ממשלת הליכוד מסרה את הוועדה לקידום האישה לידיה של כושית שבאפריקה קטפה בננות מהעצים. פנינה תמנו שטה הגיעה לישראל מהג’ונגלים באפריקה, והיא חושבת שעכשיו היא פמינאצית פריבילגית לבנה….. חחח.
אלא מאי? פנינה תמנו שטה שוכחת את המסורת המפוארת של בתי הזונות באפריקה, מהם הגיחה, מסורת משובחת אשר דורות על גבי דורות אפשרה לכושיות לממן את עצמן ולהעצים עצמן כלכלית, בזכות הזנות.
איך אפשר לעשות החלקה יפנית בשיער ערווה מדובלל של כושית, אם לא עושים בוכטה מהצד בזנות?
כל תייר הנוחת באדיס אבבה, החור ממנו הגיחה התמנו שטה הזאת, מותקף מייד על ידי נחילים של כושיות (כמוה) המציעות את עצמן בזיל הזול. זו המורשת המשפחתית של תמנו שטה מבית, ודווקא בישראל היא מתכחשת לה.
הנה כאן באירוע פרופגנדה פמינאצי בכנסת ב 24/1/2023 ניהלה הכושית דיון בשאלה מדוע המשטרה לא מזדרזת לסגור מועדונים שמאפשרים חשפנות וריקודי לאפ-דאנס. לטענתה שי ניצן קבע שריקוד לאפ דאנס זה זנות וניצול גוף האישה, וכאשר אישה רוקדת באופן חושני הרי זו החפצת נשים וביזוי גוף האישה, ואפילו אונס….
תמנו שטה שוכחת שבמשך אלפיים שנה הנשים האתיופיות (כולל בנות משפחתה) הסתובבו חשופות חזה תחת השמש הקופחת וקטפו בננות מהעץ, ואף אחד לא חשב שם שהן מבזות את גופן במהלך הקטיף.
כל זה התפוצץ לכושית תמנו שטה בפרצוף כאשר אפרת רובינשטיין הגיעה לכנסת לתת לה נאום קונטרה.. התוצאה: פנינה תמנו שטה זרקה את אפרת מהישיבה.
הכושיה תמנו שטה כינסה את הועדה בעקבות כתבת פרופגנדה של בהמת המגדר מיכל פעילן, פעילה פמיניסטית הלוקה בדלוזיות רדיפה ע”י הפטריארכיה.
ראו חומר רקע שאיגוד החשפניות הגיש לכושיה פנינה תמנו שטה 24/1/2023:
22.1.2023
גם לנו מגיע להתפרנס בכבוד!
עמדת נשים העובדות כיום בחשפנות בנוגע למועדוני חשפנות בישראל
אנחנו, החתומות מטה, נשים המתפרנסות כיום מהופעות חשפנות במועדונים. נחרדנו כאשר נודע לנו ששוב עומד להתקיים דיון אודותינו בכנסת, בכוונה לסגור לנו פעם נוספת את מקום העבודה.
הופענו כחשפניות עד שהמשטרה סגרה את המועדונים שלנו בפברואר 2020. יצאנו להפגנות בדרישה שיאפשרו לנו להמשיך לעבוד. שילוב סגירת המועדונים יחד עם סגרי הקורונה גרם לנו נזק אדיר: איבדנו את מקור הפרנסה שלנו מבלי שהוצעו לנו אלטרנטיבות ראויות.
רבות מאיתנו התדרדרו לעוני קשה. לראשונה בחיינו נאלצנו לקחת תלושי מזון מעמותות רווחה.
יש בינינו ששבו להתגורר עם הורים או עם קרובי משפחה אחרים. יש בינינו ששבו לבן זוג אלים עקב התלות כלכלית – מצב ממנו הצליחו להיחלץ בעבר, בין היתר באמצעות ההופעות במועדונים. יש בינינו שנאלצו להתפרנס מאירועים פרטיים שם קיימת סכנה לאלימות ללא הגנה. יש גם שמצאו עצמן עוסקות בתחום אותו הן חוות כפוגעני או אף מסוכן.
סגירת מועדוני החשפנות עלולה להחזיר אותנו למצב הקשה אותו חווינו ולא רק אותנו, אלא גם את הגברים הרבים המופיעים לצידנו, ואת עובדות ועובדי המועדונים האחרים: מהמעצבת, דרך הכוראוגרפית, אנשי הסאונד והמנהלה ועד עובדות ועובדי הניקיון והמטבח.
