לפנינו כתב אישום של פרקליטות מחוז מרכז, שהוגש ע”י הפרקליטים פאדי אסאד, איתן פינקלשטיין, והבוסית שלהם אורלי בן-ארי גינזברג נגד משפחת פשע ערביה אבו מור בשנת 2013.

שימו לב כמה השקעה.  כמה מלל.  כמה מספרים מבהילים בגודלם, כמה חילוטים, ממש הפצצת ארטלריה משפטית סופר סופר בומבסטית.

ואיך זה נגמר?  בכלום ושום דבר… קנסות שבין 50,000  ש”ח ל 100,000 ש”ח והתיק נסגר.  אוי לביזיון.

הנה הפרקליט הכושל איתן פינקלשטיין – כיום סנגור צווארון לבן.

להלן כתב האישום נגד משפחת אבו מור ת”פ 22518-07-13

תיק המעצר עד תום ההליכים הוא 22465-07-13.  הנאשמים ישבו בכלא כחודשיים.

בבית המשפט המחוזי מרכז                                         תפ”ח  /13____________

                                                                                        בפני הרכב

המאשימה                               מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז מרכז

רח’ הנריטה סולד1 תל-אביב, מיקוד 61330

טלפון: 03-6970222 פקס: 03-6959567

                       –   נ  ג  ד   –

הנאשמים                                  1. מג’די בן עווד אבו מור

ת.ז. 301986535

יליד 27.4.1973

רחוב סמטת המוכתר 1, רחובות

(עתה במעצר מיום 16.6.2013)

2. חאלד בן עווד אבו מור

ת.ז. 313712127

יליד 25.6.1970

רחוב שבטי ישראל 39, גדרה

(עתה במעצר מיום 16.6.2013)

3. מאג’ד בן עווד אבו מור

ת.ז. 313712119

יליד 13.8.1971

רחוב לוזון אפרים 10, לוד

(עתה במעצר מיום 16.6.2013)

4. פייס (פאיז) בן דיפאללה אבו עדרה

ת.ז. 023295546

יליד 16.6.1968

רחוב החרצית 8, קרית עקרון

(עתה במעצר מיום 30.6.2013)

5. נאג’י בן עווד אבו מור

ת.ז. 301986550

יליד 1.4.1976

רחוב שבטי ישראל 39, גדרה

(עתה במעצר מיום 16.6.2013)

6. זוהר בן עבדאללה אבו אשעיפן

ת.ז. 036950814

יליד 26.12.1984

רחוב טויטו מרדכי 2/11, לוד

(עתה במעצר מיום 30.6.2013)

7. זיאד בן עלי אבו סבית

ת.ז. 037236536

יליד 14.10.1979

שכונה 13, חורה

(עתה במעצר מיום 3.7.2013)

8. אברהים בן רגא אבו עסא

ת.ז. 029854841

יליד 1.1.1970

רחוב שלום עליכם 1, גדרה

(עתה במעצר מיום 30.6.2013)

9. נוואף בן מתעב אלאקסאסי

ת.ז. 025883224

יליד 7.6.1974

שכונה 29 בית 12, רהט

(עתה במעצר מיום 3.7.2013)

10. האחים מור בטחון אזרחי בע”מ

      ח.פ. 513794537

כתב אישום

תוכן העניינים

האישום הראשון – ארגון הפשיעה

• א. העובדות
• א. הרקע הנורמטיבי – חוק שירותי שמירה ותכליתו

1. חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל”ב-1972 (לעיל ולהלן: “חוק שירותי שמירה“) קובע מנגנון רגולטיבי מורכב המפקח על פעילותם של העוסקים בענף השמירה, וזאת, בין היתר, על מנת למנוע מצב בו גורמים פליליים משתלטים על ענף השמירה ומסווים פעילות של סחיטה באיומים וגביית דמי חסות בפעילות חוקית לכאורה של חברת שמירה הנחזית כלגיטימית.
2. בהתאם לכך, קובע סעיף 19(א) לחוק שירותי שמירה:

• “לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה, לארגן שירותי שמירה או לעסוק כשומר בסוגי שמירה שנקבעו לפי סעיף 18(ב), אם ראתה הועדה שאין לתתו מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו או התנהגותו של המבקש.

3. בהתאם להוראות חוק שירותי שמירה ולתכליתו, נועצת הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה במשרד המשפטים (להלן: “וועדת הרישוי”), בין השאר, עם גורמים במשטרת ישראל.
4. בסמכותה של וועדת הרישוי להפעיל את שיקול דעתה ולהימנע מלהעניק רישיונות למי שהוא בעל עבר פלילי, או למי שלפי חוות דעתה של משטרת ישראל, אין ליתן לו רישיון למתן שירותי שמירה בשל סיבות שונות, כגון מידע חסוי או ראיות על תלונות בדבר כפיית שירותי שמירה ושימוש בכסות של מתן שירותי שמירה לגביית דמי חסות.
5. בהתאם לדין, בעלי משרדים לשירותי שמירה ותאגידים הנותנים שירותי שמירה, וכן כל אחד ואחד מ”מארגני השמירה” (העובדים המועסקים בעסק או בתאגיד ומשמשים כסיירים האחראים על מספר אתרים) – נדרשים לחדש את רישיונותיהם בכל שנה ושנה.
6. המנגנון הרגולטיבי ההדוק וחידושו מדי שנה נועד, בין היתר, להרתיע את העוסקים בתחום השמירה מלבצע עבירות פליליות במטרה להרחיב את ציבור לקוחותיהם, כגון על ידי ביצוע פריצות ונזקים לאתרים סמוכים על מנת לאלצם לשלם דמי חסות/שמירה לפורצים והמזיקים.
7. כוונת המחוקק ביצירת המנגנון הרגולטיבי הינה כי העוסקים בתחום השמירה יהיו מודעים לכך שבכל שנה עליהם לעמוד בפני וועדת הרישוי ולבקש את חידוש רישיונם להמשך פעולתם בתחום, וזאת במטרה להרתיעם מביצוע עבירות פליליות.

• ב. דרכי הפעולה של ארגון הפשיעה וההיררכיה בארגון

8. ארגון הפשיעה העומד במרכזו של כתב אישום זה, ביצע עבירות כלכליות ועבירות מרמה מתוך כוונה להעצים את רווחיו ולפעול בדרכים שונות על מנת לעקוף את הוראות חוק שירותי שמירה ותכליותיו המפורטות לעיל. זאת, בין היתר, על מנת לאפשר את פעילותם בתחום השמירה של חברים בארגון שעברם והתנהגותם אינם מאפשרים להם לקבל רישיון בתחום השמירה. העבירות הכלכליות ועבירות המרמה שביצעו מנהלי הארגון וחבריו, אפשרו למנהלי הארגון ולחבריו להגיע לרווחים של עשרות מיליוני ₪, וכן לפעול באופן חופשי בשטח לשם הרחבת פעילות השמירה של הארגון גם באמצעות ביצוע עבירות פליליות – והכל, בלא שיידרשו ליתן מדי שנה דין וחשבון בפני וועדת הרישוי אשר תשלול את רישיונם אם יבצעו עבירות פליליות במסגרת פעילותם בשטח.
9. הארגון פעל במבנה היררכי ובו שלוש רמות:
   • מנהלי ארגון הפשיעה – כמפורט להלן, בראש ארגון הפשיעה עמד נאשם 1, אשר הקים, ניהל, אירגן וכיוון את פעילותו של הארגון, והיווה את הרוח החיה המניעה את פעילות הארגון. עם נאשם 1, ניהלו, ארגנו וכיוונו את פעילות הארגון נאשמים 2 ו-3 (להלן שלושתם ביחד: “מנהלי הארגון“), אשר תפקידם הניהולי יפורט בהמשך.
   • מנהלי אזור גיאוגרפי (“הראיסים“) – פעילותו של הארגון נפרסה על פני כל הארץ, כאשר בראש כל אזור פעילות גיאוגרפי עמד “ראיס” – שמשמעו בארגון היה – מנהל אזור מטעם ארגון הפשיעה השולט על השמירה באזור הגיאוגרפי, כאשר תחתיו פעלו בני משפחתו ופעילי שטח נוספים של ארגון הפשיעה.

• רווחי הארגון התחלקו בין מנהלי הארגון לבין הראיסים כך שכמחצית מהרווחים המופקים מכל אתר שמירה המצוי תחת אחריותו של כל ראיס הועברו על ידי מנהלי הארגון לראיס. בהתאם לשיטת תגמול זו, לכל ראיס היה אינטרס להגדיל את נפח הפעילות של הארגון באיזור הגיאוגרפי עליו הוא מופקד, אינטרס שלעיתים קודם באמצעות ביצוע עבירות פליליות שביצעו פעילי השטח של הארגון.
• ארגון הפשיעה פעל בצורה היררכית, כך שהראיסים קיבלו את חלקם ברווחי הארגון ואת הוראותיהם ממנהלי הארגון, ופעילי השטח של הארגון קיבלו את חלקם ברווחי הארגון ואת הוראותיהם מהראיסים.
• העברת רווחי הארגון בוצעה באמצעות מעטפות מזומנים, ללא כל דיווח לרשויות המס (להלן: “המעטפות השחורות”), וזאת תוך ביצוע עבירות מס חמורות ושימוש בחשבוניות פיקטיביות, כפי שיפורט באישום השני.
• הראיסים קיבלו אחריות כוללת לפעילות הארגון בשטח הגיאוגרפי עליו הם הופקדו, תוך שהם מחליטים האם להציב שומר בכל אחד מהאתרים וכמה לשלם לכל אחד מפעילי השטח.
• בחלק מהמקרים, הראיסים או פעילי השטח הכפופים לראיסים הבהירו לקבלנים או לנציגי חברות שמירה אחרות, כי בשטח הגיאוגרפי עליו הם מופקדים רק הם שומרים, ולא אף אחד אחר וכי יש גניבות ונזקים רבים באזור, תוך איום מפורש או מוסווה כי במידה ולא ישכרו את שירותיהם יבולע לאתר הבניה, לציוד שבו, או לרכבים ולכלי העבודה שבאתר.
• מנהלי הארגון העניקו לראיסים, על חשבון הארגון, כלי רכב שכורים, מכשירי קשר מסוג מירס, טלפונים ניידים ועוד, כאשר הסכומים עבור הוצאות אלו הופחתו מהסכומים שהראיסים היו זכאים לקבל מתוך רווחי הארגון במעטפות השחורות. בנוסף, כל ראיס קיבל ספרה שהיוותה קוד ארגוני סודי המייחד אותו בלבד, וזאת במטרה שאם הרשויות יתפסו את המסמך הם יתקשו לזהות את שמו של הראיס.
• נאשמים 4 עד 9, וכן מחמוד אלמעבדה, נימר אל-סייד, עזאת אבו סבית, וסלים אלבחבסה – אשר נכון למועד הגשת כתב האישום עדיין לא נעצרו, הינם הראיסים של הארגון.
  • פעילי השטח – תחת הראיסים פעלו בני משפחותיהם ופעילי שטח נוספים של הארגון אשר שמשו, בין היתר, כ”שומרים”. פעילי שטח אלו קבלו את חלקם ברווחי הארגון מהראיסים, במזומן.
• בארגון היו גם פעילי שטח שפעלו ישירות מול מנהלי הארגון, שלא תחת ראיס מסויים, כאשר פעילים אלו קיבלו את חלקם ברווחי הארגון במעטפות שחורות אישיות ישירות ממנהלי הארגון או מי מטעמם (להלן: “פעילי השטח העצמאיים“).
• חלק מפעילי השטח של הארגון הינם עבריינים מורשעים וחלקם איימו על הלקוחות הפוטנציאליים או שביצעו את הפריצות והנזקים לאתרים הסמוכים, וזאת במידה והלקוחות סירבו לשכור את שירותי השמירה של הארגון.
• בחלק מהמקרים מעשי האיומים והסחיטות בוצעו באופן ישיר על ידי מנהלי הארגון, ואילו הפריצות והנזקים בוצעו על ידי פעילי השטח, תוך תיאום ושיתוף פעולה בין הדרגים השונים בארגון.
• גם במקרים בהם מנהלי הארגון לא נתנו הוראה ישירה לביצוע הפעולות הפליליות על ידי פעילי השטח, פעילי השטח בצעו את העבירות באמצעות שימוש בתשתית שיצרו מנהלי הארגון, לרבות הכיסוי החשבונאי-מיסויי הפיקטיבי כמפורט באישום השני והכיסוי הרישיוני-רגולטיבי הכוזב כמפורט באישום השלישי, והכל מתוך מטרה להשיא את רווחי הארגון, מנהליו, הראיס הממונה על פעיל השטח, ופעיל השטח עצמו – בהתאם למתווה הפלילי ולאופן התגמול שיצרו מנהלי הארגון.
• ג. שלושת תחומי הפעילות הפלילית של הארגון: עבירות כלכליות, עבירות מרמה וסחיטה באיומים

10. במשך כשבע שנים, החל מאמצע שנת 2006 ועד ליום 16.6.2013, מועד בו נעצרו מנהלי הארגון (להלן: “תקופת פעילותו של הארגון”), ביצעו מנהלי הארגון, הראיסים, חלק מפעילי השטח של הארגון (להלן ביחד: “נציגי הארגון”) ונאשמת 10 עבירות חמורות במסגרת ארגון הפשיעה, וזאת בתבנית מאורגנת, היררכית שיטתית ומתמשכת, בשלושת התחומים הבאים:

• א. עבירות כלכליות – כמפורט באישום השני, על מנת להסתיר את פעילותם רחבת ההיקף של הראיסים אשר פעלו בשטח כמארגני שמירה בלתי מורשים, וכן על מנת להתחמק מתשלומי מס הכנסה, מע”מ וביטוח לאומי שהיו אמורים לשלם מנהלי הארגון והראיסים, פעלו מנהלי הארגון והראיסים בצורה תבניתית, מאורגנת, היררכית, שיטתית ומתמשכת, וביצועו בצוותא חדא עבירות מס חמורות וכן עבירות הלבנת הון בסכום כולל של 59,163,266₪ (להלן: “הכיסוי החשבונאי-מיסויי“).
• בין היתר, לאורך כל שנות פעילותו של הארגון, איתרו מנהלי הארגון מפיצים שונים של חשבוניות פיקיטיביות, אשר באמצעות חשבוניותיהן הפיקטיביות וביצוע עבירות הלבנת הון הפכו מרבית הכנסות הארגון למזומנים, אשר הוכנסו למעטפות וחולקו מדי חודש בחודשו לכל אחד ואחד מהראיסים ומפעילי השטח העצמאיים.
• כמפורט באישום השני, כל אחד מהראיסים ביצע במסגרת פעילותו בארגון הפשיעה עבירות הלבנת הון ועבירות מס חמורות על מנת להתחמק בעצמו מתשלום מס בהיקפים של מיליוני ₪, כאשר במקביל הוא סייע לארגון, לנאשמת 10, למנהלי הארגון וליתר הראיסים, לבצע עבירות מס חמורות ועבירות הלבנת הון בהיקפים של עשרות מיליוני ₪.
• ב. עבירות הונאה – כמפורט באישום השלישי, על מנת להסתיר את העובדה שהארגון, מנהלי הארגון והראיסים פועלים ללא כל רישיון, פעל הארגון בצורה תבניתית, שיטתית ומתמשכת וביצע עבירות הונאה בהיקפים עצומים של עשרות מיליוני ₪ (להלן: “הכיסוי הרישיוני-רגולטיבי“).
• בין היתר, לאורך כל שנות פעילותו של הארגון, איתרו מנהלי הארגון אנשים שונים, אשר מבחינת עברם הפלילי היו רשאים להחזיק ברישיונות בתחום השמירה, והיו נכונים לאפשר לארגון לעשות שימוש כוזב ברישיונותיהם תמורת בצע כסף.
• באמצעות רישיונות אלו, הציגו נציגי הארגון את הארגון ללקוחותיו כארגון שיש לו כל הרישיונות הדרושים לצורך מתן שירותי השמירה, זאת בכזב וביודעם כי מדובר במצג שווא.
• מצג כוזב זה, יחד עם מצגים כוזבים רבים נוספים, הוצגו ללקוחות הארגון במסגרת החוזים שחתמו נציגי הארגון מול הלקוחות, במסגרת פרסומים כוזבים שהפיץ הארגון, ואף באתר האינטרנט של הארגון.
• כמו כן, הארגון הקים במהלך השנים שלוש חברות קש שבראשם העמיד לכאורה אנשים שאין להם עבר פלילי, וזאת במטרה לעשות שימוש בחברות אלו ככיסוי לפעילות הפלילית של הארגון.
• הארגון ביצע כל זאת, בשעה שבהתאם לעברם האישי ולהתנהגותם של מנהלי הארגון וחלק ניכר מהראיסים, הם לא יכלו לקבל רישיון לעסוק בתחום השמירה.
• במשך שבע שנות הפעילות של הארגון, לארגון, למנהליו, לראיסים או לחברה שהוקמה על מנת לכסות את הפעילות הפלילית של הארגון, לא היה כל רישיון לעסוק בתחום השמירה. חרף זאת, הנאשמים פעלו בתחום השמירה בניגוד לחוק והשתלטו על חלק ניכר מענף השמירה בארץ, כך שהארגון פעל בלמעלה מ-500 אתרים, תוך שהוא מפיק הכנסות אסורות בסכום של למעלה מ-102 מיליון ₪.
• ג. עבירות סחיטה באיומים ועבירות פליליות נוספות – כמפורט באישום הרביעי, נציגי הארגון פעלו בדרכים פליליות שונות על מנת להרחיב את תחומי פעילות הארגון, לרבות בדרך של סחיטה באיומים באמצעות ביצוע גניבות ונזקים באתרי בניה שונים, וזאת במטרה לכפות על קבלני בניה לשכור את שירותי השמירה של הארגון.
• כל זאת, בשעה שהכיסוי החשבונאי-מיסויי הפיקטיבי והכיסוי הרישיוני-רגולטיבי הכוזב שהעניקו מנהלי הארגון לראיסים ולפעילי השטח, היוו את התשתית שאפשרה למנהלי הארגון, לראיסים ולפעילי השטח להמשיך ולהרחיב את פעילות הארגון בין היתר באמצעות ביצוע העבירות הפליליות, בלא שמי מהם יחשוש שמא ביצוע הפעולות הפליליות יביא לשלילת רישיונותיהם האישיים או רישיונות החברה, רישיונות שכלל לא היו קיימים, כאמור.
• ד. חלוקת התפקידים בין מנהלי הארגון

11. נאשמים 1, 2, 3, ו-5, וכן שניים מפעילי השטח המרכזיים של הארגון, כאמל אבו מור ועמאד אבו מור, הינם אחים.
12. נאשמת 10 הינה החברה אשר במסגרתה בוצעו חלק ניכר מהעבירות המפורטות בכתב האישום, ואשר היוותה את הכסות החוקית לכאורה לפעילותו הפלילית של הארגון. במשך כל שבע שנות פעילותה של נאשמת 10, פעלה נאשמת 10 כתאגיד שהינו לכאורה חברת שמירה, וזאת למרות שלנאשמת 10 מעולם לא היה רישיון תאגיד למתן שירותי שמירה.
13. נאשמים 1, 2, ו-3 ניהלו בפועל את נאשמת 10. נאשמים 1 ו-3 הינם המנהלים הרשומים של נאשמת 10, כאשר נאשם 1 הינו בעל זכות החתימה בה. גם נאשם 2 ניהל בפועל את נאשמת 10, על אף שלא הוגדר כך באופן פורמאלי.
14. כמפורט באישום השני, נאשם 1 היה אחראי, בין היתר, על התקשרותו של הארגון עם מפיצי חשבוניות פיקטיביות, אשר סייעו לארגון להפוך את רווחיו המדווחים לכספים במזומן. הכספים הוכנסו מדי חודש בחודשו למעטפות השחורות והועברו על ידי נאשמים 1, 2 ו-3, או על ידי מי מטעמם, לכל אחד ואחד מהראיסים או מפעילי השטח העצמאיים, וזאת בהתאם להיקף תרומתו לפעילות הארגון, והכל תוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון בסכום כולל של עשרות מיליוני ₪.
15. כמפורט באישום השלישי, נאשם 1 היה אחראי, בין היתר, גם על הצגת מצגים כוזבים ללקוחות, לפיהם לנאשמת 10 יש לכאורה את כל הרישיונות הנדרשים לצורך מתן שירותי שמירה. באתר האינטרנט של נאשמת 10, בפרסומים ששלחה ללקוחותיה, ובחוזים שחתמה מול לקוחות נאשמת 10, הוצגו מצגים כוזבים רבים, ובכללם כי לחברה יש רישיון כדין למתן שירותי שמירה, בשעה שמנהלי הארגון ידעו כי לנאשמת 10  מעולם לא היה רישיון. מאחר ובשל עברם והתנהגותם של נאשמים מנהלי הארגון נאשמת 10 לא יכלה לקבל רישיון למתן שירותי שמירה – ביצע נאשם 1 מעשי מרמה רבים, אשר יפורטו באישום השלישי, ובכללם, הציג, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, מצג שווא  ללקוחות של נאשמת 10 כאילו יש לה את הרשיון הנדרש, בו בעת שהוצגו בפניהם תעודות הרישיון האישיות של מארגני שמירה שונים,  שלא היה להם כל קשר ממשי לנאשמת 10, בהסכמתם או שלא בהסכמתם. כמו כן, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, ביצע נאשם 1 מצגי שווא  שונים כלפי הועדה במשרד המשפטים,  במטרה להשיג רישיונות לחברות קש שנרשמו על שם אנשים ללא עבר פלילי, חברות קש שהוקמו בכדי לקבל רישיונות ולהוות כסות לפעילותו של נאשם 1 ולפעילות הארגון.
16. כמפורט באישום הרביעי, בחלק מהמקרים נאשם 1 היה שותף בעצמו לעבירות הסחיטה באיומים, ובכל המקרים הוא שיצר יחד עם נאשמים 2 ו-3 את התשתית הארגונית אשר אפשרה את ביצוע עבירות הסחיטה באיומים והעבירות הנוספות על ידי פעילי השטח של הארגון.
17. כמפורט באישום החמישי, מתוך רווחי הארגון הבריח נאשם 1 סכומי עתק לרצועת עזה, תוך ביצוע עבירות חמורות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, והכל במטרה למנוע מהרשויות לגלות את העברתם האסורה של הכספים לרצועת עזה, ואת עצם קיומם של מיליוני ₪ במזומן בידיו, כספים שמקורם בעבירות שיפורטו בכתב אישום זה.
18. בין יתר פעילויותיו ולשם קידום מטרות הארגון והשאת רווחיו, היה נאשם 2 אחראי על החזרתם במזומן של עשרות מיליוני ₪ של הכספים שהועברו למפיצי החשבוניות הפיקטיביות, על חלוקת המזומנים למעטפות השחורות, ועל חלוקת המעטפות לחברי הארגון, בעצמו, באמצעות נאשמים 1 ו-3, או באמצעות אחרים. כמו כן, נאשם 2 חתם על חלק מהדוחות הכוזבים למס הכנסה של החברה. נאשם 2 גם הנחה את קרין בן דוד (להלן: “קרין“), אשר עבדה כמזכירה ומנהלת משרד בנאשמת 10 החל משנת 2008, כיצד להסתיר ולהסוות את פעילותו הפלילית של הארגון.
19. בין יתר פעילויותיו ולשם קידום מטרות הארגון והשאת רווחיו, היה נאשם 3 אחראי על משיכת כספים מחשבון הבנק של נאשמת 10 בכסות של משכורות לעובדי נאשמת 10, בשעה שמרביתם של כספים אלו היוו הוצאה פיקטיבית של נאשמת 10 ונשארו בידיהם של מנהלי הארגון. בנוסף, נאשם 3 היה אחראי גם להנחות את קרין בדבר המחיר שסוכם מול כל ראיס ביחס למחיר שיקבל על כל אתר, והיה אחראי יחד עם נאשם 1 על איתור וגיוס פעילי השטח העצמאיים.
20. בנוסף לפועלם שפורט לעיל, היו שלושת מנהלי הארגון אחראיים ביחד על חלוקת המעטפות השחורות לכל חברי הארגון, בכל חודש, בעצמם או באמצעות אחרים. כמו כן, שלושת מנהלי הארגון הנחו את קרין כיצד לערוך את ההתחשבנות השוטפת מול הראיסים, והורו לה אילו סכומים יש לקזז בהתחשבנות מול כל ראיס, במהלך העבודה השוטפת.
21. החל מדצמבר 2008 ועד למועד מעצרם, מנהלי הארגון הפיקו באמצעים פליליים מפעילות הארגון רווחים אישיים עליהם לא דיווחו לרשויות המס בסך של 24,039,199 ₪. הסכום הנוסף אותו שלשלו לכיסם מנהלי הארגון החל מתחילת פעילותו באמצע שנת 2006 ועד לדצמבר 2008 אינו ידוע למאשימה.

