הפסד צורב לגב’ נחמה דר, פעילה חברתית, בתביעת השתקה שהוגשה נגדה ע”י אורלי וילנאי וגיא מרוז.
השופט אילן רונן קבע שהיא הוציאה דיבתם של בני הזוג מהתקשורת בזה שכתבה דעתה על כך שהם פנו לשירותי הרווחה והזמינו לעצמם תינוק אריתראי לשמש לו כהורים לאומנה.
השופט אילן רונן קבע שזו היתה לשון הרע והטיל פיצוי בסך 25,000 ש”ח על 2 פרסומי פייסבוק פלוס 15,000 ש”ח הוצאות.
פסק הדין נתן בבית משפט השלום תל אביב ע”י השופט רונן אילן בתיק ת”א 18457-03-19 וילנאי ואח’ נ’ דראב ברקוביץ בתאריך 24/7/2022.
על פניו נראה שהשופט רונן אילן היה מוטה מראש לטובת בני הזוג וילנאי מרוז בגלל הכוח שלהם לעשות סרטים בטלוויזיה על הנושאים שמעצבנים אותם, והוא לא רצה שהם יעשו סרט מכפיש עליו. כמו כל שופט אחר הוא באופן מובנה מוטה לטובת שירותי הרווחה.
האמנם אין פערי כוחות? האמנם זו לא תביעת השתקה?
כאשר השופט דן בשאלה האם זו תביעת השתקה הוא אומר שהסכום הנתבע של 150,000 ש”ח הוא לא סכום גדול ושאין “פערי כוחות” בין הפעילה נחמה לזוג וילנאי-מרוז. לטענת השופט רונן אילן אלו 2 קריטריונים משמעותיים לזיהוי תביעות השתקה.
אבל ברור ש 150,000 ש”ח זה לא סכום שקוטפים על העצים, וברור שיש פערי כוחות בין הזוג וילנאי מרוז והיכולת שלהם להנדס תודעה באמצות יצירת סרטים טלוויזיוניים המתחזים ל”חדשות” או “תחקיר”, וברור שהפעילה נחמה היא סתם אישה מסכנה שאף אחד לא מכיר, אף אחד לא מפחד ממנה, וכל מה שיש לה זה רק היכולת להביע דעה בפייסבוק בפני הקהל המצומצם של אוהדיה ותומכיה.
אז הסכום הנתבע הוא כן הון תועפות וכן יש פה פערי כוחות, חרף טענותיו של השופט.
השופט אילן רונן מעקר הזכות להבעת דעה מתוכן
ולגופה של הדיבה. נחמה הייתה מיוצגת ע”י עו”ד יוסי נקר. יוסי נקר הוא זה שהתחיל את הקמפיין נגד וילנאי- מרוז בפרסומים שלו בפייסבוק שנועדו להעלות מודעות ציבורית לשחיתות בשירותי הרווחה והאומנה, שמוכנים לקבל ממפורסמים וסלבריטאים הזמנות לתינוקות. BABY SHOPPING.
זה אומר שהרווחה צריכה למצוא אימא ולקחת ממנה את התינוק שלה ולתת לאורלי וגיא. זה בפירוש מעשה של חטיפת ילדים.
הרי למה ששירותי הרווחה לא יסדרו לאימא האתיופית גמלת פליט שתוכל להשקיע בתינוק ולהעניק לו? עו”ד יוסי נקר גם איתר את האמא האריתראית וייצג אותה על מנת לבטל את האומנה.
וילנאי מרוז תבעו את יוסי נקר, ו”ביום 14.2.18 הגישו התובעים תביעה נגד עו”ד יוסי נקר, ת.א. 29597-04-18 ; להלן: “תביעת עו”ד נקר”, ובה עתירה לפיצויים.
על רקע ההליך המשפטי שהתנהל בתביעת עו”ד נקר, פרסמה הנתבעת ביום 6.2.19 את הרשומה הבאה (“הפרסום הראשון”):
“גיוש ואורלי מאד רצו ילד. על ילדיהם ויתרו והשאירו אצל בני הזוג הקודמים. אז הרווחה נתנה להם ילד שחור. גיוש ואורלי הכריזו שילחמו בהורים אם צריך על מנת שהילד ישאר ברשותם. ואז קם התותח יוסי נקר ומצא את האם. “הילד שלנו” חזר למקומו הטבעי. לאימו הורתו. גיוש ואורלי “הפסידו” את “הילד שלנו” עכשיו הם מנסים להאשים את יוסי נקר בהוצאת דיבה על כך שפרסם את מה שהם בעצמם סיפרו לכל עם ישראל. היום בשעה עשר שופט אילן רונן. ויצמן 1 ת”א.”
