנימין נתניהו ראש הממשלה (פורסם באתרים האלקטרוניים, ניתן ביום 7.4.2020)).
- בתי המשפט לענייני משפחה נדרשים אף הם לדון במחלוקות הוריות בנוגע לקטינים, בתקופת מגיפת הקורונה, המקבלות מענה בהתאם למצב הנוהג בנקודת הזמן שבה הן מתעוררת
(ר’, למשל, החלטת כב’ השופטת פלאוט ברמ”ש 55586-03-20 פלוני נ’ פלונית (פורסם במאגרים האלקטרונים, 6.4.20); החלטת סגנית הנשיא, כב’ השופטת רותם קודלר עיאש בתלה”מ (ב”ש) 44297-11-17 פלונית נ’ פלוני (פורסם במאגרים האלקטרוניים ביום 17.3.20); החלטת הנשיאה, כב’ השופטת שלי אייזנברג בתלה”מ (חי’) 8386-03-20 פלוני נ’ פלונית (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 1.7.21) לעיל).
- טוען האב, כי יש מקום לנהל את החיים גם בצל מגפת הקורונה וכי אף הוא חושש כי אם לא ייסע עם הקטינים עתה, יחמיץ הזדמנות מפאת החמרה במצב (ר’ דבריו בעמ’ 4 ש’ 22-23 לפרוט’); עוד טוען, כי הנסיעה לאיי סיישל משמעותית לאור העובדה כי היא נערכת במסגרת חגיגות בר המצווה שיחגוג הבן בחודש דצמבר 2021.
- מאז הוגשה בקשת האב לבית המשפט, ניכרת מגמת ההתפשטות של נגיף הקורונה בישראל ובמדינות העולם, והדברים ידועים; כך, למשל, על פי מידע של משרד הבריאות המתפרסם תדיר ניכרת אף התפשטות ווריאנט הנגיף מסוג “דלתא”. בהלימה, הוחמרו באחרונה נוהלי הכניסה והיציאה מישראל בשבועות האחרונים וניתנות לציבור הנחיות המשתנות בשים לב למצב הדברים הנוהג ומספר המאומתים, לרבות בדבר עריכת בדיקות PCR לפני הנסיעה ולאחריה (ראה המידע המופיע באתר משרד הבריאות מעודכן למועד ההחלטה). כידוע, המלצות משרד הבריאות בשבועות האחרונים הן לחסן ילדים בגילאי 12-15; ברם, בשלב זה כאמור לא מחוסנים הקטינים.
- בנסיבות אלה ובשקלול האמור לעיל, מצאתי את סירוב האם למתן אישור ליציאת הקטינים את הארץ לצרכי חופשה ליעדים המבוקשים, כמניח את הדעת, לכל הפחות למצב הדברים דהיום. גם אם יש טעם בעמדת האב, כמפורט לעיל, סבורני כי לא די בה, בנסיבות העניין ולמצער עת הזו, כדי להטות את הכף באופן המאפשר להיעתר לבקשתו; זאת ביתר שאת בהיות שני ההורים אפוטרופסיים טבעיים על הקטינים.
- אשר על כן ולאור המקובץ לעיל, לא מצאתי להיעתר לבקשת האב להתיר את נסיעת הקטינים עמו לקפריסין בין התאריכים 8.7.21 ועד ליום 12.7.21. עם זאת, ובהינתן השינויים התדירים המתרחשים, לרבות הנחיות עקב התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובחו”ל, והעובדה כי הנסיעה לאיי סיישל מתוכננת לחודש אוגוסט, אין מונע הגשת בקשה בנדון, בהתאם למצב הדברים הנוהג סמוך למועד הנסיעה המתוכנן ולאחר הידברות בין ההורים.
בהינתן דחיפות הענין תואיל המזכירות להמציא לאלתר ההחלטה לידי הצדדים ולסגור את התיק.
ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ”ז תמוז תשפ”א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים
