כפי שניתן לראות יש בפרקליטות אשכולית בשם מרלין מזל שהתפקיד שלה הוא לוחמה משפטית בזירה הבינלאומית LAWFARE.  “הצוות מטפל בניתוח והעלאת מודעות למקרים של שימוש בלוחמה משפטית. מדינת ישראל מהווה יעד להרבה קמפיינים של שימוש בלוחמה משפטית – אחרי מבצעים צבאיים (לדוגמא אירועי ליבני באנגליה) וגם כחלק מקמפיין דה-לגיטימציה לישראל ותנועת ה BDS.  הצוות גם מקיים דיאלוגים שנתיים עם גורמים זרים, כגון ה-Department of Justice בארה”ב (ג’ין דייוויס) ונאט”ו (אנדרס מוניוז). התקיימה שיחה ראשונית, אך יש עדיין לקבוע שיחת המשך עבור הדיאלוג עם נאט”ו”.

שימו לב שהפרקליטה מרלין מזל מתייחסת ל”אבות הגרושים” כאוייבי המדינה, באותה דרגה של שנאה כמו ל BDS.  יש לה צוות שלם לטיפול בהשתקת התלונות של גברים גרושים בעולם הרחב, שבישראל השופטים הפמינאצים דופקים אבות גרושים עד העצם, שודדים להם את הרכוש, זורקים אותם לכלא על לא עוול בכפם, וגוזלים מהם שת הילדים שלהם.

כך כתוב במדריך:  “הצוות מטפל בתביעות נזיקיות שהוגשו בארצות הברית נגד שרים לשעבר, שופטים ועובדות סוציאליות על-ידי אבות (המשתייכים לארגון “קואליציה למען הילדים והמשפחה בישראל”) הסבורים כי הנתבעים הפלו אותם לרעה על רקע מינם בכל הקשור למשמרות על ילדיהם בעת הליכי גירושין (“תיקי האבות הגרושים”).

מרלין מזל עובדת על הלוחמה המשפטית שלה בשת”פ עם “צוות בין-משרדי” ש”לרוב יכלול את החברים הבאים:  צבא / דבל”א (מחלקת דין בין-לאומי בפרקליטות הצבאית): אילנה גימפלסון, ושירי למברג.משרד הביטחון: רם רביב וגילי מהולל. משרד החוץ – בתיקים פליליים: שושי רשף והממונה עליה עמית הוימן; בתיקים אזרחיים: קארין דוזורץ והממונה עליה דוד גולדפרב. מעליהם יש את תמי קפלן (מ”מ יועמ”ש משרד החוץ) ואת טל בקר (יועמ”ש משרד החוץ). משרד המשפטים (מחלקת ייעוץ וחקיקה): יעל ויינר, איתי אפטר ומאיה פרוינד.  טל בן דיין, העוזרת של רועי. מכתבים אותה או את רועי רק למיילים עיקריים יותר או כשיש עדכונים חשובים”.

“לעיתים, ובהתאם לתיק, הצוות המצומצם יכלול נציגים מהמל”ל (גיל אבריאל), שב”כ (רועי אריאב וגופים נוספים הרלוונטיים לאותו תיק כמו למשל משרד ראה”מ ועוד”.

הערה קטנה על עו”ד גיל אבריאל שהיה חבר באשכולית של מרלין מזל

שימו לב.  ברשימה של אנשי הצוות מופיע גיל אבריאל.  הנ”ל עבד 15 שנים כיועץ משפטי במטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.  ממש לפני חרבות ברזל פרש לסטארט אפ בשם קלריטי, והצטרף למפגינים נגד הרפורמה.

צפו בו פה בדיוק חודש לפני חרבות ברזל 9/9/2023 מיילל שממשלת הימין חלשה מול החמאס בגלל שאת כל האנרגיות הממשלה מפנה נגד צה”ל ונגד השופטים.  בושה.  בושה.  לדבריו היום לממשלה אין זמן לטפל בחמאס ונסראללה כי הממשלה עסוקה במלחמה נגד גלי בהרב מיארה.

לדבריו פעם היו מכינים תכנית לכיבוש לבנון כי החיזבאללה יושב כעל הגדר, והיום עוסקים בכיבוש הוועדה למינוי שופטים.  בושה.  בושה.  הפיכה משטרית… דיק דיק דיק – טטורה! בושה!

שימו לב שהקוקסינל הזה גיל אבריאל מספר שהוא יחד עם עוד 3 פרקליטות, מיכל יניב, אפרת מיניביצקי (ועוד אחת שלא נקב בשמה) המליצו לממשלה להגדיל את מספר השרות ממין נקבה בקבינט כדי לתרום לשוויון מגדרי.  הממשלה הקודמת קיבלה את ההמלצה, ואז באה הממשלה הנוכחית ואז הגיע החושך….והבערות, וימי הבינים..  רק אישה טחת בקבינט.  הפרדת נשים בשמורות טבע.  ביזיון של נשים באוטובוסים.  בושה.  בושה.

ואנו אומרים…  הבנתם איזה זבל מגדלים בפרקליטות?  הוא שהיה יועץ לביטחון לאומי כל מי שעניין אתו זה שבקבינט יהיו יותר ניחוחות כוס…..  זה מה שעניין אותו…. שוויון מגדרי.  ביטחון לאומי שעל זה שילמו לא משכורת לא עניין אותו.

ואנו שואלים….  איפה השוויון המגדרי עכשיו?  כמה נשים לוחמות נופלות בעזה?  לכמה חיילות כורים קברים כשמביאים אותם בארונות מעזה?????  זה מה שעניין את המטומטמים האלה….  נשים מופרדות בתפילות….  נשים מופרדות באוטובוסים.  מידור נשים מהקבינט הבטחוני…..

והכי בידור זה שנתניהו משלם לו עשיו דמי יעוץ כיועץ פרטי…… החברה שלו קלריטי מוכרת לממשלת ישראל שירותי זיהוי “ידיעות פייק ברשת.  לדבריו “הטכנולוגיה של Clarity מזהה מניפולציות של AI בסרטוני וידאו, תמונות, אודיו ומאמתת את מהימנותם. קלריטי משלבת טכנולוגיות מתקדמות של אבטחת סייבר, יחד עם מודלים של בינה מלאכותית, המצליחים לזהות את האמצעים שבהם מנסים להסוות תוצרי דיפ-פייק סינתטיים”.

הוא שטינף על ביבי, וחודש לפני חרבות ברזל האשים את ביבי בפגיעה בנשים ישראליות ובזכותן לשוויון, עכשיו שותה לביבי את התקציב……

להלן תיק החפיפה של המתמחים של הפרקליטה מרלין מזל

היי איתן J

אתה מתחיל את ההתמחות שלך במחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה, באשכול הליכים במדינות זרות, שהיה עד לאחרונה חלק מהמחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי). המחלקה הינה תוצאה של איחוד של שתי מחלקות שבראשן עומד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), ד”ר רועי שיינדורף.

בעבר, מחלקה אחת השתייכה לפרקליטות (תפק”מ בינ”ל) והשנייה השתייכה למחלקות ייעוץ וחקיקה. כיום מבחינה ארגונית המחלקות מאוחדות.

תוכן עניינים:

דברים לעשות ביום הראשון של העבודה. 2

תחומי אחריות של המחלקה. 2

אשכולות המחלקה. 3

עבודתך כמתמחה. 6

סמכות שיפוט אוניברסאלית. 6

אבות גרושים. 18

נסיעות בכירים. 21

BDS. 23

מערך משרדי עו”ד. 26

ניהול ידע. 30

טיפים כלליים. 34

דברים לעשות ביום הראשון של העבודה

1. למלא את כל הטפסים הנדרשים ולקחת אותם יחד עם הטפסים ללשכת עורכי הדין במעטפה סגורה (מרחק הליכה של 10 דק’), הטפסים מחכים לך בשמרדף בסוף תיק החפיפה. צריך להגיש הכול בשבועיים הראשונים להתמחות!!

• צילום תעודת זהות.
• קורות חיים.
• אישור זכאות לתחילת התמחות מהמוסד בו למדתם.
• טופס בקשה לרישום להתמחות.
• הודעת מאמן על קבלת מתמחה בהתאם לנוסח המופיע באתר הלשכה – לבקש מעדי או שימרית.
• מכתב מהמאמן על גבי דף פירמה של משרד המאמן המפרט את תאריך תחילת ההתמחות ואת מסגרת ימי ושעות ההתמחות.
• תצהיר (דורש חותמת של עו”ד, בדרך כלל לעו”ד מתן פרץ יש חותמת במשרד).
• טופס הנפקת תעודת מתמחה (בצירוף תמונת פספורט).
• טופס התמחות ועבודה נוספת (במידה ואכן יש עבודה נוספת, לדוגמא: עוזרת הוראה).
• אישור תשלום אגרת רישום התמחות ע”ס 250 ש”ח (ניתן לשלם את האגרה ישירות בבנק הדואר, ללא שובר תשלום של הלשכה, לפקודת לשכת עורכי הדין, מספר חשבון בנק 4454120. יש סניף דואר בקומה 1 שניתן לשלם בו, את הקבלה יש לצרף לבקשה).

2. לקרוא את תיק החפיפה J
3. להתקשר למחשוב – 073-3921000
   1. להצטרף לרשימות התפוצה הרלוונטיות
   2. לבקש גישה לצפייה ועריכה למייל, יומן ואנשי הקשר של מרלין ולהגדיר אפשרות לשלוח מיילים בשמה. לשם כך צריך אישור ממרלין, שעליה לשלוח (מומלץ לבקש משחר לשלוח בשמה במידה ומרלין לא נמצאת, במידה והיא מאשרת זאת כמובן).
   3. לבקש גישה לצפייה ועריכה של היומן המחלקתי – InterCalender (חשוב לזכור – כל פגישה שמופיעה בלו”ז של הצוות צריכה להיות גם בלו”ז המחלקתי ובמיוחד שיחות בתא הועידה לחו”ל).
4. להגדיר מדפסות – אתה יכול לעשות את זה מול מחשוב או לחפש את האייקון של הממשק אצלך בדסקטופ. למדפסות במחלקה קוראים UniversalSam, Universal-color, וCorridor. מומלץ גם לבקש מאחד המתמחים הוותיקים שיראו לך כיצד להפעיל את הפקס-למייל, זה מאוד שימושי.
5. הערה חשובה – יש לך גם אפשרות להדפיס ל-PDF בגוגל CHROME, זה עוזר מאוד אם אתה רוצה לפצל מסמך ולבחור רק מספר עמודים מתוכו.

תחומי אחריות של המחלקה

המחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי) הוקמה בהחלטת ממשלה, החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ב/17 מיום 20.10.09, “ככוח משימה ייעודי אשר יעסוק בטיפול בכל הנוגע להליכים משפטיים במישור הבין-לאומי בהם מעורבים מדינת ישראל והפועלים מטעמה”.

בהתאם להחלטה זו ולמנדט המחלקה, תחומי האחריות של המחלקה כוללים:

• טיפול בכל הכרוך בהליכים משפטיים בפורומים ובבתי משפט מדינתיים נגד מדינת ישראל ומי שפעלו מטעמה;
• טיפול בכל הכרוך בהליכים משפטיים בפורומים ובבתי דין בין-לאומיים נגד מדינת ישראל ומי שפעלו מטעמה;
• מתן ייעוץ לנושאי משרה בהווה ובעבר החשופים להליכים משפטיים בפורומים זרים;
• לשמש כמרכז יידע וכגורם מייעץ בסוגיות הקשורות לתחום העבודה של המחלקה;
• הקמת מערך התקשרויות במדינות יעד רלבנטיות בחו”ל עם משרדי עורכי דין ומומחים משפטיים לצרכי קבלת שירותי ייעוץ וייצוג לפי צורך, ובזמינות מידית.

אשכולות המחלקה

המחלקה המאוחדת מורכבת משבעה אשכולות: אשכול זכויות אדם (בראשו עומדת עו”ד הילה טנא גלעד), אשכול משפט בין-לאומי כלכלי (בראשו עומדת עו”ד הילה אקרמן), אשכול משפט בין-לאומי פומבי (בראשו עומדת עו”ד יעל ויינר); אשכול הליכים בין-לאומיים (בראשו עומד ד”ר גיל-עד נועם), אשכול מדיניות ואסטרטגיה (בראשו עומדת עו”ד טל ורנר-קלינג), אשכול דיני מלחמה (בראשו עומד עו”ד נעם נוימן) ואשכול הליכים במדינות זרות (אנחנו J).

• אשכול הליכים בין-לאומיים: אמון על הטיפול בהליכים פליליים פוטנציאליים בבתי דין בין-לאומיים, ומתמקד בעיקר בבית הדין הפלילי הבין-לאומי (ה-ICC). הצוות עוסק בליבת הדין הפלילי הבין-לאומי המהותי ומהווה מוקד מומחיות בכל הקשור לכך במשרד המשפטים, הן במסגרת הליכי חקיקה והן בהליכים משפטיים. במסגרת זו, בוחן הצוות אם המצב המשפטי בישראל תואם את הדין הבין-לאומי ומעורב בצעדים הננקטים לשם קידום מטרה זו. למשל, פרויקט ההלימה בנושא חקיקה שתאפשר אכיפה אפקטיבית נגד מי שביצעו פשעים בינ”ל. ככל שתיפתח חקירה נגד ישראל על ידי ה-ICC, יהיו לך ממשקים רבים מול אשכול זה.

חברי הצוות: ד”ר גיל-עד נועם, ד”ר גלית רג’ואן, , עו”ד תומר הרמתי, עו”ד דור חי, עו”ד עדי גל וניתאי ג’יניו (מתמחה).

• אשכול מדיניות ואסטרטגיה: הצוות עוסק בגיבוש אסטרטגיית פעולה משפטית ביחס לגופי בדיקה בין-לאומיים הקשורים לטענות להפרות של דיני הלחימה בישראל, לרבות איסוף נתונים וכתיבת דוחות ממשלתיים נושאיים. למשל, הדו”ח הממשלתי על מבצע “צוק איתן” שקידם את הנרטיב הישראלי בנוגע למבצע והשפיע משמעותית על דו”ח וועדת דיוויס שהוקמה ע”י מועצת זכויות האדם של האו”ם, או ליווי הליכים משפטיים בעקבות אירוע המשט. הצוות אף אמון על קידום מהלכים יזומים שמטרתם לעשות שימוש בכלים משפטיים על-מנת לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל בזירה המשפטית הבין-לאומית (להלן: פעילות יזומה). בנוסף, הצוות אחראי לעבוד מול הגופים המדינתיים הרלוונטיים בישראל, למשל משרדי הממשלה וכוחות הביטחון, לצורך שינויים ושיפורים בזירה הפנימית, שיאפשרו התגוננות טובה יותר בזירה המשפטית הבין-לאומית. דוגמא בולטת לכך היא ליווי תהליך היישום של המלצות ועדת טירקל.

חברי הצוות: עו”ד טל ורנר קלינג ותמיר גור (מתמחה).

• אשכול דיני מלחמה: האשכול הוקם כחלק מהטמעת המלצות ועדת טירקל (המלצה 12), ומטרתו להעמיק את המומחיות הקיימת, ולטייב את הפעלת סמכויות הפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה על הפרקליטות הצבאית. כידוע, תפקיד מרכזי של היועץ המשפטי לממשלה הוא ללוות את הקבינט בזמן לחימה, וכן כאשר עולות סוגיות רלוונטיות לקראת לחימה ואף בשגרה. על כן, הצוות מהווה מוקד מומחיות מקצועית בדיני הלחימה שיאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לתת את הייעוץ ברמה הגבוהה ביותר. בהקמת האשכול הוסדרו יחסי הגומלין בין הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים לבין מחלקת הדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית, ונקבע נוהל עבודה. האשכול עוסק במספר תחומי פעילות: אופרטיבי, תפיסה לוחמתית, ועיצוב פרשנות המשפט הבין-לאומי.

חברי הצוות: אל”מ (מיל’) עו”ד נעם נוימן, עו”ד הילה קוגלר-רמות (שנמצאת בחל”ת כיום), עו”ד תום גל, עו”ד מתן גלבוע, עו”ד יעל נגן ונועה, המתמחה החדשה שמתחילה איתך באותו יום.

• אשכול זכויות אדם: האשכול אחראי לתת ייעוץ משפטי לממשלה בתחום דיני זכויות האדם במשפט הבין-לאומי וייצוג המדינה בפורומים בין-לאומיים בעניין זה. בנוסף, האשכול אחראי לקידום זכויות האדם בישראל ומעקב אחר עמידה בהתחייבויות של מדינת ישראל בתחום זה. חברי הצוות: עו”ד הילה טנא-גלעד, עו”ד איילת לוין, עו”ד אסף רדזינר, עו”ד נעה שרויאר, ועדן פרבר (מתמחה).
• אשכול משפט בין-לאומי כלכלי: ייעוץ לממשלה בתחום המשפט הבין-לאומי הכלכלי, ליווי הליכים משפטיים בין-לאומיים בתחום הכלכלי-מסחרי, ייצוג המשרד בפורומים בין-לאומיים כלכליים והובלת תת-הועדה המשפטית בין ישראל לאיחוד האירופי. עם אשכול זה תעבוד במיוחד בנושאים של BDS. חברי הצוות: עו”ד הילה אקרמן, עו”ד דנה דאיבוג, עו”ד ניר דויטש, עו”ד יפעת טרבולוס, עו”ד שירה גושפנץ ודאועל הורוביץ (מתמחה).
• אשכול משפט בין-לאומי פומבי: מוקד ידע בתחומים של דיני האמנות, סמכות השיפוט ודיני חסינויות וכן טיפול בהיבטים המשפטיים הבין-לאומיים של טכנולוגיות חדשות ושל המשפט הבין-לאומי הפרטי, השתתפות בפורומים בין-לאומיים בעוסקים בגיבוש סטנדרטים נגד שחיתות ובחינת סעיפי בוררות ודין זר בחוזי התקשרות בין-לאומיים.

