יש איזה זונה אחת שאוהבת להגיש בגצים כעותרת ציבורית מטענה של הקפלנוחבה.  ליאורה ניר קוראים לה.  היא וחברה שלה עינת עובדיה הגישו עתירה נגד ערוץ 14 בטענה שהערוץ משדר פייק ימני שלא מיישר קו עם האג’נדה של הקפלנוחבות.  בגץ 8674/23.

ליאורה ניר הגישה גם עתירה נגד השופט בדימוס משה דרורי שלא יחקור את השימוש ברוגלות של הפגסוס.  הגברת בת 71, עוד מעט מתפגרת, היתה מפיקת טלנובלות לצעירים בשנים 2000-2006.  רבי עם כל מיני אנשים ויותר לא הזמינו אותה להפיק.  הגברת אכולת מירמור. האח שלה עמירם ניר מת בתאונת מסוק ב 1988 אחרי שהיה מעורב  בפרשת איראן קונטראס.  היה נשוי לג’ודי שלום ניר מוזס (עד למותו).

איזה קשר יש לבהמה הזו לשידורים של ערוץ 14 שממילא לא מכוון לאנשים כמוה שניזונים מתעמולת שידורי הנוחבה של ערוצי 11, 12 ו 13? מה אכפת לה מה קורה בערוצים שלא מיועדים לצפיה ע”י קפלנוחבות כמוה?  ומה היה אכפת לה אם המדינה תבדוק את השימוש ברוגלות בעתירה הקודמת שהגישה נגד משה דרורי?

למה בכלל נותנים לבהמה כזו זכות עמידה בבג”ץ, ומה הקשר שלה לעותר השני, מכון זולת שחולשת עליו הבהמה הנוחבית זהבה גלאון????

בג”ץ גלגל אותן ואת הכושאללה אמא שלהן מכל המדרגות, אם כי עשו חסד איתן ולא הטילו עליהן הוצאות.

העתירה כוונה נגד הרשות השניה לטלוויזיה מדוע אינם נוקטים עיצומים כספיים על ערוץ 14 שלטענתם משדר פייק.

הליאורה ניר הזו קשורה למכון זולת שבו שולטת זהבה גלאון, זונת פמיניזם ומגדר ידועה.  לדבריה של ליאורה ניר “ערוץ 14 מתנהל כמו ילד עבריין שהוריו מפחדים לשים לו גבולות, ומפר את החוזה האתי והמקצועי שקיים בין ערוץ לצופיו. התנהגותו בוטה עד כדי כך, שעולה ספק אם אנשיו קראו אי פעם את תקנון האתיקה של המקצוע שבשמו הם עולים לשידור מדי יום ביומו”.

בגץ זרק את ליאורה ניר וזהבה גלאון מכל המדרגות

פסק הדין של בג”צ זרק מכל את המדרגות את העתירה ההזויה של ליאור ניר ו”מכון זולת” נגד ערוץ 14.  1/8/2024.

בפסק הדין לא כתוב שום דבר חוץ מהעובדה שהעתירה נמשכה ובוטלה על ידי מגישה, אבל מה שבעצם נקבע זה שאין תשתית עובדתית לטענות על הפצת פיק ניוז, הסתה והטיה של שידורים.

זוהי דוגמא לצביעות של מי שצועק “דמוקרטיה” ובאותה נשימה מנסה לפגוע בחופש הביטוי ובגיוון התקשורתי, שזה נשמת אפה של הדמוקרטיה.  ליאורה ניר וזהבה גלאון רוצות לשלוט בתקשורת שתשרת אג’נדה אחת.  אנטי ביבי, אנטי ימין, אנטי ישראל, בעד קפלן, בעד פמיניזם/פמינאציה ובעד נוחביטיזם.

הטענות שנטענו בעתירה

פי העתירה, ניר ושותפיה לתנועת “רגולציה הוגנת” עקבו במשך כשבעה חודשים אחר שידורי ערוץ 14, מצאו עשרות הפרות סדרתיות של הוראות הדין והרישיון והגישו 55 תלונות לרשות השנייה ולנציב תלונות הציבור ברשות דוד רגב. אף שהרשות מצאה חלק מן התלונות מוצדקות, היא נמנעה מהטלת עיצומים כלשהם על ערוץ 14.

