עו”ד גיא אופיר מגבעתיים ממתג עצמו כלוחם בתאגידי האינטרנט גוגל, פייסבוק, וורדפרס וכדומה.  לפעמים הוא טוען שהתאגידים האלה מאפשרים שיח אלים ובוטה ודורש מהם פיצויים על לשון הרע ללקוחות שלו, אבל כשפייסבוק וגוגל סוגרים חשבונות ומוחקים תכנים הוא מתקומם שהם פוגעים בחופש הביטוי.  בקיצור, יום ככה יום ככה.  העיקר שיבואו הלקוחות וכאלה יש הרבה כי מטבע הדברים, כל יום מישהו חדש מתבטא ברשת ותמיד יש מישהו שהדברים מפריעים לו, ואז יש תביעה.  לפעמים זו תביעת לשון הרע, לפעמים זו תביעת השתקה.  מה שנוח.  מה שמתאים.

בתמונה:  עו”ד גיא אופיר ממתג עצמו כלוחם נגד חופש הביטוי

עדנה קרנבל שמחה לבשר כי לאחרונה גיא אופיר ספג המלומה רבתי אצל השופט גיא הימן.  השופט קבע שגוגל לא אחראיות לתוצאות המופיעות במנוע החיפוש.  גוגל לא מבצעת לשון הרע כי היא רק מציגה את מה שקיים באינטרנט, והיא לא מפרסמת או מפיצה את מה שקיים באינטרנט, ואי אפשר להפוך את גוגל ל”מפרסמת” או לאחראית על פרסום, רק בגלל ששלחו לגוגל בקשה להסרת תוצאה ממנוע החיפוש.

גוגל בתפקיד בית משפט ללשון הרע? מה פתאום?

ובאמת איך אפשר לצפות מגוגל לחקור ולבדוק על כל פרסום מה האמת ומה השקר?  נגיד שהנכדים של אייכמן רוצים להסיר תוצאות שאומרות שהוא רוצח המונים בטענה שזה לשון הרע.  מה גוגל אמורה לעשות?  לחקור בארכיונים ולבדוק אם אייכמן באמת היה שותף לפיתרון הסופי של הנאצים לבעיית היהודים????  מה עו”ד גיא אפיר מצפה מגוגל לעשות?  לפתוח בית משפט של גוגל לענייני לשון הרע עם סמכות שיפוט ממונגוליה ועד צ’ילה?

עורכות הדין של גוגל שפנות שלא יודעות לתת פייט

על פי הכתבה:  עו”ד גיא אופיר הוסיף כי “גוגל והתובעים הגיעו להסדר שהוגש לבית המשפט, שלפיו בית המשפט יקבע אם הפרסומים מהווים לשון הרע, ובהתאם לקביעה, גוגל תסיר הפרסומים. באופן חריג  השופט הימן סירב לבקשת הצדדים לאשר את ההסדר בנימוק שללא הבאת המפרסם הישיר, לא יקבע כי מדובר בלשון הרע. אולם לא ניתן לדעת מי המפרסם, וכך אנו במבוי סתום”.

משתמע מזה שעורכי הדין של גוגל בישראל עו”ד רות לובן ועו”ד תמר דרורי ממשרד יגאל ארנון השתפנו ומכרו את גוגל ואת הציבור בזול, ולמרבה המזל דווקא השופט גיא הימן עצר ובלם את ההשתפנות של עורכי הדין של גוגל.  אלו עורכות דין כושלות שלא יודעות לתת פייט למען הלקוח.  בושה.  

בתמונה השפנה:  רות לובן שותפה ביגאל ארנון שפנה שלא יודעת לעבוד ומוכרת בזול את הלקוח שלה

להלן הכתבה בגלובס ע”י ניצן שפיר 15/5/2021:

פרסום מכפיש הופיע בתוצאות בגוגל: היא לא חויבה להסירו

בימ”ש השלום דחה תביעה נגד גוגל שהגישו אב ובנו בשל פרסומים שקריים עליהם באתר בחו”ל: “מנוע החיפוש אינו נושא באחריות לפי חוק איסור לשון הרע”

בית משפט השלום בת”א קבע כי גוגל אינה אחראית לפרסום מכפיש המופיע באינטרנט והעולה בתוצאות מנוע החיפוש. זאת, במסגרת החלטתו לדחות תביעה נגד החברה שהגישו אב ובנו. פרסומים מכפישים אודות השניים עלו באתר אינטרנט זר והופיעו בתוצאות החיפוש בגוגל.