אנו רואות בסגירת מועדוני החשפנות צעד אלים ופטרוני שמתקבל בלעדינו ומבלי לשמוע את עמדתנו. כך למשל, בדיון בוועדת הכנסת בתאריך 6.12.2017 תחת הכותרת “מועדוני חשפנות בישראל – זנות בתחפושת“ השתתפו לא פחות מעשרה לוביסטים ממכון ירושלים לצדק ומהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות – גופי לובי שמרניים – וכן שלוש עובדות של ארגוני סיוע לנשים בזנות. לא הוזמנה לדיון אף לא חשפנית אחת!
אנו מרבות להתאמן על התרגילים המורכבים אותם אנו מבצעות על העמוד ורואות בהופעות במועדון הופעה אומנותית לכל דבר. בחרנו להתפרנס מהופעות במועדוני חשפנות, גם בזכות ההכנסה הגבוהה אך גם בזכות תחושת העוצמה שמקנה לנו ההופעה האומנותית אל מול הגברים והנשים הצופים/ות בנו. אנו מודעות לכך שיש נשים שהופיעו בעברן במועדוני חשפנות ואף התפרנסו ממתן שירותי מין שחשו כבר בעת הופעתן שמבטם של הגברים במועדון מבזה אותן.
לצערנו, יש גם נשים שחוו טראומה מהעבודה במועדונים ואנו מוצאות אותן כיום עובדות בארגוני הלובי השמרני הפועלים נגדנו. אנו מצרות על כך שמדיניות הרווחה המצומצמת של מדינת ישראל לא אפשרה לאותן נשים לשרוד עד שתמצאנה מקור פרנסה המתאים להן יותר, אך מבקשות לא להשליך מחוויותיהן השליליות במועדונים, עלינו.
נשים מוצאות עצמן כאובייקט לגירוי מיני במקומות רבים בחברה הישראלית, מבלי שתתכוונה לכך או תרצנה בכך ואנו מבינות שיש נשים שחוות תחושה זו כטראומה ומצרות על כך עד מאד.
הטענה שהופעת החשפנות אינה אמנות רק משום שיש המוצאים ומוצאות בה גירוי מיני מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי. זהו מדרון חלקלק שעלול לאסור מאותה סיבה גם ריקודי בטן ואף מופעי ריקוד ג’אז, בלט והתעמלות אומנותית שיש מי שימצא גם אותם מגרים מינית.
הטענה שסגירת המועדונים נועדה להציל אותנו מניצול בתעשיית המין היא המשכה של אותה גזענות פטרונית שחלקנו חוות בישראל כעולות חדשות מברה”מ לשעבר ומאתיופיה, כנשים מזרחיות, כאימהות חד הוריות, כנשים ממשפחות דתיות, ונשים שגדלו בפריפריה. הטענה על “הצלה” היא צינית ומכוערת במיוחד לאור השימוש בכלים כל-כך אלימים על מנת “להציל” אותנו: פשיטות משטרה, עיכובים וחקירות בניסיון ללחוץ עלינו כדי שנלשין אחת על חברתה. גם אחרי שחשפנו בעמל רב את הפגיעה והאלימות שבפשיטות המשטרה, עדיין המצילות המתיימרות להיות פמיניסטיות המשיכו לשלוח אלינו שוטרים כדי “להמציא ראיות” באמצעות לחץ בלתי סביר עלינו, הנשים שה”פמיניסטיות” רואות בהן קורבנות.
פשיטת משטרה על מופע אמנותי היא אלימות.
גזלת פרנסתנו היא אלימות.
רמיסת העצמאות שלנו היא אלימות.
ביטול הקול שלנו והטלת הספק בשיקול הדעת שלנו, נשים בוגרות, דעתניות ועצמאיות – כל אלה אנו חוות כאלימות.
אנו דורשות שיאפשרו לנו לעבוד בעבודה ולבטא את עצמנו בדרך בה אנו בוחרות מידי יום. איננו זקוקות להצלה אלא לאותן זכויות המגיעות לכל אישה כחוק: הזכות על גופנו, הזכות להתפרנס בכבוד ללא התערבות משטרה, זכויות עובדים ועובדות, הגנה מאלימות ומהטרדות מיניות.
