השופטת ברכה להמן זורמת עם עו"ד מרדכי כהן ניסן (גובה החובות של איקיוטק) וקובעת שאין עילת תביעה על הפרת חוק ההנמקות

להלן פסק הדין: 

בית משפט השלום בטבריה

ת"א 57282-08-22 רובין נ' פלוט ואח'

לפני כבוד השופטת ברכה לכמן

תובע:   יהושע רובין, עו"ד ת"ז 044066439

נגד

נתבעים

1. רונן פלוט ת"ז 016726564

ע"י ב"כ עוה"ד תום נוימן ואח'

2. עיריית נוף הגליל

 ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי כהן-ניסן ואח'

פסק דין

1. תביעה זו מבוססת על החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958 (להלן: "החוק"). עיקרו של החוק קבוע בסעיף 2(א) "נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה". ובסעיף 2א "עובד הציבור שנתבקש כאמור בסעיף 2(א) וסירב לבקשה, יודיע למבקש בכתב את נימוקי סירובו."

2. לבעלי הדין עבר והווה, של יריבות ועוינות זה לזה "דם רע", לא רק במסגרת הליך זה, אלא בהליכים משפטיים ואחרים רבים נוספים, כעולה מכתבי הטענות, העדויות, הבקשות והודעות הרבות שהגיש התובע לתיק, גם לאחר שלב הסיכומים, ללא שניתנה הרשות. בכוונת בית המשפט לזקק את העיקר משלל הטענות, את העובדות הצריכות לעניין והנוגעות לעניינו של החוק, בלבד, ולא להידרש לנושאים אחרים שעלו במהלך הדיון ואינם דרושים להכרעה. הדגש בדיון יהיה על הוראת החוק, המחייבת מתן מענה, ולא על תוכנם של הפניות, אלא במקום שהדבר יידרש לצורך ההכרעה, על מנת שההליך לא ישמש קרדום לחפור בו, בעניינים העולים מתוכנם של הפניות, שאין זו המסגרת לדון בהם.

3. זוהי תביעה כספית בסך של 150,000 ₪, דמי נזיקין, בטענה להפרת החוק. התובע טען כי פנה לנתבעים, במספר לא קטן של פניות, במועדים שונים, מטעמו, ובשם לקוחות, אולם הנתבעים לא השיבו כלל על מרבית הפניות ועל חלק קטן מהפניות, לא נמסרה תשובה עניינית (סעיף 5 לכתב התביעה).

4. התובע צירף לכתב התביעה 25 מכתבים שמוענו לנתבעים, נספחים א-כה, שלטענתו לגביהם לא התקבלה תשובה, ו- 8 מכתבים, נספחים כו-לג, שלגביהם התקבלה תשובה חלקית, המאשרת קבלת המכתבים, ובהמשך לא התקבלה לגביהם תשובה עניינית. רצף הנספחים הם לפי רצף צירופם לכתב התביעה.

5. נתבע 1 עתר לסלק את התביעה כנגדו. הוא טען בכתב ההגנה כי התובע עושה שימוש לרעה בהליך. תוכן הפניות מופרך ומנותק מהמציאות, גם שפת הפנייה אינה מכבדת. חלק מהפניות מוענו לכתובת הלא נכונה, חלק מהפניות הם בעניינם של לקוחות שאינם בעלי דין בהליך זה. עוד טען הנתבע כי אינו חב באחריות אישית, ולעניינים שבתחום סמכותו נתן מענה לתובע.

6. נתבעת 2 עתרה לסלק את התביעה כנגדה. לטענת הנתבעת, 19 פניות שערך התובע בשם לקוחות אינם מקימים יריבות, ובעלי הדין הם הלקוחות ולא התובע. לגבי הפניות האחרות, הן פניות יידוע ללא בקשה לסעד שאינן מחייבות מענה וחלקן הועבר לגורם מטפל רלוונטי. עוד נטען שבעניין רוב הפניות התנהלו הליכים משפטיים וניתנו פסקי דין ולא קיימת עילת תביעה בגינם. הנתבעת טענה כי התובע עושה שימוש לרעה בהליכי משפט.

7. בעלי הדין הגישו תצהירי עדות ראשית. התובע והנתבע הגישו תצהירי עדות בעצמם. מטעם נתבעת 2 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם היועצת המשפטית, הגב' אולגה גורדון (להלן: "היועצת המשפטית"). המצהירים נחקרו בחקירה נגדית והוגשו סיכומים בכתב.

8. בתמצית סיכומי התובע, הוא טען כי הנתבעים לא עמדו בחובתם על פי החוק, לא השיבו לפניות ועל חלק קטן מהם השיבו לאחר יותר משנה. התובע טען בסיכומיו שהוא לא מבקש לאלץ את הנתבעים להשיב לפניותיו, אלא עתר לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו (סעיף 15 לסיכומים). לשיטת התובע, לעניין פניות בשם לקוחות, הוא עותר לנזק שנגרם לו כמי שייצג את הלקוחות ואין הכרח שהם יהיו בעלי דין בתביעה. התובע מתייחס לפניותיו לנתבעים במקשה אחת ללא כל אבחנה בין הפניות.