בעתירה מוזכרים מקרים רבים של הפרות לכאורה של חוקי הרשות ותנאי הרישיון. בין היתר מוזכרים שידורי כזב כמו המקרה שבו האשים אמנון יצחק בראיון לשמעון ריקלין את ההנהגה הציונית בניצול של מכונת ההשמדה הנאצית; המקרה שבו דנה ורון טענה שנשיאת העליון לשעבר אסתר חיות הפעילה קשרים כדי לחלץ את נכדה מהתופת של ה-7.10; המקרה שבו ינון מגל פרסם ב”פטריוטים” סרטון ערוך ממנו עולה כאילו נכדתו של יצחק רבין, נועה רוטמן, קראה לערפאת “מקסים”; המקרה שבו סמדר שמואלי טענה בשידורי הערוץ כי מנהיגת המחאה נגד ההפיכה המשטרית שקמה ברסלר מחקה פוסטים שפרסמה לפני ה-7.10 כדי להסתיר שהיה לה כביכול מידע מוקדם על פלישת חמאס; והמקרה שבו הערוץ שילב בכתבה חדשותית על סופת גשמים בקליפורניה סרטון ממצג שיטפונות בפארק שעשועים.

עוד מוזכרים בעתירה שידורים שבהם עבר הערוץ לכאורה על סעיף בחוק הרשות שאוסר על שידורים שיש בהם משום עבירה פלילית או עוולה אזרחית. בהקשר זה מצוינים בין היתר המקרה שבו קרא שמעון ריקלין לא לציית לפסק-דין של בית-המשפט העליון בעתירת הנבצרות של בנימין נתניהו, אם יפסוק העליון נגד ראש הממשלה; המקרה שבו קרא איתמר פליישמן ב”פטריוטים” לעלות “לא מטאפורית” עם בולדוזר D9 על בית-המשפט העליון, אם וכאשר יחליט על הוצאת נתניהו לנבצרות; והמקרה שבו קרא נועם פתחי “לדרוס את מי שמפריע” לקיים הפרדה מגדרית בשמחת תורה.

כמו כן מוזכרים בעתירה מקרים שבהם שידורי ערוץ 14 הפרו לכאורה את כללי האתיקה של הרשות האוסרים על פגיעה ברגשות הציבור או בכבודו של אדם, כמו המקרה שבו הלל ביטון-רוזן ובועז גולן דיברו על החייל והחיילת שנהרגו בגבול מצרים וקישרו זאת לעובדת היותם לבד בבוטקה כל הלילה; והמקרה שבו יצא שמעון ריקלין נגד שילוב נשים ביחידות לוחמות בטענה כי הן “משמרות את ההגמוניה”.

פרק נפרד בעתירה מוקדש למקרים שבהם שידורי הערוץ קידמו אינטרסים כלכליים ואישיים שונים, כמו המקרה שבו קרא ינון מגל “להפיל את הבכר הזה” בכוונו לעו”ד עמית בכר, יו”ר לשכת עורכי הדין, שהתנגד להפיכה המשטרית; או הקריאות בשידור להחרים את חברת שטראוס שהפסיקה לפרסם בערוץ 14.

חלק מהדוגמאות בעתירה מייחסות לערוץ הפרה של כללי האתיקה של המועצה האוסרים על ערבוב בין דיווח עובדתי להבעת דעה וכן מחייבים לתת ביטוי נאות ומאוזן לדעות השונות הרווחות בציבור. דוגמאות אחרות מתייחסות לעריכה “מגמתית ומסולפת” כמו המקרה שבו בערוץ 14 טענו שנשיא העליון לשעבר אהרן ברק אמר שהוא “מאוד מעורב” במו”מ על ההפיכה המשטרית, אף שבפועל אמר “לא מאוד, אבל די מעורב”. מקרים אחרים בעתירה מייחסים לערוץ פרסום סמוי בניגוד לכללים, כזה שבעקבותיו כבר הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד הערוץ.