“ביום 12.2.19 פנו התובעים לנתבעת במכתב התראה, טענו כי הפרסום הראשון מהווה הוצאת לשון הרע כלפיהם, ודרשו להסיר את הפרסום, להתנצל ולשלם להם פיצויים. הנתבעת לא השיבה למכתב התובעים, לא הסירה את הפרסום הראשון, וביום 24.2.19 פרסמה רשומה נוספת בזו הלשון (“הפרסום השני”):
“זוג הסלב יתייצב בבית המשפט? ממתי הורי אומנה הם צד בהליך משפטי????? כפי שציין Joseph Zernik הם משתינים בקשת על החוק.”
שני הפרסומים שבצעה הנתבעת זכו לתגובות רבות, חלקן תוך שימוש בביטויי גנאי קשים כלפי התובעים. כשבועיים לאחר מכן, ביום 10.3.19, הוגשה תביעה זו”.
השופט רונן אילן החליט שכל פרסום כזה יעלה לנחמה דר 12,500 ש”ח חרף העובד שהפרסום הראשון כולל קריאה ציבור להגיע לאולמו של אותו שופט רונן אילן לישיבה בעניינו של יוסי נקר…..
את הפעילות החברתית של הפעילה נחמה תוכלו לראות בסרטון מהפגנה תחת ביתו של הפסיכיאטר מאיר לאופר אשר מכור לרווחה ומכין חוות דעת על אימהות שהן מסוכנות מבלי לראות אותן בכלל. נחמה מופיעה החל מדקה 3:32.
המחדלים של עו”ד יוסי נקר – הבטחות מתפוגגות כחול על שפת הים
בסופו של דבר יוסי נקר ייצג את הפעילה נחמה, ולפי סיפורי השופט אילן רונן יוסי נקר “לא פרע את השטר”, ואת כל ההבטחות שהוא יוכיח במסגרת ההגנה שהדברים נכונים, אמת דיברתי, חובה מוסרית, הבעת דעה, תביעת השתקה וביקורת לגיטימית של שירותי הרווחה והסייענים שלהם הוא פשוט לא “הוכיח”.
זה אומר שיוסי נקר התרשל או זלזל בהגנה של הפעילה נחמה, הסתפק רק בעמידה לצידה בזמן שהיא העידה אבל הוא לא נלחם. הוא לא זימן עדים, למשל את הילדים הביולוגים של אורלי וגיא (לאור הטענה שהם זנחו את הילדים הביולוגים שלהם מנישואיהם הקודמים). הוא לא הביא מומחית כגון חברתו אסתר הרצוג, דוקטורית המתבטאת באופן חריף נגד השחיתות בשירותי הרווחה כדי לבסס את החובה המוסרית באופן אקדמי, ולבסס את העובדה שהביקורת של הפעילה נחמה יש לה אחיזה גם במוסדות האקדמיה, ואלו לא סתם הגיגים של אישה זקנה האפופה 24/7 באדים של קנביס.
בקיצור, לפי השופט רונן אילן יוסי נקר לא השקיע בהגנה, מכר את נחמה בקלות לשופט אילן רונן, והתוצאה היא 40,000 ש”ח פיצוי שנחמה יכלה לקנות בזה סטוקים שלמים של קנביס.
היום לשיטת השופט רונן אילן כבר אי אפשר להביע דעה או להביע מחאה בישראל, כי תמיד יצוץ שופט כמוהו שיבשל את פסק הדין ככה ש”הנתבעת לא הוכיחה את זה” ו”הנתבעת לא הוכיחה את זה וזה”, ויוצא שאי אפשר שתהיה לך דעה אם אין לך הוכחות עובדתיות ביד…
יעל מנדלוביץ הרוש בריונית משפטית נגד גולשים
הקוקסינלית עם הכובע שבתמונה היא עו”ד יעל מנדלוביץ הרוש שייצגה את זוג הסלבריטאיות וילנאי- מרוז. מנדלוביץ הגישה בשם הסלבריטאיות וילנאי-מרוז עוד תביעה נגד עוד גולשת ברשת, שלומית צפרי תימניה שהבן שלה נחטף ע”י הרווחה והעו”סיות סיפרו עליה סיפורים שהיא אלכוהוליסטית, נרקומנית, שוכבת עם גברים עבור $$$, ומזניחה את הבן. ת”א 18432-03-19 : וילנאי ואח’ נ’ צפרי.
