בפרקליטות יש אשכול שנקרא "הליכים במדינות זרות". התפקיד של האשכול הזה הוא למנוע מצב בו מדינת ישראל או בכיריה נגררים לבתי משפט זרים, למשל האג. האשכול הזה הוא זה שהיה אחראי למנוע את ההליכים שהובילו להוצאת צו מעצר נגד ביבי וגלנט בהאג.
אז במה הם עסקו ב 2019? הנה הדו"ח של ההישגים שחיברה הפרקליטה ורד שפילמן. מה שהכי עניין את האשכול הזה היו דווקא התביעות בארה"ב של הגברים הגרושים נגד שופטי המשפחה, רשמות ההוצל"פ ושופטי העליון הפמינאצים של ישראל שהוגשו בארה"ב.
מי שהיתה אחראית לשכור עורכי דין להתמודד על זה היתה מרלין מזל. היא שפכה על שכירת עוה"ד ארנולד ופורטר בארה"ב 10,000,000 ש"ח. לפי הדו"ח היא הוזמנה למטה נאטו בבלגיה וקיבלה פרס הצטיינות. איזה הישג נפלא…….
נו….. ככה זה. במקום לתקן את החוקים המפלים גברים בישראל בתיקי גירושין כדי שלא יהיו תביעות בארה"ב, האשכול השקיע כמעט 70% מהזמן שלו בתביעות של האבות הגרושים, נסעו לכמה כנסים בחו"ל ו"הגבירו מודעות" ובסוף נתנו לזונה מרלין מזל פרס הזדיינות.
פלא שהאשכול לא היה מוכן כמו שצריך לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בהאג, ופלא שביבי חטף צו מעצר בינלאומי?
בתמונה: כלבה. ישר מהמלונה של גלי.
להלן הדו"ח "השגיות אשכול הליכים בחו"ל של המחלקה הבינלאומית" מאת ורד שפילמן 14/7/2019
דו"ח (ביניים) הישגים לשנת 2019 – אשכול הליכים במדינות זרות
1. הענקת פרס מטעם נאט"ו לעו"ד מרלין מזל, ראש אשכול הליכים במדינות זרות
אגף הייעוץ המשפטי במטה נאט"ו בבריסל החליט להעניק את פרס סרג' לזרף לשנת 2019 לעו"ד מרלין מזל ועו"ד בן וולהאוס (ראש מדור לגיטימציה בפרקליטות הצבאית). פרס זה הוענק לעו"ד מזל כהוקרה על תרומתה הניכרת לפעילותה של ישראל כשותפתה של נאט"ו בפן המשפטי, כמו גם לביסוס התשתית לפיתוח תוצרים בתחום של לוחמת משפט וחוסן משפטי:
"[Ms. Mazel's] major contribution in matters relating to legal aspects in hybrid environments and the development of deliverables in the area of interaction between Lawfare and Legal Resilience."
הענקת הפרס וקיום הדיאלוג המשפטי המתמשך עם נאט"ו מהווים הישג משפטי אסטרטגי כשלעצמו, אשר יסייע למדינה בשדה הקרב המשפטי הבין-לאומי. נוסף על כך, הדבר מהווה הכרה נוספת – גם מחוץ לישראל – בעשייה הפורה של גב' מרלין מזל ושל צוותה בתחום לוחמת המשפט וניהול ההליכים במדינות זרות.
הצוות יזם, בשיתוף משרדי הממשלה האחרים, פעילות על מנת להגביר את המודעות הבין-לאומית בנוגע לשימוש הבלתי חוקי ב'מגנים אנושיים', הנעשה על-ידי ארגוני טרור. זאת, כחלק מפיתוח אסטרטגיית לוחמה משפטית התקפית. הצוות קידם, בשנים האחרונות, באמצעות שורה של צעדים, שיח בין-לאומי בנושא. כך למשל, ראש האשכול, עו"ד מזל, העבירה הרצאות בנושא זה בפני פורומים בין-לאומיים שונים; כמו כן, נושא זה היה אחד הנושאים שנדונו במסגרת הדיאלוג המתמשך שמקיים הצוות מול נציגי נאט"ו בנושא לוחמה משפטית. בהקשר זה, ניתן לציין גם את הדו"ח בעקבות מבצע 'צוק איתן', 'העימות עם רצועת עזה בשנת 2014: היבטים עובדתיים ומשפטיים', אשר במסגרתו פורסמו עובדות המאששות את השימוש של ארגון הטרור חמאס בפרקטיקה של 'מגנים אנושיים' במהלך המבצע.
פעולות אלו נעשו על רקע הגברת המודעות שהחלה בתחום זה בשנים האחרונות כדוגמת: החלטת העצרת הכללית של האו"ם, המגנה בתוקף את השימוש באזרחים בלתי מעורבים לצורך הגנה על אובייקטים צבאיים מפני תקיפה; נאומה של הגב' ניקי היילי, שגרירת ארה"ב לאו"ם (כתוארה אז) בפני מועצת הביטחון, אשר במסגרתו ציינה את השימוש הפסול של חמאס בנשים וילדים כ'מגנים אנושיים' וקראה למועצת הביטחון לפעול למיגור השימוש בפרקטיקה פסולה זו; ו-העברת חוק בקונגרס האמריקני, המאפשר הטלת סנקציות במספר מישורים על פעילי חמאס וחיזבאללה בגין שימוש ב'מגנים אנושיים'.
2. המשך דיאלוג משותף עם משרד המשפטים האמריקאי (DOJ)
בין התאריכים 20-22.05.19, התקיים דיאלוג בוושינגטון D.C עם נציגי משרד המשפטים האמריקאי. דיאלוג זה הינו תוצר של יוזמה משותפת של אשכול הליכים במדינות זרות עם המחלקה המקבילה להם במשרד המשפטים האמריקאי. מצד המשלחת הישראלית השתתפו עו"ד מרלין מזל, ראש אשכול הליכים במדינות זרות (המחלקה למשפט בין-לאומי ביעוץ וחקיקה), עו"ד אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), עו"ד אסנת דפנה, ממונה ביחידה לאכיפה אזרחית (פרקליטות המדינה), ועו"ד אביחי כהנא, עוזר למשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים). הדיאלוג נקבע בהמשך לדיאלוג נוסף אשר התקיים בישראל בחודש יוני 2018.
במהלך הדיאלוג התקיימו כ- 14 דיונים בהשתתפות נציגים בכירים רבים ממחלקות שונות במשרד המשפטים ומחלקת המדינה האמריקאים. הנושאים בהם עסק הדיאלוג, היו, בין היתר: חסינות ריבון וחסינות עובדי מדינה; תביעות נזיקין נגד הממשלה ועובדי ציבור; איסוף ושימוש בראיות משדה הקרב; התמודדות עם תביעות בנושאים ביטחוניים; התמודדות עם תביעות שהוגשו נגד ארה"ב וישראל בחו"ל; ניהול ליטיגציה, גילוי מסמכים אלקטרוני, חופש מידע ועוד. הדיאלוג היה מוצלח ביותר ושני הצדדים הביעו נכונות לקיום דיאלוג מקצועי על בסיס שנתי. כבר עתה, ניתן לראות את התוצרים בדמות הידוק שיתוף הפעולה בין הצדדים, בעיסוק השוטף.
3. סגירת כלל התביעות האזרחיות בארצות הברית בתיקי "האבות הגרושים" וכן אשרורו של צו מניעה נגד תביעות עתידיות מצד שניים ממובילי הקמפיין המשפטי
במסגרת קמפיין של הגשת תביעות אזרחיות בארצות הברית על-ידי הורים המצויים בהליכי גירושין נגד גורמים ישראלים רשמיים המעורבים בהליכים אלו, הוגשו במהלך השנים האחרונות 14 תביעות במסגרתן נתבעו 42 עובדי מדינה ישראליים, לרבות 4 שופטי עליון ו- 18 שופטים בערכאות אחרות, 4 שרים ועשרות פקידים במשרדי ממשלה שונים. המדובר בתביעות שמוגשות על ידי תובעים חוזרים, כנגד נתבעים כגון שרים ורשויות ממשלתיות, גורמים במערכת המשפט, מוסדות רווחה ומוסדות חינוך, לרבות עובדים סוציאליים, פקידי סעד, רשמי רשות הוצאה לפועל וכו'. התובעים מציגים את מטרתם בפורומים פומביים כשינוי ביחסן של מערכות הרווחה והמשפט בישראל לזכויות של אבות גרושים.