9. בתמצית סיכומי הנתבע נטען, התביעה היא חלק ממסע נקם של התובע כנגד הנתבעת ונושאי משרה בנתבעת. הפניות, נכתבו בלשון בוטה, מלאות בהשמצות והאשמות לא מבוססות מהסוג של "אתם מושחתים – תעשו משהו עם זה", וברובן לא עומדות בדרישות החוק של בקשה להפעיל סמכות על פי דין.

10. בתמצית סיכומי הנתבעת נטען כי, מדובר במסע רדיפה והכפשה של התובע כלפי הנתבעת ונושאי תפקידים, שלסברת התובע, כולם מושחתים. הנתבעת טענה כי אין לתובע מעמד לתבוע בקשר ל- 18 פניות בשם לקוחות שאינם צד להליך, בהעדר ייפוי כוח מתאים. פניות לשינוי פסקי דין בהסכמה, התשובה המתבקשת היא בשלילה. פניות שאין בהם בקשה להפעיל סמכות, אלא רק מיידעות, אינן נכללות בגדרי החוק. כן טענה הנתבעת כי מכלול הפניות נענה אם במקובץ או ספציפית.

11. לאור הוראות סעיף 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ההכרעה ונימוקיה יינתנו באופן תמציתי, תוך התייחסות אך ורק לטענות ולראיות שמצאתי שהן דרושות להכרעה.

דיון והכרעה

12. סעיף 2(א) לחוק מטיל חובה, על עובד ציבור, שהתבקש בכתב, להפעיל סמכות שניתנה לו על פי דין, להשיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ- 45 יום. החוק דורש שניים, האחד בקשה בכתב, השנייה, הפעלת סמכות שניתנה לרשות על פי דין. למען לא ייצא הנייר חסר, אציין, שעובדי הנתבעת והן הנתבע, נכללים בהגדרת "עובד ציבור" כמשמעו בחוק.

13. אין בדעתי לקבל את טענת הנתבעים, לפיה, לתובע אין זכות תביעה בקשר לפניות בשם לקוחות, משהלקוחות אינם צד לתביעה. את הפניות הגיש התובע כמייצג את הלקוחות, ולא הוכח אחרת. גם אם מדובר בעניין של לקוחות אותם הוא מייצג ולא עניין אישי שלו, על כן, גם המענה היה צריך להיות מופנה לתובע ולא לקוחות, די בכך כדי לדחות את טענת הנתבעים. עם זאת, פנייה לעובד ציבור בעוד קיים הליך תלוי ועומד או שקיים פסק דין חלוט, אינו עומד בתחולה של הפעלת סמכות שניתנה על פי דין, שהרי אין לעובד ציבור סמכות להתערב או להשפיע על הליך שיפוטי המתנהל, או לשנות פסק דין חלוט. דרך המלך לפניות בין צדדים בהליך תלוי ועומד היא בין באי הכוח. כן אציין, שהתמונה המצטיירת ממרבית הפניות, שהן אינן עונות על הדרישה בחוק של הפעלת סמכות על פי דין, ומשכך, אין להן תחולה כלפי החוק, ואפרט.

14. פניות בטענה לשחיתות. טענה לשחיתות עולה ושזורה בפניות רבות של התובע לנתבעים. נספחים;  א,ב,ג, ד, ה, ו, ז, יא, יג, יד, טז, יז, כג, כד, כט, לא, לד. טענת השחיתות חוזרת ועולה בקשר לראש העיר בעבר, מנחם אריאב, שנפטר (להלן: "ראש העיר המנוח"), והוחלט לקרוא על רחוב על שמו, ובקשר ליועצת המשפטית.

15. בעניינו של ראש העיר המנוח, נקט התובע בהליך עתירה מנהלית 67242-07-19 (נצרת), רובין נגד פלוט. במסגרת העתירה העלה התובע טענות לשחיתות של ראש העיר המנוח. העתירה נדחתה ביום 18/6/20. עוד טרם ניתן פסק הדין בעתירה, ערך התובע פנייה בעניין, ראו נספח א, וגם לאחר שניתן פסק הדין, חזר התובע על טענות לשחיתות ראש העיר המנוח וביקר את עצם קריאת רחוב על שם ראש העיר המנוח, כולל בפנייה ביום 31/5/22. נמצא אם כן, שבכל אותן פניות לנתבעים, הנוגעות לשחיתות של ראש העיר המנוח, פניה שהוכרעה בעתירה מנהלית שהגיש התובע בעצמו, אין בקשה להפעיל סמכות על פי דין, משעניין זה הוכרע בהליך משפטי חלוט, ועל כן, אין חובה למענה בכתב. התובע העיד בחקירתו "בהקשר הזה חשבתי שאולי לאור הנימוקים שהבאתי במכתבים, חברי המועצה הנכבדים ישנו את דעתם כי לא יכול להיות ששדרה מרכזית בנוף הגליל ששם היו מצויים פרקליטות, עירייה, משטרה, יקראו על שם ארכי נוכל עולם תחתון". זו הבעיה, את פניותיו לא ערך התובע לחברי המועצה אלא לראש העיר.