אנו דורשות יחס וכבוד בסיסי – שבכל דיון עלינו ועל מקומות העבודה שלנו תינתן לנו זכות הדיבור, ושמקבלי ההחלטות יקשיבו למגוון הקולות של הנשים העובדות במועדונים.
אנו דורשות שהמדיניות בתחום מועדוני החשפנות תשים את הצרכים, הרצונות והזכויות שלנו – של הנשים המתפרנסות מהופעות החשפנות – במרכז.
אין ספק שחובתה של מדינת ישראל, שמגדירה עצמה כמדינת רווחה, לדאוג ולשקם את אותן נשים שעסקו בעבודת מין נגד רצונן או בלית ברירה ונפגעו מכך, אך אין כל קשר בין חובה זו לבין קיום מועדוני החשפנות – מקור הפרנסה שלנו בו אנו בוחרות מידי יום שוב ושוב.
אין לנו משרדים וארגוני לובי עתירי תקציב וקשרים פוליטיים עם הפרקליטות כמו לגורמים הפועלים נגדנו ועוד מעזים לטעון שהם “פמיניסטיים”. לכן על נציגי הציבור ומקבלי ההחלטות להבטיח שקולותינו יישמעו. שלא ימשיכו להתקיים דיונים עלינו בלעדינו וכי לא תתקבלנה החלטות על בסיס מידע הנמסר על ידי הלובי השמרני שלא בוחל בפגיעה בנו, אותן נשים שהוא מכנה “קורבנות”.
לאור המחיקה, ההשתקה והאלימות כלפינו בדיונים קודמים וכתוצאה מהחלטות שהתקבלו בלעדינו בדיונים קודמים, אנו מבקשות כי בדיון שייערך בתאריך 24.1.2023 בו חורצים את גורלנו, יתנו גם לנו – חשפניות המופיעות כיום במועדונים – זכות דיבור מרכזית וקשב לנו ולרצונותינו.
אל תיקחו לנו את מקור הפרנסה המועדף עלינו! אל תקיימו דיונים עלינו בלעדינו!
על החתום: איגוד החשפניות , ארגמן- ארגון נשים עובדות
נייר עמדה של איגוד החשפניות הוגש לכושית אוכלת הבננות פנינה תמנו שטה 24-1-2023
וכאן תגובת איגוד החשפניות לכתבה שעשתה הזנזונת מיכל פעילן על מועדון הבאנצ’יצי ב 9/1/2023
התייחסות איגוד החשפניות לכתבה מאת מיכל פעילן על מועדון הבאנצ’יצי ששודרה באתר מאקו ב- 9/1/23
אנו, התארגנות העובדות המתפרנסות במועדוני החשפנות מגנות בחריפות את הכתבה שחלקה צולמה במועדון הבאנצ’צ’י החדש בתל אביב.
יש איסור מוחלט לצלם ברחבי המועדון לשם שמירה על פרטיות העובדותים והמבלים/ות.
הכתב שהגיע צילם נשים בעבודה מרחוק במצלמה נסתרת ומטושטשת מאוד. הכתב הסמוי אינו שוטר ואין זה מסמך מהימן ולהיפך, הוא מטעה וגורם לנו עוול.
הכתבה מגמתית באופן גרוטסקי. הטיעונים לפיהם התקיים ריקוד לאפ דאנס שלא כחוק הם שקר וכזב.
לעומת זאת המעשה הנפשע הוא של האחראים על הכתבה שלא דאגו אפילו לעוות את קולה של חברתינו לעבודה. כולנו זיהינו מייד במי מדובר לפי הקול שלה. עובדת נוספת צולמה לרגעים ללא טישטוש כלל וכלל. כמו כן, נשתל שם ראיון מ- 2018 עם רפ”ק שרית פרץ מהמשטרה שכבר שנים לא נמצאת בתפקיד אשר יוחס לה בכתבה. למעשה גם מי שהחליפה אותה, גם היא הספיקה כבר לעבור תפקיד. לנו זוהי כתבה חסרת אחריות, חסרת רגישות, תעמולתית ומכוונת שנתפרה ממניעי זדון.