“הפצה סדרתית של כזבים”

“תופעת ההפצה המסיבית של מידע מפוברק ומוטה הפכה לאיום של ממש על דמוקרטיות ברחבי העולם, כי היא משמשת כלי לתעמולה שזורעת שנאה ופילוג, ועלולה לשבש את המשטר הדמוקרטי לרבות תוצאות בחירות”, נכתב בעתירה. “[…] הפצה סדרתית של News Fake (ובעברית ידיעות כזב) מנוצלת לעתים באופן יזום ומכוון כדי להנדס תודעה, להשפיע על תוצאות בחירות, לחרחר מחלוקות וקיטוב חברתי.

חומרה מיוחדת יש בהפצה סדרתית של כזבים ומידע מוטה ומניפולטיבי בערוץ טלוויזיה מפוקח הכפוף לרגולציה. […] כעולה מריבוי ההפרות, ערוץ 14 אינו נוהג כערוץ חדשות עיתונאי, אינו מציית לדין לרבות לא לכללי עיתונאות אחראית, ולא פעם דיווחיו אינם נכונים או שקריים והדעות המובאות בו מוטות לטובת צד פוליטי ולטובת אינטרסים כלכליים ואחרים של בעל הרישיון. בהיעדר אכיפה כלשהי של הרשות את הוראות הדין ותנאי הרישיון של ערוץ 14, הפכו שידורי הערוץ לתמהיל פסול של הפצת פייק ניוז, הסתה וקריאות לאי -ציות לפסקי דין, הזדהות מופגנת עם צד הפוליטי, ושידור של תכנים מונוליטיים התומכים בראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו”.

העותרות טוענות כי ערוץ 14 פועל “כערוץ תעמולה לכל דבר ועניין” תוך שהוא עושה שימוש “במדיניות מכוונת של ‘פגע וברח’ או ‘פגע והתנער'”.

טענה נפרדת של העותרים נוגעת לכך שבשנת 2018, כשהרשות העניקה לערוץ 14 את הרישיון לשידורי חדשות, היא “התפרקה ללא כל הצדקה מסמכויות פיקוח ואכיפה” שמוקנות לה ברישיונות של חברות החדשות בערוצים 12 ו-13, כולל הסמכות ליטול זמני שידור, לקבוע חובות והנחיות חדשות לבעל הרישיון ולחייב אימוץ תקנון אתי. לפיכך דורשות העותרות מהרשות להסביר מדוע נמנעה מלכלול סעיפים אלה ברישיון הערוץ.

בעתירה מובהר כי “העותרות, כהשקפת עולם, אינן תומכות בסגירת ערוצי טלוויזיה או כלי תקשורת כלשהם ועתירה זו לא נועדה למנוע מהערוץ לשדר, ואינה מבקשת לשלול את רישיונו, אלא רק לאכוף עליו את הדין והכללים הנוהגים והמחייבים את שאר חברות החדשות, כללים שאותם הערוץ מפר תכופות כמפורט בעתירה, ולמנוע את הישנותן של הפרות כאלה”, נכתב בעתירה.

https://www.the7eye.org.il/505058

להלן כתבה מגמתית בידיעות אחרונות ע”י גלעד מורג, 1/8/2024

הבוקר (ה’) 1/8/2024 בבג”ץ נערך דיון בעתירה של מכון זולת, שבראשו עומדות ח”כ לשעבר זהבה גלאון וליאורה ניר, נגד הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו וערוץ 14, כשבסופו של הדיון החליטה העותרת למשוך את העתירה והיא צפויה להימחק.

לפי העתירה, העותרים ביקשו לדעת מדוע לטענתם נמנעת הרשות השנייה מלהפעיל את סמכותה להטיל עיצומים כספיים או אחרים על “ערוץ יהודי ישראלי בע”מ”, שמפיקה ומשדרת את ערוץ 14, בגין שידור סדרתי של ידיעות כזב (פייק ניוז), דברי הסתה, חוסר אובייקטיביות, העדר איזון ותוכן פרסומי, המהווים לטענתם הפרות בוטות וסדרתיות של הדין והרישיון וכדי למנוע את הישנותן של הפרות כאלה, כך לטענתם.