16. בעניינה של היועצת המשפטית, זו הגישה תביעה בעילת איסור לשון הרע כנגד התובע, התביעה טרם הוכרעה. תביעה נוספת שהגיש התובע כנגד היועצת המשפטית הוכרעה לחובת התובע. להלן חקירת התובע:

"ש. כמה הליכים קיימים בינך לבין עורכת הדין גורדון?

ת. כרגע יש 2 תביעות. אחת בירושלים ואחת שהגשתי לאחרונה. בירושלים היא הגישה כנגדי, התביעה לא הסתיימה.

ש. איזה תביעה בינך לבינה הסתיימה

ת. הסתיימה בפתח תקווה. חייבו אותי ולצערי עוד פעם אני אומר אוי לה למדינה שזאת השופטת שלה.

ש. איך חויבת, בכמה חויבת

ת. 120,000 ₪…"

17. עוד נחקר התובע מה הסמכות שביקש להפעיל בעניינה של היועצת המשפטית, והשיב, שיפטר אותה. עוד השיב שלא פנה לאף גורם אחר בטענה לשחיתות של היועצת המשפטית, להלן עדותו בבית המשפט:

ש: מפנה אותך לנספח ד'  איזה סמכות ביקשת מראש העיר להפעיל בנספח ד'.

ת:לגבי היועצת המשפטית. שיש היבטים של שחיתות בהתנהלות שלה.

ש: בתכלס, תכלית המכתב נועד לאיזה מעשה מנהלי.

ת:  המכתב הזה הוא רצף של מכתבים בהם ביקשתי בין השאר לשקול לאור ההתנהגות שלה לפטר אותה.

ש: לשיטתך יש לו סמכות לפטר אותה.

ת: הוא יכול להפעיל את סמכותו.

ש: אני מניח שפנית בכל העניינים שמוזכרים בנספחים א' עד ד', פנית ליועץ המשפטי לממשלה.

ת: למספר גורמים, לא רק.

ש: תאשר לי שפנית ליועץ המשפטי לממשלה.

ת: כתוב.

ש: פנית לפרקליט המחוז.

ת: לא.  רק זה.

ש: מפקד המחוז במשטרה פנית.

ת: מה שכתוב זה מה שפניתי, מה אתה עושה לי בחינה?

18. בעניין זה השיב הנתבע את הדברים הבאים:

ש: למה מעל שנה, לפחות, יותר משנה, לא התקבלה שום תשובה לפניות שלי אליך ולעיריה.

ת: אנחנו מכירים מעל 40 שנה. אני מסתכל לך בעיניים ושואל אותך שאלה, איך אתה מעז לכתוב מכתב לראש העיר ובמכתב הזה לציין שיועצת משפטית שוכבת עם מישהי בלילה, שעושה מסיבות ומזמינה אנשים, שהיא מושחתת ונותנים לה מתנות יקרות, מה ציפית שאענה לך שמה ? שאמנה בלש שיעקוב אחריה, אתה לא מתבייש לשאול שאלות כאלה, אתה מצפה לתשובות על דבר כזה.  אתה מצפה שאשים בלש שיבדקו כל מתנה שנותנים או לא נותנים בזמן פנוי שלה שהיא עושה יום הולדת, יש לך משפט איתה, למה הכנסת אותי לכאן, הכנסת אותי לכאן כדי שאני אשפיע, אפטר שאעשה הכל, מה שטענת כל החיים שלך שזה עושה עבודה של דיקטטור. קודם כל עניתי, אולי לא בזמן שרצית שאענה, עניתי וגם פירטתי לך דברים, זה שזה לא מקובל עליך בסדר, אני גם רוצה לומר הרבה פעמים הוזכר שם של ראש העיר הקודם, אתה יודע שאותו ראש העיר פיטר אותי מהעבודה, הוא פיטר אותי ואתה יודע ,היית חבר מועצת העיר ואתה מכיר את כל מה שאתה עושה הפוך כי היית חבר מועצת העיר, הוא פיטר אותי לא הייתי חבר שלו, במותו החלטתי לקרוא רחוב על שמו, הבאתי הצעה  למועצה שלבן אדם שכיהן 36 שנה לתת רחוב מרכזי על שמו ולא בגלל חברות או שחיתות או כל דבר אחר, דווקא לי הוא עשה רע מאוד, אבל אני ריאלי, כשאדם איננו אני לא מחפש אותו בקבר מה שאתה עושה. מי קבע שהוא מושחת ? רק אתה.

19. ולהלן עדותה של היועצת המשפטית:

ש: במה המכתבים שלי עוסקים.

ת: הוצאת לשון הרע, פגיעה בשמי הטוב ועל זה עומדת התביעה שלי בירושלים, יש ערימה של נושאים שכולם מופיעים פעם אחר פעם על השחיתות שלי וזה תביעת לשון הרע.

…

ש: למה לא התייחסת לנסיבות יום ההולדת שלך.

ת: מפנה לפסק הדין בתביעת לשון הרע כל הסוגיות הוכרעו שם.

ש: על ידי שופטת לא ראויה.

ת: שקבעה שפגעת בשמי הטוב וממשיך לעשות את זה.

…

ש: קיבלת את התלונה שלי בלשכת עורכי הדין נגדך.

ת: כן.

ש: התייחסת.

ת: כן.