נכון להיום, ולאחר השקעת מאמצים ניכרים בהובלת האשכול, כל התביעות נדחו על הסף בבתי משפט ברחבי ארצות הברית, על ערכאותיהם השונות. יצוין, כי על פי רוב, התביעות נדחו על ידי בתי המשפט על בסיס חוסר סמכות ועמדת מחלקת המדינה האמריקאית, לפיה קיימת חסינות לעובדי המדינה שפעלו מתוקף תפקידם. בנוסף, כפי שיפורט מטה, מאז דצמבר 2017 קיים צו מניעה, לפיו דויד וייסקופף ואיתן אליהו, שניים ממובילי הקמפיין הנ"ל, מנועים מלהגיש תביעות נוספות בבתי משפט פדראליים בארצות הברית, כל עוד לא קיבלו את אישורו של שופט מבית משפט פדראלי בניו יורק.
להלן נפרט התפתחויות בולטות מחצי השנה החולפת:
• דותן ניומן ואח' נ' הסוכנות היהודית לישראל ואח'– בשנת 2016 הוגשה תביעה לבית המשפט הפדראלי בניו יורק נגד מספר עמותות ועובדי מדינה ישראליים (שרת המשפטים לשעבר ציפי ליבני, השופט בדימוס שמואל חמדני, ורשמי רשות ההוצאה לפועל והנהלת בתי המשפט) הקשורים בצורה ישירה או בעקיפין להליכי הגירושין של התובעים. בתביעה נטען, בין היתר, כי חלק מעובדי המדינה הנתבעים נקטו באמצעים פסולים במטרה לגבות כספים מן התובעים, וכן, כי אחרים מן הנתבעים סירבו לחקור את ההתנהגות הפסולה וסייעו בהסתרת המעשים שבוצעו לכאורה. התביעה נדחתה על הסף בדצמבר 2017 בהתבסס על מספר נימוקים, כאשר החשוב מבניהם הינו קביעתו של בית המשפט כי לעובדי המדינה קיימת חסינות. נוסף על-כך, הסכים השופט להורות על צו מניעה, לפיו דויד וייסקופף ואיתן אליהו, שהגישו תביעות קודמות במסגרת קמפיין "האבות גרושים" ואשר נמנים על התובעים בתיק ניומן, מנועים מלהגיש תביעות נוספות, כל עוד לא קיבלו את אישורו של השופט.
חלק מהתובעים ערערו על החלטה זו, ובתאריך 27.3.19, בית המשפט הפדראלי לערעורים עבור ה-2ND Circuit דחה את ערעורם. בהקשר זה, בית המשפט לערעורים אשר את הקביעה ביחס לחסינותם של עובדי המדינה הישראליים, ואף ציין, כי גם אילו מעשיהם היו נעשים בניגוד לדין הישראלי, הרי שמכיוון שהם נעשו במסגרת מילוי תפקידם הרשמי, הם נהנים מחסינות. זוהי קביעה חשובה בנושא חסינות, שאנו תקווה כי תסייע לנו גם בטיפול בתיקים עתידיים שונים בחו"ל כנגד עובדי מדינה. בית המשפט לערעורים אף אשר את צו המניעה וקבע כי, במקרה זה, כלל השיקולים מטים את הכף לטובת הטלתו. החלטה זו הינה תקדימית, שכן במערכת המשפט האמריקאית זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסוד חוקתית, אשר תוגבל רק במקרים קיצוניים. אכן, במקרים קודמים בהם בתי משפט פדראליים החילו צווי מניעה דומים, התובעים הגישו עשרות או מאות תביעות לפני החלת צו מניעה, בניגוד לנסיבות תיק זה, שבמסגרתו יוחסה למר וייסקופף מעורבות בכ-12 תביעות קודמות (בין במישרין ובין בעקיפין), ומר אליהו היה מעורב רק בתיק אחד קודם להצטרפותו לתביעה הנוכחית.
בשולי הדברים יוער, כי בית המשפט לערעורים השית על מר אליהו ומר וייסקופף הוצאות כפולות בהליך הערעור. המדובר בהוצאות אדמיניסטרטיביות בעלות נמוכה (לא כולל הוצאות שכר טרחת עורכי-דין). אולם, השתת סנקציה מעין זו אינה דבר של מה בכך בבתי המשפט בארצות הברית והיא בגדר הישג סמלי משמעותי, במנותק מגובה הסכום שייגזר מכך ואנו תקווה כי הדבר ירתיע הגשת תביעות נוספות .
• דוד וייסקופף נ' הקרן לירושלים ואח'- בזמן שהערעור בתיק ניומן היה תלוי ועומד, הגיש מר וייסקופף את תביעתו החמישית במספר בארצות הברית, הפעם נגד מספר בתי ספר ממלכתיים בירושלים. בהגשת תביעה זו, מר וייסקופף הפר את הוראות צו המניעה שהוטל בתיק ניומן. האשכול, בסיועם של עורכי הדין המקומיים, הצליח להעביר את התביעה מבית המשפט המדינתי באילינוי בו היא הוגשה, לבית משפט פדראלי באילינוי, ומשם לבית המשפט הפדראלי בניו יורק, כדי שבית משפט זה יחיל את צו המניעה שהוטל נגד מר וייסקופף. בתאריך 11.3.2019 הצליח האשכול להוביל לסילוק תביעה זו על הסף בהסתמך על חוסר ציותו של מר וייסקופף לצו המניעה האמור.
אנו תקווה כי התוצאות החיוביות בשני התיקים הנ"ל יסייעו להצלחת המאבק המשפטי שהמדינה מנהלת ביחס לסדרת התביעות המוגשות על-ידי "האבות הגרושים", ובשאיפה למיגור תופעה זו.
כתבה על תביעות של אבות אמריקאים נגד שופטי משפחה ישראלים פמינאצים בארה"ב. אחת הראשונות שנתבעה היא זונת הזונות האם אמא של הזונות הפמיניסטיות עדנה ארבל, שעל שמה קרוי אתר זה.
4. מחיקת הנתבעים הישראלים מתיק פלד נ' נתניהו (ארה"ב)
בפברואר 2017 הוגשה תביעה אזרחית בוושינגטון D.C. כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, חה"כ ציפי לבני, מר אהוד ברק ונתבעים אמריקאים:American Friends of Bet El Institutions (עמותה לגיוס כספים בארה"ב עבור ישיבת בית-אל); The Kushner Family Foundation (הקרן של משפחתו של חתנו של הנשיא טראמפ); מר דייויד פרידמן (כיום שגריר ארה"ב בישראל); ו – חברת רו"ח בשם Billet, Feit & Price, P.C (על-פי המתואר בתביעה החברה מטפלת בסוגיות המס בארה"ב של הנתבעים האמריקאיים). על-פי הנטען בכתב התביעה, הבכירים הישראלים הנתבעים קשרו קשר, יחד עם יתר הנתבעים, להעברת כספי תרומות מארה"ב לגופים ולפעילות המעודדות את התרחבות ההתיישבויות בשטחים, הנעשית תוך שימוש במעשי אלימות ומרמה ובניגוד למדיניות המוצהרת של מדינת ישראל. בנוסף, נטען שבכירים אלה פיקחו בצורה רשלנית על פעולות חיילי צה"ל.
התובעים פנו למנהל בתי המשפט בבקשה (על-פי אמנת האג) להמציא את התביעה לבכירים הישראלים אך, בהתאם לאסטרטגיה שהתווה הצוות המטפל בתיק, בחודש יוני 2017 מנהל בתי המשפט שלח הודעת סירוב לבקשת ההמצאה בתיק זה, בהתאם לסעיף 13 לאמנת האג.
ביום 25.6.19 התובעים הגישו הודעה על מחיקת הנתבעים הישראליים וכן השגריר דייויד פרידמן – מתביעה זו. יצוין, כי הנימוק העיקרי אשר הוביל למחיקת הנתבעים, כמוזכר בבקשה, הינו אי ההצלחה בביצוע המצאות לנתבעים הישראליים.
5. סגירת התלונה הפלילית בארגנטינה (רגיש – לא לפרסום)
בחודש אוגוסט 2014, בעקבות מבצע 'צוק איתן', הוגשה תלונה פלילית על-ידי שנים עשר מתלוננים, פעילי שמאל, בפרובינציית קורדובה בארגנטינה.