תביעה נוספת שהגישה מנדלוביץ נגד גולשים בשם וינאי-מרוז היתה נגד ירון קוטיק ואליעזר וילנר. ת”א 18452-03-19 : וילנאי ואח’ נ’ קוטיק. תביעה זו מטופלת אצל שופטת בשם איילה גזית.
תביעה נוספת הוגשה נגד גולשת בשם עפרה ענקרי. ת”א 18439-03-19 : וילנאי ואח’ נ’ עפרה ענקרי. תביעה זו מטופלת ע”י השופטת דורית קוברסקי, וגם בה מייצג את ענקרי יוסי נקר.
תביעה נוספת הוגשה נגד הגולש
הפסד צורב לגב’ נחמה דר, פעילה חברתית, בתביעת השתקה שהוגשה נגדה ע”י אורלי וילנאי וגיא מרוז.
השופט אילן רונן קבע שהיא הוציאה דיבתם של בני הזוג מהתקשורת בזה שכתבה דעתה על כך שהם פנו לשירותי הרווחה והזמינו לעצמם תינוק אריתראי לשמש לו כהורים לאומנה.
השופט אילן רונן קבע שזו היתה לשון הרע והטיל פיצוי בסך 25,000 ש”ח על 2 פרסומי פייסבוק פלוס 15,000 ש”ח הוצאות.
פסק הדין נתן בבית משפט השלום תל אביב ע”י השופט רונן אילן בתיק ת”א 18457-03-19 וילנאי ואח’ נ’ דראב ברקוביץ בתאריך 24/7/2022.
על פניו נראה שהשופט רונן אילן היה מוטה מראש לטובת בני הזוג וילנאי מרוז בגלל הכוח שלהם לעשות סרטים בטלוויזיה על הנושאים שמעצבנים אותם, והוא לא רצה שהם יעשו סרט מכפיש עליו. כמו כל שופט אחר הוא באופן מובנה מוטה לטובת שירותי הרווחה.
האמנם אין פערי כוחות? האמנם זו לא תביעת השתקה?
כאשר השופט דן בשאלה האם זו תביעת השתקה הוא אומר שהסכום הנתבע של 150,000 ש”ח הוא לא סכום גדול ושאין “פערי כוחות” בין הפעילה נחמה לזוג וילנאי-מרוז. לטענת השופט רונן אילן אלו 2 קריטריונים משמעותיים לזיהוי תביעות השתקה.
אבל ברור ש 150,000 ש”ח זה לא סכום שקוטפים על העצים, וברור שיש פערי כוחות בין הזוג וילנאי מרוז והיכולת שלהם להנדס תודעה באמצות יצירת סרטים טלוויזיוניים המתחזים ל”חדשות” או “תחקיר”, וברור שהפעילה נחמה היא סתם אישה מסכנה שאף אחד לא מכיר, אף אחד לא מפחד ממנה, וכל מה שיש לה זה רק היכולת להביע דעה בפייסבוק בפני הקהל המצומצם של אוהדיה ותומכיה.
אז הסכום הנתבע הוא כן הון תועפות וכן יש פה פערי כוחות, חרף טענותיו של השופט.
השופט אילן רונן מעקר הזכות להבעת דעה מתוכן
ולגופה של הדיבה. נחמה הייתה מיוצגת ע”י עו”ד יוסי נקר. יוסי נקר הוא זה שהתחיל את הקמפיין נגד וילנאי- מרוז בפרסומים שלו בפייסבוק שנועדו להעלות מודעות ציבורית לשחיתות בשירותי הרווחה והאומנה, שמוכנים לקבל ממפורסמים וסלבריטאים הזמנות לתינוקות. BABY SHOPPING.
זה אומר שהרווחה צריכה למצוא אימא ולקחת ממנה את התינוק שלה ולתת לאורלי וגיא. זה בפירוש מעשה של חטיפת ילדים.