עוד נטען בעתירה, שהוגשה באמצעות עו”ד יוסי עבאדי ממשרד מיתר, כי על הרשות להסביר מדוע נמנעת המועצה מלכלול ברישיונו של ערוץ ,14 שהוא ערוץ חדשות, את כל ההוראות הכלולות ברישיונות שהעניקה הרשות לחברות החדשות של ערוצים אחרים, המקנות לה סמכויות פיקוח ואכיפה.

בעתירה שלל דוגמאות להפרות של השידור, לטענת העותרים, כמו למשל “קריאה לא לציית לפסיקת בג”ץ בעניין העדר הפרדה בתפילה במגזר הציבורי”, “איומים וקריאה לאי ציות אפשרי של בית המשפט העליון בעניין נבצרות ראש הממשלה”, פירוט של התבטאויות שפוגעות ברגשות הציבור ועוד.

בתגובה מקדמית של ערוץ 14 נכתב: “עתירה זו הינה מהלך נוסף בשרשרת ניסיונות של גורמים פוליטיים לייצר החלטה בהליך שיפוטי, שתגרום לביטול עצמאותו העיתונאית של ערוץ 14 ועד לסגירתו ממש. למרות שיש הרואים בעין ביקורתית אפילו חריפה את תוכן שידורי החדשות והאקטואליה בערוצי טלוויזיה ורדיו אחרים, לא תמצא שננקט נגד מי מהם הליך משפטי בדרישה להטיל מגבלות כלליות, ממוסדות, על חופש העיתונות שלו. יוזמי ההליכים מתהדרים על פי רוב בנוצות ליברליות ונושאים על נס את חשיבות הפלורליזם של השקפות ודעות כמרכיב חיוני בדמוקרטיה הישראלית. ברם, הרטוריקה הליברלית נאלמת לנוכח ערוץ טלוויזיה שמיישם את חזון הפלורליזם התקשורתי מהלכה. מאות אלפים צופים בקביעות בערוץ 14 משום שהם סבורים כי הוא משדר חדשות ואקטואליה באופן אמין ונאמן למציאות. העותרות מבקשות לפגוע אנושות בערוץ 14 באמצעות הטלת סנקציות ומשטר פיקוח דרקוני, חסר תקדים, שישנה את ה DNA העיתונאי שלו, ובכך למחוק ממפת ערוצי הטלוויזיה ערוץ שמהווה בית תקשורתי למאות אלפי ישראלים מדי יום וערב”.

הרשות השנייה בתשובתה לעתירה, באמצעות עו”ד עופר קורלנדר ועו”ד אסף הדני, ממשרד יוסי לוי ושות’: “בניגוד מוחלט לטענות חסרות השחר המועלות בעתירה, הרשות השנייה מפעילה גם מפעילה את סמכויותיה הקבועות בדין בכל הנוגע לאכיפה ופיקוח בכל עת, כלפי כלל הגופים המפוקחים המצויים בסמכותה, לרבות כלפי ערוץ 14 (ובכלל זה באמצעות נקיטת הליכי הפרה והשתת עיצומים כספיים במקרים מתאימים), באופן שוויוני, ללא משוא פנים, וללא כל קשר לזהות המורשה לשידורים או לעמדות (“אג’נדה”) אותן הוא לכאורה מקדם. הרשות השנייה סבורה כי יש להיזהר זהירות מרבית מאימוץ התפיסה השגויה העומדת בבסיס העתירה שבכותרת, אשר ממנה עולה לכאורה כי הרשות השנייה נדרשת לשמש כשוטר דעות. חופש הביטוי אינו רק החופש להביע דעות מקובלות, אלא הינו גם החופש להביע דעות חורגות ואף כאלה אשר הרוב סולד מהן”.

עו”ד של העותרות אמר בדיון: “מפנים את כל הפניות לנציב תלונות הציבור, אולם נציב תלונות הציבור נעדר סמכויות”.

עופר גרוסקופף, אחד השופטים, השיב: “זה לא תפקידו. זה לא הגיוני להפנות לבדיקתו? אני התרשמתי שנציב התלונות עושה עבודה, הוא מגיב מול הפונה, הוא לפעמים מתכתב מול הפונה. למה לא להפנות? הוא פונה ומברר, מסיק מסקנות, ואחרי זה זה מגיע לבדיקה אם צריך מעבר לזה”.

