היום 4/7/2023 מחבל בתל אביב ביצע פיגוע ורצח ופגע אנושות באזרחים תל אביביים. מי שחיסל אותו היה אזרח עם נשק. השר בן גביר רוצה להגדיל את היקפי נשיאת הנשק ע”י אזרחים (גברים כמובן) כדי שייגנו על הציבור ממחבלים בדיוק במקרים כאלה…. עד שתגיע המשטרה. 36001-04-23.
אלא מאי? יש במדינת ישראל אג’נדה פמיניסטית לפיה אם נותנים לגבר נשק הוא ירצח את אשתו. התיאוריה הפמיניסטית היא שגברים גרושים אובססיביים לנשים ולכן אינן יכולים להתגבר על היצר, והדבר הראשון שהם יעשו זה לירות 2 כדורים במצח של נשותיהם הגרושות (במיוחד אם ברקע יש חוב מזונות לזונות).
האג’נדה הזו אפילו התקבלה בבית המשפט העליון בעתירה של לובי הווגינות הציבוריות שנקרא “האקדח על שולחן המטבח”. בפייסבוק: https://www.facebook.com/GFKT.IL/ והאתר שלהן: צמצום כלי ירייה במרחב האזרחי – האקדח על שולחן המטבח (gfkt.org).
ראו כתבה של עדנה קרנבל בנושא:
פעילות השדולה “האקדח על מטבח השולחן” למניעת נשק מגברים יהודיים
ראו כתבה של בהמת מגדר בשם רלה מזלי ועו”ד סמדר בר נתן:
“לפני כתשע שנים הכירה הממשלה בישראל בקיומן של שתי תופעות מסוכנות לציבור: חימוש-יתר של המרחב הציבורי ואבטחת-יתר שלו, תופעות קשורות אך נפרדות. המלצות הוועדה שהתריעה על שני המפגעים אושרו במלואן, כולל המלצה להפסיק את הנוהג של נטילת כלי נשק הביתה בידי מאבטחים. הומלץ על פירוק חלקי של הנשק המופץ ומאוחסן כל יום באלפי בתים ומשפחות…
רק בשנה שעברה, בעקבות פעולה עקבית של קמפיין “האקדח על שולחן המטבח” שאסף, תיעד ופרסם את התופעה, ולאחר חמישה מקרי רצח נוספים, נקט המשרד לביטחון פנים צעדים מעשיים ראשונים לאכיפת הסעיף הרלבנטי. במהלך הקיץ פרסם הנחיות חדשות המורות לאחסן נשק אבטחה במקומות עבודתם של המאבטחים, עם סיום משמרתם….
נשק קל בתוך המרחב הביתי מאיים במיוחד על נשים והן רוב הקורבנות של נשק המשמש לאבטחה. מבין 33 הקורבנות מאז 2002, 18 היו נשים. מחקרים בחו”ל מצאו שנוכחות של כלי ירייה מעלה עד פי חמישה את הסיכון לרצח אישה בבית, וכן שנשק חם משמש לפגיעה בבני הבית פי כמה מאשר להגנתם. בבית מוכה אלימות, נמצא שכלי ירייה מהווה איום ממשי על החיים לצד אימה משתקת. אלפי כלי ירייה שעדיין נשלחים יומיום לתוך משפחות בישראל כופים משטר אימה חמוש על אלפי נשים וילדים”.
האקדח עדיין על השולחן בבית (ynet.co.il)
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4498523,00.html
שדולת הווגינות צודקת: לצריך להתיר רק לנשים להחזיק נשק
אם כן מכונת התעמולה הפמיניסטית מצליחה להדהד גם בכנסת וגם אצל ראשי המשטרה וגם בבית המשפט העליון שאישורים לנשיאת נשק ע”י גברים זה מסוכן מאוד לנשים יהודיות.
אנחנו אומרים: בוא נלך עם זה עד הסוף. בואו נאסור על כל הגברים היהודיים לשאת נשק.
בואו נוציא חוק שרק נשים תוכלנה להחזיק נשקים ולהגן על אזרחים במקרה של פיגוע חבלני.
למה שגברים יסכנו את עצמם במגע עם מחבל שיכול להיות שיש עליו פצצה והוא יתפוצץ? שהחברות של מירב מיכאלי יוציאו רישיון לנשק וכולנו נסמוך אך ורק עליהן….
אנחנו בטוחים שהציבור יחוש הרבה יותר בטוח אם רק נשים תהיינה אלה שתרדופנה אחרי מחבלים ותחסלנה אותם. כל אישה ואם בישראל תרגיש מאוד בטוחה ומאובטחת… הרי זה עדיף מאשר רצח נשים ללא הכרה.