התלונה הוגשה כנגד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו; רא"ל (במיל'), מר בני גנץ; שר הביטחון לשעבר, מר משה (בוגי) יעלון; שר הביטחון לשעבר, מר אביגדור ליברמן; וחבר הכנסת לשעבר, משה פייגלין. בתלונה, נטען כי במהלך מבצע 'צוק איתן' ביצעו כוחות צה"ל מספר פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. עם קבלת התלונה, פנה השופט הפדראלי לתובע הכללי בארגנטינה ולמשרד החוץ בבקשה לקבל הבהרות האם מתקיימות חקירות או וועדות חקירה בנושא זה נגד מדינת ישראל, והאם אכן ראוי להפעיל סמכות שיפוט אוניברסלית במקרה זה.
בחודש דצמבר 2018, התובע הפדרלי של פרובינציית קורדובה הגיש בקשה לשופט הפדרלי עם המלצתו לסגור את התלונה. זאת, בשל העובדה כי התלונה פתוחה זה זמן רב, וטרם הוצגו או הובאו ראיות רלוונטיות חדשות.
בחודש אפריל 2019, עורך הדין ששכרה המחלקה לטיפול בנושא זה בארגנטינה, עדכן כי השופט הפדרלי בפרובינציית קורדובה הורה על סגירת התלונה. זאת, עקב העדר סמכות שיפוט לבתי המשפט בארגנטינה, וכן, לדברי השופט, נוכח העובדה כי משרד תובעת בית הדין הפלילי הבין-לאומי מקיים בדיקה מקדמית בנושא זה.
6. עבודת הצוות הבין-משרדי בנושא המאבק בדה-לגיטימציה
אשכול הליכים במדינות זרות מרכז את עבודת הצוות הבין-משרדי בהיבטים המשפטיים של המאבק בדה-לגיטימציה. במסגרת זו, הצוות, הכולל את משרד החוץ, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה ומשרד הכלכלה – עסק בנושאים משמעותיים וחשובים במהלך השנה האחרונה. כך למשל, עסק הצוות בנושא הצהרת המדיניות שפרסמה חברת Airbnb לפיו תפסיק לפרסם מודעות באתרה עבור נכסים הממוקמים בהתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, דבר אשר אף גרר תביעות כנגדה בארץ ובארה"ב וסנקציות מנהלתיות במספר מדינות בארה"ב.
הצוות הבין-משרדי עסק בהיבטים המשפטיים שעוררה הפרשה ובהובלת האשכול עסק במיפוי הכלים המשפטיים הרלבנטיים לענין זה בארה"ב ובאירופה. בסופו של יום, הודיעה חברתAirbnb , במסגרת הסכם פשרה ביחס לכלל התביעות שהוגשו כנגדה, כי היא לא תיישם את המדיניות האמורה ותחת כך הודיעה על כוונתה לתרום את כלל הרווחים שתצבור מפרסום נכסים ביהודה ושומרון לארגונים המספקים סיוע הומניטארי במקומות שונים בעולם.
בענין אחר, הצוות הבין משרדי, בהובלת האשכול, עסק בהיבטים המשפטיים הנוגעים להצעת חוק רגישה באירלנד (שתחילתה בינואר 2018) לפיה יוטלו סנקציות פליליות על חברות ואישים הפועלים בהתיישבויות הישראליות בשטחים או מקיימים יחסים עסקיים עם עסקים הפועלים בהתיישבויות הישראליות בשטחים . במהלך שנת 2019 התקדמה החקיקה שלב נוסף, בכך שקיבלה רוב בהצבעה בבית המחוקקים התחתון. האשכול, בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החוץ ויתר חברי הצוות הבין משרדי, עקב מקרוב אחר הנושא ובחן את ההשלכות המשפטיות המגוונות במצב בו הצעת החוק תתקבל, עבור עסקים בין-לאומיים שעשויים להיפגע כתוצאה מכך. נוכח קיומו של חסם פרוצדוראלי העומד לרשות ממשלת אירלנד, ההצעה איננה מקודמת בשלב זה ואנו תקווה כי המאמצים של כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לרבות בהיבט המשפטי, ימשיכו לסייע במניעת התקדמותה של ההצעה.
להלן דו"ח ההשגיות של האשכול ב 2021
שימו לב שההישג המדווח בתיק בהולנד איסמאיל זיאדה גד בני גנץ, הישג מס' 10, (תיק שבו בגישה גלי בהרב מיארה חוות דעת שקרית שזיאדה יכול לתבוע בישראל…. וקיבלה 200,000 ש"ח לכיסה), לא נגמר. התיק עבר לבית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג ועדיין פתוח.
בהישג מס' 15 הפרקליטים מדברים על יוני קפאח.
ינואר 2021
הישגי המחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה לשנת 2020
1. סיוע להשלמת המשא ומתן על הסכמי רכישת החיסונים מפני נגיף הקורונה
אשכול משפט בין-לאומי פומבי סייע ללשכה המשפטית במשרד הבריאות בהיבטים שונים הקשורים להסכמים לרכישת חיסונים ממספר חברות תרופות גדולות וארגונים בין-לאומיים, כולל, בין היתר, פייזר, מודרנה, אסטרזניקה ומיזם קובקס. הטיפול כלל ייעוץ שוטף בכל היבטי הדין הזר, סמכות השיפוט והחסינויות שעלו בהסכמים אלה וכלל גם השתתפות בשיחות משא ומתן מול נציגי החברות המתקשרות. הליווי והסיוע הישיר אפשרו למשרד הבריאות להתגבר על מספר פערים במשא ומתן ולהגיע להסכמים אשר מדינת ישראל נהנית מפירותיהם במבצע החיסונים הנערך בימים אלו.
2. ייעוץ משפטי במסגרת הסכמי אברהם: עיגון הנורמליזציה ביחסים עם מספר מדינות באזור
אשכול משפט בין-לאומי פומבי סייע לאגף היועץ המשפטי במשרד החוץ בטיפול בהסכמים השונים מול איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. הטיפול כלל ניסוח סעיפים שונים בהסכמים וסיוע בקידום ההליכים הנדרשים לאישורם מבחינת ישראל. בעקבות שיתוף הפעולה עם משרד החוץ ועם גורמים נוספים הסתיימו הליכי האישור של ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין בממשלה ובכנסת בזמן שיא ותוך עמידה בלוחות הזמנים הצפופים.
לאחר השלמת העבודה על הסכמי המסגרת, מלווים אנשי המחלקה, באשכולות השונים, את משרדי הממשלה הרלוונטיים בהליכי המשא ומתן על שורת הסכמים בילטרליים עם מדינות אלה. מדובר בהסכמים היסטוריים חשובים אשר יש בהם כדי להשפיע על הכלכלה הישראלית ותחומי חיים רבים אחרים, ובכללם הסכמי הגנה על השקעות, פטור מדרישות אשרה, תעופה, ספנות, ביטחון פנים, תרבות, ספורט ומדע ועוד. בנוסף, אנשי המחלקה מובילים גם קידום הסכמים בילטרליים בתחומים משפטיים שונים.
3. ליווי הליך ההגשות של "ידידי בית משפט" לבית הדין הפלילי הבין-לאומי
**רגיש, לא לפרסום** כידוע, בדצמבר 2019 התפרסם מזכר היועץ המשפטי לממשלה בו הוצגה עמדתה המשפטית של מדינת ישראל ולפיה בית הדין הפלילי הבין-לאומי משולל כל סמכות לקיים הליכים על בסיס הפנייה הפלסטינית. מדינת ישראל אינה מדינה חברה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי ונמנעה מלהשתתף בהליך שנפתח בחודש ינואר 2020 בו ביקשה התובעת ממותב קדם-המשפט לאשר כי קיימת לה סמכות לפתוח בחקירה בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה. יחד עם זאת, גורמים רבים הגישו עמדות משפטיות למותב קדם-המשפט בהליך זה התואמות את עמדתה של ישראל בדבר היעדר בסיס של סמכות שיפוט לבית הדין. אשכול הליכים בין-לאומיים פעל, יחד עם שותפינו ממשרד החוץ ומהמטה לביטחון לאומי, לתמרץ הגשות מעין אלו מצד גורמים מגוונים שלעמדותיהם והתבטאויותיהם משקל של ממש בשיח המשפטי הבין-לאומי, ולוודא כי עמדותיה של ישראל בעניין יישמעו וישוקפו באופן הטוב ביותר. כתוצאה מכך, לבית הדין הוגשו 23 עמדות התומכות בעמדה כי בית הדין משולל סמכות, ובהן עמדות של שבע מדינות שהן צד לחוקת בית הדין (גרמניה, אוסטרליה, ברזיל, הונגריה, אוגנדה, אוסטריה וצ'כיה). לצד אלה, הוגשו גם עמדות של ארגונים ושל מומחים בעלי שם בתחום המשפט הבין-לאומי ובהם פרופסור רוברט בדינטר, שר המשפטים לשעבר של צרפת, פרופסור ארווין קוטלר, שר המשפטים לשעבר של קנדה, פרופסור דייוויד קריין, התובע הראשי לשעבר של בית הדין המיוחד לפשעים שבוצעו בסיירה לאון ופרופסור איל בנבנישתי מאוניברסיטת קיימברידג' המנהל שם את המרכז היוקרתי על שם לאוטרפכט למשפט בין-לאומי. במיוחד ראויה לציון עמדתו של פרופסור מלקולם שואו, מהמלומדים הבולטים ביותר בתחום המשפט הבין-לאומי, שהתובעת הרבתה להסתמך על כתיבתו בעמדה שלה על-מנת לתמוך בעמדתה שלפיה יש מדינה פלסטינית היכולה להעניק סמכות לבית הדין. פרופסור שואו הבהיר כי הניתוח של התובעת שגוי מיסודו. השגריר דניס רוס אף הוא הגיש עמדה לבית הדין המבהירה, בהסתמך על ניסיונו העשיר כדיפלומט שנטל חלק בהליכי המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, שתפיסת התובעת את הסכמי אוסלו הינה שגויה, ושברור לחלוטין שלפלסטינים אין את הסמכות הפלילית שהם מתיימרים להאציל לבית הדין, וכי נושא הקמתה של מדינה פלסטינית הוא עניין למשא ומתן עתידי. בחלוף כשנה, נכון לכתיבת שורות אלו, מותב השופטים טרם קיבל הכרעה בהליך זה.
