קבלו בדיחה מבית משפט עליון.  חאלד כבוב.  אחרי שהשב”כ שחרר כ 100 מחבלים ללא תמורה, כולל המנגלה של בית החולים שיפא, בטענה של מצוקת איכלוס בשב”ס…..  כשיהודי מבקש חופשה חריגה ומגיע עד בית המשפט העליון אומרים לו תישאר בכלא כי אתה מסוכן…..

הנה החלטה של חאלד כבוב.  הוא עונה לו שיתחפף.  את הבקשה הגיש יצחק סוויסה שאומר שעבר כברת דרך טיפולית ואינו מסוכן. הבקשה מבוססת על “נסיבות ייחודיות, לרבות המצב הרפואי הקשה של אמו ואחותו”.

בכלא קצינת המודיעין החליטה שהוא מסוכן, ולא הסכימה שהוא ייצא לבקר את אימו ואחותו.  השופט במחוזי קבע שהוא יכול לצאת אבל רק עם שוטר שמפקח עליו, ושיש לשב”ס 45 יום לבצע את הביקור.

הוא ערער כי ביקור זה שעה ואילו חופשה זה 48 שעות.  חאלד כבוב אמר לו שיילך להזדיין.

איזה חוצפה יש לקציני המודיעין להחליט על אנשים שנשקפת מהם מסוכנות…..   כאשר מחבל נוחבה שהוא רופא ואצלו בבית החולים נשחטו יהודים, מסווג כבלתי מסוכן ויוצא לחופשי?

את השב”ס ייצגו פרקליטת מחוז צפון אילנה ירושלמי והכפופה שלה, ענת לכיש.

ערעור זה הוא על השופט בדימוס יוסף בן חמו מנצרת, ליצן שהוא חותמת גומי של הפרקליטות והשב”ס.

להלן החלטתו של חאלד כבוב

1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ע’ בן-חמו) מיום 16.04.2024 בעת”א 48610-03-24, בגדרה נדחתה עתירת המבקש להורות לשירות בתי הסוהר (להלן: שב”ס) להוציא אותו לחופשה חריגה.
2. לאחר ששמע את טיעוני המבקש ובאת-כוח שב”ס, ועיין בחומר שהונח בפניו, קבע בית משפט קמא כי הנתונים, בכללותם, מלמדים על סיכון שנשקף מהמבקש. סיכון זה, כך נקבע – לא מאפשר היעתרות לבקשתו לצאת לחופשה חריגה. ברם, נוכח נסיבותיו הייחודיות, לרבות המצב הרפואי הקשה של אמו ואחותו – בית המשפט הורה להוציא את המבקש לבקרן בליווי, בטווח של עד 45 יום מעת מתן ההחלטה.
3. המבקש, שאינו מיוצג, משיג על החלטה זו וטוען כי היא מבוססת על מידע שגוי. כן נטען על-ידו, כי הוא עבר כברת דרך טיפולית שמאיינת את המסוכנות הנשקפת ממנו. לפיכך, עותר המבקש לאפשר לו לצאת לחופשה חריגה, וכן מבקש הוא למנות לו סניגור שייצגו בהליך דנא.
4. לאחר עיון, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
5. הלכה היא עמנו, כי רשות ערעור על החלטתו של בית משפט מחוזי בעתירת אסיר תינתן אך במקרים חריגים וכשמתעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות כללית (בר”ע 7/86 וייל נ’ מדינת ישראל (26.06.1986)). הבקשה שלפניי נטועה בענייננו הפרטני של המבקש ואין היא נמנית עם אותם מקרים חריגים.
6. כאמור לעיל, בית משפט הגיע לתוצאה אליה הגיע לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, ועיין בחומר הרלוונטי שהוגש לעיונו. לא זו אף זו, בית המשפט הטה אוזן קשבת לתחינתו של המבקש והתיר לו ביקור בליווי. בהחלטה זו אין כל טעם מבורר להתערבותי.
7. משהבקשה לרשות ערעור לא עומדת באמות המידה המקובלות ולו בקירוב, ונוכח עמדת הסנגוריה הציבורית שלא נעלמה מעיני – לא מצאתי לדון בבקשה למינוי סניגור.
8. הבקשה נדחית בזאת.

ניתנה היום, ‏כ”ח בסיון התשפ”ד (‏4.7.2024).

PDF