ש: קיבלת תשובה מהם.

ת: לא.

ש: את יודעת שמצויה נגדך תלונה במשטרה על ההתנהלות שלך.

ת: לא, אתה אומר את זה בכל הליך שמתנהל ולא ראיתי שום דבר.  כל דיון שאתה נוכח בו אתה אומר זאת, מעולם לא ראיתי שום תלונה במשטרה וגם לא זומנתי.

20. הפניה המדוברת, נספח ד, נרשם שהעתק ממנו נשלח ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליטת מחוז צפון, מפקד מחוז צפון של משטרת ישראל ומפקד משטרת נוף הגליל. בחקירתו השיב התובע, שלא זכור לו האם קיבל תשובה עניינית ואין בידיו את התשובות  מאף גורם שהיה מכותב לפנייה (עמוד 12 שורות 16-29). אציין, זו לא הפנייה היחידה בה מכותבים גורמים חיצונים לנתבעת. הפניית הפנייה לגורמי הפרקליטות והמשטרה, מצביעה על כך שהתובע הבין וידע כי הסמכות על פי דין להורות לפעול  בענייני שחיתות המעלה חשדות פלילים נתונה לגורמים אלו ולא לנתבעים. תמוה הדבר כי התובע מצא לנכון לחזור ולפנות, לאורך תקופה ארוכה של מעל שנתיים, למי שטען שהם חשודים מבחינתו בשחיתות ולא לגורמים המוסמכים על פי דין לפתוח בחקירה בעניין. כך או כך, הסמכות לפעול בחקירה בתלונות על שחיתות המעלה חשדות לפלילים לא נתונה לאף אחד מהנתבעים.

21. מכאן, אתייחס לפניות ולמענה בהסתמך על הקביעות לעיל. רצף הנספחים הם כאמור על פי הנספחים שצורפו לכתב התביעה.

22. נספח א מיום 30/3/20 מופנה לראש העיר – כולל בתוכו מספר נושאים, האחד ביקורת על ההחלטה לקרוא על שם ראש העיר המנוח רחוב בעיר, בעוד תלויה ועומדת לדיון עתירה שהגיש התובע בעניין, השני, מסיבת יום ההולדת של היועצת המשפטית וטענה להתנהלות עם חשש לשחיתות מצידה, השלישי, פיצול דירה שלא כדין על ידי עובדת לשעבר ומקורבת, כך נטען, לנתבע.

23. נספח ב מיום 30/6/20 מופנה לראש העיר – טענות באשר לקריאת שני רחובות על שמו של ראש העיר המנוח על אף היותו מושחת. קיומם של דפוסים פסולים במחלקה המשפטית וכן ביקורת על התנהלות עו"ד גורדון.

24. נספח ג מיום 22/7/20 מופנה לראש העיר – חזרה על טענות של שחיתות כנגד ראש העיר המנוח ושל היועצת המשפטית. בקשה לשקול אופציה של הפסקת תפקידה. טענות בקשר לרצון לקרוא לשדרה מרכזית בעיר על שם  ראש העיר המנוח. טענות כלפי עו"ד מהמחלקה המשפטית, שנגרר אחרי התנהלות פסולה של היועצת המשפטית.

25. נספח ד מיום 30/7/20 מופנה לראש העיר – חזרה על טענות כנגד שחיתות מצידה של היועצת המשפטית וקריאה להעברתה מתפקידה. טענות בקשר להחלטה לקרוא לשדרה מרכזית על שם ראש העיר המנוח.

26. נספח ה מיום 30/8/20 מופנה לראש העיר – חזרה על טענות בקשר לקריאת רחוב/שדרה  על שם ראש העיר המנוח שהיה מושחת. התובע מציע לדון מחדש בשם של השדרה. טענות בקשר לשחיתות היועצת המשפטית שאילצה את מנכ"ל העיריה למסור תצהיר כוזב.

27. נספח ו מיום 6/12/20 מופנה לראש העיר – טענות כלפי התנהלותה המושחתת של היועצת המשפטית.

28. נספח ז מיום 27/12/20 מופנה לראש העיר – חזרה על טענות בקשר לקריאת רחוב/ שדרה  על שם ראש העיר המנוח שהיה מושחת. טענות כלפי התנהלותה המושחתת של היועצת המשפטית.

29. בכל הנספחים לעיל מכותבים גורמי פרקליטות ומשטרה. פניות אלו מתייחסות להחלטה בדבר קריאת רחוב על שם ראש העיר המנוח וטענות לשחיתות מצד היועצת המשפטית. נוכח הקביעות לעיל, אני סבורה כי החוק לא חל על פניות אלו, משאין לנתבע סמכות על פי דין בעניינם. כאמור כפי שהודה התובע, הסמכות לקביעת שמות היא של מועצת העיר ופניה לחברי המועצה לא נעשתה על ידו. ולעניין שחיתות, הסמכות לפעול היא של גורמי האכיפה, פרקליטות ומשטרה, שאותם ציין התובע בפניותיו, אך לא פירט מה עשה מעבר לכך והאם נשלחו בפועל העתקים לגורמים הללו. לפיכך, אין תחולה לחוק בעניין פניות אלו.

