לפנינו פסק דין קלאסי שבו רואים כיצד העו”ד של האישה (ציון סמוכה במקרה זה) הוא הגורם לבעיות, הוא זה שמסבך את התקשורת בין ההורים, הוא זה שמעודד את האישה להשתמש בניכור הורי ולהעליל עלילות שווא על האבא.

בסוף אמנם השופטת (רונית גורביץ) דוחה את טענותיו, אבל היא לא פוסקת הוצאות נגד האישה המנכרת.  61402-06-22. 

התקשורת לא טובה בגלל שהאישה מנכרת

לפנינו זוג הורים עם ילדה בת 4 באמצע.  העו”ס חושבת ששני ההורים הם טובים, אבל התקשורת ביניהם לא טובה.  ברור שהתקשורת לא טובה כי האמא טוענת באמצעות ציון סמוכה שהאב חולה נפש ומסוכן ושהאב זקוק לבדיקה פסיכו-דיאגנוסטית ולבדיקת מסוכנות.

לאישה יש אינטרס לעשות דווקא ולהסלים את התקשורת כי בהרבה מקרים זה מצליח והעו”סית ממליצה שהאישה תהיה ההורה המשמורן.

אבל כאן העו”סית עמדה לצד האבא ושללה באופן מוחלט צורך לשלוח את האבא לבדיקות מסוגלות הורית, ובדיקות מסוכנות.

השופטת רונית גורביץ דחתה לחלוטין את דרישותיו של ציון סמוכה, קבעה שההורים ילכו לתיאום הורי (שזה קשקוש מוחלט ובזבוז של כסף) וסגרה את התיק תוך שהיא מרחיבה לאב את זמני השהות.

הנה דוגמאות לטענות של ציון סמוכה:  טען שהאב נותן לילד מוצרי חלב שגורמים לשלשול, שהאב לקח את הילד עם חום של 40 מעלות לנופש בבית מלון, ושהאמא מסרה לו תרופות ילד והוא זרק אותם לנגד עיניה…..  הוא גם טען שהילד בגיל 4 לא נגמל מחיתולים ומוצץ בגלל האבא.

הקלישאה הרגילה:  טוענים  שהאבא “אובססיבי לאישה”

בעבר הרחוק פמינאציות המציאו את התיאוריה שכל הגברים “אובססיביים” כלפי האישה, מפחדים שהיא תעזוב אותם ולכן נוקטים באלימות וגם רוצחים את האישה, בגלל קנאה ואובססיביות.

כמובן שזו פייק-תיאוריה כי רוב הגברים יודעים שבשוק יש הרבה תחליפים לאישה, יותר צעירות, יותר חתיכות ויותר תרבותיות ולכן אף אחד לא “אובססיבי” לאישתו/גרושתו.

הנה מה שטען סמוכה על האבא: “התנהגותו והתנהלותו שאינם נורמטיביים וגורמת לו לנהוג באובססיביות כלפיה וכלפי הקטין ולהגיב בצורה פראנואידית שאינה תואמת מציאות”.

אבל… האישה חיה עם בן זוג חדש, והגבר הוא זה שהגיש את היח”ס ורצה להתגרש, אז איך בדיוק אפשר לייחס לגבר כזה אובססיביות????

האירוניה: ציון סמוכה בעצמו מרצה על ניכור הורי לעורכי דין

והבדיחה האירונית היא שאת ציון סמוכה מזמינים לכנסים של לשכת עורכי הדין לדבר על ניכור הורי – כשהוא עצמו מעודד את זה ומשתמש בזזה כדי לסבך הליכים ולסייע ללקוחות הנקבות שלו לנתק את האבא מילדיו.

צפו כאן בציון סמוכה מדבר בכנס לשכת עורכי הדין על ניכור הורי מדקה 51:00.

גם העו”ס הארצית לסדרי דין הקודמת רקפת עצמון מופיעה החל מדקה 7:00 ומחרטטת על הצורך ב”טיפולים” כשלמעשה יש 2 פתרונות יותר טובים ויותר זולים, ויותר מהירים:  העברת משמורת לאב או ביטול המזונות.

גם השופט נחשון פישר מקשקש פה קשקושים תלושים מהמציאות כשהוא בעצם תומך ומעודד שימוש בניכור הורי ע”י נשים כדי לסחוט את הבעלים שלהם, החל מדקה 34:00.

ולפניו השופטת האיומה אסתר שטיין אשר בעצמה עודדה את הבת שלה כשהתגרשה גם לעשות ניכור הורי, וגם הלכה עם הבת שלה למשטרה להגיש תלונות שווא נגד האבא.  החל מדקה 21:00.

על מעלליה של אסתר שטיין או כאן:

חשיפה: מדוע אמרה השופטת אסתר שטיין שהלכת השוויון במזונות זה פיגוע רב נפגעים? כי הבת שלה תמר בן פורת הפסידה בגלל זה 4,000 ש”ח מזונות בחודש לשלושת שרציה

אסתר שטיין שופטת משפחה פ”ת התלוננה במשטרה שהבת שלה תמר בן פורת גוססת בגלל תקיפה של הגרוש יואב אריאל בן פורת. השופט רונן פלג השליך אותה לכלבים…

להלן פסק הדין של רונית גורביץ:

1. שני הליכים דורשים הכרעה, האחד – תביעת האב לשינוי חלוקת זמני שהות ובחינת חשש לקיומו של ניכור הורי לגבי הקטין (תמ”ש 61402-06-22). השני – תביעת האם לשינוי וצמצום הסדרי שהות של האב עם הקטין, עריכת בדיקה פסיכודיאגנוסטית לצדדים ובדיקת מסוכנות לאב (תלה”מ 1554-12-22).
2. הצדדים גרושים מיום 14.3.22 והם הורים לקטין … , יליד 17.5.19.

ביום 17.5.23 מלאו לקטין 4 שנים.

1. הצדדים חתמו על הסכם גירושין ביום 9.12.21, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 20.12.22.
2.  בהסכם נקבע ביחס לקטין כי עד הגיעו לגיל 4 יהיה במשמורת האם, ובמקביל יתקיימו הסדרי שהות בין האב לקטין בימים ב’ ו-ד’ החל מהשעה 16:00 כולל לינה עד השבתו ביום המחרת למסגרת החינוכית. האם תשהה עם הקטין בימים א’ ו-ג’. ימי ה’ יתחלפו ההורים בהתאם לסופי השבוע – סופ”ש בו שוהה הקטין עם האם, ישהה הקטין עם האב מהשעה 16:00 עד השעה 19:00.