4. קידום עמדות ישראל בהיבטי משפט בין-לאומי בפורומים בין-לאומיים
המחלקה פעלה השנה במספר פורומים בין-לאומיים לקידום עמדותיה של מדינת ישראל בתחום המשפט הבין לאומי. בין היתר, בדצמבר 2020 נאם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי) בכנס האקדמיה של צי ארה"ב (Naval War College) בנוגע לעמדתה של ישראל ביחס לתחולת המשפט הבין-לאומי במרחב הסייבר; נאום זה פורסם גם בבלוג המשפטי EJIL:Talk על ידי פרופ' דאפו אקאנדה, מומחה למשפט בין-לאומי ודיני סייבר. הנאום הכה גלים בין אנשי אקדמיה ופרקטיקה בתחום המשפט הבין-לאומי, וקיבל תגובות רבות, כמו גם מאמרים נוספים שנכתבו אודות העמדות שהובעו בו.
ראש אשכול דיני מלחמה הרצה בכנס הווירטואלי בקראקוב על ניטראליות בסייבר, וכן בכנס מרכז מינרבה לזכויות אדם על היבטי המשפט הבין-לאומי הנוגעים להחזקת גופות, ביקורי כלואים ופיצויים. האשכול פעל גם במאמץ להשפיע על מדריך וומרה (WOOMERA) בנוגע להיבטי המשפט הבין-לאומי הנוגעים לפעילות צבאית בחלל.
להתבטאויות ולפעילויות אלו משמעות רבה בפיתוח השיח הבין-לאומי, בעיקר בתחומים משפטיים חדשים, ובקידום האינטרסים של מדינת ישראל במסגרת תהליכים אלו.
5. הקמת המנגנון לפניות בנושא הליכים בין-לאומיים במסגרת היערכות לאפשרות של פתיחה בחקירה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי
כחלק מהיערכות לאפשרות שבה תיפתח חקירה כנגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, הוקם על ידי אשכול הליכים בין-לאומיים מנגנון לפניות בנושא הליכים בין-לאומיים במטרה לתת מענה וייעוץ לאזרחים ישראליים העלולים להיות מושפעים מחקירה כזו. במסגרת ההקמה, גובש מתווה לתורת הפעלה למנגנון, וגובשה תשתית למתן מענה הולם לפניות. בנוסף, חברי האשכול מקדמים, יחד עם שותפים נוספים בייעוץ וחקיקה, גיבוש מסגרת משפטית להיבטים שונים בפעילותו. לצד זאת, האשכול עוסק, יחד עם משרד החוץ, בגיבוש תמונה באשר למצב המשפטי במדינות בולטות החברות בבית הדין, ובקידום שיח משפטי עם עמיתים ברחבי העולם על-מנת לקדם התמודדות מיטבית עם האתגרים שפתיחה בחקירה עלולה להציב בפני נסיעות ופעילות של ישראלים בחו"ל.
6. פתיחת המו"מ על תיחום הקו הימי בין ישראל ללבנון
בחודש ספטמבר 2020 הגיעו לבנון וישראל להסכמות בדבר פתיחת מגעים ישירים, בתיווך אמריקאי, בדבר תיחום המים הכלכליים ביניהן. ההסכמות לפתיחת המשא ומתן הגיעו בעקבות שיחות עקיפות בתיווך אמריקאי שהתנהלו במשך כשנתיים. אשכול משפט בין-לאומי כלכלי, לצד אגף משפט במשרד החוץ, נותן ייעוץ משפטי בכל היבטי המשפט הבין-לאומי הרלוונטיים לנושא ומלווה את משרד האנרגיה משלב השקת המשא ומתן, כולל את התהליך לסיכום התנאים והמתווה לפתיחתו. בהמשך ישיר לכך, האשכול מוסיף ללוות את השיחות בנושא, ולייעץ לצוות הישראלי למשא ומתן.
7. ייעוץ לצוות לבחינת המדיניות בנוגע להפללה וצריכה של קנאביס בישראל
אשכול זכויות אדם ייעץ לצוות הבין-משרדי לבחינת המדיניות בנוגע להפללה וצריכה של קנאביס בישראל, בכל הנוגע להיבטי המשפט הבין-לאומי באשר לסוגיות בהן עסק הצוות. בתוך כך, האשכול כתב חוות דעת בנושא תמונת המצב בנוגע לאסדרת קנאביס במשפט הבין-לאומי, תדרך את הצוות הבין-משרדי בנושא, וסייע בכתיבת פרק המשפט הבין-לאומי בדו"ח הצוות שפורסם בחודש נובמבר 2020.
8. פרסום מאמר בנושא היעדר התחולה של דיני התפיסה הלוחמתית ברצועת עזה
בחודש דצמבר 2020, פורסם בכתב העת "עיוני משפט" של אוניברסיטת תל אביב מאמר מאת ד"ר רועי שיינדורף ואל"ם ד"ר ערן שמיר-בורר בנושא היעדר התחולה של דיני התפיסה הלוחמתית ברצועת עזה. המאמר נכתב בשיתוף פעולה בין אשכול דיני מלחמה, אשכול הליכים בין-לאומיים, והמחלקה לדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית. המאמר מציג את עמדתה של מדינת ישראל לפיה היא אינה בגדר כוח כובש כלפי רצועת עזה מאז תכנית ההתנתקות, ולכן לא ניתן לייחס לה חובות משפטיות מכוח דיני התפיסה הלוחמתית. זוהי הפעם הראשונה שהמדינה מביעה את עמדתה באופן סדור, שלם ומפורש בסוגיה ופרסומה עורר שיח ותגובות במישור הפנימי והבין-לאומי כאחד.
9. קבלת פסק בוררות לטובת המדינה בהליך בוררות מסחרית
אשכול משפט בין-לאומי פומבי הוביל את הטיפול בהליך בוררות בין-לאומית שהסתיים בפסק בוררות לטובת המדינה. חברת הבנייה יילמזלר, הנמצאת בבעלות תורכית, פתחה לפני כשנתיים וחצי בהליך בוררות בין-לאומית נגד ממשלת ישראל, משרדי ממשלה שונים וחברת תע"ש, בטענה שחיובה לשלם היטל עובדים זרים על העסקת עובדיה בישראל מנוגד לקבוע בהסכם שנחתם בשנת 2002 בין תע"ש לבין משרד ההגנה התורכי. מדינת ישראל טענה בפני הרכב הבוררים כי התובעת והמדינה אינן צדדים להסכם, במישרין או במשתמע, וביקשה כי סמכות הבוררות תתברר כשאלה מקדמית. בחודש אפריל 2020 קיבל הרכב הבוררים את עמדת המדינה במלואה וקבע כי אין לו סמכות לדון בהליך וכי המדינה ויילמזלר אינן צד להסכם. בנוסף, הבוררים השיתו על יילמזלר הוצאות בסך של כ- 150 אלף אירו. מדינת ישראל יוצגה בהליך על ידי משרד עורכי דין זר אשר הונחה על ידי צוות בין-משרדי בהובלת אשכול משפט בין-לאומי פומבי, יחד עם רשות המסים, משרד הביטחון, משרד החוץ ופרקליטות המדינה.