הרי זה נכון… גברים יהודיים הם יצורים רצחניים ורק רוצים לרצוח נשים……
בתמונה: ציפי חוטובלי עוד פעילה בשדולה הפמיניסטית
פסק הדין של הפמיניסט ארז שני
והנה שופט מתל אביב שחושב בדיוק כמונו. ארז שני. הוא סבור שגברים לא צריכים לשאת נשק והוא לא מתבייש לנמק את זה בנימוק שהנשק עלול להיות מופעל נגד הגרושה.
כל הכבוד לארז שני. הידד. מחמאות. מדינת ישראל בזכותו הרבה יותר בטוחה לנשים יהודיות.
להלן פסק הדין, בדיוק מלפני חודש 1/6/2023:
| בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו | ||
| ה”ט 36001-04-23 כ. נ’ א. | 01 יוני 2023 | |
| לפני כבוד השופט ארז שני |
| המבקש: | ש. כ.
|
| נגד
|
|
| המשיבה: | ל. א. |
פסק דין
- לפניי בקשה שעניינה למעשה מתן היתר למבקש לחזור ולשאת נשק, לאחר שנאסר עליו לשאת נשק, מכוח צו הגנה אשר ניתן בתיק 22510/06, לאמור לפני כ- 17 שנה.
- אין עורר כי הצו ניתן על רקע תלונותיה של המשיבה על אלימות, בגינן ריצה המבקש, כפי שהוא מספר, עונש של 9 חודשי מאסר – לאמור, כי לפחות בשעתו אין ספק שהצו אשר ניתן היה מוצדק לעילא ולעילא.
- המבקש מסביר את בקשתו בכך שהוא מועסק בפרויקט בניה אשר הנוכחים בו הם בין השאר בני מיעוטים ומכאן הצורך שלו לשאת נשק.
- עוד בטרם אתקדם, אומר כי אנו מצויים במתח בין 2 אינטרסים: ראשית, המצב הביטחוני השורר בארץ, תוך שממשלת ישראל מעודדת את כל מי שמותר לו לבקש נשק ולשאתו, על-מנת ליתן מענה לאירועי טרור; שנית, הזכות הבסיסית לחיים ולביטחון שיש לכל אדם, גם למשיבה, על רקע העליה הדרמטית בכמות מקרי הרצח של נשים.
- משכך, בבוא בית המשפט לשקול את בקשתו של המבקש, עליו לשאול עצמו האם ב- 17 השנים אשר חלפו תם הסיכון הנשקף מן המבקש מחמת מזגו, וכבר אמרתי בעבר כי “בטיחות תחילה וסיכון חיי אדם אינו משחק”.
- מחד, אין עורר שכטענתה של המשיבה, היו בין הצדדים יחסים שהם לפחות חבריים וביני לביני, אינני בטוח שאני מאמין למשיבה כי היחסים היו חבריים גרידא. אלא מאי, שהתנהגותו של קורבן עבירה ואין עורר שלפני 17 שנה היתה המשיבה קורבן עבירה, היא לא תמיד בהכרח רציונאלית.
- ברור לי ש”סאגת” היחסים המתוחה שבין הצדדים לא תמה ולא נפסקה לפני 17 שנה; ברור לי כי הליכי הוצל”פ (מזונות) הפכו שוב את יחסי הצדדים למתוחים, וברור לי שהמשך “סאגת” היחסים שבין הצדדים שבה ויצרה מתחים סוערים וקיימים גם היום.
- פרוטוקול הדיון אשר הציגה המשיבה בפני רשם ההוצל”פ מלמד אותי כי גם היום המבקש מתקשה לשלוט במזגו ואין כל כך סיוע, גם כשהוא מיוצג על-ידי בא כוח, כפי שהיה בהוצל”פ.
אותו מזג סוער גם התפרץ קלות בדיון לפניי היום, שעה שהודיע לי המבקש בתוקף כי הוא הולך, אין הוא מוכן לשמוע שקרים.
- סבור אני כי מזגם של הצדדים והתנהלותם הוא כזה שהסיכון עדיין קיים.
- אומר עוד, כי כוונת ממשלת ישראל ליתן רישיונות נשק למי שכשיר לכך ולא באופן גורף וכללי כדי זכות יסוד.
- ממכתבו של מנהל העבודה אני למד כי לא כל אחד יכול להיכנס לאותו מקום עבודה ודי לי בכך.
- הבקשה נדחית.
- בנסיבות המתואר לעיל ומשעה שהצדדים אינם מיוצגים, אין צו להוצאות.
- אני מתיר פרסום פסק דיני זה, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
- המזכירות תסגור את התיק.
ניתן והודע היום י”ב סיוון תשפ”ג, 01/06/2023 במעמד הנוכחים.
| ארז שני, שופט |
ארז שני לא מחזיר נשק לאב גניבת זרע שנלקח ממנו לפני 17 שנים 36001-04-23