• ה. תחומי האחריות והיקפי הפעילות של כל אחד מהראיסים בארגון

22. בטבלה א’ שלהלן יפורטו הראיסים, הקוד הארגוני הסודי של כל אחד מהראיסים אשר בו נעשה שימוש במסמכי הארגון על מנת להסתיר ולהסוות את זהותו האמיתית של כל אחד מהראיסים, ההכנסות שהפיק כל ראיס מפעילותו בארגון החל מדצמבר 2008 (הסכומים לפני תאריך זה אינם ידועים למאשימה), ומספר אתרי השמירה שעליהם הופקד הראיס נכון לחודש מאי 2013 (לגבי חלק מהראיסים היקף הפעילות בחודשים הקודמים היה גבוה יותר):

• טבלה א’:

23. ארגון הפשיעה פעל באופן שכל אחד מהראיסים הוא שארגן את השמירה באזור הפעילות שבאחריותו. לפיכך, בהתאם להוראות חוק שירותי שמירה כל אחד מהראיסים היה חייב ברישיון לצורך פעולותיו, הן מתוקף תפקידו כמארגן שמירה המסייר בשטח, והן כמי שבפועל העסיקו את השומרים.
24. חרף זאת, אף אחד מהראיסים לא החזיק ברישיון כלשהו לעסוק בתחום השמירה, וחלק ניכר מהראיסים אף לא יכלו לקבל רישיון שכזה בשל עברם האישי והתנהגותם.

• ו. אופי הפעילות של הארגון מול לקוחות נאשמת 10

25. גם במקרים בהם התחייבה נאשמת 10 בהתאם לחוזה בינה לבין הלקוח להפקיד שומר בכל אתר בנפרד, הרי שבחלק ניכר מן המקרים הראיסים לא היו מעוניינים לממן שומר נפרד לכל אתר כפי שסוכם בחוזים מול נאשמת 10, אלא היו מסתפקים לכל היותר במספר מועט של שומרים האחראים על מספר רב של אתרים. זאת, על מנת להקטין הוצאותיהם, כך שחלק גדול יותר מן הכסף שקיבלו במעטפות השחורות יוותר בידם.
26. בחלק מהמקרים הללו, במידה והלקוח היה מגלה שבניגוד למוסכם איתו בחוזה הוא איננו מקבל שמירה באתר, או שהיו נזקים וגניבות באתרים, והלקוח היה דורש לקזז את הנזק או את העלות בגין אי מתן שירותי השמירה מהתשלום החודשי לחברה, נהגו מנהלי הארגון לקזז את הסכום מהראיס האחראי על האזור.
27. מאחר שבחלק ניכר מהמקרים הלקוחות לא ידעו שהם לא מקבלים שומר כמוסכם, שיטת פעילות זו אפשרה למנהלים ולראיסים לקבל סכומי עתק מרוב הלקוחות, וזאת בלא שיהיו להם הוצאות עבור משכורות אמיתיות, עובדה אותה הסוו באמצעות עבירות המס שבוצעו.
28. בחלק מהמקרים הלקוחות שכרו את שירותי נאשמת 10 מרצונם החופשי, מתוך אמונה שבכוחו של הארגון להגן עליהם מפני נזקים וגניבות, בין היתר באמצעות קשריהם של הנאשמים עם גורמים עבריינים.
29. במקרים בהם שולמו דמי שמירה מלאים, באותו הגובה שהארגון בחר לדרוש, ולאחר מכן בוצעו גניבות (בין היתר מאחר ובחלק ניכר מהאתרים לא היו שומרים), הארגון פעל לניצול קשריו עם העבריינים שביצעו את הגניבות, על מנת להשיב את הרכוש הגנוב, או לחילופין הסכים לקיזוז סך הגניבה מדמי השמירה שסוכמו, תוך הפחתם מהתשלום לראיס האחראי על האתר.
30. בחלק אחר של המקרים, כאשר קבלנים לא היו מעוניינים לשכור את שירותי הארגון מרצונם החופשי, או שהיו מעוניינים בשמירה חלקית בלבד, פעילי השטח של הארגון הסבו נזקים וגרמו גניבות באתרים, במטרה להניע את הקבלנים לשכור את שירותי השמירה של הארגון; זאת, תוך איום מפורש או מרומז כי הרכוש הגנוב לא יוחזר ו/או כי הנזקים והגניבות ימשכו עד שישכרו או יורחבו שירותי הארגון, והכל במטרה להרחיב את פעילות הארגון ולהשיא את רווחיהם של מנהלי הארגון, הראיסים ופעילי השטח כמפורט באישום הרביעי.

• ז. מאפייני ארגון הפשיעה

31. פעילותו של ארגון הפשיעה כוללת את המאפיינים הבסיסיים הבאים:
    • העבירות הפליליות שביצע כל אחד ממנהלי הארגון והראיסים, התגבשו יחד עם מעשיהם של מנהלי הארגון והראיסים האחרים באופן איגבורי (סינרגטי) והתגבשו לכלל עשיה מצרפית אשר העניקה לארגון את כוחו ואפשרה לו להתמיד בביצוע המעשים הפליליים, בין היתר בכל אחד מהאופנים הבאים:
32. מנהלי הארגון ונאשמת 10 ביצעו עבירות הלבנת הון ועבירות פיסקליות על מנת להעצים את רווחי הארגון, רווחיהם האישים כמנהלי הארגון, ורווחי הראיסים.
33. נאשם 1 ונאשמת 10 ביצעו עבירות מרמה כלפי וועדת הרישוי וכלפי מאות לקוחותיה של נאשמת 10, וזאת על מנת להעצים את רווחי הארגון, רווחיהם האישיים של מנהלי הארגון, ורווחיהם של הראיסים.
34. כל אחד מהראיסים ביצע עבירות הלבנת הון ועבירות פיסקליות חמורות על מנת להעצים את רווחי הארגון, רווחי מנהלי הארגון, רווחי הראיסים האחרים ורווחיו שלו.
35. כל אחד מהראיסים ביצע עבירות של ארגון שמירה ללא רישיון על מנת להעצים את רווחי הארגון, רווחי מנהלי הארגון, רווחי הראיסים האחרים ורווחיו שלו.
36. חלק מפעילי השטח של הארגון, ואף חלק מהמנהלים והראיסים בארגון, ביצעו עבירות של סחיטה באיומים ועבירות נוספות על מנת להעצים את רווחי הארגון, רווחי מנהלי הארגון, רווחי הראיסים ורווחיהם של פעילי השטח של הארגון.
    • הפעילות הפלילית בוצעה בכוונה ליצור מסגרת קבועה שפעולתה משתרעת מעבר למעשה עבירה בודד, מתוך מטרה ליצור המשכיות בפעילות המשותפת, בין היתר בכל אחד מהאופנים הבאים:
37. הארגון ביצע את העבירות הכלכליות במשך כל 7 שנות פעולתו, כאשר כל אחד ואחד מהראיסים ביצע עבירות כלכליות במסגרת הארגון ולמענו כחמש שנים.
38. במשך כל 7 שנות פעולתו של הארגון, נאשם 1 ונאשמת 10 ביצעו למען הארגון, מנהליו והראיסים, מאות עבירות מרמה כלפי לקוחות נאשמת 10, באופן שיטתי ותבניתי, וכן מעשי מרמה רבים כלפי וועדת הרישוי. במשך תקופת פעילות הארגון נאשם 1 ונאשמת 10 עשה שימוש או ניסה לעשות שימוש בלפחות 14 רישיונות של גורמים שונים, כאשר הכסות הרישיונית פושטת ולובשת צורה באופן קבוע וסדרתי – והכל על מנת לאפשר ליצור מסגרת קבועה ומתמידה של כיסוי רישיוני לארגון.
39. מנהלי הארגון והראיסים ראו עצמם כחלק ממסגרת הארגון, הציגו את עצמם כמי שפועלים בשם הארגון, פעלו למען שגשוגו והצלחתו, תוך שימוש בכלים הקבועים שהעניק להם הארגון (הן כלי העבודה הפיזיים: כלי רכב, טלפונים וכד’, והן כלי עבודה רישומיים: כיסוי חשבונאי-מיסויי וכיסוי רישיוני-רגולטיבי).
40. פעילותם הפלילית של הראיסים ומנהלי הארגון בתחום העברות הכלכליות בוצעה בצורה קבועה, שיטתית וסדורה, ופעלה כמערכת משומנת באופן סיסטמתי לשם השאת רווחי הארגון, מנהלי הארגון והראיסים.

32. פעילותו של ארגון הפשיעה כוללת את גם את המאפיינים הבאים:
    • א. בארגון הפשיעה קיימת היררכיה מסודרת.
    • ב. בארגון הפשיעה קיימת התמקצעות ניהולית של כל אחד ממנהלי הארגון והתמקצעות אזורית של כל אחד מהראיסים.
    • ג. בארגון הפשיעה קיימת חלוקת תפקידים ניהולית בין מנהלי הארגון, וחלוקת תפקידים אזורית בין הראיסים.
    • ד. ארגון הפשיעה פעל מול גורמי השלטון ורימה אותם במטרה לקדם את מטרותיו.
    • ה. ארגון הפשיעה הסתייע בגורמים מקצועיים לשם קידום מטרותיו, לרבות עורכי דין ורואי חשבון ששיתפו עמו פעולה.
    • ו. ארגון הפשיעה ביצע עבירות פליליות במספר תחומים.
    • ז. לארגון, באמצעות נאשמת 10, הון וציוד השייכים לארגון, לרבות כלי רכב וטלפונים שהעניק לשימוש חבריו לצורך קידום מטרות הארגון.
    • ח. לארגון יש גופים צרכניים קבועים שהוא מספק להם שירות קבוע, וזאת בנוסף לציבור לקוחות מזדמן.
    • ט. לארגון מנגנון משמעת פנים-ארגוני הכולל הפחתות וקיזוזי כספים במקרה בו הארגון נפגע כלכלית מתפקוד לקוי של אחד הראיסים.
    • י. הראיסים ופעילי השטח שמשו בחלק מהמקרים לגביית חובות של הארגון, ופעמים שגביית החובות בוצעה בצורה אלימה.
    • יא. צמיחתו של הארגון החלה על בסיס של קשרים משפחתיים בין האחים לבית אבו מור, כשעל בסיס זה צורפו הראיסים אשר צירפו כפעילי שטח לארגון את בני משפחותיהם.
    • יב. הפעילות העבריינית של הארגון בתחום העבירות הכלכליות ובתחום עבירות המרמה הגיע להיקפים של עשרות מיליוני ₪.
    • יג. הארגון חתר להפיק רווחים כספיים ממקור בלתי חוקי של עבירות מרמה וארגון שמירה ללא רישיון, ולעיתים מסחיטה באיומים, ולהשאיר רווחים כספיים אלו בידיו באמצעות עבירות כלכליות.
    • יד. במהלך שנות פעילותו הפלילית הארגון צבר ידע אירגוני כיצד להתמודד עם גורמי אכיפת החוק, והעברות הפליליות שבוצעו במסגרתו הפכו ליותר ויותר מורכבות ומתוחכמות, הן בתחום העבירות הכלכליות והן בתחום עבירות המרמה.
    • טו. הארגון פעל לייצר לכלל חבריו כסות חוקית, בשעה שהארגון וחבריו פעלו בניגוד לחוק.

• ח. עמידה בראש ארגון הפשיעה וניהול ארגון הפשיעה

33. האישום הראשון מהווה חלק בלתי נפרד מכל אחד מהאישומים בכתב האישום כנגד כל אחד מהנאשמים.
34. האישומים השני, השלישי והרביעי מהווים חלק בלתי נפרד מהאישום הראשון, כאשר בכל אחד מהם מפורט תחום שבו פעל הארגון באופן תבניתי, שיטתי, ההיררכי ומתמשך כארגון פשיעה, כאשר כל אחד מהתחומים מחזק את התבניתיות, השיטתיות, ההיררכיות והאופי המתמשך של כלל פעילות הארגון.
35. העובדות המתוארות באישום השני, השלישי ואף העובדות המתוארות באישום הרביעי העוסק בסחיטה באיומים שבצעו נציגי הארגון לאורך תקופת פעילותו של הארגון לשם קידום מטרות הארגון והשאת רווחיו, מהוות נסיבות מחמירות לעבירות ניהול ארגון הפשיעה שבאישום זה. עובדות אלה אף מלמדות על אופי פעילותם של מנהלי הארגון והראיסים, על הקשרים הפליליים בין חברי הארגון והשיטות בהן נקטו כארגון, על החומרה המרובה שיש לייחס לפעילות הארגון ומנהליו אשר נועדה להכשיל את תכליתו של חוק שירותי שמירה, ויש בהן גם כדי ללמד על הנזקים שגרמה פעילות הארגון לציבור הקבלנים, ובעקיפין לציבור רוכשי הדירות, אשר נסחטו ונאלצו לממן מכיסם שירותי שמירה, שפעמים רבות לא נצרכו ופעמים כלל לא סופקו.
36. במעשיו המתוארים לעיל, נאשם 1 עמד בראש ארגון הפשיעה, ניהל, ארגן וכוון את פעילות ארגון הפשיעה, פיקח עליה במישרין או בעקיפין, קיבל לשליטתו את הכספים אשר מימנו את פעילות הארגון והחליט על חלוקתם.
37. במעשיהם המתוארים לעיל, נאשמים 2 ו-3, ניהלו, ארגנו וכוונו פעילות בארגון פשיעה או פיקחו עליה במישרין או בעקיפין.

ג. הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים

לגבי נאשם 1:

ראש ארגון פשיעה– עבירה לפי סעיף 2(א), 2(א)(1) ו2(א)(2) לחוק מאבק בארגוני פשיעה התשס”ג-2003 (להלן: “חוק מאבק בארגוני פשיעה“).

לגבי נאשמים 2 ו-3:

• מנהל בארגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 2(א)(1) ו2(א)(2) לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

האישום השני – העבירות הכלכליות

א.   העובדות:

1. ארגון הפשיעה פעל בצורה תבניתית, שיטתית, היררכית ומתמשכת בתחום העבירות הכלכליות, לצורך מימוש מטרותיו, כדלקמן:

• א. חברות הבנייה להם היה אמור הארגון לתת שירותי שמירה ביקשו חשבוניות מס על מנת שיוכלו לשלם לארגון (וזאת בין אם נסחטו ובין אם בחרו לשכור את שירותי הארגון מרצונם החופשי). מאחר וחשבוניות המס יצאו מנאשמת 10, במהלך פעילותו של הארגון עשו מנהליו שימוש בחשבוניות פיקטיביות על מנת שניתן יהיה להצדיק את הוצאת הכספים מחשבון הבנק של נאשמת 10, ולחלקם במזומן לראיסים.
• ב. הראיסים פעלו במטרה להסתתר תחת הכסות הרישיונית-רגולטיבית והחשבונאית-מיסויית של נאשמת 10 ולהסתיר מהרשויות כי הם פועלים למעשה כעצמאיים בתחום השמירה, כל אחד באזור שלו, ללא רישיונות בתחום השמירה וללא תיקים ברשויות המס.
• ג. מנהלי הארגון והראיסים פעלו במטרה להתחמק במרמה, ערמה ותחבולה מתשלום מס ערך מוסף, מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, כפי שיפורט להלן.

2. להלן תפורט תבנית הפעולה הקבועה של הארגון, כפי שפעל חודש בחודש, במשך תקופת פעילותו של הארגון.

• א. קשירת הקשר עם מפיצי החשבוניות הפיקטיביות

3. לאורך כל תקופת פעילותו של הארגון, קשרו הנאשמים קשר לביצוע פשעעם מפיצי חשבוניות פיקטיביים שונים, אשרהנפיקו בצוותא חדא עם הנאשמים, תמורת בצע כסף, עבור נאשמת 10 חשבוניות מס כוזבות, המתארות מצג שווא ולפיו מפיצי החשבוניות הפיקטיביות הם לכאורה אלו שנתנו את שירותי השמירה כ”קבלני משנה” של נאשמת 10, ביודעם כי אין זו האמת. כל זאת, בשעה שמי שהיה מופקד על השמירה בפועל, היה אמור לתת את שירותי השמירה,  וקיבל את התשלום עבור פעולה זו – היו הראיסים, בהתאם לאיזור עליו הוא מופקד.
4. מטרת הקשר הפלילי המתואר לעיל היתה ביצוען של העבירות הכלכליות נשוא אישום זה.
5. שמותיהם של מפיצי החשבוניות הפיקטיביות עמם נקשר הקשר, התקופות והסכומים הכוללים של החשבוניות הפיקטיביות שהוציאו לפי דרישתו של ארגון הפשיעה, מפורטים בטבלה ב’ שלהלן.

• טבלה ב’:

• * קוטיאוקבסקי ולדימיר אשר נאשמת 10 דרשה חשבונית אחת שלו כהוצאה כלל לא מצוי בארץ ואין ולא היה לו כל קשר עם נאשמת 10, אשר השיגה חשבונית מס פיקטיבית אחת הרשומה על שמו והכניסה אותה לספריה.

6. פרטי כל אחת מהחשבוניות הפיקטיביות, לרבות השנה והחודש בה ניתנו, העוסק או החברה שבשליטת מפיץ החשבונית הפיקטיבית, מספרה של החשבונית הפיקטיבית, המועד המדוייק בו נכתבה, הסכום הכלול בחשבונית הפיקטיבית ללא המע”מ, סכום המע”מ, הסכום כולל המע”מ, ומועד דוח המע”מ שבמסגרתו דרשה נאשמת 10 בכזב לקזז את הסכומים שבחשבוניות הפיקטיביות – מפורטים בתשעת הטורים הראשונים של נספח א’ המהווה חלק בלתי נפרד מכתב האישום.
7. אנואר אבו רייאש וא. דור בניין וכח אדם בע”מ, קארדי אלחאוח ופק”מ עבודות בע”מ, עמירם פנקינסקי, וכן שלום חמיאס, מרדכי חמיאס וחברת ד.ש.ש.א.י. בע”מ (להלן: “מפיצי החשבוניות הפיקטיביות“), לא נתנו לחברה את שירותי השמירה בסכום המתואר בחשבוניות, והחשבוניות ניתנו לארגון במסגרת הקשר שנקשר עם הארגון, במטרה לסייע לארגון להתחמק מתשלום מע”מ, מס הכנסה וביטוח לאומי, כמפורט להלן.
8. מבין כל מפיצי החשבוניות הפיקטיביות, רק חברת ד.ש.ש.א.י נתנה לחברה שירותי שמירה כלשהם, אך גם זאת על כשלושה אתרי שמירה בלבד ובסכום כולל של 143,425 ₪ בלבד, זאת בעוד שהחשבוניות כיסו פעילות של כחמש מאות אתרים בסכום כולל של 32,055,521 ₪, ולכן עיקר מהותן הינה מתן כיסוי חשבונאי כוזב לפעילותם של הראיסים ושלשול עשרות מיליוני ₪ במזומן לכיסם של מנהלי הארגון, כפי שיפורט להלן.
9. נאשמים 1, 2, 3, ו-10 היו שותפים לקשר הפלילי בכל התקופות ביחס לכל מפיצי החשבוניות הפיקטיביות.
10. נאשמים 4-9, מחמוד אלמעבדה, נימר אל-סייד, עזאת אבו סבית, וסלים אלבחבסה (לעיל ולהלן: “הראיסים“) היו שותפים לקשר לכל הפחות בתקופת הפעילות של ד.ש.ש.א.י, כאשר הראיסים ביצעו בצוותא חדא עם מנהלי הארגון ועם שלום ומרדכי חמיאס, מנהלי ד.ש.ש.א.י, עבירות הלבנת הון בצוותא חדא, וזאת במטרה להסתיר ולהסוות את זהות בעלי הזכויות האמיתיים של הרכוש האסור, את מיקומו, את תנועותיו ואת עשיית הפעולה בו – כפי שיפורט להלן.
11. בפועלם כאמור, קשרו נאשמים 1 עד 10 קשר לבצוע הפשעים המפורטים באישום זה.

• ב. ביצוע עבירות של הפקת החשבוניות הפיקטיביות על ידי מנהלי הארגון ונאשמת 10

12. מנהלי הארגון פעלו בצוותא חדא עם מפיצי החשבוניות הפיקטיביות לשם הפקתן של החשבוניות הפיקטיביות, כמפורט להלן.
13. ממועד תחילת פעולתה של נאשמת 10 ביולי 2006 ועד לתחילת שנת 2008, עת החלה קרין לעבוד כמזכירה ומנהלת משרד בחברה, עבדה בתפקיד המזכירה בנאשמת 10, נילי תנעמי (להלן “נילי“).
14. בתקופת עבודתה, בחלק ניכר מהחודשים, קיבלה נילי ממנהלי הארגון חשבוניות ריקות של מפיצי החשבוניות הפיקטיביות, ומילאה אותם בעצמה על פי הוראותיהם של מנהלי הארגון. במקרים אחרים הכתיבו מנהלי הארגון למפיצי החשבוניות הפיקטיביות או מי מטעמם את הסכום המדוייק אותו יש לרשום בחשבונית.
15. בהמשך, בעקבות חקירה שביצעו רשויות המס, החל משנת 2008, עת החלה קרין לעבוד בחברה וזהות מפיץ החשבוניות הפיקטיביות השתנתה לעמירם פנקינסקי, הכתיבו מנהלי הארגון לפנקינסקי בעל פה את הסכום הנדרש לכיסוי פעולותיהם של הראיסים והוא כתב את החשבוניות בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, תוך שהוא מבצע את הוראותיהם של מנהלי הארגון באופן מדוייק ורושם בחשבוניותיו את הסכומים שדרשו ממנו מנהלי הארגון.
16. לאחר מכן, בעקבות חקירה נוספת של רשויות המס ועל מנת להטעותן בדרך מתוחכמת, לאחר שזהות מפיץ החשבוניות הפיקטביות השתנתה מעמירם פנקינסקי לד.ש.ש.א.י, שלחה קרין, בהתאם להוראות שקיבלה ממנהלי הארגון דוחות מפורטים פיקטיביים לד.ש.ש.א.י, המקיפים לכאורה את כלל פעילות נאשמת 10, תוך פירוט לפי אתרים וסכומים, כאשר בתחתיתם הופיע הסכום המוכתב על ידי הארגון למפיץ החשבוניות כסכום שימולא בחשבונית הפיקטיבית (להלן: “הדו”ח הפיקטיבי”).
17. קרין שלחה את הדוח הפיקטיבי בדואר אלקטרוני למזכירה של חברת ד.ש.ש.א.י (להלן: “המזכירה“)שבהוראותם של מנהלי ד.ש.ש.א.י הוציאה חשבונית על הסכום שנרשם בדוח הפיקטיבי.
18. בנוסף, על מנת להטעות את רשויות המס ובהתאם להוראות מנהלי ד.ש.ש.א.י וכפי שתואם בינם לבין מנהלי הארגון, הוסיפה המזכירה את הלוגו של ד.ש.ש.א.י לדו”ח הפיקטיבי שקרין העבירה לה מטעם מנהלי הארגון. לאחר הוספת הלוגו שלחה המזכירה את הדוח הפיקטיבי חזרה לקרין, על מנת שייראה בכזב כאילו מדובר בדרישת תשלום אותנטית של ד.ש.ש.א.י עבור שירותים שלכאורה ניתנו לנאשמת 10.
19. בפועלם כאמור, הוציאו מנהלי הארגון ונאשמת 10, בנסיבות מחמירות, בצוותא חדא עם מפיצי החשבוניות הפיקטיביות 141 חשבוניות מס בסכום כולל של 59,163,266 ₪, בלי שנעשתה עסקה שלגביה הוצאה החשבונית, וזאת בזדון ובמטרה להתחמק ולהשתמט מתשלום מס ערך מוסף, ועל מנת לסייע לנאשמת 10, מנהלי הארגון והראיסים להתחמק ולהשתמט מתשלום מס, כמפורט להלן.
20. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, במספר העצום של החשבוניות, בהיקף הכספי העצום שלהם, בפגיעה הקשה באוצר המדינה שנגרמה עקב הוצאת החשבוניות הפיקטיביות, בתחכום שאפיין את הוצאת החשבוניות הפיקטיביות (בתקופה של ד.ש.ש.א.י), וכן בעובדה שהוצאת החשבוניות הפיקטיביות היתה חלק מהמערך הכולל של ארגון הפשיעה המתואר בכתב אישום זה.