מגיל 4 יתווסף לינה ביום ה’ בבית האב וכל סופ”ש שני לחלופין.

1. האם מתגוררת במושב … והאב מתגורר במושב …. הנמצא במרחק נסיעה של מספר דקות ממושב …

6. האם טענה בכתבי טענותיה:
7. כי במהלך חייהם המשותפים, נהג האב באלימות כלכלית ורגשית כלפיה. לטענתה, מדובר באדם שתלטן ואובססיבי שפעל בשליטה עליה ועל הקטין.
8. אשר להסכם הגירושין, טענה כי במהלך המו”מ שנערך על ידי הצדדים לא הייתה מיוצגת והסדרי הראייה בהסכם, נקבעו ללא ראיית טובתו של הקטין והאם נאלצה להיכנע לתכתיביו של האב מתוך פחד ולחץ. לגרסתה, האב התנה את מתן הגט בהסדרי הראייה לפי תכתיביו.
9. עוד טענה, כי הסדרי הראיה נרחבים והקטין נאלץ לעבור מבית לבית מדי יום ולעיתים אף מספר פעמים ביום וכל לילה ישן בבית אחר, מצב דברים זה גורם לו לחוסר ביטחון, והעדר יציבות ושגרה. הקטין מתקשה בפרידות ובמעברים, בוכה ונצמד לחפצי מעבר.
10. האם הוסיפה, כי הקטין אינו מסוגל לעבור תהליכים התואמים לגילו כמו גמילה מחיתולים ומוצץ, שכן האב מונע מהאם אינפורמציה ומסרב לענות להודעותיה. ולדבריה, במצב של חוסר שיתוף פעולה מצד האב והסדר לינה שאינו רציף, לא ניתן להוביל תהליכים הנחוצים עבור הקטין.
11. לגרסתה, הקטין נמצא כל הזמן בדריכות לשינוי וחוסר שקט ושגרתו מופרת. האם הוסיפה, כי היחסים בין הצדדים אינם טובים והאב משתמש בקטין ככלי למאבקים כנגדה.
12. האם סבורה כי זמני השהייה המתקיימים כיום אינם תואמים את גילו וצרכיו של הקטין וכי עוצמת הסכסוך בין ההורים אינה מאפשרת שיתוף פעולה לזמני שהות נרחבים.
13. לשיטתה, יש לבחון את מסוכנותו של האב ויש לבצע בדיקה פסיכודיאגנוסטית ובדיקת מסוכנות ומסוגלות הורית לאור התנהגותו הנקמנית של האב והתעמרותו בה.
14. האם עותרת לשינוי ההסדרים בהסכם שישקפו את צרכיו וטובתו של הקטין כך שילון אצל אביו פעמיים בשבוע בימים ב’ ו-ה’ וכן לילה נוסף בין שישי לשבת בכל סופ”ש לסירוגין.

1. האב טען בכתבי טענותיו:
2. כי הינו מתנגד לדרישות לצמצום הסדרי השהות והפנייתו לבדיקה פסיכודיאגנוסטית והערכת מסוכנות.
3. האב טוען כי עיתוי הגשת התביעה, כחצי שנה לאחר פתיחת ההליכים המשפטיים בין הצדדים ולאחר שהוגש תסקיר פקידת סעד התומך בבקשות האב, מלמד כי מדובר בתביעה שקרית וכל מטרתה של האם הינה מידורו של האב מחיי הקטין, תוך השגת שליטה בלעדית על גידולו וכן סיכול הרחבת זמני השהות של האב עם הקטין.
4. לטענתו, עולה חשש לקיומו של ניכור הורי שכן הקטין מסרב לקרוא לו “אבא” אלא מכנה אותו בשמו ואף אמר לו “אני לא אוהב אותך, אני אוהב את אבא …” (בן זוגה של האם).
5. אשר להסכם הגירושין, טוען האב כי ההסכם לא נחתם תחת לחץ, אלא שבין הצדדים התקיים הליך גישור שנערך חודשיים במהלכו האם קיבלה ייעוץ משפטי והייתה מלווה בהוריה ששוחחו עם המגשרת. כמו כן, נוספו בהסכם סעיפים שנכתבו לאור דרישתה העיקשת של האם. כך למשל, לגרסת האב, במהלך הליך הגישור, עמדה האם על כך שהקטין לא יירשם לצהרון עד השעה 16:00, אלא שישוב הביתה מדי יום בשעה 12:00, והאב יאסוף אותו בשעה 16:00 מביתה. וזאת עד הגיעו של הקטין לגיל 4.
6. לטענתו, במבחן המציאות נראה כי הקטין מתקשה במעברים בין ההורים והדבר אף יוצר חיכוכים בנוכחות הקטין.
7. האב מתנגד לטענות האם בדבר מסוכנות שלו או חוסר מסוגלות הורית לגביו. לדבריו, טענות אלה הועלו ללא כל בסיס. לטענתו, לאורך כל השנים היה שותף פעיל בטיפולו וגידולו של הקטין ואף לקח חלק קבוע בשגרת יומו.
8. לטענתו, האם היא זו אשר מאובחנת ומטופלת בכדורים פסיכיאטריים מגיל 12 ונתונה למצבי רוח משתנים וקיצוניים, ויחד עם זאת, הוא אינו מטיל דופי בהורותה של האם.
9. האב מכחיש את הטענה כי התנה את מתן הגט בהסדרי הראייה, ואף טוען כי לא השתמש מעולם בקטין ככלי ניגוח באם. לדבריו, הוא זה שפתח בהליך י”ס על מנת לקדם את הליכי הפרידה. האב מתנגד לטענת האם כי לקטין אין יציבות, ומסביר כי ילד להורים גרושים נאלץ לחיות בשני בתים מקבילים ומדובר בנתון עובדתי שאין אפשרות לשנותו.
10. האב עותר לאיסוף הקטין מהמסגרת החינוכית ולא מבית האם. וכן, מבקש להורות שהקטין ירשם לצהרון. אשר ללינה, טוען כי הואיל והקטין הגיע לגיל 4 יש לפעול עפ”י ההסכם ולאפשר לקטין יום לינה נוסף בביתו ביום ה’.