“הרשות פועלת בצורה שוויונית, היא לא מטרגטת ערוץ מסוים”, אמר בין היתר אסף הדני, עורך הדין של הרשות השנייה. “חשוב להדגיש עוד משהו, אנחנו לא גורם ששותל דעות או תכנים, אנחנו עובדים ופועלים כדי לשמור על העקרונות שאמרתי לפני כן. כשהחוק נכתב היה ערוץ אחד ועברו לשני ערוצים. יש ערוצי תקשורת שהם לא מפוקחים, יש תקשורת שכל אזרחי העולם צורכים באינטרנט. רשות התקשורת נפתחה בצורה משמעותית. כשהרשות באה להפעיל את הסמכות שיש לה היא צריכה לקחת בחשבון את העקרונות שדיברתי עליהם וגם את העובדה שהיא לא יכולה לעלות לרף מסוים”.

השופט נועם סולברג אמר לקראת סוף הדיון: “באופן אישי איני צופה בערוצים מטעמי זמן ולא מטעם זה או אחר, עזרתם לנו בתיאור הדברים. בשורה התחתונה, לא שוכנענו שיש בסיס לטענת האפליה ביחס לרשות של ערוץ 14 ביחס לערוצים אחרים וגם לא התרשמנו להיעדר אכיפה. מטבע הדברים, בהתייעצות הנוספת שקיימנו עכשיו, המטריה הזו צריכה אכיפה מתונה, זהירה ושקולה כשמדברים על חופש הביטוי. לא שוכנענו על ליקוי הקיים בעניין זה אצל הרשות השנייה, איננו רואים הצדקה להוצאת צו על תנאי. חשבנו לנכון לשקף כאן ועכשיו כדי שתשקלו האם עומדים על העתירה, כן או לא”. לאחר הערות השופטים הוחלט על ידי העותרים למחוק את העתירה.

עו״ד יוסי עבאדי אשר ייצג את העותרים: “ניכר שלא נעלם מעיניהם של שופטי בג”ץ שהדברים שצוטטו בעתירה מתוך שידורי ערוץ 14 הם דברים קשים, אך הם אינם רוצים להתערב בפעולות האכיפה שמבצעת הרשות השנייה נגד ההפרות של כללי השידור והאתיקה”.

עוד הוסיף עו״ד עבאדי: ״התרענו בפניי בג”ץ שהאירוע של 6 בינואר 2021, שבו הסתער המון מוסת על הקונגרס האמריקני, לאחר ש’פוקס ניוז’ שידרו ידיעות כזב על מכונות ההצבעה המזויפות, עלול להתרחש גם בישראל, ועל הרשות להגביר את האכיפה נגד דברי הסתה כדי למנוע אירוע כזה גם כאן”.

ממכון זולת נמסר בהמשך לדיון כי: “נמשיך להיאבק בכל הזירות נגד מכונת הרעל על שלוחותיה השונות. התוצאה של הדיון היום לא תרפה את ידנו”.

את ערוץ 14 ייצג משרד עורך הדין יגאל דנינו ממשרד דנינו שי משה.

https://www.ynet.co.il/entertainment/article/hk00vpktfa

 

העתירה של ליאורה ניר ומכון זולת נ’ ערוץ 14

PDF

תשובת ערוץ 14 לעתירה של ליאורה ניר וזהבה גלאון

בתשובה הם כותבים “עתירה זו הינה מהלך נוסף בשרשרת ניסיונות של גורמים פוליטיים לייצר החלטה בהליך שיפוטי שתגרום לביטול עצמאותו העיתונאית של ערוץ 14 ו עד לסגירתו ממש. ככל הידוע, אין תקדים להליכים משפטיים שתכליתם סגירת ערוץ טלוויזיה או הצרת חופש העיתונות שלו באופן ממוסד.

למרות שיש הרואים בעין ביקורתית )אפילו חריפה( את תוכן שידורי החדשות והאקטואליה ב ערוצי טלוויזיה ורדיו אחרים, לא תמצא שננקט נגד מי מהם הליך משפטי בדרישה להטיל מגבלות כלליות, ממוסדות, על חופש העיתונות שלו. יוזמי ההליכים מתהדרים על פי רוב בנוצות ליברליות ונושאים על נס את חשיבות הפלורליזם של השקפות ודעות כמרכיב חיוני בדמוקרטיה הישראלית.