במועדון הבאנצ’יצ’י עובדות/ים נשים וגברים במקביל, הקהל שמגיע לבלות הינו קהל ורסאטילי של נשים וגברים כאחד. המקום המושקע, הנקי ומאובטח אינו חש צורך להסתתר ולהתנצל אלא חוגג את היופי שבתחום שלנו, ניתן לראות אותנו מעלות תכנים מחדר ההלבשה שהוא מקום עליז ומשפחתי ומפרסמות את המופעים שלנו. אין לנו שום דבר להסתיר ולא נהיה מוכנות שינסו לבייש אותנו בכוח. הכניסה למקום היא מגיל 21 וכל הקהל שמגיע מיודע לגבי החוקים והכללים עליהם כל הצוות שומר בקנאות.
כל הפעילות במועדון נעשית לפי חוק. המקום מתועד ומרושת במצלמות אבטחה, וכולו שקוף ופתוח, ללא חדרים וללא שום פעילות מינית היכולה להיחשב כזנות.
המועדון משמש כמרכז פרפורמנס עם ליינים שונים של תרבות אינקלוסיבית, בינהם מופעי דראג, בורלסק וערבי חשפנים בהם הרקדנים עומלים קשה על מופע מיוחד, יותר מ 200 נשים הגיעו לערב הזה שנערך לאחרונה.
אנחנו מוצאות את המקום פמיניסטי בצורה הטהורה ביותר, אנו חבורה מגוונת של עובדות בכל הגדלים מאקסטרה סמול ועד xxx לארג, מקועקעות, טבעיות, מנותחות, כהות ובהירות, תמירות ונמוכות, כולנו אחיות וחברות. כל אחת מבטאת את הייחודיות ואת הגוון האותנטי שלה. חדר ההלבשה נקי ומאובזר לנוחיותינו.
הוא פרטי ומופרד ומצויד במקלחת ושירותים משלנו. להבדיל אלף אלפי הבדלות ממועדונים “רגילים” בתל אביב שם הטרדות רבות מתרחשות עקב מרחבי השירותים המשותפים.
אנחנו מוצאות את זה נמוך, בזוי ומטריד שפלשו לנו למרחב הביתי שלנו וחתכו ממנו פיסה חסרת פשר במטרה לחזק בדיוק את הסטיגמה המיושנת שמוזילה את העשייה האמנותית שלנו ואת שביעות הרצון שלנו במקום עבודתנו.
גם כאשר אותו כתב ניסה להתקיל “מה שנקרא” את הרקדנית ע”י שאלות גסות ופולשניות, היא בנחרצות אמרה לו: לא. לא רואים בסרטון שום חיכוך או פעולה שיכולה להיחשב כמעשה זנות. ברור לנו שהייתה כאן כוונה נואשת (וללא הצלחה) להכשיר את המשימה של הלובי נגדינו בדיוק לכבוד דיון זה, על מנת שוב לגזול מאיתנו את פרנסתינו האהובה.
חוסר היושרה והבושה צריכה להיות להפוך צד. ולהיות מופנית לערוץ שהתיר מעשי הטרדה, צילומים במקום בו אסור הצילום בתכלית האיסור, שלא עיוות את קול העובדת ושלא טשטש עובדת אחרת. ניתן רק להסיק מכך שהאינטרס כאן הוא לא טובת נשים אלא רמיסת נשים למען אג’נדה של קבוצת כוח המעוניינת לכפות את רעיונות המוסר שלה על הציבור.
התייחסות איגוד החשפניות לכתבה מאת מיכל פעילן על מועדון הבאנצ’יצי ששודרה באתר מאקו ב 9-1-2023
כתבה של נדב אלימלך במעריב 24/1/2023 – על פנינה תמנו שטה וניהול הוועדה
שני מועדוני חשפנות בת”א יסגרו עד סוף החודש הבא, כך נחשף בוועדה לקידום מעמד האישה.
סגנית ראש עיריית תל אביב: “חוויות של נשים מעולם החשפנות לא שונות מחוויות של נשים בעולם הזנות”
בוועדה לקידום מעמד האישה הודיע היום (שלישי) נציג המשטרה כי עד סוף החודש הבא יסגרו שני מועדוני חשפנות בתל אביב, בכפוף לצווי סגירה.
הוועדה התכנסה לישיבה בנושא “חזרתם לפעילות של מועדוני החשפנות וריקודי ה”לאפ דאנס” בניגוד לחוק”.בדיון הוועדה בדבר חזרתם לפעילות של שלושה מועדוני חשפנות וריקודי “לאפ דאנס”, דרשה יו”ר הוועדה ח”כ תמנו-שטה מהמשטרה להגביר אכיפה ופעילות סמויה וגלויה על מנת שהתופעה תיפסק: “תפעילו בלשים ומצלמות נסתרות”.במהלך הדיון התחוללה סערה לאחר שמנכ”לית איגוד החשפניות יצרה מהומה שהצריכה את התערבות סדרני המשמר שהרחיקו אותה אל מחוץ לכנסת.