ההליך הדיוני וצמצום הפלוגתאות

1. בחלוף הזמן הוגשו בקשות על ידי הצדדים בענייננו של הקטין,  האם הגישה בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד האב והקטין, האב הגיש בקשה למתן צו המורה לאם לשלוח את הקטין למסגרת החינוכית במהלך חודש 8/22 ובקשה לקביעת זמני שהות במהלך החגים.
2. ביום 29.6.22 הוריתי על מינוי עו”ס לסדרי דין שתבחן את טענות הצדדים ותיתן את המלצותיה בראי טובת הקטין.
3. תסקיר הוגש ביום 2.10.22.
4. ביום 23.4.23  נתקיים דיון במעמד הצדדים בנוכחות עו”ס לסדרי דין.
5. בתום הדיון הובהר כי מבחינת תביעתו של האב צומצמה רשימת הסעדים, לאור הסכמות שהושגו במרוצת ההליך, כמו למשל בימי חופש הוסכם על איסוף מהבית בשעה 9.00 עד השעה 21.00, כל שנותרו הינם שני סעדים, הפניית הצדדים לתיאום הורי ומתן אפשרות לאב לשלוח את הקטין לקייטנה ולצהרון בימים שלו.

ואילו האם, שהתנגדה להמלצות התסקיר, עתרה לעריכת אבחון לצדדים, לאור ההתנהלות ביניהם שנלמדת מתוך חילופי ההודעות ומצב הקטין שנחשף לסכסוך, ולאחר קבלת תוצאות האבחון תטען לצמצום זמני השהות.

האם גם עתרה לקביעתה כהורה מרכז מחלות.

לגבי הצהרון והקייטנה בימים של האב, לא הובעה התנגדות.

מכל מקום , הובהר כי אינה עותרת לבטול הסכם הגירושין.

תסקיר עו”ס לסדרי דין

30. העו”ס דיווחה כי זמני השהות מתנהלים על פי הסכם הגירושין.

בהגיעו של הקטין לגיל 4, איסוף הקטין באמצע השבוע לצורך זמני השהות יהיה מתום המסגרת החינוכית. בנוסף, תתווסף לינה ביום ה’, בבית האב, בשבוע בו שוהה הקטין עם האם בסופ”ש.

1. מהדו”ח החינוכי של הקטין עולה לגבי הערכת מצבו כי:

“מתואר … כילד עליז ושמח אשר מגיע בשמחה לגן ובדרך כלל נפרד בקלות. משתף פעולה עם הנעשה בגן. אהוב על חבריו, אוהב לעזור ומשחק בהתאם לגילו…מדבר ברור ומרבה לספר סיפורים שואל שאלות ומתעניין”.

עוד בדו”ח כתוב כי ל… קשה במעברים, ולעיתים  בתחילת פעילות, וכי הוא פיתח תלות במוצץ וחיתול אשר מסייעים לו להתמודד בזמנים של קושי, בכי ותסכול. מתואר בדו”ח החינוכי כי ישנם ימים בהם … רגיש יותר, עייף ומבקש שאמו תבוא לקחת אותו מוקדם יתר או את המוצץ והחיתול”.

1. ולגבי הקשר עם כל אחד מההורים : “מצוין בדו”ח החינוכי כי שני ההורים משתפים פעולה עם הצוות החינוכי וכי יש לשניהם קשר מצוין עם הצוות ועם … לצד זאת… חשוב שההורים יעשו מאמץ להיפגש בצורה חברית ויפה ובכבוד האחד כלפי השנייה ותקשורת טובה, זאת בשל הרגישות הגבוהה של …”.
2. העו”ס תיארה כי ל… קשר טוב וקרוב עם שני הוריו והוא חש בנוח ומתנהל בחופשיות ובשמחה בשני הבתים, שני ההורים דואגים לשמירת הקשר של … עם משפחתם המורחבת.
3. תחת הכותרת זיהוי כוחות מעכבים וגורמי סיכון במשפחה בעת המשבר, ציינה העו”ס כי: “בין ההורים מתקיים קונפליקט אשר מלווה בקשיים בתקשורת, מאבקי שליטה והאשמות הדדיות”.

האם מתארת את התנהלותו של האב בנוגע ל…, כהפגנתית מולה ולעיתים אף אינה אחראית לדוגמא בנושאי תזונה ובטיחות ברכב.

האב מצדו מתאר כי האם מבטלת אותו כאביו של … ומגוננת על … באופן אשר פוגע בקשר שלו עמו.

1. העו”ס הוסיפה, כי: “בין ההורים ישנה חוסר הסכמה בדבר זמני השהות עם …”.

האב מעוניין ביותר מעורבות והעמקת הקשר עם … ומבקש להחיל את השינוי בהסכם כבר מעכשיו. בעוד האם רואה את טובתו של …. בשהייה ממושכת כמה שיותר אתה ומתנגדת להרחבת זמני השהות טרם המועד שנקבע בהסכם. “שני ההורים מדווחים כי המעברים ביניהם קשים ל…”.

1. העו”ס מתארת כי: “בין ההורים קיימים פערים בתפיסות החינוכיות וקשיים משמעותיים בתקשורת אשר מקשים עליהם לקבל החלטות בנוגע ל… ההורים העלו קושי סביב מידע שוטף שאינו עובר מההורה השני או עובר באופן לא מלא או לא מדויק. מידע הנוגע ל… בעניינים רפואיים, תזונה, הרגלי ניקיון סביב גמילה”.
2. העו”ס מציינת כי אצל שני ההורים נראה קושי ביכולתם לשתף פעולה עם ההורה השני לצורך קבלת החלטות. המלצותיה הינן להרחבת זמני שהות עם האב.
3. העו”ס בחנה שלוש חלופות שונות, והמלצתה לבחור בחלופה להרחבת זמני שהות עם האב, עליה הסכימו ההורים בהסכם הגירושין, וזו אמורה להיכנס לתוקף במאי 2023 עם הגיעו של … לגיל 4.