ברם, הרטוריקה הליברלית נאלמת לנוכח ערוץ טלוויזיה שמיישם את חזון הפלורליזם התקשורתי מהלכה למעשה, ונותן ביטוי גם לעמדות ודעות שאינן תואמות את השקפתם הפוליטית. או אז הם נחפזים לבית המשפט ודורשים )בשם הדין כמובן( כי יפעיל מרות שיפוטית על ערוץ 14 ויגרום לו “ליישר קו”.

בישראל קיים שוק תקשורת חופשי ותוסס הכולל את אמצעי התקשורת המסורתיים, ערוצי טלוויזיה ורדיו שמשדרים חדשות ואקטואליה, כמו גם עשרות אלפי ערוצי ניו -מדיה שמייצרים מסה של מידע ודעות, וכל אדם מוצא לעצמו את ערוצי המידע והדעה המועדפים עליו. ערוץ 14 הוא ערוץ הטלוויזיה המועדף ע”י רבים באוכלוסייה בקצב הולך וגדל. מאות אלפים צופים בקביעות בערוץ 14 משום שהם סבורים כי הוא משדר חדשות ואקטואליה באופן אמין ונאמן למציאות. העותרות מבקשות לפגוע DNA אנושות ב ערוץ 14 באמצעות הטלת סנקציות ומשטר פיקוח דרקוני, חסר תקדים, שישנה את ההעיתונאי שלו, ובכך למחוק ממפת ערוצי הטלוויזיה ערוץ שמהווה בית תקשורתי למאות אלפי ישראלים מדי יום וערב. למעשה, בדרישת העותרות כי הרשות השנייה תטיל משטר פיקוח מיוחד
וסנקציות כלכליות ואחרות על ערוץ 14 , טבועה הדרישה כי התוכן של ערוץ 14 יותאם לעמדת ן
הפוליטית.

מהלכים כלכליים ומשפטיים נגד ערוץ 14 כחלק מהאסטרטגיה הכוללת משלהי 2022 וביתר תוקף בשנת 2023 מתקיים מאמץ שיטתי ומעשי לפגיעה בערוץ 14 באמצעים שונים לרבות באמצעים כלכליים ו משפטיים:

אמצעים כלכליים – על ערוץ 14 הוכרז חרם מפרסמים שנועד במוצהר “לייבש” את הכנסות הערוץ מפרסומות ובכך להביא לסגירתו. בקיץ 2023 חברו בכירי המשק העסקי בישראל לשם הטלת חרם פרסומות מתואם העולה כדי הפרה של דיני התחרות על ערוץ 14 . חברות ענק כמו שטראוס, הבנקים, דלק רכב, ‘ביג’ ואחרות, חדלו לפרסם בערוץ 14 וקראו לחברות אחרות ללכת בעקבותיהן 1. חרם מתואם זה ממומש בפועל עד היום והכנסותיו של ערוץ 14 ניזוקו קשות.

אמצעים משפטיים – ננקטו הליכים משפטיים נגד ערוץ 14 שהמשותף להם הוא הדרישה להגביל את חופש הביטוי והסיקור העיתונאי של ערוץ 14, עד כדי סגירתו.

הנה דוגמאות:

מב”כ 1/25 יש עתיד בראשות יאיר לפיד נ’ ערוץ יהודי ישראלי בע”מ ואח’ 1.11.2022. גם שם (הליך שנקטה מפלגת ‘יש עתיד בראשות יאיר לפיד’ ערב הבחירות לכנסת ה 25) הציגה העותרת אסופת קטעים ששודרו בערוץ 14 ו עתרה לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה להכריז עליו כ”גוף פעיל בבחירות”, בטענה שהערוץ תוקף ללא הרף את המפלגה ואת ראשה. גם שם כמו כאן,
לאחר שהעותרת שילמה מס שפתיים סמלי (“התקשורת היא כלב השמירה על הדמוקרטיה”; חשיבות “שוק הרעיונות” וכו’) היא דרשה לסמן את שידורי ערוץ 14 כ”תעמולת בחירות” – הכרזה שמשמעותה המעשית הייתה סגירה מיידית של ערוץ 14, שכן הייתה מ חייבת באופן אוטומטי את ביטול רישיון הערוץ ע”י הרשות השנייה.