10. דחיית תביעה אזרחית בהולנד נגד הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר
בחודש ינואר 2020 ניתנה בבית המשפט המחוזי בהאג החלטה הדוחה על הסף את התביעה האזרחית שהוגשה נגד הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל.), חה"כ בני גנץ, ומפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל.) אמיר אשל. מדובר בתביעה שהגיש פלסטיני בעל אזרחות הולנדית בגין תקיפה אווירית שבוצעה במהלך מבצע "צוק איתן", שכתוצאה ממנה נהרגו בני משפחתו. התביעה זכתה לסיקור תקשורתי נרחב בהולנד ואף נפתח קמפיין לגיוס המונים למימון הוצאותיו המשפטיות של התובע.
בית המשפט אימץ את עמדתנו לפיה שאלת החסינות דורשת הכרעה בראש ובראשונה לפני בחינת שאלת האפקטיביות של הערכאות בישראל והפעלת סמכותו של בית המשפט בהולנד. בנוסף, בית המשפט קיבל את עמדתנו לפיה הכלל הקיים במשפט הבין-לאומי הינו כי נושאי תפקידים נהנים מחסינות פונקציונאלית מפני הליכים משפטיים במדינה זרה (גם לאחר סיום תפקידם) בגין מעשים שביצעו במסגרת תפקידם, וכי לא התגבש במשפט הבין-לאומי המנהגי חריג לכלל זה מקום שמועלות טענות להפרות חמורות של המשפט הבין-לאומי (jus cogens norms). בית המשפט פסק לטובת הנתבעים הוצאות משפט וייצוג משפטי על-סך כ-7,700 יורו. את הנתבעים ייצג משרד עורכי דין הולנדי אשר הונחה על ידי צוות בין-משרדי, בהובלת אשכול הליכים במדינות זרות, ובשיתוף משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל. לפסיקה זו עשויה להיות משמעות חיובית ומרכזית בטיפול בהליכים משפטיים דומים במדינות אחרות.
11. בניית התשתית החקיקתית להנפקת אפוסטיל אלקטרוני
אשכול משפט בין-לאומי פומבי פעל במהלך שנת 2020 לקידום תיקוני חקיקה נדרשים לשם הנפקתו של אפוסטיל אלקטרוני בישראל ופועל במסגרת הצוות המשרדי האחראי על פיתוח האפוסטיל האלקטרוני. בהקשר זה קידמו חברי האשכול תיקון לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל"ז-1977, המאפשר לשר המשפטים להסמיך משרדי ממשלה או עובדי מדינה להנפיק אפוסטיל. התיקון שאושר גם בוועדת החוקה של הכנסת, הכשיר את הקרקע למהפכה בתחום, כך שבעתיד הקרוב יהיה ניתן לקבל חותמת אפוסטיל על תעודות ציבוריות ואישורים נוטריונים דיגיטליים באמצעות האינטרנט ללא צורך בהגעה פיזית למקום מתן השירות, כפי שמקובל כיום. הדבר נחוץ במיוחד בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה באופן שמאפשר לאנשים לקבל את השירות מבלי לצאת מהבית. לצד האמור, תוקנו התקנות כך שיהיה ניתן גם להקים מרשם אלקטרוני לאפוסטילים שיוענקו שיאפשר לרשויות זרות לוודא שאפוסטיל ניתן על-ידי הגורם המתאים בישראל. שינויים אלו יקלו מאוד עם האזרחים המבקשים לקבל שירותי אפוסטיל שנדרשים להתנהלות מול רשויות בחו"ל במדינות שהן צד לאמנה ויציבו את ישראל בשורה אחת עם מדינות רבות בעולם שאימצו טכנולוגיה דומה. לצד התקנות אומצה גם החלטת ממשלה שתקדם שימוש בתעודות ציבוריות אלקטרוניות על-ידי משרדי ממשלה, ותרגום שלהן במקרים המתאימים.
12. קידום יוזמות דיגיטליות וכלים ארגוניים לטובת ייעול השירות לציבור ולמשרדי הממשלה בתחום העזרה המשפטית בתקופת הקורונה
על מנת לטייב את תהליכי העבודה ביחידת הממונה על העזרה המשפטית, וביתר שאת בשל השלכות מגפת הקורונה, נוצר צורך חיוני להנגיש את השירות הניתן לציבור הרחב, לבתי המשפט ולמשרדי הממשלה באופן מקוון ומרחוק. במסגרת זו, ובסיוע אגפי מערכות מידע והשירות של המשרד, ננקטו ביחידה מספר יוזמות דיגיטליות חדשות. יוזמות אלו כוללות, בין היתר: פתיחת אפשרות להגשת מסמכים מקוונת; השקת דף פרסומים דיגיטלי באתר ממשל זמין בשיתוף עם אתרים נפוצים ברשות הפלסטינית; פתיחת אפשרות לחתימות דיגיטליות על אישורים ומסמכים שונים של היחידה; שדרוג אתר האינטרנט של היחידה במטרה להנגיש את שירותיה לציבור הרחב ומתן אפשרות לעובדי היחידה לנהל תיקים מרחוק.
יוזמות דיגיטליות וכלים ארגוניים אלו, הביאו לשיפור משמעותי בשירות הניתן על ידי היחידה לרשויות המדינה ולציבור הרחב, תוך ייעול תהליכי העבודה וחיסכון במשאבים, וזאת בפרט נוכח התפרצות מגפת הקורונה המצריכה מתן שירות מרחוק ובאופן מקוון.
13. התמודדות עם פנייה פלסטינית לבית הדין הקבוע לבוררות
בחודש דצמבר 2019 פנתה הרשות הפלסטינית לבית הדין הקבוע לבוררות (ה-PCA) בבקשה לפתוח בהליך בוררות עם ישראל, בטענה כי ישראל הפרה את הסכמי הביניים בסוגיות כדוגמת מיסוי ומכס. במחצית הראשונה של שנת 2020, סייע אשכול מדיניות ואסטרטגיה בגיבוש העמדה המשפטית של מדינת ישראל בתגובה לפנייה. זאת, תוך שיתוף פעולה עם משרד החוץ והמטה לביטחון לאומי. הצוות הבין-משרדי סבר כי אין לשתף פעולה עם הפנייה ובהתאם התנהלו דיאלוג ותחלופת מכתבים בין שגרירות ישראל בהאג לבין מזכירות ה-PCA, בהם הובהרה עמדתה הנחרצת של ישראל לפיה לבית הדין אין סמכות שיפוט בעניין זה והרשות הפלסטינית מבקשת לעשות שימוש לרעה במוסד ה-PCA לצרכים פוליטיים. עקב כך, ביולי 2020 נמסר במכתב כי המזכיר הכללי של ה-PCA אינו סבור שקיימת לבית הדין סמכות, על פני הדברים, לכונן מותב בוררות בהיעדר הסכמתה של ישראל.
14. כניסת ההסכם לכינון אזור סחר חופשי בין ישראל לקולומביה לתוקף
בשנת 2020 נכנס לתוקף ההסכם לכינון אזור סחר חופשי בין ישראל לקולומביה אשר נחתם בשנת 2014. ההסכם נכנס לתוקף לאחר אשרורו בישראל ולאחר השלמת הליך אשרור ממושך בקולומביה אשר כלל דיון בביה"ד לחוקה בקולומביה בדבר חוקתיותו. הדיון כלל התנגדות לכניסת ההסכם לתוקף בקולומביה מטעמים של תחולת ההסכם על השטחים שמעבר לקווי 67' ומטעמים של היבטי הדין הקולומביאני בנוגע להגנה על השקעות זרות. בית הדין דחה את הטענות בנושא התחולה הטריטוריאלית, אך החיל תנאים בנושא ההגנה על משקיעים זרים. אשכול משפט בין-לאומי כלכלי היווה חלק מצוות המו"מ לחתימת ההסכם, וכן חלק מהצוות שגיבש את פעילות ישראל ביחס לדיון בביה"ד לחוקה.
15. מחיקת תביעות אזרחיות בארה"ב נגד פקידים ישראלים ובהם שופטי בית המשפט העליון
במהלך שנת 2020 נמחקו בבתי משפט בארצות הברית מספר תביעות אזרחיות שהוגשו נגד פקידים ישראלים ובהם שופטי בית המשפט העליון, עובדי משרדי ממשלה, שירותי רווחה ורשמי בתי משפט ישראלים.
התביעה הראשונה הוגשה בגין החלטות שניתנו על ידי בית המשפט ושירותי הרווחה על הוצאת ילדים מחזקת הוריהם. הצוות המטפל בתיק, בהובלת אשכול הליכים במדינות זרות, החליט להגיש מכתב לבית המשפט בנושא זה ובו פורטו טענות לגבי טורדנות התביעה, כמו גם החסינות העומדת לנתבעים הישראלים. בחודש אוגוסט 2020, בית המשפט דחה את התביעה מיוזמתו מן הטעם שהתובע לא קידם את תביעתו ולא ציית להוראות בית המשפט כאשר הנתבעים הגישו דו"חות בזמן הנדרש, ובמסגרתן העלו את הטענה כי לא בוצעה המצאה של כתב התביעה.
התביעה השנייה הוגשה בגין החלטות של בית המשפט בישראל על העברת תשלומי מזונות על ידי התובע. בחודש דצמבר 2020 בית המשפט המחוזי של קליפורניה החליט לדחות את בקשתו של התובע למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים הישראלים, ואף החליט לדחות מיוזמתו וללא שהתבקש את כל הטענות כנגד הנתבעים הישראליים מנימוק של היעדר סמכות שיפוט נוכח היותם זכאים לחסינות.
החלטת בית המשפט נסמכת, בין היתר, על פסיקה קודמת ביחס לתיקים שהיו בטיפול המחלקה. בהחלטה זו טמונה חשיבות מעבר להצלחה בתיק הספציפי, מאחר והפסיקה כוללת מספר קביעות חשובות על חסינות, שיוכלו לסייע בהתמודדות עם תיקים נוספים בעתיד.
16. הגשת התייחסויות לטיוטות הערות פרשניות של ועדות לזכויות אדם
במהלך שנת 2020 הגיש אשכול זכויות אדם ארבע התייחסויות להערות פרשניות: הערה פרשנית לעניין הזכות להפגין, של ועדת זכויות האדם שאמונה על יישום האמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR); הערה פרשנית לעניין הזכות למדע, של וועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (;(CESCR הערה פרשנית לעניין סחר בנשים ונערות, של וועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים ((CEDAW והערה פרשנית לעניין זכויות ילדים בסביבה הדיגיטלית, של הוועדה לזכויות הילד (CRC). הערות פרשניות אלה אינן בעלות מעמד משפטי מחייב, אך יש להן תפקיד מרכזי בפרשנות הניתנת על ידי גופים בין-לאומיים וערכאות משפטיות לסעיפי האמנות הרלוונטיות, עליהן ישראל חתומה. הגשת כל אחת מההתייחסויות מהווה תוצר של תהליך היוועצות של חברי האשכול במשרדי הממשלה הרלוונטיים וגיבוש ההתייחסות הרצויה, בניסיון להשפיע על עיצוב ההערה הפרשנית באופן שישקף את העמדות של מדינת ישראל בנושא בו עוסקות ההערות.
17. פרסום חוזר משרד המשפטים הצרפתי בעניין קריאות מפלות לחרם על מוצרים ישראליים
**רגיש, לא לפרסום** לפני כעשור מספר פעילי BDS ניסו לשכנע קונים בחנות צרפתית שלא לקנות מוצרים מישראל. אותם פעילים הורשעו על ידי בית המשפט בצרפת (ערכאת הערעור העליונה) בגין הסתה לאפליה. הפעילים עתרו לבית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR) בטענה כי בית המשפט הפר את עיקרון החוקיות וזכותם לחופש הביטוי. בית הדין קבע כי לא היה בסיס מספק להרשעת העותרים וכי ביהמ"ש בצרפת לא סיפק הנמקה מספקת להרשעה. החלטת בית הדין תוארה על ידי גופי BDS בצרפת כניצחון לתנועה ואנו סברנו שהם ינסו לפרש את ההחלטה באופן רחב על מנת לעשות בה שימוש בפורומים אחרים באירופה וכך לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל. על כן, ביוזמת הצוות הבין משרדי למאבק משפטי ב-BDS, שמוביל אשכול הליכים במדינות זרות, ובאמצעות משרד החוץ, נפתח דיאלוג עם משרד המשפטים הצרפתי כדי למזער את הנזקים של ההחלטה ולעודד חיזוק עמדתם כנגד גילויי BDS. במסגרת הדיאלוג, הועבר למשרד המשפטים הצרפתי non-paper, בו הצענו לפרסם חוזר לתובעים הכלליים שיבהיר כיצד יש לאכוף את החוק בצרפת באופן שימנע הכרעות דומות של ה- ECHR בעתיד. כך, הוצע שהחוזר ידרוש שהתובעים יציגו ביסוס עובדתי כיצד הקריאה לחרם מהווה הסתה לאפליה, ובשל כך מצדיקה את הפגיעה בחופש הביטוי.
ואכן, בנובמבר 2020, משרד המשפטים הצרפתי הפיץ חוזר חדש שמיועד לכל הפרקליטים והתובעים הכלליים בצרפת, בעקבות פסיקת בית הדין. החוזר החדש כלל מספר נקודות שבאו לידי ביטוי בnon paper- שהועבר במסגרת הדיאלוג. בין היתר, החוזר החדש הבהיר כי החלטת ה-ECHR אינה מערערת על האפשרות להעמיד לדין בגין קריאות לחרם, אלא שבמקרה דנן, הרשעת פעילי ה-BDS לא התבססה על נימוקים רלוונטיים ומספקים. צוין, כפי שהוצע ב- non paper, כי התובעים נדרשים לבסס מדוע הקריאה לחרם מהווה הסתה לאפליה וכי אופי אנטישמי של קריאה לחרם יכול לנבוע באופן ישיר מהתבטאות או פעולות, או אף באופן עקיף, מההקשר שבו היא מתרחשת.
לפיכך כיום, על אף החלטת בית המשפט האירופי לזכויות אדם, קריאה לחרם על מוצרים ישראלים תסווג בצרפת, במקרים המתאימים, כהסתה פומבית לאפליה כנגד אדם או קבוצת אנשים על בסיס השתייכותם למדינה מסוימת.
18. גיבוש והפצת ניירות רקע לקבינט המדיני-ביטחוני בתחום דיני הלחימה במשפט הבין-לאומי
**רגיש, לא לפרסום** במהלך השנה האחרונה גובשו על ידי אשכול דיני מלחמה והופצו שלושה ניירות רקע בתחומי המשפט הבין-לאומי עבור חברי הקבינט הביטחוני-מדיני, בסוגיות של דיני השימוש בכוח (מתי מותר למדינה לעשות שימוש בכוח כנגד מדינה אחרת), דיני הלחימה (כללי המשפט הבין-לאומי החלים בעת לחימה) והיבטי המשפט הבין-לאומי הנוגעים לפעילות צבאית במרחב הסייבר. ניירות אלו אמורים לשמש את חברי הקבינט המדיני-ביטחוני בבואם להכריע בסוגיות הנוגעות לנושאים אלו.
19. השקת פרויקט שיתוף פעולה ממשלה-אקדמיה עם הקליניקה למשפט בין-לאומי כלכלי באוניברסיטה העברית
במהלך שנת 2020 הוביל אשכול משפט בין-לאומי כלכלי פרויקט שיתוף פעולה מחקרי בין הצוות הבין-משרדי בתחום ההגנה על השקעות לבין הקליניקה למשפט בין לאומי כלכלי באוניברסיטה העברית המנוהלת על ידי פרופ' תומר ברודי מהפקולטה למשפטים. במסגרת הפרויקט נוסחה בהסכמה בין-משרדית רחבה שאלת מחקר עבור הקליניקה בתחום ההגנה על השקעות בין-לאומיות ובחודש אוגוסט הוצגו תוצרי המחקר על ידי משתתפי הקליניקה שיסייעו לצוות הבין-משרדי בגיבוש המדיניות בתחום ההגנה על השקעות הנוגעת למחויבויות הקיימות והעתידיות של מדינת ישראל בתחום.