לפי חלופה זו:

בשבוע ראשון : הקטין ישהה אצל האם בימים א’,ג’ ו-ה’.

אצל האב-  בימים ב’ ו-ד’ וסופ”ש.

בשבוע שני: אצל האם – ימים א’, ג’ וסופ”ש.

אצל האב- ב’, ד’ ו-ה’.

לדעתה של העו”ס “חלופה זו הינה חלוקה מאוזנת בין שני ההורים, אשר לשניהם נצפה קשר מיטיב וקרוב עם …, ותסייע ל… בהמשך בניית קשר והתקשרות מיטיבים עם שני הוריו. חלופה זו מבטלת את המעברים ביו הוריו עמם נדרש כיום … להתמודד בזמני השהות שלו עם אביו ותסייע בתחושת ביטחון ויציבות עבור …”.

1. הערכה מסכמת של העו”ס הינה כי:

“שני ההורים מסורים לגידולו של … ושמים את ההורות כמקום ראשון בחשיבותו במעלה עבורם. נראה כי שני ההורים מיטיבים עם בנם ועושים מאמצים לענות על צרכיו כפי שהם מבינים אותם. ההתרשמות מ… כי הינו ילד צעיר, שמח ומתפקד אשר קיים לו קשר בסיסי טוב ובטוח עם שני הוריו. יחד עם זאת, בין ההורים מתקיים קונפליקט הבא לידי ביטוי בתקשורת שאינה מקדמת וכנה ובמאבק על זמני השהות והקשר עם ….

עולה כי … חשוף לקונפליקט בין הוריו ומושפע מקשיי התקשורת ביניהם והקושי שלהם בקבלת החלטות משותפות בענייננו.

אנו מתרשמות כי טובתו של … הינה בקשר מאוזן וקבוע עם שני הוריו”.

1. אשר לטענה לניכור הורי, העו”ס מתרשמת כי “לא עלה חשש כי קיים ניכור הורי”.
2. עו”ס המליצה על הרחבת זמני שהות של … עם אביו לפי ההסכם אף טרם הגיעו לגיל 4.
3. עו”ס המליצה על שילוב ההורים בתיאום הורי, לנוכח הקושי של ההורים בקבלת החלטות משותפות וניהול ענייני היומיום.

עמדות ההורים להמלצות התסקיר

1. האב הסכים להמלצות התסקיר.
2. האם התנגדה להמלצות התסקיר, ופירטה את נימוקיה:

לטענתה, לקטין אין יציבות ובית אחד,  והוא עובר מיד ליד מדי יום.

פנייה כתובה לעו”ס נוכח התנהגותו של האב, אשר לטענתה מסכנת את חיי הקטין, ותלונות  אשר הופנו, לא קיבלו התייחסות בתסקיר.

זמני השהות הינם נרחבים דיים לקטין, ואין צורך להרחיבם יותר, הואיל והקטין החל לפתח סימני נטישה ונמצא במצב קבוע של דריכות וחוסר שקט.

האם צרפה התכתבות בין הצדדים כדי להצביע על כך שהאב מקבל החלטות לבד שהקו המנחה שלהם התגרות בה, ביטול שקול דעתה, גם כאשר זה בא על חשבון פגיעה בקטין, בבריאותו וסיכון חייו.

כך למשל, מתעקש האב להסיע את הקטין במושב הקדמי של הרכב שלו. עוד דוגמא, פסח בשנה שעברה, למרות שהקטין סבל מחום גבוה של 40 מעלות ונזקק לאינהלציות התעקש האב לקחת אותו לחופשה ואף התלונן למשטרה כי היא מונעת ממנו את הילד ונמנע מלעדכן אותה במצבו.

כך למשל, למרות המלצת הרופא שלא לתת לקטין מוצרי חלב עקב שלשולים והקאות מהם סבל,  השיב האב :”תבדקי מה את נותנת לאכול שגורם לו לשלשל אצלך” והמשיך לתת לו תזונה הכוללת מוצרי חלב.

עוד דוגמא, האב מבטל תורים לרופאים ובדיקות שאמורות להיערך לקטין וזאת רק בשל העובדה כי לא הוא קבע אותם. ואף היה מקרה שלקח את הקטין עם חום, ואף התקשר למשטרה כי האם הודיעה כי אולי תאחר בשל הצורך לקנות תרופות, ובהמשך זרק את התרופות  ורק לאחר תחנוני האם נטל אותן בחזרה.

עוד צורפו הודעות שהוגדרו כמתלהמות מצד האב, אשר סבר כי האם סיפרה את שיערו של הקטין ללא הסכמתו.

האם מבקשת למנות מומחה פסיכולוג ילדים, לצורך בחינת טובת הקטין וכמו כן ביצוע הערכת מסוכנות לאב, בטרם יורחבו זמני שהות.

1. מנגד, טען האב בכתב תביעתו (בתמ”ש 61402-06-22), כי האם מפרה את ההסכם באופן בוטה ונוטלת לעצמה את החירות לקבוע באשר לאופן חינוכו של הקטין.

כך למשל, בהסכם נקבע שעל הצדדים לעדכן אחד את השנייה בדבר זהות הבייביסיטר, וכאשר שהה האב במילואים, לקחה האם בייביסיטר ועדכנה אותו רק בדיעבד כשביקשה ממנו לשאת במחצית מעלות הבייביסיטר.

עוד דוגמא, האם מרדימה את הקטין חצי שעה לפני שהוא מגיע לאספו במקום להודיע לו להגיע מוקדם יותר בטרם מרדימה את הקטין. בנוסף, אינה מקפידה לקיים שיחות וידאו בינו לבין הקטין בסופ”ש שהקטין שוהה עמה.

כך למשל, כאשר האם מבקשת להחליף ימים, היא תמיד נענית על ידו בחיוב, ולבקשתו להחלפת ימים, הוא מקבל סירוב.

גם האב, צירף לכתב תביעתו התכתבויות רבות בין הצדדים, מהן עולה כי קיים קונפליקט ביניהם בענייני חינוך הקטין, בריאותו, סדר היום שלו גם כשנמצא אצל הצד האחר ואף בנוגע לתספורת שלו.