הרי למה ששירותי הרווחה לא יסדרו לאימא האתיופית גמלת פליט שתוכל להשקיע בתינוק ולהעניק לו? עו”ד יוסי נקר גם איתר את האמא האריתראית וייצג אותה על מנת לבטל את האומנה.
וילנאי מרוז תבעו את יוסי נקר, ו”ביום 14.2.18 הגישו התובעים תביעה נגד עו”ד יוסי נקר, ת.א. 29597-04-18 ; להלן: “תביעת עו”ד נקר”, ובה עתירה לפיצויים.
על רקע ההליך המשפטי שהתנהל בתביעת עו”ד נקר, פרסמה הנתבעת ביום 6.2.19 את הרשומה הבאה (“הפרסום הראשון”):
“גיוש ואורלי מאד רצו ילד. על ילדיהם ויתרו והשאירו אצל בני הזוג הקודמים. אז הרווחה נתנה להם ילד שחור. גיוש ואורלי הכריזו שילחמו בהורים אם צריך על מנת שהילד ישאר ברשותם. ואז קם התותח יוסי נקר ומצא את האם. “הילד שלנו” חזר למקומו הטבעי. לאימו הורתו. גיוש ואורלי “הפסידו” את “הילד שלנו” עכשיו הם מנסים להאשים את יוסי נקר בהוצאת דיבה על כך שפרסם את מה שהם בעצמם סיפרו לכל עם ישראל. היום בשעה עשר שופט אילן רונן. ויצמן 1 ת”א.”
“ביום 12.2.19 פנו התובעים לנתבעת במכתב התראה, טענו כי הפרסום הראשון מהווה הוצאת לשון הרע כלפיהם, ודרשו להסיר את הפרסום, להתנצל ולשלם להם פיצויים. הנתבעת לא השיבה למכתב התובעים, לא הסירה את הפרסום הראשון, וביום 24.2.19 פרסמה רשומה נוספת בזו הלשון (“הפרסום השני”):
“זוג הסלב יתייצב בבית המשפט? ממתי הורי אומנה הם צד בהליך משפטי????? כפי שציין Joseph Zernik הם משתינים בקשת על החוק.”
שני הפרסומים שבצעה הנתבעת זכו לתגוביות רבות, חלקן תוך שימוש בביטויי גנאי קשים כלפי התובעים. כשבועיים לאחר מכן, ביום 10.3.19, הוגשה תביעה זו”.
השופט רונן אילן החליט שכל פרסום כזה יעלה לנחמה דר 12,500 ש”ח חרף העובד שהפרסום הראשון כולל קריאה ציבור להגיע לאולמו של אותו שופט רונן אילן לישיבה בעניינו של יוסי נקר…..
את הפעילות החברתית של הפעילה נחמה תוכלו לראות בסרטון מהפגנה תחת ביתו של הפסיכיאטר מאיר לאופר אשר מכור לרווחה ומכין חוות דעת על אימהות שהן מסוכנות מבלי לראות אותן בכלל. נחמה מופיעה החל מדקה 3:32.
המחדלים של עו”ד יוסי נקר – הבטחות מתפוגגות כחול על שפת הים
בסופו של דבר יוסי נקר ייצג את הפעילה נחמה, ולפי סיפורי השופט אילן רונן יוסי נקר “לא פרע את השטר”, ואת כל ההבטחות שהוא יוכיח במסגרת ההגנה שהדברים נכונים, אמת דיברתי, חובה מוסרית, הבעת דעה, תביעת השתקה וביקורת לגיטימית של שירותי הרווחה והסייענים שלהם הוא פשוט לא “הוכיח”.
זה אומר שיוסי נקר התרשל או זלזל בהגנה של הפעילה נחמה, הסתפק רק בעמידה לצידה בזמן שהיא העידה אבל הוא לא נלחם. הוא לא זימן עדים, למשל את הילדים הביולוגים של אורלי וגיא (לאור הטענה שהם זנחו את הילדים הביולוגים שלהם מנישואיהם הקודמים). הוא לא הביא מומחית כגון חברתו אסתר הרצוג, דוקטורית המתבטאת באופן חריף נגד השחיתות בשירותי הרווחה כדי לבסס את החובה המוסרית באופן אקדמי, ולבסס את העובדה שהביקורת של הפעילה נחמה יש לה אחיזה גם במוסדות האקדמיה, ואלו לא סתם הגיגים של אישה זקנה האפופה 24/7 באדים של קנביס.
