1. במוקד התביעה אשר לפנינו נצבת השאלה האם בדין שלל הנתבע מהתובעת תשלום גמלת הבטחת הכנסה, וזאת בשל קיום משק בית משותף ומגורים עם בן זוגה.רקע עובדתי
2. לתובעת שולמה גמלת הבטחת הכנסה בהיותה גרושה המגדלת שני ילדים מנישואיה הקודמים.
3. בשנת 2018 נולדו לתובעת תאומים אשר הוכרו על ידי, מר י.ט.ח.(להלן – “מר י.ט.”) , כבנותיו.
4. התובעת זומנה לבירור פרטים וטענה כי אינה נתמכת על ידי מר י.ט. או בן זוגה הקודם. בהתאם להצהרתה שולמה לה גמלת הבטחת הכנסה.
5. בחודש יולי שנת 2018 שלח הנתבע חקירה לבירור מעמדה של התובעת. בעת ביקור פתע בשעות המוקדמות של הבית נמצא מר י.ט. בבית התובעת.
6. התובעת זומנה לבירור וטענה כי אין לה בן זוג ומר י.ט. מבקר את הבנות בלבד. לצורך בירור מעמדה היה על התובעת להמציא חוזה שכירות מלא ומקורי.
7. במהלך החקירה בשנת 2019 התברר כי התובעת בהיריון נוסף ממר בן חיים אשר לא הכיר באבהות ביחס לילד הנוסף.
8. ביום 22.9.2019 יצר הנתבע חוב לתובעת בגין תשלום הבטחת הכנסה שלא כדין, מן הטעם כי התובעת מתגוררת ומקיימת משק בית עם בן זוגה , מר י.ט. וזאת החל מחודש אוקטובר 2018 ועד לחודש יוני 2019.עיקר טענות התובעת
9. התובעת מעולם לא נהלה משק בית משותף עם מר י.ט. ולא התגוררה עמו. הנתבע נתפס לטעות שעה שקבע כי התובעת היא ידועה בציבור של מר י.ט.. התובעת אכן בלתה במספר אירועים עם מר י.ט. ואף בבתי מלון אך הם אינם בני זוג ואינם מקיימים חיים משותפים.
10. עדות התובעת והעדים מטעמה תאמה באופן מלא את גרסת התובעת אשר העידה בצורה כנה ואישית כי הקשר בינה ובין מר י.ט. מבוסס על קשר מיני בלבד. אין בין השניים כל קשר זוגי מעבר לכך, חיי משפחה או משק בית משותף על כן, יש לקבל את התביעה ולדחות את עמדת הנתבע אשר הסיק מסקנה מוטעית מיסודה המבוססת על הערכה שאינה מציאותית.
11. בסיכומי התשובה חזרה התובעת על עיקרי טיעוניה והוסיפה כי טענות הנתבע על פיהן מר י.ט. אינו מתגורר עם אמו לא הוצגו ולא הוכחו. גילוי חיבה בין התובעת לבין מר י.ט. אינם מבססים קשר זוגי כנטען על ידי הנתבע. משעה שהנתבע לא הצליח להראות סתירות מהותיות בעדויות העדים אשר היו אמינות וסדורות, משלא הוכחה תרומתו של מר י.ט. לשיתוף במשק הבית כטענת הנתבע, וכן לא הוכח קיום חיים משותפים יחדיו, יש לקבל את התביעה.עיקר טענות הנתבע
12. לטענת הנתבע משעה שהתובעת לא שתפה פעולה ולא הציגה הסכם שכירות תקין אלא הסכם ממנו נמחקו פרטי הערבים ,לאור העובדה כי מר בן חיים נמצא במיטה בביתה בשעות הבוקר המוקדמות, ומשהתובעת ומר י.ט. מצויים בזוגיות משנת 2016 הכוללת נסיעות משותפות בארץ ובחו”ל , יש לדחות את התביעה.
13. לתובעת ומר י.ט. שלושה ילדים משותפים כאשר שניים מהם הוכרו על ידי מר י.ט. כילדיו. כמו כן משעה שהשניים מקימים קשר זוגי משנת 2016 ואילך ופרסמו תמונות רבות מאירועים משותפים בהם נראו הם יחדיו לרבות בחדר הלידה בעת לידת ילדיהם, אשר עם היוודע דבר החקירה הוסרו הם מהרשתות החברתיות, מלמד הדבר על קיום קשר זוגי בפן הסובייקטיבי.
14. אשר לפן האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף, יש לדחות את טענת התובעת כעולה מעדותה ומעדות אימה כי מר י.ט. אינו מסייע לה כלכלית וזאת משהתובעת הצהירה בעבר כי לא תבעה מזונות ממר י.ט. לאור בעיות כלכליות בהן הוא שרוי, אך כדבריה הוא מסייע לה ותומך בה כלכלית ככל שנדרש. מכאן עולה כי קיים אינטרס כלכלי משותף של שני בני הזוג הנשענים האחד על השני , הן מבחינת השיתוף הכלכלי והן מבחינת תחושת המחויבות למצבו הכלכלי של האחר, בפרט שעה שמבעלה הראשון התובעת תבעה מזונות אשר משולמים על ידי בן זוגה לשעבר.
15. לעניין שאלת המגורים במשותף , מר י.ט. נמצא בשעות הבוקר המוקדמות בבית התובעת, נוהג כמנהג בעלים ובביקור בית אמו התברר כי אינו גר שם. על כן משהתובעת ומר י.ט. גרים יחדיו, מבלים באירועים משפחתיים וטיולים שונים יחד, מגדלים ילדים משותפים באופן הדדי ובפומבי, ונוכח הסתירות בין גרסאות העדים וחוסר מהמינות עדותם, יש לדחות את התביעה.דיון והכרעה
16. לצורך הכרעה בשאלה הנצבת במוקד הליך זה עלינו לבחון האם כטענת הנתבע יש לראות בתובעת כבת זוגו של מר י.ט. קרי, האם הוכח קיום קשר זוגי בין השניים הכולל סממני היכר של יחידה משפחתית.המסגרת הנורמטיבית
17. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה , התשמ”א – 1980 (להלן: “החוק”)הגדיר את המונח בני זוג באופן הבא:”בני זוג” – לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו;סעיף 4 לחוק דן בזכאות לגמלה של כל אחד מבני הזוג המותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפיסעיף 2לחוק.

    תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה , התשמ”ב- 1982 דנה בזכאות הנפרדת של כל אחד מבני הזוג וקובעת כדלקמן:

    “זכאותו בנפרד של כל אחד מבני זוג לא תהיה מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי ס’ 2 לחוק, כאמור בס’ 4 (א) לחוק, כל עוד מתקיימים אחד מאלה:

    “(1)       …

    (2) בני הזוג חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת, בן הזוג האחד אינו מכלכל את בן זוגו תקופה של 30 ימים רצופים לפחות, ומתקיים אחד מאלה:

    (א) בן הזוג הגיש לבית משפט או לבית דין תביעה למזונות ופעל בסבירות כדי לאפשר לבית המשפט או לבית הדין לפסוק בתובענה, וכל עוד לא נפסקו מזונות.

    (ב)אחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות לפי ס’ 200 לחוק הביטוח, ואין לו הכנסה אחרת.

    (ג)הם חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת 12 חודשים רצופים לפחות.

    (3) בני הזוג אינם מנהלים משק בית משותף, ואחד מבני הזוג חויב בפסק דין לתשלום מזונות לבן זוגו והוא אינו מכלכלו; פיסקה זו לא תחול אם כל אחד מבני הזוג זכאי לגמלה, והם חיים תחת קורת גג אחת”.

