בזמן שהמחבלים מקבלים זכות לבחור איזה עו”ד שבא להם, והמדינה משלמת, כשמדובר ביהודים מכריחים את כולם לקחת סנגוריה או לממן בעצמם עו”ד פרטי.
סנגורים פרטיים משגשגים כי כולם יודעים שהסנגוריה מוכרת את הלקוחות שלה. לפנינו מקרה שבו אם הנאשם יכול היה לקבל את את מה שנותנים לנוחבות, קרי: עו”ד בבחירה אישית במימון המדינה, הבעיה היתה נפטרת.
לפנינו מייל פנימי של הפרקליטות. סנגור ביקש להשתחרר והפרקליט ארז בן ארויה התנגד. איפה הקולגיאליות???? הסנגור שחר חצרוני הפך סנגור בעל כורחו. כלומר הוא נאלץ לייצג לקוח שלא רוצה אותו.
להלן המייל של הפרקליט
Date : 4/18/2021 3:11:51 PM
From : “Erez Ben Aroia”<[email protected]></[email protected]>
To : “Praklitut Plilit – All”<[email protected]></[email protected]>
Subject : פסק דין של בית המשפט העליון: היקף חובת הייצוג של סנגור
Attachment : פסק-דין בתיק ע_פ 9285_20.pdf;36340_image002.png;36340_image004.png;
שלום לכולם,
בערב יום העצמאות פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור שהגיש עו”ד חצרוני על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לשחררו מייצוגו של אשר מסילטי, אחד הנאשמים בפרשת “קשרי תעופה” המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
רקע:
כתב האישום בפרשה, שעניינו התארגנות עבריינית לייבוא שיטתי של קוקאין מדרום אפריקה באמצעות בלדרים בטיסות אלעל, הוגש בשנת 2019 ובין הנאשמים גם מסילטי, המיוצג ע”י עו”ד חצרוני.
במהלך עדותו של עד המדינה א”א, נחתם הסכם עד מדינה נוסף עם אחד הנאשמים בתיק והחלה חקירה חדשה לגבי אירועים נוספים של ייבוא קוקאין במסגרת ההתארגנות העבריינית. בתום החקירה הוגש כתב אישום נוסף, שעניינו אירועי יבוא דומים לאלה שנכללו בכתב האישום הראשון, ולמסילטי מיוחס אישום אחד מתוכו.
בהמשך, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המדינה לאיחוד כתבי האישום כך שהוגש כתב אישום מאוחד ומתוקן, ומועדי ההוכחות נדחו במספר חודשים על מנת לאפשר לסנגורים ללמוד את החומר החדש.
על רקע זה, טען עו”ד חצרוני כי אינו מייצג את מסילטי באישום הנוסף שמקורו בכתב האישום השני אלא רק באישומים המיוחסים לו שמקורם בכתב האישום הראשון, בשל עלייה בהיקף חומר החקירה ובשל מחלוקת לגבי שכר הטרחה. בית המשפט המחוזי לא קיבל את טענת עו”ד חצרוני כי הייצוג באישום הנוסף לא השתכלל וסרב לשחרר את עו”ד חצרוני מייצוגו של מסילטי באופן כולל, בשל כך שלאחר איחוד המשפטים מדובר בפרשה אחת. עם זאת, ציין בית המשפט כי אין מניעה שסנגור נוסף יצטרף לעו”ד חצרוני או ייטול את הייצוג הכולל, כל עוד הדבר לא יגרום לדחייה נוספת של מועדי ההוכחות. יצוין כי ניסיונות שונים לצרף סנגור או לייצוג משולב עם הסנג”צ לא הבשילו.
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי ערער עו”ד חצרוני (בפתח פסק הדין נקבע כי זו המסגרת הדיונית הראויה, גם על סמך תקדימים).
אנו סברנו כי דין הערעור להידחות, כעולה מלשון סעיפים 18-17 בחסד”פ תוך הפניה לניתוח הרעיוני של סוגית הייצוג על-ידי השופט סולברג בפסק הדין בעניין יצחקניא (ע”פ 514/17); והן בשל התנהלותו של עו”ד חצרוני שהובילה להשתכללות הייצוג גם באישום הנוסף.
תמצית פסק הדין:
השופט הנדל סקר בהרחבה את סוגית ייצוג נאשם בפלילים וחובות הסנגור הנגזרות מכך, תוך שהדגים את הקשיים המעשיים שמעוררים טיעוניו של עו”ד חצרוני. בהמשך, קבע השופט הנדל כי בקשתו של עו”ד חצרוני היא למעשה שחרור מייצוג מכתב האישום המאוחד לאור לשון ס’ 17 בחסד”פ (מבלי להכריע האם התנהלותו של עו”ד חצרוני הובילה להשתכללות הייצוג באישום הנוסף).
השופט הנדל ציין כי שיקולי היעילות המערכתית משליכים לא רק עניינו של מסילטי אלא גם עניינם של יתר הנאשמים ועל היכולת להגיע לחקר האמת, וזהו שיקול נוסף לדחיית שחרורו של עו”ד חצרוני מייצוג. השופט הנדל הדגיש כי מדיניות שיפוטית ראויה אינה מתיישבת עם גישה מקלה ביחס לשינוי ייצוג, בשל חשש לניצול לרעה להשגת רווח משני, במיוחד בתיקים מרובי נאשמים ואישומים, ועל כן מדובר בשיקול לגיטימי בבחינת בקשות לשחרור מייצוג, שיקול הקבוע בס’ 18 בחסד”פ.
השופט הנדל הדגיש כי ההליך הפלילי מתמקד בזכויות נאשמים ולא בזכויות הסנגורים; ועם זאת אין להתעלם מהן כליל והן מקבלות ביטוי בס’ 18-17 בחסד”פ תוך איזון עם צרכי ההליך הפלילי. לבסוף הדגיש השופט הנדל את המובן מאליו: בית המשפט הוא בעל הסמכות היחיד לשחרר סנגור מייצוג, ושיקול דעתו מוכוון על-ידי המחוקק.
יישום שיקולים אלה במקרה שלפנינו הוביל לדחיית הערעור, תוך שהשופט הנדל קבע כי בית המשפט המחוזי שקל את כלל השיקולים הענייניים, וכי לא נפלה טעות בהחלטתו לא לשחרר את עו”ד חצרוני מייצוג. זאת, בשים לב לאופי האישומים שהתווספו, הדומים במהותם לכתב האישום הראשון; לעובדה שמדובר בתיק בהיקף גדול לכתחילה; ולחובת הערכאה הדיונית להבטיח שההליך יתנהל בקצב מיטבי.
תודה רבה לכל מי שנטל חלק בהכנה לדיון בערעור:
צוות “קשרי תעופה” בפמת”א פלילי: גיא רוסו, עמית שלוס וירדן זאבי – שגם טענה בבית המשפט העליון.
אריה פטר, יאיר חמודות והילה גורני מהמחלקה הפלילית.
בברכה,
ארז בן-ארויה, עו”ד | המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה
טלפון: 073-3925115 פקס: 02-6467056
דוא”ל: [email protected]
ולהלן ההחלטה הדפוקה של השופט הדפוק ניל הנדל
עפ 9285-20 השופט ניל הנדל דופק את הסנגור שחר חצרוני ומחייב לייצג בעל כורחו