• ג. התחמקות מתשלום מס ערך מוסף ומס הכנסה על ידי הכללת החשבוניות הפיקטיביות בספרים ובדוחות של נאשמת 10

21. מנהלי הארגון ונאשמת 10 כללו במרמה בספריהם את 141 החשבוניות הפיקטיביות, כתשומות לצורך קיזוז המע”מ לפי חוק מס ערך מוסף, התשל”ה-1975 (להלן: “חוק מע”מ”) וכהוצאה מוכרת לצורך הפחתת ההוצאה החייבת לפי פקודת מס הכנסה, התשכ”א-1961 (להלן: “פקודת מס הכנסה“), וזאת בסך כולל של 59,163,266 ₪.
22. מנהלי הארגון ונאשמת 10 כללו במרמה ב-81 דיווחים חודשיים שהוגשו בשם נאשמת 10 לשלטונות מס ערך מוסף לחודשים יולי 2006 עד אפריל 2013 את החשבוניות הפיקטיביות המפורטים בנספח א’ בחודשים הרלוונטיים, ודרשו את קיזוז המע”מ שבחשבוניות פיקטיביות אלו כתשומות של נאשמת 10.
23. מפיצי החשבוניות הפיקטיביות כיסו את עצמם מבחינה חשבונאית על ידי חשבוניות מזוייפות או על ידי חשבוניות פיקטיביות של מפיצים אחרים. מפיצי החשבוניות הפיקטיביות של הארגון הכניסו לספריהם שלהם את החשבוניות הפיקטיביות של המפיצים האחרים, כך שכספי המע”מ נגזלו מקופת המדינה ומעולם לא הגיעו אליה, וחלף זאת שולשלו, עם שאר הכספים שהוצאו במרמה באמצעות החשבוניות הפיקטיביות, לכיסם של מנהלי הארגון והראיסים, כמפורט להלן.
24. מנהלי הארגון ונאשמת 10 כללו במרמה ב-6 דוחות שנתיים שהוגשו בשם נאשמת 10 לשלטונות מס הכניסה לשנים 2006 עד 2011 את החשבוניות הפיקטיביות שפורטו לעיל, ודרשו במרמה את הסכום הכולל של החשבוניות לכל אחת מהשנים הנ”ל, המפורטים בנספח א’, לכל שנה, כהוצאה מוכרת לצורך הפחתת סכומי מס ההכנסה שנאשמת 10 היתה אמורה לשלם.
25. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם כמנהלי ארגון הפשיעה, ביחס לכל אחד מהחודשים יולי 2006 עד אפריל 2013 מסרו הנאשמים, בצוותא חדא, 81 דוחות כוזבים של נאשמת 10 לשלטונות מע”מ, הכינו, ניהלו והרשו להכין ולנהל פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות כוזבות והשתמשו במרמה עורמה ותחבולה, וזאת במטרה להתחמק ולהשתמט מתשלום מס ערך מוסף, בנסיבות מחמירות.
26. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, במספר העצום של החשבוניות, בהיקף הכספי העצום שלהם, בפגיעה הקשה באוצר המדינה שנגרמה עקב הוצאת החשבוניות הפיקטיביות, בתחכום שאפיין את הוצאת החשבוניות הפיקטיביות (בתקופה של ד.ש.ש.א.י), וכן בעובדה שהוצאת החשבוניות הפיקטיביות היתה חלק מהמערך הכולל של ארגון הפשיעה המתואר בכתב אישום זה.
27. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם כמנהלי ארגון הפשיעה, ביחס לכל אחת מ-8 שנות המס 2006 עד 2013, השתמשו נאשמים 1, 2, 3, ו-10, בצוותא חדא, במזיד, בכוונה להתחמק ממס הכנסה או לעזור לנאשמת 10 להתחמק ממס הכנסה, במרמה עורמה ותחבולה, הכינו וקיימו פנקסי חשבונות כוזבים, ומסרו במסגרת 6 דוחות תרשומת כוזבת, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה.

• ד. ביצוע פעולות ברכוש אסור על ידי מנהלי הארגון

28. כפי שיפורט בפרקים הבאים שבאישום זה, לאורך כל תקופת פעילותו של הארגון בחשבוניות הפיקטיביות נעשה שימוש על מנת להוציא את הכספים המופקדים בחשבון הבנק של נאשמת 10, ולהופכם לכסף “שחור” אשר איננו מדווח במערכת החשבונאית של נאשמת 10.
29. במסגרת זו, הפכו מפיצי החשבוניות הפיקטיביות את ההמחאות או ההעברות הבנקאיות שקיבלו תמורת החשבוניות למזומנים, והחזירו את המזומנים לשליטתם של נאשמים 1, 2, 3, ו-10.
30. כל זאת, על מנת שניתן יהיה להעביר כספים במעטפות השחורות לראיסים, לצורך הסתרת קיומם כקבלני שמירה עצמאיים העובדים ללא תיקים ברשויות המס וללא רישיונות בתחום השמירה.
31. עד לתקופת הפעילות עם ד.ש.ש.א.י, הפיקו מנהלי הארגון למפיצי החשבוניות הפיקטיביות המחאות שסכומיהם מקביל לסכומי החשבוניות הפיקטיביות. בתקופת הפעילות עם ד.ש.ש.א.י הועברו כספים בסכום החשבוניות הפיקטיביות באמצעות העברה בנקאית מחשבון נאשמת 10 לחשבונה של ד.ש.ש.א.י.
32. החשבוניות הפיקטיביות הינן “רכוש אסור” לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000 (להלן: “חוק איסור הלבנת הון“), בהיותן רכוש ששימש, שאפשר ושנעברה בו עבירת המקור של הפקת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע”מ.
33. ההמחאות והכספים אשר ניתנו למפיצי החשבוניות הפיקטיביות בתמורה לחשבוניות הפיקטביות הינם רכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון בהיותן רכוש שניתן בתמורה לרכוש אסור.
34. בנוסף, ההמחאות והכספים אשר ניתנו למפיצי החשבוניות הפיקטיביות הינם רכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון גם בשל היותן רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של לקוחותיה של נאשמת 10 אשר הוצגה להם בכזב כבעלת הרישיונות הנדרשים, כמפורט באישום השלישי.
35. במסגרת הקשר שנקשר בין מנהלי הארגון, נאשמת 10 ומפיצי החשבוניות הפיקטיביות, בוצעו על ידי מנהלי הארגון ונאשמת 10, בצוותא חדא עם מפיצי החשבוניות הפיקטיביות, פעולות רבות ברכוש האסור, ביודעם כי מדובר ברכוש אסור. בין היתר, בוצעו פעולות של הפקה, הפקדה, פריטה למזומן, העברת המזומנים ממפיצי החשבוניות הפיקטיביות לשליטתם של מנהלי הארגון, והעברת המעטפות השחורות ממנהלי הארגון לידיהם של הראיסים. פעולות אלו בוצעו במקבצים הפחותים מפרק הזמן הנקוב בתוספת השנייה לחוק איסור הלבנת הון (שלושה חודשים), ובסכומים העולים על הסכום הנקוב בתוספת זו (כחצי מיליון ₪).
36. בתקופה שבין יולי 2006 ועד דצמבר 2007 ישנם 6 מקבצים של פעולות ברכוש אסור בהיקף האמור בפרקי זמן של עד שלושה חודשים.
37. החל מתחילת שנת 2008 ועד לחודש מאי 2013 בוצעו פעולות כאמור ברכוש אסור בהיקף האמור בתוספת השניה לחוק איסור הלבנת הון בכל חודש וחודש, ובסך הכל ביצעו מנהלי הארגון 65 פעולות.
38. בפועלם כאמור, במהלך השנים 2006 עד 2013, במסגרת פעילותם בארגון פשיעה, ביצעו מנהלי הארגון ונאשמת 10 בצוותא חדא יחד עם מפיצי החשבוניות הפיקטיביות, 71 פעולות ברכוש אסור, ביודעם כי מדובר ברכוש אסור. זאת, בהיקף כולל של לפחות 59,163,266 ₪.

• ה. עבירות הלבנת ההון שבוצעו על ידי מנהלי הארגון יחד עם אנואר רייאש

39. בתקופת השימוש בחשבוניות הפיקטיביות של אנואר אבו רייאש, א. דור בניין וכח אדם בע”מ, במסגרת הקשר שנקשר בין מנהלי הארגון, נאשמת 10, אנואר אבו רייאש, וא. דור בניין וכח אדם בע”מ, 7 ההמחאות שקיבל בתמורה לחשבוניות הפיקטיביות נפרטו בצ’יינג’ים על ידי אנואר אבו רייאש, וזאת במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו את מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו, ולהופכו למזומנים בהם ניתן לעשות כל פעולה בלא שניתן יהיה לקשר בין המזומנים לבין היותם “רכוש אסור” שהופק באמצעות עבירת המקור.
40. לאחר שההמחאות נפרטו למזומן, הכסף תמורת 7 ההמחאות הוחזר למנהלי הארגון במזומן, אף זאת בכדי להסתיר ולהסוות את זהות בעליו של הכסף, מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו.
41. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם כמנהלי ארגון פשיעה, ביצעו מנהלי הארגון ונאשמת 10, בצוותא חדא יחד עם אנואר אבו רייאש וא. דור בניין וכח אדם בע”מ, 7 פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר ולהסוות את זהות בעליו, מיקומו, תנועותיו ועשיית פעולה בו. זאת, ברכוש אסור בשווי של 1,902,516 ₪.

• ו. עבירות הלבנת ההון שבוצעו על ידי מנהלי הארגון יחד עם קראדי אלחואח

42. בתקופת השימוש בחשבוניות הפיקטיביות של קארדי אלחואח וחברת פ.ק.מ. עבודות בע”מ, במסגרת הקשר שנקשר בין מנהלי הארגון, נאשמת 10, קארדי אלחואח וחברת פ.ק.מ. עבודות בע”מ, חלק מ-17 ההמחאות שניתנו תמורת החשבוניות הפיקטיביות נפרטו על ידי קארדי אלחואח בצ’יינג’ים, וזאת במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו את מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו, ולהופכו למזומנים בהם ניתן לעשות כל פעולה בלא שניתן יהיה לקשר בין המזומנים לבין היותם “רכוש אסור” שהופק באמצעות עבירת המקור.
43. החלק האחר של ההמחאות נפדו על ידי קארדי אלחואח בתחילה בחשבון הבנק של פ.ק.מ. עבודות בע”מ, ואזי רשם קארדי אלחואח המחאות של פ.ק.מ. עבודות בע”מ למפיצת החשבוניות הפיקטיביות שלו, חברת “קוד הילה בע”מ”, ואותן פרט בצ’ינגים למזומן, וזאת במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו את מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו, ולהופכו למזומנים בהם ניתן לעשות כל פעולה בלא שניתן יהיה לקשר בין המזומנים לבין היותם “רכוש אסור” שהופק באמצעות עבירת המקור.
44. לאחר שההמחאות נפרטו למזומן, הכסף תמורת 17 ההמחאות הוחזר למנהלי הארגון במזומן, אף זאת בכדי להסתיר ולהסוות את זהות בעליו של הכסף, מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו.
45. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם כמנהלי ארגון פשיעה, ביצעו מנהלי הארגון ונאשמת 10, בצוותא חדא יחד עם קארדי אלחואח וחברת פ.ק.מ. עבודות בע”מ, 17 פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר ולהסוות את זהות בעליו, מיקומו, תנועותיו ועשיית פעולה בו. זאת, ברכוש אסור בשווי של 4,822,125 ₪.

• ז. עבירות הלבנת ההון שבוצעו על ידי מנהלי הארגון יחד עם עמירם פנקינסקי

46. בתקופת השימוש בחשבוניות הפיקטיביות של עמירם פנקינסקי, במסגרת הקשר שנקשר בין מנהלי הארגון, נאשמת 10 ועמירם פנקינסקי, 71 ההמחאות אשר נכתבו לפקודתו של עמירם פנקינסקי נפרטו למזומן בסניף בו מתנהל חשבון הבנק של נאשמת 10, על ידי פריטת ההמחאה בקופה, לכאורה על ידי עמירם פנקינסקי. זאת, במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו את מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו, ולהופכו למזומנים בהם ניתן לעשות כל פעולה בלא שניתן יהיה לקשר בין המזומנים לבין היותם “רכוש אסור” שהופק באמצעות עבירת המקור.
47. נאשם 2 התלווה לעמירם פנקינסקי לסניף הבנק של נאשמת 10, ומיד לאחר פריטת ההמחאות למזומנים על ידי פנקינסקי, העביר פנקינסקי את המזומנים שקיבל לידיו של נאשם 2, אשר לקח את כל המזומנים ונתן לפנקינסקי עמלה של כ-7000 ₪ בלבד, כתשלום עבור כל חשבונית פיקטיבית. העברת הכספים מפנקינסקי לידיו של נאשם 2, במזומן וללא הותרת כל רישום, נעשתה במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו את מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו.
48. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם כמנהלי ארגון פשיעה, ביצעו מנהלי הארגון ונאשמת 10, בצוותא חדא יחד עם עמירם פנקינסקי, 71 פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר ולהסוות את זהות בעליו, מיקומו, תנועותיו ועשיית פעולה בו. זאת, ברכוש אסור בשווי של 19,782,464 ₪.

• ח. עבירות הלבנת ההון שבוצעו על ידי מנהלי הארגון והראיסים בתקופת עמירם פנקינסקי

49. לכל הפחות מאז שנת 2008 עת החלה קרין את עבודתה בחברה, מדי חודש בחודשו הוכן לפי הוראת מנהלי הארגון, באמצעות תוכנת אקסל, דוח אמיתי אשר הוסתר מרשויות המס, המתייחס לחלוקת רווחי הארגון ביחס לכל אחד ואחד מהראיסים ומפעילי השטח העצמאיים (להלן: “הדוחות השחורים“).
50. במסגרת הדוח של כל ראיס, פורטו שמות האתרים עליהם אחראי הראיס, מספר השומרים שהראיס היה אמור לשים בכל אתר (אף אם הראיס בחר שלא לממן בפועל שומר לכל אתר) סכום הכסף שאמור הראיס לקבל עבור כל אתר, ולבסוף סיכום כללי של הסכום שאמור הראיס לקבל עבור כלל האתרים שבאחריותו.
51. בהמשך הדוח, מהסכום הכולל קוזזו הוצאות אישיות של הראיס (כגון עבור שכירת רכב, טלפון נייד, מכשיר קשר מסוג מירס, ועוד) הוצאות אשר נרשמו בכזב כהוצאה של נאשמת 10, לשם הגדלת הוצאותיה המוכרות והפחתת רווחיה החייבים במס. זאת, היות והראיסים לא ניהלו כלל ספרים ולא היה להם צורך בהוצאות מוכרות אלו, ואילו נאשמת 10 יכלה לנצל הוצאות אלו של הראיסים ולהגדירם בכזב כהוצאותיה שלה.
52. בנוסף, במסגרת הדוחות השחורים קוזזו מהסכום שקיבל כל ראיס סכומים שונים בגין נזקים שנגרמו באתרים שבאחריותו, או בגין סכומים שהופחתו לנאשמת 10 במקרים שבהם לקוח לא שילם את מלוא הסכום בשל תלונות על כך שבפועל לא היו שומרים באתר.
53. בנוסף, בחלק מהמקרים נערך גם קיזוז סכומים של אלפי שקלים בודדים אשר היוו את המשכורת המדווחת של הראיס או של אחד מבני משפחתו, סכומים אשר שולמו באמצעות משכורת רשמית.
54. לאחר ביצוע קיזוזים אלו הועברה מדי חודש בחודשו אל כל אחד מהראיסים מעטפה שחורה ובה עשרות או מאות אלפי ₪, אשר שולמו להם כחברי הארגון במזומן.
55. בהתאם להנחייתם של מנהלי הארגון, לא רשמה קרין בראש הדוחות של הראיסים את שמותיהם, וזאת על מנת להסוות ולהסתיר את זהותם. חלף זאת, בחלק מהתקופה נרשמו ראשי התיבות של שמם. והחל באפריל 2012, נרשם על כל דוח הקוד המספרי הסודי של כל אחד מהראיסים. יחד עם זאת, במסגרת ההוצאות והקיזוזים, נרשם שמם האמיתי של הראיסים, ועל גבי חלק מהדוחות נרשם שמם האמיתי בכתב יד.
56. החל ממועד תחילת עבודתה בנאשמת 10, בתחילת שנת 2008, ועד למועד מעצרם של מנהלי הארגון במאי 2013, קרין היא שהכינה את הדוחות השחורים, לרבות ביצוע כל החישובים והקיזוזים הכלולים בדוחות אלו, וזאת בהנחייתם של מנהלי הארגון.
57. מדי חודש, עם סיום עבודתה של קרין על הדוחות השחורים, העבירה קרין דוחות אלו לנאשם 2. נאשם 2 טיפל, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, בהכנת המעטפות השחורות ובהכנסת הסכומים המדוייקים לכל מעטפה, בהתאם לדוחות השחורים, וזאת מתוך הכספים שנתקבלו בחזרה מפנקינסקי ולאחר מכן, מד.ש.ש.א.י.
58. במהלך השנים 2008 עד 2010, בתקופת הפעילות עם פנקינסקי, מנהלי הארגון הם שחילקו את כל המעטפות השחורות לראיסים ולפעילי השטח העצמאיים.
59. במעשיהם המפורטים לעיל, ובייחוד בעצם העברתו של הרכוש האסור במזומנים בלא הותרת מסמכים רשמיים, ותוך הסתרת זהותם של מקבלי הרכוש האסור באמצעות ההימנעות המכוונת מאזכור שמם על גבי הדוחות הסודיים, פעלו מנהלי הארגון בצוותא חדא עם הראיסים ועם פעילי השטח המרכזיים במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו את מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו.
60. בפועלם כאמור, במהלך השנים 2008 עד 2010, במסגרת פעילותם בארגון פשיעה, ביצעו מנהלי הארגון ונאשמת 10, 25 פעולות (ב-25 חודשים של חלוקת המעטפות מדצמבר 2008 עד דצמבר 2010) בצוותא חדא עם כל אחד מעשרת הראיסים, ובסך הכל 250 פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר ולהסוות את זהות בעליו, מיקומו, תנועותיו ועשיית פעולה בו וכן פעולות רבות נוספות בצוותא עם פעילי השטח העצמאיים. זאת, ברכוש אסור בשווי כולל של הסך הכולל של המעטפות השחורות שחולקו מדצמבר 2008 ועד סוף שנת 2010, בגובה של 12,900,296 ₪ כמפורט בנספח ב’ לכתב האישום המהווה חלק בלתי נפרד מכתב האישום.

• ט. קשירת קשר ועבירות הלבנת ההון שבוצעו על ידי מנהלי הארגון והראיסים עם מנהלי ד.ש.ש.א.י. ותרומתם הפלילית של הראיסים לארגון בביצוע עבירות אלו

61. החל משנת 2011, בתקופת השימוש בחשבוניות הפיקטיביות של ד.ש.ש.א.י., במסגרת הקשר שנקשר בין מנהלי הארגון, נאשמת 10, ד.ש.ש.א.י, שלום חמיאס ומרדכי חמיאס (לעיל ולהלן: “מנהלי ד.ש.ש.א.י”), סכום החשבונית החודשית פוצל למספר תשלומים אשר בוצעו בכל חודש באמצעות מספר העברות בנקאית מחשבונה של נאשמת 10 לחשבון ד.ש.ש.א.י..
62. מנהלי הארגון או מי מטעמם הודיעו למנהלי ד.ש.ש.א.י. על העברת כל תשלום, ומיד בסמוך לכל אחת מההעברות הנ”ל, נמשכו הכספים במזומן על ידי שלום חמיאס.
63. הכספים נמשכו במזומן במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו את מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו.
64. כאמור לעיל, בעקבות ביקורות וחקירות שביצעו רשויות המס במהלך השנים ביחס לנאשמת 10, מנהלי הארגון נקטו מספר רב של דרכי מרמה, ערמה ותחבולה מתוחכמות, על מנת להסוות את העבירות הכלכליות שביצועו, ובכללן דרכי העורמה הבאות:
    • קרין התבקשה על ידי נאשם 1 להודיע בפקס לד.ש.ש.א.י על כל שינוי של הורדה או תוספת של שומר באתר, וזאת על מנת להותיר רישומים של קשרים אמיתיים לכאורה בין נאשמת 10 לבין ד.ש.ש.א.י..