18. לצורך הכרה כ”ידועה בציבור”  נפסק כי יש להוכיח כי בני הזוג התכוונו לקשר של תמיד שיש בו מסימני היכר של יחידה משפחתית וכך נקבע-“המבחן להכרה באישה כידועה בציבור כאשתו של פלוני הינו כפול: ראשית – על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל. שנית – עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.” [ע”ע (ארצי) 513/06,קריסלדה קסידסיד –מבטחים מוסד סוציאלי של העובדים בע”מ[פורסם בנבו] (3.5.07) (להלן: “עניין קסידסיד”)].ובהמשך נפסק-“השאלה אותה יש לברר במקרים כגון אלו היא האם בקשר שבין השניים היה מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, וכפועל יוצא מכך, במקרים המתאימים – האם עקב פטירת המנוח נוצר, לגבי מי שטוענת להיות הידועה בציבור שלו, מחסור כלכלי. יצוין כי גם בהעדר מחסור כלכלי, כגון, כאשר הידועה בציבור היא עצמאית מבחינה כלכלית, היא תחשב כ”אלמנה”, אם יוכח קיום החיים המשותפים ביחידה משפחתית.”(ע”ע (ארצי) 1016/00טלינסקי ליובוב – קרן הגמלאות המרכזית[פורסם בנבו] (21.6.01); דב”ע (ארצי)נג/7-6,אנה בטר – קרן הגמלאות המרכזית, [פורסם בנבו] פד”ע כ”ז 135 בעמ’ 141 (1994); דב”ע (ארצי)נ”ד/1-6,דר’ מרטה אליאן – קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, [פורסם בנבו] עבודה ארצי, כרך כ”ז (2), 13 (1994)].

    19.       אשר למונח משק בית משותף נקבע כי’משק בית משותף’ פירושו שיתוף במקום המגורים, אכילה שתיה לינה הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו או בחיי יום יום כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ועמלו את חלקו כפי יכולתו( ראו-ע”א621/09קרול ניסים נ’ קוינה יוסטר, פ”ד (כ”ה) א’ תש’ל (1970) בעמ’ 619).עוד נקבע כי אין בניהול חשבונות בנק נפרדים לכל אחד מבני הזוג, כדי לשלול את מבחן התלות הכלכלית והחיים המשותפים(ראו-עב”ל1407/04המוסד לביטוח לאומי נ’ פריימן(פורסם בנבו), ניתן ביום 8/11/06).

    20.       לעניין מגורים משותפים נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע”ע (ארצי) 1818-05-14החברה המנהלת של קרן הגמלאות של חברי “דן” בע”מ – פלונית[פורסם בנבו] (16.6.15) כי:

    “הסימן העיקרי של קיום מצב של פירוד בין בני זוג הוא שהם אינם גרים במשותף, באופן מלא או חלקי, או באופן זמני ומשתנה או מתמשך. העובדה שבני הזוג אינם גרים במשותף באופן מלא ומתמשך מצביעה על קיום פירוד אשר יכולה להיות לו תוצאה משפטית לעניין שלילת זכויות האלמנה לקצבת שאירים… בנוסף לכך, יש להבחין בין נסיבות אובייקטיביות שבעקבותיהן נוצר הפירוד בין בני הזוג, ואשר אלמלא אותן נסיבות לא היה פירוד ביניהם (כגון, אשפוז עקב מחלה ממושכת של אחד מבני הזוג, שהות מאונס של אחד מבניהזוג במקום אחר במשך תקופה ארוכה), לבין נסיבות שבהן הפירוד נעשה על פי רצונו של אחד מבני הזוג, כדי לקבוע האם אכן היה פירוד בין בני הזוג. אף בנסיבות שכאלה יתכן שבני הזוג לא ייחשבו כמי שהיו נפרדים, כאשר – לדוגמה – בן הזוג שומר על קשר אפשרי עם בן הזוג המאושפז או השוהה מאונס במקום אחר בדוגמאות שהובאו לעיל. ……’ (דיון (ארצי) נב/0-69 אביבה ליאון- המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד”ע כד 458 (1992)…”

    מן הכלל אל הפרט

    21.לצורך הכרעה בשאלה האם כטענת הנתבע לתובעת שולמה גמלת הבטחת הכנסה במרמה שעה שבעת קבלת הגמלה כ”חד הורית” חיה היא עם בן זוגה מר י.ט., נפנה לבחינת עדויות התובעת והעדים מטעמה.

