למה במשטרה ובפרקליטות טוענים שהפגסוס לא חזר לשימוש?  כי הכניסו גרסה אחרת של פגסוס בשם אחר, ולכן אפשר להגיד בפה מלא שהפגסוס לא חזר לשימוש, בלי להגיד שיש בשימוש פגסוס חדש…..

איך קורה ששמעון איפרגן שופר משטרה ופרקליטות מעלה כתבה מביכה למשטרה?

התשובה פשוטה.  הכתבה נראית כמו יחסי ציבור לעו”ד עמיר קמחי, שהוא כותב עליו שהוא קצין משטרה לשעבר, וכותב עליו שבגלל שעמיר הוא קצין משטרה לשעבר, הוא היום סנגור מוצלח כי הוא מכיר את המשטרה מבפנים……

בקיצור, כתבת יחסי ציבור למי שכנראה בהיותו קצין סיפק לו הרבה הדלפות.  טובה תחת טובה.  סידור יח”צ לחברים.

וזו הסיבה שאיפרגן לא פנה למשטרה בשאלות קשות מה זה הפגסוס 2.0 הזה?  מתי נכנס לשימוש, מי אישר אותו?  איך וועדות אישור רכש זה עבר?  למה זה בשושו?????

למשל בכותרת איפרגן כותב שהנאשם דיא עמירה ניצל משנים רבות בכלא….  איפה הראיה לזה?  אנחנו הבנו שהתיק ממשיך וכל מה שקרה בעליון זה שהשופט מינץ אישר לסנגור לקבל כחומרי חקירה את כל מה שקשור לתקלות בפגסוס החדש.

האם דיא עמירה באמת “ניצל”, או שהוא עדיין במעצר?  איפה משהו בכתבה על ה”הינצלות” הזו???  21/6/2024.

ראו כתבה במאקו.  פורסם ע”י שמעון איפרגן ב 13/6/2024.

תקלה במערכת האזנות הסתר של המשטרה הצילה את הנאשם משנים בכלא

כתב האישום נגד דיא עמירה, תושב רמלה שהואשם בסחר בסמים, הופחת לסעיף אחד בלבד – לאחר שעורך דינו חשף תקלה במערכת האזנות הסתר של המשטרה: “יש לי תחושה שמדובר בתקלה רוחבית שתשליך על כל התיקים במדינת ישראל”

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לפני כעשרה חודשים כתב אישום לבית המשפט המחוזי בעיר נגד ח’, (דיא עמירה) תושב רמלה, בגין סחר בסמים. כתב האישום ייחס לו ארבעה מעשים בהם מכר 600 גרם קוקאין לסוכן משטרתי סמוי, וכן מקרה של החזקת אקדח וכדורים.

עוד נטען בכתב האישום כי כשפשטו בלשי המשטרה על ביתו של ח’ הוא זרק מהחלון שבקומה ה-20 מספר שקיות עם קוקאין, ואקדח עם כדורים שהיה עטוף בגרב. הדברים שנזרקו מהחלון החטיאו במטר בלבד שוטר שהיה מתחת לבניין. הפרקליטות ביקשה לחלט רכבים ששייכים ל-ח’ מסוג סקודה ומרצדס, עשרות אלפי שקלים ושני טלפונים סלולריים ששימשו אותו לעבירות הסחר.

סנגורו של ח’, עו”ד עמיר קמחי שהיה בעברו קצין משטרה, קיבל לידיו את חומר החקירה והופתע לגלות תקלות חמורות בכל הנוגע לאופן הפעלתה של מערכת ההאזנות הסתר שמפעילה המשטרה, שהחליפה למעשה את מערכת “פגסוס”.

לטענת עו”ד קמחי, המערכת לא תיעדה את כל העסקאות בין ח’ לבין הסוכן המשטרתי ולכן אין ראיות המוכיחות את אשמתו. לדבריו, המשטרה “תפרה סיפור” וגרסת הסוכן שקרית.

עורך הדין טען כי המערכת החדשה, שנכנסה לפעולה לפני כשנה וחצי, הקליטה במקרה הזה שיחות ללא תוכן – והביע חשש כי מדובר בתקלה רוחבית. “יש לי תחושה לא טובה, בלשון המעטה, שהמדינה מנסה להסתיר את התקלות של המערכת הזו מאחר ומדובר בבעיה רוחבית שתשליך על כלל התיקים במדינת ישראל”, הוא ציין.

