השופטת חני שירה מראשון לציון מחקה על הסף תביעת משמורת משותפת של גבר גרוש בלי משפט, בלי ראיות ובלי הוכחות. נתנה פסק דין שכל כולו ספקולציות פמינאציות, הזיות והגיגים. השופטת חני שירה התמכרה לעיסוקה, דפיקת גברים בלי וזלין. הכלל המשפטי הוא שתביעות יש לברר לגופן ולקבוע מועד הוכחות ולזמן עדים על מנת שייחקרו בחקירה נגדית. השופטת חני שירה מצאה לעצמה שיטה להתעלל בגברים: היא פשוט מוחקת להם את התביעות ברגע שהגישו אותן, ועל הדרך היא מבצעת בגברים שמגיעים לאולמה פיגוע שיימינג. נו… מה אתם מצפים מפמינאצית? לאחת כזו יש תשובה אחת: שימו 20,000 ש”ח עירבון ותערערו עלי…..
השופטת הזו, חני שירה, לא מתביישת לכתוב שלדעתה הגשת בקשה למשמורת משותפת נועדה להתחמק מתשלומי המזונות, וברוב חוצפתה גם הטילה על האבא הזה 7,500 ש”ח הוצאות. רק פמינאצית טהורה יכולה לכתוב דבר כזה מגעיל שהגשת בקשה למשמורת משותפת היא “התחמקות מתשלום מזונות”. אפשר לחשוב שאלוהים קבע שכל גבר חיייב לשלם מזונות לגרושתו רק בגלל שיש לו איבר מין זכרי…. זכותו של כל הורה לממש את הורותו והכלל הוא שמשמורת משותפת בלי מזונות בכלל צריכה להיות ברירת המחדל כענין של זכות ולא חסד שהשופטת עושה עם הגבר. מי אמר שלאישה יש זכות אוטומטית לגדל את הילדים ולגבות עבורם מזונות מהבעל?
למה לבעל אין זכות לגדל את הילדים ולגבות מזונות מהאישה? בגלל שכל טענה כזו לטובת מין כזה או אחר, מקימה טענה הפוכה לטובת המין ההפוך, אין מנוס מלבחור בברירת מחדל שכל הורה שוווה להורה האחר, ולכל הורה זכויות שוות על הילדים, ושכל הורה ישלם את הוצאות הילדים בזמן שהם אצלו בבית והוא מגדל אותם. זה בדיוק מה שימנע אין ספור הליכים, תביעות, תסקירים, ואת הצורך בכל שנה להכניס למערכת עוד ועוד שופטות משפחה, עוד ועוד רשמות מזונות ועוד ועוד עובדות סוציאליות – שכולן מיותרות.
השופטת חני שירה נטפלת לעובדה שקיימת טענה ש”הגבר ישן באסם ולא עובד” והוא “מנותק מהמציאות”. השופטת לא מספרת לנו בגילוי נאות שהיא זו שדרדרה את הגבר למגורים באסם, כי בגלל המזונות האסטרונומיים שהשופטת חני שירה דפקה לו, אין לו שום יכולת לשכור דירה. אותו הדבר גם עם הטענה שהאיש “לא עובד”. השופטת לא מספרת שבגלל המזונות האסטרונומיים שהיא דפקה לו, כל המשכורת של הגבר מתעקלת ב 100% וזו הסיבה שאינו יכול לעבוד.
דווקא בגלל שהגבר אינו עובד, הרי הוא פנוי לגדל את הילדים, ולכן הגברת שכן עובדת יכולה בקלות למסור את הילדים לגידול ע”י האבא והיא תוכל להתמכר לקריירה שלה, ותוכל גם לשלם מזונות לאבא.