30. נספח ח מיום 22/2/21 מופנה למהנדסת העיר – פנייה בשם מרשתו להמצאת חומר בקשר לדירה בעיר נוף הגליל. במסגרת הדיון התברר כי שם החברה הרשום בפנייה אינו נכון. כך או כך, לא ניתן מענה לפנייה זו.

31. נספח ט מיום 3/3/21 מופנה למהנדסת העיר – פנייה בשם מרשתו בדרישה להפסקת בניית מרפסת ללא היתר ולהריסה את מה שנבנה ללא היתר. בטרם חלפו 45 ימים פנה התובע בפנייה נספח י, על כן, יש לראות בשתי פניות אלה כאחת.

32. נספח י מיום 8/4/21 מופנה ליו"ר הועדה המקומית לתו"ב –  טענות בקשר להליך תכנוני – טענות כנגד החלטת ועדת משנה לתכנון ובניה לאשר לשכנה של מרשתו בניית מרפסת. אין ליו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה סמכות בדין לדון כערר על החלטות ועדת המשנה, לפיכך, אין תחולה לחוק.

33. נספח יא מיום 5/5/21 מופנה לראש העיר וליועמ"ש –  פנייה בשם מרשתו שניתן כנגדה פסק דין המחייב אותה בתשלום כלפי הנתבעת וטענות על ההחלטה בהליך בו ניתן פסק הדין, שקבעה חסינות ליועצת המשפטית וכן טענות כלפי התנהלותה המושחתת של היועצת המשפטית. בפנייה, הציע התובע כי פסק הדין שניתן יבוטל בהסכמה וכי מרשתו תפוצה  ותבוטל החסינות. אין לנתבע סמכות על פי דין לבטל פסק דין. לפיכך, אין תחולה לחוק.

34. נספח יב מיום 2/6/21 מופנה ליו"ר הועדה המקומית לתו"ב –  פנייה בשם מרשתו בקשר לבנייה שמבצעת שכנת מרשתו. בפנייה מציין התובע שערר הגיש על החלטת הוועדה נדחה. אין מענה לפנייה.

35. נספח יג מיום 28/6/21 מופנה לראש העיר ולעו"ד בלשכה המשפטית – טענות בקשר לפסק דין שניתן בעניינה של מרשתו, ראו נספח יא, בטענה שפסק הדין אינו לגיטימי. עניינה של הפנייה בהחלטות שיפוטיות שאין לנתבע סמכות בדין לדון בעניינם ולכן אין תחולה לחוק.

36. נספח יד מיום 7/3/22 מופנה לראש העיר –  פנייה בשם מרשו, לפיה, הנתבעת לא משיבה לפניות בעניינו. טענה כי היועצת המשפטית מושחתת, שקרנית  וקיים חשש כי הדבר מקרין לנתבעת. הפנייה מבקשת מתן תשובה. לא נמצא שניתן מענה לפניה.

37. נספח טו מיום 1/7/21 מופנה לראש העיר, יועמ"ש ויו"ר הועדה המקומית לתו"ב –  פנייה בשם מרשתו בנוגע לבניית המרפסת על ידי השכנה של מרשתו, ללא היתר, ונגרמו למרשתו נזקים  בשל התנהלות הועדה, על כן מתבקש פיצוי בסך של 130,000 ₪. יו"ר הועדה לתו"ב נדרש להשיב לפניה תוך 7 ימים, אחרת יינקטו הליכים משפטיים. הסמכות על פי דין למתן פיצוי כספי היא לא של יו"ר הועדה לתו"ב. דרישה למתן תשובה בתוך 7 ימים אינו עולה בקנה אחד העם הוראות החוק. כמו כן, אי מתן מענה על פי החוק תוך התקופה הקבועה בחוק, משמעה, החלטה לסרב לבקשה, וכך היה, והתובע הגיש תביעה נזיקית כנגד הנתבעת, נספח 8 לכתב ההגנה של הנתבעת. נוכח דברים אלו, אני קובעת שאין הפרה של החוק.

38. נספח טז מיום 25/8/21 מופנה לראש העיר –  טענות חוזרות בקשר לפסק הדין שניתן המחייב את מרשתו בתשלום כספים לטובת הנתבעת, בטענה שהשופט והיועצת המשפטית לא גילו מניעות מלדון בהליך. הנתבע נדרש לתת הסכמה לביטול פסק דין, אם לא, תוגש בקשה למשפט חוזר. כאמור לעיל, לנתבע אין סמכות על פי דין לבטל, בהסכמה, פסק דין חלוט. מדובר בכספים שנקבעו על פי דין לטובת הנתבעת, ומשכך הם כספי ציבור. בהעדר סמכות על פי דין, אין תחולה לחוק לגבי פניה זו.

39. נספח יז מיום 27/8/21 מופנה לראש העיר – חזרה על פנייה להגיע להסדר עם מרשתו של התובע חרף פסק דין שניתן לטובת הנתבעת. אין לי אלא לחזור על האמור לעיל בעניין ביטול ואף שינוי של פסקי דין חלוטים. על כן, אין תחולה לחוק.