20. השקת שיח עם מועצת התלמידים והנוער
במהלך שנת 2020 אשכול זכויות אדם השיק שיח במתכונת של שולחנות עגולים עם מועצת התלמידים והנוער הארצית. זאת, במסגרת יישום האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד עליה ישראל חתומה. מטרת שיתוף הפעולה עם בני הנוער היא לפעול לקידום ומימוש זכויותיהם, במסגרת הליך הדיווח והיישום של האמנה, על מנת שיהיו חלק מלא משיח הזכויות. מלבד חברי אשכול זכויות אדם, השתתפו במפגשים נציגי מועצת התלמידים הארצית, משרד החינוך ומשרד החוץ ונציגי ייעוץ וחקיקה רלוונטיים. במהלך השיח נדונו זכויות בהתאם לאמנה כגון הזכות לפרטיות וזכות הילד להישמע בהליכים הקשורים אליו. השיח צפוי להמשיך להתקיים גם במהלך שנת 2021.
21. הצטרפות מדינת ישראל לוועדת מועצת אירופה לנושאי בינה מלאכותית (CAHAI)
אשכול משפט בין-לאומי פומבי יזם והוביל, בסיוע משרד החוץ, את הצטרפות מדינת ישראל לוועדת CAHAI במועצת אירופה, אשר הוקמה במטרה לגבש טיוטה לאמנה רב-צדדית בנושא בינה מלאכותית. מדינת ישראל אינה חברה במועצת אירופה, אך היא מהווה מדינה משקיפה בוועדה. חברי האשכול, המייצגים את המדינה במפגשי הוועדה, לצד גורמי ממשלה רלוונטיים נוספים, משתתפים באופן פעיל בדיוני הוועדה, מתאמים את עמדות הגורמים הרלוונטיים בממשלה ומעדכנים בהתפתחויות משפטיות בתחום.
22. הובלת תהליך לגיבוש מסגרת משפטית ליישוב סכסוכי היי-טק
בשנת 2019 אישרה מליאת ועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי (UNCITRAL) את הצעתה של מדינת ישראל לתחילת העבודה לבחינת גיבוש מסגרת משפטית ליישוב סכסוכים בתחום ההיי-טק. בהמשך לכך, במהלך 2020 יזם אשכול משפט בין-לאומי פומבי שתי סדנאות ווירטואליות עם נציגי UNCITRAL וממשלות יפן, ארה"ב וצ'כיה, ובהשתתפות מומחים מישראל ומרחבי העולם. מטרת הסדנאות הייתה לבחון ולהגדיר את הצורך ביצירת כלים משפטיים חדשניים ליישוב סכסוכים בתחום ההיי-טק. בזכות עבודה זו הצליחו חברי האשכול לקדם במליאת UNCITRAL 2020 החלטה כי בחינת הדברים תמשיך במטרה לקיים בעתיד הקרוב שיח במסגרת אחת מקבוצות העבודה של הוועדה לגבי פיתוח כלי בין-לאומי בתחום.
23. אשרור ההסכם בדבר הקמת צנרת הגז של מזרח הים התיכון
בחודש יולי אושרר בממשלה ההסכם בדבר הקמת צנרת הגז של מזרח הים התיכון עליו חתמו ישראל, קפריסין ויוון בינואר 2020. ההסכם נועד לאפשר הקמת צינור להולכת גז טבעי מישראל וקפריסין לאירופה. אשכול משפט בין-לאומי כלכלי ליווה באופן קרוב את המשא ומתן לחתימת הסכם זה, ונתן את הייעוץ המשפטי בתחומי המשפט הבין-לאומי למשרד האנרגיה שהוביל את העבודה על ההסכם מאז שנת 2018.
24. חתימה על החוקה המקימה את פורום הגז המזרח תיכוני
בחודש ספטמבר 2020 חתמו ישראל, מצרים, יוון, איטליה, ירדן, קפריסין והרשות הפלסטינית על חוקה המקימה את פורום הגז המזרח תיכוני (ארגון בין-לאומי לשיתוף פעולה בהיבטים הנוגעים לפיתוח שוק האנרגיה האזורי). החוקה אושררה בממשלה בחודש דצמבר. אשכול משפט בין-לאומי כלכלי ליווה באופן צמוד את הליך המשא ומתן לכינון החוקה המקימה את הפורום, אשר נערך בהובלת משרד האנרגיה וכלל היבטים רגישים ומורכבים במישור המשפטי-מדיני. האשכול מוסיף לייעץ למשרד האנרגיה באשר להיבטי המשפט הבין-לאומי העולים מהשלבים הנוכחיים של בניית הארגון.
25. הגשת הדו"ח התקופתי לוועדת האו"ם נגד עינויים
בשנת 2020 הושלמה מלאכת כתיבת הדו"ח השישי של מדינת ישראל לוועדה נגד עינויים של האו"ם. במסגרת כתיבה זו, ריכז אשכול זכויות אדם התייחסויות של משרדי הממשלה הרלוונטיים ועיבד אותן לכדי מענה לשאלות הוועדה, באופן המציג את המצב המשפטי והעובדתי בישראל ביחס לסוגיות בהן עוסקת האמנה. כמו כן, האשכול הוביל תהליך היוועצות עם ארגוני חברה אזרחית והטמיע בדו"ח הערות רלוונטיות. הדו"ח הוגש לוועדה על ידי נציגי משרד החוץ בז'נבה בחודש דצמבר 2020.
26. דחיית עתירה לביטול ושינוי חלקים באמנה ושמירה על מרחב שיקול הדעת של הממשלה בכריתת הסכמי בין-לאומיים
בבג"ץ 5693/20 מיכאל אברמוב ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' דרשו העותרים כי בית המשפט יורה למשיבים, ביניהם ממשלת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה והמוסד לביטוח לאומי, לשנות ולבטל חלקים מן האמנה בדבר שיתוף פעולה בתחום הביטוח הסוציאלי בין מדינת ישראל לבין הפדרציה הרוסית. אשכול משפט בין-לאומי פומבי, בשיתוף עם אגף היועץ המשפטי במשרד החוץ וגורמים נוספים, סייע למחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה בגיבוש התגובה המקדמית מטעם המשיבים. בחודש נובמבר 2020 דחה בית המשפט העליון את העתירה ללא קביעת דיון, וקיבל את טענת המדינה כי בג"ץ אינו נוהג להתערב בשיקול דעת הממשלה בכל הנוגע ליחסי החוץ שלה. פסיקה זו מצטרפת למספר עתירות נגד תוקפן או תוכנן של אמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, אשר נדחו מן הטעם של כיבוד שיקול דעת הממשלה בהתקשרויות בהסכמים בין-לאומיים.
27. גידול בהיקף השירותים הניתנים בתחום העזרה המשפטית
הודות לייעול תהליכי העבודה ביחידת הממונה על העזרה המשפטית, במהלך שנת 2020 הצליחה יחידת הממונה על העזרה המשפטית להגדיל את נפח פעילותה ואת הטיפול בשירות הניתן לציבור. בתוך כך, טופלו אלפי פניות ובקשות הנוגעות להליכים משפטיים אזרחיים ופליליים שונים. עוד טופלו מאות בקשות להמצאות מסמכים למי שנמצא בשטחי המועצה הפלסטינית. בנוסף לכך, השירות הניתן ביחידה לטובת אימות מסמכים רשמיים הורחב למשרדי ממשלה נוספים, ובכלל זה לרשות האוכלוסין וההגירה.
בנוסף, במסגרת תפקידיה של יחידת הממונה, במהלך שנת 2020, הורחב השירות הניתן למשרדי הממשלה ולציבור הרחב במסגרת יישום נוהל מניעת כניסה של חייבים פלסטינים לישראל. הודות להשלמת רפורמות מחשוביות ושיפור הממשקים הטכנולוגיים הבין-משרדיים הייעודים הדרושים, נקלטו אלפי תיקי חובות חדשים בסך מיליוני שקלים אשר הוגשו על-ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ועל-ידי נושים בהוצאה לפועל בגין חובות של תושבים פלסטינים. כפועל יוצא מכך, ניכר שיפור משמעותי ביכולות הגבייה בתיקים אלו.
28. מחיקת התביעה השנייה בארה"ב בעניין הבנק הסיני
**רגיש, לא לפרסום** בשנת 2018 הוגשה בניו יורק תביעה כנגד הבנק הסיני על ידי משפחה ששכלה את בנה בפיגוע בירושלים. הליך זה קשור לשש תביעות נזיקיות שהוגשו נגד הבנק הסיני החל משנת 2011, בבתי משפט פדראליים ומדינתיים בארה"ב על ידי משפחות של קורבנות פיגועי טרור שבוצעו בשטח ישראל. במסגרת תביעות אלו נטען כי הבנק הסיני אפשר העברת כספים לארגוני טרור אשר היו אחראים לביצוע הפיגועים בהם נרצחו בני משפחותיהם של התובעים. בכתב התביעה החדש צוין שהתביעות האמורות נסגרו בהסכם פשרה, וכי לא התאפשר לתובעים להצטרף להליך זה בשלב מאוחר בהליך, ועל כן הגישו תביעה נפרדת.