    22.עיון בחקירת התובעת על ידי חוקר הנתבע (מוצג נ/1 ) מעלה כי התובעת מסרה כי היא מתגוררת בדירה שכורה עם ילדיה בלבד. יצוין כי התובעת הגישה חוזי שכירות שונים מהם עולה כי הנכס נשכר על ידה בלבד. עוד מסרה התובעת כי את כל הקניות הדרושות לצרכי מחייה מבצעת היא בעצמה ונעזרת באימה ובמשפחתה.

    משנשאלה התובעת האם יש לה בן זוג השיבה בשלילה והוסיפה: ” לשאלתך, כדי לשכב עם בן אדן אני לא צריכה בן זוג. בן אדם שלא יכול לתרום לי כלום זה לא יכול להיות בן זוג “(נ/1 ש’ 41-42).

    23.דברים דומים נמסרו על ידי מר י.ט. בחקירתו על ידי חוקר המוסד (מוצג נ/4). מר י.ט. מסר כי הוא מתגורר בבית אמו ובעבר היה בקשר עם התובעת. בהמשך אשר כי התאומות הן בנותיו אולם, לגבי הילד האחרון אשר נולד לתובעת מסר כי אינו בטוח באבהותו. לדבריו אינו לן בבית התובעת , אינו עוזר לה כלכלית ואף אינו משלם מזונות בשל בעיות כלכליות בהן מצוי הוא (נ/4 ש’ 60-65).

    משנדרש להבהיר את התמונות המשותפות עם התובעת בהן נראים הם מבלים ונופשים יחדיו במקומות שונים, מסר כי הם מחבבים זה את זה , הוא אבי הבנות אך הם אינם בני זוג ומדי פעם מקימים הם יחסי מין (נ/4 ש/ 95-100).

    24.בעדותה לפנינו חזרה התובעת על גרסתה על פיה קשריה עם מר י.ט. מבוססים על קשר מיני , הוא אכן אבי בנותיה ובא לבקרם אולם, אינו מסייע לה כלכלית בצורה כלשהי, וחוזה שכירות הדירה בה מתגוררת היא נחתם על ידה בלבד. התובעת העידה לעניין טיב הקשר עם מר י.ט. כי:

    “מתי הכרת את י.ט. חיים שהכינוי שלו זה י.?

    ת.לפני 3 שנים ב 2015.משהו כזה.

    ש.מה תספרי על טיב הקשר?

    ת.להיות פתוחה? סקס.

    ש.זהו ?

    ת.כן, סקס ילדים שנוצרו אחר כך זה היה נטו סקס, עברתי גירושים לא פשוטים , הנישואים התפרקו עקב בגידה וחיפשתי נחמה.

    ש.את אומרת שמלבד יחסים אינטימיים לא היה לך עם י. שם טוב שום קשר?

    ת.לא, בוודאי שבילינו גם נסענו לחול לאחר שהילדות נולדו , הילדים שלי נולדו ממנו ב 2019 כן בילינו במועדונים , היינו הולכים לבתי מלון ללילה בלבד לקיום יחסי מין בלבד, נטו הנאות.

    ש.הבאת איתו 2 ילדים בהפרש שנה?

    ת.הילד האחרון יצא בפוקס, היה לי תאריך להפלה וביקשו שאשלם 5000 ₪ ולא היה לי. גם ההיריון הראשון לא היה מתוכנן, אני רציתי הפלה גם בבנות” (עמ’ 4 לפרוטוקול ש’ 18-31).