השופט יצחק עמית יו”ר ועדת הבחירות המרכזית דחה את העתירה תוך שהוא קובע כי שידורי ערוץ 14 אינם ” פעילות בחירות” וחייב את העותר בהוצאות (נכבדות) החלטה מיום 13/10/2022.

נספח 1 – מצ”ב החלטת כבוד השופט עמית במב”כ 1/25 יש עתיד בראשות יאיר לפיד נ’ ערוץ יהודי ישראלי בע”מ ואח’.

בגץ 7232/22 ערוץ יהודי ישראלי בע”מ נ’ מרצ – השמאל של ישראל בראשות זהבה גלאון ואח’.

ערב הבחירות הכלליות בנובמבר 2022 אסרה מפלגת ‘ מרצ בהנהגת זהבה גלאון’ על ערוץ 14 להציב עמדת סיקור במטה הבחירות של המפלגה. במסגרת עתירה שהגיש ערוץ 14 לבג”ץ נפסלה ביום 31.10.2022 החלטת מרצ בהנהגת זהבה גלאון בנימוק שהיא פוגעת בחופש העיתונות ובחובתה לנהוג בשוויון כלפי כלי התקשורת. נפסק כי חסימת דרכו של ערוץ 14 לבדו מפני סיקור האירוע, בד בבד עם מתן גישה חופשית לכל יתר כלי התקשורת, לרבות ערוצי הטלוויזיה המתחרים, מובילה לפגיעה בלתי
מידתית בערוץ 14 ובקהל צופיו.

נספח 2 – מצ”ב פסק-דין בבג”ץ 7232/22 ערוץ יהודי ישראלי בע”מ נ’ מרצ – השמאל של ישראל בראשות זהבה גלאון ואח’ (להלן: “עניין מרצ”).

וראו גם מאמרו ב’הארץ’ של רביב דרוקר מ 21/5/2023 בו קרא לציבור להציף את בתי המשפט בתביעות נגד ערוץ 14 תוך גרירת בתי המשפט לזירה התקשורתית-פוליטית.

מתנגדי ערוץ 14 החפצים בסילוקו מהזירה התקשורתית שמים יהבם על המערכת המשפטית פעם אחר פעם. עתירה זו הינה צעד נוסף בקמפיין כלכלי, משפטי וציבורי שמפעילים פוליטיקאים מצד אחד של המתרס הפוליטי נגד ערוץ 14 במטרה ברורה לסגור את ערוץ 14 , ולמצער – “לאלף” את מערכת החדשות של הערוץ ואת העיתונאים הפועלים במסגרתו, ובכך לפגוע בחופש העיתונות המוקנה להם כזכות יסוד.

זכותו של כל אדם וכל גוף להסתייג מן התכנים והשידורים של אמצעי תקשורת זה או אחר. העותרות לא מסתפקות בכך; הן דורשות שבית המשפט יכריח את הרשות השנייה להשליט משטר פיקוח מיוחד על ערוץ 14 ; לא על משדר מסוים או תוכנית מסוימת, אלא על לוח השידורים כולו, על מערכת החדשות, ועל כל עיתונאי הערוץ. ככל הידוע לנו, מדובר בדרישה חסרת תקדים להתערבות שיפוטית
בכלי תקשורת שאם תתקבל חלילה, תשנה מוסכמות יסוד בחופש העיתונות בישראל.

ערוץ 14 פועל תחת רגולציה הדוקה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומשתף פעולה איתה לפי דין. הרשות השנייה עוקבת אחר שידורי ערוץ 14 , באופן יזום ו פרו-אקטיבי, וכעניין שבשגרה פונה לערוץ 14 בדרישות למתן תשובות והבהרות, ובמקרים מסוימים אף נוקטת בהליכי הפרה לפי חוק. במציאות שבה קיים רגולטור פעיל ואפקטיבי, לא קיימת סיבה להתערבות בית המשפט הנכבד ולמתן הסעדים הדרקוניים המבוקשים”.

PDF