חיים ויסמונסקי משמש שר התעמולה הישראלי ממש כמו שגבלס שימש שר התעמולה הנאצי.  חיים ויסמונסקי שולט על כל הרשתות החברתיות וכל מה שמתפרסם באינטרנט.  הוא זה שיכול והוא זה שמחליט מה ראוי שהציבור הישראלי ייחשף לו, ומה ראוי להסתיר בשושו ולטאטא מתחת השולחן.

הוא, חיים ויסמונסקי מי ששולח לגוגל, יוטיוב, טוויטר וכו’ בקשות להסרת תכנים שלא מוצאים חן בעיניו למשל ביקורת על שופטים, שוטרים, פרקליטים ועובדים סוציאליים.  הוא בעצם המטאטא של הרשת.

הוא, ויסמונסקי, גם מנסח הצעות חוק להרחיב את הסמכויות של חיפוש המשטרה במידע של האזרח, בחשבונות הדואר שלו ובחשבונות הרשתות החברתיות שלו, כולל הצעה לחדור לבתים של אזרחים בלי שהם יידעו כדי להתקין להם רוגלות סטייל פגסוס.

הוא, ויסמנוסקי גם כתב ספר ארוך ומייגע על חקירות פליליות בסייבר, שמשמש פלטפורמת תעמולה לרעיונות ההזויים העולים במוחו בהשראת גרמניה הנאציצית, רוסיה הסטליניסטית, וקצת גם בהשראת צפון קוריאה.

אזהרה:  הספר מאוד קשה לקריאה כי הוא כתוב בלשון פסבדו-אקדמית, שהאדם הרגיל לא מבין על מה הוא מקשקש.  הוא יוצר אבחנות על דעת עצמו כגון “תפישה טריטוריאלית” ו”תפישה פיזית” שלאף אחד אין זמן וסבלנות להשקיע כדי להבין על מה הוא מקשקש.

הוא גם עוטף את הרעיונות הכי הזויים, הכי סטליניסטיים, הכי צ’אושסקואים שלו במילים מפוצצות כגון “גישה הוליסטית”… ולך תבין מה בדיוק הוליסטי במי שאומר שעל כל שטות צריך לקחת לאדם את הטלפון ולחטט בו עד שמוצאים משהו שאפשר לתפור איתו תיק.

נציין שיש לחיים ויסמונסקי חולשה לעובדות סוציאליות שכן זוגתו/זונתו האישית שרית ויסמונסקי היא עו”ס פרזיטית במעון יום שיקומי ” קטקטים- ילדי לימר” מרכז רפואי אסף הרופא.

תקציר הספר מפי המחבר (לא נגענו ולא שינינו):

התיזה המרכזית של המחבר פשוטה. לטענתו, בדרך המקובלת כיום של איסוף הראיות במשפט פלילי שולטים שני עקרונות, הטריטוריאלי, והפיזי. על פי העיקרון הטריטוריאלי קיים מעין ‘קיר ברזל’ בתחומי המדינה. סמכותה היא רק עד הגבול ומתפוגגת לחלוטין מאחוריו. העיקרון הפיזי גורס שראיות הן ‘חפצים’ תופסי נפח ומשקל, ולבית המשפט יש להביא כמובן את הראיה הטובה ביותר שהיא בדרך כלל אחת ולא ניתנת לשכפול – ‘הסכין המדממת’, ‘המסמך המזוייף’, וכו’. אם מנסים
אנו להשליך מעקרונות אלו הטריטוריאלי והפיזי על העולם הדיגיטלי, עומדים אנו בפני מכשול בלתי עביר. פעמים רבות מדי הראיות ‘נמצאות’ על גבי שרתים במדינות רחוקות מישראל, וגם אם יש משהו בידינו, מדובר בהעתק של העתק של חומר שאיננו כאן. ממילא תמיד יהיה מי שיגיד שהחומר מזוייף ויתבע את ‘המקור’. נציין כי בתחילת עבירות המחשב היו סניגורים רבים שתבעו כי המחשב המקורי יובא לבית המשפט, ואם היו כמה כאלה בשרשרת, דרשו את כולם, ועוד כהנה וכהנה.