חברי הצוות: עו”ד יעל ויינר, עו”ד איתי אפטר (יוצא לחל”ת של שנה), עו”ד סדריק צבע, עו”ד מאיה פרוינד עו”ד אפרת שניי, וליאנה ברנשטיין (מתמחה). אנחנו עובדים עם עו”ד איתי אפטר ועו”ד מאיה פרוינד בסוגיות חסינות והם חלק מהצוות המצומצם בכל התיקים שלנו. עו”ד סדריק צבע מתמחה בעיקר בכל הנושא של סייבר וטכנולוגיה.

• לשכת המשנה: ללשכה תפקיד מרכזי בריכוז ותכלול עבודת המחלקה כמו גם עיקר הקשר ללשכת היועץ והשרה. לרועי יש עוזרת משפטית (עו”ד טל בן דיין) והמתמחה שלו זה עמיחי גוטליב. עיקר הממשק מול הלשכה הוא ביחס עדכונים בנושא “ספר הנשיא” – ראי מטה, בקשות נסיעה לחו”ל עבור מרלין, הכנות לפגישות של בכירים בנושאים שונים, העברת עדכונים חשובים לרועי בתחומי העיסוק של האשכול ועוד.

• צוות אשכול הליכים במדינות זרות (האשכול שלנו J):

צוות הליכים במדינות זרות אמון על הטיפול בכל הכרוך בתלונות פליליות ותביעות אזרחיות המוגשות נגד מדינת ישראל או נושאי משרה בהווה ובעבר בגין מעשים שביצעו במהלך תפקידם הרשמי; על מתן ייעוץ לנושאי משרה, ציבורית וצבאית, בהווה ובעבר בדבר ביקור במדינות זרות; על ריכוז ידע בכל הקשור בנושא זה (לרבות הבנת דרכי פעילותן של מערכות המשפט וסמכויות השיפוט של בתי המשפט במדינות הרלוונטיות); ועל הקמת מערך התקשרויות עם עורכי דין ומומחים זרים המתמחים בדין הפלילי ובדין הבין-לאומי, כדי שייעצו למדינת ישראל או ייצגו אותה לפי הצורך וטיב ההליך.

יש לציין, כי מאז הקמת המחלקה הוגשו תלונות פליליות בעקבות מבצעים צבאיים של צה”ל (כגון מבצע “עופרת יצוקה” או ההשתלטות על ספינת ה”מאווי מרמרה” במהלך אירוע המשט מיום 31.5.10, מבצע “צוק איתן”, כעת גם מבצע “שומר החומות”), בין היתר, באנגליה, אוסטריה, איטליה, בלגיה, גרמניה, דרום-אפריקה, יוון, ספרד, צרפת, נורבגיה, שוויץ ותורכיה. בנוסף, הוגשו גם תביעות אזרחיות בתחומים אלה, שגם הן מטופלות על-ידי צוותנו. כך למשל, תיק זיאדה בהולנד ותיקים בארה”ב. הצוות גם מטפל בנושאים הנובעים משימוש בלוחמה משפטית, ככל שמקרים אלו קשורים להתפתחויות במדינות זרות.

בהתאם למנדט המחלקה, כאמור, הצוות מספק גם ייעוץ שוטף לכל נושא משרה בהווה ובעבר המבקש להבין את הסיכון המשפטי הכרוך בביקורו במדינה זרה.

מעבר לאמור לעיל, צוות הליכים במדינות זרות מטפל גם בהליכים בהם מעורבים נושאי משרה ישראלים. כך, לדוגמא, הצוות מטפל בתביעות נזיקיות שהוגשו בארצות הברית נגד שרים לשעבר, שופטים ועובדות סוציאליות על-ידי אבות (המשתייכים לארגון “קואליציה למען הילדים והמשפחה בישראל”) הסבורים כי הנתבעים הפלו אותם לרעה על רקע מינם בכל הקשור למשמרות על ילדיהם בעת הליכי גירושין (“תיקי האבות הגרושים”).

בנוסף להליכים שתוארו לעיל, הצוות פועל כחלק מצוות בין-משרדי שהוקם כדי להתמודד עם תופעת ה-BDS במישור המשפטי. תנועה זו קוראת להטלת חרמות וסנקציות כלכליות הן על חברות ועסקים ישראליים והן על חברות זרות בעלות אינטרסים כלכליים בישראל. מטרתה לצייר את מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד, להפעיל לחץ בין-לאומי פוליטי וכלכלי על ישראל ולהגביל את פעילויותיה המדיניות והצבאיות. התנועה פועלת במישורים רבים התנועה פועלת בזירה המשפטית נגד חברות ותאגידים אשר מקיימים קשרים עסקיים עם מדינת ישראל במטרה להרתיעם מלקיים קשרים אלו ולמנוע מחברות נוספות להתקשר בעתיד עם ישראל או חברות ישראליות.

עבודתך כמתמחה

כאמור, לאשכול מספר תחומי עיסוק מרכזיים – טיפול בתלונות פליליות ובתביעות אזרחיות, ייעוץ לבכירים בדבר נסיעות לחו”ל, מעקב אחרי התפתחויות בשימוש בלוחמה משפטית והשתתפות בצוות הבין-משרדי להתמודדות עם תופעת ה-BDS.

סמכות שיפוט אוניברסאלית

סמכות שיפוט אוניברסאלית הינו מונח המתאר את סמכות השיפוט של מערכת המשפט במדינה שאינה מקיימת כל זיקה לאירוע בגינו הוגשה התלונה או התביעה, ללא קשר למקום ביצוע העבירה או לאזרחות של המבצע או לקורבנות העבירה. כיום, ברוב המדינות נדרשת זיקה מסוימת למדינה בה מוגשת התביעה, כדוגמת הגשת התלונה על ידי קורבנות האירוע אשר הינם תושבים מקומיים, אך גם תיקים אלה מצויים בטיפולנו.

השלב הראשוני של ההתמודדות עם תלונה/תביעה מסוג זה היא להבין את האירוע – מה הוגש? למי? נגד מי? על ידי מי? ומהן הדרכים השונות בהן האירוע עלול להתפתח. לשם כך לרוב ניצור קשר עם עורכי דין מקומיים שיכולים לברר פרטים נוספים על האירוע, לאמת את הדיווחים ולהסביר כיצד התלונה/תביעה יכולים להתפתח. בהמשך המסמך יופיע תיאור של הליך ההתקשרויות עם עוה”ד. אציין כי במספר רב של מדינות יש לנו כבר התקשרויות פעילות עם עורכי דין מקומיים.

במקביל להיוועצות בעורכי הדין, נעדכן את הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים עמם אנחנו עובדים על גיבוש אסטרטגיית הפעולה. ניצור קשר עם המשרדים הממשלתיים השונים למספר מטרות – 1) כדי לעדכן אותם על ההתפתחויות, 2) כדי לשתף אותם בתהליך קבלת ההחלטות ולקבל את חוות דעתם המקצועית בנושא, 3) כדי לקבל מהם מידע על האירוע המבצעי בגינו הוגשה התלונה/תביעה, 4) כדי לברר פרטים אודות ההליך המשפטי שנעשה בעקבות אירוע המבצעי, שיכלול לרוב בירור אודות תלונות/תביעות שהוגשו בארץ בנושא, הפעלה של מנגנוני פיצויים והפקות לקחים שנעשו.

בנוסף, כשנקבל עדכון על תביעה חדשה כנגד עובדי מדינה (ולא כנגד מדינת ישראל עצמה או משרדי ממשלה) נדרש לכנס את הועדה האחראית על הפעלת נוהל הגנה משפטית. ועדה זו מחליטה האם בעל התפקיד שנתבע ביצע את הפעולה הנטענת במהלך מילוי תפקידו והאם הוא זכאי לייצוג ומימון הייצוג על ידי המדינה. לאחר אישורה של הוועדה, נקבל מהנתבע ייפוי כוח למחלקה.

>> הנוהל ונוסח ייפוי הכוח נמצאים בתיקייה: N:\פרקליטים\צוות מרלין\נוהל הגנה משפטית

בצוות אנחנו מנהלים מספר טבלאות בהן מרוכזות כל התלונות/תביעות שמטופלות במחלקה. טבלה אחת מציגה את כל התלונות הפליליות שהיו בטיפול המחלקה (“הטבלה הצבעונית”), השנייה מציגה את התיקים הפתוחים שכרגע נמצאים בטיפול האשכול (“תלונות ותביעות בטיפול”) השלישית הינה טבלת אקסל בה ניתן לחתוך לפי בכיר ומדינה (“טבלת תביעות פליליות”). ישנן טבלאות נוספות שאנו מכינים לפי צורך. הטבלאות מציגות את השלבים המשמעותיים שהתרחשו בטיפול באירועים הללו, אך פעמים רבות יהיה עלייך לוודא את אמיתות המידע המופיע בטבלה. לשם כך תוכל להיעזר בתיקיות השונות בתיקיית “צוות מרלין” ולחפש את המקורות הראשוניים, בעיקר נסתייע בעדכונים שהוצאו בנושא אשר יכולים לעזור להבין את פרטי האירוע. בהמשך יופיעו הסברים מפורטים על ניהול הידע באשכול שיבהיר את העניין.

>> הטבלאות נמצאות בתיקיית:  N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\Tables – חומרים סיכומיים

בנוסף ישנה טבלה המרכזת את כלל תיקי “האבות הגרושים” שנמצאת בתיקיית – N:\פרקליטים\צוות מרלין\אבות גרושים

פעמים רבות הטיפול בנושאים הללו הוא סודי או רגיש, בייחוד כאשר מדובר בתלונה/תביעה המוגשת אגב אירוע מבצעי ולכן לחלק מהדברים תיחשפי רק לאחר שתקבלי סיווג. לכן לא אפרט כאן אודות ההליכים המתבצעים בכל התיקים ומרלין, ורד וטל ישלימו לך פרטים ככל שיהיה בכך צורך.

הצוות הבין-משרדי לרוב יכלול את החברים הבאים:

• צבא / דבל”א (מחלקת דין בין-לאומי בפרקליטות הצבאית): אילנה גימפלסון, ושירי למברג.
• משרד הביטחון: רם רביב וגילי מהולל.
• משרד החוץ – בתיקים פליליים: שושי רשף והממונה עליה עמית הוימן; בתיקים אזרחיים: קארין דוזורץ והממונה עליה דוד גולדפרב. מעליהם יש את תמי קפלן (מ”מ יועמ”ש משרד החוץ) ואת טל בקר (יועמ”ש משרד החוץ).
• משרד המשפטים (מחלקת ייעוץ וחקיקה): יעל ויינר, איתי אפטר ומאיה פרוינד.
• טל בן דיין, העוזרת של רועי. מכתבים אותה או את רועי רק למיילים עיקריים יותר או כשיש עדכונים חשובים.
• לעיתים, ובהתאם לתיק, הצוות המצומצם יכלול נציגים מהמל”ל (גיל אבריאל), שב”כ (רועי אריאב וגופים נוספים הרלוונטיים לאותו תיק כמו למשל משרד ראה”מ ועוד.

>> רשימות אנשי קשר מעודכנות נמצאות ב –  N:\פרקליטים\צוות מרלין\ניהול\אנשי קשר.  וכן בתיקיית החירום של האשכול (N:\פרקליטים\צוות מרלין\ניהול\אשכול הליכים במדינות זרות – תיקיית חירום) – בכל פעם שיש שינוי באנשי הקשר, יש לעדכן את כל אחד מהקבצים השמורים בשתי התיקיות הללו עדכון הרשימה והטבלאות מצוי תחת אחריותך.

כחלק מהעבודה על נושא סמכות השיפוט האוניברסלית, אנחנו מנהלים מעקב על האתר של ארגון Trial – https://trialinternational.org/. באתר של הארגון מתפרסמים ניתוחים מפורטים אודות הפרקטיקה והחקיקה של מדינות מסוימות, בכל הנוגע לשימוש בסמכות שיפוט אוניברסלית, וכן, מתן מידע לארגוני חברה אזרחית ופעילים נוספים בתחום המייצגים קורבנות לביצוע פשעים, אודות המצב המשפטי והאפשרות להשתמש בסמכות שיפוט אוניברסלית באותן המדינות אשר נבחרו לצורך הפרויקט צרפת, שוויץ, גרמניה, הולנד, קנדה, שוודיה, נורבגיה ופינלנד. בנוסף למיפוי זה, הארגון מפרסם פעם בשנה דו”ח שסוקר הליכים הנוגעים לפשעים בין-לאומיים (אותם הוא מגדיר כהליכים שהתנהלו בהתאם לעיקרון סמכות השיפוט האוניברסלית). במהלך השנה החולפת שחר ועומר שלחו לצוות סש”א את סקירה אודות הפרטיקה והחקיקה של שוודיה, פינלנד והולנד וכן סקירה של הדו”ח השנתי. כחלק מעבודתך, יש לבצע מעקב ולהתעדכן מדי פעם באתר של ארגון Trial – ממליצה אפילו להירשם לניוזלטר שלהם J ראה את התיקייה הרלוונטית לעדכונים שהפצנו בנושא – N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\ארגון TRIAL.

שאלונים

כחלק מתפקידי האשכול, אנו עוקבים אחר התפתחות דין מדינתי בנושאים שונים הנמצאים תחת טיפולנו וטיפול המחלקה – סמכות שיפוט אוניברסלית, חסינות, יישום חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבין-לאומי, תביעות אזרחיות נגד בכירים ועוד. במסגרת זאת, אנו מנהלים פרוייקט מיפוי חקיקה מדינתית מול משרדי עורכי הדין שלנו בחו”ל. הפרויקט כולל שליחת שאלונים מפורטים (מאוד, לפחות 14 עמודים של שאלות לכל מדינה) למשרדי עורכי הדין שלנו כדי שימלאו בהם את הפרקטיקה הנוהגת בנושאים לעיל. עד היום כבר קיבלנו מזכרים מאוסטריה, צרפת, בלגיה ואנגליה, דרום אפריקה ועוד. לשאלונים יש שתי תיקיות רלוונטיות:

1. תיקייה המרכזת רק את השאלונים הסופיים – לאחר שאישרנו את השאלון שהתקבל מעורכי הדין (לרוב יש סבב של הערות שלאחריו מאשרים סופית את השאלון) ששמורה ב – N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\Tables – חומרים סיכומיים\ריכוז שאלונים סופיים של המדינות השונות
2. תיקייה שמרכזת את השאלונים שעדיין נמצאים בשלבי הכנה/ הגהה – N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\Tables – חומרים סיכומיים\פרויקט שאלונים 2019-2021\Questionnaires to Attorneys

על ריכוז השאלונים יוסף יהיה מופקד בתור התחלה ויעבוד על הנושא עם טל. יש לעדכן כל שלב בשאלון ב-TC ובתיקייה הרלוונטית של המדינה. ה-TC (Tracking Chart) של השאלונים שמור ב: N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\Tables – חומרים סיכומיים\פרויקט שאלונים 2019-2021\- טבלת מעקב שאלונים Tracking Chart

את הסטטוס של השאלונים השונים תוכל לראות בקובץ אקסל שנמצא ב-N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\Tables – חומרים סיכומיים\פרויקט שאלונים 2019-2021/טבלת סטטוס שאלונים ותשובות לשאלונים מעודכן אוגוסט 2021

תרשים זרימה טיפול בשאלון:

כעת עומדים על הפרק שאלונים נוספים שנשלחו לעורכי הדין ואנו מחכים מהם לתשובה:

• איטליה – השאלון התקבל מעורכי הדין באוקטובר 2020. שאלות ההבהרה מחכות לאישור של מרלין (ראה בתיקייה את המייל האחרון שנשלח למרלין בנושא).
• גרמניה – סוכם עם עורכי הדין שלנו כי יענו רק על פרק D והתקבל המענה. היה בטיפול של גלית (אשכול ICC).
• דרום אפריקה – נשלחו הערות סופיות לעורכי הדין, אותן הן ישלבו במענה הסופית. בנוסף, עורכי הדין ישלחו לנו flowcharts מעודכנים.
• הולנד – כלל הפרקים של השאלון התקבלו על ידי עורכי הדין ונשלחו לצוות הבין-משרדי ביום 6 למאי 2021 עם דד-ליין של ה27.5.21.
• ספרד – נשלח לעורכי הדין ביום 9 לאוגוסט 2021 – יחזרו אלינו עם תקציב בתחילת ספטמבר לאחר שיחזרו מהחופשה שלהם.
• צ’ילה – יש להתחיל ולבנות את השאלון, נמצא תחת –

 N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\Tables – חומרים סיכומיים\פרויקט שאלונים 2019-2021\Questionnaires to Attorneys\צ’ילה שאלון חדש 2021.