בקשת האם לקביעתה כהורה מרכז

1. ביום 19.2.23 הגישה האם בקשה ליתן צו לפיו, שני ההורים מחויבים לעדכן אחד את השני במסרונים בעניין מצבו הבריאותי של הקטין לפחות פעמיים ביום, וכן לדאוג ליתן לקטין את התרופות במינון ובזמן שיקבע הרופא ולהעביר צלום מדו”ח בדיקת הרופא והתרופות שניתנו לצד שכנגד. וכן לקבוע כי האם תשמש כמרכזת הפניות לרופא, ובכל מקרה לפנות אך ורק לרופא המטפל בקטין והמכיר את הקטין. כמו כן, לקבוע זמן תגובה למסרון עד לשעה ממשלוח המסרון.

47. האב טען, כי בריאותו של הקטין חשובה לו לא פחות משחשובה לאם, ולטענתו, האם לחוצה וחרדתית לבריאותו יתר על המידה, ופעמים רבות סבורה כי הילד חולה והוא נמצא אצל האב ומרגיש טוב. לטענתו, שניהם אפוטרופוסים על הקטין וכל אחד אחראי על הילד בעת שהותו עמו תוך הפעלת שיקול דעת בהתייחס למצבו הרפואי.

1. ביום 5.3.23 הוריתי לעו”ס ליתן עמדתה המקצועית, האם יש מקום להוסיף הנחיות מפורטות בדבר אופן התנהלות ההורים בעת חוליו של הקטין, מתן תרופות ועדכון, וזאת לאור חוסר תקשורת בין ההורים וכדי למנוע הסלמה ביניהם.
2. ביום 23.3.23 הגישה העו”ס את חוות דעתה בדבר התנהלות ההורים בעת חוליו של הקטין לפיה :

“אין צורך לתת להורה אחד לתכלל את נושא הבריאות של … ובכך להביא לצמצום זכותו וחובתו של אחד מההורים כלפי … , הח”מ התרשמה כי שני ההורים דואגים לשלומו של … כל הורה בדרכו. הצורך העולה הינו סיוע בתיאום וחיזוק האמון בין ההורים ולא הגבלת אחד מההורים באופן ההתנהלות בעת חוליו של …”.

1. עו”ס המליצה על הפניית הורים לתיאום הורי בהקדם האפשרי. וציינה כי :”שני ההורים הביעו הסכמתם להתחיל תהליך של תיאום הורי אשר יכול להוות עבורם מקום להתמודדות עם הקשיים אחד מול השני ובדיאלוג משותף להגיע להסכמות בנושאים הקשורים ל…, לרבות עניינים הקשורים לבריאותו וההתנהלות סביבה”.

הכרעה

1. סעיף 19 לחוק  הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב – 1962 קובע :

“לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין הנוגע לרכוש  הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית -המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית-המשפט, ובית-המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון.”

1. השיקול הבלעדי המנחה את בית המשפט בדונו בענייני קטינים הינו עיקרון “טובת הקטין” שהינו העיקר ומפניו ייסוגו כל השיקולים האחרים. (לעניין זה ראה דנ”א 7015/94 היועמ”ש נ’ פלונית, פ”ד נ(1) 48; ו- 27/06 פלוני נ’ פלונית, מיום 01.05.2006  פורסם במאגרים [פורסם בנבו] ).
2. תסקיר עו”ס לסדרי דין בהיותו כלי עזר בעל חשיבות רבה יוצק מתן תוכן קונקרטי למושג “טובת הקטין”.
3. בית המשפט נעזר בתסקירים ובחוות דעת מומחים להם יש היכולת והכלים המתאימים לבחון את המקרה בעין מקצועית וסובייקטיבית (רע”א 4575/00 פלונית נ’ אלמוני, פ”ד נה (2) 321; בג”צ 4238/03 לוי נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ”ד נח  (1), 481).
4. הזמנת תסקירים בתביעות זמני שהות מהווה ביטוי לעובדה שההכרעה מצריכה מעורבות של רשויות הרווחה, כאשר העובדים הסוציאליים מסייעים לבית המשפט בקבלת הכרעה נכונה ומושכלת, תוך בירור מעמיק של הסוגיה. זאת מתחייב אף בשל העובדה כי בעת סכסוך מתקשים ההורים לייצג באופן אובייקטיבי את צורכי הקטינים, ולכן נדרש בית המשפט לשירותי הרווחה, אשר מטפלים בנושא במקצועיות וכעובדי ציבור (לעניין זה ראה רמ”ש (מח’ חי’) 40117-12-13 פלוני נ’ פלונית [פורסם במאגרים] (23.12.2013)).
5. רשויות הרווחה משמשות כמעיין מומחה מטעם בית המשפט (ע”א 293/88 נוימן נ’ רבי, רע”א 4575/00 פלונית נ’ אלמוני ובג”ץ 5227/97 דויד נ’ בית-הדין הרבני הגדול בירושלים).
6. ובהתאם לפסיקה, חוות דעת מומחים בסוגיה כה רגישה הינן בעלות משקל משמעותי במכלול הראיות ובתי המשפט נוטים לאמץ את ממצאי המומחים ומסקנותיהם. ניתן יהא לסטות מממצאים אלה, רק בהינתן טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת.
7. מתסקיר העו”ס עולה כי :”שני ההורים מסורים לגידולו של … ושמים את ההורות כמקום ראשון בחשיבותו במעלה עבורם. נראה כי שני ההורים מיטיבים עם בנם ועושים מאמצים לענות על צרכיו כפי שהם מבינים אותם. ההתרשמות מ… כי הינו ילד צעיר, שמח ומתפקד אשר קיים לו קשר בסיסי טוב ובטוח עם שני הוריו. יחד עם זאת, בין ההורים מתקיים קונפליקט הבא לידי ביטוי בתקשורת שאינה מקדמת וכנה ובמאבק על זמני השהות והקשר עם …

עולה כי … חשוף לקונפליקט בין הוריו ומושפע מקשיי התקשורת ביניהם והקושי שלהם בקבלת החלטות משותפות בענייננו.

אנו מתרשמות כי טובתו של … הינה בקשר מאוזן וקבוע עם שני הוריו”.

1. לעמדת העו”ס, לשני ההורים מסוגלות הורית טובה לטפל בקטין.

העו”ס העידה כי “לא התרשמתי שהם חסרי מסוגלות הורית” (עמ’ 12 ש’ 34).