אלא שהפגיעה לדעת ויסמונסקי איננה רק ברשות האוספת ראיות אלא גם בנאשמים ובציבור. כך למשל, לצורך גילוי ראיות, כמעט תמיד מחרימה המשטרה מחשבים וציוד אחר הנחוץ מאוד לנאשמים ולעיתים לצדדים שלישיים. הפגיעה בהם היא מעל ומעבר לנדרש לצורך הראיה הספציפית. לעתים לצורך תמונה במחשב או בטלפון הסלולרי מבקשת אותו המשטרה לזמן לא מוגבל. המחקר הראה שברוב צווי החיפוש שמבקשת המשטרה, מבוקשת חדירה לכל המחשבים ולכל המדיה הקיימת בחצרים שבהם נעשה החיפוש. הנזק הכלכלי ועוגמת הנפש הנגרמים ברורים, אך במסגרת הקיימת אין אפשרות אחרת.

כנגד כך מציע המחקר מודל חדשני שהוא קורא לו ‘המודל הפרסונלי’. חידושו של מודל זה הוא התמקדותו באנשים נשואי העבירות )או
החשדות( ולא בראיה עצמה. קרי, איננו מתמקדים בסכין המדממת אלא ביחס של סכין זו לבעליה. לענייננו, במקרה וחשוד כלשהו נמצא בישראל, הרי כל ראיה דיגיטלית הקשורה אליו תיחשב כרלוונטית ומותרת להשגה. אפילו אם מדובר בדוא”ל ו/או קובץ מחשב הנמצא על שרת שאיננו בישראל. הרחבת הסמכות פועלת גם לטובת הנאשם. באותה צורה, לא נאפשר למשטרה לחפש בכל מחשב/מדיה אלא אם כן ניתן יהיה להראות קשר ישיר בין החומר לבין החשוד.

נעיר כי המודל נראה מבטיח אך המחקר לא ירד לרזולציה מספקת שתסביר אותו לפרטיו. לא לגמרי ברור כיצד התיאוריה תתורגם לשפת המעשה. המחבר מציע כי החוק והמעשה יתייחסו פחות להיבט הטריטוריאלי והפיזי של הראיה, ויותר לשיקולים ממוקדים. למשל, בחירת פעולות איסוף ראיות פוגעניות פחות, הטלת חובת תיעוד על רשויות האכיפה, אישור שימוש בהעתקים ועוד. אבל למרות זאת, ההסברים אינם מפורטים דיים כדי שניתן יהיה להשתמש בהם כבר כעת. מבחינה זאת, יש מקום נרחב להעמקה.

למרות שהספר מתמקד באיסוף ראיות דיגיטליות, הוא מכיל רבות מעבר לכך. פרק נרחב עוסק בחלופות לאכיפה הפלילית. הכוונה היא למנגנונים חברתיים, כלכליים וטכניים שאינם קורים למנגנוני אכיפת החוק. מנגנון הביוש )shaming )לדוגמא ידוע ואפקטיבי מאוד, אם כי סכנותיו ברורות.

פתרונות טכנולוגיים פתרו ופותרים בעיות בצורה עדיפה מהפללה. למשל, כיום כמעט ונפתרה בעיית ה-spam על ידי מנגנוני ניטור שלא מאפשרים ל- spam להגיע לתיבת הדואר האלקטרוני. ייתכן )אך לא בהכרח( שחלק מאותן נוזקות הקיימות כיום ייבלמו בעתיד בצורה דומה. בכל מקרה, המחבר מגיע למסקנה ההגיונית שגם אם הטכנולוגיה תהיה נפלאה, תמיד נצטרך כנראה גם את שוט האכיפה הפלילית.