• שוויץ – השאלון התקבל מעורכי הדין ביום 24 לדצמבר 2020. השאלון נשלח לצוות הבין-משרדי היום 12.4.21 עם דד-ליין להערות ל22.4.2021.
• עיקרי העובדות בתיקים המתנהלים כיום בארה”ב:

1. רונית אפל – תביעה אזרחית שהוגשה ע”י עו”ד רונית ד’ אפל במדינת ניו יורק (Ronit D. Appel V. Hon. Esther Hayut et al.) תביעה זו הוגשה בבית המשפט המחוזי במחוז דרום ניו יורק ביום 10 לאוגוסט 2020. התביעה הוגשה כנגד שבעה נתבעים – נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות, מר יוסף (יוסי) מאיר כהן – ראש המוסד, כבוד המפקחת הבכירה על המקרקעין יעל ענתבי-שרון, עו”ד מאיר אמיר כהן, פרופ’ דוד קשדן, ד”ר אליסה רובין פלד ושני מנהלים בכירים בבית החולים “Mount Sinai” הממוקם בניו יורק. עו”ד אפל טוענת כי החל מיום 11 ליוני 2020, בו חשפה פרשת שחיתות הנוגעת לביהמ”ש העליון בישראל, היא נתונה תחת סכנה מתמדת ואיום מיידי של ניסיונות לחסלה, טרור סייבר, לרבות איומים במרחב הקיברנטי כנגדה וכנגד בני משפחתה, ומעשי עינויים נוספים שהופעלו כנגד עו”ד אפל האסורים לפי החוק הפדרלי בארצות הברית. לטענת עו”ד אפל כלל ניסיונות התקיפה, בין אם פיזיים ובין אם במרחב הקיברנטי, בוצעו ע”י “המוסד” במעורבותם של כלל הנתבעים בתביעה זו. התובעת מגישה את תביעתה תחת הוראות החוק Torture Victim Protection Act (1991), 28 USC § 1350. המסכת העובדתית של התיק הינה סבוכה ועל פניו נראה כי היא מתחילה בהליך בישראל שהוגשה כנגד התובעת ע”י אמו של פרופ’ קשדן (נתבע 5) באמצעות עו”ד מאיר אמיר כהן (נתבע 4). נראה כי בתביעה זו נטען כי בדירתה של התובעת הממוקמת קומה מעל דירתה של אמו של פרופ’ קשדן קיימים פגמים ונזילות. על פניו נראה כי התובעת טוענת מספר טענות כנגד הנתבעים, להלן עיקרי הטענות –

• כנגד פרופ’ קשדן נטען כי אישר את צוואתו של אמו ורכש בעלות על דירתה במרמה והצגת מצג שווא, וכי התביעה כנגד עו”ד אפל הוגשה כדי לסחוט ממנה כסף ולסלקה מדירתה שלה.
• במסגרת התביעה בישראל, הגישה התובעת בקשה לביהמ”ש העליון לפסילת המפקחת הבכירה ענתבי-שרון לאור טענות חמורות של שחיתות מצדה וזיוף מסמכים, בקשה שלבסוף נדחתה מטעמים פרוצדורליים, לרבות אי תשלום אגרה.
• כנגד עו”ד מאיר אמיר כהן נטען כי הוא איננו עו”ד אלא פושע מורשע שישב בכלא על הלבנת כספים, ואם יותר לו להיכנס לדירתה הדבר יסכן את חייה של התובעת.
• כנגד ד”ר אליסה רובין פלד נטען כי הפיצה שמועות שקריות על מצבה הנפשי של התובעת במטרה לטייח את הרצח שעתיד להתרחש במסווה של התאבדות.
• כנגד הנתבעים האמריקאים נטען כי הנ”ל שיתפו פעולה עם המוסד תוך מסווה של שקרים של חשש למצבה הבריאותי.

טענות אלו מהוות תקציר מאוד תמציתי של המסכת העובדתית שכן טענותיה של התובעת ביחס לשיתוף הפעולה של הנתבעים עם המוסד חוזרות על עצמן לאורך כל כתב התביעה.

הסעדים אותם דורשת התובעת: פיצויי נזק (נזיקיים) שייקבעו על ידי ביהמ”ש על כלל הנזקים הגופניים שנגרמו לתובעת מניסיונות הרצח שבוצעו על ידי הנתבעים ושכללו גם עינויים פיזיים; פיצויים עונשיים שסכומם ייקבע על ידי ביהמ”ש; כל סעד נוסף שנראה לביהמ”ש כי הוא מוצדק וראוי.

ביום 29.12.2020, הגשנו מכתב לביהמ”ש לפיו לא בוצעה המצאה כדין לאף אחד מעובדי הציבור הבכירים הישראלים (יעל ענתבי-שרון, אסתר חיות ויוסי כהן) וביקשנו מביהמ”ש לדחות את המועד להגשת בקשת סילוק על הסף. לאור המכתב, החליט ביהמ”ש החליט להקפיא את מועד התגובה שלנו עד שיכריע בעניין טענותינו במכתב.

בתאריך 30.06.21 החליט בית המשפט המחוזי של ניו יורק החליט לדחות sua sponte (מבלי שהתבקש לכך) את התביעה של גברת רונית אפל כנגד בעלי התפקיד הישראלים, כבוד הנשיאה אסתר חיות, מר יוסי כהן ויעל ענתבי-שרון (כמו גם יתר הנתבעים אשר הגישו בקשה לדחייה על הסף, מלבד נתבע ישראלי אחד שלא הגיש בקשה כאמור, ונקבע כי בוצעה לו המצאה כדין) (ראו מצ”ב). לטענת בית המשפט, כלל הנתבעים, למעט מאיר אמיר כהן, פעלו לדחיית התביעה על בסיס טענות שונות, כגון: חסינות בעלי תפקידים במדינות זרות, היעדר סמכות שיפוט פרסונלית, היעדר סמכות עניינית והיעדר טיעון משפטי. מבחינתנו, הדגש העיקרי אליו יש  להתייחס בדחיית התביעה הוא התייחסות בית המשפט לטענת חסינות בעלי התפקידים במדינות זרות. לפי בית המשפט, טענת חסינות בעלי תפקידים במדינות זרות היא שאלה של חסינות עניינית וככל שבית המשפט סבור כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה, עליו לדחות את התביעה. ביום 12.7.21, הגישה התובעת בקשה לבית המשפט שבה היא מבקשת מהשופט לפסול עצמו בטענות לשחיתות של השופט בשל החלטתו לדחות את התביעה. ביום 3 לאוגוסט 2021, החליט ביהמ”ש לדחות את הבקשה לפסילת השופט שדן בהליך. ברקע הדברים אציין כי רונית אפל הגישה תביעה נפרדת נגד השופט הדן בהליך זה, שגם היא נדחתה. ביום 10 לאוגוסט 2021, הגישה התובעת לביהמ”ש לערעורים של ה-2^nd Circuit בקשת חירום  להוצאת צו מסוג writ of mandamus כנגד בית המשפט שדן בהליך – בית המשפט של המחוז הדרומי של מדינת ניו יורק. במסגרת בקשה זו, מבקשת התובעת, בין היתר, למחוק מתיעוד בית המשפט את ההחלטה לדחות את התביעה כנגד הבכירים הישראלים. עורך הדין עדכן אותנו כי מדובר במעין הליך ערעור. ייחודי N:\פרקליטים\צוות מרלין\תביעות בארה”ב נגד בעלי תפקידים בישראל\רונית אפל

2. עבדול עזאם מוחמד – ביום 24 למאי 2021, הוגשה תביעה בבית-המשפט של מחוז קוק, אילינוי, בארצות הברית (מצ”ב), נגד 19 בכירים ישראלים מכהנים ולשעבר, כדלקמן: (1) בנימין נתניהו; (2) אהוד אולמרט; (3) אהוד ברק; (4) יצחק מרדכי; (5) שאול מופז; (6) עמיר פרץ; (7) משה יעלון; (8) אביגדור ליברמן; (9) נפתלי בנט; (10) בני גנץ; (11) דן חלוץ; (12) גבי אשכנזי; (13) גדי איזנקוט; (14) אביב כוכבי; (15) דוד לוי; (16) שלמה בן עמי; (17) סילבן שלום; (18) ציפי לבני; (19) ישראל כץ.

התובע, מר עבדול עזאם מוחמד, הינו אזרח הודי המתגורר באילינוי בארצות הברית, ולא נראה שישנן טענות שקושרות אותו באופן אישי לתביעה מעבר להצהרתו כי מעשי הנתבעים גרמו לו לכאב וסבל נפשיים. עוד נציין שנראה שמדובר בתובע בעל היסטורית הגשת תביעות בארה”ב, כך שבשנים האחרונות הוא הגיש מספר תביעות שנדחו, ובית המשפט אף שלל ממנו אפשרות לקבל פטור מאגרה בשל התנהלותו והגשת תביעות קנטרניות מצדו. בתביעה טוען התובע שהנתבעים ביצוע פשעי מלחמה והפרות שונות של החוק הבין-לאומי (כגון עינויים, הפרות זכויות אדם ועוד) בנוגע לפלסטינים ביהודה ושומרון וכן בעזה במשך ה-26 שנים האחרונות. לטענת התובע, בשל פעולות של הנתבעים אלפי פלסטינים חפים מפשע, כולל אלפי ילדים, מתו. לטענת התובע, פשעים אלה גרמו לו לכאבים נפשיים קשים. עוד טוען התובע כי יש לו זכות עמידה במקרה זה, שכן הוא מחשיב את “כל בני אדם כאחיו”. התובע מתבסס בתביעתו על עילות התביעה הבאות:

• Extrajudicial Killing על בסיס ה-Alien Tort Statute;
• Extrajudicial Killing על בסיס ה-Torture Victim Protection Act;
• Wrongful Death – גרימת מוות ברשלנות;
• Intentional infliction of Emotional Distress – גרימה מכוונת למצוקה רגשית.

התובע מבקש רשימה של סעדים במסגרת תביעתו, בין היתר שבית המשפט יורה לממשלת ארה”ב להפסיק את כל מכירות הנשק לישראל, להפסיק סיוע צבאי ולא צבאי לישראל, להורות לארה”ב להגיש כתבי אישום פליליים נגד הנתבעים ולהוציא צווי מעצר כנגדם ולפסוק פיצויים עבור התובע. נראה כי מדובר בתביעה קנטרנית, על ידי תובע סדרתי.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\ארהב\Mohammed Abdul v. Netanyahu Benjamin

• תיקים במעקב שאיננו צד להם:

1. ספר הנשיא – בקש מורד שתסביר לך על תיק זה בעל פה. זהו תיק חשוב מאוד ורגיש מאוד, חשוב לא להפיץ מידע בעניינו לאיש ללא אישור. התיק מובל באופן אישי על ידי רועי.
2. דוואבשה – תביעה שהוגשה ביום 26.2.2020 בארצות הברית, בבית המשפט המחוזי בוושינגטון, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ו-18 נתבעים נוספים וביניהם – נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, היועץ לנשיא ארה”ב ג’ארד קושנר, שגריר ארה”ב בישראל דויד פרידמן, דב ויסגלס (שצוין כי היה יועצם הבכיר של אריק שרון, בנימין נתניהו ואהוד אולמרט), רודי ג’וליאני – עורך דינו האישי של הנשיא טראמפ, ארגון AIPAC, בכירה ב- FIDF ועוד. מדובר בתביעה אזרחית המבוססת על חוקי ה-Torture Victims Protection Act (TVPA) וה-Alien Tort Statute (ATS), אשר מועלות במסגרתה טענות לפשעי מלחמה ואפרטהייד, בנוסף לטענות נוספות כגון עינויים, רצח, גניבת רכוש פרטי, טיהור אתני, גיוס כספים על אדמת ארה”ב עבור ההתנחלויות ופעילות צה”ל ועוד. התביעה הוגשה על ידי 13 תובעים, הכוללים, בין היתר, את משפחת דוואבשה, ובייחוד אחמד דוואבשה ותובעים נוספים, ביניהם כאלה המוכרים לנו מהתיק של אל-תמימי נ’ שלדון אדלסון ואחרים שהוגשה ב2016 ועודנה תלויה ועומדת. יצוין, כי חלק מהתובעים מיוצגים על ידי עורך הדין מרטין מקמהון אשר ייצג את התובעים בתיקים האחרים האמורים לעיל. בין הסעדים המבוקשים בתביעה: צו לעצירת העברת השטחים במסגרת “תכנית המאה”; הפנייה לעצרת הכללית של האו”ם שתדון אם יש חוב ישראלי של 50 מיליארד דולר לפלסטינים בגין הרס השטחים הפלסטיניים הכבושים; סעד הצהרתי ביחס להכרה בבנימין נתניהו כפושע מלחמה; פסיקת פיצויים בגובה מיליארד דולר כנגד כל אחד מהנתבעים, כמו גם השתת פיצויים עונשיים; ועוד.

בתחילת מרץ 2021, השופטת בתיק פרסמה החלטה (במסגרת בקשה לדחייה על הסף שהגישו חלק מהנתבעים בתיק) והורתה לדחות את התביעה, אך קבעה כי התביעה תידחה without prejudice, עם אפשרות להגיש תביעה מתוקנת, עד לתאריך ה-2 לאפריל 2021.

לגבי הנתבעים הישראלים – החליטה השופטת ליתן אורכה לבצע כלפיהם המצאה של כתב התביעה, שלאחריה לא תינתן דחייה נוספת. ביום 2.4.2021 התובעים אכן הגישו כתב תביעה מתוקן.  בכתב התביעה המתוקן, התובעים הסירו את הנתבעים הישראליים (ראש הממשלה ומר וייסגלס) מן התביעה. כפי שניתן לראות, שמם של הנתבעים הישראלים נמחק גם משמות הצדדים לתיק המופיעים בתחילת כתב התביעה. עוד חשוב לציין, כי נמחקו מכתב התביעה שתי עילות תביעה שהתייחסו ישירות לראש הממשלה נתניהו (אחת מהן הינה בקשה לסעד הצהרתי שמר נתניהו הינו פושע מלחמה והשנייה עוסקת בסיוע לראש הממשלה נתניהו בהוצאה לפועל של תוכנית לטיהור אתני של האוכלוסיה הפלסטינאית). כמו כן, מספר פסקאות משמעותיות נוספות המתייחסות לנתבעים הישראלים נמחקו גם הן. יש לציין כי עדיין ישנן מספר התייחסויות לנתבעים הישראלים בכתב התביעה המתוקן, אך לדעתם של עורכי הדין המייעצים לנו מדובר בהתייחסויות שנשארו (holdovers) מכתב התביעה המקורי ושככל הנראה אין לתובעים כוונה להמשיך לכוון את התביעה כנגדם. בכתב התביעה המתוקן הוסרו גם נתבעים נוספים – בין היתר, הנשיא לשעבר טראמפ, ג’וליאני והמושל קומו. מבחינת סטטוס התיק – התיק עדיין פתוח אך שמותיהם של הנתבעים הישראלים הוסרו מכתב התביעה.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\ארהב\דוואבשה

3. פלד נ’ נתניהו – ביום 1.2.17 הוגשה לבית המשפט הפדראלי בוושינגטון תביעה אזרחית בין היתר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, חה”כ ציפי לבני ואהוד ברק על ידי תובעים המזוהים בתביעה כפלסטינים, אזרחי ארה”ב ויהודים אמריקאיים. בין הנתבעים נמצאים גם קרן השייכת לג’ארד קושניר (החתן של הנשיא טראמפ) ודוד פרידמן, שגריר ארה”ב לישראל. התובעים מבססים את תביעתם על ה-Alien Tort Statute וה-Antiterrorism Act, בשל מדיניות ישראל בשטחים בעילות של הפרה של ה-JASTA, עידוד וביצוע של מעשי טרור, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם. נציין כי משרד עורכי הדין שהגיש את התביעה הוא אותו המשרד שהגיש את התביעה “תמימי”. כרגע ההליכים בתיק מוקפאים עד לקבלת החלטה בערעור בעניין תמימי. לאחר שביום 19.02.19 הפך בית המשפט לערעורים את פסיקת בית משפט קמא בעניין תמימי, הגישו התובעים בקשה לבית המשפט לשם הסרת הקפאת ההליכים. עם זאת, ביום 25.06.19 הגישו התובעים הודעה על מחיקת הנתבעים הישראליים וכן השגריר דייוויד פרידמן- מתביעה זו. ביום 01.07.2019 בית המשפט קיבל את בקשת התובעים ומחק את הנתבעים הישראלים מההליך (dismissed without prejudice). ההליכים בתיק נמשכים ביחס ליתר הנתבעים. עלינו להמשיך לעקוב אחר תיק זה באופן שוטף ולעדכן את מרלין וורד על התפתחויות בתיק.
4. תמימי נ’ אדלסון – מדובר תביעה שהוגשה ביום 7.3.16 בביהמ”ש הפדראלי המחוזי בוושינגטון. התובעים בתיק הינם פלסטינים אשר מבקשים פיצויים בסך 34.5 מיליון דולר, בין היתר, כי לטענתם הנתבעים – חברות פרטיות, בעלי הון, ובנקים המנהלים את עסקיהם באיו”ש – תומכים בהפרת זכויות אדם של פלסטינים ובגניבת קרקעות הרשות. הטענות העיקריות בתיק נסמכות על חקיקה פדראלית שאוסרת הלבנת כספים (18 S.C. § 1956(a,c)) ופשעי מלחמה (18 U.S.C. § 2441, War Crimes) ביום 27.1.17 הגישו הנתבעים בתיק תמימי את בקשותיהם לדחייה על הסף. הדיון בבקשה לדחייה על הסף נדחה ונאמר שיינתן פסק דין בימים הקרובים. התביעה נדחתה ביום 29.8.17 בשל היעדר סמכות שיפוט עניינית נוכח דוקטרינת השאלה הפוליטית. ביום 8.9.17 הוגש ערעור, כלל כתבי התגובה והתשובות הוגשו. ביום 19.02.19 הפך בית המשפט לערעורים את החלטתו של בית משפט קמא בנוגע לדוקטרינת השאלה הפוליטית, ופסק כי לבית משפט קמא סמכות שיפוט לדון בטענות התובעים לגופן, על-אף קיומן של שאלות פוליטיות מסוימות. זאת, בשל הקביעה כי ניתן לפסוק בטענות התובעים, מבלי לקבוע מסמרות בסוגיות הפוליטיות (למשל ריבונות השטחים) העולות מחלק מהטענות.