מהתסקיר ומעדות העו”ס עולה כי שני ההורים קשובים לצרכי הקטין, ומשקיעים מאמצים רבים לייצר עבורו סביבה ופעילויות מגוונות ומעשירות.

1. האם מיקדה את טענותיה בסתירות הקיימות בין גוף התסקיר לביו מסקנתו והמלצותיו. לטענתה, התסקיר מתאר קטין במצוקה בשל השפעת זמני השהות הנרחבים החלים כיום אשר אינם תואמים את גילו וצרכיו, בשל מסוכנותו של האב שמסכן את חייו ובריאותו של הקטין, מסוכנות אותה יש לאבחן ולטפל, והן לאור עוצמת הסכסוך, כאשר האם חיה בפחד וקיים חוסר שיתוף פעולה עד כדי נזק לקטין, שמראה סימנים של מצוקה שבאים לידי ביטוי בהיצמדות לאמו בכי בעברים בקושי להשתלב ובהיצמדות לחפצי מעבר.
2. בדיון עמדה האם על דרישתה לאבחון ההורים, ולערוך לאב בדיקה פסיכודיאגנוסטית על “מבנה האישיות” שלו, לאור הקשר הרעיל ביניהם, התנהגותו והתנהלותו שאינם נורמטיביים וגורמת לו לנהוג באובססיביות כלפיה וכלפי הקטין ולהגיב בצורה פראנואידית שאינה תואמת מציאות. והיא נסמכה על הפגיעות בהודעות שהוחלפו ביניהם (לעניין שתי התספורות, הזמנת משטרה בגין איחור להביא את הילד שלא היה, זריקת תרופות ולא עונה לטלפונים)

לטענתה, העו”ס בתסקיר שיקפה את המצב אך לא נתנה פתרון.

העו”ס גם לא התייחסה לבדיקה פסיכודיאגנוסטית לאב.

1. בנוסף, האם התנגדה לתיאום הורי כי לטענתה כלי זה ייתן לאב את המרחב להתעמר ולהתעלל בה ולהמשיך במשלוח ההודעות. והיא תידרש כל היום לעבוד מול המתאמת.
2. העו”ס אישרה בדיון כי אין תקשורת טובה בין ההורים וחוסר אמון, וזה משפיע על הילד, ולכן המליצה בכלל, ולעניין הבריאות בפרט, על תיאום הורי שהינו פתרון ארוך טווח.

עוד  הסבירה כי המחלוקות בין ההורים היו בעניינים יומיומיים לגבי תחומים שונים, וכעקרון הצדדים הביעו נכונות להשתתף בתיאום הורי.

1.  העו”ס טענה כי לעניין הטענות המופנות ע”י האם לגבי האב,  אזי, באבחנה שלה לא עלה צורך לערוך בדיקה פסיכודיאגנוסטית להורים: “בבדיקה שלנו בכלים שלנו כעו”ס לסדרי דין לא עלה צורך בדבר כזה לגבי אף אחד מההורים… לא אמליץ כי לא עלתה מבחינתי בעיה בהורות עבור כל אחד מהצדדים”. (פרוט’ מיום 23.4.22 עמ’ 6 ש’ 6-8).

עו”ס נסמכה בעמדתה זו על הבדיקות שערכה :

“הייתה פגישה משותפת עם ההורים. פגישה עם כל אחד מההורים. ביקור בית שנערך אצל כל אחד מההורים במסגרתו גם מפגש עם הילד וגם אינטראקציה של ההורה והילד יחד. מעבר לזה היו התכתבויות במייל דברים כאלה וזה בעצם מה שכולל את הבדיקה. בנוסף איסוף מגורמי חינוך וטיפול זה הליך של סדרי דין”. (עמ’ 6 ש’ 30-33).

65. העו”ס שללה את טענת האם כי מצבו של הקטין לא טוב חרף הקונפליקט בין הוריו.

“תראה, … הוא ילד בן כמעט 4 שנים. זאת אומרת, קודם כל נתחיל מחוות דעת של גורמי החינוך אפשר להקריא אותה זה גורם ניטראלי… לשמחתנו, מה שאני ראיתי באותו זמן לפני כמה חודשים שפגשתי את … ואספתי מידע, נכון לאותו זמן, גם גורמי החינוך  ניתחו ילד עליז ושמח אשר מגיע בשמחה לגן בדרך כלל בא בקלות משתף פעולה בנעשה בגן אהוב על חבריו אוהב לעזור.. שואל שאלות…(עמ’ 7 ש’ 25-30).

עו”ס לא הכחישה את שרשמה כי לקטין זמנים של קושי בגן בכי ותסכול וכי פיתח תלות במוצץ וחיתול שמסייעים לו להתמודד בזמני קושי או כי יש ימים בהם הקטין רגיש ועייף ומבקש את אמו, אך הסבירה בחקירתה כי הקטין צריך עזרה (עמ’ 8 ש’ 8), ובהמשך הבהירה כי ככל וההורים יהיו פחות בסכסוך מצבו של הקטין ישתפר :

“זה מצביע שהילד נמצא בקושי והוא מושפע והקונפליקט קשה. הטענות לשני הצדדים האשמות ההדדיות ושני ההורים גורמים לזה וזה יצוייב אם ההורים ישתפו פעולה אבל זה יכול להיות שילד ברגרסיה זה לא משהו שאני אגיד שיש פה סיכון  זה קורה אז עוטפים את הילד” (עמ’ 14 ש’ 4-7).

66. עו”ס גם הבהירה כי לא עלתה דרישה מההורים לשנות את חלוקת זמני השהות והעובדה שהקטין כל יום לן בבית הורה אחר היא חלופה מועדפת בחלק מהמקרים (עמ’ 9 ש 9).
67. העו”ס אישרה כי סופר לה על המקרה שהאם מסרה לאב כי יתכן ותאחר להביא את הקטין למפגש עמו הואיל והיא רוכשת תרופה לקטין שחלה בבית מרקחת, והאב הזמין משטרה, עו”ס השיבה כי היא שמעה את גרסאות שני ההורים, וגם אם הזמנת המשטרה הייתה מיותרת, הרי שזה מעיד על הסכסוך הנובע מחוסר אמון קשה ביניהם (עמ’ 10 ש’ 3-10).
68. עו”ס הסבירה את משמעות התיאום ההורי:

“תיאום הורי בא לתת מענה כשיש קונפליקט גבוה בבין ההורים ולעסוק בסוגיות הרלוונטיות (ל)ילד זה תיאום הורי. המטרה לא טפול להורים אלא לסייע להם בהורות המשותפת. יש ילד שהוא בן 4 שני הורים שנצפה קשר טוב לכל אחד עם הילד זה מעודד.  תיאום הורי הוא המענה הגורף ביותר היום בישראל לזוגות בקונפליקט גבוה” (עמ’ 10 ש’ 31-34).

