לפנינו כתב אישום פלילי נגד עורך דין מפ”ת, גולן וישניה, אשר דג לו קטין באפליקציות, הזמין אותו הביתה ונתן לו לשתות בירה.  לטענת התובעות המשטרתיות של פ”ת עו”ד מורן בן דוד ועו”ד לילך קוטנר ב 3 תאריכים הוא נתן ל”קטין” לשתות אלכוהול אצלו בבית (באוגוסט 2018, חודש וחצי אח”כ ו 11 חודש אחרי הפעם השניה). מד”י נ’ גולן וישניה 62813-06-20.

החוק נגד הספקת אלכוהול לקטין תקף רק ב”מקום ציבורי”

אלא מאי?  החוק שבגינו העמידו את עו”ד גולן וישניה לדין, חוק נגד הספקה או רכישת משקה משכר לקטין דורש שהרכישה או ההספקה תהיה במקום ציבורי.  ואבוי….  הכל נעשה בבית במסגרת יחסים אינטימיים שנמשכו לפחות 13 חודשים.

החוק נועד למנוע מכירה בפיצוציות של אלכוהול לקטין שמבקש ממבוגר שיקנה עבורו אלכוהול.

בא כוחו של גולן וישניה, איתי רוזין, טען ובצדק שהחוק דורש שהפעולה הפלילית תתבצע במקום ציבורי, ולכן אין פה בכלל עבירה פלילית. הוא גם הגיש בקשה לביטול כתב האישום מהסיבה הזו שהוא לא מגלה עבירה. ואיתי רוזין בהחלט צודק.  החוק ברור:  “מקום ציבורי” זה לא בית פרטי.

בתמונה:  העו”ד איתי רוזין שחשב שבישראל החוק אמור להיות מה שכתוב בחוק…..  וטעה.

כשנותנים לשופט לפרש חוק לפי תכליות הוא יכול לקבוע שיום זה לילה

וכאן נכנס לתמונה השופט דרור קלייטמן שמדגים לנו איך שופט יכול לעשות ככל העולה על רוחו ו”לפרש” חוק שהוא ברור לגמרי וכתוב בו “מקום ציבורי” כאילו הוא חל גם בתוך בית פרטי……

זה דבר שהתרענו עליו אין ספור פעמים ששופטים בישראל יכולים לפרש שהירח זורח ביום, והשמש זורחת בלילה לאור “תכליות החוק” בניגוד מוחלט למה שכתוב בחוק.

הנה פה תראו באיזה דרך פרשנית פתלתלה ולא ברורה מהלך השופט כדי להגיע לתוצאה הראויה, והוא דחה את הבקשה לביטול כתב האישום.  זה פשוט שופט שקרן ונוכל.  זוועה של שופט.

בסופו של דבר, מההר יצא עכבר ועו”ד גולן וישניה חתם על התחייבות שלא להגיש קורונה לקטינים והסיפור נגמר.

איך התובעות מורן בן דוד ולילך קוטנר יודעות מה קרה בחדרי חדרים?

מה שלא מסופר זה איך קורה שהמשטרה יודעת מה קורה בתוך בית פרטי?  מי התלונן פה?   הרי בפעם הראשונה כתוב שהעו”ד וישניה רכש שישיית בירה קורונה, ובפעם השניה רכש 12 בקבוקי בירה קורונה, ובפעם השלישית רק כתוב “בירות”.

אז מה בעצם קרה פה?  הקטין בא אליו הביתה לקח את הבירות והלך?  הקטין בא אליו הביתה שתה את הבירות והלך?  מה פתאום שעו”ד עם עסק לממכר מצלמות ריגול ואבטחה, יתפתה לעסוק בעיסוק צדדי של אספקת 20 בקבוקי בירה לקטין במשך 13 חודשים ב 3 אירועים שונים?

איך המשטרה יודעת מה קרה בתוך הבית?  האם הקטין ניסה לסחוט את עו”ד וישניה?  האם הקטין מסר למשטרה את הסמסים של ההתכתבויות בינהם? מדוע שהקטין יילך למשטרה להתלונן על כזה דבר אם הוא קיבל את מה שביקש (את הקורונות)?

האם הקטין שתה 6 בקבוקי קורונה בפעם הראשונה ו 12 בקבוקי קורונה בפעם השנייה? בקבוק אחד בפיצוציה עולה 10 ש”ח ויש לו שליש ליטר.  האם הקטין שתה 2 ליטר בירה בפעם הראשונה ו 4 ליטר בפעם השניה????  איך הקטין הצליח להגיע הביתה להורים שלו עם כזו כמות של אלכוהול בגוף????

וואי ויאי כמה תובעות משטרתיות התעסקו עם התיק הזה.  ובסוף…  מההר הגיח עכבר.  חחח.  העיקר שלתופרות התיקים יש מה לעשות.

מוזר לא?  בתמונה השופט דרור קלייטמן שמפרש פרשנויות תכליתיות בלי קשר למילים הברורות של החוק……

להלן ההחלטה של השופט דרור קלייטמן

ת”פ 62813-06-20 – מדינת ישראל נגד גולן וישניה

רקע

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים בעבירות של הספקה או רכישת משקה משכר לקטין, בהתאם לסעיף 193א(א2) לחוק העונשין, תשל”ז- 1977.
2. באישום הראשון מיוחס לנאשם כי בתאריך 3.8.18, התכתב עם קטין בהודעות טקסט. בהודעות אלו ביקש ממנו הקטין לרכוש עבורו שישית בירות מסוג קורונה בבקבוקי זכוכית. הנאשם דיווח לקטין כי קנה עבורו את המשקה ולאחר מכן נפגש עמו ומסר לו את המשקה.
3. באישום השני מיוחס לנאשם כי בתאריך 20.8.19, התכתבו הנאשם והקטין בהודעות טקסט ותיאמו על פי בקשת הקטין רכישת 2 שישיות בירה מסוג קורונה. בהמשך נפגשו והנאשם מסר לקטין את המשקה שרכש עבורו.
4. באישום השלישי מיוחס לנאשם כי בתאריך 26.9.18, התכתב עם הקטין ותיאמו רכישת בירות על ידי הנאשם עבור הקטין. מאוחר יותר נפגשו ברחוב שפרינצק 35 בפתח תקווה, שם סיפק הנאשם לקטין את המשקה.
5. הוגשה בקשה על ידי ב”כ הנאשם לביטול כתב האישום והוגשו טיעוני הצדדים בכתב. בתאריך 13.3.22, נערך דיון בו השלימו הצדדים טיעוניהם בעל פה.

טיעוני הצדדים

6. ב”כ הנאשם, עו”ד איתי רוזין, טען כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה מאחר והגדרת העבירה בסעיף החוק היא כי על מנת לעבור את העבירה יש צורך כי מסירת המשקה לידי הקטין תהיה במקום ציבורי ולא עצם הרכישה לבדה. ומאחר ומסירת המשקה לקטין נעשתה בבתים פרטיים, הרי שלא נעברה עבירה.
7. ב”כ הנאשם ניתח את סעיף העבירה וטען כי ניתן ללמוד ממנו כי על מנת לעבור את העבירה נדרש כי גם הרכישה וגם ההספקה יתבצעו במקום ציבורי ושלא בנוכחות או הסכמה של האחראי עליו או שלא בחוג משפחתו.
8. הוא מצביע על כך שנאמר בחוק שעל הרכישה להתבצע עבור הקטין ומכאן ניתן ללמוד שעל הקטין להמתין במקום הציבורי ועל הבגיר להיכנס לחנות ולרכוש עבורו.
9. על מנת לתמוך בטיעוניו, הפנה ב”כ הנאשם לדיוני וועדת חוק חוקה ומשפט, מהן ניתן ללמוד, לטענתו, כי תכלית החוק היא להתמודד עם תופעת השכרות במרחב הציבורי ולכן תוקנו סעיפים נוספים, כמו אלו המאפשרים לשוטר שפיכת אלכוהול.
10. הוא מפנה גם להצעת החוק שגם היא עוסקת בצורך במניעת תופעת השכרות במרחב הציבורי.
11. אשר על כן הוא סבור כי יש ללמוד כי החוק מצריך כי רכישת המשקה והספקתו לקטין יתבצעו במרחב הציבורי, ומכיוון שכך לא נעשה בעניינו, כפי שניתן ללמוד מכתב האישום, הרי שלא נעברה עבירה ויש לבטל את כתב האישום.
12. מנגד, טוענות ב”כ המאשימה, עו”ד מורן בן דוד ועו”ד לילך קוטנר, כי דין הבקשה להידחות. גם הן מפנות להצעת החוק ולמטרתו ומפנות לדברי הצעת החוק כי מטרתו למנוע תופעה של רכישת משקה משכר על ידי בגיר עבור קטין. הן אף מפנות לישיבת הכנסת שם נאמר במפורש שזו מטרתו של החוק, התמודדות עם תופעה בו בגירים מקבלים כסף מקטינים ומבצעים עבורם את הרכישה.
13. מאחר וזה בדיוק מה שמיוחס לנאשם בכתב האישום, הרי שלא ניתן לומר שלא נעברה עבירה.
14. הן אף מפנות לפסיקה של בית המשפט השלום בנצרת הקובע כי מטרת חוק זה היא למנוע את עקיפת איסור מכירת אלכוהול לקטינים בדרך של רכישתו על ידי בגירים עבור קטינים.
15. הן מסכמות את טענותיהן בכך שקבלת עתירתו של ב”כ הנאשם תעקר למעשה את מטרתו של החוק.

דיון והכרעה

16. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בכלל החומר אליו הפנו, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לביטול כתב האישום, להידחות.
17. למסקנה זו הגעתי בהסתמך על לשון החוק, האמור בהצעת החוק, בדברי ההסבר לחוק במליאת הכנסת ובתכליתו של החוק.
18. סעיף החוק על פיו הואשם הנאשם הוא סעיף 193א(א2) לחוק העונשין הקובע כי:“המספק משקה משכר לקטין או הרוכש משקה משכר עבור קטין, במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, דינו- מאסר שישה חודשים…”.
19. הבנת פשוטו של מקרא סעיף החוק היא כי ישנן שתי אפשרויות חלופיות לאיסור. האחת, הספקת משקה משכר לקטין במקום ציבורי. והשנייה רכישת משקה משכר עבור קטין במקום ציבורי. שתי האפשרויות מותנות בכך שהמעשה ייעשה שלא בנוכחות האחראי על הקטין או שלא בחוג משפחתו.
20. לא ברור מה הוא הבסיס לטענת ב”כ הנאשם כי ישנה אבחנה לפיה על מנת שהספקה תהווה עבירה, עליה להיעשות במקום ציבורי ואילו על מנת שרכישה תהווה עבירה, הרי שגם הרכישה וגם ההספקה צריכות להתבצע במקום ציבורי. אין לפרשנות זו כל זכר בסעיף עצמו. לרישא של הסעיף שני חלקים שווים המופרדים ביניהם במילהאו. דהיינו המילים “במקום ציבורי” מתייחסות או להספקה או לרכישה.
21. בדברי ההסבר להצעת החוק, מנומק הצורך בתיקון החקיקה בכך ש:”במסגרת אכיפת איסור זה נתקלה המשטרה בתופעה, ולפיה בגירים מקבלים כסף מקטינים ומבצעים עבורם את הרכישה“. אין כל זכר להשערת ב”כ הנאשם כי עסקינן דווקא במקרים בהם הקטין עומד מחוץ לחנות וממתין לבגיר שירכוש עבורו את המשקה המשכר.
22. ב”כ הנאשם קשר בדבריו בין סעיפי החוק העוסקים בסמכות תפיסת והשמדת אלכוהול במקום ציבורי לבין איסור רכישת משקה משכר עבור קטין. אולם דברי יו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח”כ דוד אזולאי ז”ל, במליאת הכנסת בתאריך 17.3.2010, עת הועלתה הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, מבהירים כי מדובר בשני חלקים שונים של הצעת החוק. האחד עוסק במניעת שתיית משקה משכר במקומות ציבוריים ומטרתו היא מניעת פגיעה בסדר הציבורי או בביטחון הציבור. ואילו החלק השני עניינו באיסור רכישת משקה עבור קטין ו”איסור זה בא להתמודד עם התופעה שלפיה בגירים מקבלים כסף מקטינים ומבצעים עבורם את הרכישה”.
23. באם בכל זאת נתייחס גם לדברי יו”ר הוועדה באשר לחלק הראשון של החוק, הרי נוכל ללמוד מהם כי גם בחלק זה נעשתה אבחנה בין המטרה ככל שהיא נוגעת לבגירים לבין המטרה הנוגעת לקטינים. הוא מציין בדבריו כי: “בכל הנוגע לקטינים, מוצע כי סמכות התפיסה וההשמדה יוקנו לשוטר גם ללא החשש להפרת הסדר הציבורי, כל עוד הקטין שותה משקה משכר שלא בנוכחות האחראי לו ובהסכמתו, או שלא בחוג משפחתו”. דהיינו, ככל שהחוק מתייחס לקטינים, מטרתו היא כי השימוש בו במקום ציבורי או רכישתו תיעשה אך בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או בחוג משפחתו של הקטין.
24. מעבר לסימוכין השונים באשר למטרת חקיקת החוק, הרי שיש לפרש את החוק בהתאם לתכליתו. תכלית החוק היא למנוע את עקיפת האיסור בדבר מכירת אלכוהול לקטינים, בדרך של רכישתו על בגיר עבורם. מטרתו המקורית של האיסור היא למנוע רכישת אלכוהול על ידי קטינים בדרך שאינה מבוקרת ומפוקחת על ידי האחראי להם. החשש שגרם לתיקון החוק הוא כי איסור זה ייעקף על ידי רכישת המשקה על ידי בגיר אחר שאינו האחראי על הקטין עבור הקטין ועל מנת לסתום פרצה זו נחקק החוק. תכלית זו תתאיין לחלוטין אילו במצב כמו זה המתואר בכתב האישום בו קטין פונה לבגיר ומבקש ממנו כי ירכוש עבורו את המשקה המשכר, מאחר והוא מעוניין לרכוש אך יודע שלא ימכרו לו מאחר והוא קטין, לא יחול האיסור.
25. לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום, בטענה שהעובדות המתוארות בו אינן מקימות עבירה, נדחית.

ניתנה היום, י”א אדר ב’ תשפ”ב, 14 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.

PDF

והקוקוריקו הזאת רויטל קרקו היא מפקדת משטרת פ”ת 2024. שמענו עליה שבלילה אחרי שהיא גונחת יוצאים לה קרקורים לא וולונטריים מהגרון.  לא צריך שעון מעורר.  התרנגולת מקרקרת עם עלות השחר.

להלן אחת מהחקירות של גולן וישניה במשטרה ב 2014

שימו לב שחקירה זו במשטרה על התכתבות עם בעל פרופיל בשם “חופש” (בן 14) באפליקציית אטרף היא 5 שנים לפני קניית בקבוקי הקורונה, וזו חקירה אחרת לגמרי.  התלונה במשטרה נגד גולן נרשמה ע”י השוטרת רוית עסיס.

גולן וישניה, יליד 28/11/1985 ת”ז 034692905 נחקר ע”י השוטר גלעד אונגר מ.א. 1208891 מענף חקירות מרכז בתאריך 3/11/2014.  בפתח החקירה הוא טוען שהוא המום ושהוא עו”ד בהשכלתו ושוטר סיור לשעבר בפ”ת.  להגנתו טען שהחברים שלו משחקים חופשי בפלאפון שלו.  הוא לא זוכר אם יש לו פרופיל באטרף. הוא לא זוכר שהוא כתב לפרופיל של מישהו שטען שהוא בן 14 שהוא “זורם להכל”.  לגבי השאלה מדוע שאל את בעל הפרופיל אם הוא פסיבי שמר על זכות השתיקה.

להלן סמסים של עו”ד גולן וישניה כשהיה בן 27 עם הפרופיל באטרף

להן זכ”ד תצפית של משטרת פ”ת על גולן וישניה

זכ”ד מתאריך 10/3/2013 של רס”ר אפי חרפי, ביחד עם ג’ונתן אורשנסקי, ערן יפת, ויוסי אשד, צוות 405.   4 שוטרים משועממים בתצפית אחת מ 23:00 עד 23:33.