בית המשפט קיבל את בקשת הנתבעים לדיון נוסף, וביום 25.03.19 בית המשפט לערעורים דחה את רוב העתירה של הנתבעים. כעת, התיק מתנהל בביהמ”ש הפדראלי המחוזי בוושינגטון.

5. יש רשימת תיקים נוספת המצויה במעקב – אביטל/שחר הכינו רשימה מסודרת והיא מצורפת כנספח.

• עיקרי העובדות בתיקים הפעילים כיום באירופה:

1. בוסניה – המדובר בתביעה אזרחית על סך כ-12,000 דולר כנגד מדינת ישראל. התובע, תושב עזה ורופא במקצועו, העלה טענות בגין נזקים מתקיפת ביתו במהלך המבצע, בה נהרג בנו בן ה-16 ונפצעו מספר מבני משפחתו. התביעה נדחתה ב-20.1.18 בגין חסינות העומדת למדינה וכן כי בית המשפט הבוסני “אינו מוסמך לעסוק בעניין הסכסוך הזה” משום שבוסניה איננה יכולה להחיל את הוראות המשפט המקומי על הסוגיה, בשל מחויבותה למשפט הבין-לאומי. ב-21.1.18 הוגש ערעור. ב- 23.2.18 התקבל במשה”ח מכתב ממשרד המשפטים הבוסני לבית המשפט המקומי אשר מאשר את קביעת החסינות של בימ”ש קמא. אנו עוקבים למול עורכי הדין האם ניתנה הכרעה בערעור.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\בוסניה והרצגובניה\התביעה האזרחית מ2017

2. בלגיה – תיק מטע הזיתים: תלונה פלילית כנגד 14 בכירים, ביניהם אולמרט, לבני וברק, בגין הריסת מטע זיתים במהלך מבצע ‘צוק איתן’. התלונה פתוחה מ-2010 ובמהלך השנים התקיים דיאלוג עם הבלגים והועברו להם מסמכים לגבי מערכת המשפט הישראלית כדי לקדם את סגירת התלונה. בנובמבר 2017 עודכנו שהתלונה הועברה לשופט-חוקר. בחודש אוגוסט 2020 שלחנו מענה לבקשה לעזרה המשפטית שהתקבלה בספטמבר 2019 – בקשה זו נענתה על ידינו בסירוב, תוך העלאת טיעונים רלבנטיים כגון חסינות, חסיון וסיווג מידע ומשלימות. לאחרונה התחלף השופט החוקר בתיק, ועורכת הדין שלנו בבלגיה נפגשה לשיחת הכרות וגישוש עם השופטת החוקרת שמונתה במקומו לטיפול בתיק זה. ככל הנראה יהיו התפתחויות נוספות במהלך שנת ההתמחות שלך.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\בלגיה\Olive Grove 2018\המשך טיפול תיק  אחרי שליחת המענה MLAT

3. בלגיה – תיק המשט: על סמך פרסומים בתקשורת, מדובר בתלונה אשר הוגשה בנובמבר 2010 בעניין אירוע המשט לעזה מיום 31.5.10, על-ידי ארבע אזרחיות בלגיה אשר השתתפו במשט. התלונה הוגשה נגד שר הביטחון דאז אהוד ברק, ונגד חיילי צה”ל אשר לקחו חלק או היו אחראים למבצע, לרבות הרמטכ”ל (דאז), רא”ל גבי אשכנזי, ומפקד חיל-הים דאז, האלוף אליעזר מרום באפריל 2021, מישל עורכת הדין שלנו בבלגיה, נפגשה עם השופטת החוקרת החדשה אגב תיק מטע הזיתים, שעדכנה אותה כי גם תיק המשט הועבר לבחינה של שופט חוקר בינואר 2021. עוד ציינה מישל כי במסגרת שיחה זו, השופטת החוקרת אישרה לה בצורה ברורה כי אין כרגע צווי מעצר באף אחד מהתיקים הללו ואף ציינה כי הנילונים חופשיים לבקר בבלגיה נכון לעתה מבחינת שני התיקים הללו. עוד ציינה עורכת הדין שלנו כי קיבלה את הרושם שהתיקים הנ”ל אינם בסדר העדיפויות הנוכחי של השופטת. ככל הנראה יהיו התפתחויות נוספות במהלך שנת ההתמחות שלך.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\בלגיה\Flotilla תיק המשט שופט חוקר

4. גרמניה – תלונה פלילית בגין תקיפת בניין מגורים שבו התגוררה משפחת אל-כילאני במהלך מבצע ‘עופרת יצוקה’. היה דיאלוג עם רשויות התביעה בגרמניה ב-2017. היועץ פרסם את דחיית החלטתו על ההשגה שהוגשה בנוגע להחלטת הפצ”ר שלא לפתוח בחקירה פלילית. החל מאוגוסט 2014, התקבלו מספר פניות מגורמים שונים ומרשויות התביעה בגרמניה בנושא זה, ומאז התנהלה התקשורת עמם דרך אפיקים דיפלומטיים. באוגוסט 2015 נתקבלה פנייה בכתב מהתובע הפדראלי הכללי הגרמני בה ציין כי הוגשו בגרמניה מספר תלונות על אירוע זה, לרבות על-ידי בן משפחת אל-כילאני המתגורר בגרמניה. במכתב זה, נתבקש סיוע וולנטרי של ישראל בקבלת תשתית ראייתית לשם קבלת החלטה בשאלה האם יש יסוד סביר לטענה שבוצעה עבירה תחת החוק הגרמני והאם ישנה סמכות שיפוט לגרמניה במקרה זה. לצורך כך, נכללה במכתב רשימה של 15 שאלות הנוגעות לאירוע נשוא התלונה. באוגוסט 2020, עם קבלת טיוטה לא רשמית של מכתב הכולל רשימה של 15 שאלות שונות מטעמו של התובע האחראי על תיק זה בגרמניה, ביחס לאירוע התקיפה הרלבנטי. חלק מהשאלות חופפות לאלו שנכללו במכתב השאלות מאוגוסט 2015, וחלקן חדשות. כמו כן, המכתב כולל פירוט של רקע עובדתי שנאסף על ידי התובע בתיק זה. הנוסח הסופי של המכתב התקבל באופן רשמי בתאריך 20.10.2020 במשרד החוץ בארץ. הצוות הבין-משרדי העוסק בתיק גיבש מענה למכתב זה, אשר נשלח, מטעמו של ד”ר רועי שיינדורף, בתאריך 22.4.2021. המענה מתייחס לעקרון המשלימות, למערכת המשפט הישראלית אשר נדרשה לנושא והמאמצים הרבים שהושקעו בבדיקתו, לחסין המידע שהתייחסו אליו בשאלותיהם – אבל גם תוך התייחסות לחלק מהשאלות הקונקרטיות, כמו מידע על יעד התקיפה ותפקידו, היעדר ידיעה על נוכחות אזרחים במבנה ושימוש בעקרון המדיתיות ונקיטה באמצעי זהירות. העבודה על תיק זה נעשית על ידי מרלין, ורד, טל ושחר – ייתכן ותידרש עזרה של מתמחה נוסף בהמשך הדרך.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\גרמניה\כילאני

5. דרום אפריקה – תלונה נגד בכירים ישראלים בדרום אפריקה. מפרסומים תקשורתיים מיום 20 במאי 2021 (מצ”ב), עולה כי ארגוני חברה אזרחית בדרום אפריקה הגישו תלונה נגד בכירים בישראל בגין ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ככל הנראה על רקע מבצע “שומר החומות”. לפי הדיווחים בתקשורת, התלונה הוגשה על ידי הארגונים “The Palestine Solidarity Alliance (PSA)” ו- “Media Review Network”. לארגונים אלו הצטרף גם האקדמאי הפלסטיני ד”ר חיידר עיד אשר מתגורר בעזה. נעיר כי ארגונים אלה מוכרים לנו מתלונות קודמות שהוגשו בדרום אפריקה כנגד בכירים ישראליים וחיילי צה”ל בהקשר של מבצע “עופרת יצוקה”. עוד לפי הפרסומים, התלונה שכונתה על ידי הארגונים בשם “Al Aqsa Docket”, הוגשה לרשויות התביעה הלאומיות של דרום אפריקה כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצד מפקדי וחיילי צה”ל, מפקדים וקצינים במשטרת ישראל ובכירים במערכת הפוליטית. התלונה הוגשה בגין ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הארגונים קראו לממשלת דרום אפריקה, לראש התביעה הציבורית ולשר המשטרה לחקור את התלונה ולהפנותה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי. סטטוס: לאחר שיחה עם עורכי הדין שלנו באפריקה, ממתינים לשיחת גישוש של עורך הדין במשרדי התביעה.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\דרום אפריקה\Al Aqsa Docket 2021

6. הולנד (זיאדה) – (התביעות בהולנד נמצאות בטיפולה של ד”ר גלית רג’ואן ושחר מסייעת לה. ייתכן ותידרש עזרה של מתמחה נוסף בהמשך הדרך)– תביעה אזרחית נגד בני גנץ ואמיר אשל בגין תקיפה של בניין מגורים במהלך מבצע ‘צוק איתן’. באת כוחו של התובע, עו”ד ליסבת זכפלד, פעילת זכויות אדם מוכרת, מתייחסת לטענות משמעותיות ביחס לזכות הגישה לערכאות של פלסטינים בישראל ולכן כתב התגובה דרש מהמחלקה מענה בהיקף רחב ומעמיק הרבה יותר משניתן בתביעות אחרות. בחודש אוקטובר 2018 הוגשה מטעם הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף (באורך של כ-120 עמ’), בעיקר בשל טענות חסינות עניינית וכן כי על הנתבע למצות את ההליכים בפני בית משפט ישראלי ולא הולנדי. לאחר הגשת הבקשה מטעם הנתבעים לדחייה על הסף- בחודש מרץ 2019, הגיש התובע את תגובתו לבקשה לדחייה על הסף (כ-160 עמ’), הכוללת חוות דעת מומחה מטעם עו”ד ישראלי (חוסיין אבו חוסיין). בינואר 2020 התקבלה החלטה של בית המשפט המחוזי בהאג לדחות את התביעה בגין חסינות העומדת לבכירים. התובע הגיש הודעת ערעור פרוצדורלית לבית המשפט, וטיעוני הערעור הוגשו בתאריך 24.8.2020. דיון בעל-פה קבוע לתאריך 23.9.2021.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\הולנד\Ziada

7. ירדן – באוקטובר 2020 התקבלה בשגרירות ישראל בירדן הודעה על תביעה אזרחית, אשר הוגשה על-ידי אזרח ירדני כנגד משרד הביטחון הישראלי, כמו גם כנגד הצבא הירדני. בהודעה על התביעה צוין כי התובע טוען, כי במסגרת פינוי שדה מוקשים על ידי כוחות צה״ל אשר נערך ב- Wadi Al Urdun ב-16.5.2012, אזור הנמצא בשטח ישראל ובצמוד לגבול עם ירדן, גרמו הפיצוצים לשריפת השדות והמטעים של התובע וכתוצאה מכך לנזק רב. לפי עורך הדין המקומי (המועסק באמצעות משרד החוץ), נראה שהתביעה הוגשה במקור בשנת 2013 וככל הנראה נמחקה בשל אי המצאה לנתבעים, וכעת חודשה. עמדת הגופים (משרד הביטחון ומשרד החוץ), בהתאם להמלצת עורך הדין המקומי, היתה שנכון במקרה זה שלא להתייצב לדיון, וזאת על מנת שלא להכיר בסמכותו של בית המשפט הירדני לדון בתביעה זו, אולם לצד זאת לשלוח אגרת דיפלומטית אשר תעלה את טענת החסינות ותועבר לבית המשפט. בהתאם, משרד החוץ שלח למשרד החוץ הירדני אגרת דיפלומטית, שנכתבה בתיאום עמנו ויתר הגופים, המציינת את החסינות הקיימת למדינת ישראל במקרה זה ומבקשת ממשרד החוץ הירדני לעדכן את בית המשפט בכך. הן אנחנו והן משרד החוץ בקשנו ממשרד הביטחון לשקול לקיים במקביל שיח בערוץ של אבט”מ עם העמיתים הירדנים שלהם (אשר נמסר לנו שישנם יחסים טובים במישור זה), על מנת לנסות להוריד את התביעה הזו מסדר היום ולראות כיצד לפתור את הנושא. אבט״מ במשרד הביטחון בחרו שלא לקיים שיח בערוץ שלהם במקביל לאי ההתייצבות לדיון. בנימוקים לעמדה זו ציינו כי הם אינם מעריכים שאי התייצבות לדיון תביא למתח ביחסים במישור הביטחוני והביעו חשש מצדם שיצירת קשר מטעמם תתפרש כהזמנה לשיח בנושא פיצויים לפנים משורת הדין. ביום 20.4.21, התפרסמה החלטה של בית המשפט הירדני המשיתה על משרד הביטחון הישראלי/הצבא הישראלי חובת תשלום פיצויים בגובה של 294,540 דינר ירדני (השווים לכ- 1,350,439 ₪), בצירוף ריבית מיום הגשת התביעה הראשונית בנושא באפריל 2013 וכן בתוספת הוצאות שכר טרחה בגובה 1000 דינר ירדני. עוד, יצוין כי בהחלטה שפורסמה, בית המשפט דחה תביעה זו כנגד הנתבעים הירדניים (הצבא הירדני), ככל הנראה מנימוק של היעדר ביסוס עובדתי לטענות התובע. לאחר קבלת פסק הדין עלתה מחשבה לכתוב אגרת נוספת ולהגישה למשרד החוץ הירדני אך אגרת זו לא נשלחה לבסוף לאור עמדת משרד החוץ הישראלי ועורך הדין שלנו בירדן שסברו כי, כל עוד לא מתקבלת הודעה רשמית ממשרד החוץ הירדני אודות ההליך המשפטי, המלצתם בשלב הזה היא להמשיך בהעברת מסר בלתי פורמאלי למשרד החוץ ולא להתייחס באופן רשמי לתוצאות ההליך. לדעתם, התייחסות רשמית בכתב, גם בנוסח העמום המופיע באיגרת, משמעותה שאנחנו מיודעים אודות תוצאות ההליך באופן שעשוי להתחיל את ספירת המועדים וכן להוות הכרה בפסק הדין. יש להתעדכן על התיק למול ורד וטל.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\ירדן\תביעה נגד צהל ומשהבט – פינוי מוקשים

8. צרפת –תיק אקסליה – מדובר בתלונה פלילית שהוגשה בצרפת ב-29.6.2016 נגד החברה הצרפתית Exxelia Technologies, יצרנית רכיבי נשק (החברה מגדירה את עצמה כיצרנית של רכיבים פסיביים מורכבים ותתי מערכות דיוק). לפי מידע פומבי, התלונה הוגשה, בעזרת הארגון ACAT, על-ידי משפחה פלסטינית – משפחת שחיבר – שטענה כי במהלך מבצע “צוק איתן” בשנת 2014, רחפן של צה”ל שגר טיל לבניין מגורים בעזה, וגרם לכך ששלושה מילדי משפחת שחיבר ששהו על הגג באותה עת נהרגו ושני ילדים נוספים נפגעו. נטען, כי במהלך חקירה שנערכה על ידי מומחים צבאיים מטעם ACAT וארגון שותף פלסטיני, התברר כי רכיב מהטיל (חיישן) שפגע בבית המשפחה יוצר על ידי חברת Exxelia. לפי מידע פומבי, בתלונה נטען כי חברת Exxelia הייתה מעורבת בסיוע לביצוע פשעי מלחמה מצידה של מדינת ישראל, ולכל הפחות, בהריגה של הילדים. על פי הטענה, בית המשפחה לא היווה מטרה צבאית לגיטימית לתקיפה ולכן תקיפתו היה פשע מלחמה. כמו כן, לטענת המתלוננים, חברת Exxelia הייתה צריכה לדעת שבחלקי הנשק שתמכור ישתמשו לביצוע פשעי מלחמה ולכן להימנע מלמכור אותם לישראל. מדינת ישראל איננה צד להליך זה ואנו עוקבים אחריו בשל חשיבותו והאינטרסים של המדינה. תיק זה במעקב של שחר.
9. שוויץ – תלונה פלילית כנגד ציפי לבני בטענות לביצוע פשעי מלחמה בזמן מבצע עופרת יצוקה. לעורכי הדין שלנו בשוויץ קשר טוב עם התובע הראשי שמסר באפריל 2018 שהתלונה נדחתה. ב- 18.7.19 בעקבות ביקורו הצפוי של אולמרט בשוויץ, שושי ממשרד החוץ הודיעה לנו כי השוויצרים מודעים לביקורו של אולמרט, וכי התובע ציין כי אם יגיע אולמרט לשטח שוויץ- יפתח נגדו התובע בחקירה פלילית. לא ברור האם מדובר באותה תלונה אשר הוגשה כנגד לבני בשנת 2017, או האם מדובר בתלונה חדשה אשר התקבלה במשרד התובע, אולם ייתכן בהחלט שמדובר שאותה תלונה. יצוין, כי בחומרים שצולמו מעיון בתיק של לבני בשוויץ היה נספח של תלונה שהוגשה באנגליה ביחס לעופרת יצוקה, שלא היתה מוכרת לנו ושם יש רשימת שמות (מושחרת) – ייתכן ובשוויץ מתייחסים לרשימה זו, ככלולים בתלונה. בעקבות כך, ב-2-4.9.2019 התקיים דיאלוג בשוויץ אליו נסעו ורד ומרלין ונפגשו עם גורמים במשרד המשפטים השוויצרי והן במשרד החוץ. מאז תוכנן דיאלוג נוסף אך בשל הקורונה – הוא טרם נקבע. עקבי אחר כך מול ורד ומרלין. בהקשר של התיק בשוויץ – יש לבצע מעקב מול ורד ושושי (משה”ח) לגבי מינוי תובע כללי חדש על מנת לראות אם ניתן לפתוח בדיאלוג לאחר מינוי חדש– ראה עדכונים בתיקייה: N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\שוויץ\מינוי תובע חדש שוויץ 2020-2021.