לאור הממצאים שחשף, עורך הדין ביקש מבית המשפט להסיר את החיסיון שיש על התיק, על מנת שיוכל להוכיח שאכן יש תקלה במערכת האזנות הסתר. הוא דרש שמפקד יחידת האזנות הסתר יתייצב בבית המשפט וייתן הסברים לתקלות במערכת.

בית המשפט המחוזי בירושלים לא נעתר לבקשתו של עו”ד קמחי, בנימוק שהסברים נוספים לגבי תקלה במערכת עלולים לפגוע באינטרס הציבורי, לכן הוא החליט להגיש ערר לבית המשפט העליון בנוגע לתקלות הללו.

https://www.mako.co.il/men-men_news/Article-c54327d98811091026.htm

ראו ההחלטה בבית משפט עליון בנושא התקלות ברוגלות החדשות מאת מינץ לחיזוק השפיץ

ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 (להלן: החוק) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.5.2024 (השופטת ח’ מאק-קלמנוביץ) בע”ח 1560-03-24, בה נדחתה בקשת העורר לעיון בחומר חקירה הנוגע לתקלות במערכת האזנת סתר שהפעילה היחידה החוקרת.

הרקע להליך

1. ביום 20.8.2023 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסמים מסוכנים לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973 (להלן: הפקודה), עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודה, עבירת החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין. עוד טרם הגשת כתב האישום, בשלב החקירה, הוגשו על ידי היחידה החוקרת מספר בקשות למתן היתר לביצוע האזנות סתר, מיום 12.3.2023 (להלן: הבקשה הראשונה), מיום 5.6.2023 (להלן: הבקשה השנייה) ומיום 12.7.2023 (להלן: הבקשה השלישית). בשולי הבקשה השנייה והבקשה השלישית נאמר כי האזנות הסתר יתבצעו באמצעות מערכת חדשה בה התגלו מספר תקלות שמע ותקלות במועדי רישום השיחות בחלק מצומצם של השיחות. צוין כי התקלות נמצאות במעקב ובטיפול וחלקן כבר תוקנו. כן הובהר כי לא נמצא שיש בתקלות אלה כדי להשפיע על “מהימנות השיחות התקינות שנשמעו” וכי בכוונת המשטרה “להמשיך לפעול לכך שלא תהיה השפעה עתידית על מהימנותן”.

2. ביום 15.10.2023 הוצאה תעודת חיסיון על ידי הממונה על החסיונות במשרד לביטחון לאומי בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב, על פיה החיסיון יחול, בין היתר על:

“כל פרט או מידע שעניינו השיטה, האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו בביצוע ההקלטות והאזנות לשיחות במהלך החקירה בתיק זה, למעט מידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה, לתקינות מדיית ההקלטה ולפעולות שנעשו בקשר אליהם”.

3. בהמשך לכך, ביום 3.3.2024 הגיש העורר לבית המשפט המחוזי עתירה לגילוי ראיה (ת”פ 46221-08-23), בה התבקשה בין היתר הסרת החיסיון לעניין האמצעים והאופן הטכני שבו פועלת מערכת הקלטת האזנות הסתר. בתגובה טענה המשיבה כי אין מקום להסרת החיסיון, וכן הפנתה למזכר מיום 5.3.2024 מטעם חטיבת הסיגינט במשטרה (להלן: המזכר) בו נאמר כי נקלטו במהלך האזנות הסתר “שיחות ללא תוכן”. בהמשך לכך התקיים ביום 14.3.2024 דיון בעתירה לגילוי הראיה ובו נשמעו נציגי חטיבת הסיגינט במעמד צד אחד. בתום הדיון, בהסכמת העורר, נקבע כי הדיון בעתירה מוצה.

4. בד בבד, ביום 3.3.2024 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשת העורר לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק. לענייננו רלוונטי החלק בבקשה העוסק בחומר חקירה בנוגע לתקינות מכשיר ההקלטה שבאמצעותו בוצעו האזנות הסתר. בין היתר התבקש מידע לגבי טיב התקלות; כמה מהן תוקנו; מהן נסיבות גרימתן; ומדוע רק חלק מהן תוקנו. בתגובה מטעם המשיבה נטען כי סוגיית התקלות במערכת האזנת הסתר נידונה בבקשת העורר לגילוי ראיה בה נכחו נציגי חטיבת הסיגינט בדיון במעמד צד אחד. ביחס לשאלות שנותרו ללא מענה בעניין זה, הרי שבא-כוח העורר רשאי להעלותן במסגרת החקירה הנגדית של נציג יחידת ההאזנות, ככל שהדבר אינו חוסה תחת תעודת החיסיון שהוצאה.

5. ביום 8.4.2024 התקיים דיון בבקשה, וביום 2.5.2024 התקיים דיון נוסף בנוכחות נציגי יחידת ההאזנות. במהלך הדיון האחרון ביקשה באת-כוח המשיבה שבית המשפט ישמע את נציגי יחידת האזנות במעמד צד אחד. בא-כוח העורר התנגד לבקשה, וטען כי תעודת החיסיון שהוצאה אינה מתייחסת לתקינות מכשיר השמע וההקלטות. בית המשפט קבע כי אמנם תעודת החיסיון מחריגה את המידע האמור, אך היא חלה על השיטה, המקום האמצעים ואופן הביצוע הטכני של האזנות הסתר החוסות תחת הצו. בהתאם, עדויות נציגי יחידת ההאזנות עשויות להתייחס גם לנושאים חסויים ולכן יש לשמוע תחילה את העדויות במעמד צד אחד. לאחר שהתקיים דיון במעמד צד אחד, ניתנה החלטה לפיה בית המשפט שוכנע שלא ניתן למסור לעורר מידע מעבר למידע שנמסר לו, הכולל גם נתונים לגבי שיחות ללא תוכן, ושהסברים נוספים לגבי התקלה עלולים לפגוע באינטרס ציבורי חשוב. אמנם, לבא-כוח העורר טענות טובות באשר לקשיים ביכולתו להתגונן, אך מקומן בתיק העיקרי בשקילת הראיות הכוללת בתיק ולא בבקשה שהוגשה.

6. מכאן הערר שלפנַי. לטענת העורר, טעה בית המשפט בכך שסבר שניתן היה לקיים דיון במעמד צד אחד בבקשה. בהחלטה זו הרחיב בית המשפט את תעודת החיסיון גם לחומרים שאינם חוסים תחתיה, בכך שאִפשר למשיבה לנצל את תעודת החיסיון שניתנה לה עבור השיטות והאמצעים כדי להכניס בדלת האחורית גם את נושא תקינות המערכת, נושא שעליו לא חלה תעודת החיסיון. בית המשפט אף שגה בקביעתו כי המשיבה העבירה לבא-כוח העורר שיחות ללא תוכן. קביעה זו מבוססת על המזכר. ברם, המזכר מתייחס רק להקלטות שבוצעו בהתאם לצו שניתן לאחר הגשת הבקשה השלישית, ואינו מתייחס לשיחות שנקלטו בהתאם לצו שניתן לאחר שהוגשה הבקשה השנייה. המזכר אך מגביר את התחושה כי הוסתרו ראיות בקשר לתקינות המערכת, המקבלת משמעות רבה נוכח דברי בא-כוח המשיבה בדיון בבית המשפט המחוזי מיום 8.4.2024 לפיהם הבעיה בתקינות מכשירי ההקלטה היא בכל העמדות ברחבי המדינה מזה כשנה-שנה וחצי. כן נטען כי ללא קבלת חומר החקירה בנוגע לתקלות במערכת, לא ניתן יהיה לנהל בהליך העיקרי דיון מבורר ביחס לכך, באופן שיש בו כדי לפגוע בזכותו של העורר להליך הוגן, בפרט נוכח פערי הכוחות בין הצדדים.

7. המשיבה החרתה החזיקה אחר החלטת בית המשפט והדגישה כי מסירת המידע על אודות סוג התקלה תחשוף בוודאות גם את האמצעים בהם בוצעו ההאזנות החוסים תחת תעודת החיסיון ובכל מקרה קבלת החומר המבוקש לא תועיל לעורר בהגנתו, וודאי נוכח זאת שהתגלתה תקלה בשיחה אחת בלבד שהוקלטה. כמו כן הגישה המשיבה בדיון שהתקיים לפנַי פרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי במעמד צד אחד בנוכחות הצוותים הטכניים במשטרה ובהיעדר העורר, מהם בקשה להצביע על חשיבות אי-מסירת החומר המבוקש על ידי העורר.