יו”ר הוועדה ח”כ פנינה תמנו-שטה: “על פי המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, כיום פועלים בתל אביב שלושה מועדוני חשפנות – מועדון השנדו, מועדון הבונצ’יצ’י ומועדון הבורסה/הוולווט.
לצערי, פורסמו לאחרונה עדויות על פעילות חוזרת של מקומות בהן מתקיימת פרקטיקה של ניצול נשים, ולמעשה קיום פעולות המוגדרות כיום כזנות, בכסות של מועדוני חשפנות. חשוב להבין, עבור נערות ונשים במצוקה, הרבה פעמים המקומות הללו מהווים שער כניסה לעולם של ניצול מיני מחפיר”.
צפו כאן בבהמה השימפנזה שירדה מהעצים פנינה תמנו שטה נובחת על משטרת ישראל.
סנ”צ מיה וינקלר יועמ”ש קת”צ מחוז תל אביב: “משטרת ישראל פעלה רבות בכל הנוגע למועדוני חשפנות וכיום אנחנו מדברים על שלושה ובעבר היו שישה מועדונים. הוגשו כתבי אישום. לגבי מועדון ה”שנדו” הוא פעל ברישיון עסק תחת הגבלות. היו לא מעט עתירות וכתבי אישום. יש פסק דין שאמור להיכנס לתוקף ב-29 לינואר ואז אפשר לאכוף את הצו לסגירתו”.
סנ”צ וינקלר התייחסה גם לפעילות מועדון ה”וולווט”: “היו הליכים משפטיים ויש צו סגירה וכשמוגשת בקשה מהרשות אנחנו בוחנים את בעל העסק. הוא מסורב על ידי עיריית תל אביב ויש צו סגירה החל מה-14 לפברואר אבל יש עדיין הליך משפטי בנושא”.
יו”ר הוועדה תמנו-שטה: “המטרה שנצא מפה עם סגירת שני המועדונים. שמעתי קולות רבים שיש פה פגיעה בחופש העיסוק וגם חופש העיסוק מוגבל למרות חוק היסוד”. רפ”ק ליאורה סולטן ראש חוליית חקירה ומשפט במשטרה: “לאחר הפנייה ערכנו בדיקה ולא קיבלתי מידע על עוד מועדונים”.
חן אריאלי סגנית ראש עיריית תל אביב האחראית להפצת פמינאציה:
“חוויות של נשים מעולם החשפנות לא שונות מחוויות של נשים בעולם הזנות. יש יותר משלושה מועדונים ויש מועדונים שפועלים מתחת לראדר ברחבי הארץ. יש הבדל קיצוני ביחס שבין תעשיית הזנות לחשפנות. זה מנציח פרקטיקה של ביזוי נשים. לא יכול להיות שהרשות המקומית פועלת לבד ללא גיבוי חוקתי”.
המסוממת ילנה דיוואין נערת הפוסטר של הזונות המשוקמות שעברו שטיפת מוח פמיניסטית
ילנה דיוואיין שורדת זנות נתנה עדות מצמררת בוועדה וחשפה כיצד נפלטה אל עולם הזנות כבר מגיל צעיר: “בבגרותי עבדתי ברוב מועדוני החשפנות. אני מכבדת את הזכות של נשים על גופן ומכירה את הקולות השונים בשטח. גם אני דיברתי כך כשהייתי חשפנית. הרבה יותר קל להודות בבחירה של חיים בשולים מאשר להודות שאני קורבן. בניגוד לבתי הבושת מועדוני החשפנות נמצאים במקומות מזמינים עם מסר שנשים ניתנות לקנייה. הנשים שנפגעו מינית בילדותן והוסללו למעגל הזנות, כמוני, הן הרוב”.