בעייתיות אחת בספר עולה מייד לעיני הקורא. למעשה, היא משותפת לכל ספר/מחקר שעוסק במשפט האינטרנט וקשורה לעובדה שהטכנולוגיה
מתקדמת פלאים. עוד טרם יוצא הספר לדפוס כבר יש התפתחויות חדשות.

גם בספר שלפנינו יש דוגמאות לכך. כתיבתו הסתיימה לערך בשנת 2014 והוא יצא לאור בשלהי 2015 .ממילא הוא עוסק בעבירות האינטרנט שהיו נפוצות אז אך מתייחס פחות לעבירות המטרידות כיום. אלו קשורות לתוכנות הכופר למיניהן (כָ ּפְ רָ ה בעברית תקנית ובאנגלית Ransomware ). תוכנות אלו (נֹוזְקֹות) מצפינות את החומר במחשב המותקף ושולחות את המפתח לשחרורו רק אחרי תשלום הכופר בדרך כלל באמצעות ביטקוין.

ניצנים של תוכנות מעין אלו היו כבר בתחילת שנות התשעים. אולם רק לאחרונה עקב התחזקות כח המחשוב שאיפשר הצפנות מתוחכמות, והשימוש בביטקוין שאיפשר אנונימיות, הפכו אלו לשכיחות ומציקות. נראה שיהיה צורך בחקיקה ייחודית לעבירות אלו, ויפה שעה אחת קודם.

כך גם אין התייחסות מספקת בספר לטלפונים החכמים smartphones .  כיום קשה לנו לחשוב על חיינו בלעדיהם, אבל הטלפון החכם הראשון (הדור הראשון של האיפון) יצא לאור באמצע שנת 2007 .כיום (ראשית שנת 2017 ) קשה לדמיין את חיינו בלעדיו למרות שפחות מעשר שנים עברו.

רוב הציבור משתמש במכשיר הנייד פי כמה מאשר במחשב האישי. הדור הצעיר משתמש יותר בתוכנות מסרים מיידים למיניהן מאשר בדואר אלקטרוני. סביר להניח שחיפושי ראיות יתמקדו יותר במכשירים הניידים מאשר במחשבים, ולמרות שהנושאים קרובים, הם אינם זהים.

הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט של המחבר, ד”ר חיים ויסמונסקי המשמש כיום מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ועוסק בכך בפועל. יתרונו של המחבר הוא בשילוב התיאוריה עם המציאות וניסיונו המעשי נראה בבירור בספר.

להורדה PDF הספר של חיים ויסמונסקי –  חקירה פלילית במרחב הסייבר (2015)

תוכן עניינים והקדמה (השופט ניל הנדל)
פרק א – מבוא
פרק ב – חלופות לאכיפה הפלילית המדינתית במרחב הסייבר
פרק ג – התפישה הטריטוריאלית באשר לאיסוף ראיות בחקירה פלילית במרחב הסייבר
פרק ד – התפישה הפיזית באשר לאיסוף ראיות בחקירה פלילית במרחב הסייבר
פרק ה – הזכויות החוקתיות בחקירה פלילית במרחב הסייבר
פרק ו – המודל הפרסונלי לחקירה פלילית במרחב הסייבר
פרק ז – סיכום
נספח – רקע על ארכיטקטורת האינטרנט
מפתחות

אינדקס והקדמה.

פרק א – מבוא

פרק ב – חלופות לאכיפה פלילית

פרק ג – התפישה הטריטוריאלית לאיסוף ראיות בחקירת סייבר

פרק ד – התפישה הפיסית לאיסוף ראיות בחקירת סייבר

פרק ה – זכויות חוקתיות בחקירה פלילית בסייבר

פרק ו – מטודל פרסונלי לחקירה פלילית בסייבר

פרק ז – סיכום

פרק ח – רקע על הארכיטטורה של הסייבר

פרק ט – אסמכתאות הפניות ומראי מקום