אבות גרושים

מאז חודש ספטמבר 2011 הוגשו בבתי משפט פדרליים בארה”ב 16 תביעות אזרחיות נגד בכירים ישראליים ועובדי ציבור, ובהם שר המשפטים לשעבר; שר הרווחה לשעבר; שופטת בית המשפט העליון ושופטים בבתי המשפט לענייני משפחה (כולל שופט בדימוס). התביעות כוללות שלל טענות נגד מדיניות מערכות הרווחה והמשפט בישראל, בפרט בכל הקשור לאפליה לכאורה של אבות בהליכי גירושין ומשמורת. תיקייה רלוונטית: N:\פרקליטים\צוות מרלין\אבות גרושים

אנו מתמודדים עם כל אחת מהתביעות הללו שמוגשות נגד עובדי מדינה וכולן נדחו עד כה. אנו פועלים להביא לדחיית התיק על הסף לפי עילות פרוצדורליות כדי להביא לסיום מהיר של התביעות. בנוסף, אנו מתמודדים עם תביעות אלה כתופעה ומנסים להביא לסיום התביעות הללו באמצעות פתרונות מקיפים וזריזים וכן באמצעות קשר עם ממשלת ארה”ב. בעניין זה נכתבה טיוטת מזכר – אנא התעדכן מול שחר בנוגע לטיוטת Non paper שכתבנו בנוגע לתופעה. בשעתו משרד החוץ סבר שזה לא זמן נכון לשלוח את המכתב ולכן יש לעקוב ולראות בהמשך אם יהיה תזמון שכן נכון לשקול בו שליחת המכתב ובהתאם להמשיך לקבל הערות ממשרד החוץ והגופים השותפים לטיוטה שהכנו

• רשימת תביעות מסוג “אבות גרושים” שעדיין נמצאות בטיפולנו (לפרטים מלאים – ראה מידע בתיקיות):

1. קפאח נ’ אינטל (Kapach v. Intel) – בחודש יולי 2020 הוגשה תביעה בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז בקליפורניה. התביעה הוגשה כנגד חברת אינטל העולמית, וכן כנגד רשמת ברשות האכיפה והגבייה; שופט לענייני משפחה בבית משפט השלום (משפחה) תל אביב; ושבעה שופטי בית המשפט העליון (מכהנים ולשעבר): הנשיאה אסתר חיות וכבוד השופטים דפנה ברק ארז, ענת ברון, יעל וילנר, עדנה ארבל, דוד מינץ וג’ורג’ קרא. מדובר בתביעה אזרחית שהגיש מר יהונתן קפאח, עובד חברת אינטל לשעבר, נגד “חברת אינטל ובכירים ישראלים אחרים”, שלטענתו הפכו אותו “עבד” בכך שהעבידו אותו במשך 4 חודשים ללא כל פיצוי. לטענת התובע כל משכורתו הועברה על ידי חברת אינטל לידי מדינת ישראל, בהוראת הרשמת ברשות האכיפה והגבייה, בשל חוב פיקטיבי, לטענתו, ותשלומי מזונות אשר שולמו כבר לפני שנים. כך נשאר התובע ללא כסף עבור אשתו וילדיו החדשים כמו גם לילדתו מנישואיו הראשונים שעברה למשמורתו בשנת 2013. התובע טוען בכתב התביעה, בין היתר, כי שופטי בית המשפט העליון מיישמים אידאולוגיות פמיניסטיות המקדמות שנאה ובוז כלפי גברים. נטען, כי שופטים אלה דוחים באופן שיטתי כל תלונה, תביעה, ועתירה של גברים המחפשים צדק, והם מנחים את כל השופטים האחרים לפעול כמותם. התובע מפרט על הקמפיין והמדיניות שמובילים השופטים הישראלים נגד גברים בישראל, וטוען כי הדבר עולה כדי עינויים לפי ה- Alien Tort Claims Act (ATCA). כמו כן, לטענת התובע הנתבעים הישראלים אינם זכאים לחסינות על פי ה-Foreign Sovereign Immunities Act (FSIA) בשל חריג הטרור המדינתי לחוק זה. לטענתו, על פי חריג זה, מדינות זרות אינן חסינות מפני תביעות כאשר הפיצויים נדרשים בעקבות פציעה אישית או מוות שנגרם, בין היתר, מעינויים, כולל סיוע או מימון לעבירות אלו, כל עוד מבצע העבירה פעל במסגרת סמכותו השלטונית או בשליטת או העסקת המדינה. התובע טוען כי הוא נפגע ממעשי הנתבעים באופן העולה כדי “טרור מדינתי”, שכן ספג מעצרים תכופים חסרי ביסוס, “רצח אופי” כנגדו, תסמונת פוסט-טראומתית ועוד. בתאריך 5 אוגוסט 2020 הוציא בית המשפט בקליפורניה צווי זימון לנתבעים הישראלים לכתובת מקום עבודתם (בית משפט השלום (תל אביב) ובית המשפט העליון). צווי הזימון כמו גם כתב התביעה נשלחו על ידי התובע באופן ישיר לכתובת המייל הפרטית של עו”ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט. ביום 14 לאוקטובר 2020, שלח מנהל בתי המשפט מכתב סירוב לבקשה להמצאה, בהתאם לסעיף 13 לאמנת האג בדבר המצאתם בחוץ לארץ של כתבי בי-דין וכתבים שלא מבי-דין בעניינים אזרחיים או מסחריים (ס’ 13 לאמנת האג הוא נושא שעולה פעמים רבות כאשר מדובר בתביעות אזרחיות בעיקר בתיקים שלנו שמתנהלים בארה”ב – ממליצה לקרוא יותר על הנושא J ניתן לפנות למאיה פרוינד או לליאנה מאשכול משפב”ל פומבי בכדי לקבל חומרים בנושא).

בדצמבר 2020 החליט בית המשפט המחוזי של קליפורניה לדחות את בקשתו של התובע למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד רשימת הנתבעים הישראלים, ואף החליט לדחות מיוזמתו וללא שהתבקש את כל הטענות כנגד הנתבעים הישראליים הנ”ל, מנימוק של היעדר סמכות שיפוט נוכח היותם זכאים לחסינות. ביחס לנתבעת אינטל העולמית, בית המשפט קבל את בקשתה לדחות את התביעה נגדה על הסף, בעיקר על סמך דוקטרינת “מעשה מדינה” (“Act of state”).

ביום 30 לדצמבר 2020, הגיש מר קפאח ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי של קליפורניה לבית המשפט לערעורים של ה- 9^th circuit. הערעור הוגש כנגד אינטל וכנגד כלל הנתבעים הישראליים שהופיעו בכתב התביעה המקורי. אחד מהטיעונים המשפטיים שהעלה קפאח הוא שבהתאם לנסיבות, בית המשפט המחוזי טעה בכך שיישם את דוקטרינת “מעשה מדינה” וכי היה עליו לתת פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים הישראלים נוכח היעדר מענה מצידם לזימונים שנשלחו אליהם. ביום 12 לאפריל 2021, הגישה אינטל, המשיבה בערעור, את תגובתה להגשתו האחרונה של מר קפאח. תגובת אינטל מדגישה, כי ערעורו של מר קפאח הינו חסר בסיס, הן משפטית והן עובדתית, וכי על ביהמ”ש לערעורים לדחות את הערעור. נכון לעכשיו, אנו מחכים להכרעת בית המשפט של ה – 9^th circuit  בשאלה האם יאפשר לערעורו של מר קפאח להמשיך להתנהל.

ראה N:\פרקליטים\צוות מרלין\אבות גרושים\קפאח, ובפרט את תיקיית הערעור N:\פרקליטים\צוות מרלין\אבות גרושים\קפאח\ערעור ינואר2021.

2. קפאח נגד חיים ויסמונסקי – לא מדובר בתיק אבות גרושים קלאסי אבל לאור זהות התובע מופיע תחת חלק זה. מדובר בפנייה שהתקבלה במחלקת הסייבר בפרקליטות במאי 2021. מדובר בפנייה של אזרח ישראל, מר קפאח שמוכר לנו מתביעת האבות גרושים “קפאח נ. אינטל” שמאיים בתביעה אזרחית נגד חיים ויסמונסקי ונגד צוות המחלקה שעוסק בהסרת תכנים. מר קפאח, אשר יושב בארצות הברית ומתייצג כבעלים של אתר אינטרנט בשם “עדנה קרנבל” בשפה העברית שלטענתו מהווה אתר לעיתונאות אותנטית ועצמאית המביע ביקורת על דרכי השפיטה בישראל, השחיתות בפרקליטות, ועל שירותי הרווחה והעובדות הסוציאליות וכו’. מתלונות רבות שהגיעו למחלקת הסייבר עולה כי מדובר באתר אשר עובר על החוק הישראלי באופן חוזר ונשנה – הוא מפר צווי איסור פרסום שניתנו ע”י בתי משפט חדשות לבקרים, פוגע בפרטיות של מתלוננות עבירות מין, שופטים ועובדי ציבור ומעליבם באופן תדיר באמצעות שפה גסה תוך השוואות למשטר הנאצי. כחלק מפעילות המחלקה להסרת תכנים נגד הפרסומים באתר זה פנתה המחלקה למפעילות השרתים עליהם פעל האתר ויידעה אותם בדבר הפרת החוק הישראלי ותנאי השימוש של המפעילות עצמן וביקשה כי האתר יבחן. כיום האתר פעיל לאחר ששתי ספקיות שירותי אירוח החליטו, בהתאם לתנאי השימוש שלהן עצמן, שיש להפסיק לארח את האתר על שרתיהן. בעקבות פעילות המחלקה המתוארת לעיל פנה בתאריך 11/05/2021, יהונתן קפאח, תושב קליפורניה וחבר בתנועה לאיכות השפיטה (יחד עם לורי שם-טוב), שמתייצג כבעלים של אתר “עדנה קרנבל”, בדרישה לפיצוי של 210,000 $ מצוות המחלקה ומדוד רוזן לאחר שזה האחרון דחה תלונה שהגיש באותו הנושא. ביום 23.5.21 עדכנו את עורכי הדין שלנו מארנולד אנד פורטר על המכתב שהתקבל אצל חיים ויסמונסקי ודוד רוזן שכן הם מטפלים בתיק קפאח “הרגיל”.

N:\פרקליטים\צוות מרלין\תביעות בארה”ב נגד בעלי תפקידים בישראל\קפאח נגד ויסמונסקי

• ישנו צוות קבוע המטפל בתיקי אבות גרושים ושמעדכנים אותם בלא תלות בזהות הנתבעים המסוימים למשל מאיה ו/או איתי מאשכול משפט בין-לאומי פומבי או קרין ממשרד החוץ. בנוסף אליהם מכתבים ומעדכנים גם את היועצים המשפטיים של הרשויות/משרדים אליהם משתייכים הנתבעים – למשל, בתיק קפאח עבדנו מול המחלקה משפטית רשות האכיפה והגבייה. בתיקיית אנשי קשר יש טבלה שמפרטת את היועמ”ש של כל אחד ממשרדי הממשלה אשר היו רלוונטיים לתביעות – בעבודה השוטפת, של גיבוש וניסוח הגשות ועדכונים על דד-ליינים, לרוב נהיה בקשר עם היועמ”שים של הנתבעים לגבי התפתחויות משמעותיות בתביעה כגון דחייה על הסף.

נסיעות בכירים

הצוות שלנו, יחד עם משרד החוץ והצבא מחווים את הערכתנו לגבי סיכונים שיכולים להתעורר בנסיעות לחו”ל. הסיכונים נעים מהמצאה של כתב תביעה וזימון אזרחיים, להגשת תלונה פלילית ועד לצו מעצר. יועצים משפטיים של המשרדים השונים יודעים לעדכן אותנו לפני נסיעות – לרוב זה יעשה על ידי דבל”א (אם מדובר בקצין שנוסע), רועי אריאב (משב”כ, לגבי גורמים מאובטחים שנוסעים) ורם רביב או גילי מהולל (אם מדובר בגורם לשעבר במערכת הביטחון), אפי סוקולובסקי וסרגיי ברקוביץ מיחידת מגן ולעיתים הבכירים פונים בעצמם ישירות אלינו. גם אשכול ICC עוסק בתחום של נסיעות בכירים כך שתיתכן עבודה מולם בנושא הזה – בעיקר מול גלית רג’ואן.

ממליצה לקבוע שיחה קצרה גם עם ורד בנושא J

כדי לתת הערכה של הסיכון, צריך לדאוג שיש לנו את כל המידע. אנחנו דורשים מהגורמים המעדכנים אותנו בנסיעה לפרט את הפרטים הבאים:

• זהות הגורם הנוסע
• תאריכי הנסיעה
• יעד הנסיעה
• האם הטיסה ישירה או שיש עצירה במדינה נוספת?
• האם הביקור הוא פרטי או רשמי?
• ככל שהביקור הוא רשמי או מעין רשמי, מיהו הגורם המזמין, האם יש הזמנה כתובה, האם המידע אודות הביקור מפורסם/עתיד להתפרסם?
• האם הוא טס לבד או שיש גורמים/אנשים נוספים שאמורים להצטרך אליו?
• האם הנסיעה פורסמה?

פרט מידע נוסף שצריך לדעת לשם הערכת הסיכון הוא הימצאות הנוסע ברשימות של גורמים אנטי-ישראליים שהוכנו בעקבות מבצעים צבאיים –

1. רשימת ה-200 – רשימה שפורסמה לאחר מבצע עופרת יצוקה. מופיע בלשונית השנייה של “טבלת נסיעות מעודכנת”.
2. רשימת ה-100 – רשימת מאה טייסים.
3. רשימת המשט – רשימה שפורסמה בעקבות המשט.
4. פעמים רבות לצורך הערכת הסיכון תצטרך לבצע חיפוש אינטרנטי של שם הנוסע עם היעד אליו הוא נוסע וצירופי מילים – כגון war crimes וכו’ – על מנת לבדוק אם יש תוצאות מטרידות שיכולות ללמד על סיכון. כמו כן, תצטרך לבדוק בטבלה הצבעונית וטבלת אקסל לפי שם בכיר – אם מופיע משהו ביחס לאותו יעד כנגד הבכיר המסוים – זו אחריות שלך לבדוקץ

הטבלה הרלוונטית לעניין נסיעות בכירים היא “טבלת נסיעות מעודכנת אוגוסט 2021” שנמצאת בתיקייה: N:\פרקליטים\צוות מרלין\נסיעות בכירים. האחריות לעדכן אותה היא רק שלך. אתה מעדכן את אופן הטיפול שלך באותה נסיעה, מה היה, כיצד טופל, ואם היו שיחות מה עלה בהן – וכשהנסיעה מתקיימת – לאחר שוידאת שהיא התרחשה ללא תקלות – אתה משנה את הצבע לכך שהנסיעה עברה בשלום. יש לעדכן את שם הטבלה כל חודש שנוכל לדעת מתי לאחרונה היא עודכנה J

בטבלה זו הרשומות מסומנות בצבע, בהתאם למצב הטיפול: אפור – הנסיעה התרחשה; ירוק – הסתיים הטיפול, והעברנו כבר הערכת סיכון; אדום – הוחלט לבטל את הנסיעה. אציין כי חשוב למלא מידע על נסיעות שבוצעו גם בדיעבד לאחר הנסיעה כדי שנדע לעתיד שהבכיר ביקר במדינה זו ולא נתקל בבעיות. האחריות לעדכן את הטבלה היא שלך.

* ככל שהנסיעה פומבית, אינה רשמית והגורם הנוסע מופיע באחת הרשימות הללו, כך עולה הסיכון בנסיעה.

מרלין תבצע את הערכת הסיכון בפועל לאחר שריכזנו את כל המידע הרלוונטי – מתוך טבלת הנסיעות ומתוך הטבלה הצבעונית וטבלת בכיר לפי אקסל, ולאחר שבדקת באינטרנט את שמו של הבכיר כדי לראות אם עולות תוצאות בעייתיות כפי שפרתי מעלה וכן ברשימות שלנו שפורטו מעלה. היא תיקח בחשבון את כל המידע שריכזנו אודות הגורם הנוסע ופרטי הנסיעה וכן בהסתמך על היכרותה עם מדינת היעד. באם נרצה לבצע בירורים נוספים על מדינות ספציפיות, נבדוק במקורות כמו טבלאות הסש”א (צבעונית+אקסל) ולעיתים ניעזר בעורכי הדין המקומיים שלנו – לרוב הצעה להיוועץ עם עורכי הדין תגיע ממרלין ו/או ורד.

גם אם הנסיעה נחשבת למסוכנת, יבחרו לעדכן את הבכיר במסוכנות ולהסביר לו על המורכבות אבל מקפידים שלא למנוע מהבכירים לנסוע.

הבכירים יתודרכו לפני הנסיעה בהסברים על איך להגיב למקרה בו כן מוגשת נגדו תלונה, ומועברים אליהם גם פרטי קשר של השגרירות המקומית, לאחר שאלו מועברים על ידי משרד החוץ (פרטי איש הקשר מועברים אלינו על ידי שושי ממשה”ח) .

>> רשימה של כלל ה”נוסעים הקבועים” שלנו נמצאת ב -P:\פרקליטים\צוות מרלין\ניהול/אנשי קשר – “רשימת אנשי קשר – לקוחות ומשרדים”.

