קטין בן 5 תובע את עירית רמת גן.  אבא שלו הרכיב אותו על אופניים, הייתה מהמורה בכביש והילד נפל. “האב הרכיב את הילד באופנים חשמליות בצידו הימני של הנתיב בכביש שברחוב ארלוזורוב בשטח רמת גן, לכיוון בית הספר של הקטין בתל-אביב, במהלך הרכיבה, נתקלו האב והקטין עם האופניים במקטע משובש בכביש אשר נוצר כתוצאה ממהמורות וסדקים רחבים בכביש, האב איבד שליטה על האופניים וכתוצאה מכך האב והקטין נפלו בחוזקה ולקטין נגרם שבר בשוק ימין”.

את העיריה ייצגה עו”ד יפעת סרי.  העיריה לא רצתה לשלם אפילו שקל אחד.   לטענתה האבא היה צריך להיות זהיר יותר ולא לסוע בנתיב שאפשר לראות שיש בן 3 בורות לאורך 10 מטר.  ב

תצהיר שניסחה העורכת דין יפעת סרי למפקח מהעיריה כתבה טענה שטותית מאוד, שהאבא היה צריך לרכוב בנתיב האמצעי ולא בצד ימין.  השופטת לעגה לעורכת דין הזו שפשוט כתבה טענת סרק מטופשת מתוך רצון להשביע את רצון העיריה.

השופטת האולטרה פמיניסטית אורלי מור אל כתבה שיפעת סרי “כשלה מלשכנע, ש(עירית רמת גן) נוקטת מדיניות וטיפול סבירים במפגעים מסוג זה והסתפקה בקביעה נחרצת שלא מדובר כלל במפגע, ואף השתמע מתצהיר העד מטעמה זלזול וחוסר אמון בטענות התובע, תוך אמירה מקוממת שאם הכביש לא תקין הרי שהיה אמור לנסוע באמצע הכביש, הכל שעה שמדובר בכביש מרכזי עם כלי רכב רבים ושעה שתקנות התעבורה מחייבות נסיעה בצד הימני.  העד אמנם חזר בו מהאמירה במהלך עדותו, אך עצם העובדה שנכתבו בתצהיר שמן הסתם נערך לאחר מחשבה, מדברת בעד עצמה.  טענת (יפעת סרי), שכך אמור להראות כביש מרכזי בשטח העיר אינה יכולה להתקבל. מדובר במפגע שאכן יכול לגרום לנזק כפי שקרה בפועל. הנתבעת לא הוכיחה שבגדר סדרי העדיפויות ברשות לא ניתן היה לפעול לתיקון המפגע ולו באופן נקודתי”.

הסכומים שדרשו ההורים כל כך קטנים (דרשו 59,000 ש”ח) שקשה להבין למה יפית סרי המליצה לעירייה לנהל תיק שלם עם הוכחות ועם קדם משפט ותצהירים, דיונים ועדים כשבסוף כל העבודה המשפטית הזו חסכה לעירייה 15,000 ש”ח.

השופטת חייבה את העיריה רק ב 25,000 ש”ח.  על זה כל המהומה?  וכמה כסף קיבלה יפעת סרי על כל הניירת שחירטטה?

איך טוענים לנזק גוף בגלל תאונת אופנים בלי תעודה רפואית?  

אמנם נטען שנגרמה לילד חבלה גופנית, שבק בשוק ימין אבל לא הוצגה שום תעודה רפואית.

ההורים טענו שהילד “אובחן שהוא סובל משבר ספירלי בטיביה ימין ורגלו גובסה למשך כחודש ימים, עד לתאריך 8/3/17 . במהלך תקופה זו אסור היה לקטין לדרוך על הרגל, ומטבע הדברים גם לא יכל לשהות בגן וקיבל עזרה מהוריו…..במהלך התקופה שהיה מגובס ברגלו הימנית, היה הקטין זקוק לעזרה מלאה שלהם בין היתר בלבוש, במקלחת ובשירותים כאשר בשבועיים הראשונים חשש לצאת מהמיטה והיה צורך להעבירו ממקום למקום. כמו כן נעשה שימוש בכסא גלגלים לאחר כשבועיים ואולם הקטין התקשה בשימוש בו…. גם כאשר הורידו לקטין את הגבס והתירו לו לדרוך על הרגל, הוא סבל מכאבים, פחד לדרוך על הרגל בבית והוריו היו צריכים לעזור לו לקנות בטחון על מנת להפיג את חששותיו. לאחר מכן במשך תקופה ארכה חשש לצאת ולשחק ולקח לו זמן להתגבר על האירוע. אמו של הקטין תארה בתצהירה שבמועד הרלוונטי עבדה כגננת בתל-אביב, היא ובעלה ניהלו משק בית עם 5 ילדים, בימים שלאחר התאונה נשארה עם הקטין ברוב שעות היום, נאלצה להיעדר ממקום עבודתה ולאחר שחזרה לעבודה אביו נשאר עמו.  התובעים עתרו לנזק לא ממוני בשיעור של 40,000 ₪, עזרת צד שלישי בשיעור של 15,000 ₪ והוצאות רפואיות בשיעור של 4,000 ₪.

אז כמה שווה תיק כזה?  התשובה:  24,750 ש”ח

השופטת קבעה שהנזק בגלל השבר עומד על 30,000 ש”ח.  ההורים השקיעו מזמנם לטפל (עזרת צד שלישי של הוריו החורגת מעזרה בסך גלובלי של 2,400 ש”ח, תרופות לשיכוך כאבים בלי קבלות 600 ש”ח = 33,000 ש”ח.  אבל השופטת ייחסה לאב אשם תורם של 25% ולכן הפחיתה 8,250 ש”ח והתקבלה תוצאה של 24,750 ש”ח.

על זה היה שווה ליפית סרי ולעירית רמת גן לעמוד על 4 רגליים אחוריות ולהימנע משלם פיצוי לקטין המסכן בן ה 5????

אורלי מור אל השופטת בתיק היתה פרקליטה שהכניסה זונות למעונות לנשים מוכות כדי לאלץ אותן להעיד נגד הסרסורים והסרסוריות שלהם, נגד רצונן.  בבית משפט שלום היתה פוסקת פיצויי נזיקים לכל אישה על כל שטות.  גברים שהגיעו לאולמה קיבלו זרגיג.  בגין פסקי הדין הפמיניסטיים שלה קודמה לבית משפט מחוזי בתל אביב והיום עוסקת בחדל”פ ופשטר.

להלן פסק הדין: