הפרקליטה אורית קוטב מדווחת בגיליון 50 של מגזין “עורך הדין” כי הפרקליטות יוזמת הוצאת תביעות אבהות מבית משפט למשפחה והעברתם לטפול “בגוף מנהלי, שיהיה מוסמך לתת צווים לבדיקה גנטית לאבהות, ובהתאם לתוצאות הבדיקה ליתן צו הקובע את האבהות”.

לדבריה יוקם “גוף מנהלי” שייקרא “רשם קשרי משפחה” והנשים יפנו אליו כדי לקבל רשות לעשות בדיקת דנ”א לגברים שמהם הן זוממות לשדוד מזונות. הרשם אמור “להחליף את עבודת בית המשפט ולתת לציבור מענה יעיל וזול”.

מעבר לכל המילים היפות שאורית קוטב כותבת במאמר שלה הרי שמדובר בשירות מיוחד של הפרקליטות למען גנבות הזרע. זה לא באמת “רשם קשרי משפחה”. השם הזה הוא בלוף. זה רשם לרישום גניבות הזרע כדי שכל מיני פרכות שגונבות זרע לגברים יוכלו לקצר את הזמן עד לתביעה לחייב את הגבר לשמש ספונסור לכל החיים ולממן אותן.

ככה עובדים על הציבור: ממציאים איזה שם יפה ונייטרלי “רשם לקשרי משפחה” כשבפועל אין שום משפחה ואין שום קשרים. זה הולך להיות רשם של נשים עברייניות שבמרמה ובזדון כופות אבהות בעל כורחה על גברים מסכנים…..

למה להקים גוף חדש במקום לייעל את הגוף הרקוב – ביהמ”ש למשפחה?

אורית קוטב מתרצת את הקמת האדמיניסטרציה הזו בצורך להתייעל כי לדבריה 90% מכל תביעות גניבת הזרע נחתכות על פי בדיקת DNA. אם בדיקת ה DNA היא זו שמכריעה את תיק, למה השופטים בבית משפט למשפחה מסרבלים את התיק ואינם יעילים? אם יש חוסר יעילות בבית משפט למשפחה, צריך למצוא את הסיבות לחוסר היעילות ולפתור אותן. זה לא חוכמה ללכת ולהקים משהו חדש לגמרי, ולתת לו להסתאב ולהסתרבל כמו ההליכים שכיום מממילא קיימים.

מי שאחראי לחוסר היעילות של בית המשפט למשפחה בטיפול בתביעות אבהות הם השופטים עצמם, ולכן צריך להוציא להם כללים מחייבים של זמני טיפול בבקשות האלה. אגב אותו דבר בתביעות מזונות ומשמורת: למה התיקים האלה נמשכים 5 שנים??????

למה לא להקצות שופט מוקד לגנבות זרע?

דבר שני, למה להקים רשם שהוא גוף מנהלי אם אפשר לקחת שופט אחד ולתת לו רק את התיקים האלה כדי שיתקתק אותם, כמו שעושה שופט המוקד ארז שני בתביעות ניכור הורי בתל אביב????

למה לא להפריט את בדיקות הדנ”א בלי לגשת לבית משפט

דבר שלישי, למה לא לאפשר מכירת ערכות DNA בכל בית מרקחת, או קופת חולים, בדיוק כפי שעושים בחו”ל? למה לא לבטל את המונופול של בתי המשפט על האמת, מי האבא, ומי לא האבא?

למה שבמדינה דמוקרטית כל אחד לא יוכל לקנות ערכה ב 200 ש”ח, לאסוף דגימות, לשלוח למעבדה ולקבל תוצאות? ממה המדינה חוששת? מזה שנשים שבוגדות בבעלים שלהם וממליטות מגבר זר, יפסידו את הספונסר שלהם (המזונות מהבעל שאינו האבא)??? זו הסיבה?

למה זה צריך להיות הליך שמערב עורכי דין בעלויות גבוהות, אגרות בעלויות גבוהות, בדיקות המחירים מופקעים (3,000 ש”ח בישראל לעומת 200 ש”ח בארה”ב) והקמה של אדמיניסטקציה של מזכירות פרזיטיות ופקידים טפילים???

ועוד דבר? למה הפיילוט צריך לשרת את גנבות הזרע שאילו הליכים יצריים ומרובי סכסוכים ומריבות, כאשר אפשר להתחיל את הפיילוט דווקא עם צווי הורות פסיקתיים שבהם שני ההורים מסכימים, אבל בית המשפט הוא זה שמורח אותם ומסרבל אותם?

ומה עם הממזרים???

לא הצלנו להבין אם גם הגברים שהנשים בוגדות בהן וממליטות ילדים ממזרים גם יוכלו לפנות לרשם לקשרי משפחה לקבל אישור לעשות בדיקת דנ”א? גבר כזה שהאישה בוגדת בו מבקש לשלול קשרי משפחה עם העובר שאיננו שלו. האם ירשו לו לפנות אל הרשם?

אולי יפנו אותו אל הדיינים כדי שהם יחליטו אם יש “חשש ממזרות”?

הרי אם הדיינים מנהלים מרשם ממזרים, עבודת הרשם תתנגש עם עבודת הדיינים שהם אלו שמחליטים מי ממזר ומי לא ממזר…… אולי הגיע הזמן שהפרקליטות הנבלות האלה ימציאו פיילוטים לביטול מרשם הממזרות, ולאפשר לכל אחד ואחת נגישות מלאה לבדיקות דנ”א חופשיות בשוק הפרטי?????

להלן המאמר של זונת הפרקליטות אורית קוטב: “צדק ויעילות כמושגים משלימים”, עורך הדין גיליון 50 עמודים 20-21.