רקע עובדתי:

1. ביום 19/3/20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד. עוה”ד קרן אוגינץ מונתה כנאמנה לניהול הליכי חדלות הפירעון.

2. במסגרת הצו לפתיחת הליכים הושת על היחיד תשלום עיתי בשיעור של 150 ₪ לחודש.

3. ביום 4/6/21 הגיש היחיד בקשה לפטור אותו מצו התשלומים והנאמנה הגישה את תגובתה לבקשה. בהחלטה שניתנה ביום 28/6/20 ניתן ליחיד פטור מהתשלום החודשי לקופת הנשייה החל מחודש 06/20, בהתאם להלכת בית המשפט העליון ברע”א 6353/19 לשצ’נקו נ’ כונס הכנסים הרשמי ( פורסם בנבו, 11.2.20).

4. היחיד יליד 1968, רווק, ללא ילדים, גר בגפו בדירה שכורה בxx. היחיד סובל מבעיות נפשיות ונקבעה לו נכות רפואית יציבה בשיעור 64% ודרגת אי כושר יציבה בשיעור 100%.  היחיד מתקיים מקצבת נכות  בשיעור 3321 ש”ח וכן מקבל סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון בסך של 770 ₪ בכל חודש.

5. כנגד היחיד הוגשו 5 תביעות חוב בסכום מצטבר של 81,224 ₪, ללא חובות בדין קדימה. תביעות החוב לא נבדקו בהתאם להחלטה מיום 2/11/20.

דו”ח ממצאי בדיקה והמלצות הנאמנה :

6. ביום 23/1/21 הגישה הנאמנה דו”ח ממצאי בדיקה בו פירטה את הנתונים שלדעתה רלוונטיים בקשר ליחיד ולהליך.

7. מדו”ח ממצאי הבדיקה עולה כי המדובר ביחיד נכה על רקע פסיכיאטרי משנת 2009 וקריסתו הכלכלית נובעת בשל אי יכולת לעמוד בהחזר הלוואות ואשראי שנטל מהנושים בפרק זמן קצר יחסית, בשנת 2019, מרביתם לצורך רכישת אלכוהול והימורים. הנאמנה הוסיפה כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לאופן ומצג הדברים שפירט היחיד בפני הנושים. עוד הוסיפה הנאמנה כי היחיד לא צירף לדוחות על הכנסות והוצאות את מלוא האסמכתאות לגבי הוצאותיו וכן לא נמסרה פרטת עיזבון הוריו ז”ל. דירת המגורים של הוריו נמכרה בשנת 2014 והתקבל בידיו של היחיד הסך של כ- 180,000 ₪, בו עשה לטענתו שימוש להימורים, צריכת אלכוהול ולהוצאות מחיה.

8. בפרק ז’ לדו”ח ממצאי הבדיקה המליצה הנאמנה על ביטול הצו לפתיחת הליכים בשל ” ניצול לרעה ” בכך שהיחיד נטל הלוואות מהנושים בנסיבות בהן לא ברור כיצד הציג בפניהם את כושר השתכרותו, יכולת ההחזר של ההלוואות והיותו מתקיים מקצבת נכות.

9. היחיד הגיש תגובה לדו”ח ממצאי הבדיקה בה פירט על מצבו הרפואי, הכנסותיו והוצאותיו. נטען על ידו כי חלה התדרדרות במצבו הרפואי כשנה טרם הגשת הבקשה ( 2019 ) אז מצבו הנפשי התדרדר גם כן וכי הוא פותה על ידי נציגי מכירות ופרסומות ליטול הלוואות, אשראי ולבצע רכישות מחברות אשראי וסלולר. לטענתו, לא הציג מצגי שווא בפני מי מנושיו. בכל הנוגע לעיזבונות הוריו, הנכס היחידי היה  דירת מגורים בעיר נשר, שנמכרה בשנת 2014. היחיד סבר כי יש מקום  ליתן לו צו הפטר לאלתר מחובותיו.

10. דיון בקביעת צו שיקום כלכלי ליחיד התקיים ביום 7/3/21 אליו התייצבו היחיד, בא כוחו שמונה לו על ידי הלשכה לסיוע משפטי וכן באת כוח הנאמנה.