בקיצור, לפי השופט רונן אילן יוסי נקר לא השקיע בהגנה, מכר את נחמה בקלות לשופט אילן רונן, והתוצאה היא 40,000 ש”ח פיצוי שנחמה יכלה לקנות בזה סטוקים שלמים של קנביס.
היום לשיטת השופט רונן אילן כבר אי אפשר להביע דעה או להביע מחאה בישראל, כי תמיד יצוץ שופט כמוהו שיבשל את פסק הדין ככה ש”הנתבעת לא הוכיחה את זה” ו”הנתבעת לא הוכיחה את זה וזה”, ויוצא שאי אפשר שתהיה לך דעה אם אין לך הוכחות עובדתיות ביד…
יעל מנדלוביץ הרוש בריונית משפטית נגד גולשים
הקוקסינלית עם הכובע שבתמונה היא עו”ד יעל מנדלוביץ הרוש שייצגה את זוג הסלבריטאיות וילנאי- מרוז. מנדלוביץ הגישה בשם הסלבריטאיות וילנאי-מרוז עוד תביעה נגד עוד גולשת ברשת, שלומית צפרי תימניה שהבן שלה נחטף ע”י הרווחה והעו”סיות סיפרו עליה סיפורים שהיא אלכוהוליסטית, נרקומנית, שוכבת עם גברים עבור $$$, ומזניחה את הבן. ת”א 18432-03-19 : וילנאי ואח’ נ’ צפרי.
תביעה נוספת שהגישה מנדלוביץ נגד גולשים בשם וינאי-מרוז היתה נגד ירון קוטיק ואליעזר וילנר. ת”א 18452-03-19 : וילנאי ואח’ נ’ קוטיק. תביעה זו מטופלת אצל שופטת בשם איילה גזית.
תביעה נוספת הוגשה נגד גולשת ברשת בשם עפרה ענקרי. ת”א 18439-03-19 : וילנאי ואח’ נ’ עפרה ענקרי. תביעה זו מטופלת ע”י השופטת דורית קוברסקי, וגם בה מייצג את ענקרי יוסי נקר.
תביעה נוספת הוגשה נגד הגולשת ברשת אורלי הררי. ת”א 18448-03-19 : וינלאי ואח’ נ’ הררי. תביעה זו מטופלת ע”י השופט הדס פלד. עו”ד אריאל יום טוביאן מייצג את הררי עקב סכסוך עם נקר שרצה ממנה הון תועפות.
כל התביעות האלה הן על 100,00 ש”ח או יותר כל אחת. האם זו לא ההוכחה שהשופט רונן אילן רצה כדי להוכיח שזו תביעת השתקה? האם זו לא הוכחה שאורלי וגיא משתיקים גולשים בכוח הזרוע?
להלן פסק הדין:
פסד אורלי וילנאי וגיא מרוז נגד נחמה דר לשון הרע 40000 שחלהלן פסק הדין:
פסד אורלי וילנאי וגיא מרוז נגד נחמה דר לשון הרע 40000 שח
4 Comments
יוסי נקר ייצג את הגרושה שלי אשר עכשיו נתבעת יחד עם ביהד הרבני על ניכור הורי
אז גם אחרי קריאת פסק הדין הזה, אין להתפלא האמון במערכת המשפט הולך ופוחת…
ניתן להציג את “האמת המשפטית” בפסק הדין כפי שמוצאים לנכון ובאופן נזיל מאוד.
הגבלת חופש הביטוי בצורה כל כך צורמת מובילה בסופו של דבר לסתימת פיות.
כנראה שלבתי המשפט זה מאוד נוח, שהרי ביקורת עשויה להוביל למחאות ולחוסר נחת שלהם.
עצוב ומדכא.
האם יש שופט אחד שמקיים את חוק יסוד השפיטה?
עצוב, נראה שהבעת דיעה הופכת להיות זכות שמוקנית לעשירים בלבד. הרי את טענת ההגנה “אמת דיברתי” היא טענה שקשה לרוב הציבור להוכיח בכל דבר טכניים.
גם אם טענה זו ניתנת להוכחה בבית המשפט, סביר שלא יינתן צו הוצאות שמכסה את עלויות היצוג המשפטי.