    25.עוד העידה כי מעולם לא חגגו יחד חגים, ואכן בילו יחדיו במקומות בילוי שונים וכי יש לה רגשות כלפי מר י.ט. אולם, מעבר לכך אינם מקימים זוגיות או חיים משותפים וכעולה מעדותה:” כן. מודה במה שכתוב בעמוד השני. זה מראה שאני מקיימת בית? אם אני בתמונה איתו? אני מודה יש לי רגשות אליו הוא אבא של הילדים שלי, אבל מפה ולהגיד שאנחנו בזוגיות הדרך רחוקה. הוא בא לי בזמן טוב. אין לנו רכוש אין חשבונות משותפים, יש רק סקס והנאות”( עמ’ לפרוטוקול ש 16-19).

    26.נציין כי אמה של התובעת העידה אף היא כי התובעת אינה מקבלת מזונות ממר י.ט. , הוא אינו עורך קניות או ביגוד כלשהו אלא רק בא לבקר. כמו כן העידה כי עזרה לה כלכלית ככל שיכלה ואף סייעה בטיפול בילדים וכן אחיה של התובעת מסיעים לה אף הם באופן כלכלי (עמ’ 7 לפרוטוקול ש’ 1-5).

    בהמשך העידה כי גם בתקופה בה הייתה בהיריון מר י.ט. לא סייע לתובעת אלא רק היא בלבד וכדבריה: “אני אסביר , שהתובעת נכנסה להיריון היה לה 2 ילדים והיה לה הריון מאוד קשה, היא הייתה מאושפזת היה לה מאוד קשה ועזרתי לה וישנתי הרבה אצלה, י. לא עזר לה בתקופה הזאת , לא ידוע לי , היא הייתה קוראת לי כל הזמן רק אני עזרתי לה” (עמ’ 7 לפרוטוקול ש 17-20).

    27.מר י.ט. העיד אף הוא כי היה לו קשר ספונטני עם התובעת, הוא אבי הבנות התאומות אשר נולדו לתובעת אולם, אינו משלם מזונות מאחר ויש לו חובות ואינו יכול לעזור לילדיו. בהמשך העיד כי אינו רוכש אוכל או ביגוד לילידיו ולעיתים אמו באה לבקרם ורוכשת להם “מתנה קטנה” (עמ’ 8 לפרוטוקול ש’ 26-30).כן העיד כי מתגורר הוא בבית אמו, אינו לן בבית התובעת ובא רק לבקר את ילדיו. אשר למועד בו נמצא בשעות הבוקר המוקדמות בבית התובעת במיטתה, העיד כי:

    “יש הרבה צירופי מקרים בחיים, ואם הייתי איתה לפני כן , ובדיוק באה החוקרת, גם ביליתי איתה שהיה לי קצת כסף. לשאלתך לא הלכנו לאירועים משפחתיים ולא חגגנו יחד חגים וגם לא שבתות, האימהות משני הצדדים לא אהבו את הקשר הזה, זה היה סוג של בסתר. היא אף פעם לא באה איתי לאירוע משפחתי ואני גם לא הלכתי איתה לשום אירוע משפחתי”.(עמ’ 9 לפרוטוקול ש’ 3-7).