>> בתיקיית נסיעות בכירים אנו מתעדים נושאים ונסיעות בעייתיות. יש לפתוח תת תיקייה פר בכיר ולתייק שם (בלינק הבא: נסיעות בכירים- בירורים פרטניים) המלצה שלי – לפתוח תיקייה פרטנית לכל נסיעה לשם הנוחות J

לוחמה משפטית (Lawfare)

הצוות שלנו מטפל בניתוח והעלאת מודעות למקרים של שימוש בלוחמה משפטית. מדינת ישראל מהווה יעד להרבה קמפיינים של שימוש בלוחמה משפטית – אחרי מבצעים צבאיים (לדוגמא אירועי ליבני באנגליה) וגם כחלק מקמפיין דה-לגיטימציה לישראל ותנועת ה BDS.

הצוות גם מקיים דיאלוגים שנתיים עם גורמים זרים, כגון ה-Department of Justice בארה”ב (ג’ין דייוויס) ונאט”ו (אנדרס מוניוז). התקיימה שיחה ראשונית, אך יש עדיין לקבוע שיחת המשך עבור הדיאלוג עם נאט”ו.

BDS

בשנים האחרונות אנו עדים לניסיונות של גורמי דה-לגיטימציה להשחיר את פניה של מדינת ישראל ולהציגה כמדינה כובשת המפרה את זכויות הפלסטינים ואת המשפט הבין-לאומי, המבצעת פשעי מלחמה ופוגעת בזכויות המיעוטים החיים בה. לאור ניסיונות אלו הוחלט על הקמת מערך בראשות המשרד לעניינים אסטרטגיים, אשר יהיה אמון על פעילות להדיפת יוזמות אלו. המערך כלל מספר צוותים, בין השאר צוות משפטי. הצוות כולל נציגים ממשרד החוץ (עמית הוימן וטליה ג’מאל (גליה ריבלין כרגע בחופשת לידה)), ממשרד הכלכלה (אהובה סיפרס) ומהמשרד לעניינים אסטרטגיים (יונתן הויברגר) וממשרד התפוצות – אך הם פחות פעילים בצוות בתקופה האחרונה. המשרד לעניינים אסטרטגיים נסגר לאחרונה, וכרגע הסטטוס של אנשי המשרד לעניינים אסטרטגיים פחות ברור. יש רשימה של אנשי הקשר כאן: N:\פרקליטים\צוות מרלין\ניהול\אנשי קשר.

מגמות BDS

ביוני 2021, לאחר כניסת רה”מ נפתלי בנט, נכתב מסמך מגמות המתאר נכונה את המגמות העיקריות שאנו רואים בתחום ה-BDS גם בימים אלו. ראה עיקרי המסמך:

החלטה ב/30 של הקבינט המדיני-בטחוני מיום 13.10.2015 בעניין המערכה למאבק בתופעת הדה-לגיטימציה נגד ישראל קובעת, בין היתר, כי “קידום והתמודדות עם יוזמות משפטיות מחוץ למדינת ישראל לקידום או להגנה על אינטרסים של המדינה ימשיך להיות באחריות היועץ המשפטי לממשלה”, בשיתוף משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. לאור החלטה זו, הוקם צוות משפטי בין-משרדי הכולל משתתפים ממשרד המשפטים, משרד החוץ, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה ומשרד הכלכלה והתעשייה.

בתקופה האחרונה, אנו מזהים מגמת התגברות של מהלכים העשויים להזיק למאבק המשפטי במערכה לדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל בחו”ל. מגמה זו מוּנעת, בין היתר, מתהליכים פוליטיים מדינתיים ובין-לאומיים. מגמה זו באה לידי ביטוי במספר תחומים מרכזיים:

• משיכת השקעות של קרנות השקעה וחברות ביטוח זרות מתאגידים ובנקים ישראלים. קרנות השקעה וחברות ביטוח זרות החלו לתפוס השקעות, מתן שירותים או השתתפות במכרזי תשתית לצורכי ההתיישבות כפגיעה בלתי מתקבלת על הדעת בזכויות האדם של הפלסטינים. במסגרת בחינה אתית ופגיעה אפשרית בזכויות אדם על ידי ההשקעות שלהם, גופים אלו מתמקדים בפרויקטי בניית בתים ואזורי תעשייה בהתיישבות או סיוע במימון בנקאי של פרויקטים אלו, תוך הסתמכות על “הרשימה השחורה” של מועצת זכויות האדם של האו”ם (2020) וכללי המשפט ההומניטארי הבין-לאומי.
• קידום התייחסות ספציפית לתאגידים ושרשרת האספקה שלהם הפועלים באזורים תחת כיבוש במסגרת מגמה באו”ם ובאיחוד האירופי ליצירת חובת אחריות תאגידית בהקשרי זכויות אדם (Mandatory Human Rights Due Diligence). במסגרת זו, מקדם קמפיין ה-BDS את הטענה שתאגידים אלו אינם יכולים לפעול או לספק מוצרים ושירותים להתיישבות כי על ידי פעילות זו הם בהכרח פוגעים בזכויות אדם של פלסטינים, וכי תאגידים יידרשו לכלול במסגרת בדיקת הנאותות שהם מקיימים גם ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
• הגברת מהלכים משפטיים להטלת סנקציות פליליות על תאגידים הפועלים באזור ההתיישבות, ולעידוד מדינות זרות וארגונים בלתי ממשלתיים (כגון איגודי עובדים) להפסיק לסחור עם מדינת ישראל או ההתיישבות תוך הטלת סנקציות פליליות על תאגידים המבקשים לקיים מסחר זה (כדוגמת הצעות החוק המקודמות באירלנד, צ’ילה ועוד).
• הגברת מהלכים משפטיים למניעת סימון מוצרים המיוצרים בהתיישבות כ”תוצרת ישראל” במדינות זרות, ואף ניסיונות למנוע ולהטיל סנקציות פליליות על ייבוא מוצרים המיוצרים בהתיישבות לאיחוד האירופי וצ’ילה.
• ניסיונות לאתגר דברי חקיקה נגד קמפיין ה-BDS במדינות שונות בארה”ב, תוך ניסיונות למתג חוקים אלו כחוקים הפוגעים בחופש הביטוי של תומכי ה-BDS לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית.
• ניכרת מגמת עלייה במספר התקפות אנטישמיות נגד יהודים ברחבי העולם בעקבות מבצע “שומר החומות”, במקביל לשימוש של קמפיין ה-BDS במוטיבים וביטויים אנטישמיים ואנטי-ציוניים תוך ניסיון להסוות את פעילותו מאחורי מסיכה של קידום זכויות אדם של האוכלוסייה הפלסטינית.

לתהליכים אלו שתי השלכות עיקריות: ראשית, היתכנות לפגיעה משמעותית במתן שירותים להתיישבות, בפרט בתחום הבנייה והמימון לפרויקטי בנייה; שנית, אפקט תודעתי שעלול להוביל לחיזוק המגמה הנוכחית, לרבות תאגידים בין-לאומיים המסרבים להשתתף במכרזי תשתית במזרח ירושלים וביהודה ושומרון (לדוגמה, “הקו הכחול” של הרכבת הקלה בירושלים, ומתקן ייצור אנרגיה משפכים במעלה אדומים ועוד).

התהליכים הפוליטיים המלווים מגמה זו, עשויים לצמצם את מאגר הכלים העומדים ברשותנו לטיפול באירועים מסוג זה. על כן, נדרשת בחינה מחודשת וגיבוש אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם פגיעה אפשרית במתן שירותים להתיישבות, ואף השלכות אפשריות של פגיעה זו גם על שירותים כלכליים בישראל.

לקבלת רקע נוסף על המגמות אשר אנו רואים בתחום המאבק המשפטי במערכה לדה-לגיטימציה
נגד מדינת ישראל בחו”ל ב-2021, קראו את המזכר אשר שמור כאן: N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\חומרים סיכומיים\מזכר מגמות לרה”מ ושר המשפטים.

תביעות

אנו עוקבים אחר התפתחויות ומוציאים עדכונים באופן שוטף, ובפרט, התפתחויות בחקיקה נגד BDS, בעיקר בארה”ב, והתביעות אשר נובעות מכך (Jordahl, Amawi, Arkansas Times, Martin), תביעות נגד פעילות BDS, בעיקר בארה”ב (Georgia Institute of Technology, San Francisco State University, Karten, Kreitman), , למרות שיש גם תביעות/  הליכים משפטיים במקומות אחרים, כגון: קטנברג (קנדה),  Citizens’ Initiative(האיחוד האירופי), -IPC (הולנד) ןעוד. לבסוף, יש 2 תיקי NCP (OECD National Contact Point) בעניין “Corporate Social Responsibility”  (הרכבת הקלה ו-JCB).  כנו גם, אנו עוקבים התפתחויות בכל העולם בנושא BDS, כגון משיכת השקעות מבנקים או חברות ישראליות או זרות הפועלות בשטחים על ידי קרנות פיננסיות זרות בנורבגיה, ניו זילנד ועוד, הרשימה השחורה של האו”ם, הצעת חוק החרם בצ’ילה ואירלנד, החלטת בן אנד ג’ריס להפסיק את פעילות הזכיין הישראלי בשטחי “השטח הפלסטיני הכבוש”, ועוד. את כל המידע ניתן למצוא בגיליונים ובתיקיות (N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS).

בהקשרי ה-BDS חשוב לעדכן באופן שוטף את נספח א’, טבלת תביעות ואירועי BDS (“הטבלה הצבעונית”), וכן את מסמך התפתחויות BDS שנתי, אשר אנחנו מעדכנים לכל שנה קלנדרית (ראו טיוטת מסמך התפתחויות לשנת 2021 כאן). כדי ללמוד על כלל התיקים והאירועים בתחום
ה-BDS, מומלץ לקרוא לעומק את מסמך ההתפתחויות בתחום ה-BDS השנתי לשנת 2021, טבלת תביעות ואירועי BDS (“הטבלה הצבעונית”) ונספח א’, וככל שעולה הצורך לקרוא את ה-Tracking Chart של כל תיק/אירוע רלוונטי (לכל תיק/אירוע יש TC תחת התיקייה שלו).

גם מומלץ לקרוא את המצגות שאנחנו מכינים כל שנה (או כל 6 חודשים) לישיבה עם הצוות הבין-משרדי. טיוטה ראשונית של המצגת עבור 2021שנת  נמצאת כאן.

כמו כן, חשוב לעקוב אחר כל התיקים שאנו אמורים לעקוב אחריהם, לפי הרשימה שהכינו אביטל ושחר (יש עותק קשיח בתיק חפיפה) – ולעדכן את מרלין, טל והצוות על כל התפתחות. במיוחד במה שנוגע לתיקי החרם בארה”ב.

התקשרויות וענייני תקציב

יש לנו התקשרות עם משרדי עו”ד Van Bael ו- Clifford Chance, תחת פרוטוקול ועדת מכרזים לענייני יועצים התקשרות BDS. תוכלו למצוא עוד פרטים הקשורים להתקשרויות אלו בתיקייה אשר נמצאת ב-:N :\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\התקשרויות\מכרזים והתקשרויות. בהקשר זאת, חשוב מאוד לשמור מיילים וסיכומי שיחות אשר לגבי מו”מ ושכר עורכי דין (capped fee) אשר מוסכם ביננו לבין משרדי עורכי הדין בתיקייה: N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\התקשרויות\תיעוד הליכי משא ומתן ו-capped fee . וכן חשוב לשמור את כל החשבוניות שאנו מקבלים ממשרדי עורכי הדין כאן: N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\התקשרויות\תקציבBDS \2021\ חשבוניות VBB וכאן: N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\התקשרויות\תקציב BDS  Clifford Chance invoices\ 2021\

משרד Van Bael אמורים לשלוח לנו דו”חות רבעוניים במהלך השנה, אשר מפרטים את הסכומים ששילמנו בכל רבעון. חשוב לעקוב אחריהם ולבקש אותם מגרגורי ([email protected]) אם הוא שוכח לשלוח אותם בזמן (בערך אנו אמורים לקבל אותם בתחילת אפריל, יולי, אוקטובר, ודצמבר/ינואר). צריך לבקש דו”חות רבעוניים אלו גם ממשרד Clifford Chance.

כל סוף שנה, אנו שולחים מייל לעמיר הרן, ראש מטה מנכ”ל משרד המשפטים, אשר מפרט את סיכום השימוש התקציבי של הצוות הבין-משרדי במסגרת המאבק המשפטי ב-BDS בשנה החולפת. ראה כדוגמא את המייל ששלחנו עבור שנת 2020. ראה גם קובץ אקסל עם התקציב העדכני עד תחילת אוגוסט 2021 שהכינו. הקובצים שמורים בתיקיות כאן: N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\התקשרויות\תקציב BDS \2020\ וכאן: N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\התקשרויות\תקציב\ BDS  \2021

פרויקט מיפוי משפטי משנת 2017

לידיעתכם, במסגרת פעילות הצוות, הוכן בעבר פרויקט מיפוי משפטי במסגרתו נשכרו שירותיהם של שני משרדי עו”ד בחו”ל (לפרויקט ה”רחב” יותר – משרד Van Bael ולפרויקט הספציפי יותר – Sidley Austin). תוכלו למצוא את חוות הדעת בגרסה דיגיטלית בתיקייה N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\ואן בל\הנחיות\memorandums בחלוקה ל-“חוות דעת כלליות” (תשובות לחמש שאלות ראשונחות) ו-“ספציפיות” (אירועים נקודתיים שביקשנו התייחסות משפטית של המשרד אליהם וכן בתיקיות לפי אירועים ומדינות. אל משרד סידלי אוסטין הפננו שאלות נקודתיות הנוגעות להודעה הפרשנית של האיחוד האירופי שפורסם ביום 12.11.2015 הממליצה למדינות שלא לציין את מדינת המוצא של מוצרים המגיעים משטחי יהודה ושומרון כמגיעות מישראל. המשרד השיב לנו על השאלות ביום 8.3.17 וביום 23.5.17 והן שמורות ב- N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\Labelling products\סידלי אוסטין – סימון מוצרים.

מערך משרדי עו”ד

הרבה מהעבודה שלנו נעשית בסיוע של משרדי עורכי דין מקומיים, בין אם הם מייעצים לנו לגבי תיק מסוים או לגבי המצב המשפטי במדינה הנתונה.

צריך תמיד לזכור שאסור לנו להפעיל משרד שאין לנו עמם התקשרות בתוקף, ולכן נדבך נוסף בעבודה שלנו הוא תחזוקה של מערך עורכי דין ברחבי העולם שיכולים לתת לנו ייעוץ שוטף או ייצוג במקרה הצורך. לשם כך אנחנו מקיימים הליכים מעין-מכרזיים כדי לשמור על התקשרויות בתוקף עם משרדי עורכי הדין לשעת הצורך. באופן עקרוני, מכיוון שמדובר בהתקשרויות עם גורמים בחו”ל, אנו פטורים מחובת מכרזים. עם זאת, המחלקה המשפטית של משרד המשפטים החליטה להחיל חובות מסוימות מתחום המכרזים לפי תקנה 5 / 3.31 לתקנות חובת המכרזים.

>> תחום התקציב מרוכז על ידי עו”ד נעה שרויאר. כדאי לקבוע איתה שיחת פתיחה כדי לקבל הסבר כללי על התחום.

נעה עובדת מול “ועדת הסקרים” ו-“ועדת הפטור” המשרדיות אשר נדרשות לדון בבקשות של המחלקה הקשורים בהתקשרויות. אנחנו מגישים לוועדה בקשות ממספר סוגים, שעיקריהן – בקשה ליציאה להליך תיחור מעין-מכרזי, בקשה להתקשרות עם משרד מסוים, בקשה להתקשרות דחופה, בקשה להגדלה תקציב/הארכת התקשרות בהתקשרות מסוימת ובקשה להפעלת אופציה.

כדי לבקש את כל אחת מהבקשות הללו יש לכתוב מזכר – בקשת ת’. הבקשה לרוב תכלול את החלקים הבאים – 1. סמכות המחלקה בשמה אנחנו פונים בבקשה לקבלת התקציב (נוסח שבלוני שמעתיקים ממזכר למזכר); 2. הסבר לפניה – הבקשה במשפט. 3. הצגה של הצורך הכללי – להסביר שמדובר במדינה בה יש פעילות רבה בתחום הסש”א. 4. הצגה של הצורך הספציפי – למה אנחנו פונים כעת? 5. הצגת הבקשה בפרוטרוט – “נוכח …. נבקש מהועדה…”.

המזכרים הללו יוגשו בתחילה לוועדת הסקרים ורק אם הסכום חורג מ-150,000 ₪ (מה שיקרה כמעט בכל בקשה לא דחופה), הבקשה תועלה לוועדת הפטור. לעוד הסברים על הוועדות וההרכב שלהן – נעה שרויאר היא הכתובת.

>> תרשימי זרימה של יצירת התקשרות שאינה דחופה עם משרד, יצירת התקשרות דחופה וההליך התקציבי שנדרש כדי שנוכל לשלם לעורכי דין נמצא בשמרדף בהמשך התיק וכן על לוח השעם שבמשרד שלך.

כאמור, לפני שמפעילים משרד, יש לוודא שישנה התקשרות בתוקף. תוקף ההתקשרות נקבע על ידי הועדות, ולפעמים עורכי הדין הם תחת הרושם שעדיין יש לנו התקשרות בתוקף כאשר בפועל אין לנו היתר להפעיל אותו מהועדות הרלוונטיות במשרד. תוכל לבדוק את תוקף ההתקשרות עם משרד מסוים ב “טבלת התקשרויות מעודכנת …” המצויה ב: N:\פרקליטים\צוות מרלין\התקשרויות.