בחודש אפריל 2020 נמחקה התביעה וולונטרית בהמשך לחתימה של הסכם פשרה בין הצדדים בתיקים הקודמים. כל הפרטים לגבי עצם הגעת הצדדים להסכם, ופרטי ההסכם חשאיים. אשכול הליכים במדינות זרות ליווה את התיק מאחורי הקלעים, בהמשך ישיר לליווי התיקים הקודמים לאור החשש מפני זימון לעדות של בכירים בישראל, ביחס לפרשה זו, כמו גם החשש מפני גילוי מסמכים בעלי השלכות על האינטרסים של מדינת ישראל.
צ'ופר: רשימת הקשר של האשכול הליכים זרים במחלקה הבינלאומית
האנשים ברשימה הזו נדרשים לעדכן את האשכוול בכל פעם שהם יוצאים לחו"ל מחשש שיעצרו אותם.
| שם | טלפון נייד | כתובת מייל | פרטי עוזר/משרד | טלפון עוזר /משרד | מייל עוזר/משרד |
| באחריות משרד המשפטים | |||||
| אהוד אולמרט | אפי סוקולובסקי | 054-4562644 | [email protected] | ||
| 054-6906601 | רייצ'ל | 050-6240820 | [email protected] | ||
| 054-8005656 | ינקי | 050-6216677 | [email protected] | ||
| אנדרי בוריצ'וב | [email protected] | ||||
| אליעזר (צ'ייני) מרום | 052-3288377 | ||||
| דורון אלמוג | 054-2999300 | [email protected] | הילה בטלבי | 053-6646773 | |
| גבי אשכנזי | 054-7002222 | [email protected] | |||
| יואב גלנט | אשר (רמ"ט) | 02-5847654 | [email protected] | ||
| חגי (מנכ"ל המשרד) | 050-5882211 | ||||
| גבי סיבוני | 050-8388961 | ||||
| ציפי ליבני | 050-6286525 | ליאנה | 054-2213572 | [email protected] | |
| ענבל (מזכירה) | 054-6336174 | ||||
| בני גנץ | מעיין ישראלי (דוברת) | 050-4474475 | |||
| באחריות משרד הביטחון | |||||
| רם רביב | 050-6298160 | [email protected] | |||
| גילי מהולל | 050-6291184 | [email protected] | |||
| אביגדור ליברמן | לשכה | 03-6976663 | |||
| משה (בוגי) יעלון | עמותת מנהיגות אחרת | 03-6866800 | [email protected] | ||
| אהוד ברק | מורן | 050-6298020 | |||
| נילי פריאל (אשתו) | [email protected] | ||||
| מתן וילנאי | [email protected] | ||||
| באחריות הצבא | |||||
| ערן שמיר בורר | 052-9467249 | [email protected] | 03-5696662 /3 | ||
| רוני קציר | 052-9463947 | [email protected] | |||
| רועי בלוך | 054-6703070 | [email protected] | |||
| דוד פוגלר | 050-681-4423 | [email protected] | |||
| רועי בהרד | 052-5208850 | [email protected] | |||
| אלעד ים | 054-9762823 | [email protected] | [email protected] | ||
| אמיר אשל | |||||
| דיוויד בנג'מין | 052-5647178 | [email protected] | |||
| עידו נחושתן | |||||
| יוחנן לוקר | |||||
| עמוס ידלין | 050-2008844 | דבורה | 03-6400403 | [email protected] | |
| 036404001 /2 | |||||
| איתי רייס | |||||
| פנינה שרביט ברוך | 054-5690738 | [email protected] | |||
| באחריות השב"כ | |||||
| הושע גוטליב | 050-4227722 | [email protected] | |||
| יורם כהן | |||||
| יובל דיסקין | |||||
| שונות | |||||
| אייל ינון | [email protected] | 02-6408635 | |||
| שלומית ברנע-פרגו (יועמ"ש רוה"מ) | [email protected] | ||||
| נירית להב (ע. יועמ"ש רוה"מ) | [email protected] | 02-6706150 | |||
PIC
להלן דו"ח שהכינו באשכול על התבטאויות של בני גנץ שעלולות לסכן אותו בחו"ל
חובר ע"י נועם נוימן ומתן גלבוע באשכול. 25/8/2019
דוגמאות להתבטאויות ופרסומים בסוגיות רגישות של חה"כ בני גנץ (במהלך שנת 2019)
1. סרטוני קמפיין מפלגת 'חוסן לישראל' (20 בינואר 2019) – קמפיין הבחירות של ח"כ בני גנץ ברשימת "חוסן לישראל", כלל פרסום של מספר סרטונים שמתייחסים באופן מפורש למבצע צוק איתן, לתוצאותיו ולהשלכותיו ברשתות החברתיות. בפרט הציגו הסרטונים הריסות של שכונות מגורים ברצועת עזה והוצגו תחת הכותרת "חלקים מעזה חזרו לתקופת האבן" או הראו ספירה של מספר המחבלים שנהרגו במסגרת המבצע.
סרטונים אלו קיבלו חשיפה תקשורתית בין-לאומית נרחבת שהדגישה את היותן של אמירות אלו חריגות, ובין היתר: ברוסיה ("IDF chief turned PM candidate touts body count & bombing Gaza into ‘stone age’ in campaign ad"), ארה"ב (Benny Gantz: election ads for centrist boast 'terrorist' deaths and bombing gaza areas 'to stone age' under his command) , בריטניה (Israeli ex-general Benny Gantz ‘uses stolen Palestinian film’ for campaign video boasting of destruction in Gaza) ואיחוד האמירויות (' Israeli election hopeful brags about Gaza bombing in new campaign videos').
2. התבטאות של ח"כ בני גנץ בתגובה לירי רקטות על העיר שדרות (13 ביוני 2019)
במסגרת התייחסותו בפוסט בפייסבוק, פרסם ח"כ בני גנץ ביחס למצב ברצועת עזה ש"ראשית תוקפים בעוצמה רבה וחסרת תקדים." [אני לא בטוח שיש באמירה הזאת משהו בעייתי כשלעצמו – כן מצאתי פרסומים באנגלית שתירגמו את האמירה ל-attack of unprecedented intensity].
3. התבטאות של ח"כ בני גנץ בתגובה לירי רקטות על העיר שדרות (28 ביוני 2019)
במסגרת ראיון מצולם באיזור עוטף עזה, אשר פורסם בעמוד הפייסבוק של חבר הכנסת, ציין ח"כ בני גנץ כי אופן הלחימה יתבטא באופן שבו "כשאין שקט, בצד שני אין שקט" ושבו יהיה "שם – יותר אש מאשר כאן". [גם כאן – אני לא בטוח שיש באמירה הזאת משהו בעייתי כשלעצמו – אולי ש"הם יקבלו יותר אש"]
4. התבטאות של ח"כ בני גנץ במסגרת סיור באיזור עוטף עזה (6 באוגוסט 2019)
לפי דיווח של עיתון הארץ, ציין בני גנץ במסגרת הסיור כי "לא נחסוך בשום אמצעי, אם צריך נפעל לסכל את כל ראשי החמאס, נפעל לכתוש באש את כל המרחב, נפעל בצורה קרקעית ככל שנרצה, לאן שנרצה, כמה שנרצה, ולכמה זמן שנרצה. כל היוזמה, מההתחלה ועד הסוף תישאר בידיים שלנו. לא נקבל שום תנאי". [דיווח באנגלית ניתן לראות ב-Times of Israel]
5. התבטאות של ח"כ יאיר לפיד במסגרת ראיון לערוץ 12 (23 באוגוסט 2019)
במסגרת ראיון לערוץ 12 שפורסם בעמוד הפייסבוק של חבר הכנסת, אמר ח"כ יאיר לפיד כי "הרתעה משיגים בדרך אחת – בכוח. בהרבה כוח ובכוח לא פרופורציונאלי וישראל ידעה להפעיל כוח לא פרופורציונאלי וידעה ליצור את ההרתעה הזאת ואני יושב במפלגה עם שלושה רמטכ"לים שעשו את זה יותר מפעם אחת בעוצמה הנדרשת."
[התבטאות זו עשויה להיתפש כקריאה לשימוש לא מידתי בכוח, וזאת בניגוד לדיני השימוש בכוח ולהוראות דיני הלחימה, אליהן ישראל מחויבת]
להלן דו"ח שהאשכול הפיק לאביגדור ליברמן ב 2019