11. בדיון חזרה הנאמנה על ההמלצה לביטול הצו לפתיחת הליכים. הנאמנה חזרה והדגישה כי אין מקום ליתן ליחיד צו הפטר לאלתר מאחר והוא אינו עומד בתנאים הנדרשים בחוק, תוך שהיא מפנה לאופן ומועד יצירת החובות ( צריכת אלכוהול והימורים ). עוד הוסיפה הנאמנה כי היא מבקשת לממש את הכספים המוחזקים על שם היחיד בחב’ מיטב דש וכי יש לקבל מהיחיד פרטת עיזבון אמו המנוחה. בסיומו של הדיון הוסיפה הנאמנה כי היחיד עבד ב- 12 השנים האחרונות במספר מקומות לתקופות קצרות, מלבד כ- 7 חודשים בשנת 2018.

12. היחיד חזר בדיון על בקשתו לקבלת צו הפטר לאלתר וציין כי חובותיו נצברו בשנת 2019 בשל התדרדרות במצבו הנפשי, אז לא היה מאוזן . היחיד ציין כי נושיו הינם נושים מוסדיים גדולים שיכלו בנקל לבדוק את מצבו הכלכלי באופן פשוט וקל, כמו דרישת המצאת דפי חשבון. ככל והיו פועלים כך היו מגלים כי הוא מתקיים מקצבת נכות וסיוע בשכ”ד. היחיד טען כי לא ניסה להונות את נושיו, לא יצר חובות חדשים בזמן ההליך ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש ולשקמו כלכלית במקום לבטל את ההליך ולהחזירו להתמודד מול נושיו בהוצאה לפועל, שם לא יוכלו לגבות את חובם. בסופו של הדיון ציין כי עבד בפעם האחרונה בשנת 2020 ברשת מלונות דן ברחיצת כלים, למשך מספר ימים.

13. בדיון שנערך ביום 7/3/21 נחקר היחיד על ידי רשם ההוצאה לפועל בדבר מצבו הנוכחי ואופן יצירת החובות.

14. ביום 8/3/21 הגישה הנאמנה דו”ח מעסיקים מהמוסד לביטוח לאומי ממנו עלה כי היחיד עבד מספר ימים בשנת 2020, מספר חודשים בשנת 2019 במלונות דן וחב’ ו.ש. דגל לבן בע”מ ו- 8 חודשים בשנת 2018 במלונות דן וחב’ הכרמל הזוהר בע”מ.

15. ביום 25/4/21 היחיד הגיש בקשה למתן הוראות בה ביקש להשיב לידיו את מלוא הכספים ששילם לקופת הנשייה ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים בסך של 300 ש”ח, בהתאם להלכת בית המשפט העליון ברע”א 6999/20 נסים עוידה נ’ כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה ( פורסם בנבו, 24/2/21 ). בהחלטה שניתנה לבקשה נקבע כי זו תידון במסגרת ההחלטה בצו השיקום הכלכלי.

דיון והכרעה :

16. לאחר ששקלתי את מכלול הדברים, עיינתי בדו”ח ממצאי הבדיקה, תגובת היחיד לדו”ח, שמעתי את טענות הצדדים בדיון וכן הנתונים שעלו מתוך חקירת היחיד, אינני סבור כי יש מקום למתן צו הפטר לאלתר ואף לא לבטל את הצו לפתיחת הליכים, מהנימוקים שיפורטו להלן. צו לשיקום כלכלי של היחיד ותנאיו, המותאמים למצבו, יינתן בפרק נפרד ובסופה של החלטה זו.

האם יש מקום ליתן ליחיד צו הפטר לאלתר מחובותיו ?

17. סעיף 167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח – 2018 ( להלן : ” החוק” ) שעניינו “הפטר לאלתר” קובע תנאים מצטברים, כלכליים וערכיים, למתן הפטר מידי ליחיד מכל חובותיו, וזו לשונו:

                                 “

(א)  בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט’: הפטר, לאלתר.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג), אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ג)   … “

18. התנאי הראשון על פי סעיף 167 לחוק הינו העדר כושר השתכרות עודף על דמי המחיה. התנאי השני הוא כי לא מתקיים לגבי היחיד אחד מהמקרים המאפשרים הארכת תקופת התשלומים המפורטים בסעיף 163(ג) לחוק, למעט נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

19. התנאי השני בסעיף 167(ב) לחוק בו יש להתמקד בעניינו של היחיד, מפנה לרשימת המקרים הקבועה בסעיף 163(ג) לחוק, הקובע כך:

”

163. תקופת התשלומים

…

(ג)    על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1)   בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

…

(2)   ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)   הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

(ב)   הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

(ג)    מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;

(3)   …

(4)   …   “

20. רשימת המקרים המפורטת בסעיף 163(ג) לחוק עוסקת במצבים בהם ניתן להצביע בבירור על פגם בהתנהלות היחיד או בתום ליבו, בזמן ניהול הליך החדל”פ או במהלך יצירת חובותיו. בהתקיים אחד מן המקרים המפורטים לעיל, קבע המחוקק שאין זה ראוי שיינתן ליחיד צו הפטר לאלתר.

21. הנני סבור שאופן יצירת חובותיו והסתירות שהתגלו בחקירות היחיד מובילים למסקנה כי מתקיימים לגביו המקרים המצוינים בסעיפים 163(ג)(2)(א) – (ב) לחוק. משכך, אין להורות על  מתן צו הפטר לאלתר ליחיד, ואסביר.

22. מדו”ח ממצאי הבדיקה כמו גם מחקירת היחיד על ידי רשם ההוצאה לפועל בדיון שנערך ביום 7/3/21 עלה כי נטל על עצמו בשנת 2019, או ממש בסמוך לכך, התחייבויות כספיות ששימשו אותו בעיקר לצריכת אלכוהול והימורים וכן התקשר לרכישת ציוד סלולארי ושירותים ממספר חברות סלולאריות, בלא שיכל לעמוד בהתחייבויותיו.

23. מעיון במסמכי תביעת החוב שהוגשה ע”י הנושה כרטיסי אשראי לישראל בע”מ  ( בסך של 27,529 ₪ ) עולה כי היחיד חתם על טופס בקשה לקבלת כרטיס אשראי ביום 2/1/2019 שם הצהיר כי הוא בעל השכלה על תיכונית, עובד כמחסנאי שכיר החל מחודש 01/2017 והכנסתו החודשית נעה בין 4,000 ל- 7,000 ₪, נטו. נתונים אלו שנמסרו על ידי היחיד לנושה זה אינם תואמים כלל את המציאות התעסוקתית שלו העולה מדו”ח המעסיקים ותקופות מהמל”ל, הצהרתו בתצהיר שצורף לבקשה למתן צו פתיחת הליכים כי השלים 8 שנות לימוד בלבד וכן את הצהרותיו החוזרות, כי הכנסותיו הזעומות מקצבת נכות וסיוע בשכ”ד לא אפשרו לו לעמוד בהתחייבויותיו. בחקירתו בדיון השיב היחיד לשאלות רשם ההוצאה לפועל בסוגיה זו, כדלקמן :

“אתה אומר לי שבטופס קבלה לכרטיס אשראי שנערך ביום 2.1.19 מסרתי שאני מחסנאי מחודש 01/2017 ומשתכר 4000-7000 ש”ח לחודש, איך זה יכול להיות. אני משיב שאני לא זוכר, אני על תרופות. תמיד הייתי משתמש בתרופות, תמיד אני מאוזן איתם.

לא הייתה תקופה בה לא השתמשתי בתרופות.

אני קניתי בויזה אלכוהול והימורים, כל השטויות שיש.

אני לא שולט על עצמי, זה לא בידיים שלי.” ( עמוד 2 לפרוטוקול).

24. מהאמור עולה כי היחיד מסר פרטים שגויים ומטעים בדבר עיסוקו והכנסותיו עת פנה לקבל אשראי מחברת כ.א.ל. מהנתונים שבכתב התביעה על סכום קצוב שבתיק הוצאה לפועל מס’ 521865-11-19 הסתבר כי היחיד צבר את החוב כלפי נושה זה כבר מהחודש הראשון שלאחר הנפקת כרטיס האשראי ולא הפסיק לעשות בו שימוש משך כחצי שנה, עד פניית הנושה להליכים משפטיים וחסימת כרטיס האשראי. כבר בתחילת חודש 6/21 עמד סכום החוב לנושה זה ע”ס 17,526 ש”ח.