דיון והכרעה

8. תחילה ייאמר כי יוצא אני מנקודת הנחה שמסירת המידע המבוקש והמתייחס לתקינות מכשירי ההקלטה במקרה זה עלולה גם להוביל לגילוי האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו את ההקלטות וההאזנות. משכך, מסירת המבוקש תחשוף שיטות עבודה חסויות ועלולה להסב נזק לעבודת המשטרה. כמו כן, יוצא אני מנקודת הנחה כי במהלך שמיעת השיחות התגלתה תקלת שמע רק בשיחה אחת (כפי שעולה מהמזכר). ברם, לא זאת השאלה העומדת לפנַי, כי אם שאלת היקף החיסיון, שעה שנקבע מפורשות בתעודה חריג על פיו החיסיון אינו חל על מידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה.

9. לפי דעת המשיבה החריג האמור הקבוע בסיפא של הפסקה הרלוונטית בתעודה לא יחול אם הוא יגרום לחשיפת השיטה או האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו בביצוע ההקלטה, הקבועים ברישא של הפסקה החוסה שיטות ואמצעים. אלא שנראה לי כי פרשנות זו מרחיקת לכת ומעקרת מתוכן את החריג ממשמעותו הפשוטה, שהוא בא להחריג באופן מפורש את האמור ברישא. היינו, שאם מדובר במידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה, אזי החריג חל אף אם הדבר עלול לחשוף את האמצעים ששימשו בביצוע ההקלטות וההאזנות. החריג האמור אינו מסויג ומתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה ללא הבחנה וללא תלות בשאלה אם החשיפה תגרום לגילוי הפריטים המפורטים ברישא של הכתוב. לשם כך קיים החריג.

10. ובאשר לטענה שקרתה תקלה בשיחה בודדת ושבכל מקרה אי-חשיפת המבוקש לא יפגע בהגנת העורר, הרי ששעה שהמשיבה מודה שהייתה תקלה במערכת השמע, ולוּ מצומצמת, יש לאפשר לעורר לבדוק את היקף התקלה שמא היא אירעה בשיחות נוספות. כלל הוא כי נאשם זכאי לעיין בכל חומר החקירה הנוגע לעניינו, וזאת, בין היתר, כדי לנהל את הגנתו כראוי וכדי להגשים את זכותו להליך הוגן (ראו לדוגמה: בש”פ 1715/22 עקל נ’ מדינת ישראל, פסקה 5 (4.4.2022); בש”פ 8810/23 אסעיד נ’ מדינת ישראל, פסקה 9 (25.1.2024)). על רקע העובדה שאין מחלוקת כי אכן אירעה תקלה, וכי לא הייתה מחלוקת לפנַי שמדובר ב”חומר חקירה”, ובהינתן שהחומר המבוקש אינו חוסה כאמור תחת תעודת החיסיון שהוצאה, אין עוד מקום לטענה זו של המשיבה.

11. הערר מתקבל אפוא והמשיבה תשקול את צעדיה אם ברצונה לכלול בחומר הראיות את השיחות המוקלטות שהתקיימו בעניינו של העורר, אם לאו. אם התשובה תהיה חיובית, הרי שעליה לחשוף לפני העורר את המבוקש על ידו בעניין המידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה.

12. ולבסוף ייאמר כי פשיטא כי להבא בידי המשיבה לתקן את המעוות לשיטתה ולהצטייד מראש עם תעודת חיסיון המטילה חיסיון במפורש על המידע שהיא סבורה שעלול לחשוף את האמצעים ששימשו בביצוע ההקלטות וההאזנות לשיחות במהלך חקירותיה. או אז נאשם יוכל לתקוף את תעודת החיסיון על פי דין.

ניתנה היום, ‏ז’ באייר התשפ”ד (‏15.5.2024).

