משפחת יוני קפאח גאה להציג עוד תלונה על שופט איום ונורא, אריאל ברגנר, שופט שלום בפתח תקוה, שם הנשים המתגרשות בעיר עומדות אצלו בתור כדי להרחיק את הבעלים שלהם מהבית ל 7 ימים, בלי ראיות ובלי שאלות. התלונה הוגשה לנתל”ש אורי שהם לאחר ביקור פתע באולמו, בה נצפה תור של נשים גרושות ממתינות לאריאל ברגנר, שהוא יותר גדול מהתור למתקנים בדיסנילאנד. מסתבר שהשופט אריאל ברגנר מאוד פופולרי אצל נשות העיר, וגם המזכירים בבית המשפט יודעים להדריך את כל המתגרשות למינהן, ה”לביאות”, הסחטניות והשקרניות לגשת לאריאל ברגנר, כי הוא לא שואל אף שאלה ומייד מסלק את הבעל מהבית שלו. עוד לפני שהשקרנית סיימה לדבר, הצו לסלק את הבעל ל 7 ימים מהבית שלו ערום ועריה כבר מוכן בתוך נט המשפט.

לשופט אריאל ברגנר יש כבר היסטוריה של טיוח אצל הנתל”ש. ב 2010 אחרי שהוא מונה לשיפוט הגישה לקוחה שלו תלונה שהוא סוחט אותה כספית, ואינו מעביר לה חומרים מהתיק שלה בגלל שהיא לא מוכנה לשלם לו במזומן!!!! בתגובתו לתלונה טען שהלקוחה דורשת ממנו פיצוי של 6,000 ש”ח, וקרא לזה דמי סחיטה. בלשכה אפי נוה שהיה ראש ועדת האתיקה סירב לטפל בתלונה, ובנתל”ש כתבו ש”לא מצאתי לפקפק באמיתות העובדות שמסר השופט”, [כלומר שהשופט נסחט] “והתוצאה היא כי יש לדחות את התלונה” נציב התלונות דחה את התלונה נגד שופט השלום אריאל ברגנר – גלובס

להלן תוכן התלונה, נתל”ש 547/20:

פרטי האירוע

תאריך:   9/8/2020

שעה:  כל היום

מקום:   אולם השופט

תיאור האירוע:

נציגי התנועה למען איכות השפיטה נכחו באולמו של השופט הנילון אריאל ברגנר ונדהמו לראות תהלוכה של נשים שקרניות נכנסות אל השופט הנילון אריאל ברגנר כדי להרחיק את בעליהן מהבית למשך 8 ימים במעמד צד אחד, כאשר השופט אינו ממלא תפקידו השיפוטי, אינו שואל שאלות, איננו מברר את האמת שבטענות, ופשוט מחלק צווי הרחקה לגברים שאינו רואה אותם בכלל – לסלק אותם מביתם למשך 8 ימים, ללא ראיות, ללא חקירות, גם כאשר ברור שמדובר בנשים שקרניות, מתודרכות (ע”י ויצו, נעמת או עורכי דין מהסיוע המשפטי) פשוט לבוא ולטעון “אני חשה מאויימת”. 

השופט מקבל את פני הנשים הללו בחדווה רבה, והופך את המעמד לקרקס שבו כולם יודעים שמדובר בנשים שקרניות שאין להם שום חשש לחייהם והן פשוט רוצות לסחוט את הגבר בגירושין.  הייתה תחושה באוויר שהשופט הנילון קורץ לאותן נשים במשמע :   “בהצלחה בגירושין, מקווה שתסחטי את בעלך היטב”. 