25. בחקירתו לא נתן היחיד הסבר מניח את הדעת להתנהלותו, על הצגת מצג כזב בפני נושה זה ובנסיבות דומות ממש לנושה נוספת, חב’ מימון ישיר. כמו כן לא ניתן הסבר מניח את הדעת ואסמכתאות בדבר גורל הכספים שנטל מנושיו בפרק זמן קצר, עת היה בעל יכולת החזר נמוכה עד אפסית. אינני מקבל את ניסיונו של היחיד לגלגל אחריות להיווצרות החוב לנושיו בטענה שאלו יכלו בנקל לערוך בדיקה בדבר מצבו הכלכלי טרם מתן ההלוואות ואשראי לאור היותם נושים מקצועיים, זאת למרות שיש לצפות מנושה מקצועי לפעול באופן זהיר. טענה בדבר קיומו של ” אשם תורם ” לנושה מקצועי בהליך חדל”פ טרם הוכרע בדיני חדלות פירעון במדינת ישראל, להבדיל למשל בדיני חדלות הפירעון בצרפת, המכירים בקיום ” אשם תורם ” לנושה מקצועי בהליכי חדלות פירעון של יחיד. ראו בעניין זה סקירה בהחלטה בתיק חדל”פ ( תל אביב- יפו ) 55666-02-20, אלרואי נריה עזרא נ’ הממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב ואח’ ( פורסם בנבו, 14/3/21 ).

26. אני סבור כי התנהלותו זו של היחיד, לכל הפחות כלפי שני נושים המחזיקים בסכומי החובות הגבוהים ביותר ( כרטיסי אשראי לישראל בע”מ וחב’ מימון ישיר ), משתבצת לחלופה הקבועה בסעיף 163(ג)(2)(א) לחוק בעניינו של חוב ליחיד הנוצר ” מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו “.

27. בנוסף, העובדה שכספי ההלוואות שנטל שימשו אותו למטרת הימורים, צריכת אלכוהול והתנהלות בפזרנות, יש בה כדי לשלול את תום ליבו בעת יצירת החובות ( ראו: ע“א 4892/91 אשכנזי נ’ כונס הנכסים הרשמי, פ”ד מח(1), 45, 57 ; ע“א 3376/11 רוזנברג נ’ כונס הנכסים הרשמי (6.10.13, פורסם בנבו). התנהלות זו מעידה על חוסר אכפתיות של ממש לתוצאת מעשיו ולפגיעה בזכות הקניין של נושיו וכן מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכלים בחוסר תום לב.

28. היחיד טען בתגובה לדו”ח ממצאי הבדיקה כי מצבו הנפשי התדרדר וכי אינו זוכר את אשר התרחש בעת נטילת ההלוואות. אינני רואה לתת משקל רב לטענה זו, וודאי שלא משקל מכריע, בהעדר ראייה כלשהי שתתמוך בה וגם לאור הצהרתו בחקירתו בדיון כי השתמש תמיד בתרופות וכי היה מאוזן בעזרתן ( עמוד 2 לפרוטוקול הדיון ). היחיד לא הוכיח כי חלה החמרה במצבו בתקופה הרלוונטית ליצירת החובות ואין עדות לכך שהיה חסר כשרות להתקשר בעסקאות או ליטול הלוואות.

29. יפים לענייננו דבריה של כב’ השופטת ג’ויה סקפה שפירא בפסק דין שניתן לאחרונה בחדל”פ (י-ם) 38584-02-20 אופיר נ’ ממונה על חדלות פירעון מחוז ירושלים (פורסם בנבו, 29.3.21) במקרה דומה לזה שלפנינו, בו דחה בית המשפט את המלצת הממונה למתן הפטר לאלתר ליחיד בשל התנהלותו בעת יצירת החובות:

“…התנהלותו של היחיד מלמדת על זלזול עמוק בחובותיו ובנושיו, ייתכן שמתוך תפיסה כי בסופו של יום – יזכה בקלות רבה, במסגרת הליך של חדלות פירעון לפטור מחובות אלה.” (סע’  6 לפסק הדין).

“…זאת ועוד, בנסיבות שתוארו, קבלת המלצת הממונה תישא עמה מסר שגוי ליחיד ולחייבים אחרים, שלפיו גם מי שנוהג בחוסר אחריות כלכלית, רשאי ליהנות מהטבות בדמות מחיקת חובותיו. ודוק, מתוך העובדות שפורטו בדו”ח עולה, כי בעניינו של היחיד אין מדובר ב”תאונה כלכלית” כי אם בריצה בעיניים פקוחות אל לבו של כביש סואן”. ( סע’ 8 לפסק הדין).