השופטת כותבת שהאבא “מנותק מהמציאות”, אבל לא ראינו שאישה כלשהי הפסידה משמורת בגלל שהיא אינה עובדת…. גם לא ראינו שאישה הפסידה משמורת בגלל שהיא גרה ב”אסם”. השופטת רוצה שתצטיייר תמונה מעוותת כאילו האבא ישן בין הלול ודיר העיזים באסם מלאה תבואה וחיטים. אנו כמובן לא קונים את השקרים הפמינאצים של חני שירה. היום בכל המושבים מה שהיא פעם “אסמים”, עברו הסבה לצימרים ויחידות מגורים, ואין עם זה שום בעיה.
שימו לב שהגבר טוען שהאישה מסכלת לו את הפגישות עם הילדים. זו טענה של ניכור הורי. טענה כזו מקומה רק בהוכחות ובשמיעת עדים ובחינת ראיות. זו לא טענה שאפשר למחוק על הסף, ובכל זאת השופטת מחקה על הסף, רק כי היא שופטת והיא יכולה. כדי להתמודד עם טענת הניכור ההורי כותבת השופטת שהאישה מצהירה שהיא זמינה לאפשר ביקורים עם הילדים, והוא מסתפקת בזה. שוב, אנו לא קונים את הבלוף הזה. הרי כל אישה יכולה לטעון שהיא זמינה לביקורים בבית המשפט, ויום אחרי זה היא פשוט לא עונה לטלפונים של הבעל…..
בקיצור, מה שחני שירה אומרת לגבר הזה זה ש”ממזונות משחרר רק המוות”. אם זה מזכיר לכם את הסיסמאות בכניסה לאושויץ, אז צדקתם. אושוויץ שוחזר באולמה שלך חני שירה. זוהי שואה!
להלן הכתבה באתר Psakdin.co.il תחת הכותרת: “מנותק מהמציאות: אב שישן באסם ואינו עובד תבע משמורת משותפת”.
האב לא פגש בילדיו במשך שנה. בית המשפט התרשם שהוא מבקש להפחית את המזונות באמצעות התביעה וקבע שמדובר בשימוש לרעה בהליכים משפטיים
השופטת חני שירה דחתה לאחרונה על הסף תביעה למשמורת משותפת שהגיש אדם נגד גרושתו ואם ילדיו. בהליכים קודמים נקבעה המשמורת בידי האם ולאב נקבעו הסדרי שהות אך מזה תקופה ארוכה הוא לא מקיים אותם. הדיון חשף כי בבסיס התביעה עומדת כוונת האב לבטל או לזכות בהנחה במזונות בהתאם להלכת 919/15. השופטת קבעה כי לאב אין כל יכולת לקיים משמורת משותפת.
האב הגיש שלוש תביעות. אחת מתייחסת לטענות הטעיה ועושק שהעלה ביחס להסכם ממון שנחתם מול גרושתו. השנייה, תביעה למשמורת משותפת והסדרי שהות והשלישית תביעה לביטול או הפחתת מזונות הילדים. האם עתרה לסילוק על הסף של התביעות, במיוחד תביעת המשמורת.
מדובר בבני זוג שהתנהלו בפני בית המשפט במשך שנתיים. ב-2018 ניתן פסק דין מקיף בעניין מזונות, משמורת והסדרי שהות. האב הסכים כי משמורת הילדים תהיה בידי האם וייקבעו לו הסדרי שהות. הצדדים אינם גרים באותו אזור בארץ ובהתאם לפסק הדין האב ראה את הילדים בממוצע יומיים רק אחת לחודש. במסגרת תביעתו לקבל משמורת משותפת העלה האב טענות לא רלוונטיות הנוגעות להסכם שנכרת בין הצדדים וטענות בעניין המצב הרכושי והמצב המשפטי, תוך שנמנע מלתאר את מצבו ואת חלקו בהתנהלות הסדרי השהות. בדיון התברר שהוא ישן באסם וחי מנדבות.