הנכם מתבקשים לבדוק את הפרוטוקולים של כל הדיונים במעמד צד אחד מאותו יום, ולמעשה בכל החודש האחרון כדי ללמוד על התנהגותו המחפירה של שופט זה.  מה שמחפיר בהתנהגותו זה שאין לו כל פקפוק או רחמים לגבר שאותו הוא הופך הומלס ל 8 ימים (שבד”כ מוארכים עד אין סוף) בבת אחת, כאשר אינו יכול לקחת את חפציו ואפילו את המסמכים הנדרשים לו להגנתו, והגרושות לעתיד צוהלות ושמחות.  היה מצופה כי השופט יעמיק ויחקור, ישאל שאלות ויברר באמת ממה החשש נובע, מה הרקע, מה ההיסטוריה, האם הגבר נורמטיבי, האם זו תלונה אסטרטגית.  במקום זאת, השופט הנילון פשוט מחלק צווי הרחקה מכל הבא ליד כמו לחמניות חמות לכל דיכפינא.   

אנו סבורים שיש לגבש נוהל ברור לטיפול בצווי הרחקה אלה, ולהנחות את השופטים שלא לחתום במעמד צד אחד אם ניתן להזמין את הגבר תוך שעות ספורות לאותו דיון. אנו סבורים שהגיע העת להפסיק את הפרקטיקה המגונה של חתימות במעמד צד אחד, לבקשת האישה וללא בדיקה, כאשר ניתן לזמן את הגבר בהתראה של שעה שעתיים להגיע ולחקור את האישה בו במקום.   

כמו כן, ראוי ליישם הפניה מידית של הנשים השקרניות הללו לפוליגרף.  די בכך ששופט כזה ישאל את האישה אם היא מוכנה ללכת לפוליגרף, ואם היא מסרבת ניתן להסיק מסירובה מסקנות על מידת האמינות שלה – שתעמוד על אפס אמינות.  ידוע לנו ששופטים כמו השופט הנילון אינם מעוניינים לקיים את תפקידם השיפוטי לברר את האמת, ולכן הם מעדיפים כי הדיונים יתקיימו במעמד צד אחד, ורק בתום 8 ימים אחרי שנקבעו עובדות בשטח, הם מזמנים דיון במעמד הגבר המורחק. בינתיים נקבעות עובדות בשטח, האישה מנצלת את צו ההרחקה כדי לכתוב לבית המשפט למשפחה שהגבר אלים וש”אפילו השופט אריאל ברגנר” הרחיק אותו, וכך מדביקים לגברים נורמטיביים סטיגמה של אלימות, בלי כל אפשרות להפריך אותה.  גם אז בדיון הפולו אפ בו מתייצב הגבר, כמעט כל שופטי ישראל אינם מאפשרים לו לחקור את האישה, הם מגלים חוסר סבלנות לדרישה לבצע חקירות נגדיות והם סוחטים מהגבר הסכמה לצו הרחקה הדדי.  זו בעצם מלכודת, שכן הצו אינו הדדי שכן הוא לעולם לא נאכף נגד האישה, אולם נגד הגבר הצו מגלם סוג של הודאה בהטרדת האישה ובאלימות שלא הייתה ולא נבראה. 

תלונה נגד השופטים יהורם שקד ויצחק עמית

זו תופעה שחוזרת על עצמה בכל בתי המשפט אצל כל השופטים ולמיטב הבנתנו מי שמקדם אג’נדה זו בהרצאות בפני עורכי הדין הם השופטים יצחק עמית ויהורם שקד.  השופט יהורם שקד הוקלט בהרצאות שנתן בלשכת עורכי הדין בהן אמר אמירות כגון “הדיון בבקשות מסוג אלמ”ב הוא נקודתי וקצר.  אנחנו לא מאפשרים יותר מ 5-10 דקות של טיעונים, ואנחנו נגד חקירות נגדיות…  מקומו של הבירור העובדתי הוא בסוף ההליך”. 

פירושו של דבר שהשופטים מעודדים השארת כתם וסטיגמה של אלימות הרובצת על כגפתי הגבר במשך 3, 4 ו 5 שנים עד שיקבעו הוכחות – אם בכלל, וזאת בכוונה תחילה להפליל את הגבר ולסחוט אותו, תוך שרובצת עליו עננה של אלימות שהוא לא יכול להפריך. 