• קרין בצעה זאת פרק זמן מסויים, אך מאחר וקרין ידעה שמי שנותן את השירות באמת הם הראיסים ולא ד.ש.ש.א.י, החליטה קרין בסופו של דבר להפסיק עם משלוח הפקסים הכוזבים הנ”ל.
  • נאשמים 5 ו-8 הונחו על ידי מנהלי הארגון להרשם במתכוון כעובדים שכירים של ד.ש.ש.א.י. במשכורת של מספר אלפי ₪ לחודש, וזאת על אף שלמעשה היו ראיסים של הארגון, והם – כמו יתר הראיסים – היו קבלני המשנה האמיתיים של נאשמת 10.
• נאשם 5 הוגדר כ”נאמן הארגון” בד.ש.ש.א.י והוא זה ששמר על הכסף של הארגון בעת שהיה בידי מנהלי ד.ש.ש.א.י, תוך שהוא שותף לארגון וחלוקת המעטפות השחורות מד.ש.ש.א.י. ליתר הראיסים ולפעילי השטח העצמאיים, בהתאם להוראותיהם של מנהלי הארגון.
  • בניגוד לחשבוניות שיצאו על ידי מפיצי החשבוניות הפיקטיביות הראשונים, בהם לא היה כל פירוט אלא רק נרשם עליהם “עבור אספקת כח אדם”, בחשבוניות הפיקטיביות שהוציא פנקינסקי נרשם פירוט מסויים בחשבונית הפיקטיבית, אך ברמה של מספר שומרים ושם של עיר בלבד.
• לעומת זאת, כמפורט לעיל, ביחס לחשבוניות הפיקטיביות שהוצאו יחד עם ד.ש.ש.א.י., הורו מנהלי הארגון לקרין לשלוח באמצעות דואר אלקטרוני לעמליה המזכירה של ד.ש.ש.א.י. התחשבנות פיקטיבית מפורטת לפי האתרים להם אחראים חברי הארגון עם פרוט מסודר לכאורה לגבי כל אתר. בהמשך לכך, כמפורט לעיל, עמליה הייתה שמה על הדף הראשון של הדוח הפיקטיבי את הלוגו של ד.ש.ש.א.י ושולחת חזרה את ההתחשבנות לקרין, על מנת ליצור את האשליה כאילו מדובר בהתחשבנות אמיתית שד.ש.ש.א.י יצרה.
  • בתקופת פנקינסקי נאשם 2 הלך עם פנקינסקי לסניף הבנק בו התנהל חשבונה של נאשמת 10, באופן שבו הבנקאים זיהו אותו – ומנהלי הארגון הבינו שהדבר עלול להיות בעוכריהם.
• לפיכך, על מנת להקשות על גילוי ביצוע העבירות, קשרו מנהלי הארגון, נאשמת 10, הראיסים ומנהלי ד.ש.ש.א.י קשר לביצוען של עבירות הלבנת הון, אשר נועדו להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו תנועותיו ועשיית פעולה בו, וכן לאפשר את המשך ביצוען של העבירות הפיסקאליות המפורטות באישום זה, כאשר במסגרת הקשר נקבע כי הקושרים יפעלו כמתואר להלן.
• בהמשך לקשר שנקשר, בתקופת ד.ש.ש.א.י. הכסף נמשך על ידי שלום חמיאס, מנהלה של ד.ש.ש.א.י., ובמהלך שנת 2011 נשכר עבור ד.ש.ש.א.י. משרד הצמוד למשרדה של נאשמת 10 ברחובות. זאת, על מנת שהראיסים ופעילי השטח העצמאיים ילכו למשרד הסמוך למשרדיה של נאשמת 10 ויקחו את המעטפות השחורות מהמשרד הפיקטיבי השייך לכאורה לד.ש.ש.א.י. – והכל על מנת להקשות על רשויות המס לזהות כי אין כל קשר אמיתי בין ד.ש.ש.א.י. לבין הראיסים ופעילי השטח העצמאיים, וליצור בצוותא חדא מצג כוזב לפיו ד.ש.ש.א.י היא קבלן המשנה האמיתי של נאשמת 10.
• משרד פיקטיבי זה היה פעיל אך ורק ב-15 לכל חודש, ביום שבו הגיעו שלום נחמיאס והמזכירה של ד.ש.ש.א.י., על מנת לחלק את המעטפות השחורות שקיבלו ממנהלי הארגון על מנת להעבירם לראיסים ולחלק מפעילי השטח העצמאיים שנשלחו למשרד פיקטיבי זה של ד.ש.ש.א.י. על ידי מנהלי הארגון.
• בהמשך, נסגר המשרד הפיקטיבי של ד.ש.ש.א.י. ברחובות, והראיסים וחלק מפעילי השטח העצמאיים עברו לקבל את המעטפות השחורות ממשרדי ד.ש.ש.א.י. באשקלון.
• בסך הכל חילקו ד.ש.ש.א.י. כ-26 מעטפות שחורות בכל חודש לראיסים ולחלק מפעילי השטח העצמאיים, קרין חילקה 3 מעטפות שחורות לשלושה פעילי שטח עצמאיים במשרדי נאשמת 10, ואת יתר המעטפות השחורות לפעילי השטח העצמאיים חילקו בשטח מנהלי הארגון.
• יתרת הכספים שהועברה מנאשמת 10 לד.ש.ש.א.י. הוחזר למנהלי הארגון ושולשלה לכיסם.

65. גם בתקופה זו, כל המעטפות השחורות הוכנו על ידי נאשם 2 או מי מטעמו, בהתאם לדוחות נסתרים אותם הכינה קרין לכל אחד ואחד מהראיסים ומפעילי השטח העצמאיים כפי שיפורט להלן. יתרת הכספים אשר לא חולקה במעטפות השחורות שולשלה לכיסם של מנהלי הארגון.
66. הפעולות שפורטו לעיל, לרבות עצם חלוקת הכספים לראיסים במזומן וללא כל מסמך רשמי, ובמיוחד חלוקת המעטפות השחורות על ידי ד.ש.ש.א.י. ישירות לראיסים ולפעילי השטח העצמאיים, הינם פעולות שביצעו בצוותא חדא מנהלי הארגון, הראיסים ומנהלי ד.ש.ש.א.י., במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו את מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו.
67. כל אחד ואחד מהראיסים אשר קיבל את הכסף במזומן וללא רישום, לא דיווח עליו לרשויות המס, והגיע מדי חודש לקחת את המעטפה השחורה שלו מד.ש.ש.א.י. על אף שידע שאין כל קשר אמיתי בינו לבין ד.ש.ש.א.י. וכל מטרת הגעתו לד.ש.ש.א.י הינה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו את מיקומו, תנועותיו ועשיית הפעולות בו, וכן להערים על רשויות המס וליצור מצג כוזב כאילו יש קשר אמיתי בין הראיסים ששמשו כקבלני המשנה האמיתיים של הארגון לבין ד.ש.ש.א.י. – ביצע את עברות הלבנת ההון הנ”ל לשם קידום האינטרסים של הארגון וסייעו בכך לארגון, לנאשמת 10, למנהלי הארגון, ליתר הראיסים, ואף לעצמם, להמשיך ולבצע את העבירות הפיסקאליות שבאישום זה תוך יצירה משותפת של המצג הכוזב כאילו החשבוניות אינן פיקטיביות על ידי ביצוע עבירות הלבנת ההון על ידי כל אחד ואחד מהראיסים.
68. בפועלם כאמור, במהלך השנים 2011 עד 2013, במסגרת פעילותם בארגון פשיעה, ביצעו מנהלי הארגון ונאשמת 10, 29 פעולות (ב-29 חודשי חלוקת המעטפות מינואר 2011 עד מאי 2013) בצוותא חדא יחד עם כל אחד מעשרת הראיסים, ובסך הכל ביצעו מנהלי הארגון 290 פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר ולהסוות את זהות בעליו, מיקומו, תנועותיו ועשיית פעולה בו וכן פעולות רבות נוספות בצוותא חדא עם פעילי השטח העצמאיים. זאת, בסך כולל של המעטפות השחורות שחולקו בשנים 2011 עד 2013, דהיינו 23,306,362 ₪, כמפורט בנספח ב’.
69. בפועלם כאמור, קשרו נאשמים 1 עד 10 קשר לבצוע הפשעים המפורטים בפרק זה.

• י. ביצוע עבירות פיסקאליות על ידי הראיסים באופן התורם לפעילות הפלילית של הארגון ומסייע לנאשמת 10, למנהלי הארגון וליתר הראיסים להתחמק ממס

70. כמפורט לעיל, מבחינה מיסויית, כל אחד ואחד מהראיסים פעל כקבלן משנה עצמאי, קיבל על עצמו את הסיכויים והסיכונים בניהול העסק שבאזור אחריותו, בחר איזה עובדים לגייס וכמה משאבים להשקיע בשמירה על האתרים שנמסרו לו על ידי הארגון, קיבל לידיו עשרות או מאות אלפי ₪ בכל חודש כהכנסות, ובחר האם וכמה להשקיע על השמירה על כל אתר.
71. בהתאם לכך, כל אחד מהראיסים היה אמור לפתוח תיק במס הכנסה, תיק במע”מ ותיק בביטוח הלאומי, ולשלם מס הכנסה, מע”מ ודמי ביטוח לאומי, עבור הכנסותיו שלו, וכן לנכות ממשכורתם של פעילי השטח הכפופים לו, את סכומי הניכויים הקבועים בחוק.
72. בפועל, לכל אחד מהראיסים צמחה הכנסה בלתי מדווחת בסכומים שקיבלו במעטפות השחורות כמפורט בנספח ב’, כאשר הראיסים בחרו שלא לדווח על הכנסותיהם אלו לשלטונות מע”מ, לשלטונות מס הכנסה, או לביטוח הלאומי.
73. כל אחד מהראיסים פעל במרמה עורמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק ממס הכנסה וממס ערך מוסף בכך שלא הודיעו לפקיד השומה, למנהל מע”מ ולביטוח הלאומי שבאזור מגוריו על התחלת עסקיו, לא פתח תיק עצמאי, לא דיווח על הכנסותיו, ולא שילם מע”מ, מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי על הכנסותיו המפורטות בנספחים שבכתב האישום.
74. כמו כן, כל אחד מהראיסים תרם לארגון בכך שסייע לנאשמת 10, למנהלי הארגון ולשאר הראיסים להתחמק מתשלום מס הכנסה ומס ערך מוסף, על ידי כך שנמנע מלדווח על הכנסותיו שלו, על ידי כך שהסכים לקבל את התשלום במזומנים וללא רישום, וכן על ידי כך שהגיע למשרדי ד.ש.ש.א.י. על מנת לקבל את המעטפה בכל חודש – על אף שידע שאין כל קשר מהותי בינו לבין ד.ש.ש.א.י ושכל הגעתו לקבל את הכספים במשרדי ד.ש.ש.א.י נועדה להטעות ולהערים על רשויות המס וליצור מצג כוזב כאילו החשבוניות אינן פיקטיביות, והכל תוך ביצוע עבירות הלבנת הון כמפורט לעיל. זאת, על מנת שלא תתגלה מרמת המס רחבת ההיקף שמבצע הארגון באמצעות החשבוניות הפיקטיביות, מרמת מס ממנה נהנו נאשמת 10, מנהלי הארגון והראיסים.
75. בנוסף, כל אחד מהראיסים נמנע מלדווח על עצמו כמעסיק ולשלם את הניכויים הנדרשים בגין העסקת עובדיו למס הכנסה ולביטוח הלאומי.
76. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 חודשים בהם חולקו המעטפות השחורות (12/08-4/13) השתמש כל אחד מהראיסים, בצוותא חדא עם מנהלי הארגון, נאשמת 10 והראיסים האחרים, במרמה עורמה ותחבולה, וזאת במטרה להתחמק ולהשתמט בעצמו מתשלום מס ערך מוסף ביחס לסכומים האמורים בנספח ב’, בנסיבות מחמירות.
77. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 חודשים בהם חולקו המעטפות השחורות (12/08-4/13) השתמש כל אחד מהראיסים, בצוותא חדא עם הראיסים ומנהלי הארגון, במרמה עורמה ותחבולה, וזאת במטרה לסייע לנאשמת 10 להתחמק ולהשתמט מתשלום מס ערך מוסף ביחס לסך של 59,163,266 ₪, בנסיבות מחמירות.
78. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 חודשים בהם חולקו המעטפות השחורות (12/08-4/13) השתמש כל אחד מהראיסים, בצוותא חדא עם נאשמת 10 ומנהלי הארגון, במרמה עורמה ותחבולה, וזאת במטרה לסייע לראיסים האחרים להתחמק ולהשתמט מתשלום מס ערך מוסף ביחס לסכום שקיבלו יתר הראיסים העומד על סך של 27,063,247 ₪ בניכוי הסכום שהגיע אליו כמפורט בנספח ב’, והכל בנסיבות מחמירות.
79. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, במספר הרב של החודשים בהם בוצעו העבירות, בהיקף הכספי העצום שלהן, בתחכום שאפיין את דרך הפעולה של הארגון, בסיוע ההדדי ובריבוי השותפים לעבירה, וכן בעובדה שהעבירות הכלכליות היוו חלק מהמערך הכולל של ארגון הפשיעה המתואר בכתב אישום זה.
80. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 החודשים בהם חולקו המעטפות השחורות (12/08-4/13) השתמש כל אחד מהראיסים, בצוותא חדא עם מנהלי הארגון, נאשמת 10 והראיסים האחרים, במזיד, במרמה עורמה ותחבולה, בכוונה להתחמק בעצמו ממס הכנסה ביחס לסכומי הכנסותיו המפורטים בנספח ב’.
81. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 החודשים בהם חולקו המעטפות השחורות (12/08-4/13) השתמש כל אחד מהראיסים, בצוותא חדא עם מנהלי הארגון והראיסים האחרים, במזיד, במרמה עורמה ותחבולה, בכוונה לסייע לנאשמת 10 להתחמק ממס הכנסה ביחס להכנסות בסך של 59,163,266 ₪.
82. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 החודשים בהם חולקו המעטפות השחורות (12/08-4/13), השתמש כל אחד מהראיסים, בצוותא חדא עם נאשמת 10 והראיסים האחרים, במזיד, במרמה עורמה ותחבולה, בכוונה לסייע למנהלי הארגון להתחמק ממס הכנסה על הכנסותיהם האישיות, הכנסות אישיות אשר הגיעו לסך של 24,039,199 ₪, כפי שיפורט להלן.
83. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 החודשים בהם חולקו המעטפות השחורות (12/08-4/13), השתמש כל אחד מהראיסים, בצוותא חדא עם מנהלי הארגון ונאשמת 10, במזיד, במרמה עורמה ותחבולה, בכוונה לסייע לראיסים האחרים להתחמק ממס הכנסה ביחס לסכומי הכנסותיהם של הראיסים האחרים המגיעים לסכום של 27,063,247 ₪ בניכוי הסכום שהגיע אליו כמפורט בנספח ב’.
84. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 החודשים בהם חולקו המעטפות השחורות ושבהם שילמו הראיסים משכורות במזומן לפעילי השטח שתחת אחריותם, כל אחד מהראיסים לא ניכה מס שהיה עליו לנכות מתוך שכר העבודה של פעילי השטח הכפופים לו על פי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, בסכום שאינו ידוע למאשימה.
85. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, במשך 53 החודשים הנ”ל, כל אחד מהראיסים לא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ”ה-1995 (להלן: “חוק הביטוח הלאומי”).
86. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, במשך 53 החודשים הנ”ל, כל אחד מהראיסים לא שילם דמי ביטוח בעד עצמו ביחס להכנסותיו האמיתיות.

• י”א. ביצוע עבירות סיוע לראיסים ולפעילי השטח העצמאיים על ידי מנהלי הארגון

87. אחת מהמטרות של ביצוע העבירות הכלכליות על ידי מנהלי הארגון היתה מתן סיוע לראיסים ולפעילי השטח העצמאיים, להתחמק מתשלום מס הכנסה וניכויי עובדים למס הכנסה, מס ערך מוסף ותשלום דמי הביטוח הלאומי.
88. בכך שמנהלי הארגון העבירו מדי חודש מעטפות עמוסות מזומנים, תוך הסתרה והסוואה של הרישום הקיים, ואי רישום מסמך רשמי כלשהו, מנהלי הארגון פעלו במרמה עורמה ותחבולה, במזיד, על מנת לסייע לראיסים ולפעילי השטח העצמאיים, להתחמק מתשלום מס הכנסה, ניכויי עובדים למס הכנסה, מס ערך מוסף, ותשלום דמי הביטוח הלאומי. זאת, ביחס להכנסות הכוללות של הראיסים ופעילי השטח העצמאיים אשר ניתנו במעטפות השחורות החל מדצמבר 2008, וזאת בסך כולל של 36,206,658 ₪.
89. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם כמנהלי ארגון הפשיעה, ביחס לכל אחת מ-6 שנות המס 2008 עד 2013, סייעו מנהלי הארגון, במזיד, במרמה עורמה ותחבולה, לראיסים ולפעילי השטח העצמאיים להתחמק ממס הכנסה ביחס להכנסות המגיעות לסכום כולל של 36,206,658 ₪.
90. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 החודשים בהם חולקו המעטפות השחורות (12/08-4/13) השתמשו מנהלי הארגון במרמה עורמה ותחבולה, וזאת במטרה לסייע לראיסים ולפעילי השטח העצמאיים להתחמק ולהשתמט מתשלום מס ערך מוסף ביחס לסכום המע”מ הכלול בסך של 36,206,658 ₪ אשר מנהלי הארגון העבירו במזומן לראיסים ולפעילי השטח העצמאיים.
91. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, בכל אחד מהחודשים דצמבר 2008 עד אפריל 2013, במשך 53 החודשים בהם חולקו המעטפות השחורות ושבהם שילמו הראיסים משכורות במזומן לפעילי השטח שתחת אחריותם, סייעו מנהלי הארגון לכל אחד מעשרת הראיסים שלא לנכות מס שהיה עליהם לנכות מתוך שכר העבודה של פעילי השטח על פי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, בסכום שאינו ידוע למאשימה.
92. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, במשך 53 החודשים הנ”ל, סייעו מנהלי הארגון לכל אחד מעשרת הראיסים שלא לשלם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק הביטוח הלאומי.
93. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, במשך 53 החודשים הנ”ל, סייעו מנהלי הארגון לכל אחד מעשרת הראיסים שלא לשלם דמי ביטוח בעד עצמו ביחס להכנסותיו האמיתיות.

• י”ב. ביצוע עבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע על ידי מנהלי הארגון והראיסים

94. בעת שמנהלי הארגון ונאשמת 10 קיבלו לידם את השליטה במזומנים שהועברה אליהם על ידי מפיצי החשבוניות הפיקטיביות, קיבלו מנהלי הארגון ונאשמת 10 לשליטתם, בכל אחד מ84 חודשי הפעילות של הארגון, במזיד, כסף בסך של 59,163,266 ₪, כשהם יודעים שבפשע הושג, ונטלו על עצמם את השליטה בכסף זה.
95. בעת שהראיסים קיבלו לידם את השליטה במזומנים במעטפות שהועברו אליהם על ידי מנהלי הארגון, קיבלו הראיסים לשליטתם, במזיד, לפחות ב53 החודשים בהם קיבלו מעטפות שחורות, כסף בסך המפורט בנספח ב’ לגבי כל אחד מהראיסים, כשהם יודעים שבפשע הושג, ונטלו על עצמם את השליטה בכסף זה.
96. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון פשיעה, קיבלו לידם מנהלי הארגון ונאשמת 10, 84 פעמים, במזיד, בצוותא חדא, בעצמם או על ידי שלוחם, כסף כשהם יודעים שבפשע הושג, ונטלו עליו בעצמם או על ידי שלוחם, את השליטה או העשיה בכסף כאמור.
97. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון פשיעה, קיבל לידיו כל אחד מהראיסים, בעצמם או על ידי שלוחם, לפחות 53 פעמים, כסף כשהם יודעים שבפשע הושג, ונטל עליו בעצמו או על ידי שלוחו, את השליטה או העשיה בכסף כאמור.

• י”ג. אי ניכוי מס במקור על ידי מנהלי הארגון ונאשמת 10

98. בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, במקרה זה של העברת תשלום עבור שירותי שמירה, חלה חובה על מי שמשלם לאדם שלא מחזיק בידו פטור מניכוי מס במקור, לנכות מס במקור ולהעביר את הניכויים לשלטונות מס הכנסה.
99. מנהלי הארגון ונאשמת 10 העבירו את מעטפות המזומנים לראיסים בלא שהיה בידי הראיסים פטור מניכוי מס במקור, אך חרף זאת, מנהלי הארגון ונאשמת 10 לא ניכו מס במקור ולא העבירו את הניכויים הנדרשים לידי שלטונות מס הכנסה.
100. הנאשמים נמנעו מניכוי מס במקור לעשרת הראיסים, במשך 53 חודשים, החל מדצמבר 2008 ועד לאפריל 2013, כך שבסך הכל לא ניכו מס במקור 530 מקרים בהם היו חייבים לעשות כן
101. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, ב530 מקרים, מנהלי הארגון ונאשמת 10, בצוותא חדא, לא ניכו מס שהיה עליהם לנכות על פי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה.

• י”ד. ניפוח הוצאותיה של נאשמת 10 על ידי הכללת הוצאותיהם של הראיסים, והסיוע שהעניקו הראיסים לארגון בהתחמקות זו של נאשמת 10 מתשלום מס

102. כמפורט לעיל, בחלק מהמקרים, הארגון שכר עבור הראיסים רכבים, מכשירי טלפון ניידים, מכשירי קשר מסוג מירס ועוד.
103. הוצאות אלו היו אמורות להידרש במסגרת ספריהם של הראיסים, לו אלו היו מנהלים ספרים כדין.
104. מאחר והראיסים בחרו שלא לנהל ספרים כדין, השתמשו מנהלי הארגון במרמה עורמה ותחבולה, במזיד על מנת להתחמק ממס על ידי ניפוח הוצאותיה של נאשמת 10, בכך שהכניסו את ההוצאות של הראיסים לספריה של נאשמת 10, ודרשו הוצאות אלו כהוצאה מוכרת לעניין מס הכנסה, וכמס תשומות לקיזוז לפי חוק מע”מ.
105. הראיסים היו מודעים לכך שנאשמת 10 היא זו שמשלמת את הוצאותיהם ומקבלת בכזב מחברות הטלפון והרכב חשבוניות על שמה, למרות שמי שהחשבוניות היו אמורות לצאת על שמם של הראיסים. ההוצאות של הראיסים שנדרשו בכזב בספריה של נאשמת 10 אף קוזזו מהתשלום שהיה אמור להיות מועבר אליהם במעטפות השחורות, כך שאף הסכומים המדוייקים של ניפוח ההוצאות של נאשמת 10 היו ידועים לכל אחד מהראיסים.
106. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, לכל הפחות במשך 6 השנים בהם חולקו המעטפות השחורות מאז דצמבר 2008, פעלו מנהלי הארגון ונאשמת 10 במרמה עורמה ותחבולה, במזיד, על מנת להתחמק ממס הכנסה, וזאת על ידי קיום והכנה של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, והגשת דו”חות כוזבים לפקיד השומה, אשר מכילים את ההוצאות השייכות לראיסים ולא לנאשמת 10.
107. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, לכל הפחות במשך 53 החודשים בהם חולקו המעטפות השחורות מאז דצמבר 2008, פעלו מנהלי הארגון ונאשמת 10 במרמה עורמה ותחבולה, במזיד, על מנת להתחמק ממס ערך מוסף, וזאת על ידי הכנה וקיום של רשומות כוזבות והגשת דוחות כוזבים למנהל מע”מ הכוללים תשומות השייכות לראיסים ולא לנאשמת 10.
108. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, לכל הפחות במשך 6 השנים בהם חולקו המעטפות השחורות מאז דצמבר 2008, פעלו הראיסים במרמה עורמה ותחבולה, במזיד, על מנת לסייע לנאשמת 10 להתחמק ממס הכנסה.
109. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, לכל הפחות במשך 53 החודשים בהם חולקו המעטפות השחורות מאז דצמבר 2008, פעלו הראיסים במרמה עורמה ותחבולה, במזיד, על מנת לסייע לנאשמת 10 התחמק ממס ערך מוסף.