האמת היא שצפינו בראיון עם ילנה דיוואין אצל שיר אלמליח ולא הצלחנו להבין את ההסברים שלה. היא מדברת בכותרות של מילים שהכניסו לה בפה ונועדו להאשים כל גבר שהיא נתקלת בו “כי הגבר תמיד אשם”. לא הבנו אם אבא שלה אנס אותה או רק צפה בפורנו כשהיא לידו. לא הבנו למה היה לה בן זוג “אלים” כשמה שהיא מספרת זה שהוא התנגד לזה שהיא תצא לעבוד בחשפנות.
ברור שהדרך ה”טיפולית” להוציא אישה “ממעגל הזנות” זה לעשות לה שטיפת מוח, שכל מה שקרה לה זה בגלל הגברים שמסביבה. לה כמובן אין בחירות עצמיות והיא כמובן לא אחראית לשום בחירה שעשתה בחיים, כי בכל אשמים האבא מלפני 20 שנה, החבר שלא רוצה שהיא תעשה חשפנות, הסביבה שמנרמלת חיפצון מיני, והאמא והאחיות שאמרו לה שהיא זבל כי היא מתגעגעת לאבא שלה. כמה פרדוקסים בסיפור אחד….
לטענתה באוזבקיסטן אבא שלה הראה לה חוברות פורנו לפני גיל 6. בגיל 6 בישראל היה צופה בסרטי פורנו כשהיא יושבת לידו. זה שרט לה את המוח. כל הסביבה שלה “נירמלה את זה” והיא הבינה שזה נורמלי ותקין.
בגיל 10 אבא שלה בר לא גר איתם יותר, והוא רצה את השטיח. האבא צלצל וביקש את השטיח והאמא נכנסה לפניקה. לטענתה הוא הרביץ לה “פחות”. לטענתה הוא הטריד מינית מטפלת שהייתה לו והיא עזבה. ככה היא הבינה שככה זה גברים.
בגיל בגרות היא התחילה להיות “הבחורות שאבא שלי העריץ” ו”נכנסתי לדמות” של אישה המשדרת מיניות. “עצם זה שאני לבושה ככה.. ידעתי שזו הדרך להוציא כסף וסמים דרך ההחפצה המינית”.
לדבריה בגלל אבא שלה טיפחה “דפוסי זנות” ש”הגוף הוא כלי שממנו אפשר להוציא כסף וחפצים”. לטעתה עברה אונס ותקיפות מיניות. לטענתה פרשה מבית ספר ביתה ו’.
עד גיל 26 היא עבדה כמזכירה וחשבה שהכול בסדר “כי ככה זה גברים”.
לדבריה “אני הייתי קשורה לאבא שלי וכשהוא עזב מאוד התגעגעתי אליו. אם הייתי שואלת בגיל 7 איפה אבא, אמא הייתה אומרת לי שאני זבל וסמרטוט “כמו אבא שלך”.
בגיל 26 אמא שלה אושפזה במחלקה אונקולוגית, והיא הייתה במערכת יחסים עם גבר שהוא “תעתיק של האבא המתעלל”. היא עבדה כמנהלת בחברת הפקות בירושלים. כל המשפחה שלה התייחסה אליה כמו זבל. היא הבינה שאמא תמות והיא תישאר לבד. היא עברה 12 שעות של אלימות מטורפת מבן זוגה. הוא לא עבד והיא פרנסה אותו. הוא היה עצבני. בהתחלה התעלל נפשית ומילולית, ולאט לאט זה הסלים והסלים. הוא לא נתן לה לישון ומשך לה את השמיכה ואת הסדין…… ושבר לה חפצים במשך 6 שעות. רק בשעה 6 בבוקר נתן לה ללכת לישון. היא נשארת עם הבחור “כי זה מה שאני מכירה”.
לפני שאמא שלה נכנסה למחלקה אונקולוגית היא כבר הגיעה למועדון חשפנות. הסיבה היא שישבה בבית 3 ימים ולא הצליחה לקום לעבודה. היא חשה בושה ואשמה. הקול הפנימי שלה אמר לה שהיא באמת כמו מה שאמרו עליה שהיא זבל וסמרטוט, ולכן שיחזרה את מה שאבא שלה לימד אותה, והלכה לאודישן במועדון חשפנות כדי “לשחזר את הטראומה”. לא הצלחנו להבין איזה “טראומה” היא שיחזרה.
ואז היא מגלה שעבודה של חשפנית זה לא רק ריקוד על הבמה…. בראיון עבודה לא ביקשו ממנה להראות איך היא רוקדת אלא פשוט שידלו אותה להתחיל לעבוד ולנסות. יום למחרת היא גילתה לבן זוג וזה מאוד הפריע לו והוא נעל אותה בבית. היא קפצה מחלון והלכה למועדון.