PDF

ראו ההחלטה בעניין המעצר עד תום ההליכים של הנאשם

1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.9.2023 (מ”ת 46275-08-23, השופט א’ סלע), אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2. ביום 20.8.2023 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום כנגד העורר הכולל ארבעה אישומים, שבמסגרתם יוחסו לו, בין היתר, עבירות של סחר בסמים מסוכנים והחזקת נשק. שלושת האישומים הראשונים נסבו על אירועים של סחר בסמים מסוכנים שנחשפו באמצעות סוכן שהופעל על-ידי משטרת ישראל. האישום הרביעי נסב על החזקה של אקדח חצי אוטומטי וכדורים בביתו של העורר ברמלה, וכן של שתי שקיות המכילות סם מסוכן מסוג קוקאין ושל שתי אריזות פלסטיק המכילות סם מסוכן מסוג קנבוס. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 8.8.2023, סמוך לשעה 9:00, הגיעו שוטרים לדירת העורר. על-פי הנטען, שוטר שעמד בחניית הבניין (להלן: השוטר בר) הבחין בחפצים שנזרקו על-פי הנטען מחלון דירתו של העורר בקומה ה-20 באותו בניין, שבה הוא שהה באותה עת. לאחר בדיקה התגלה שחפצים אלו כללו שתי שקיות שהכילו חומר החשוד כסם מסוכן מסוג קוקאין וכן גרב שחורה שבה אקדח וכדורים.

3. העורר נעצר ביום 8.8.2023 ומעצרו הוארך מעת לעת. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשתה טענה המדינה כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, וכי העבירות המיוחסות לו מקימות חזקות מסוכנות סטטוטוריות. לטענת המדינה, מסוכנותו של העורר מקבלת משנה תוקף נוכח עברו הפלילי, הכולל עבירות החזקה וסחר בסמים ותיקי אלימות נוער.

4. לאחר שנשמעו טענות הצדדים בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הורה בית המשפט המחוזי, בהחלטתו הנזכרת בפתח הדברים על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. בית המשפט המחוזי קבע כי קיים כרסום בראיות הנוגעות לשלושת האישומים הראשונים, וכי לו היה מדובר רק בהם, היה מקום לבחון קיומה של היתכנות לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני. אולם, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי דו”חות הפעולה של השוטרים מפלילים לכאורה את העורר במיוחס לו באישום הרביעי. אשר לקיומה של עילת מעצר, בית המשפט המחוזי הטעים כי העבירות בכתב האישום מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, ולפיכך נקודת המוצא היא מעצר מאחורי סורג ובריח, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי נסיבותיו של העורר, לרבות הריונה של אשתו ונכותה הקשה של אחת מבנותיו, אינן מהוות טעם מספיק לסטייה מהכלל האמור.

5. הערר שבפני מכוון כלפי החלטה זו של בית המשפט המחוזי. העורר טוען כי היה מקום להכיר בחולשת הראיות גם ביחס לאישום הרביעי. העורר מדגיש כי השוטר בר לא יכול היה לראות את השקיות נזרקות מהקומה ה-20 בבניין, שגובהו נאמד בכ-70 מטרים, וכן כי לא ייתכן שהסתכל לכיוון החלון כאשר הושלך ממנו האקדח, בעת שהיה עסוק בבחינת השקיות שהושלכו קודם לכן. מכל מקום, העורר מלין על כך שבית המשפט המחוזי לא הזמין בעניינו תסקיר מבחן לצורך בחינת האפשרות לשחרורו לחלופת מעצר, חרף נסיבותיו הייחודיות של בתו ושל אשתו, הנמצאת בהיריון אשר מוגדר כהריון בסיכון.

6. הדיון בערר התקיים בפני ביום 18.10.2023. בדיון חזר בא-כוח העורר על עיקרי טענותיו ביחס לחולשת הראיות באישום הרביעי, בהדגישו את הקושי להבחין בזריקת חפצים קטנים מקומה גבוהה במיוחד. מכל מקום, בא-כוח העורר מיקד את טענותיו בבקשה לבחון את מעצרו בפיקוח אלקטרוני. בהקשר זה, בא-כוח העורר הוסיף פרטים ביחס לקשיים המשפחתיים של העורר ושל אשתו, המטופלת כעת לבדה בארבעה ילדים, לרבות ילדה הסובלת מנכות של 100%, וזאת בהיותה בהיריון בסיכון. בא-כוח העורר הוסיף והדגיש את הקושי הכרוך בכך בנסיבות התקופה.

7. מנגד, המדינה טענה כי דין הערר להידחות. לשיטת המדינה, די בראיות הקיימות כדי לשמש תשתית מספקת לאישום הרביעי, ומכל מקום, אין זה מסוג המקרים שבהם יש הצדקה לסטות מהכלל של מעצר עד תום ההליכים.