• ט”ו. התחמקות מתשלום מס הכנסה ביחס לרווחים אישיים בסך של כ24 מיליון ₪ שמנהלי הארגון שלשלו לכיסם

110. כמפורט לעיל, במסגרת הקשר שנקשר בין מנהלי הארגון, נאשמת 10 ומפיצי החשבוניות הפיקטיביות, מפיצי החשבוניות הפיקטיביות החזירו את הכספים למנהלי הארגון, תוך שהם מקבלים ממנהלי הארגון עמלה קטנה. מרבית הסכום שחזר ממפיצי החשבוניות הפיקטיביות שולמו לראיסים ולפעילי השטח העצמאיים במעטפות השחורות, אך יתרתם הפכה להכנסותיהם האישיות של מנהלי הארגון, כפי שיפורט להלן.
111. בנוסף, נאשמת 10 הוציאה תלושי שכר לכ-70 פעילי שטח שהראיסים או גורמים אחרים הפנו להוצאת תלושים במשרד, כאשר רוב תלושי השכר יצאו על סך של שכר מינימום באופן שהפרשותיה של נאשמת 10 לניכויי עובדים בגין משכורות אלו היתה מינימלית.
112. רוב רובם של עובדים אלו היו למעשה עובדיהם של הראיסים, אשר קיבלו את הסכום החודשי שבחר הראיס לתת להם (בדרך כלל, הרבה פחות משכר מינימום) מתוך הכספים שקיבל במעטפות השחורות, וזאת ללא קשר לסכום שלגביו יצא תלוש השכר.
113. בהמשך לכך, בכל חודש, מרבית סכום המשכורות הרישמיות היה נמשך והופך למזומן על ידי המחאה בנקאית של נאשמת 10, אשר היתה נרשמת לפקודת נאשם 3, כאשר נאשם 3 היה פורט את ההמחאה למזומן בחשבון הבנק של נאשמת 10 (להלן: “המשכורות הפיקטיביות”).
114. חמשת הטורים השמאליים של נספח א’, מפרטים את סכום החשבוניות הפיקטיביות, בניכוי הסכומים שחולקו באמצעות המעטפות השחורות, ובתוספת סכום המשכורות הפיקטיביות לאותו החודש. כמפורט בתוצאה של חישוב זה, המופיעה בטור השמאלי של נספח א’, סך המזומנים ששולשלו לכיסם ונותרו בידיהם של מנהלי הארגון מביצוע העבירות, מסתכם ב24,039,199 ₪.
115. נאשמים 1, 2, ו-3 לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסה זו, ולא שילמו עליה את מס ההכנסה הנדרש.
116. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, ביחס לכל אחת מ-6 שנות המס 2008 עד 2013, השתמשו מנהלי הארגון, בצוותא חדא, במזיד, במרמה עורמה ותחבולה, בכוונה להתחמק ממס הכנסה על הכנסה בסכום כולל של 24,039,199 ₪.

ב.   הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

לגבי נאשמים 1, 2, ו-3:

1. קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת אירגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.
2. הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 141 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) ו-119 לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
3. מסירת דוח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 81 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) ו-119 לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
4. הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 81 עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) ו-119 לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
5. שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 81 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) ו-119 לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
6. מסירת דוח ובו תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(2) ו224א לפקודת מס הכנסה, התשכ”א-1961 (להלן: “פקודת מס הכנסה”), יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
7. הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 8 עבירות לפי סעיף 220(4) ו224א לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
8. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 8 עבירות לפי סעיף 220(5) ו224א לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
9. עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור במסגרת ארגון פשיעה – 71 עבירות לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
10. עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו או את בעלי הזכויות בו במסגרת ארגון פשיעה – 635 עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
11. קבלת נכסים שהושגו בפשע במסגרת ארגון פשיעה – 84 עבירות לפי סעיף 411 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
12. שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיפים 117(ב1), ו-117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
13. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה לסייע לאחר להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
14. סיוע לאי ניכוי מס במקור משכר עבודה במסגרת ארגון פשיעה – 530 עבירות לפי סעיף 218 וסעיף 164 לפקודת מס הכנסה, יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
15. סיוע לאי תשלום דמי ביטוח בעד עובד במסגרת ארגון פשיעה – 530 עבירות לפי סעיף 398(ג) לחוק הביטוח הלאומי יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
16. סיוע לאי תשלום דמי ביטוח בעד עצמו במסגרת ארגון פשיעה – 530 עבירות לפי סעיף 398(ד) לחוק הביטוח הלאומי יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
17. אי ניכוי מס במקור מתשלום לנותן שירות במסגרת ארגון פשיעה – 530 עבירות לפי סעיף 218 יחד עם סעיף 164 לפקודת מס הכנסה ו סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
18. שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) ו-119 לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
19. מסירת דוח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) ו-119 לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
20. הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) ו-119 לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
21. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(5) ו-224א לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
22. מסירת דוח ובו תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(2) ו224א לפקודת מס הכנסה, התשכ”א-1961 (להלן: “פקודת מס הכנסה”), יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
23. הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(4) ו224א לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
24. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה (הכנסות אישיות של מנהלי הארגון) – 6 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

לגבי נאשמים 4, 5, 6, 7, 8, ו-9:

1. קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת אירגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.
2. עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו או את בעלי הזכויות בו במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
3. קבלת נכסים שהושגו בפשע במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 411 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
4. שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיפים 117(ב)(8) ו-117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
5. שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיפים 117(ב1), ו-117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
6. שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 477 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיפים 117(ב1), ו-117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
7. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
8. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה לסייע לאחר להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
9. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה לסייע לאחר להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 159 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
10. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה לסייע לאחר להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 477 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
11. אי ניכוי מס במקור משכר עבודה במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 218 יחד עם סעיף 164 לפקודת מס הכנסה וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
12. אי תשלום דמי ביטוח בעד עובד במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 398(ג) לחוק הביטוח הלאומי וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
13. אי תשלום דמי ביטוח בעד עצמו במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 398(ד) לחוק הביטוח הלאומי וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

לגבי נאשמת 10:

1. קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת אירגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.
2. הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 141 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
3. מסירת דוח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 81 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
4. הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 81 עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
5. שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 81 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיפים 117(ב1), 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
6. מסירת דוח ובו תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה, התשכ”א-1961 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
7. הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 8 עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
8. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 8 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
9. עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור במסגרת ארגון פשיעה – 71 עבירות לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
10. עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו או את בעלי הזכויות בו במסגרת ארגון פשיעה – 635 עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
11. קבלת נכסים שהושגו בפשע במסגרת ארגון פשיעה – 84 עבירות לפי סעיף 411 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
12. שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיפים 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
13. מסירת דוח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) יחד עם סעיפים 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
14. הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) יחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
15. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
16. מסירת דוח ובו תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה, התשכ”א-1961 (להלן: “פקודת מס הכנסה”), יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
17. הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
18. סיוע לאי ניכוי מס במקור משכר עבודה במסגרת ארגון פשיעה – 530 עבירות לפי סעיף 218 וסעיף 164 לפקודת מס הכנסה, יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
19. סיוע לאי תשלום דמי ביטוח בעד עובד במסגרת ארגון פשיעה – 530 עבירות לפי סעיף 398(ג) לחוק הביטוח הלאומי וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
20. סיוע לאי תשלום דמי ביטוח בעד עצמו במסגרת ארגון פשיעה – 530 עבירות לפי סעיף 398(ד) לחוק הביטוח הלאומי וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
21. אי ניכוי מס במקור מתשלום לנותן שירות במסגרת ארגון פשיעה – 530 עבירות לפי סעיף 218 יחד עם סעיף 164 לפקודת מס הכנסה וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
22. שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף במסגרת ארגון פשיעה – 53 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
23. שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס הכנסה במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

האישום השלישי – מרמת הרישיונות וארגון שירותי שמירה ללא רישיון

א.   העובדות:

1. הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה במשרד המשפטים נותנת ארבעה סוגים של רישיונות בתחום השמירה:
   • א. “רישיון שומר” – רישיון אישי הניתן לשומר עצמו, המאפשר לשומר להיות מוצב באתר בתפקיד שמירה (להלן: “רישיון ברמה הראשונה“).
   • ב. “רישיון מארגן שמירה” – רישיון אישי הניתן לסייר מטעם ארגון השמירה, אשר אחראי על מספר שומרים בשטח, כאשר הסייר הינו שכיר של משרד לשירותי שמירה או של תאגיד הנותן שירותי שמירה (להלן: “רישיון ברמה השנייה”). רישיון זה כשלעצמו איננו מאפשר להעסיק שומרים, אלא רק להיות סייר בשטח כשכיר של בעל משרד לשירותי שמירה או של תאגיד למתן שירותי שמירה.
   • ג. “רישיון בעל משרד לשירותי שמירה” – רישיון המאפשר למחזיקו להעסיק עובדים בתחום השמירה. המחזיק ברישיון זה רשאי לקבל תשלום עבור שירותי שמירה מהלקוחות ולהעסיק שומרים וסיירים בעלי רישיון “מארגני שמירה”, וזאת במסגרת “עוסק מורשה” הרשום על שמו הפרטי (להלן: “רישיון ברמה השלישית“).

• אדם המחזיק ברישיון ברמה זו, מורשה לעשות בו שימוש רק אם יש לו לפחות אדם אחד הפועל בשטח כסייר אשר מחזיק ברישיון מארגן שמירה, רישיון ברמה השניה האמורה לעיל.
• אם מדובר במשרד קטן שבו בעל המשרד לשירותי שמירה הוא גם הסייר, הרי שעליו להוציא גם רישיון ברמה השניה בנוסף לרישיון ברמה השלישית.
  • ד. “רישיון תאגיד למתן שירותי שמירה” – רישיון המאפשר לחברה להעסיק עובדים בתחום השמירה, לקבל תשלום עבור שירותי שמירה, ולהעסיק שומרים ופקחים בעלי רישיון “מארגני שמירה”, וזאת במסגרת “חברה בע”מ”. בדיקות העבר הפלילי והבדיקות מול המשטרה האם ניתן ליתן רישיון זה לתאגיד, מתבצעת בהתאם לזהות הבעלים הרשומים של החברה ומידע נוסף המגיע לוועדה למתן רישיונות לחברת שמירה במשרד המשפטים (להלן: “רישיון ברמה הרביעית“).
• תאגיד המחזיק ברישיון ברמה הרביעית מורשה לעשות בו שימוש רק אם יש לו לפחות אדם אחד הפועל בשטח כסייר אשר מחזיק ברישיון מארגן שמירה, רישיון ברמה השניה האמורה לעיל.

2. ככל שרמת הרישיון המתבקש גבוהה יותר, כך מתבצעות בדיקות מעמיקות יותר על ידי וועדת הרישוי וזאת בסיוע משטרת ישראל. בסמכות וועדת הרישוי להפעיל את שיקול דעתה ולהימנע מלתת רישיונות למי שהוא בעל עבר פלילי, או למי שלפי חוות דעתה של משטרת ישראל אין ליתן לו שירותי שמירה בשל סיבות שונות, כגון מידע חסוי או ראיות מנהליות אחרות, לרבות תלונות בדבר כפיית שירותי שמירה ושימוש בכסות של מתן שירותי שמירה לגביית דמי חסות.
3. נאשמת 10 הינה תאגיד, ועל כן היא יכולה להיות מורשית על פי חוק לפעול רק תחת רישיון מן הסוג הרביעי, ובתנאי שלכל הסיירים שלה יש רישיונות מהסוג השני.
4. בשל עברם של מנהלי הארגון והראיסים, מרבית הנאשמים לא היו יכולים לקבל מוועדת הרישוי רישיון לעבוד כסיירים בתחום השמירה, ולא היו זכאים לקבל רישיון מהסוג השני.
5. מאחר ונאשמת 10 רשומה בבעלותם של נאשמים 1 ו-3, בשל עברם והתנהגותם, נאשמת 10 לא יכלה לקבל רישיון תאגיד למתן שירותי שמירה מהסוג הרביעי.
6. לפיכך, לאורך כל תקופת פעילותו של הארגון, לחברה, למנהלי הארגון, ולראיסים אשר עסקו בפועל בארגון שירותי השמירה, לא היה רישיון תקף לארגון שירותי שמירה. זאת, על אף שכל אחד מהראיסים עסק בשטח בארגון שירותי שמירה ואף העסיק כעצמאי שומרים שונים, והכל – ללא כל היתר.
7. החל ממועד תחילת פעילותה של נאשמת 10 בתאריך 2.7.2006, ועד ליום מעצרם של הנאשמים, ביום 16.6.2013, בכל אחת מהשנים 2006 עד 2013, ארגנו הנאשמים שירותי שמירה בלא שהיה בידיהם רישיון כדין, והפיקו באמצעות ביצוע עבירות אלו את ההכנסות הבאות, המפורטות בטבלה ג’ שלהלן.

• טבלה ג’:

8. היות שקבלת שירותי כח אדם, לרבות שירותי שמירה, מקבלן הפועל ללא רישיונות הינה עבירה פלילית גם של הלקוח המקבל את שירותי השמירה, וכן מאחר וחלק ניכר מחברות הביטוח מאפשרות כיסוי ביטוחי רק אם ישנה שמירה המבוצעת על ידי מי שיש בידו רישיונות למתן שירותי שמירה, הציגה נאשמת 10 מצג כוזב ללקוחותיה כאילו יש בידיה את כל הרישיונות הדרושים למתן שירותי שמירה.

9. להלן יפורטו חלק מהדרכים שבהם הוצגו המצגים הכוזבים לגבי נאשמת 10:
   • בנוסח החוזה שעליו החתימה נאשמת 10 את לקוחותיה, הופיע כתנאי בסיסי לחוזה הצהרה כי “הואיל והקבלן מצהיר כי הינו רשום כחוק בעל רישיון תקף למתן שירותי שמירה ואבטחה“.
   • באתר האינטרנט של נאשמת 10 הוצג המצג הכוזב הבא: “חברת האחים מור בע”מ מספקת שירותים בכל רחבי הארץ ומצוידת בכל האישורים והרישיונות כחוק, מפעילה נידות שירות אזוריות, אנשי סיור ושמירה חמושים יוצאי יחידות קרביות, משטרה וזרועות הביטחון, מנהל אבטחה האחראי להכנת הוראות הפעלה לכל אתר ולתדרוך השומרים בהתאם  ובשילוב מערכות אלקטרוניות”. מצג זה הינו מצג כוזב, בין היתר גם היות ולחברה אין את האישורים הנדרש ממשרד המשפטים לניהול חברת שמירה, וממילא גם אין לה את האישורים הנדרשים לחמש את אנשיה בכלי נשק. כמו כן, לא היו בחברה אנשי סיור ושמירה יוצאי יחידות קרביות, משטרה וזרועות הבטחון. חלף זאת, חלק ניכר מאנשי הארגון אשר היו אמורים לתת את שירותי השמירה היו אנשים אשר מפאת עברם והתנהגותם לא היו יכולים לקבל רישיון לעסוק בתחום השמירה.
   • בחוברת הפרסום והאישורים שהפיצה נאשמת 10 ללקוחותיה הציגו מנהלי הארגון את נאשמת 10 במרמה כ”בעלת כל הרישיונות המתחייבים לפי כל דין“, וכ”בעלת רישיון לפי חוק שומרים פרטיים ושירותי שמירה“. בפועל לא היה לנאשמת 10 רישיון כאמור.
   • בחוברת פרסום ואישורים זו, כמו גם בלוגו של החברה, הציגה נאשמת 10בכזב לוגו של תקן “אזו 9001“, תקן יוקרתי שרק המכון לבקרה ואיכות איי.קיו.סי. בע”מ (להלן: “המכון“) מורשה לתתו בישראל  ואשר מעיד כי החברה פועלת לפי סטנדרטים גבוהים של ניהול ובקרה. נאשמת 10 לא עמדה בתקן זה, ולכן המכון הורה להם להסיר את הלוגו של “אזו 9001 מפרסומיה של נאשמת 10, אך נאשמת 10 המשיכה לעשות שימוש בתקן זה והציגה את עצמה בכזב כמי שעומדת בתקן גבוה זה, בשעה שהמציאות היתה רחוקה מכך.
   • גם כאשר התחייבה נאשמת 10 לספק שומר לכל אתר, בחלק ניכר מן המקרים הראיסים לא נהגו לספק שומר לכל אתר, אלא לכל היותר שומר אחד לכל המתחם תוך שלשול הממון לכיסם.
10. כמפורט באישום הראשון, הראיסים פעלו כקבלנים עצמאיים ביחס לאתרים שבהם היו אמורים לשמור, לרבות נשיאה בנזקים – מחד, והנאה מהרווחים העצומים שיכולים לצמוח אם הלקוחות לא יתלוננו על כך שבפועל אין שמירה – מאידך. בהיותם קבלנים עצמאיים המופקדים על ארגון שירותי שמירה, היה על חברי הארגון לקבל רישיון בעל משרד לשירותי שמירה (רישיון מהסוג השלישי) וכן רישיון אישי כ”מארגן שמירה” מאחר והם אלו ששימשו כסיירים בשטח (רישיון מהסוג השני) – אך הראיסים לא עשו כן, אלא העדיפו להתכסות בכסות הרישיונית-רגולטיבית הכוזבת שיצר עבורם בכזב הארגון, כפי שיפורט להלן.
11. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום , על מנת לאפשר את פעילות הארגון, פעל נאשם 1 במגוון רחב של דרכים כדי ליצור לארגון כיסויים כוזבים שונים מבחינה רישיונית, וזאת במטרה להציג ללקוחות של נאשמת 10 מצג שווא כאילו יש לה את הרישיונות הנדרשים לפעול בתחום השמירה.
12. להלן יפורטו דרכי המרמה בהם נקט הארגון, במועדים שונים , ושאותם הוביל נאשם 1 אשר יצרו את הכסות הרישיונית-רגולטיבית של הארגון, מעת לעת.

• א. יולי 2006 ואילך: שימוש כוזב ברישיון לקיום משרד לשירותי שמירה של אברהם אדר

13. בשנת 2006 החזיק אברהם אדר כדין ברישיון לקיום משרד לשירותי שמירה, רישיון ברמה השלישית.
14. בסמוך למועד הקמת נאשמת 10, ביום 19.7.2006 החתים נאשם 1 את אברהם אדר על הסכם בלתי חוקי, לפיה אברהם אדר “ישכיר” את רישיונו לנאשמת 10, וזאת על מנת שהארגון יוכל להציג את הרישיון במרמה ללקוחותיו ולטעון בכזב כי לנאשמת 10 רשיון כחוק ליתן שירותי שמירה.
15. לאברהם אדר לא היה כל תפקיד בנאשמת 10, הוא לא ארגן את השמירה במסגרתה, וכל מטרת החתימה על ההסכם האמור היה הטעיית לקוחות פוטנציאליים לחשוב כי הרישיון האישי של אברהם אדר מאפשר לנאשמת 10 לפעול במסגרת החוק.
16. במהלך החודשים בהם עשה הארגון שימוש כוזב ברישיון של אברהם אדר, אברהם אדר קיבל מהארגון סך של 2000 ₪ בתמורה להסכמתו המתוארת לעיל.

• ב. דצמבר 2006 ואילך: שימוש כוזב ברישיון לקיום משרד לשירותי שמירה ורישיון “מארגן שמירה” אישי של שלמה לוי

17. במהלך שנת 2006 החזיק שלמה לוי כדין ברישיון לקיום וארגון משרד לשירותי שמירה, ובמהלך שנת 2007 החזיק שלמה לוי ברישיון “מארגן שמירה” אישי.
18. בתאריך 26.12.2006 , או בסמוך לכך, חתם נאשם 1 בשם נאשמת 10 זכרון דברים בלתי חוקי עם שלמה לוי, ולפיו נאשמת 10 תעשה שימוש ברשיונותיו המתוארים לעיל,  על מנת להציגן במרמה כלפי לקוחותיה כאילו המדובר ברשיונות של נאשמת 10 המתיר לה לארגן שירותי שמירה כדין.
19. בתמורה לשימוש הכוזב ברשיונו, קיבל שלמה לוי סכום שאינו ידוע למאשימה במדוייק של מאות שקלים לחודש.

• ג. תחילת 2008 ואילך: שימוש כוזב ברישיון מארגן השמירה האישי של אילן פרץ

20. במהלך שנת 2008 החזיק אילן פרץ כדין ברישיון מארגן שמירה אישי, רישיון ברמה השנייה.
21. בתחילת שנת 2008 חתם נאשם 1,  בשם נאשמת 10, על הסכם עם אילן פרץ ובו הוסכם שלא כדין כי נאשמת 10 תעשה שימוש ברשיונו של אילן פרץ.
22. אילן פרץ הסכים לעשות זאת תמורת 500 ₪ בחודש, וזאת כדי ליצור מצג כוזב ללקוחות נאשמת 10 כאילו לנאשמת 10 יש רישיון כחוק.
    • ד. 2008:נסיון לשימוש כוזב ברישיון לקיום משרד לשירותי שמירה של וואדי עראף
23. במהלך שנת 2008 החזיק וואדי עראף ברישיון ברמה השלישית .
24. בתחילת שנת 2008 פנה נאשם 1 אל וואדי עראף וביקש ממנו לעשות שימוש ברישיונו. וואדי עארף הסכים וזאת בתמורה לסך של 3000 ₪ בחודש,במזומן שנה מראש, ובסך הכל 27,000 ₪.
25. בהמשך פנה נאשם 1 אל וואדי עארף והודיעו כי החליט שלא לעשות שימוש ברשיון, משום שלדבריו “הפקידה החדשה שלו שרתה בצבא והיא הוציאה רישיון שמתאים להם בעבודה”.

• ה. 2008: קבלה במרמה של רישיון מארגן שמירה ורישיון לקיום משרד לשירותי שמירה על שמה של קרין לשנת 2008

26. קרין עטיאס בן-דוד (להלן: “קרין“) החלה לעבוד כמזכירה ומנהלת משרד בנאשמת 10 ביום 1.1.2008.
27. כשבועיים לאחר התאריך הנקוב לעיל, פנה נאשם 1לקרין וביקש ממנה להגיש לוועדת הרישוי בקשה לקבלת רישיון כמארגנת שמירה, רישיון ברמה השנייה, וכן בקשה לקבלת רישיון לקיום משרד לשירותי שמירה, רישיון ברמה השלישית. כל זאת, בלא לחשוף בפני וועדת הרישוי את כוונתו של נאשם 1 לעשות שימוש ברישיונותיה של קרין לצורך כיסוי רישיוני פיקטיבי של פעילות נאשמת 10 והארגון.
28. ביום 17.1.2008, מלאה קרין בקשה לקבלת רשיון מארגן שמירה, רשיון ברמה השנייה, במסגרתה הצהירה כי לא הורשעה בעבירה פלילית כלשהי, ואף הסכימה כי ועדת הרישוי תקבל מידע אודותיה ממשטרת ישראל.
29. ביום 23.1.2008 מלאה קרין גם בקשה לקבלת רישיון לקיום משרד לשירותי שמירה, רשיון ברמה השלישית, שגם במסגרתו הצהירה כי לא הורשעה בעבירה פלילית כלשהי, ואף הסכימה כי ועדת הרישוי תקבל מידע אודותיה ממשטרת ישראל.
30. מאחר שהוסתר מוועדת הרישוי כי קרין הגישה את הבקשה לפי דרישתו של נאשם 1 על מנת לכסות את פעילותם של הראיסים ומנהלי הארגון שעברם והתנהגותם אינם מאפשרים להם לעסוק בתחום השמירה, ביום 6.4.2008 החליטה וועדת הרישוי להעניק לקרין את שני סוגי הרישיונות המבוקשים.
31. ביום 8.4.2008 נשלחה לקרין הודעה על קבלת הרישיונות, ובה צויין:

• “שימת לבך מופנית לכך, כי משרד לשירותי שמירה העוסק בארגון שמירה אינו מוסמך לפעול, אלא באמצעות מארגן שמירה אחד לפחות בעל רשיון תקף.
• העוסק בארגון שירותי שמירה ללא רשיון תקף עובר על החוק וצפוי לעונשים הקבועים בו”.

32. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון פשיעה, קיבלו נאשמים 1 ו-10 בצוותא חדא עם קרין, במרמה, את שני הרישיונות הנ”ל לשנת 2008 ממשרד המשפטים, בנסיבות מחמירות.
33. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, בכך שמדובר בהערמה על רגולטור שתפקידו לשמור על בטחון הציבור ולמנוע השתלטותם של גורמים פליליים על תחום השמירה, ובכך שבפועל כל תכליתה של המרמה היה המשך פעילותו של ארגון הפשיעה, כמתואר בכתב אישום זה.

• ו. סוף שנת 2008: קבלה במרמה של חידוש רישיונותיה של קרין לשנת 2009

34. ביום 17.9.2008 שלחה וועדת הרישוי מכתב לקרין, ובו הודיעה הוועדה לקרין כי הוועדה החליטה להוסיף כתנאי לחידוש רשיון לקיום משרד לשירותי שמירה, דרישה לתצהיר “החתום על ידי בעלים שהוא מנהל במשרד” (ההדגשה איננה במקור) ביחס לכמות התביעות האזרחיות שהוגשו על ידי עובדי המשרד כנגדו.
35. אל המכתב של וועדת הרישוי צורף נוסח של תצהיר ובו התבקש המצהיר להצהיר כי הוא בעלים ומנהל של משרד לשירותי שמירה ואף למלא את מספר העוסק מורשה של העסק שהוא בעליו.
36. קרין מעולם לא התכוונה להקים עסק עצמאי. מאחר שהיא פעלה בהתאם להנחיית נאשם 1, כראש הארגון, שהורה לה להשיג את הרישיונות בדרכי מרמה, והיות וקרין לא באמת היתה בעלים של משרד לשירותי שמירה כלשהו, ומאחר ולא היה בידי נאשם 1 וקרין מספר עוסק מורשה אותה יכלה קרין למלא בתצהיר – ביום 24.11.2008 כתבה קרין בכתב יד בראש התצהיר את ההצהרה הכוזבת “כרגע אני עובדת כמנהלת בחברת שמירה והעסק שלי בהקמה עדיין לא נפתח אבל צריכה את כל האישורים”. כמו כן, במקום שבו התבקשה למלא את מספר העוסק המורשה הוסיפה קרין את ההצהרה הכוזבת “עדיין לא נפתח העוסק מורשה, בינתיים בהליכי פתיחה ובירורים רוצה לקבל אשור על מנת שלא יתעכב” (להלן: “המצג הכוזב”).
37. בעקבות המצג הכוזב, ובעקבות כך שנאשם 1 וקרין הסתירו מוועדת הרישוי שמטרת קבלת הרישיון הוא מתן כיסוי רישיוני פיקטיבי לפעילות ארגון הפשיעה, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, קיבלו במרמה נאשמים 1 ו-10, בצוותא חדא עם קרין, בנסיבות מחמירות, רישיון ניהול משרד לשירותי שמירה על שמה של קרין לשנת 2009.
38. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, בכך שמדובר בהערמה על רגולטור שתפקידו לשמור על בטחון הציבור ולמנוע השתלטותם של גורמים פליליים על תחום השמירה, ובכך שבפועל כל תכליתה של המרמה היה המשך פעילותו של ארגון הפשיעה, כמתואר בכתב אישום זה.

• ז. סוף שנת 2008: ניסיון לקבל רישיון במרמה על שם חברת הקש “האחים מור ביטחון 10 (2008) בע”מ”

39. במקביל למתואר לעיל, במטרה לקבל רישיון תאגיד לשירותי שמירה, ביום 5.11.2008 הקים נאשם 1 את חברת “האחים מור ביטחון 10 (2008) בע”מ” (להלן: “חברת הקש  הראשונה“).
40. על מנת להעלות את סיכוייה של חברת הקש הראשונה לקבל הרישיון, רשם נאשם 1 10 מניות מתוך 1000 מניות החברה (1%) על שמה של קרין, ו-990 מניות על שמו שלו.
41. בסמוך לאחר הקמת חברת הקש הראשונה, ביום 11.12.2008 הגישו קרין ונאשם 1 בקשה לקבלת רשיון תאגיד לשרותי שמירה, בה הוצגה החברה כחברה המצויה בבעלות קרין ונאשם 1, בלא שצויין כי חלקה בחברה של קרין הינו מזערי לעומת חלקו של נאשם 1, ובלא שצורף כנדרש פלט עדכני מרשם החברות שבו מצויינים זהות הבעלים ואחוזי האחזקה שלהם.
42. לאחר שהוועדה שבה וביקשה מהמבקשים השלמת מסמכים שונים, זנח נאשם 1 את הבקשה ואת חברת הקש הראשונה, ופעל בדרכי מרמה אחרות, כפי שיפורט להלן.
43. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, ניסו נאשמים 1 ו-10, בצוותא חדא עם קרין, לקבל במרמה רישיון מוועדת הרישוי, וזאת על ידי הקמת חברת הקש הראשונה ובקשת הרישיון לגביה, וזאת בנסיבות מחמירות.
44. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, בכך שמדובר בהערמה על רגולטור שתפקידו לשמור על בטחון הציבור ולמנוע השתלטותם של גורמים פליליים על תחום השמירה, ובכך שבפועל כל תכליתה של המרמה היה המשך פעילותו של ארגון הפשיעה, כמתואר בכתב אישום זה.

• ח. שנת 2009: ניסיון לקבלת רישיון משרד לשירותי שמירה על שמו של עמאד אבו מור

45. ביום 23.3.2009 הוגשה בקשה על שמו של עמאד אבו מור (להלן: “עמאד“), אח נוסף של מנהלי הארגון, אשר היה אחראי על מספר מצומצם של אתרים שהם פעלה נאשמת 10, וקיבל בכל חודש מעטפה שחורה עם מזומנים בהיקף מצומצם יחסית.
46. ביום 3.2.2010 ערכה וועדת הרישוי דיון בעניינו של עמאד, ובו נסקרו התיקים הפליליים בו נחשד עמאד בעבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב וגניבה. במסגרת דיון הוועדה נכלל דיון בבני משפחתו של עמאד, ונכתב בין היתר:

• “אבו מור מג’די… היה בעל רישיון מארגן שמירה 1997. בשנת 2006 ביקש הענקה מחודשת של הרישיון וכן רישיון משרד לשירותי שמירה, אולם זנח את בקשתו, ומשום כך לא בוצע בירור ר.פ. לגביו…

47. הוועדה החליטה “לזמן אותו (הכוונה לעמאד) לשימוע על מנת לנסות להבין את המערכת המשפחתית ולבדוק שאבו מור מג’די לא מנסה להכשיר את פעילותו באמצעות המבקש (למרות שייתכן ואז הם היו מבקשים רישיון תאגיד לשירותי שמירה באמצעות חברה בשליטתו של המבקש)”. ממסמך זה ניכר חששה של הוועדה מכך שגורמים בעלי עבר שאינו מאפשר קבלת רישיון יעשו שימוש כוזב בכסות של אחרים שאין להם עבר פלילי.
48. לאחר החלטה זו של הוועדה, נזנחה הבקשה ונאשם 1 פנה לאפיקי מרמה אחרים, כמפורט להלן.

• ט. סוף שנת 2009: קבלה במרמה של חידוש רישיונותיה של קרין לשנת 2010

49. בעת הקמת החברה, נרשמו נאשם 1 ונאשם 3 כבעלים של נאשמת 10 בחלקים שווים, כאשר בידי כל אחד מהם 10,000 מניות, ושניהם אף נרשמו כדירקטורים של נאשמת 10.
50. ביום 18.2.2008 העביר נאשם 3 לנאשם 1 8,000 מניות מתוך מניותיו, כך שבידי נאשם 1 היו 18,000 מניות (90%) ובידי נאשם 3 נותרו 10% מהמניות.
51. לאור העובדות המפורטות בסעיף ו’ שלעיל, הבין נאשם 1 כי בכדי לקבל רישיונות על שמה של קרין גם לשנת 2010, הם לא יוכלו להשתמש בשנית באותו מצג כוזב שהציגו נאשם 1 וקרין לוועדת הרישוי לפיה קרין מתכוונת לפתוח עסק עצמאי בקרוב.
52. מאחר ורק מי שהוא “בעלים” יכול למלא את התצהיר הנדרש, או אז חתמו בתאריך 12.2009 נאשם 1 וקרין אצל עוה”ד אלישע חנינוביץ (להלן: “עו”ד חנינוביץ“) על שטר העברת מניות כוזב, לפיו נאשם 1 מעביר ללא תמורה לקרין מניה אחת (0.005%) מתוך 18,000 מניותיו.
53. שטר העברת המניות הכוזב הועבר לרשם התאגידים על מנת שקרין תוכל להצהיר על “בעלות” בנאשמת 10.
54. במקביל להעברת המניה, החתים נאשם 1 את קרין על הסכם שהכין עו”ד חנינוביץ הקובע כי על אף שבאופן פורמלי מבחינת רשויות החוק לקרין יש מניה אחת בנאשמת 10,  הרי שבפועל מניה זו איננה מקנה  לה שום זכות שהיא, ולמניה הבודדת שיש לה אין  כל משמעות חוקית ומשפטית. הסכם זה הוסתר מרשויות החוק (להלן: “ההסכם הנסתר”).
55. לקראת סוף שנת 2009, בהוראת נאשם 1, חתמה קרין על תצהיר כוזב לוועדת הרישוי בו הצהירה כי הינה הבעלים והמנהלת של משרד לשירותי שמירה, וזאת על אף שידעה כי למעשה היא איננה בעלים של נאשמת 10, ושהיא צד להסכם הנסתר.
56. בעקבות מצג כוזב זה, ובעקבות כך שנאשם 1 וקרין הסתירו מוועדת הרישוי שהמטרה של קבלת הרישיון הוא מתן כיסוי רישיוני כוזב  לפעילות ארגון הפשיעה, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, קיבלו במרמה נאשם 1 ונאשמת 10, בצוותא חדא עם קרין, בנסיבות מחמירות, רישיון ניהול משרד לשירותי שמירה על שמה של קרין לשנת 2010.
57. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, בכך שמדובר בהערמה על רגולטור שתפקידו לשמור על בטחון הציבור ולמנוע השתלטותם של גורמים פליליים על תחום השמירה, ובכך שבפועל כל תכליתה של המרמה היה המשך פעילותו של ארגון הפשיעה, כמתואר בכתב אישום זה.

• י. 2010 ואילך: שימוש באישור עוה”ד המטעה בכדי ליצור מצג שוא ללקוחות נאשמת 10

58. בהמשך לאמור לעיל, ביום 13.1.2010 חתם עו”ד חנינוביץ על אישור בו עשה הארגון שימוש על מנת להטעות את לקוחותיו כאילו לרישיונות של קרין יש תוקף, בזה הלשון:

• “הנדון: דו”ח בעלי מניות
• כבא כח חברת האחים מור בטחון בע”מ הרני לאשר כי:
• א. ה”ה קרין עטיאס ומג’די אבו מור הם בעלי המניות בחברה.
• ב. ה”ה קרין עטיאס ומג’די אבו מור עובדים בפועל בחברה”
• (להלן: “אישור עורך הדין המטעה”)

59. על מנת ליצור את המצג הכוזב, באישור זה הוצגה קרין כבעלים של נאשמת 10 לפני נאשם 1, למרות שהשליטה בנאשמת 10 היתה בידי נאשם 1 ולא בידי קרין, לא הוזכר כלל שמו של נאשם 3, למרות שחלקו בנאשמת 10 גדול לאין שיעור מחלקה הפורמלי של קרין, לא הוזכרה העובדה שחלקה הפורמלי של קרין בנאשמת 10 הינו  מניה אחת בלבד, ואף לא הוזכרה העובדה שישנו הסכם נסתר המבטל את כל הזכויות שמקנות לה המניה – והכל במטרה להציג במרמה את קרין, בעלת הרישיון, כבעלים הדומיננטיים של נאשמת 10.
60. אישור עורך הדין המטעה הוצג ללקוחותיה של נאשמת 10, כשאליו צורפו הרישיונות של קרין וזאת, במסגרת חוברת הפרסום והאישורים שחילקה נאשמת 10 ללקוחותיה – והכל על מנת לרמות ולהטעות את הקבלנים לחשוב כי לנאשמת 10 מותר ליתן שירותי שמירה.

• י”א. שנת 2010: ניסיון קבלת רישיון במרמה על שם חברת הקש “מור ביטחון פלוס בע”מ”

61. בהמשך לניסיון הכושל להשגת רישיון על שמה של חברת הקש הראשונה, “האחים מור ביטחון 10 (2008) בע”מ”, ובמטרה לרמות את וועדת הרישוי ולהשיג רישיון תאגיד לשירותי שמירה, הורה נאשם 1 לקרין לפעול להקמת חברה פיקטיבית נוספת בשם “מור ביטחון פלוס בע”מ” שתרשם הפעם בכזב על שמה של קרין בלבד, כבעלים של 100% מהמניות (להלן: “חברת הקש השניה“).
62. בתאריך 4.3.2010 נרשמה חברת הקש השניה, ובהמשך החודש, בתאריך 27.3.11 הוגשה הבקשה לועדת הרישוי לקבלת רישיון תאגיד לשירותי שמירה.
63. בעקבות בקשה של וועדת הרישוי כי בעלי החברה ישלחו קורות חיים מפורטים, ביום 7.8.2011 העבירה קרין קורות חיים בהם ציינה כי החל מינואר 2008 היא מנהלת משרד בנאשמת 10 ושהחל מינואר 2010 היא גם בעלת מניות בה.
64. על מנת לעמוד על קשריה האמיתיים עם הנאשמים, זומנה קרין לשימוע בפני וועדת הרישוי.
65. במהלך השימוע, בהתאם להוראותיו של נאשם 1, טענה קרין בכזב כי היא מתכוונת להפסיק את עבודתה בנאשמת 10 ולפתוח עסק עצמאי שאיננו קשור לנאשמת 10.
66. בתאריך 7.2012 החליטה וועדת הרישוי לסרב לבקשתה של חברת הקש השניה, בהחלטתה נסמכה הוועדה בין השאר, על המלצת המשטרה בהחלטתה שלא ליתן רישיון לחברת הקש השנייה, בשל קשריה עם הנאשמים והחשש כי חברת הקש תשתמש כיסוי לפעילותה של נאשמת 10.
67. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה,
68. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, ניסו נאשמים 1 ו-10, בצוותא חדא עם קרין, לקבל במרמה רישיון מוועדת הרישוי, וזאת על ידי הקמת חברת הקש השניה ובקשת הרישיון לגביה, וזאת בנסיבות מחמירות.
69. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, בכך שמדובר בניסיון להערים על רגולטור שתפקידו לשמור על בטחון הציבור ולמנוע השתלטותם של גורמים פליליים על תחום השמירה, ובכך שתכליתה של המרמה היה המשך פעילותו של ארגון הפשיעה, כמתואר בכתב אישום זה.

• י”ב. סוף שנת 2010: קבלה במרמה של חידוש רישיונותיה האישיים של קרין לשנת 2011

70. במקביל להגשת הבקשה לרישיון תאגיד לשירותי חברת הקש השנייה, פעלה קרין, בהוראת נאשם 1, לחידוש רישיונותיה האישיים.
71. לשם כך, חתמה קרין, בהוראת נאשם 1 על תצהיר כוזב לוועדת הרישוי בו הצהירה כי הינה בעלים ומנהל משרד לשירותי שמירה, וזאת על אף שהיא איננה בעלים של נאשמת 10.
72. בעקבות מצג כוזב זה בתצהיר, ובעקבות כך שקרין ונאשם 1 הסתירו מוועדת הרישוי שמטרת קבלת הרישיון הוא מתן כיסוי רישיוני פיקטיבי לפעילות ארגון הפשיעה, במסגרת פועלם בארגון פשיעה, קיבלו נאשמים 1 ו-10 בצוותא חדא עם קרין, במרמה בנסיבות מחמירות, רישיון ניהול משרד לשירותי שמירה על שמה של קרין לשנת 2011.
73. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, בכך שמדובר בהערמה על רגולטור שתפקידו לשמור על בטחון הציבור ולמנוע השתלטותם של גורמים פליליים על תחום השמירה, ובכך שבפועל כל תכליתה של המרמה היה המשך פעילותו של ארגון הפשיעה, כמתואר בכתב אישום זה.

• י”ג. שנת 2011 ואילך: ניסיון לקבלת רישיון על שמה של נאשמת 10

74. מאחר שמשרד התמ”ת החל במדיניות של הגברת האכיפה והענישה כנגד לקוחות המעסיקים חברות כח אדם, לרבות חברות שמירה, הפועלות ללא רישיון, והיות שלנאשמת 10 לא היה רישיון תאגיד מוועדת הרישוי, הדבר גרם ללקוחות פוטנציאלים שונים של נאשמת 10 להימנע מלהתקשר עמה.
75. היות וניסיונותיו של נאשם 1 לקבל רישיון לתאגיד עבור אחת מחברות הקש שפתח לא צלחו עד אותה עת, החליט נאשם 1 לנסות ולקבל רישיון עבור נאשמת 10.
76. ביום 28.3.2011 שלח נאשם 1 בקשה לקבלת רישיון תאגיד לשרותי שמירה על שם נאשמת 10. בבקשה זו, תחת ההצהרה אודות “בעלי התאגיד”, ציין את שמה של קרין ואת שמו בלבד, ונמנע מלציין את שמו של נאשם 3, על אף שחלקו של נאשם 3 בנאשמת 10 הינו גדול לאין שיעור מחלקה של קרין. כל זאת, בכדי לנסות ולהגביר את הסיכויים שוועדת הרישוי תתן לנאשמת 10 רישיון.
77. אל הבקשה צורף גם אישור עורך הדין המטעה שהכין עו”ד חנינוביץ כמפורט לעיל, שגם בו מושמט חלקו של נאשם 3 בחברה ומודגש חלקה לכאורה של קרין – והכל למרות קיומו של ההסכם הנסתר המבטל כל משמעות לאותה מניה בודדת שנרשמה באופן פיקטיבי על שמה של קרין.

78. במענה לפניה זו, ביום 18.7.2011 שלחה וועדת הרישוי תשובה לנאשמת 10 ובה ציינה (ההדגשות במקור):

• “לצורך המשך טיפולנו בבקשה נבקשך לשלוח אלינו בהקדם את המסמכים החסרים כמפורט להלן:
• קורות חיים וספחי ת.ז. של כל בעלי ומנהלי התאגיד.
• דו”ח עדכני מטעם רשם החברות המציין זהות בעלים ומנהלים של התאגיד.
• עוד עולה כי קיים חוסר התאמה בין המוצהר בטופס הבקשה לבין דו”ח רשם החברות בכל הנוגע לזהות בעלים ומנהלים של התאגיד. אשר על כן, עליכם למלא טופס בקשה חדש ומעודכן או לשנות זהות בעלים ומנהלים ברישומי רשם החברות.
• כמו כן, על כל הבעלים והמנהלים לחתום על גבי טופס הבקשה כי הם מסכימים שוועדת רישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה תקבל מידע אודותיהם ממשטרת ישראל וממשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה ככל שהמידע רלוונטי להחלטות הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושרותי שמירה”.

79. בלית ברירה, במענה לדרישת וועדת הרישוי, ביום 25.7.11 מולא טופס בקשה חדש בו צויין גם שמו של נאשם 3 כבעלים וכמנהל של נאשמת 10.
80. בעקבות בדיקות שונות שערכה וועדת הרישוי, ובכללן קבלת חוות דעת ממשטרת ישראל, ביום 26.7.2012 הודיעה וועדת הרישוי לנאשמת 10 כי החליטה לדחות את בקשת נאשמת 10 לקבלת רישיון תאגיד לשירותי שמירה.
81. ביום 18.12.2012 הגישה נאשמת 10 ערעור מנהלי על החלטת וועדת הרישוי לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים.
82. ביום 2.5.2013, דחה בית המשפט את הערעור, וקבע כי החלטת וועדת הרישוי התקבלה כדין.

• י”ד. מרץ 2013 ואילך: קבלת רישיון במרמה על שם חברת הקש “שומרי המרכז בע”מ”

83. בשל סירובה של וועדת הרישוי להעניק רישיון תאגיד לשירותי שמירה לנאשמת 10 או לחברת הקש השניה, ביום 3.3.3013 ייסד נאשם 1 את חברת “שומרי המרכז בע”מ” (להלן: “חברת הקש השלישית“).
84. נאשם 1 פנה ליומטוב מויאל (להלן: “יומי“), אדם ללא עבר פלילי אשר עבד באותה העת כשכיר בחברת אבטחה של אישי ציבור, על מנת שזה יסכים, תמורת בצע כסף, להיות רשום בכזב כבעלים הבלעדיים של חברת הקש השלישית, וזאת במטרה לקבל במרמה רישיון תאגיד לשירותי שמירה, אשר יכסה מבחינה רישיונית את הפעילות הפלילית של הארגון (להלן: “התוכנית העבריינית”).
85. נאשם 1 הוא שהקים את חברת הקש השלישית, והוא הרוח החיה העומד מאחריה.
86. נאשם 1 סיכם עם יומי כי תמורת הסכמתו של יומי לתוכנית העבריינית, יקבל יומי בכל חודש משכורת חודשית בלא שיצטרך לעבוד עבורה. כמו כן, נאשם 1 סיכם עם יומי כי הוא  לא יצטרך לעשות דבר לצורך הקמת החברה, נאשם 1 ידאג לכל, והמניות ירשמו רק באופן פורמלי על שמו של יומי.
87. עוד סוכם כי טופס העברת הבעלות על המניות מיומי לנאשם 1 יישמר בכספת בידיו של נאשם 1, כך שהשליטה בפועל בחברת הקש השלישית  תהיה בידיו של נאשם 1. סוכם כי באופן פורמלי נאשם 1 יוגדר כ”יועץ” בחברת הקש אך יהיה לו זכות חתימה בחשבון הבנק שלה, והכל על מנת שהרשויות לא ידעו כי הוא הבעלים האמיתיים של החברה.
88. התוכנית העבריינית היתה כי במידה ובית המשפט המחוזי ידחה את הערעור המנהלי שהוגש, כל פעילות הארגון תעבור לפעול תחת חברת הקש השלישית.
89. נאשם 1, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, רשם במסמכי היסוד של התאגיד במרמה, כי יומי הוא הבעלים של החברה, וזאת במטרה לרמות את וועדת הרישוי.
90. ביום 10.3.2013, בהתאם להוראתו של נאשם 1, מלא יומי טופס בקשה לקבלת רישיון תאגיד לשירותי שמירה, ובו ציין כי הוא הבעלים והמנהל של התאגיד, על אף שידע שהוא למעשה רק איש קש הפועל עבור נאשם 1.
91. ביום 3.4.2013 ערכה וועדת הרישוי בדיקה האם יש ליומי עבר פלילי וראתה כי אין לו עבר פלילי.
92. בשל כך, והיות שוועדת הרישוי לא הייתה מודעת לכך שיומי משמש איש קש לכיסוי פעולותיו של נאשם 1 והארגון, קיבלו יומי ונאשם 1 ,בתאריך 2.5.2013, במרמה את אישור הוועדה לקבל רשיון ברמהה השלישית , אך הוא היה מותנה בהמצאת ערבות או ביטוח כפי שנקבע בתקנות.
93. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, רשמו נאשם 1 ונאשמת 10 בצוותא חדא עם יומי, רישום כוזב במסמכי תאגיד בכוונה לרמות את וועדת הרישוי.
94. בפועלם כאמור, במסגרת פועלם בארגון הפשיעה, קיבלו נאשם 1 ונאשמת 10 בצוותא חדא עם יומי, במרמה, בנסיבות מחמירות את אישור הוועדה.
95. הנסיבות המחמירות נובעות, בין היתר, מהעובדות הבאות:

• א.מדובר במרמה כנגד הגורם הרגולטיבי האחראי על בטחון הציבור בתחום הרגיש של שירותי שמירה.
• ב.מרמה זו ארעה לאחר שהוועדה סירבה ליתן רישיון לנאשמת 10 ומטרת המרמה הייתה לעקוף את החלטת הוועדה.
• ג. הנושא עמד באותה העת להכרעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים ופעולה בדרך מרמה זו עקפה את החלטת בית המשפט.
• ד.כל מטרת המרמה הייתה ליתן הכשר מדומה לפעילות הפלילית של ארגון הפשיעה כמפורט בכתב אישום זה.
• ט”ו. יוני 2013: שימוש כוזב ברישיון מארגן השמירה האישי של נקטרינה אבו מור

96. במהלך שנת 2013 החזיקה נקטרינה אבו מור ברישיון “מארגן שמירה” אישי, רישיון ברמה השניה.
97. נקטרינה הינה גיסתם של מנהלי הארגון, אך אין לה כל תפקיד ממשי בנאשמת 10.
98. בדרך שאינה ידועה למאשימה, ולטענתה של נקטרינה, ללא ידיעתה והסכמתה, הוצג רישיונה של נקטרינה ללקוחות החברה בטענה הכוזבת שרישיון זה יכול לכסות את הפעילות של נאשמת 10.