על ריקוד קיבלה 200 ש”ח ומזה הפרישה 100 ש”ח למועדון. אבל נניח שהגבר מציע 50 ש”ח ללקק פטמה. זה מטשטש את המחשבה של הרקדנית. “תארי לעצמך שזו אמא שצריכה להאכיל את הילדים שלה”….”הילדים חשובים יותר” ואז “מה זה רצון?”…. אין לה רצון. אבל זה ערוץ אחד של רווח.
הערוץ השני זה חדרים פרטיים. “מחתימים אותך שאסור לך לעשות סקס”. איימו עלי במועדון השנדו ש”אסור שאפילו הרוכסן של הגבר ייפתח”. “היינו מקבלים את המפתח לחדר מהברמן עם קונדום!”
הייתה מישהי שכולם דיברו שעושה סקס מלא ב 1,000 ש”ח. היא הייתה החשפנית הכי מצליחה, הייתה שם 15 שנה. לא נראתה כל כך טוב. כל הערב לא הייתי רואה אותה. הייתה בחדרים. יום אחד היא התמוטטה והתחילה לצרוח “אני לא יכולה יותר. יש לי בחילה”. היא היתה בחודש החמישי להיריון מאיזשהו זנאי…. היא החליטה להשאיר את הילד כי יש לה כבר כמה דירות….
לדבריה “חשבתי שחשפנית מוכרת פנטזיה ארוטית וזונה מוכרת מין. בפועל 99% מהבנות היו עושות זנות. מבחינתן מין אוראלי או לעשות ביד זה לא זנות, אבל זה כן”.
זו בדיוק הבעיה עם “השורדות” האלה. כדי לטפל בהן אי אפשר לפטל במה שדפוק אצלהן במוח. תמיד צריך למצוא גבר ולהאשים אותו ואז קל להן לתרץ את מה שעשו – כי זה בגלל הגבר, בגלל האבא, בגלל החבר. אבל החבר רב איתה ולא רצה שתילך לעבוד בחשפניות והיא בכל זאת מאשימה אותו שהוא המתעלל – כי הוא לא רצה שהיא תעשה חשפנות. יש יותר פרדוקס מזה?
אנחנו גם לא קונים את הסיפור ש”האבא התעלל” כי הראה לה סרט פורנו. לא אמין. בעצם שום דבר לא אמין סיפור שלה. היא דפוקה במוח וקל לה להאשים אחרים….
ח”כ אימאן ח’טיב יאסין: “המועדונים הללו הם צעד ראשון לזנות. נשים שמגיעות לשם מגיעות ממצב כלכלי חברתי קשה. אנחנו לא יכולים כבית מחוקקים להפקיר את הדבר הזה ולהשאיר אותו על הכתפיים והיכולות של הרשות המקומית. אם אין עוגן חוקתי שמגבה את העשייה שלה אנחנו נלך אחורה”.
אפרת רובינשטיין מנכ”לית איגוד החשפניות, תקפה מצידה: “היום נשים פריבילגיות הולכות להילחם בנשים פחות פריווילגיות על מקום עבודתן. יש מחוץ לכנסת עוד 30 נשים שרוצות להמשיך להתפרנס ולא הורשו להיכנס. אתם לא נותנים לנשים שעובדות בתחום לספר לכם את האמת. אנו יושבות פה, רואות בעבודה אומנות וביטוי עצמי. יש מעשה רדיפה כפייתי נגדנו. אנחנו נשים במדינת ישראל. אחת הנשים פה מימנה לימודי מדעי המחשב. הוותיקות הצליחו לקנות דירות ולהיחלץ מבני זוג אלימים. אין לנו דוברות ולובי ממומן”.
שני נרדימון קרימינולגית שיקומית – שיקמה עצמה מזנות פרגמטית לקרימינולוגיה פלצפיסטית:
“עבדתי וניהלתי תוכנית לצעירים בזנות ושם נחשפתי לעולם החשפנות מתפקיד המטפלת. כל המחקרים מוכיחים שאיפה שאפשר לגעת יש את הפיתוי להיכנס לזנות. מה שדוחף את הפיתוי לזנות זה ‘כמה כסף אני עושה’.