30. בחקירתו בדיון הוסיף כי נטל הלוואות מנושים פרטיים לצורך הימורים בסכומים של עשרות אלפים שקלים חדשים וכי היה מאוים על ידם ( עמוד 3 שורות 4-10 לפרוטוקול הדיון ). הצהרה זו סותרת את הצהרתו בישיבת הבירור שנערכה אצל הנאמנה ביום 27/7/20  בה הצהיר מפורשות כי אין לו חובות נוספים מעבר לאלו שבהוצאה לפועל, הוא לא לווה כספים מהשוק האפור ואינו מסובך עם גורמים עבריינים ( עמוד 6 לפרוטוקול החקירה ).

31. לסיכום האמור, אני קובע כי אופן יצירת החובות על ידי היחיד נעשה בחוסר תום לב, בדרך של נטילת התחייבויות בהיקף משמעותי בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יכול לעמוד בהתחייבויותיו וכן קיומן של סתירות שהתגלו בהצהרותיו, בלא שהתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זו. על כן, בהתאם לסעיף 167 (ב) לחוק אין מקום ליתן לו צו הפטר לאלתר ואני דוחה את בקשתו ליתן לו צו הפטר לאלתר.

האם יש מקום לבטל את הצו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד על פי סע’ 183 לחוק ?

32. סעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון קובע בין השאר כי במקרים מסוימים, המפורטים בסעיף 163(ג)(1) לחוק, רשאי בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים.

33. הוראות סעיף 183 לחוק אינן מאפשרות את ביטול הצו לפתיחת הליכים בשל פגמים באופן יצירת החובות, אלא רק בשל פגמים בהתנהלות היחיד בזמן הליכי חדלות הפירעון שפגעו בניהולם התקין.

34. בית המשפט העליון בע”א 6892/18 רפאל נ’ עו”ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד ( פורסם בנבו, 18.12.19) סייג זאת וקבע באמרת אגב כדלקמן  :

“… אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים (…) באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג.”

35. כעת עומדת לבחינה השאלה האם יש מקום להמשיך את הליך חדלות הפירעון ליחיד בו מצד אחד אין חובת תשלומים ומצד שני נקבע שחובותיו נוצרו על בסיס אחד מהמקרים הקבועים בסעיף 163(ג)(2) לחוק.

36. בספרם של כב’ השופט עודד מאור ועוה”ד אסף דגני, הפטר, דנו המחברים בסוגית התועלת בהותרת יחיד בהליך ללא חובת תשלומים עת נפל פגם ערכי בהתנהלותו. לשיטתם, במצב דברים זה על בית המשפט לבטל את ההליך ולחילופין לקבוע חובת תשלומים, על בסיס מלוא כושר ההשתכרות של התא המשפחתי, בהפחתת דמי המחיה, דבר שיהיה בו איזון מסוים בין זכות היחיד לשיקום ובין זכות הנושים לקבל את קניינם ( עמ’ 675 לספרם של כב’ השופט עודד מאור ועו”ד אסף דגני, הפטר, כרך א’ ).

37. במקרה שלפנינו לא ניתן לקבוע ליחיד חובת תשלומים מאחר ומדובר ביחיד רווק, שהוכר בדרגת אי כושר בשיעור 100% והוא מתקיים מקצבאות המוסד לביטוח לאומי וסיוע בשכ”ד בלבד. לא ניתן לקבוע כי ליחיד כושר השתכרות לאור מצבו הרפואי העדכני וכן מאחר ועבד שבועות בודדים בשנתיים האחרונות.

38. האפשרות הנוספת הינה ביטול הליך החדל”פ ואולם אינני רואה לאמץ אותה במקרה זה משני טעמים. הראשון, הדבר אינו עולה מהוראות חוק חדלות פירעון (סעיפים 183 ו- 163 לחוק) וכוונת המחוקק לגבי יחידים הפונים להליך חדל”פ, כפי העולה לדוגמא מסעיף מטרות החוק ( סע’ 1 לחוק ). השני, בפן המעשי יותר, ביטול הצו לפתיחת הליכים לא יביא תועלת הן לנושים, שלא יוכלו להיפרע מהיחיד בהליכי הוצאה לפועל, והן ליחיד ולשיקומו. היחיד הסביר בחקירתו כי הוא מאוזן כיום, החל בתהליך שיקום לאחר שנגמל מהימורים במכון לבריאות הנפש והוא מלווה על ידי עובדת סוציאלית ופסיכיאטר.