האם ציינה כי הסדרי השהות אחת לחודש כפי שפורטו בפסק הדין הקודם התקיימו לאורך תקופה מסוימת אך לאחר מכן היו שמונה חודשים ללא הסדרים. לדבריה, הפעם האחרונה שהתובע ראה את הילדים היה לפני שנה. ב״כ התובע הודה בדיון כי הוא שואף להגיע ליישום הלכת 919/15. האב טען כי האם מונעת ממנו לראות את הילדים אך היא הכחישה את הדברים ומסרה כי אין שום בעיה מבחינתה לקיים את הסדרי השהות.
זילות ההליך
השופטת חני שירה מבית המשפט למשפחה בראשון לציון כתבה כי השימוש שעשה האב בתביעה למשמורת משותפת בניסיון להיכנס בשערי בית המשפט לפי הלכת 919/15 מבטא זילות ההליך ודינו להימחק על הסף.
היא ציינה כי אין שום קשר בין תביעה למשמורת משותפת לבין המצב בפועל כשהאב אינו מוכן או יכול להגיע לראות את ילדיו. בנוסף, מדובר באדם שאינו עובד וחי באסם. השופטת הדגישה כי הגשת תביעה למשמורת משותפת המנותקת מכל וכל מהמציאות, במטרה להביא להפחתה או ביטול המזונות בהתאם להלכת 919/15 היא עשיית שימוש לרעה בהליכי בית המשפט וזילות ההליך. בנסיבות אלה השופטת מחקה את התביעה על הסף וחייבה את האב בהוצאות של 7,500 שקל לאם. עוד קבעה השופטת שבשלב זה יתר התביעות לא יימחקו על הסף אך לנוכח העובדה שמדובר בנושאים שכבר נדונו בעבר היא ממליצה לאב לשקול את תביעותיו.
להלן פסק הדין:
| תלה”מ בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון | 57627-10-19 30/12/2020 |
| בפני השופטת: חני שירה | |
| – נגד – | |
|---|---|
| התובע: פלוני | הנתבעת: אלמונית |
| החלטה |
3 תביעות הגיש התובע.
האחת- הצהרתית/השבה/חוזית/ טעות והטעייה / עושק/ חוסר תום לב, בהתייחס להסכם ממון שנחתם.
האחרת – תביעה למשמורת משותפת והסדרי שהות.
הנוספת – תביעה לביטול או לחילופין להפחתת מזונות קטינים.
התקיים דיון ביום 28.12.2020. הנתבעת עתרה על סילוק התביעות על הסף, במיוחד את תביעת המשמורת.
להקדים המאוחר: מצאתי לנכון להיענות לבקשה למחוק את תביעת המשמורת.
כפי שיפורט להלן, השימוש שנעשה בתיק הזה בתביעה למשמורת משותפת וכפועל יוצא מכך נסיון להכנס בשערי בית המשפט לפי הלכת 919/15, הינו זילות ההליך ודינו להימחק על הסף בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כדילקמן:
בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.
אכן ההלכה היא שיש לסלק תביעה על הסף רק בנסיבות חריגות . זהו אחד המקרים שהתברר שיש לעשות זאת.
הצדדים התנהלו לפני בית משפט זה משך שנתיים, במהלכם התקיימו 5 ישיבות בית משפט.
ביום 15.08.2018 ניתן פסק דין מקיף בעניין מזונות, משמורת וסדרי שהות.
בתיק הוגשו תסקירים של לשכת הרווחה.
האב גם הסכים כי משמורת הקטינים תהיה בידי האם וכי ייקבעו לו הסדרי שהות.
באותה תקופה, כמו היום, האמא התגוררה ב*** והאב ב*** והצדדים התנהלו ביניהם בעניין הסדרי השהות באופן בו האב ראה את הקטינים בממוצע יומיים רק אחת לחודש, תוך שניתנו לעו”ס לסדרי דין סמכויות.
בכתב התביעה הנוכחי למשמורת משותפת, מתאר התובע על פני מס’ עמודים טענות שאינן רלוונטיות לתביעה (טענות נגד ההסכם שנכרת ביניהם, טענות בעניין המצב הרכושי, המצב המשפטי) תוך שנמנע מלתאר את מצבו הוא ואת חלקו בהתנהלות הסדרי השהות.