• ט”ז. ארגון השמירה ללא רישיון והרמיה של הקבלנים לאורך כל תקופת פעילות הארגון

99. הרישיונות האישיים ש”הושכרו” או שהתקבלו במרמה בצוותא חדא עם קרין, הוצגו ללקוחות החברה תוך הצגת המצג הכוזב כאילו רישיונות אישיים אלו, יש בהם כדי להכשיר את הפעילות של נאשמת 10.
100. בפועלם כאמור, קיבלו נאשמים 1 ו-10, בצוותא חדא, במסגרת פעילותם בארגון פשיעה, במרמה מקהל לקוחותיהם את הנחת דעתם כי לנאשמת 10 יש רישיון לפי חוק שירותי שמירה, וכן את הסכומים העצומים ששילמו לקוחותיה של נאשמת 10 לנאשמת 10, וזאת בנסיבות מחמירות.
101. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי, בין היתר, בעצם ההתחזות למי שפועל על פי דין בשעה שהוא רומס את החוק ברגל גסה, בהתעלמות מהכרעת בית המשפט וגורמי אכיפת החוק, בתחכום שאפיין את המרמה, בכך שהמרמה פשטה ולבשה צורה, בריבוי המרומים, ובסכומים העצומים שהתקבלו בעקבות המרמה.
102. בפועלם כאמור באישום זה, מנהלי הארגון ונאשמת 10 ארגנו מתן שירותי שמירה בכל אחד מ-500 האתרים בהם בוצעה פעילות הארגון, בצוותא חדא, והפעילו תאגיד לשירותי שמירה בלא שהיה בידיהם רישיון לכך מאת וועדת הרישוי, בניגוד לאמור בחוק שירותי השמירה, ועל אף שוועדת הרישוי ובית המשפט קבעו כי אין ליתן להם רישיון בשל סכנה לשלום הציבור, בשל עברם והתנהגותם.
103. בפועלם כאמור באישום זה, כל אחד מהראיסים ארגן שמירה באזור הפעילות של הארגון עליו הוא מופקד, וזאת בצוותא חדא יחד עם שאר הראיסים ומנהלי הארגון. יחד, ארגנו הראיסים ופעילי השטח העצמאיים שמירה בכל אחד מ-500 האתרים אליהם הגיעה הפעילות של הארגון השמירה, והפעילו תאגיד לשירותי שמירה בלא שהיה בידיהם רישיון לכך מאת וועדת הרישוי, בניגוד לאמור בחוק שירותי השמירה, ועל אף שוועדת הרישוי ובית המשפט קבעו כי אין ליתן להם רישיון בשל סכנה לשלום הציבור, בשל עברם והתנהגותם.
104. הסכום שקיבל ארגון הפשיעה בעבירה, עבור מתן שירותי שמירה באופן לא חוקי, הגיע ללמעלה מ-102 מיליון ₪.

ב.   הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים

לגבי נאשמים 1, ו-10:

1. ארגון שירותי שמירה ללא רישיון במסגרת ארגון פשיעה – 500 עבירות לפי סעיף 18(א) יחד עם סעיף 30 לחוק שירותי שמירה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין“) וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
2. ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה – 3 עבירות לפי סעיף 415 סיפא יחד עם סעיף 29 ו-34ד לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
3. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה (מוועדת הרישוי) –  4 עבירות לפי סעיף 415 סיפא יחד עם סעיפים 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
4. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה (מהקבלנים) – מאות עבירות לפי סעיף 415 סיפא יחד עם סעיפים 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
5. רישום כוזב במסמכי תאגיד במסגרת ארגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 423 יחד עם סעיפים 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

לגבי נאשמים 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, ו-9:

1. ארגון שירותי שמירה ללא רישיון במסגרת ארגון פשיעה – ריבוי עבירות לפי סעיף 18(א) יחד עם סעיף 30 לחוק שירותי שמירה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין“) וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

האישום הרביעי – סחיטות באיומים ועבירות נוספות

1. במהלך תקופת פעולתו של הארגון ביצעו מנהלי הארגון וחלק מהראיסים ומפעילי השטח של הארגון, מעשים פליליים שכללו מעשים של סחיטה באיומים ועבירות פליליות נוספות. המעשים הפליליים בוצעו במטרה להרחיב את פעילות הארגון ולהעצים את רווחיהם של החברים הפועלים במסגרת הארגון, וזאת, תוך שימוש בתשתית הארגונית שיצרו מנהלי הארגון, לרבות הכיסוי הרישיוני והכיסוי החשבונאי שנתנו מנהלי הארגון לראיסים ולפעילי השטח של הארגון.
2. פעילותם הפלילית של מנהלי הארגון וחבריו נעשתה בשיטתיות, בהמשכיות, תוך שמירה על ההירארכיה בארגון, וזאת בנוסף לפעילות הפלילית, השיטתית, המתמשכת וההיררכית של הארגון בתחום העבירות הכלכליות ובתחום עבירות המרמה.
3. להלן יפורטו המעשים הפליליים שבוצעו, כשמטרות הבאתם הינן כדלקמן :
   • לתאר בכתב האישום העוסק בארגון הפשיעה את מכלול תמונת הפעילות הפלילית שבוצעה בחסות הארגון ולשם קידום מטרותיו, באמצעות התשתית הפלילית שהקימו מנהלי הארגון.
   • לפרט את הנסיבות מחמירות לעבירת ניהול ארגון הפשיעה המיוחסת לנאשמים 1, 2,  ו-3 באישום הראשון, בהיות העובדות המתוארות באישום זה ממלאות בתוכן משמעותי נוסף את חומרת ניהולו של ארגון פשיעה זה.
   • להטיל אחריות אירגונית על מנהלי הארגון בגין מעשי הראיסים או פעילי השטח של הארגון גם במקרים בהם לא ניתן לעשות זאת לפי דיני השותפות הרגילים, וזאת בהתאם לתכליתו של חוק מאבק בארגוני פשיעה, בלא תלות במודעותם לפרטי מעשיהם של חברי הארגון או לזהותם הספציפית. זאת, מאחר ומנהלי הארגון הם שהתוו את כלל פעילותו של הארגון, אפשרו את ביצועם של העבירות על ידי מתן הכסות הרישיונית והחשבונאית, ויצרו שיטת תגמול שבה יש לכל חבר בארגון אינטרס לעבור עבירות פליליות למען הרחבת פעילותו של הארגון.
   • ללמד על ההיררכיה המובנית בין מנהלי הארגון לבין חברי הארגון, וזאת בעיקר בפרקי אישום זה המתארים עבירות פליליות בהם היו מעורבים מנהלים, ראיסים ופעילי שטח גם יחד, תוך שניתן גם לראות את שיטות הפעולה הפליליות החוזרות ונשנות באופן שיטתי ותבניתי, אשר בהן פועלים הן מנהלי הארגון והן ראיסים או פעילי שטח שונים.
   • ליתן דגש לנסיבות המחמירות בביצוע עבירת ארגון השמירה ללא רישיון, בשל היותן של העבירות המנויות באישום זה הסיבה והתכלית למנגנון הרגולציה הקבוע בחוק שירותי שמירה.

• • ליתן דגש לנסיבות המחמירות בביצוע עבירות המרמה כלפי וועדת הרישוי במשרד המשפטים וכלפי הקבלנים.
  • לתאר את מלוא הנזק שגרמו בפועל מנהלי הארגון כאשר ביצעו את העבירות נשוא כתב אישום זה וכאשר נתנו כסות רישיונית וחשבונאית לראיסים ולפעילי השטח אשר פעלו בשיטות עברייניות, וזאת בהתאם לחובתה של המאשימה לפי סעיף 40ט(א)(4) לחוק העונשין.
• א. סחיטה באיומים במטרה להרחיב את פעילות הארגון בחברת “אזורים”

4. עובר לחודש אפריל 2013, חברת “אזורים” שכרה את שירותיה של נאשמת 10 לשמירה על אתר בניה ברח’ יצחק בן-ארי ברחובות, וזאת בסכום של 2000 ₪ בחודש תמורת “סיור” בלבד. נאשם 1 או מי מטעמו היו מעוניינים להגדיל את הסכום שחברת “אזורים” תשלם לנאשמת 10.
5. בתאריך 29.4.2013, בשעות הלילה, בוצעה על ידי אחד מפעילי השטח של הארגון, אשר זהותו הספציפית אינה ידועה למאשימה, פריצה למשרד אזורים ונגנב רכוש בשווי של כ-100,000 ₪, הכולל מסך מגע ענק בגודל 70 אינטש שעלותו עשרות אלפי ₪, שני מחשבים המשמשים את חברת “אזורים” לצורך הפקת הכנסותיה, מכונת אספרסו (להלן: “המכונה“), קפסולות קפה ו-12 חבילות קפה (להלן: “הרכוש הגנוב“).
6. כעבור ימים אחדים, פנתה רגינה רגנט, מנהלת מכירות בחברת “אזורים” (להלן: “רגינה“) טלפונית לנאשם 1 ובקשה ממנו שהרכוש הגנוב יוחזר לאלתר.
7. נאשם 1 השיב לה כי הוא מקבל סכום נמוך מדי באתר שלהם.
8. רק אחר שרגינה הסכימה להעלות את דמי השמירה לסך של 4500 ₪, בתנאי שנאשם 1 יחזיר לה את הרכוש הגנוב, נאות נאשם 1 לקבוע עמה פגישה.
9. בתאריך 6.5.2013 בשעה 10:00 או בסמוך לכך, הגיע נאשם 1 לפגישה במשרדי חברת “אזורים” ברחובות.
10. באותה העת, הרכוש הגנוב היה בשליטתו של נאשם 1.
11. רגינה אמרה לנאשם 1 כי היא מכירה “איך העסק של השמירה עובד”, וכי היא דורשת שיחזיר לה את הרכוש הגנוב.
12. נאשם 1 חזר ואמר לרגינה שחברת “אזורים” אינה משלמת לו מספיק כסף על השמירה.
13. בשל חששה של רגינה כי הנאשם לא יחזיר לה את הרכוש הגנוב, שבה והציעה לנאשם 1 שהיא תסכים להעלות לו את דמי השמירה ל-4,500 ₪ לחודש, אם יחזיר לה את הרכוש הגנוב.
14. או אז הסכים נאשם 1 להחזיר לה את הרכוש הגנוב, והודיע לה כי הדבר ייעשה עוד באותו היום. נאשם 1 יצא ממשרדה של רגינה, וכעבור 10 דקות התקשר לרגינה ואמר כי “הציוד יגיע כולל כל הדברים”.
15. בסמוך לאחר מכן,כעבור כשעה, הגיעו למשרדה של רגינה נאשם 4, המשמש כראיס בארגון, יחד עם אחד מפעילי השטח של הארגון שזהותו הספציפית אינה ידועה למאשימה, והשיבו את כל הרכוש הגנוב למשרד, למעט המכונה וחבילות הקפה.
16. בשעה 11:05, בעת שנאשם 4 עדיין שהה במשרדה, התקשרה רגינה לנאשם 1 ואמרה לו כי הוא צריך להחזיר לה גם את המכונה ואת חבילות הקפה.
17. נאשם 1 טען בפניה כי היא “ויתרה” על המכונה וחבילות הקפה, רגינה הכחישה ולבסוף אמרה כי היא מוכנה לוותר רק על הקפה, אך לא על המכונה.
18. נאשם 1 סרב להחזיר לרגינה את המכונה אלא אם היא תאשר על גבי ההסכם עם נאשמת 10 כי התמורה שתשולם מעתה ע”י חברת “אזורים” בגין השמירה באתר המתואר לעיל תהיה על סך של 4,500 ₪ לחודש.
19. למחרת, ביום 7.5.2013, בשעה 9:55 שוחחו נאשם 1 ורגינה פעם נוספת, ונאשם 1 שב ודרש שהסכום שישולם לנאשמת 10 לא יפחת מ-4,500 ₪ לחודש. נאשם 1 הוסיף ודרש שרגינה תבדוק אפשרות כי “אזורים” תשכור את שירותי השמירה של הארגון גם באתריה ביבנה ובאשקלון.
20. רק לאחר שרגינה הבטיחה לנאשם 1 שהיא תאשר את העלאת הסכום ל-4,500 ₪ לחודש, נאות נאשם 1 להחזיר לה את מכונה עוד באותו היום.
21. מיד עם סיום השיחה, בשעה 9:58, התקשר נאשם 1 לקרין, ואמר לה שרגינה הסכימה לבסוף להעלות את הסכום החודשי ל-4,500 ₪. עוד במהלך אותה שיחה, ביקש נאשם 1 לשוחח עם נאשם 3, או אז, הורה נאשם 1 לנאשם 3 להעביר אליו את המכונה שנמצאה באותה העת בביתו של נאשם 3.
22. נאשם 1 החזיר גם את המכונה למשרדי חברת “אזורים”.
23. בפועלם כאמור, במסגרת פעילותם בארגון פשיעה, קבלו נאשמים 1, 3 ו-4, בצוותא חדא, בעצמם או על ידי שלוחם את הרכוש הגנוב, כשהם יודעים שהנכסים הושגו בפשע של התפרצות ושל גניבת רכוש המשמש אדם לשם פרנסתו, ונטלו עליהם בעצמם או על ידי שלוחם, בצוותא חדא עם אחרים, את השליטה על נכסים אלו.
24. בפועלו כאמור, במסגרת פעילותו בארגון פשיעה, איים נאשם 1 על רגינה וחברת אזורים בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין ברכושם ובפרנסתם, בכך שלא ישיב להם את רכושם הגנוב אשר היה מצוי בידו, וזאת כדי להניעם לשלם לארגון הפשיעה דמי שמירה חודשיים גבוהים יותר; דמי השמירה החודשיים אף הועלו בשל האיום האמור.

• ב.סחיטה באיומים במטרה להרחיב את פעילות הארגון במשמר דוד

25. במהלך שנת 2011 היה מוחמד בשיר (להלן: “מוחמד“) קבלן שלד של חמש וילות במשמר דוד.
26. מיד לאחר שמוחמד הביא לאתר ברזל לצורך הבניה, פנה אליו אדם ששמו הפרטי הינו “חאלד” וזהותו המדוייקת אינה ידועה למאשימה (להלן: “חאלד“), נציג הארגון אשר פעל במסגרת הארגון ובמטרה לקדם את מטרותיו, ורצה להרחיב את פעילות הארגון על ידי כך שמוחמד ישכור את שירותיה של נאשמת 10, והוא יקבל מהארגון חלק מהתשלום.
27. חאלד דרש ממוחמד לשלם דמי שמירה, תוך שהוא מאיים על מוחמד שלא כדין ואמר לו: “אם אתה לא משלם – אל תשלם, לך הביתה, נעמיס לך את הברזל, נעמיס לך את הסחורה“, “כן, נעמיס לך את הסחורה, ובוא נראה אותך תפנה למשטרה – ואיך תוכיח שאנחנו גנבנו?”, והכל על מנת להניעו לשכור את שירותי הארגון.
28. בשל חששו של מוחמד כי האיומים המפורטים לעיל, ימומשו, הסכים מוחמד לשלם סך של 1,000 ₪ בכל חודש עבור כל וילה, דהיינו 5000 ₪ בחודש (להלן: “דמי הסחיטה“).
29. בהמשך, ניסה מוחמד להתחמק מלשלם את דמי הסחיטה. כעבור כחודשיים עת נכנס מוחמד עם רכבו לתחנת דלק בגדרה, הגיעו אליו חאלד ושניים נוספים המשתייכים לארגון ופועלים לשם קידום מטרותיו, אך זהותם המדוייקת אינה ידועה למאשימה (להלן: “נציגי הארגון“).
30. נציגי הארגון איימו על מוחמד שיקחו את רכבו עד שישלם להם את דמי השמירה, וזאת במטרה להניעו לשלם את דמי השמירה שהארגון דרש ממוחמד.
31. בשל חששו מאיומים אלה, הסכים מוחמד לשלם את דמי השמירה שדרשו ממנו נציגי הארגון, ושילם לארגון במשך 4 חודשים כ-20,000 ₪, עד שעסקיו קרסו, בין השאר בעקבות תוספת הוצאה זו.
32. בעקבות כך שנאשם 1 חשש כי משטרת ישראל פועלת להשגת ראיות ביחס לפעילות ארגון הפשיעה במשמר דוד, החליט נאשם 1 להורות לחברי הארגון לעזוב את המקום ולא להמשיך לפעול בו על מנת שלא יאספו ראיות נוספות נגד פעילותו הפלילית של הארגון.
33. ביום 1.7.2013, לאחר מעצרם של מנהלי הארגון, התקשר חוקר משטרתי למוחמד וביקש ממנו שיגיע למשטרה לצורך מסדר זיהוי לחשודים עליהם התלונן בעדותו. מוחמד ענה לחוקר כי הוא מסרב לבוא על מנת לזהות את החשודים מאחר והוא חושש לחייו, תוך שהוא אומר לחוקר “מה אתה רוצה שיחסלו אותי אלו העבריינים?!”. לאחר שהחוקר ביקש ממוחמד שישקול את העניין מאחר ויש צורך שיזהה את הדמויות עליהן דיבר בעדותו מוחמד אמר כי הוא יכול לזהותם שכן הוא מכיר אותם, אך המשיך בסירובו להגיע לזהותם בשל החשש האמור לחייו.

• ג. סחיטה באיומים במטרה להרחיב את פעילות הארגון במזכרת בתיה

34. יחיאל אוזן (להלן: “יחיאל“) הוא קבלן מבצע של חברת “האחים אוזן”, ומשמש כאחראי פרוייקט במזכרת בתיה.
35. בשטח הסמוך לשטח שבו עובד יחיאל, עובד קבלן אחר בשם אבי הילולים. אבי הילולים שכר את שירותיה של נאשמת 10.
36. במהלך שנת 2011 פנה נאשם 1 אל יחיאל והבהיר לו שאם הוא לא שוכר את שירותיה של נאשמת 10, “כדאי לו לישון בשטח שלא ייעלמו לו דברים”. בנוסף, יחיאל ידע שכאשר אבי הילולים לא שילם לנאשמת 10 , אנשים מטעם הארגון גנבו לו מכולה של כלי עבודה ודרשו את התשלום לנאשמת 10 בתמורה להחזרת המכולה של כלי העבודה.
37. בשל חששותיו כי ייגרמו לו נזקים, שכר יחיאל את שירותיה של נאשמת 10 .
38. בתחילת שנת 2013, או במועד סמוך לכך, הקים יחיאל משרד מכירות. יחיאל לא היה מעוניין לשלם דמי שמירה עבור משרד המכירות, וזאת בנוסף לדמי השמירה שהוא משלם עבור האתר עצמו.
39. נאשם 1 פנה ליחיאל ודרש ממנו לשלם סכום כסף נוסף בין 5000 ל-6000 ₪ לחודש עבור שמירה על משרד המכירות. יחיאל לא הסכים.
40. בעקבות כך, פנה אל יחיאל נציג הארגון ששמו הפרטי הוא “נימר” וזהותו הספציפית אינה ידוע למאשימה, יחד עם השומר אשר שומר בפועל מטעם הארגון על האתר. במהלך השיחה, איים נימר על יחיאל ואמר לו שנאשם 1 בקש ממנו לעשות נזק במשרד בגלל שיחיאל סרב לשלם עבור שמירה גם על המשרד, וזאת כדי להניעו לשלם לארגון הפשיעה גם עבור שמירה על משרד המכירות, בנוסף על התשלום על השמירה באתר הבניה.
41. יחיאל ענה לנימר שבשלב הנוכחי משרד המכירות עדיין לא פעיל, אך הצהיר שכאשר המשרד יהיה פעיל הוא ישכור את שירותי השמירה של הארגון באמצעות נאשמת 10.

• ד. שימוש בנקודת שמירה של הארגון ברחובות כנקודת מוצא להתפרצויות וגניבות באזור

42. לארגון מספר רב של אתרי שמירה ברחובות, ובאחד מהם שמר במועד הרלוונטי פעיל השטח, כאמל אבו מור, שהוא אח של מנהלי הארגון, אשר פועל תחת אחיו, נאשם 5, המשמש כראיס בארגון.
43. חן שנהב (להלן: “חן“) הינו קבלן בניה שבמועדים הרלוונטיים החזיק באתר בניה ברחוב מוסקוביץ 25 ברחובות.
44. פעיל השטח של הארגון כאמל אבו מור, ביחס עם נאסר אבו עדרה, התפרצו למחסן קונטיינר באתר של חן, פתחו את מנעול השער של האתר, נכנסו לתוכו, המשיכו וחתכו את מנעול המחסן ונכנסו פנימה במטרה לבצע גניבה.
45. בנסיבות המתוארות לעיל, גנבו כאמל אבו מור ונאסר אבו עדרה גנרטור מסוג “ברונקו”, וברטור לציפוף בטון, דיסק חשמלי של “בוש”, ומסור חשמלי (להלן: “הרכוש”), בכך שנטלו את הרכוש מתוך המחסן ללא רשות הבעלים בכוונה לשללו שלילת קבע.
46. בשל העובדות המתוארות בשלושת הסעיפים האחרונים, הורשעו כאמל אבו מור ונאסר אבו עדרה בעבירות של התפרצות לבניין וגניבה וכן בעבירות של היזק במזיד לרכוש.
47. אחד מאחיו של כאמל אבו מור, שהוא מנהל או ראיס בארגון הפשיעה, ושזהותו הספציפית אינה ידועה למאשימה, הורה לכאמל להעביר את הרכוש הגנוב לאתר בו הוא שומר, וזאת על מנת לעשות שימוש בתשתית הארגונית של ארגון הפשיעה, לביצוע עבירות פליליות.