69. בהתאמה עו”ס המליצה להורים לפנות לתיאום הורי שיסייע להם לטפל בכל המחלוקות – מחלות, חופשות, תספורת וכו’.
70. עיינתי בחילופי ההודעות בין הצדדים, ולא מצאתי בהן ביטוי לתקשורת אלימה מצד האב או התעמרות וטירוף כלפי האם. נכון שהיו אירועים חריגים בהתנהלות מצד האב כמו הזמנת משטרה לאם שהודיעה על היתכנות לאיחור קל בהבאת הקטין, או זריקת התרופות על הרצפה, אבל גם אנוכי סבורה, כפי שציינה העו”ס, שזה נובע מחוסר אמון ביניהם, ושככל הנראה היו גם תגובות לא ראויות מצד האם (למשל היא כתבה לאב שזה רעיון נהדר שהוא לוקח אותו לספר ומיד אחרי זה כתבה “מה פתאום סיפרת אותו”), וכי התקשורת ביניהם ניתנת לריפוי בתיאום הורי.
71. הצדדים הוכיחו כי הם יכולים להסתדר ולהגיע להסכמות בסוגיות יומיומיות.

למשל, ימי חמישי שהאב אמור לקחת את הקטין ל- 3 שעות. על פי ההסכם רק בהגיע הקטין לגיל 4 איסוף שלו יתבצע ממסגרת חינוכית, ואולם לאחרונה, טרם הגיעו לגיל 4, פעם בשבועיים האב אוסף את הקטין ישירות מהמסגרת וגם אירע בימי שני (עמ’ 15 ש’ 3-14).

הסכמות שהושגו במרוצת ההליך, כמו למשל בימי חופש הוסכם על איסוף מהבית בשעה 9.00 עד השעה 21.00, וחלוקת חגים יום העצמאות ושבועות.

אף הוצגו על ידי האב הודעות על שיתוף פעולה מלא ועדכונים גם במצב בריאותי ויומיומי של הקטין והחלפות ימים ביניהם.

72. אשר על כן, גישתה של האם, כי הקונפליקט ביניהם נובע ממבנה אישיות, ומבלי לטפל באנשים עצמם דרך הפניית ההורים לאבחון פסיכודיאגנוסטי אין טעם בתיאום הורי, איננה מקובלת עלי.
73. ראשית, לא הוצגה ראיה שתצדיק זאת.

ככל שהאם באמת ובתמים סבורה כי האב חולה נפש ומתחזה והינו נדרש לאבחון פסיכודיאגנוסטי באשר יכול להזיק לקטין, היא לא הייתה ממתינה שנתיים מהפרידה וכמעט שנה מתחילת ההליך כדי להעלות טענה זו. דרישתה עלתה רק לאחר קבלת התסקיר, ולא קודם לכן, באשר בו הומלץ להכיל את הסדרי הראייה של גיל 4, איסוף ממסגרות ולא מביתה, טרם הגיעו של הקטין לגיל זה.

74. שנית, לא עולה מהתסקיר ולא מהדו”ח החינוכי כי לאב יש בעיה אישיותית שמזיקה לקטין ומצדיקה בדיקת מסוגלות הורית.
75. לא הוכח כי מי מהצדדים נעדר מסוגלות הורית (זאת גם התרשמות העו”ס מ’ 12 ש’ 34), לשני ההורים קשר טוב עם הקטין שניהם רוצים להיות נוכחים בחייו, הקטין מתפתח באופן תקין (עמ’ 13 ש’ 34) , ומה שטעון טיפול זה בעיית התקשורת בין ההורים (ש’ 30).

וללא כל קשר, כל אחד מהם עובר טיפול מותאם עבורו.

76. ניכר כי שני ההורים חפצים בטובת הקטין, מטיבים לטפל בקטין כל אחד מהם בנפרד, דואגים להתפתחותו, לשלומו הבריאותי, ומזכים אותו בתשומת לב. כל צד צריך לכבד את דרכו החינוכית של האחר ושניהם צריכים למצוא את הדרך לניהול תקשורת טובה בשל הרגישות הגבוהה הקטין.
77. שלישית, לא הובע בדו”ח החינוכי וגם לא על ידי העו”ס דאגה לגבי מצבו של הקטין. לא מן הנמנע כי איסוף והחזרת הקטין מבית האם, לא מיטיב עם הקטין, ועל כן גם הומלץ על ידי העו”ס לבצע איסוף מהמסגרות.

ראה לעניין זה הודעת האם : “היי, לטובת … עדיף שביום חמישי תאסוף מהגן ותחזיר הביתה ב17 וחצי. ככה הוא חוזר רגוע יותר ויש לו פחות מעברים”.

78. לאור האמור, לא מצאתי לנכון להפנות את האב או את ההורים לאבחון פסיכודיגאגנוסטי.

1. על נזקי הקונפליקט ההורי נכתב רבות, ראה בפרט, בתלה”מ (נצרת)  11945-01-20 (מיום 4.3.20 פורסם במאגרים):

“מחקרים הראו כי ההשפעות השליליות של הקונפליקט ההורי ממשיכות גם לטווח הארוך, למשל משום שזיכרונות חיים של חוסר שליטה ופחד סביב קונפליקטים הוריים קיימים אצל ילדי גירושין גם בבגרותם. רגשות אלה קשורים למיומנויות פתרון בעיות בלתי יעילות, לקושי במתן אמון במערכות יחסים בין אישיות, לקושי בהסתגלות למערכת הזוגית ולפחד מאינטימיות מחקרים תצפיתיים מראים שילדים מגיבים לקונפליקט בין ההורים בפחד, כעס, אגרסיביות ואינהיביציה של התנהגותם הרגילה, כלומר קונפליקט הורה עלול להוביל גם לאשמה, משום שילדים נוטים להאשים עצמם בקונפליקטים ההוריים. ילדים שנחשפים למריבות בין ההורים ולהאשמות הדדיות עלולים למצוא את עצמם בקונפליקט נאמנויות, כשהורה אחד מנסה לשכנעם ליצור בריתות עוינות אל מול ההורה האחר.