בפרסומים הזרים הואשמו האב והבן כי ביצעו עבירות חמורות. השניים דרשו מגוגל להסיר את התוצאות, בטענה כי אין בהן כל אמת, אך נענו בשלילה. לאור זאת, הם הגישו תביעה נגד החברה להסרת הפרסומים ודרשו פיצוי של 400 אלף שקל.

השופט גיא הימן קבע כי מנוע החיפוש אינו נושא באחריות לפי חוק איסור לשון הרע, משום שהוא אינו המפרסם ולא נמנה על הגורמים שעליהם ניתן להטיל אחריות על-פי חוק לשון הרע. בית המשפט ציין כי החוק לא מתייחס לגורם ביניים, כמו גוגל, וראוי כי המחוקק ייתן את דעתו למצבים אלה.

“גוגל ממוקמת בתווך, שבין יוצר הפרסום לבין נמעניו”, קבע בית המשפט וציין כי לעובדה זו יש משמעות מכרעת בשאלת ההצדקה להטיל על החברה אחריות לפרסומים פוגעניים. בית המשפט קבע כי בעוד שביוצר הפרסום מתקיים כלל הידיעה על הפרסום והפגיעה הטמונה בו, גורם הביניים עלול שלא לדעת כלל על פרסום שכזה.

השופט הימן קבע כי על-מנת שניתן יהיה לקבוע אם מדובר בלשון הרע יש לברר את נסיבות הפרסום, כוונות המפרסמים וההגנות הקיימות בדין. בנסיבות אלה, קבע, לא חלה על מנוע החיפוש חובה להסיר את תוצאות החיפוש.

“משטר מופרז של חיוב באחריות לסילוקו של מידע פוגעני עלול להפוך את גורם הביניים, החולש על מידע רב, למסוכן לרעיונות של חופש המידע ושל חופש הביטוי”, פסק הימן. עוד נקבע כי ניתן להטיל אחריות על מנוע החיפוש מכוח “הפרה תורמת” ודוקטרינת “הודעה והסרה”, אך ורק במקרים מובהקים וחריגים. דוקטרינת “ההודעה והסרה” מאפשרת להטיל אחריות על פלטפורמות בגין תוכן שפורסם על-ידי צד שלישי אם דווח להן על פרסומים מפרים והם לא הסירו אותם.

נקודה מרכזית שבגינה נדחתה התביעה, הייתה העובדה שעמדתם של מפרסמי התכנים ובעלי האתר לא הובאה במסגרת ההליך. התובעים עשו מאמצים לצרף את בעלי האתר המפרסם לתביעה. זאת, לאחר שהשופט ציין כי כדי לקבוע אם מדובר בלשון הרע, יש לצרפם. אלא שהשרת של האתר המפרסם נמצא בלטביה והכתובות הידועות של בעלי האתר שאליהן בוצעה המצאת התביעה, התבררו כשגויות. התובעים שכרו חוקר פרטי אך לא הצליחו לאתר כתובת נכונה, ובקשתם למתן פסק דין בהיעדר עמדת המפרסמים נדחתה.

עו”ד גיא אופיר המייצג את התובעים מסר בתגובה: “פסק הדין יוצר מצב אבסורדי, בו האינטרנט הופך למערב פרוע ללא דין וללא דיין. כולי אמונה שיתהפך בערעור. הפרסומים הכוזבים פורסמו באתרים נטולי בעלות רשמית, המציגים את מרשיי כמי שהורשעו וביצעו עבירות חמורות, דבר שלא היה ולא נברא”.

אופיר הוסיף כי “גוגל והתובעים הגיעו להסדר שהוגש לבית המשפט, שלפיו בית המשפט יקבע אם הפרסומים מהווים לשון הרע, ובהתאם לקביעה, גוגל תסיר הפרסומים. באופן חריג  השופט הימן סירב לבקשת הצדדים לאשר את ההסדר בנימוק שללא הבאת המפרסם הישיר, לא יקבע כי מדובר בלשון הרע. אולם לא ניתן לדעת מי המפרסם, וכך אנו במבוי סתום”.

גוגל יוצגה ע”י עו”ד רות לובן ועו”ד תמר דרורי ממשרד יגאל ארנון.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001370861