• ה. סחיטה באיומים על ידי פעיל שטח מרכזי של הארגון במודיעין

48. זאיד אלבחאבסה (להלן: “זאיד“), הינו פעיל שטח מרכזי העובד תחת סאלים אלבחאבסה, הראיס האחראי מטעם הארגון על פעילות הארגון באזור מודיעין.
49. זאיד הינו פעיל שטח מרכזי, והוא מקבל הוראות באופן ישיר לא רק מסאלים, אלא גם ישירות ממנהלי הארגון. בין היתר נשלח זאיד על ידי נאשם 1 לאסוף המחאות של לקוחות ולקדם עניינים שונים של הארגון.
50. אח נוסף של זאיד וסאלים שפעל יחד עם זאיד בתחום השמירה והסחיטה באיומים הוא וליד אפיניש (להלן: “וליד“).
51. טארק שלאבנה (להלן: “טארק“) הינו קבלן עפר, שבמהלך חודש נובמבר 2011 שימש קבלן משנה המבצע עבודות עפר עבור חברת נפטון רולאן באתר בניה במודיעין.
52. טארק רצה לעבוד באזור מודיעין, אזור שמנהלי הארגון הקצו לסלים וזיאד כתחום אחריותם. בעקבות כך, טארק נסחט באיומים על ידי זאיד ווליד, כמפורט להלן.
53. ביום 21.11.2011 הרשיע בית משפט השלום ברמלה את זאיד ווליד בביצוען בצוותא של עבירות סחיטה באיומים, וזאת בהתאם לעובדות שלהלן:

• א. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בסמוך לחודש מאי 2011, הגיע זאיד לאתר הבניה ברכב מסוג מזדה 6 מ.ר 63-665-65 וביקש לשוחח עם טארק ביחידות.
• ב. במעמד הפגישה, דרש זאיד מהמתלונן שישלם לו סך של 1,200 ₪ ואיים עליו כי במידה ולא ישלם, יעלימו לו כלי עבודה כבד מסוג מחפרון, המשמש לביצוע עבודות שטח באתר. בעקבות חששו של טארק , שילם לידי זאיד 1,200 ₪ במזומן.
• ג. למחרת היום, הגיע וליד לאתר וביקש לשוחח עם טארק ביחידות.
• ד. במעמד הפגישה, הודיע וליד אפיניש לטארק כי עליו לשלם לו ולזאיד אלבחאבסה עוד 1,000 ₪ ובמידה ולא יעשה כן יגרום לו נזקים ויגנוב לו כלי עבודה, ואמר לטארק כי “לא מעניין אותו” הסכום ששילם אמש לזאיד.
• ה. מספר ימים לאחר מכן, בעקבות חששו של טארק מאיומיו של וליד, שילם המתלונן לוליד 1,000 ₪ במזומן.
• ו. בעקבות חששו של טארק כי יגנבו לו את כלי העבודה, נאלץ להרחיק את הטרקטור שהיה בשימושו באתר הבניה לצפון ושכר טרקטור חלופי לביצוע העבודות באתר.
• ז. משהחזיר טארק את הטרקטור לאתר הבניה כעבור שבוע במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה בתחילת חודש יולי 2011, שב זאיד לאתר, פגש בטארק והודיע לו שעליו לשלם לו 1,200 ₪ נוספים. טארק ביקש את דחיית התשלום על מנת לארגן את הכספים.
• ח. בתאריך 17.7.11 הגיע זאיד אלבחאבסה לאתר הבניה, משהבין כי טארק אינו נמצא שם, פנה אל עובדו של טארק (להלן: “העובד”) ואיים עליו כי אם טארק לא ישלם את החוב לא ישאר להם דבר באתר.
• ט. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לאחר האירוע המתואר, נגנבו לטארק כלי עבודה מסוג ג’בקה ושני מכשירים לחיתוך (דיסקים).
• י. בתאריך 20.7.11 בשעה 17:04 או בסמוך לכך, התקשר וליד אפיניש אל טארק ודרש ממנו להגיע לאתר.
• יא. משהגיע טארק לאתר הבניה, ביקש טארק מוליד שיחזיר לו כלי עבודה שנגנבו לו, בתגובה איים וליד כי במידה ולא ישלם לו סכומי כסף כפי שדרש “יסבול כמה שיותר”.
• יב. בהמשך, בזמן הפגישה באתר, התקשר וליד אל זאיד, שביקש לשוחח עם טארק. במהלך השיחה דרש זאיד מטארק לשלם לו עד למחרת סכומי כסף “אחרת לא יהיה לו טוב”.
• יג. זמן קצר לאחר המפגש המתואר בסעיף יא, בשעה 18:11 או בסמוך לכך, התקשר וליד אפיניש אל טארק ואיים עליו כי אם לא יענה לדרישותיו “אנחנו יודעים מה לעשות”.
• יד. בתאריך 21.7.11 בשעות הבוקר, משהגיע המתלונן לאתר הבניה, הבחין כי על חלון הטרקטור נכתב שמו של טארק והמילה “תיזהר” ומתחת שמו הפרטי של וליד.
• טו. בתאריך 26.7.11 התקשר טארק אל זאיד וביקש להיפגש איתו באתר. במהלך השיחה, שב ודרש זאיד מהתלונן סכומי כסף והודיע לו כי סכום החוב עלה ל-2,000 ₪ ואיים על טארק כי במידה שלא ישלם “אתה תראה”.
• טז. מפאת חששו של טארק ובשל דרישת זאיד, מסר טארק לידיו שיק שמספרו 008 ח-ן 168106 מחשבונו בבנק מרכנתיל ע”ס 1,000 ₪ שהיה ברשותו, ללא רישום מוטב וללא תאריך.
• יז. במעשיו האמורים איימו זאיד ווליד בפגיעה שלא כדין על חירותו, פרנסתו ורכושו של טארק בצוותא חדא, וזאת כדי להניעו לשלם להם סכומי כסף שונים.
• ו. סחיטה באיומים והצתה במטרה להרחיב את פעילות הארגון בגן הפקאן ברחובות

54. משה סימון אוחנה (להלן: “משה“) הינו מפעיל של טרקטור מסוג באגר. בתקופה הרלוונטית עבד משה בחברת א-מדגר הנדסה בע”מ אשר ביצעה עבודות בנייה כקבלן משנה באתר בינה “בגן הפקאן” שבשכונת אחוזת הנשיא ברחובות (להלן: “אתר הבניה“).
55. הארגון היה מעוניין להרחיב את פעילותו באזור גן הפקאן.
56. בתאריך 30.11.2008 הגיע משה עם הבאגר לתחילת עבודות בגן הפקאן, ומיד באותו היום, בשעות אחר הצהריים, הגיעו חמישה נציגים מהארגון, ובתוכם פעיל השטח של הארגון, כאמל אבו מור – ודרשו לקבל את השמירה במקום.
57. משה הזעיק את הבעלים של חברת א-מדגר הנדסה בע”מ, שמואל צבי פריד (להלן: “שמואל“).
58. משהודיע שמואל לכאמל אבו מור ולנציגי הארגון כי הוא עובד עם חברת השמירה “דרך המלך” מזה שנים ואין לו צורך בשירותי השמירה של הארגון, השיבו לו נציגי הארגון ובתוכם פעיל השטח של הארגון כאמל אבו מור: “אנחנו שומרים פה ורק אנחנו שומרים ואף אחד לא שומר פה”, כאשר אחד מהאנשים הנוספים שהיו עם כאמל אבו מור אמר: “אנחנו נשרוף לך באגר”, כל זאת במטרה להפחיד את המתלונן ולהניעו למסור לידי הארגון את השמירה באתר הבניה.
59. בשלב זה, שמואל עמד בסירובו ולא הסכים לשכור את שירותי הארגון.
60. באותו הערב, בלא שהתבקש, התייצב לשמירה גם שומר מטעם הארגון, וזאת בנוסף לשומר מחברת “דרך המלך” אותה שכר שמואל מראש.
61. לאחר ששמואל הודיע למנהל חברת “דרך המלך” על הבעיה, מנהל חברת “דרך המלך” הודיע לשמואל כי במצב הדברים האמור, הוא מעדיף לשכור את נאשמת 10 כקבלנית משנה שלו, כך ששמואל ישלם ל”דרך המלך” ו”דרך המלך” תעביר חלק מהתשלום לנאשמת 10.
62. בלית ברירה, הסכים שמואל לסידור זה, ובעקבות כך בפועל, שמר במקום פעיל השטח של הארגון כאמל אבו מור.
63. על מנת להשיא את רווחי הארגון, הארגון היה מעוניין להעביר את השמירה ישירות לנאשמת 10, בלא שחברת “דרך המלך” תקבל חלק מדמי השמירה.
64. בתאריך 13.12.08 הצית חבר הארגון כאמל אבו מור או פעיל שטח אחר של הארגון, את טרקטור ה”באגר” השייך לשמואל ואשר שימש לביצוע עבודות הבניה באתר, וזאת על מנת להניעו להעביר את השמירה באופן ישיר לידי נאשמת 10.

• ז. סחיטה באיומים בחברת אלבר במטרה לחדש את ההתקשרות עם הארגון

65. ליאור הראתי (להלן: “ליאור“) הינו מנהל רכש כללי בחברת אלבר, חברת ליסינג של מכוניות, האחראי מתוקף תפקידו על סניפי החברה אשר נשמרו עד ליום עד לסוף חודש ינואר 2009 על ידי הארגון.
66. חברת אלבר שילמה לנאשמת 10 עבור שמירה, אך משראה ליאור שאין בפועל שומר בשטח, החליט ליאור בחודש ינואר 2009 להודיע לנאשמת 10 על החלטת החברה להפסיק את שירותי השמירה של הארגון ביום 31.1.2009. בתגובה לכך, בסמוך למועד הפסקת ההתקשרות, בתאריך 1.2.2009 סמוך לשעה 14:00, הועבר מסר מנאשמת 10 למתלונן כי מרגע זה אם יהיו לו פריצות או נזקים, זו לא תהיה בעיה של נאשמת 10 והיא לא אחראית על שום דבר, ואם יהיו לאלבר פריצות שלא יבוא בתלונות.
67. בהמשך השבוע לאחר שיחת הטלפון הנ”ל, ביצעו פעילי שטח של הארגון מספר התפרצויות לסניף החברה בצומת ביל”ו, הראשונה ביום ה 6.2.2009, השנייה ביום 8.2.2009 והשלישית ביום 11.2.2009.
68. על אף שהיה במקום כסף וציוד יקר ערך, במהלך הפריצות נגרמו בעיקר נזקים וכמעט ולא נלקח רכוש, וזאת במטרה להטיל מורא על ליאור וחברת אלבר על מנת שישובו וישכרו את שירותיה של נאשמת 10.
69. פעילי השטח של הארגון פעלו בצורה זו, במטרה להניע את חברת אלבר לשוב ולשלם לארגון דמי שמירה חודשיים.

• ח. קרב אלים הכולל ירי בין שני ראיסים ובני משפחותיהם על שטחי פעילות במסגרת הארגון

70. נאשם 7 הינו הראיס האחראי על פעילות הארגון באזור ראשון לציון.
71. מחמוד אלמעבדה הינו ראיס אשר היקף פעילותו גדול בהרבה מהיקף פעילותו של נאשם 7, והוא פעיל במגוון ערים ואזורים, וביניהם כפר סבא, הוד השרון, חיפה ועוד (להלן: “מחמוד“).
72. במטרה להרחיב את גבולות פעילותו, מחמוד קיבל לאחריותו אתר שמירה הסמוך ל”סופר-לנד” שליד ראשון לציון.
73. מחמוד הפקיד את האתר בידיהם של שניים מאחיו, אחמד אלמעבדה (להלן: “אחמד“) וחמד אלמעבדה (להלן: “חמד“).
74. נאשם 7 התנגד לכניסתו של מחמוד אלמעבדה לתחום הגיאוגרפי הסמוך לתחום שבאחריותו לפי החלוקה האזורית של הארגון, והגיע לאתר יחד עם אחיו, ערקאן אבו סבית (להלן: “ערקאן“) ועם אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן החמישה ביחד: “התוקפים“), על מנת לגרש את אחמד וחמד מהמקום וליטול לעצמו את השליטה על השמירה באתר.
75. לאחר שהתוקפים הורו לאחמד וחמד לעזוב את המקום והללו סרבו, החל עימות אלים במקום בין בני משפחת אבו סבית לבני משפחת אלמעבדה, קרב אלים אשר כלל, בין היתר, שימוש בנשק חם.
76. פרטי העימות האלים אינם ידועים למאשימה באופן מדוייק, אך העימות הסתיים בכך שנאשם 7 נפצע ודמו טפטף במקום, ואילו חמד אלמעבדה נורה ברגלו ופונה לבית החולים.
77. בהודעתם במשטרה מיעטו אחמד וחמד מחומרת האירוע על ידי כך שנמנעו מלספר שפציעתו של חמד היתה מנשק חם, ונטען בכזב כי הפצע נגרם עקב דקירה.
78. מאחר ומדובר בעימותים שתכליתם שליטה גיאוראפית על תחומי שמירה בין הראיסים בתוך אותו ארגון פשיעה, אחמד אשר מיד אחרי תקיפתו של חמד שיתף פעולה באופן חלקי עם המשטרה, הפסיק לשתף עמה פעולה וסירב להגיע למסדר זיהוי. גם חמד נמנע מלשתף פעולה עם המשטרה וטען כי הוא “לא זוכר מה קרה ומי תקף אותו” וביקש שהמשטרה לא תתערב.

• ט. הריסת קומה של בית במטרה להרחיב את פעילות הארגון בגן הפקאן ברחובות

79. אייל אוריון (להלן: “אייל“) הינו קבלן שבמועדים הרלוונטיים בנה באתר ברחוב יוספזון שבאזור “גן הפקאן” ברחובות.
80. הארגון שמר על חלק מהאתרים שבאזור “גן הפקאן” ברחובות, והיה מעוניין להרחיב את פעילותו על מנת שכמה שיותר מאתרי הבניה ישכרו את שירותיו. אחד מפעילי השטח מטעם הארגון באזור זה היה יוסף אבו עדרה.
81. במהלך חודש דצמבר 2012 פנה אל אייל אחד מנציגי הארגון והציע לו שירותי שמירה תוך שהוא מציין כי “צריך פה שמירה כי אם לא, יגנבו לו את הדברים”. בהמשך לדברים אלו הדגיש נציג הארגון לאייל כי מדובר ב”חברה עם חשבוניות” כך שאייל יוכל להכניס את הוצאות השמירה שהארגון דורש ממנו כהוצאה מוכרת בספריו, וזאת במטרה להניעו לשכור את שירותי הארגון.
82. אייל ניסה לדחות את ההצעה בטענה כי בשלב זה הוא בונה רק את המרתף, וכאשר הוא יסיים את המרתף ויתחיל את הבניה לגובה, הוא יחזור ויפנה אליו.
83. מאותו היום לא חדל נציג הארגון להתקשר טלפונית לאייל ולחזור על הצעתו לשמירה, תוך שהוא מטרידו בשיחות טלפון חוזרות ונשנות, במטרה לשכנעו כי ישכור את שירותי השמירה של הארגון.

84. שרון דאי (להלן: “שרון”) הינו קבלן אשר במועדים הרלוונטיים בנה בית בסמוך לשטח שבו בנה אייל. באותה התקופה, התחיל שרון לבנות לגובה מעבר לגובה המרתף, ובנה את המעטפת של הקומה הראשונה.
85. נציג הארגון אשר סבר בטעות כי הקומה הראשונה אותה בנה שרון נבנתה על ידי אייל, התקשר לאייל ואמר לו בכעס כי הוא ראה שאייל כבר “עלה לשמיים” ונתן לאייל להבין כי בכך שלא שכר את שירותי השמירה של הארגון, פעל בניגוד למוסכם.
86. אייל הזהיר את שרון כי פנו אליו מחברת השמירה והציעו לו שמירה, ושנציג הארגון חושב שהבית שבונה שרון שייך לאייל.
87. כעבור יומיים לאחר שיחת הטלפון בין נציג הארגון לבין אייל , בשעות הלילה, הרסו פעילי שטח של הארגון את הקומה שנבנתה, וזאת מאחר שחשבו שהקומה נבנתה על ידי אייל בלא ששכר את שירותיהם.
88. הקומה נהרסה כליל , תוך גרימת נזק לכל קירות המעטפת, והכל במטרה שהקבלנים שבאתר גן הפקאן ישכרו את שירותי הארגון.
89. בעקבות אירוע זה, שכר שרון את שירותיה של נאשמת 10, וזאת לאחר שקרין הציגה לו קלסר ובו המצגים הכוזבים על החברה, לפיה לחברה יש את כל הרישיונות הנדרשים לחברת שמירה, והמצגים הכוזבים הנוספים המפורטים באישום השלישי.

• י. ניסיון גניבת ברזל במטרה להרחיב את פעילות הארגון בגן הפקאן ברחובות

90. בהמשך לאמור בסעיפים הקודמים, ומאחר ואייל המשיך בסירובו להצעתם של נציגי הארגון לשכירת שירותי הארגון, ערכו פעיל השטח של הארגון יוסף אבו עדרה ופעיל שטח נוסף אשר זהותו הספציפית אינה ידועה למאשימה (להלן: “השניים“), הכנות לגניבת 3 טון ברזל מתוך אתר הבנייה של אייל, וזאת על מנת להניע את אייל לשכור את שירותי הארגון.
91. ביום חמישי בשבוע, ה-3.1.2013 השניים פנו למכר שלהם בשם רדואן אזברגה (להלן: “רדואן“), וביקשו לשאול ממנו משאית להובלת הברזל, תוך שהם מציינים בפניו שברצונם לגנוב את הברזל מאייל, מאחר והוא מסרב לשכור את שירותי השמירה של הארגון.
92. רדואן החליט שלא להשאיל לשניים משאית, וחלף זאת פנה לאייל ויידע אותו על הגניבה הצפויה.
93. במהלך סוף השבוע, בתאריך 4.1.2013 בשעות הלילה, הגיעו פעילי שטח של הארגון ברכב הרשום על שמו של יוסף אבו עדרה, והעמיסו את הברזל על גבי הרכב. בשל הגעת שוטרים למקום הרכב שעליו הברזל, הרכב ננטש והפועלים מטעם הארגון שעסקו בגניבה, נמלטו.

• ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים

1. לגבי נאשם 1:
2. סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגון פשיעה.
3. קבלת נכסים שהושגו בפשע במסגרת ארגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 411 לחוק העונשין יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

• מיום 30.3.1978

2. לגבי נאשמים 3 ו-4:

• קבלת נכסים שהושגו בפשע במסגרת ארגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 411 לחוק העונשין יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.מיום 30.3.1978

האישום החמישי- העברת כספים לרצועת עזה (נאשם 1)

• 1. במטרה למנוע מימון טרור, קובע חוק איסור הלבנת הון והחיקוקים שהוצאו מכוחו קובעים כי כל העברת כספים מרצועת עזה  לישראל בשווי של 12,000 ₪ ומעלה חייבת בדיווח.

2. כמפורט באישומים הקודמים, לנאשם 1 היו מיליוני ₪ במזומן, המהווים “רכוש אסור” לפי חוק איסור הלבנת הון, בהיותם רכוש הנובע מביצוען של עבירות מרמה ושימוש בחשבוניות פיקטביות, כמפורט לעיל.
3. בין היתר, על מנת שרשויות החוק לא יוכלו לשים את ידיהם על כספים אלו, נאשם 1 החליט להעביר לפחות 1.5 מיליון ₪ מתוך מיליוני ₪ במזומן של רכוש אסור שהיו מצויים בידו, לרצועת עזה.
4. נאשם 1 חשש שאם היה מצהיר כנדרש על העברתו של סכום שכזה במזומן בעת שהעבירו בגבול לרצועת עזה, הדיווח שהיה מועבר לרשות להלבנת הון היה מגלה את קיומו של הרכוש האסור שבידיו.
5. במטרה להכשיל את הדיווחים לרשות להלבנת הון, ועל מנת להסתיר ולהסוות את מקורו, מיקומו, תנועותיו ובעליו של הרכוש האסור, במקום להעביר את הרכוש במזומן לרצועת עזה ולהצהיר על העברתו, נאשם 1 העביר את הכסף לרצועת עזה באופן המתוחכם שיפורט להלן.
6. במשך 5 פעמים, בסך של מאות אלפי ₪ בכל פעם, ובסכום מצטבר של כ-1.5 מיליון ₪, נאשם 1 שילם לסוחר ישראלי עבור סחורה שהלה העביר במחסום לסוחרים עזתיים עמם סוכם מראש לשלם את התמורה עבור הסחורה לפאטמה אבו מור, אמו של נאשם 1 (להלן: “פאטמה”).
7. אמו של נאשם 1 קיבלה את הכסף מהסוחרים העזתיים, ורכשה בכסף אדמות ברצועת עזה והחזיקה בהם עבור נאשם 1.
8. לאחר מכן, כאשר נאשם 1 ביקש כי הכסף יוחזר אליו, פאטמה מכרה את האדמות, ובהתאם להוראתו של נאשם 1 ביום 9.6.2013 פאטמה הבריחה חזרה לישראל את הסכום שהעביר לה נאשם 1, בגובה של כ-1.5 מיליון ₪, כאשר היא מחביאה את הכסף על גופה ובתיקיה, ומנצלת את היותה אישה קשישה שלא יערך עליה חיפוש, בלא שהיא מדווחת על העברת הכסף לישראל – והכל במטרה להכשיל את הדיווחים לרשות להלבנת הון ועל מנת להסתיר ולהסוות את מקורו, מיקומו, תנועותיו ובעליו של הרכוש האסור.
9. בפועלו כאמור, נאשם 1 ביצע 6 פעולות ברכוש אסור על מנת להסתיר ולהסוות את מקורו, את מיקומו, את תנועותיו ואת ביצוע הפעולות בו, וזאת בגובה של 1.5 מיליון ₪.
10. בפועל כאמור, ביצעו נאשם 1 ופאטמה פעולות ברכוש על להכשיל את הדיווחים לרשות להלבנת הון, בגובה של 1.5 מיליון ₪.

ב.   הוראות החיקוק לפיהן מואשם נאשם 1

1. עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו או את בעלי הזכויות בו במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
2. עשיית פעולה ברכוש במטרה להכשיל את הדיווחים המחוייבים לפי חוק איסור הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה – 6 עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

רשימת עדי התביעה:

חוקרי משטרה

פאדי אסאד, עו”ד                                                  איתן פינקלשטיין, עו”ד

עוזר בכיר לפרקליטת מחוז מרכז                             סגן בכיר לפרקליטת מחוז מרכז

אורלי בן-ארי גינזברג

משנה לפרקליטת מחוז מרכז

תל-אביב                ‏ד’ אב תשע”ג

11 ביולי 2013

פמ”מ 5488/13

הודעה לנאשמים

הנאשמים יכולים לבקש שימונה להם סנגור ציבורי אם מתקיים בהם אחד מהתנאים לזכאות נאשם לייצוג המנויים בסעיף 18(א) לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ”ו – 1995.

הודעה לבית המשפט הנכבד

בהתאם לסעיף 15 ו- 15א’ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 מודיעה המאשימה כי ישנה אפשרות שהתביעה תעתור למאסר בפועל.

נספח ב’ – ריכוז סכומי המעטפות השחורות

בקשה לחילוט רכוש לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ”ט-1969, וכן לפי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון, וסעיף 5 לחוק המאבק בארגוני פשיעה

בית המשפט הנכבד מתבקש להורות בזאת, לאחר הרשעת הנאשמים, על חילוט הרכוש הבא:

1. רכוש וזכויות השייכים לנאשם 1, כמפורט להלן:

2. רכוש וזכויות השייכים לנאשם 2, כמפורט להלן:

3. רכוש וזכויות השייכים לנאשם 3, כמפורט להלן:

4. רכוש וזכויות השייכים לנאשם 4, כמפורט להלן:

5. 5. רכוש וזכויות השייכים לנאשם 5, כמפורט להלן:

6. רכוש וזכויות השייכים לנאשם 6, כמפורט להלן:

7. רכוש וזכויות השייכים לנאשם 8, כמפורט להלן:

7. רכוש וזכויות השייכים לנאשמת 10, כמפורט להלן:

PDF