גם השופט יצחק עמית הוא מבין מפיצי “הבשורה” בהרצאות שהוא נותן, הרצאות שנוטף מהן ארס ורעל מגדרי.    במילים פשוטות השופט עמית בהרצאותיו בנושא מעודד שופטים לאונס את הגברים אונס ברוטלי באולמותיהם בכך שהוא מנחה את השופטים שלא לקיים חקירות נגדיות מלאות וממצות, לרבות זימון עדים ככל שצריך להגיע לחקר האמת.  דבר זה מעודד עוד ועוד נשים לנצל את הפרצה ולדרוש להרחיק את הבעלים מהבית, ואחר כך השופטים מתאוננים שהם “עמוסים”.  

התערבות הנתל”ש מול חיות

כאמור, במקום לנהל חקירות נגדיות מייד בתחילת התיק, באופן מקיף ואקסטנסיבי, השופטים מנציחים את תלונות השווא שנמרחות חודשים על גבי חודשים – וזה גם גולש לכתבי הטענות בתביעות הגירושין –  מה שמאפשר לנשים במשך שנים לטעון את טענוק הסרק ולהיאחז בהן מבלי שהן נחקרות, ומבלי שהשקר נחשף.  הגיעה העת שהנשיאה חיות תגבש מייד ולאלתר הנחיות לטיפול בתלונות אלמ”ב וצווי הרחקה באופן שכל אישה המתלוננת על אלימות במשפחה ועל תחושת מאויימות תקבל את מקסימום הזמן השיפוטי שאפשר להקצות לה, ולתת לה את מלוא יומה בבית המשפט כך שהיא תיחקר חקירה נגדית מלאה ארוכה ומקיפה על ידי בעלה בו ביום בו היא פונה לבית המשפט, ולפני שמרחיקים את הגבר מהבית ל 8 ימים ללא שום בדל של ראיה.

במקום לחתום על צווים כאילו מדובר בדוכן לחמניות חמות, יש להנחות את השופטים מייד לזמן את הבעל לדיון ולחקירות נגדיות לפני החתימה על צו ההרחקה.  כמו כן יש להפסיק מייד את הנוהל המגונה של הפעלת לחץ על הבעל להסכים לצו הרחקה הדדי בטענה שלשופט אין זמן לשמוע עדויות!  בנוסף יש להגביר השימוש בפוליגרף, או לכל הפחות שאלה האם אותן נשים מסכימות לפוליגרף!!! אנו בטוחים שצעדים אלו – זה מה שיצמצם המון זמן שיפוטי וגם את זמנן של העובדות הסוציאליות, כי כך יתאפשר לכל הגורמים המטפלים לקרוא פרוטוקוים מלאים ולגבש את התמונה האמיתית על הדינמיקה של בני הזוג, מבלי לאפשר לנשים אלו לנופף את חרב טענות האלימות במשך שנים על גבי שנים. כמו כן לגבי השופט הנילון אריאל ברגנר, ידוע כי הוא שופט מוטה לטובת שוטרים, פרקליטות ועובדים סוציאלים ויש לו משוא פנים אינהרנטי כלפיהם.  מן הראוי שעינת רון תבחן ניתובו למחלקות שבהן לא יוכל להזיק לציבור, כמו מחלקת תעבורה למשל.

ולהלן ההחלטה של הנתל”ש אורי שהם, באמצעות הכפופה לו סגנית הנתל”ש “דר'” רונית זמיר. במקום לטפל בענין כתבה שהתלונה “משתלחת” וש”הסגנון לא ראוי”. מענין מה גברת זו הייתה אומרת על כל המפגינים בבלפור נגד ראש הממשלה ביבי, חלקן מתפשטות שם, אחרים מתערטלים, אחד לובש בגד גוף עם פות וציצים (שושקה), וכולם קוראים קריאות: שקרן, מנוול, מושחת. נו… זה סגנון ראוי? האם גם אז הייתה רונית זמיר טוענת שאין להקשיב לטענות המפגינים כי הסגנון לא ראוי? מה בדיוק רוצה רונית זמיר? שהגברים המובלים כצאן לטבח ע”י שופטים כמו אריאל ברגנר, יזמרו לו זמירות הלל של וווגר, שוברט ובטהובן? דפוקה על הראש.