באחריותך גם לעדכן טבלה זו כל כמה זמן, ולשים לב אם התקשרות מסוימת מתקרב לסופה וצריך להאריך אותה. אנו שומרים גרסאות ישנות של הטבלה בתת תיקייה של “טבלאות ישנות” ושומרים תחת שם חדש בתיקייה הכללית את הטבלה הכי מעודכנת.

במידה ועדיין אין משרד במדינה מסוימת, ואנחנו רוצים להתחיל בהליך של התקשרות, נקודת ההתחלה תהיה לאתר מספר משרדים בהתבסס על דירוגים רשתיים (Chambers & Partners, Legal500), המלצות של עורכי דין שאנחנו עובדים איתם והתייעצות עם משרד החוץ (מוזמן לבקש משחר להראות לך כיצד פעלה בגרמניה או להראות לך את התיקיות הרלוונטיות של ההתקשרות בשוודיה). לאחר מכן, לאחר שנקבל את אישור הועדה הרלוונטית, נקיים שיחות עם עורכי הדין הפוטנציאליים לקבוע עמם ראיון ולהסביר להם על מהות הפנייה שלנו וכדי לבקש שיוודאו שאין להם ניגוד עניינים ולעיתים ניתן לעשות זאת באמצעות פנייה במייל ראשוני – צריך לשאול את מרלין/גלית מה תעדיף. לפני קיום הראיונות עם עורכי הדין יש לקבל אישור ליציאה להליך המעיין מכרזי מועדת המכרזים. את הריאיון ניתן לקיים בזום או פנים אל פנים, שיחייב עו”ד מהצוות ועו”ד ממשה”ח לראיין אותם בחו”ל. כיום בשל החפיפה עם אשכול פלילי בתחום הערכות הסיכון לנסיעות, הראיונות נערכים במשותף עם עו”ד גלית רג’ואן. לעיתים ורד היא זו שתוביל את ההליך ולעיתים גלית – הן מחליטות ביניהן ואתה תלווה את מי מהן שתוביל את ההליך.

ראה לדוגמה: N:\פרקליטים\צוות מרלין\התקשרויות\שוודיה\הליך תיחור מעין מכרזי שוודיה יולי 2021.

בנוסף, יש תבניות פנייה ודוגמאות למיילים ב – N:\פרקליטים\צוות מרלין\התקשרויות\ונהלים TEMPLATES

>>  לשים לב – חשוב מאוד לתעד את כל הליך ההתקשרות!

לאחר הראיונות יש לכתוב בקשת ת’ לשם התקשרות עם עורכי הדין שכולל התייחסות לפרמטרים שונים לפיהם ייבחרו – התרשמות הצוות, מוניטין המשרד והצעת המחיר. מבנה המזכר דומה מאוד ליתר המזכרים. לאחר אישור ההתקשרות יש להכין חוזה לשם ההתקשרות (ראה דוגמאות ב- P:\פרקליטים\צוות מרלין\התקשרויות/TEMPLATES) (החוזה של צ’ילה הוא הכי מעודכן) לאשר אותו עם הלשכה המשפטית (באם נעשה שינוי מהטמפלייט) ולשלוח אותו לעורכי הדין לחתימתם. לאחר שחתמו עליו, נחתים אותו במשרד המשפטים ונשלח אותו חזרה אליהם.

לאחר חתימת החוזה, יהיה באפשרותם לשלוח לנו חשבוניות שצריך להחתים את מרלין עליהן. יש לשים לב אם חשבונית מסוימת קשורה לעבודה שהתבקשה על-ידינו או על-ידי אשכול ICC, שכן זה משנה מאיזה תקציב היא תשולם וחשוב לשים לב לכך. במיוחד חשוב כשמוציאים שאלון חדש למשרד עורכי דין להבין מראש מאיזה חשבון היא תשולם ולעקוב אחרי זה בחשבוניות.

ממליצה לך לקבוע שיחה גם עם עדי מרום בכל הנושא של החשבוניות –בעבר כלל החשבוניות שמתקבלות ממשרדי עורכי הדין היו מטופלות על ידי המתמחה. בשנים האחרונות חל שינוי והטיפול בחשבוניות עבר לעדי מרום. כעיקרון, מרבית החשבוניות מתקבלות למייל של מרלין (חפש מיילים שכותרתם invoice) ממשרדי עורכי הדין השונים. כחלק מהמעקב על המייל של מרלין יש לוודא האם התקבלו  לאחרונה חשבוניות ולהעבירם לעדי מרום ולכתב במייל גם את מרלין.

מבחינת חלוקת עבודה: התפקיד שלך הוא להיות במעקב על תיבת המייל של מרלין ולוודא שכלל החשבוניות מועברות לעדי בזמן ואילו תפקידה של עדי הוא להעביר את החשבונית לתשלום. עדי לרוב שולחת מייל למרלין בבקשה שהיא תאשר את החשבונית – התפקיד שלך בעניין זה הוא לרדוף אחרי מרלין שתאשר את החשבונית וככל שמתעוררות שאלות שקשורות למהות העבודה שבוצעה מול עורכי הדין, או שאלות שיש לשאול את משרד עורכי הדין בקשר לאותה חשבונית – זה אתה עושה, בהנחייתה של מרלין, ולא עדי.

המלצה נוספת שלי היא לכתוב מייל למשרדים עם הגעת החשבוניות הראשונות לאחר כניסתך לתפקיד להציג את עצמך ולבקש שמעתה יכתבו גם אותך לחשבוניות. עם הזמן אתה תכיר יותר את הגורמים ששולחים לנו חשבוניות, אז לא להילחץ J ראה דוגמה למייל שנשלח על ידי קודמתי בתפקיד ירדן –

>> “התחייבויות חשב” – מונח שעולה כאשר מספר משרדים ממשלתיים צריכים לשאת בעלות הטיפול בתיק. לפני שמבקשים את התקציב מהועדות פונים ליועצים המשפטיים של המשרדים/הרשויות השונים בהם עבדו הנילונים/נתבעים ומבקשים מהם לקבל התחייבות חשב על חלקם בעלות הכוללת של הטיפול. יש תיקייה שבה אנו מתעדים תכתובות הקשורות להתחייבות חשב – N:\פרקליטים\צוות מרלין\התקשרויות\התחייבויות חשב.

>> מזכרים ומיילים לדוגמא מופיעים ב: N:\פרקליטים\צוות מרלין\התקשרויות\ונהלים TEMPLATES. 

>> רשימה של כלל המשרדים שיש לנו התקשרויות איתם נמצאת ב –N:\פרקליטים\צוות מרלין\ניהול/אנשי קשר – “רשימת אנשי קשר – לקוחות ומשרדים”.

>> פתחנו תיקיית – שם שומרים תכתובות של מרלין וורד בקשר להצעות מחיר והגדרות של capped fees ומשא ומתן – N:\פרקליטים\צוות מרלין\התקשרויות\תיעוד הליכי משא ומתן וcap. חשוב מאוד לתייק שם כל תכתובת/שיחה עם עורכי דין שקשורה להגדרה של תקציב למשימה מסוימת.

בנוסף, כמה פרטי מידע כלליים שכדאי להכיר:

1. לאור ההתפתחויות בתחום של ה – ICC מערך ההתקשרויות ובייחוד התקשרויות חדשות מנוהל גם עם אשכול ICC ופרט גלית רג’ואן (ואולי גם דור חי).
2. ורד נעה ומרלין עובדות על עדכון נוהל ההתקשרויות של המחלקה.
3. אנחנו בעיצומו של הליך התקשרות מול משרד חדש בגרמניה (ההתקשרות הנוכחית פגה תוקף בקרוב) והתחלת התקשרות מול משרד עורכי דין בשוודיה.
4. יש לעבוד בנוסף על איתור משרד במדינות הבאות:
   1. יוון – כעיקרון שחר עובדת על זה אבל אפשר להתעדכן מולה J
   2. בחודשים הקרובים ורד וגלית יערכו תעדוף של ניהול הליכים לשנת 2022.

ניהול ידע

כמתמחה, ניהול הידע באשכול יהיה באחריותך ביחס לתיקים שלך ובהתאם גם באחריות שחר ויוסף בתיקים שלהם. ניהול ידע אמנם עשוי להיות משימה מעיקה אבל היא קריטית לניהול יעיל של התיקים ותחסוך לך הרבה עבודה ברגעי לחץ.

• כונן P/N – N:\

כל הידע של המחלקה נמצא בכונן N, שאפשר לגשת אליו מתוך “מחשב”. התיקיות החשובות בכונן הן “מתמחים” ו”פרקליטים”. יש לכל מתמחה/פרקליט תיקייה תחת שמו שלשימוש שלו. שימי לב שהתיקיות ציבוריות, כך שכל אחד נגיש אליהם.

תמיד תשמור את הכל או בתיקייה של צוות מרלין או בתיקייה שלך, ככה דברים לא יאבדו וגם יהיו נגישים לך אם תשתמשי במחשב אחר של המשרד (את יכולה לפתוח את היוזר שלך מכל מחשב של משרד המשפטים וכן מהבית בהינתן אישור, קרה הרבה בזמן הקורונה) ולאנשים אחרים שרוצים לעשות שימוש באותו הקובץ.  מומלץ תמיד לעבוד בסיטריקס.

לצוות שלנו יש תיקייה בשם “צוות מרלין” בתוך “פרקליטים”>> כל דבר שאתה מכין וכן מקורות שאתה מסתמך עליהם יש לשמור בתיקייה הזו. N:\פרקליטים\צוות מרלין. תחת “צוות מרלין” יש המון תיקיות, ייקח קצת זמן לשלוט בכולן ולהכיר את כולן אבל בסוף ככה זה הכי נוח J לא להילחץ!

בנוסף יש תיקיית תקציב בתיקיות של רועי שזו התיקייה שנעה ש. ועדי מרום עובדות איתה. בתיקייה יש את כל המידע שמתויק בנוגע להתקשרויות ותקציב. בעבר התיקייה הייתה נגישה לכולם אך כעת היא נעולה – במידה ויש צורך למידע מתוך התיקייה אפשר לבקש עזרה מעדי מרום J  חומרי עבר שלא מצויים בתיקיית ההתקשרויות שלנו, ניתן למצוא בתיקיית התקציב של רועי.

הערה כללית – במידה ואתה לא מוצא את מה שאתה מחפש, אתה יכול לפנות אל התיקיות ההיסטוריות של יתר חברי הצוות. על אף שנציין שהעתקנו את רוב התיקיות ההיסטוריות לתוך “צוות מרלין”. כך למשל בתיקי סש”א תראי תחת כל מדינה – תיקייה ושמה “עדי ניב” (מי שהיה לפני ורד בתפקיד עורך דין בכיר באשכול) ושם כל החומרים ההיסטוריים של עדי. זה יקל עליך בחיפושים. סדר הפרקליטים שהיו בצוות (ממוקדם למאוחר) –  סשה, עדי ניב, דוד עטר, אולגה פישמן, ורד, מעיין חן, מיכל שחר ומתן גלבוע, טל שטרית. סדר המתמחים בצוות (ממוקדם למאוחר) – סשה, נעמה, ליטל, מעיין, טליה, מיכל, דור, ירדן ועומר. בתקופה שלי ניסיתי לסדר ככל הניתן את התיקיות המרכזיות ולדאוג שהן יהיו מלאות ומעודכנות, אנא המשך את המסורת J

• המייל של מרלין

המייל של מרלין הוא המקור בו נמצאים כל החומרים מתחילת הקמת הצוות. תצטרך להסדיר את הגישה שלך למייל של מרלין דרך המחשוב (ראה הערה בהתחלה) – ממליצה לסדר את זה כבר ביום הראשון – המייל של מרלין הוא תיבת אוצר! מוזמן לבקש משחר עזרה J

בכלי החיפוש פשוט תבחר את האפשרות שאתה רוצה/ הנושא שאתה מחפש ותכניס לסוגריים את המילים שאתה רוצה לחפש. אפשר לבחור בכמה כלי חיפוש באותו החיפוש. שים לב שאתה בתיקיה בה את מצפה למצוא את המייל שאת מחפשת.

חשוב לסמן את המיילים אצל מרלין שנמצאים באחריותך, ולדגלל לה מיילים שחשוב שהיא תראה – מיילים חשובים מסומנים כקטגוריה ירוקה. אחת ליום-יומיים נסה לתפוס אותה בטלפון למיילים שהיא פספסה (מרלין בדרך כלל זמינה בשעות הבוקר המוקדמות).

<<  חשוב מאוד לעקוב אחר המיילים של מרלין ולראות שלא מתפספסים דברים חשובים ולעדכן אותה לגבי מיילים שממתינים להתייחסותה.

• גליונות טיפול – Tracking Charts

הצוות מנהל טבלאות מעקב ב-Onenote בו אנחנו מעדכנים גיליון טיפול של ההתפתחויות בכל אחד מהתיקים בהם אנחנו מטפלים. לשימוש ב-Onenote שלושה יתרונות בגללם בחרנו לעבור להשתמש בו: 1. ניתן לצרף לרשומה מסמכים שניגשים מתוך הגיליון; 2. מספר רב של אנשים יכולים לגשת ולערוך אותו במקביל. 3. הכל נשמר אוטומטית ואין חשש שדברים לא ישמרו.

בעבר, היה לנו גיליון טיפול אחד שריכז את כל התיקים שאנחנו עוסקים בהם – סש”א, BDS, שאלונים ועוד … אך לאור בעיות טכניות נאלצנו להפריד את כלל גיליונות הטיפול כך שהיום תחת כל תיקייה יש גליון טיפול שרלבנטי אליה. ועדיין יש את הקובץ המאוחד הישן – שמרנו אותו לצורך שימור וגישה למידע אם יהיה צורך, אבל אין לעדכן בו יותר.

1. ראה מספר דוגמאות לטבלאות מעקב (או בקיצור באנגלית TC (Tracking Chart)) –

• N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\הולנד\Ziada\- Ziada Tracking Chart
• N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\בלגיה\- Tracking Chart UJ Belgium מטע ומשט
• N:\פרקליטים\צוות מרלין\תביעות בארה”ב נגד בעלי תפקידים בישראל\רונית אפל\Ronit Appel TC

2. ורד או טל יתזכרו אותך לעיתים להכניס התפתחויות משמעותיות אבל אתה מצופה לעדכן את הגיליונות באופן עצמאי. התיעוד בTC הוא לא חלופי לשמירת מסמכים ומיילים חשובים בתיקיות. צריך לתעד התפתחויות ב TC וכן לשמור זאת בתת התיקייה הרלבנטית בN בצורה מסודרת. לעיתים עדיף לפתוח תתי-תיקיות כדי להקל על ההתמצאות בתיקיות. כמו כן, יש לשנות את שם הקובץ כששמורים אותו על מנת שיהיה קל לאתר את המייל הרלבנטי/המידע הרלבנטי בזמן אמת.

ב-TC צריך כל פעם להוסיף רשומה ולמלא את הפרטים הרלוונטיים (כדי לעשות זאת אפשר ללחוץ Tab במשבצת האחרונה של השורה האחרונה, או מקש ימני בשורה האחרונה שיפתח אפשרויות, כולל אפשרות להוסיף שורה נוספת). שים לב שיש מקום להוסיף בו קבצים רלוונטיים (שיכול להיות גם מיילים) והערות.

• טבלאות ניהול ידע

הצוות מנהל מספר טבלאות ייעודיות באמצעותן אנחנו עוקבים אחר תיקי הסש”א הקיימים, תיקי האבות הגרושים, נסיעות בכירים, BDS ועוד …

1. טבלאות סש”א – כל הטבלאות שמורות ב – N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\Tables – חומרים סיכומיים
   1. “טבלה מסכמת הליכים פליליים בחול אוגוסט 2021” (טבלה צבעונית) – טבלה של כל תיקי הסש”א עם פירוט תמציתי על ההליך וסטטוס עדכני. שימי לב שהרשומות מסומנות בצבעים שונים – אדום מסמל פרשיות בהן אנו יודעים שהוגשה תלונה, כתום מצביע על כאלה בהן רק עלו דיווחים שייתכן ותוגש תלונה וירוק מתייחס לתיקים סגורים.
   2. “תלונות ותביעות בטיפול” – זוהי טבלה של התלונות ותביעות הפתוחות היום.
   3. “טבלת תביעות פליליות – לפי בכיר ומדינה” (טבלת אקסל) – מאפשר לחתוך לפי שם הבכיר או לפי מספר מדינות. עוזר מאוד בבירורים של נסיעות בכירים (לעיל).

יש לוודא שהטבלאות מעודכנות, ועליך לעדכן בהתפתחויות משמעותיות שם.