בדיון שהתקיים התברר כבר בפתיח שהתובע ממשיך להתגורר ב**** והאם והילדים ב***, כמו לעת מתן פסק הדין. התובע ישן באסם ב***, מקבל נדבות, לא ראה את הילד כשנה.
במצב שכזה, עותר הוא למשמורת משותפת!
בהמשך הדיון, התברר מפי הנתבעת שהסדרי השהות אחת לחודש כפי שפורט בפסה”ד התקיימו לאורך תקופה, לאחר מכן היו 8 חודשים ללא הסדרים. הפעם האחרונה שהתובע ראה את הילדים היה דצמבר שנה שעברה.
להערת בית המשפט לב”כ התובע, אמר ב”כ התובע בעמוד 2 שורה 9 ” אני שמח שבית המשפט אמר 919 כי אני רוצה להגיד לשם, ילדים בגיל הזה אין שום סיבה שלא ” (בטעות נכתב להגיד במקום להגיע).
לטענת הנתבעת, אין שום בעיה מבחינתה לקיים את הסדרי השהות.
לשאלת בית המשפט, אמר התובע שלא ראה את הילדים שלו מאז המשפט, לטענתו, הנתבעת מונעת זאת ממנו. התברר שהוא מדבר באופן חופשי עם הבן הגדול במכשיר הסלולארי שלו ולטענתו יצר קשר עם הקטן לפני הרבה זמן והוא חושב שהקטין לא רוצה לדבר איתו.
בהמשך הדיון, לקראת סופו, כאשר נשאל הנתבע מתי הוא רוצה להגיע ולראות בפועל את הילדים, ענה שלוקח לו מס’ שעות להגיע אליהם ל*** ולו אחת לכמה זמן ולכן לא יוכל להגיע אליהם והוא עותר שהנתבעת תביא אותם חצי דרך.
כמפורט לעיל, אין שום קשר בין תביעה למשמורת משותפת ולמצב בפועל כאשר התובע איננו מוכן / יכול להגיע לראות את ילדיו. לציין כי לפי דבריו איננו עובד, חי באסם ב***.
הגשת תביעה למשמורת משותפת המנותקת מכל וכל מהמציאות, במטרה להביא להפחתת/ביטול מזונות בהתאם להלכת 919/15 הינה עשיית שימוש לרעה בהליכי בית משפט וזילות ההליך.
משכך, אני עושה שימוש בסמכותי על פי תקנה 100 ומוחקת את התביעה על הסף ומחייבת את התובע בתשלום 7,500 ₪ (כולל מע”מ) לנתבעת, שנאלצה לשכור עו”ד, להגיש כתב הגנה ולהתייצב לדיון.
לגבי התביעות האחרות, בשלב זה, לא תסולקנה על הסף, למרות שבמסגרת ההליכים הקודמים בין בני הזוג, דן בית המשפט ארוכות בענייניהם של הצדדים, לרבות בעניינו של ההסכם שבין בני הזוג ובמזונות הקטינים וראוי לתובע לשקול תביעתיו.
יודיע התובע תוך 21 ימים כיצד מבקש להמשיך ולנהל התביעות.
ניתנה היום, ט”ו טבת תשפ”א, 30 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
One Comment
שופטת נוראית , גורמת רק לריב בין זוגות , לא מעניין אותה כמה הגבר רואה את ילדיו ( חמור מזה לא מעודדת אותו לכך ) מזונות ישארו כרגיל
אותי אישית העמידה ושאלה אותי האם אני מסוגל לטפל בילדי עוד לילה בשבועיים כאילו שלא הייתי אבא שלהם עד כה, שאלתי אותה למה היא לא שואלת אותה שאלה את גרושתי , רק בגלל שגורשתי לא התנגדה קיבלתי עוד לילה, המזונות כמובן לא שונו