39. במקרה של היחיד אני רואה להותיר אותו בהליך וליתן צו שיקום כלכלי בתנאים המתאימים לו, תוך דגש מיוחד על קיום שתיים מתוך שלוש המטרות שבסעיף 1 לחוק : להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של היחיד ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים. קיימת אף התייחסות בפסיקה מוקדמת בהליכי פשיטת רגל לאינטרס הגובר והולך בשיקומו של החייב, התומכת במסקנה זו. אפנה לפש”ר ( חיפה ) 38142-04-11, זיאד מצאריה נ’ כונ”ר מחוז חיפה ( 17/10/13, פורסם בנבו  ) בו נפסק :

”  קיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאת הליכי פשיטת רגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ”ר  ” ( עמוד 5 לפסה”ד ).

40. בכל הנוגע למטרה הנוספת של החוק – השאת שיעור החוב שייפרע לנושים – הותרת היחיד בהליך תביא לטעמי אף להשגת מטרה זו שכן אז  ימומשו הכספים בחב’ מיטב דש ותערך בדיקה לגבי היקף עיזבון ההורים וגורל כספי מכירת הדירה. כמו כן, בהתאם להתקדמות תהליך השיקום של היחיד ואפשרותו בשלב מאוחר יותר  להשתלב חזרה במעגל העבודה, יכול ותוטל עליו חובת תשלומים בה ישלם סכום חודשי מתוך הכנסותיו, כששינוי של צו השיקום אפשרי בהתאם לסעיף 170 לחוק. צו שיקום כלכלי יינתן בהמשך ההחלטה.

41. בטרם יינתן ליחיד צו השיקום הכלכלי אני רואה לדון בבקשתו להשבת הכספים שנצברו בתיק זה ממועד מתן הצו לפתיחת ההליכים. אני דוחה את בקשתו זו לאור הנקבע בהחלטת בית המשפט בתיק פש”ר 65257-02-19 ( מחוזי ב”ש ) אברהם כהן נ’ כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח’ ( פורסם בנבו, 27/4/21 ), לפיה סכומים שנצברו בקופת ההליך כתוצאה מהתשלום החודשי ישמשו תחילה לתשלום הוצאות הליך ושכרו של הנאמן והיתרה תושב ליחיד. במקרה דנן, נצבר בקופת הנשייה סך של 300 ₪ בלבד שאין בהם כדי לכסות את שכר טרחה המינימלי לנאמנה. מכאן, אין מקום להורות על העברת הכספים שנצברו בקופה ליחיד ואני דוחה את בקשתו.

צו לשיקום כלכלי

משנדחתה בקשת היחיד למתן צו הפטר לאלתר וכן המלצת הנאמנה לביטול הצו לפתיחת הליכים, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי ליחיד בהתאם לסעיף 161 לחוק, בתנאים המפורטים להלן:

• חובת התשלומים – צו התשלומים ימשיך לעמוד בתקופת השיקום על 0 ₪ , זאת כל עוד לא יהיה שינוי במצבו של היחיד כפי שיפורט בהמשך, על בסיס הנימוקים שבהחלטה מיום 28/06/20 הפוטרת אותו מתשלומים חודשיים לקופת הנשייה בשים לב למצבו הבריאותי והנפשי, העדר כושר השתכרות ויכולת של ממש לשאת בתשלום מאחר והוא מתקיים אך ורק מקצבאות המוסד לביטוח לאומי, בהתאם להלכת לשצ’נקו ברע”א 6353/19.

• תקופת התשלומים – מאחר והיחיד ביצע פעולות כאמור בסעיף 163(ג)(2) לחוק ונהג בחוסר תום בשלב יצירת חובותיו, נקבעת בזאת תקופת התשלומים שאינה קצובה בזמן, בהתאם להוראות סעיף 163(ד) לחוק. לאור כך שניתן ליחיד פטור מהתשלומים החודשיים, בהתבסס על מצבו הנוכחי, לא מוטל על היחיד צו תשלומים והדבר יוותר כך כל עוד לא יהיה שינוי במצבת הכנסותיו ושינו בקביעת המל”ל לגבי דרגת אי כושר. בתקופה זו תפעל הנאמנה למימוש הנכסים הנתונים לקופה, כפי שיפורט להלן, והיחיד יפעל ע”מ להתקדם בהליך השיקום בו הוא מצוי. יכול שבסופו של הליך או כבר במהלכו ישתפר מצבו ויתאפשר שילובו מחדש במעגל התעסוקה, אז תהיה אפשרות להעשיר את קופת הליך החדל”פ בדרך של ביצוע תשלומים חודשיים. בכך יושגו כל מטרות הליך החדל”פ, כפי שפורטו קודם לכן .