8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את חומר הראיות שהוגש לעיוני, התרשמתי כי בניגוד לטענותיו של העורר אין לומר שלא הונחה תשתית ראייתית באשר למיוחס לו באישום הרביעי. מדו”ח הפעולה של השוטר בנימין קסביאן מיום 8.8.2023 עולה כי הוא עלה לדירת העורר והקיש בדלת כשהוא מזדהה כשוטר ודורש לפתוח לו. לדבריו, הוא הבחין באדם שהסתכל בעינית שבדלת ושמע צעדים מתוך הבית. בשלב זה דיווח לו השוטר בר על חפצים שהושלכו מחלון הדירה. השוטר בנימין פרץ לדירה, אזק את העורר וניגש לחדרו, שם הבחין בחלון שהתריס שלו פתוח למחצה. מדו”ח הפעולה של השוטר בר מאותו היום עולה כי הוא עמד “בדופן הבניין בחנייה” כאשר הבחין “בדבר מה [ש]הושלך מהחלונות הכי גבוהים בבניין. הוא ניגש לבחון במה מדובר והבחין בשתי שקיות המכילות חומר לבן החשוד כסם מסוג קוקאין. לאחר מספר שניות הושלך דבר מה נוסף, שכמעט פגע בראשו, וכשניגש לבדוק גילה שמדובר בגרב שחורה ובה אקדח וכדורים. לאחר מכן עלה השוטר בר לדירה, נעמד בחלון, ואז ביקש מהשוטר בנימין לעמוד שם, ובעצמו ירד לחנייה וראה “שאכן החלון שבנימין יצא ממנו זה החלון אשר הושלך ממנו”. השוטר בר הדגיש כי הייתה זו הדירה היחידה בקומות הגבוהות שהחלון והתריס שלה היו פתוחים.

9. טענותיו של העורר באשר לדיות הראיות הלכאוריות שהוצגו אינן חסרות טעם. אכן, ומבלי לקבוע מסמרות, עיון בתמונות של חזית הבניין שהוגשו, מעלה כי ייתכן שקיים קושי להבחין מהחנייה שבה עמד השוטר בר בחלון הספציפי שממנו נזרקו החפצים, בפרט בהתחשב בגובהו של הבניין. אף טענתו של העותר בדבר האפשרות שאדם אחר הוא שזרק את החפצים אינה חסרת משקל. טענות אלו אכן דורשות בירור. אולם, מקומו של בירור זה בהליך העיקרי. שתיקתו של העורר בחקירה (הגם שאין חולק על זכותו לעשות כן) מחזקת במובן מסוים את הראיות האחרות המסבכות אותו לכאורה בביצוע המעשים.

10. אשר לעילת המעצר, צודקת המדינה בטענתה שהעבירות המיוחסות לעורר – עבירות סמים ונשק – מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, ועל כן הכלל הוא מעצר מאחורי סורג ובריח. אלא שבמקרה זה התרשמתי כי נסיבותיו האישיות של העורר, שפורטו בהרחבה בדיון, מצדיקות לפחות לבחון את האפשרות למעצרו בפיקוח אלקטרוני. מטעמי צנעת הפרט לא אפרט כאן את מכלול הנסיבות, ודי יהיה להזכיר את נכותה הקשה של בתו הקטינה והקשיים הבריאותיים שעמם מתמודדת רעייתו על רקע הריונה. במכלול הנסיבות, אני סבורה כי יש באלה כדי להצדיק הזמנתו של תסקיר של שירות המבחן לצורך בחינת האפשרות של פיקוח אלקטרוני.

11. אני מורה אפוא כי שירות המבחן יגיש לבית המשפט המחוזי עד ליום 10.11.2023 תסקיר שיבחן את נסיבותיו של העורר ויתייחס למקום המעצר המוצע ולמפקחים המוצעים. אני מודעת לעומס המוטל על שירות המבחן בעת הזו, אך מועד זה נקבע בשים לב לנסיבותיו המורכבות של העורר. לאחר קבלת התסקיר, ייקבע דיון ובית המשפט המחוזי יורה כחכמתו.

12. סוף דבר: הערר מתקבל כאמור בפסקה 11 לעיל.

ניתנה היום, ‏ה’ בחשון התשפ”ד (‏20.10.2023).

PDF