חלק מהבנות לא יחצו את הגבולות האלה ולא יכנסו לזנות אבל רוב הבנות מגמישות את הגבולות ויש תחרות. יש מועדונים ששמרו שלא יהיה מגע ויש כאלה שפחות.
כל מי שאני ראיינתי עשו אקטים מיניים בחדרים פרטיים.
במועדונים פגשתי נערות בודדות שהיו קטינות. 93 אחוז סובלות מפגיעות מבני זוג כיום”.
ח”כ מטי צרפתי:
ח”כ מטי צרפתי היא קשישה מתחום הביולוגיה. אבא שלה נהרג בשירות מילואים כשהייתה בת שנה. היא שונאת גברים באופן קליני וחדורת מטרה לקדם ביולוגיה ואגרונומיה פמינאצית של שנאת גברים קלינית.
״כחברה יש עיסוקים שעדיף שלא יתקיימו. אחד התפקידים שלנו זה למנוע החפצת נשים ולא כל עבודה נכון שהיא תהיה קיימת. כמחוקקים צריך לקדם חקיקה כי כרגע החוק עמום. אם אני שואלת את עצמי האם אני רוצה שאחד מילדי יהיה חשפן או צרכן במועדון כזה? אני עונה לעצמי שלא״.
ח״כ יואב סגלוביץ:
״לא כל דבר צריך טיפול באכיפה פלילית, השאלה בבסיס הדיון היא עד כמה המדינה מתערבת ואם כן מה הדרכים הנכונות והמידתיות להתערבות״.
חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם (זונת צה”ל מדופלמת):
לדבריה “המועדונים הם הדלת הראשית לעולם הזנות. הנשים בזנות מגיעים מסיפורי חיים קשים והן מנוצלות. חשפנות היא חלק מפשע מאורגן. כולנו זוכרים את מועדון הפוסיקט שלשמחתנו נסגר. בקומה העליונה היה מועדון חשפנות אבל למטה היו גם היו חדרים פרטיים וזנות ממש מול העיניים שלנו”.
הנבלה הזאת שולי מועלם עשתה הון תועפות מהמוות של בעלה לשעבר, חיייל צה”ל שמת באסון המסוקים. היה מגיע לה קצבה חודשית שזה תמורת הפרנסה שהיא הפסידה מהמות של בעלה. הקצבה היתה אמורה להיפסק אם היא מוצאת בעל חדש שיממן לה את הכוס הצפעוני שלה. היא יצאה למאבק ציבורי נגד צה”ל שימשיכו לשלם לה פיצויים על הגוויה של בעלה גם אחרי שהיא מוצאת בעל חדש שיבעל את הכוס שלה ויממן אותה.
ולזה קוראים פמיניזם… אישה שדורשת פיצוי על אובדן הפרנסה של גבר שמימן לה את הכוס….. פמיניסטית למופת.
עו”ד עילית מידן מפרקליטות המדינה:
“בסרטונים ראינו מעשי זנות מיניים שהתרחשו במועדונים לפני תיקון ההנחיה. ידענו שחוק העונשין לא מגדיר מעשה זנות והתיקון נועד להסדיר מתוך הפסיקה מהו מעשה זנות וניסינו לזקק כפרקליטות האם מתרחש מול עינינו מעשה זנות. ההנחיה שמעשה זנות הוא מגע מיני תמורת תשלום. הלאפ דאנס הוא תת מקרה במעשה זנות וחשפנות לא אסורה בחוק ואם אין מגע זה לא מעשה זנות”.
יו”ר הוועדה ח״כ תמנו שטה סיכמה את הדיון: “ככל שהמערכות מכוונות אנו מצליחים להתמודד עם תופעות כאלו. אם יש התרופפות אז רואים שמי שעבריין מצליח לפעול ולשדל לזנות. אני שואלת מה נעשה? תפעילו בלשים ומצלמות נסתרות. זה לא אמור להישאר דקה אחת פתוח. אנחנו מדינה קטנה ויודעים לספור את המועדונים על יד אחת. כשהמשטרה רוצה היא יכולה להקים מדור ספציפי. אני מבקשת שתפעלו באופן אקטיבי ויזום”.
בתמונה: לילך וגנר ממשרד המשפטים יעוץ וחקיקה ממונה על המאבק שנשים שרוצות להחפיץ את עצמן ולהרוויח כסף מיופיין ומריקוד חושני.
https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-975110