במצב כזה נוצר חוויה של “להיקרע בין ההורים” הגורמת לדיסוננס נוכח שאיפת רוב הילדים לשמור על יחסים תקינים עם שניהם. היבט זה מגביר את תחושת הלחץ ומוביל אף הוא לתחושות של מתח ואשמה. הפחד וחוסר השליטה וההאשמה העצמית סביב הקונפליקט ההורי מובילים לפגיעה בדימוי העצמי, בביטחון העצמי ובמסוגלות העצמית גם בתקופת ההתבגרות ואלו עלולים להוביל להשלכות שליליות במגוון תחומים הסתגלותיים. הקונפליקט ההורי גם פוגע ביחסי הורה-ילד. הורים שעסוקים בקונפליקטים תמידיים ומתמשכים בינם לבין עצמם מרוכזים יותר בעצמם, פחות זמינים לילד, מספקים משמעת פחות עקבית ומשתמשים בגישות הוריות פחות אופטימליות כתוצאה מהמתח הזוגי. מעבר לפגיעה בהורות נוצרת לעתים תופעה של spillover שבה הקונפליקטים מהמערכת הזוגית מתפשטים מהמערכת אל המערכת של “הורה-ילד”. נמצא כי הסיכוי לריבים עם הילדים גדל ב-50% אם ההורים היו מעורבים בריבים בינם לבין עצמם ביום שלפני כן (ראו: רחל לוי שיף, השפעות קצרות וארוכות טווח של גירושין על ילדים, פסיכואקטואליה, אפריל 2018 בעמ׳ 15, 19-20).

1. כמו כן צוין כי : “המחקר ובתי המשפט מצאו, כי הדרך הראויה, היעילה והנכונה יותר לטיפול בסכסוכים הוריים בעצימות גבוהה הינה באמצעות הפנייה לתיאום הורי לצרכי בניית תוכניות הורות ארוכות טווח. עוד נמצא כי דרכים אלו עדיפות על פני ההתדיינות האדברסרית”.
2.  באמצעות הפנייה לתיאום הורי הכוונה היא : “להשיב ולשמר את האוטונומיה ההורית של שני ההורים ולא להפקיע אותה. האמצעי הוא תיאום הורי שיביא למעשה את ההורים לחידוש מימוש אחריותם ההורית באמצעות חוזה התנהלות הורית שהם יהיו מחויבים לו. לא מדובר בטיפול זוגי. אלא התערבות ממוקדת בטובת הילד בה ניתן יהיה לשקף להורים את המחירים הכבדים שהילדים משלמים על הקונפליקט ביניהם תוך הסטת הדגש לבניית התנהלות הורית שתנטרל הפגיעה בילד “.
3. העו”ס לסדרי דין מצאה לנכון להפנות את הצדדים לטיפול באמצעות תיאום הורי.

לדבריה : “לגבי תיאום הורי – הוא לא מאפשר לצדדים ללבות את הסכסוך אלא להיפך הוא שם את הסכסוך בצד ועוזר להם להתמקד בדברים האלה. זה שונה מהדרכה הורית…זה בדיוק הדבר המתאים כדי לעזור להורים שנמצאים בסכסוך איך להתקדם” (עמ’ 16 ש’ 24-26).

1. ההורים צריכים  ללמוד להסתדר ביניהם עבור ילדם.

ויש גם רצון מצד שניהם לנהל תקשורת תקינה והם רק צריכים הכוונה.

(ולכן גם הפסיקה שהובאה על ידי האם אינה תואמת נסיבות המקרה).

1. ועל כן, מודל ההתערבות הנכון במשפחה בשלב זה, הוא המומלץ על ידי העו״ס לסדרי דין באמצעות הפניית המשפחה לתיאום הורי. במסגרת זו, בדיאלוג משותף יגיעו להסכמות בנושאים הקשורים לקטין לרבות עניינים הקשורים לבריאותו.

יצוין כי תיאום הורי נדרש בייחוד בשלבים הראשוניים של התדיינות בבית המשפט בעניין הסדרים הנוגעים להורות ולגידול הילד, בהיותו כלי המונע הסלמת הקונפליקט. רק בשלבים מאוחרים יותר, כשתיאום הורי לא הוכח כמסייע, ניתן לפנות בדרישות לסעדים קיצוניים יותר.

1. לאור המכלול, אני מורה כדלקמן:
2. תביעתה של האם נדחית.
3. תביעתו של האב שצומצמה לשני סעדים מתקבלת.
4. ההורים יופנו מיידית לטיפול תיאום הורי.
5. עו”ס לסדרי דין תסייע בקביעת תור לתיאום הורי במרכז ב….
6. האב רשאי לרשום את הקטין לקייטנה ולצהרון בימים שלו והוא יישא במלוא העלות.
7. מובהר להורים ולבאי כוחם, כי שיתוף הפעולה עם היחידה לתיאום הורי אינו בגדר המלצה, אלא מהווה צו שיפוטי לכל דבר ועניין. הפרת הצו השיפוטי, עלולה להוביל לנקיטת סנקציות כספיות, הכרזה על הקטין “כילד נזקק” לשם כפיית דרכי טיפול מתאימות ו/או מתן החלטות אחרות שתבטחה הגנה על שלומו לפי הוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש״ך – 1960 ו/או הגבלת האפוטרופסות של מי מההורים לפי הוראת סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב – 1962.
8. כל הורה ימשיך בטיפול פרטני.
9. כדי למנוע הסלמה של הסכסוך, לא מצאתי לנכון להשית הוצאות על האם.
10. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולעו”ס לסדרי דין מ- מ.א … ותסגור שני התיקים.
11. ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום,  ז’ סיוון תשפ”ג, 27 מאי 2023, מוצ”ש, בהעדר הצדדים.

PDF