40. נספח יח מיום 24/10/21 מופנה למהנדס העיר –  פנייה בשם מרשתו, שהיא בעצם תשובה לפניית מהנדס העיר "בשם מרשתי… הנני להתייחס לפנייתכם מ- 5/10/21". משכך, אין תחולה לחוק משמדובר בתשובה לפנייה ולא בקשה להפעלת סמכות על פי דין, ועל כן אין החוק חל לגביה.

41. נספח יט מיום 16/12/21 מופנה לראש העיר וחברת המשקם בע"מ – פנייה בשם מרשו לפיצויים בשל נזקים שנגרמו לו במהלך עבודתו בניקיון רחוב, כתוצאה מבור ביוב פתוח, בסך של 300,000 ₪, אחרת ינקוט בהליך משפטי. אי מתן מענה על פי החוק תוך התקופה הקבועה בחוק, משמע, החלטה לסרב לבקשה, וכך היה, והתובע הגיש תביעה נזיקית כנגד הנתבעת, נספח 12 לכתב ההגנה של הנתבעת. נוכח דברים אלו, אני קובעת שאין הפרה של החוק.

42. נספח כ מיום 4/1/22 מופנה ליועמ"ש – דרישה לפיצוי בסך של 350,000 ₪ בטענה לנזקים שנגרמו בשל שקרים מצד היועצת המשפטית. נכתב ככל שהסכום לא ישולם בתוך 7 ימים, יינקטו הליכים. ניתן מענה ביום 4/1/22 הדוחה את הדרישה.

43. נספח כא מיום 26/1/22 מופנה לראש העיר והמשקם בע"מ – פנייה המפנה לפנייה מיום 26/12/21 שטרם זכתה להתייחסות. אני מפנה לקביעה בנספח יט ואציין שבמועד פנייה זו טרם חלפו 45 ימים למתן מענה. אין הפרה של החוק.

44. נספח כב מיום 27/2/22 מופנה לראש העיר והמשקם בע"מ – בקשה למענה לפניות מיום 26/12/21 ומיום 26/1/22 נספחים יט ו- כא בהתאמה. נכתב שאם לא יהיה מענה תוך 7 ימים, תערך פניה לבית המשפט. אני מפנה לקביעה בנספח יט. אין הפרה של החוק.

45. נספח כג מיום 28/2/22 מופנה לראש העיר – טענות כנגד היועצת המשפטית והודעה כי הועברו חומרים  ליחידת להב וגורמים מוסמכים לבדוק את התנהלותה. על פי הפנייה, העתק לכאורה נמסר לגורמי פרקליטות ומשטרה, השרים לביטחון פנים ומשפטים, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה ומפקד מחזו צפון במשטרת ישראל.  כאמור לעיל, אין בפניה זו בקשה להפעלת סמכות על פי דין, וכפי שנכתב בפניה, הסמכות היא של גורמים מוסמכים אחרים, אין תחולה לחוק.

46. נספח כד מיום 7/3/22 מופנה לראש העיר –  מבקש מענה למכתבים  יט' ו- כא' בעניינו של מרשו שנפל ברחוב בטרם פנייה לבית משפט. בפניה, חוזר התובע ומעלה שוב טענות כנגד היועצת המשפטית שלא מנעה שחיתות בתקופת ראש העיר המנוח. אחזור ואפנה לקביעה בנספח יט. אין הפרה של החוק.

47. נספח כה מיום 13/3/22 מופנה לראש העיר ומשרד החינוך מחוז צפון – בשם מרשיו, הוריו של קטין, בכל הנוגע למסגרת חינוכית מתאימה לקטין בהתאם לצורכי הקטין, דרישה לפיצוי כספי בסך של 200,000 ₪ בתוך 7 ימים, אחרת יפנו להליך משפטי. הנתבעים טענו כי עוד ביום 13/12/21 הודיעו לתובע כי הקטין אינו זכאי למימון הסעה מחוץ לעיר או לסייעת מלווה בהסעה. כאמור, הפנייה למתן הפיצוי הכספי אינו בסמכות הנתבע והרשות נתונה להגשת תביעה. אני קובעת כי אין הפרה של החוק לגבי פנייה זו.

48. נספח כו מיום 5/8/20 מופנה לוועדה המקומית לתו"ב –  פנייה בשם מרשו של התובע שבנה קיר גדר על שטח ציבורי הסמוך לדירתו וכעת הוא מבקש להקצות לו את השטח הציבורי מרשות מקרקעי ישראל. הדרישה היא בעצם להעלים עין מהבנייה הבלתי חוקית של מרשו עד שתתקבל תשובת רשות מקרקעי ישראל בנוגע להקצאה. יומיים לאחר פניה זו פנה התובע בפניה זהה ליו"ר הועדה המקומית לתו"ב ועל כן יש לראות בשתי פניות אלו כאחת.

49. נספח כז מיום 7/8/20 מופנה ליו"ר הועדה המקומית לתו"ב – חזרה על הפנייה בנספח כו. מתבקשת התייחסות לפנייה. טענה כי מתנהלת אכיפה בררנית. אפנה לנספח ל.

50. נספח כח מיום 12/4/21 מופנה ליו"ר הועדה המקומית לתו"ב – פנייה בשם מרשתו לביטול היתר בניה שניתן לבניית מרפסת ללא היתר. ניתן מענה עוד באותו יום מהמחלקה המשפטית שעל החלטת הוועדה הגישה מרשתו ערר ויש להגיש את הטענות במסגרת הערר.