    28.מכלול הראיות והעדויות אשר נשמעו בפנינו מובילים למסקנה כי לא הוכח כי התובעת ומר י.ט. מקיימים משק בית משותף, מנהלים זוגיות או יחידה משפחתית תוך תמיכה כלכלית האחד בשני. נהפוך הוא. מהמסכת העובדתית אשר הוצגה בפנינו עולה תמונה ברורה על פיה התובעת ומר י.ט. הם הורים לתאומות ואף מבלים יחדיו , נוסעים למקומות בילוי משותפים ומנהלים מערכת יחסים אינטימית המבוססת על קרבה גופנית. עם זאת במערכת היחסים המיוחדת אשר נרקמה בין השניים אין סממנים של ניהול משק בית משותף המעיד על חיי משפחה משותפים כמנהג בעל ואישה הדבקים האחד בשני וקשורים בקשר של גורל חיים משותף. לא הוכח כי מר י.ט. תומך באופן כלכלי בדרך כלשהי בתובעת או בילדיה, לא הוכח קיום חשבון בנק משותף או רכישות כלשהן לתובעת או לילדיה. כמו כן לא הוכח כי התובעת ומר י.ט. מתגוררים יחדיו ולמעשה למעט ביקור אחד בו נמצא מר י.ט. בבית התובעת , לא הוצגה כל ראיה המעידה על מגורים בבית התובעת.

    29.נוסף על כך, טענת הנתבע על פיה מר י.ט. אינו מתגורר בבית אמו אינה נתמכת בראיה כלשהי, ולא הוגש תצהיר ממנו עולה כי אמו של מר י.ט. מסרה כי אינו מתגורר בביתה. כמו כן לא נערכה ביקורת נוספת בבית התובעת למעט הפעם היחידה בה נמצא מר י.ט. ביתה, אשר כאמור איננה מעידה על מגורים משותפים.

    30.לאור כל המקובץ, תמהים אנו הכיצד בסס הנתבע החלטתו בדבר שלילת הגמלה, מבלי שהוצגה או נשמעה עדות כלשהי לעניין מגורי מר י.ט. (למעט מועד אחד בודד) בבית התובעת , לרבות המצאות חפצים אישיים של מר י.ט. בבית התובעת. כמו כן לא ברור הכיצד בסס הנתבע את הטענה לתמיכה כלכלית של מר י.ט. בתובעת, בהעדר כל ראיה ולו לכאורה להוכחת הטענה אשר הוכחשה על ידי התובעת , אמה ומר י.ט. בעצמו. לא נעלמה מעניינו העובדה כי לשניים ילדים משותפים וכעולה מהתמונות אשר נמצאו ברשתות החברתיות מבלים הם יחדיו . עם זאת , שני הצדדים העידו והבהירו מהו טיב הקשר ביניהם באופן שאינו מלמד כאמור על קשירת גורל וחיים יחדיו. העובדה כי לשניים ילדים משותפים היא לבדה , בהעדר ראיות אובייקטיביות נוספות המלמדות על ניהול משק בית משותף ומגורים משותפים, אינה מלמדת על קיום קשר זוגי.

    31.זאת ועוד. אנו סבורים כי ככל שהיה על הנתבע לדון במועד הרלוונטי להליך זה בשאלה האם יש להכיר בתובעת כ”ידועה בציבור” של מר י.ט., היה משיב הוא על השאלה בשלילה בהעדר כל סממן לרכוש משותף, חשבון בנק משותף, תשלום לחברת חשמל, תשלום חשבון מים או ארנונה , תשלום הוצאות מחייה ועריכת קניות לקיום יום יומי המעידים על ניהול משק בית משותף.

    כמו כן ברי כי לצורך קביעת מעמד התובעת כ”ידועה בציבור” של מר י.ט., הנתבע לא היה מסתפק במועד אחד בלבד בו נמצא הוא בדירתה בשעות הבוקר המוקדמות, ללא כל עדות למגורים יחדיו באופן עקבי וממושך.

    סוף דבר

    32.לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

    33.משעה שהתובעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע המשפטי, יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 2,000 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

    לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

    

    ניתן היום, י”ז אב תשפ”א, (26 יולי 2021), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

    נציג עובדים מר אבשלום אייזנר		רוית צדיק, שופטת, סגנית נשיאה		נציגת מעסיקים גב’ שלומית לוי

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%91-%D7%A0-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_4#.YSTC4o4zbIU