אפנה להוראות סעיף 171(א) לחוק בו נקבע כי בתום שלוש שנים ממועד הצו לשיקום כלכלי ניתן לקצר ולקבע את תקופת התשלומים, ככל ושוכנע רשם חדלות הפירעון כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים, זאת לאחר שתינתן לנושים ולנאמנה הזדמנות להשמיע את טענותיהם ועמדתם.

בהתאמה למקרה שלפנינו, ככל ויתברר כי במהלך תקופה זו היחיד לא צבר חובות חדשים, מתנהל באיזון כלכלי בין הכנסותיו להוצאותיו, מתמיד בהליך הטיפולי או סיימו בהצלחה, משתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים סביבו ואין חשש שיחזור ליצור חובות חדשים, אשקול את שינוי הצו לשיקום כלכלי ,קיצור התקופה כאמור לעיל ומתן הפטר מחובותיו. לצורך כך יגיש היחיד בכל 3 חודשים דוחות על הכנסות והוצאות בצירוף אסמכתאות, ימציא  לנאמנה בכל סוף שנה קלנדרית דו”ח סיכום מטעם עוזרת סוציאלית ו/או המכון לבריאות הנפש לגבי התקדמות הטיפול והשיקום שעבר באותה שנה.

• נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – בהתאם לדו”ח ממצאי הבדיקה, ליחיד זכויות בכספים לא מוגנים המוקנים לקופת הנשייה בחברת מיטב דש גמל ופנסיה בע”מ. הנאמנה תגיש פסיקתה מתאימה למימוש הכספים. היחיד ישתף פעולה עם הנאמנה בכל הנדרש לשם כך. בנוסף, היחיד ימציא לנאמנה פרטת עיזבון הוריו ופירוט  הכספים וגורלם שהתקבלו ממכירת הדירה תוך 30 ימים , כמו גם  כל מסמך אחר שתדרוש הנאמנה לשם בירור זכויותיו בנכסי עיזבון הוריו המנוחים.

• כל נכס נוסף שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים המנויים בסעיף 164(ב) לחוק.

42. תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות בבקשה מתאימה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

43. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל ובכפוף להחלטה עתידית ומפורשת, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

בהתאם לדין החל, ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

44. הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה – אני מפנה את היחיד לקרוס הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. לאור אופי החובות, מועד היווצרותם וכן מאחר והיחיד מאוזן תרופתית נכון להיום, מטופל ומלווה על ידי גורמים מקצועיים בתחום הרווחה ובריאות הנפש, אני סבור שקורס הכשרה כלכלית נכונה יוכל ויתרום לשיקומו של היחיד ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים החברתי כלכלי.

לצורך שיבוצו להכשרה נדרש היחיד למלא את הטופס המקוון לשם הצטרפות להכשרה, הנמצא באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה. ככל שלא יישלח טופס ההרשמה ע”י היחיד, לא ישובץ להכשרה. השתתפות היחיד בהכשרה מהווה חלק מתנאי הצו לשיקום כלכלי.

45. הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:

• הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, רשאי יהיה רשם ההוצאה לפועל  להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה קודם לכן באופן זמני, בהתאם לסעיף 169לחוק.

• ביטול הליך – רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף  183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

• הסתרת מידע מרשם ההוצאה לפועל ו/או הנאמנה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

• הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

46. הנאמנה תפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ותפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.

47. במידה שהיחיד יפר את תנאי הצו תפנה הנאמנה לרשם ההוצאה לפועל בהודעה מתאימה , מיד לאחר שהדבר נודע לה.

48. היחיד ימציא החלטה זו לעובד/ת הסוציאלי שלו תוך 14 ימים מהיום ויעביר לנאמנה את אישור המסירה.