51. נספח כט מיום 28/6/21 מופנה לראש העיר והמחלקה המשפטית – טענה לאי לגיטימיות של פסק הדין בו נפסק שמרשתו חייבת בדין כספים לנתבעת. בפניה דרישה לשלם חצי מיליון ש"ח והוצאות בסך של 50,000 ₪ כפשרה בטרם יגיש בקשה לביטול פסק הדין. התובע דורש מענה בתוך 7 ימים אחרת יינקט הליך משפטי. פניה זו נענתה בתשובה בדואר אלקטרוני המאשרת את קבלת הפנייה במייל. אדגיש, התובע דורש תשובה בתוך 7 ימים ולא כנדרש בחוק 45 ימים, משכך, הוא מחריג את הפנייה מהוראות החוק ודי בזה כדי לקבוע כי אין תחולה לחוק בנוגע לפנייה, שהרי הדעת אומרת שאם אין מענה בתוך 7 ימים, הוא יפנה לערכאות שיפוטיות ובכך מייתר את הצורך במענה. למעלה מן הנדרש אוסיף כאמור לעיל, לנתבעים אין סמכות על פי דין לבטל, בהסכמה פסק דין חלוט. מדובר בכספים שנקבעו על פי דין לטובת הנתבעת, ומשכך הם כספי ציבור. בהעדר סמכות על פי דין, אין תחולה לחוק לגבי פניה זו.

52. נספח ל מיום 22/9/21 מופנה ליו"ר הועדה המקומית לתו"ב – פנייה חוזרת בשם מרשו, בניה בלתי חוקית, לפניות מיום 7/8/20, 5/8/20, נספחים כו ו- כז בהתאמה, בטרם ינקוט מרשו בהליכים. פנייה זו נענתה על ידי יו"ר הועדה המקומית לתו"ב "כולם בחופשה עד 29/10. נא לצרף מכתב ראשוני לא התקבל בלשכתי". מתשובה זו נלמד שנספחים כו ו- כז לא התקבלו. אני קובעת כי ניתן מענה לפניה זו ולפניות בנספחים כו ו- כז.

53. נספח לא מיום 1/2/22 מופנה למנהל מדור פיקוח –  בקשה להישפט בשל קבלת דו"ח חניה שקיבל התובע בטענה לאכיפה בררנית. נטען כי ההוראה לרישום הדו"ח נתקבלה מלמעלה. ניתן מענה ביום 2/2/22 שהפנייה הועברה להחלטת התובע תשובה תשלח בדואר רשום. משמע, מנהל מדור הפיקוח אינו הסמכות על פי דין לתת מענה ועל כן אין תחולה לחוק בעניין פנייה זו.

54. נספח לב מיום 27/2/22 מופנה לראש העיר ולמנהל מדור פיקוח – בפנייה נטען כי לא קיבל מענה לפנייתו מיום 1/2/22 בנוגע לביטול דו"ח חנייה ומבקש להישפט על הדו"ח וצירף העתק בקשה להישפט. אציין, טרם עברו 45 יום למתן מענה לפנייה מיום 1/2/22. גם פנייה זו הועברה למחלקה המשפטית למתן תשובה, הגם שנוכח בקשתו להישפט, נראה כי זנח התובע את הדרישה למתן מענה וטענותיו יישמעו במסגרת ההליך השיפוטי. התוצאה היא שאין תחולה לחוק לגבי פנייה זו.

55. נספח לג מיום 24/4/22 מופנה למנהל מדור פיקוח – דרישה לקבל העתק פרוטוקול ועדת תמרור ותוכנית חניות בנוגע למקום רישום דו"ח החניה. הפנייה הועברה למנהל מדור פיקוח. פנייה זו, בקשה להפעיל סמכות על פי דין, לא נענתה.

56. נספח לד מיום 31/5/22 מופנה לראש העיר – טענות חוזרות בקשר לראש העיר המנוח וקריאת רחוב על שמו, טענות באשר להתנהלותה של היועצת המשפטית. טענה שהמחלקה המשפטית וכן מחלקות אחרות אינן מגיבות לפניותיו. פנייה זו נענתה בכתב על ידי הנתבע עוד באותו היום, בו נדרש התובע למסור לנתבע העתקים מכל הפניות למחלקות השונות שבעניים לא קיבל מענה מאחר והוא מבקש לבדוק זאת באופן אישי. לעניין הטענות החוזרות על ראש העיר המנוח ציין שהוא נפטר ולא יכול לענות לטענות התובע ומבקש לשים סוף לטענות אלו שאינן מכבדות. בכל הקשור לטענות בקשר ליועצת המשפטית, הוא לא רואה מקום להגיב כי הנושא מתברר בערכאות שיפוטיות.

57. נספח לה מיום 22/6/22 מופנה לראש העיר – בקשה לקבל מענה לפניותיו. ראו התייחסות בנספח לו, בו מאשר התובע קבלת מכתב הנתבע מיום 27/6/22. נראה כי ניתן מענה לפנייה.