2. אבות גרושים – שמור ב-N:\פרקליטים\צוות מרלין\אבות גרושים:
   1. “טבלת תביעות עובדי מדינה על ידי אבות גרושים” – מופיעים כל התביעות שהוגשו בחלוקה לתביעות פתוחות וסגורות. בעמודה השמאלית נעדכן את ההתפתחויות החשובות.
3. נסיעות בכירים – שמור ב-N:\פרקליטים\צוות מרלין\נסיעות בכירים:
   1. “טבלת נסיעות מעודכנת” – בטבלה הזו מעדכנים על כל נסיעה שאנחנו לומדים עליו. יש להכניס בעמודה של סטטוס טיפול עדכון על שלבי הטיפול.
4. טבלאות BDS – שמור ב-N:\פרקליטים\צוות מרלין\BDS\חומרים סיכומיים:
   2021. “התפתחויות” – מסמך המתעד את ההתפתחויות המשמעותיות בתחום בכל שנה. ראה התפתחויות  2020 וטיוטה של התפתחויות 2021.
   2022. “נספח א’ ” – טבלה המרכזת ומתארת את כל חוות הדעת שהוכנו על ידי משרדי עורכי הדין שלנו עד לאוגוסט 2021. (שימו לב שנספח ב’ כבר לא בשימוש).
   2023. טבלת תביעות ואירועים BDS (“הטבלה הצבעונית”).
   2024. שני מזכרים המסכמים את המגמות אשר אנו רואים בתחום המאבק המשפטי במערכה לדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל בחו”ל ב-2021:– מזכר שהוכן עבור רה”מ לשעבר ביבי נתניהו ומזכר עדכני יותר שהוכן עבור רה”מ נפתלי בנט.
   2025. טיוטת מצגת שאנחנו מכינות לקראת הישיבה חצי שנתי על BDS.
5. טבלת אנשי קשר – אחת רלוונטית לתיקי סש”א ואחת רלוונטית לתיקי BDS. שתיהן שמורות ב – N:\פרקליטים\צוות מרלין\ניהול\אנשי קשר
6. טבלת מעקב סש”א – זוהי טבלה המסכמת התפתחויות בנושא סמכות שיפוט אוניברסלית במדינות זרות, בתיקים אשר אינם נוגעים למדינת ישראל או למי מבכיריה. מעין טבלה בה אנחנו עוקבים על תיקי סש”א ברחבי העולם ולמדים מהם או לחילופין – תיקי סש”א שמתנהלים בחו”ל ואנחנו רוצים לעקוב אחריהם – N:\פרקליטים\צוות מרלין\סשא\Tables – חומרים סיכומיים.
7. טבלת שאלונים – סטטוס טבלת שאלונים שיש לעדכן.
8. תיקיית –cap פתחנו תיקיית מו”מ ו-cap – שם שומרים תכתובות של מרלין וורד בקשר להצעות מחיר והגדרות של cap למול המשרדים השונים. מאוד חשוב לשמור! N:\פרקליטים\צוות מרלין\התקשרויות\תיעוד הליכי משא ומתן וcap
9. טבלת הרצאות של המחלקה- שם יש לעדכן את ההרצאות שמבצעת במהלך השנה. באחריות המתמחה לעדכן את טבלת ההרצאות של המאמן שלו שנמצאת תחת –  N:\פרקליטים\צוות מרלין\עדכונים והרצאות\הרצאות. קובץ בשם: “טבלת הרצאות 2021”.
10. תיקיית עדכונים ומצגות – לשמור שם, בנוסף לתיקייה הייעודית (כמו סש”א וכו) עותק סופי של העדכון שיצא או המצגת שהועברה – N:\פרקליטים\צוות מרלין\עדכונים והרצאות\מצגות.
11. תיקיית התקשרויות – שומרים שם את הפרוטוקולים, בקשות ה-ת’ הסופיות וכל מה שקשור להתקשרויות. חוץ מזה נעה שומרת בתיקיית תקציב אצל רועי גם כן – ראה למעלה הסבר לגבי תיקיית תקציב תחת Roy. באחריותך לתייק בתיקיות הרלוונטיות וכן לעדכן את הטבלה.
12. הישגים של האשכול – שם יש לעדכן את ההישגים של האשכול במהלך כל חצי שנה ושנה קלנדרית. במסמך זה נעדכן את ההישגים של האשכול שנעשו במהלך השנה, למשל סגרי תלונה פלילית או תביעה אזרחית כנגד בכירים ישראלים, קידום יוזמות בעלות אינטרס חיוני למדינת ישראל וכיו”ב. לקראת סוף כל שנה קלנדרית מסמך זה מוגש לרועי והוא בוחר מתוכו הישגים למסמך של כל המחלקה. יש להעביר טיוטה לורד בטרם מכניסים “הישג” לטבלת הישגים. N:\פרקליטים\צוות מרלין\ניהול\הישגים 2021 . מצורף עותק עדכני של השגים חצי שנתי. לקראת חודש נובמבר תצטרך לעדכן זאת לקראת שליחה לרועי של ההשגים השנתי שלנו.
13. בקשה של ורד: בעת שמירת מיילים בתיקיות רצוי לשנות את שם המייל שיהיה ברור מה הוא משקף – זה מקל על חיפושים עתידיים. גם בגיליון טיפול צריך לכתוב בכמה מילים מה ההתפתחות עליה אנו מעדכנים – כדי שאכן הגיליון יהיה שמיש ויסייע לאתר מידע במהירות וביעילות.

טיפים כלליים

• שימוש בטלפון השולחני לשיחות ועידה – מתקשרים לאדם הראשון ואח”כ מצרפים אחרים על ידי לחיצה על הכפתור השמאלי ביותר במקשים שמתחת למסך, שמעליו כתוב “ועידה”, ומחייגים למספר שאת רוצה לצרף. ניתן לעשות את זה כמה פעמים שתרצי. אם יש לך שאלות, שחר/ כל מתמחה שיודע/ שמרית/ עדי יכולים להראות לך איך עושים את זה.
• בעבר היה לאשכול תא ועידה לשיחות עם גורמים בישראל אך כיום יש לשלוח מספר תא ועידה דרך הועידה הוירטואלית של סיסקו – ממליצה לבקש משמרית/עדי עזרה עם הנושא.
• תא ועידה ושיחות בחו”ל – הוגדר עבורנו מספר טלפון קבוע שמספר רב של אנשים יכולים להתקשר אליו ולהצטרף לאותה השיחה באמצעות הקשת הקוד המתאים. מדובר בתא ועידה שיש לו מספר שונה לכל מדינה ממנה מחייגים. על הלוח שעם במשרד נמצאת הרשימה J שחר יודעת להסביר. המספר בארץ להצטרפות לשיחה הוא 03-918-0622 ומזינים את הקוד #04221. צריך שמישהו ראשון “ירים” את השיחה באמצעות הזנת הקוד #47295 (זהו קוד של המחלקה ואין למסור אותו לאחרים). ניתן להשתמש בתא הועידה גם לשם קיום שיחות עם אנשים בחו”ל – הקוד נשאר זהה אבל צריך להעביר למי שנמצא בחו”ל מספר טלפון מקומי לפי המדינה בה הוא או היא נמצאים. על לוח השעם שלך מופיע רשימה של כל מספרי הטלפון. שימי לב – צריך לפעמים לחייג את הקוד מהר כדי שזה יעבוד, אם זה לא עובד תעלה מוקדנית שתוכל להעביר אותך לקו. שיחות בתא זה יש לתאם אל מול הלו”ז המחלקתי ולהעתיק לשם את האירוע בלו”ז, כדי שאנשים אחרים במחלקה ידעו שהקו תפוס – חשוב מאוד!!! כמו כן, נדרש לכתוב בוואטס אפ לכל המחלקה כמה ימים לפני שהתא יהיה תפוס במועד מסוים.
• Google Alerts – מומלץ מאוד להגדיר לך בתחילת ההתמחות מספר google alerts עם נושאים שרלוונטיים לאשכול. ראה דוגמה לחלק מההתראות שאני הגדרתי:

• לעיתים רבות אנחנו שולחים מיילים בשם מרלין מהמייל שלה – חשוב מאוד לכתב את מרלין כ-bcc לכל מייל שנשלח בשמה לשם הנוחות ושכל המיילים של האשכול תמיד יישמרו באינבוקס שלה. כמו כן, אין לשלוח מייל בשמה של מרלין ללא קבלת אישור מפורש ממנה קודם לכן. מיילים שמאשרים חשבוניות חייבם להישלח ממרלין עצמה, ולא לכתוב בשמה.
• בשליחת עדכונים לצוות (עדכונים בנושאים שחשובים לאשכול כמו תיקי סש”א מעניינים אנחנו מפיצים בתפוצה רחבה, יש לעבור מול ורד בטרם מפיצים את העדכון) –
  • יש לברר מי רשימת התפוצה הרלוונטית.
  • ורד ומרלין צריכות לעבור על העדכון לפני שתשלחי אותו, אלא אם הן אומרות אחרת.
  • תמיד תחפש את העדכון הקודם שנשלח ותשלח אותו על גביו.
  • בעדכונים הנוגעים לתלונות/תביעות חדשות יש לציין, לפחות, את תאריך ההגשה, את בית המשפט/הפורום אליו הוגשה התלונה/תביעה, את שמות המתלוננים/תובעים והקשר שלהם לאירוע, את שמות הנתבעים, את עיקרי הטענות ואת הלו”ז הצפוי או צעדי ההמשך. ראה עדכון לדוגמה שיצא בתיק קפאח.
• Courtlink (פונקציה באתר Lexis Advance – בקש משחר להראות לך כיצד נכנסים, וכן בקשי מעדי הדרכת LEXIS כשתיכנסי לעניינים) – אתר המאפשר להיכנס לכל התיקים האזרחיים המתנהלים בארה”ב.
  • כדי להיכנס לאתר יש להזין שם משתמש: MARLENEMAZEL וסיסמה: 1Agreements-17.
  • לכל הליך קיים מספר הנקרא docket number. מספר זה יכול לשמש אותך כדי לחפש את התיק הספציפי. לאחר מציאת התיק, יפתח ה-docket sheet הבנוי כטבלה, בה מופיעות כל הפעולות שנעשו בתיק עד כה לפי תאריך.
  • אנו כבר עוקבים אחרי מספר תיקים – הן ההליכים המתנהלים נגד מדינת ישראל/בכיריה והן התיקים בעלי עניין עבורנו. תוכל לראות את רשימת התיקים המצויים במעקב אצלנו בטבלה טבלה מסכמת את התביעות בארה”ב בעברית/אנגלית. יש להתעדכן מעת לעת בתיקים הללו כדי שלא נפספס התפתחויות משמעותיות.
  • כדי להוסיף תיק חדש שנרצה לעקוב אחריו- תוכלי לעשות זאת באייקון Track- Track a docket- מילוי פרטי התיק (כולל תדירות הפעמים שתרצי שתשלח לך תזכורת)- Save Track.
  • תוכל לראות את התיקים שאנו עוקבים אחריהם בעמוד הראשי-My courtlink תחת ריבוע Track dockets. סימון ה-new ליד שם התיק מסמל שה-docketsheet עודכן והתווסף item חדש.
  • אנו עובדים גם עם google alerts כדי לעקוב אחר התפתחויות בתחום. מדי פעם נדרש לעדכן ולהוסיף התראות.
• Lexis – מאגר פסיקה וחקיקה שברובה אמריקאית. כניסה לאתר באמצעות אותו היוזר.
• כלי עריכה מועילים מופיעים במישפורטל (עמוד הבית שלך באקספלורר שתזכה להכיר מקרוב):

• שליחה לתרגום – מתבצע דרך המישפורטל ומופיע תחת רשימת טפסים מקוונים. פשוט ממלאים את הטופס. תכתוב שאת עושה את זה בשמה של מרלין וזה יזין את הפרטים שלה באופן אוטומטי. במידה ותבקשי לתרגם מעל 29 עמודים זה יבקש אישור מיוחד ממרלין. לשחר יש סרטון שעומר הכינה עם הסבר מפורט מאוד – תבקש ממנה לשלוח לך J
• כתובות המייל ומספרי הטלפון של כל עובדי משרד המשפטים נגישים לך דרך המישפורטל או באמצעות המייל. אני אישית מוצאת שיותר קל להגיע אליהם מהמייל. דרך המייל יש לך שתי אפשרויות איך להגיע אליהם – את יכול להתחיל להקליד את השם (באנגלית או בעברית) וללחוץ Ctrl+k והכתובת תושלם באופן אוטומטי, או ללחוץ על כפתור אל/עותק/מוסתר שיפתח לך חלון חיפוש בו תוכלי למצוא את כל עובדי המשרד וקבוצת התפוצה.
• כדי לרדת שורה בתוך משבצת באקסל עומדים על המשבצת ומקישים בתחילה F2 כדי להיכנס למשבצת ולאחר מכן Alt+Entr.
• יש לנו תיבת דואר להעברת קבצים גדולים במיוחד. הוראות לשימוש בתיבה:
  • אתה צריך להיכנס ללינק: Https://safe-mail.gov.il:443/Safe-T
  • שם המשתמש: MarleneM
  • סיסמא: Mm123456!
  • למעלה ליצור מייל חדש למי שאתה רוצה לשלוח את הלינק לתיבה (המומחה בחו”ל לצורך העניין). לאחר שתשלח לו דרך המערכת תקבלי confirmation number, את זה תשלח לו ביחד עם ההוראות במייל. לאחר מכן זה יגיע כקבצים למייל של מרלין או שאתה יכול למשוך אותם מהתיבה בעצמך.
  • יש תיקייה בה נמצא שם המשתמש והסיסמה המעודכנים – N:\פרקליטים\צוות מרלין\ניהול\Safe-T Mail Login.

• ההוראות שאנחנו שולחים לחו”ל הן:

Please see instructions for the safe-mail system below:

You will receive an email in Hebrew and English that will include a number of links. click on the “Accept Invitation” link.

The landing page will likely load in Hebrew. In the lower of the two boxes on the page, click on the downward facing arrow on the left side to select English.

In the top box, which should now read “OTP”, insert the code (which we will send you separately), and click “Submit”.

An email box should open, addressed to Marlene. You will be able to add the files using the green “add files” button at the bottom left of the email box, and then click “next” at the top right to send.

• כשזה עובד – הקבצים מגיעים למרלין למייל.

• מנהלות התמחות (לפי מה שידוע לי – זה כמובן לא מחליף את האמירות הרשמיות של המשרד… רק הסבר ממה שאני מכירה כדי לתת לך קצת מידע):
• זכויות המתמחה:
  • תקן השעות למתמחה במחלקה הוא 8.5 שעות ביום בין השעות 07:30-16:00 ובימי חמישי 8 שעות, 07:30-15:30. כלומר – אם בימים ראשון-רביעי הגעת בשעה 09:00 שעות התקן נגמרות בשעה 17:30 וכל זמן לאחר מכן ייחשב כשעות נוספות.
  • ניתן לעשות עד 22 שעות נוספות בחודש ללא אישור מיוחד, כל שעה מעבר לכך דורשת אישור של מרלין בסוף החודש. מרלין תקבל מייל ובו היא תתבקש לאשר את החריגה.
  • מעבר ל-70 שעות נוספות צריך את האישור של המשנה (רועי). אין סיבה להגיע לזה אלא במקרים חריגים מאוד.
  • מתמחים זכאים לימי חופש וימי מחלה בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין (מתמחים):
  • 30 ימי מחלה- באישור רפואי.
  • 2 ימי הצהרה שניתן לקחת בכל זמן.
  • 14/16 (תוודא אותי) ימי חופש (מתוכם יורד יום חופש אחד עבור ערבי חג ראש השנה, יום כיפור ושבועות. יומיים וחצי נוספים יורדים על חשבון החופשה המרוכזת בסוכות ויומיים נוספים על חשבון החופשה המרוכזת בפסח – סך הכל 5.5 ימי חופש קבועים ומראש, ו-10.5 ימי חופש לבחירה חופשית).
  • 2 ימי בחירה – בעבר נדרשו לבחור מתוך רשימת קבועה, כיום ניתן לקחת בכל זמן.
  • הצהרה+ בחירה+ ימי חופש = 18 ימי חופש סך הכל. ימי הצהרה ובחירה לא ניתן לקחת ברצף ולכן אם מדובר ביום חופש בודד מומלץ תחילה להתחיל לנצל אותם J
  • 15 ימי חופשה ללא תשלום (נדרש אישור מראש של כמה גורמים- פנה לעדי או למאמן\ת).
• חשוב להכיר את הכללים ביחס להיעדרויות מהתמחות, סעיף 11 לכללי לשכת עורכי הדין (מתמחים):
  • לא ייעדר מתמחה ממקום התמחותו יותר מ-30 יום בשנת ההתמחות.
  • נעדר מתמחה יותר מ-30 יום בשנה, יודיע המאמן על כך ללשכה, וימי ההיעדרות העולים על 30 יום לא יבואו בחשבון תקופת ההתמחות.
  • סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על היעדרות מחמת מחלה עד 30 יום, או על היעדרות לרגל שירות במילואים, או שירות לפי צו שר הביטחון בצבא-הגנה לישראל או על היעדרות של מתמחה שילדה, לרגל חופשת לידה כמשמעה בחוק עבודת נשים, תשי”ד-1954.
  • נעדר מתמחה היעדרות שאינה מותרת לפי סעיפים קטנים (א) או (ג) רשאית הלשכה שלא להביא בחשבון תקופת התמחותו את כל ימי התמחותו שקדמו להיעדרותו, או את מקצתם.
  • עבודה מהבית – נראה שזה פחות רלוונטי כרגע, במידה ויהיה רלוונטי ליעד/נטע יעבירו הנחיות מדויקות.

• מנהלות התמחות:
  • עם תחילת ההתמחות תקבל כרטיס עובד זמני שיאפשר לך להיכנס לבניין, לפתוח את דלת המחלקה ולהחתים כניסה ויציאה בשעון הנוכחות. מומלץ לערוך רישום ידני יומי של שעות הכניסה והיציאה עד לקבלת הכרטיס הקבוע. לאחר קבלת הכרטיס הקבוע יש לעדכן באמצעותו בכל חודש את הנוכחות במערכת הממוחשבת (הסבר אודות השימוש במערכת מרכבה תוכלי לקבל מכל אחד מעובדי המשרד). חשוב מאוד למלא את דוח הנוכחות מיד בתחילת החודש ולשלוח אותו עד ה5 לחודש לכל המאוחר.
  • בתום שישה חודשי התמחות יש להקפיד למלא דיווח אמצע התמחות.
  • נהוג שעובד/ת שחוזר/ת מחו”ל מביא/ה למחלקה עוגה או שוקולדים.. J

PDF