58. נספח לו מיום 6/7/22 מופנה לראש העיר ולנתבעת – בפתח המכתב מציין התובע שהוא מאשר קבלת מכתב הנתבע מיום 27/6/22 בתשובה לפניותיו מיום 2/6/22, 7/6/22, 12/6/22. מכתב זה מסתיים בהתראה שאם לא יפוצה בסך של 150,000 ₪ תוך 7 ימים, בגין אי מתן תשובות, תוגש תביעת נזיקין נגד הנתבעת והנתבע. זו התביעה שבפניי.

59. לסיכום חלק זה, 31 פניות מתוך 35 פניות התובע לנתבעים, הן אינן פניות שהחוק חל עליהן, כמפורט לעיל. נמצא שקיימות 4 פניות שלא נענו על ידי הנתבעים.

60. התובע עתר לפיצוי כספי בסך של 140,000 ₪ בשל נזק לא ממוני וסך של 10,000 ₪ בשל נזק ממוני, הוצאות טלפונים, נסיעות וכדומה.

61. עיון בחוק מעלה כי, אין סנקציה כלשהי על המפר את הוראות החוק או סעד של פיצוי כספי בגין הפרה. אם נפנה להוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שעניינו "הפרת חובה חקוקה", מדובר בעוולה שאינה משמשת עילת תביעה אלא אם גרמה נזק, וזו לשון ההוראה "ההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק".

62. פקודת הנזיקין מגדירה "נזק" ו- "נזק ממון":

"נזק" – אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה;

"נזק ממון" – הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים;

63. הנתבעים בסיכומים מטעמם טענו כי, לא הובאה כל ראיה לנזק ממוני ולנזק לא ממוני והוא אינו זכאי לסעד כספי. טענה זו מתחזקת, לאחר עיון בסיכומי התובע, שאין בהם ולו התייחסות קלושה לעניין הנזק הממוני והלא ממוני. בסיכומי התשובה, טען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בשל אי תקינות מינהלית ופיצוי כספי בגין נזיקין, שוב ללא פירוט מהו אותו נזק שבגינו הוא מבקש את הפיצוי הכספי.

64. הדין עם הנתבעים. אין בפני בית המשפט תשתית ראייתית כלשהי להוכחת נזק ממוני, כל שנטען בלקוניות, ללא פירוט, שנגרם נזק בגין הוצאות טלפונים ונסיעות. לא ברור באיזה הקשר בוצעו אותן נסיעות עלומות ומהן אותן שיחות טלפון כאשר עסקינן בפניות בכתב. משכך, אין לי אלא לקבוע שהנזק הממוני לא הוכח כלל. התובע אף לא הרים את נטל ההוכחה בגרימת נזק, כהגדרתו בפקודת הנזיקין, כל שטען "כימתתי את כל הנזק הלא ממוני ב- 140,000 ₪". סתם ולא פירש ולא פירט. התוצאה היא שאין בפני בית המשפט כל ראיה לנזק שנגרם לתובע.

 65. נוכח הגדרת העוולה של הפרת חובה חקוקה, הקובעת כי נזק הוא חלק מיסודות העוולה, אני קובעת כי הנתבעים לא הפרו את עוולת הפרת חובה חקוקה כמשמעה בפקודת הנזיקין, ולא ניתן לפסוק בגינה פיצויים, סעד כספי, לטובת התובע.

65. לסיום, בהינתן האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעים.

66. אני מוצאת שעסקינן בתביעת סרק, טורדנית, שלא מבוססת בדין. נמצא כי, התובע הפנה את פניותיו מבלי שערך בירור מוקדם למי נתונה הסמכות לדון בפנייה, ופעל ללא אבחנה ובדיקה, משכך, התקבלה התוצאה של פניות רבות, חוזרות ונשנות, שהוגשו לגורמים הלא מוסמכים על פי דין, הכל כמפורט לעיל. לא ניתן להתעלם מהעובדה שמדובר בעובדי ציבור שזמנם נדרש לשירות הציבור ולא לפניות סרק. מה עוד, שמדובר בעורך דין, בעל וותק רב, שהיה מצופה ממנו לנהוג אחרת בפניותיו, הן לפניות בעניין פסקי דין חלוטים, הליכים משפטיים, והן לפניות בעניין טענות לשחיתות. המסקנה שהתובע לא ערך בירור באשר לגורם המוסמך על פי דין, עולה כאמור מהמפורט לעיל וכן מעדותו שלו, שלשיטתו קמה חובה על עובד ציבור לענות לכל פנייה, בלי קשר לתוכן הפנייה, זאת גם במקרים בהם דרש מענה בתוך 7 ימים (עמוד 14 שורות 2-7), טענה זו היה ניתן לקבל בפנייה אחת או שניים, אך לא כשמדובר בעשרות פניות. תשובה זו של התובע עומדת בניגוד להוראות החוק, המחייבת מענה של בעל הסמכות על פי דין, ולא בשל עצם היותו עובד ציבור.

67. לאחר ששקלתי את הנדרש, בשים לב להתנהלות הצדדים והתוצאה שהתקבלה, אני מחייבת את התובע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסכום כולל של 15,000 ₪, לכל אחד מהנתבעים. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, י"ט טבת תשפ"ה, 19 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.